Zohar Bereishit - דף מט ע''א

דָּבָר אַחֵר אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ, כַּד בְּרַתָּא בְּבֵי אִמָּא, הִיא אִסְתַּכְּלָא בְּכָל יוֹמָא בְּכָל מַה דְּבַעֲיָא בְּרַתָּהּ דִּכְתִיב, (איוב כח) אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ, כֵּיוָן דְּחַבְרַת לָהּ בְּבַעֲלָהּ הוּא יָהִיב לָהּ כָּל מַה דְּבַעֲיָא וִיתַקֵּן עוֹבָדָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ (והאי קרא ברזין עלאין אתקשר) (דף מט ע''א) (ד''א האי קרא על חכמתא עלאה אתמר ואתקשר ברזין עלאין, דהא נקודה קדמאה לית מאן דידע בה כלל, אבל אלהים הבין דרכה דא עלמא דאתי, והו''א דא טמירא דכל טמירין סתימא דאקרי הו''א ולא ידיע

בשמא). כְּתִיב וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים אֶת הָאָדָם. הָכָא אִשְׁתַּכְלַל בְּכֹלָּא בְּיָמִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּאִתְכְּלִיל בְּיֵצֶר הַטּוֹב, אֲבָל וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. השלמה מההשמטות (סימן מ''ג) ס''א יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ, וּלְעֵילָא סִטְרָא דְּצָפוֹן מַמָּשׁ דְּאִיהוּ חֶדְוָה בְּלֹא זוֹהֲמָא דְיֶצֶר הַרָע אֲחִיד בֵּיה (נ''א בה).

בְּקַדְמִיתָא דִּכְתִיב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וּלְבָתָר וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי וְאִתְיְּיהִיבַת בֵּין יְמִינָא לִשְׂמָאלָא (נ''א ושמאלא) (לאתזנא) וְעַל דָא וַיּיִצֶר (יי אלהים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין. את האדם וכו') (עד כאן מההשמטות) אַמַּאי, אֶלָּא יֵצֶר טוֹב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. יֵצֶר הָרָע לְאַתְעָרָא לְגַבֵּי נוּקְבֵיה.

(ס''א ומסטר שמאלא אתער תדיר לגבי נוקבא), רָזָא דְמִלָּה מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּצָפוֹן אִתְעַר תָּדִיר לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאִתְקַשַּׁר בַּהֲדָהּ וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה. וְתָּא חֲזֵי, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע בְּגִין דְּאִתְיַיהֲבַת נוּקְבָא בֵּינַיְיהוּ (נ''א דנוקבא אתכלילת בהו) וְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא מִתְקַשְּׁרָא עַד דְּיֵצֶר הָרָע אִתְעַר לְגַבָּהּ וּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא.

וְכֵיוָן דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, כְּדֵין אִתְעַר יֵצֶר טוֹב דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ (וכדין אתייהבת בינייהו לאתקנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגביה יצר טוב ויצר רע) (ד''א ולעילא סטרא דצפון ממש דאיהי חדוה בלא זוהמא דיצר הרע אחיד בה בקדמיתא, דכתיב, (שיר השירים ב) שמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני, ואתייהיבת בין ימינא ושמאלא לאתזנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין). אֶת הָאָדָם הָא אוֹקִימְנָא.

אֲבָל דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא (ד''א ולא הוו) מִתְפָּרְשָׁן לְמֶהוֵי אַפִּין בְּאַפִּין. מַה כְּתִיב עָפָר מִן הָאֲדָמָה הַשְׁתָּא קָיְימָא לְאַתְקָנָא. תָּא חֲזֵי אִתְּתָא כַּד אִתְחַבְּרַת בְּבַעֲלָהּ, אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ, אִישׁ אִשָּׁה, צַדִּי''ק צֶדֶ''ק, אִיהוּ עוֹפֶר וְאִיהִי עָפָר. (ד''א ל''ג) (וכדין) אִיהוּ צְבִי וְאִיהִי צְבִיָה (ד''א כמא דאת אמר) (יחזקאל כ) צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת.

כְּתִיב, (דברים טז) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. אֵצֶל מִזְבַּח, וְכִי לְעֵילָא מִנֵּיהּ אוֹ בְּאֲתַר אָחֳרָא מָאן שַׁרְיָיה. אֶלָּא הָא אוֹקִימְנָא (קפ''ב ע''ב) אֲשֶׁר דָּא בַּעֲלָהּ דְּאִתְּתָא (ד''א ה''א) אִתְקְרִיאַת עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אֲשֵׁרָה. (נ''א הה הם אשר ה''א) וְעַל דָּא כְּתִיב, (מלכים ב כג) לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב לא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלקֶיךָ.

לָקֳבֵל (נ''א אשרה) אֲתַר דְּהַהוּא מִזְבַּח יְיָ, דְּהָא מִזְבַּח יְיָ אִיהוּ קָיְימָא עַל דָּא, וְעַל דָּא לָקֳבְלָה לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה אָחֳרָא. תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר כָּל אִנּוּן פָּלְחֵי שִׁמְשָׁא אִקְרוּן עוֹבְדִין לַבַּעַל, וְאִנּוּן דְּפָלְחִין לְסִיהֲרָא אִיקְרוּן עוֹבְדֵי אֲשֵׁרָה, וְעַל דָּא לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה, וַאֲשֵׁרָה אִתְקְרֵי עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אָשֵׁ''ר. אִי הָכִי אַמַּאי אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא.

אֶלָּא אֲשֵׁרָה עַל שׁוּם דִּכְתִיב (בראשית ל) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָנוֹת וְהוּא (ד''א הא) דְּלָא אַשְׁרוּהָ שְׁאָר עַמִּין וְקָיְימָא אָחֳרָא תְּחוֹתָהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִכְתִיב (איכה א) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, וּבְּגִין כָּךְ (נ''א אתעביד) אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא, וּבְגִין דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן אִנּוּן דְּעָבְדֵי שְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְקָרֵינָן מִזְבֵּחַ דְּאִיהוּ מֵאֲדָמָה, דִּכְתִיב, (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה וְגו' בְּגִינֵי כָּךְ עָפָר מִן הָאֲדָמָה. וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.

(מלה אתכליל אבל ויפח באפיו) אִתְכְּלִיל נִשְׁמַת חַיִּים בְּהַהוּא עָפָר, כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא דְּהָא מִתְחַבְּרָן וְאִתְמַלְיָיא הַאי עָפָר מִכֹּלָּא, וּמַאי אִיהוּ, רוּחִין וְנִשְׁמָתִין. וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּן וְקַיָּים אָדָם לְאַתְקָנָא וּלְמֵיזַן לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

השלמה מההשמטות (סימן מ''ד) אָמַר לֵיהּ (שיר השירים ז') לְכָה דּוֹדִי נֵצֶא הַשָּׂדֶה לְכוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטָיֵּיל וְאַל אֶשֵׁב תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָאי ל''ב אָמַר לֵיהּ, אִם כֵּן בֵּן זוֹמָא מִבַּחוּץ וְאַתָּה עִמּוֹ ל''ב הוּא (והוא) שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם וְהָיוּ סְתוּמִים וּבָהֵם נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמָאי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אָמַר לֵיהּ לֵ''ב נְתִיבוֹת מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּמִנְיָן הַחֲדָרִים לֵ''ב.

וּלְכָל אֶחָד מִן הַחֲדָרִים יֶשׁ נָתִיב נָאֶה לְמֶלֶךְ זֶה לְהִכָּנֵס (הכל) בְּחֲדְּרוֹ עַל דֶּרֶךְ נְתִיבוֹת. אָמַר, לֹא נָאֶה לוֹ שֶׁלּא לְגַלּוֹת פְּנִינָיו וּמִשְׁכְּנוֹתָיו וּגְנָזָיו וְחֲמוּדוֹתָיו. אֲמַרְתָּ לא. מָה עָשָׂה, נָגַע בְּבַת וְכָּלַל בָּהּ כָּל הַנְתִיבוֹת וּמַלְבּוּשֵׁיהָ וְהַרוֹצֶה לְהִכָּנֵס (ס''א להסתכל בעיניה) בִּפְנִים, יִסְתַּכֵּל הֵנָּה. וּנְשָׂאָה לַמֶּלֶךְ. גַּם נִתָּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה.

וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּאַהֲבָתוֹ, (בת) אֲחוֹתִי כִּי מִמָקוֹם אֶחָד הָיוּ וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, כִּי בִּתּוֹ הִיא. וְלִפְעֲמִים קוֹרֵא אוֹתָהּ אִמִּי. וְעוֹד כִּי אֵין דִּין אִם אֵין חָכְמָה, שֶׁהֲרֵי נֶּאֱמַר (מלכים א' ה') ויְיָ נָתַן חָכְמָה לִשׁלֹמֹה. וְאַחַר כָּךְ דָן אֶת הַדִּין עַל מַתְכּוּנְתּוֹ דִּכְתִיב (מלכים ג') וַיִּשְׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ' כִּי רָאוּ כִּי חָכְמָה אֱלהִים בְקִרְבּוֹ וְגוֹ'.

וּמָה חָכְמָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה נָשָׂא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדְּאַמְרִינָן, כָּל שְׁלֹמֹה שְׁבְּשִׁיר הַשִׁירִים קֹדֶשׁ, לְבָד מֵאֶחָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כִּשְׁמִי, אֲשִׂיא לְךָ בִּתִּי. וְהָא נְשׁוֹּאָה הִיא, אָמַר לֵיהּ, בְּמַתָּנָה נְתָּנָה לוֹ הַשֵׁם. וַיְיָ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וְלָא פֵּירַשׁ. וְהֵיכָן פֵּירַשׁ, לְהַלָן.

כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלהִים בְקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט (נ''א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלחים בקרבו) וּמָאי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, הֱוִי אוֹמֶר שְׁאוֹתָה חָכְמָה שְׁנְתָנָה אֱלהִים וְשְׁהִיא עִמּוֹ בְּחֲדְּרוֹ, הִיא בְקִרְבּוֹ. זֹאת עוֹזְרָתוֹ וּמְקַרְבָתוֹ וְאִם לָאו מַרְחֲקַתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא מֵיָסְרָתוֹ דִּכְתִיב (ויקרא כ''ו) וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי:

(עד כאן מההשמטות) וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים, אוּף הָכִי נָמֵי בְּשֵׁם מָלֵא, דְּהָא אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ עַד לָא אָתַת לְבַעֲלָהּ. אֶת הַצֵּלָע כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים א) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם, אַסְפַּקְלָרְיָאה דְּלָא נָהֲרָא, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ לְאִתְפַּיָיסָא בַּעֲלָהּ בַּהֲדָהּ. וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא דְּבָעָאן אַבָּא וְאִמָּא דְכַלָּה לְאָעֳלָה בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּחָתָן.

כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה וְגו'. מִכָּאן וָאֵילָךְ בַּעֲלָהּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דְּהָא בֵּיתָא דִילָהּ הוּא דִּכְתִיב, (בראשית כט) וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, בְּקַדְמִיתָא וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם דְּעַד הָכָא אִית לְאַבָּא וּלְאִמָּא לְמֶעֱבַד, לְבָתַר אִיהוּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ וְכָל בֵּיתָא דִילָהּ הוּא, וְיִטּוֹל רְשׁוּת מִינָהּ.