Zohar Tikunei Zohar - דף נח ע''א

וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (אסתר ב ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הוּא אוּמָן דִּילָהּ וְאִיהִי אֱמוּנָה דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר (שם כ) כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ, וְלָא נָגַע בָּהּ נוּכְרָאָה דְאִיהוּ אֲחַשְׁוִרוֹ''שׁ, בְּגִין דְּאָח עִמָּהּ וַדַּאי, וְאִיהוּ סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ, בְּמַאי סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ בַּנְּקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד, א''ח נְטִיר ד', דְּלָא יִתְקַרִיב לְגַבָּהּ אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב ח) אֲנִי יהו''ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת בְּרִית,

דְּבָהּ אִשְׁתַּלִּים א''ח לְעֵשֶׂר, וּבָהּ אִתְעֲבִיד י', וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה גָּרִים לְאִסְתַּלְקָא מִינֵיהּ (דף נח ע''א) שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשַׁלִּיט עֲלֵיהּ ש''ד דְּאִיהוּ אַחֵר.

וַדַּאי י' דְּשַׁדַּי, אִיהִי קוֹצָא מִן ד' דְאֶחָד, וְאִם מְשַׁקֵּר אַעֲבַר קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא (שמות לד יד) לֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל אַחֵר וְגוֹמֵר, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְשָׁלְטָא עַל בַּר נַשׁ שֵׁד דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, אִיהוּ מִשְׁתַּעִִבֵּד בֵּיהּ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִין, וְחוֹבָא דָא גָרָם לְיִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתַּעִִבְּדָא בְּהוֹן אוּמִין דְּעָלְמָא.

וּמָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי, בֵּין בִּבְרִית מִילָה, בֵּין בְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ בְּגִינָהּ בְּכָל אֲתַר, וּמְכַסֵּי עֲלוֹי מִשָּׂנְאוֹי, כְּגַוְונָא דְמֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים צא א) בְּצֵל שַדָ''י יִתְלוֹנָן, וּכְגַוְונָא דְאֶסְתֵּר דְּסָתִיר לָהּ מֵאֲחַשְׁוִרוֹשׁ דְּאִיהוּ עָרֵלוְטָ מֵא, וְ שַׁוִּיבְּ אַתְרֵיהּשֵׁנִית (נ''אשדית) בּדִיּוֹקְנָ אדִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב יג) כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר וְגוֹמֵר, בָּעִִרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית

הַנָּשִׁים שֵׁנִי, וְאִיהוּ נָטִיר לָהּ מֵהָמָן הָרָשָׁע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לב ז) מִצַּר תִּצְּרֵנִי, דְאִיהוּ צַר וְאוֹיֵב. וּבְגִין הַאי קִנְאָה דְכַסִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְאוֹת דִּילֵיהּ עַל אֶסְתֵּר, דְּאִיהִי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, דְּלָא אִיהִי קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, אִתְלַבְּשׁוּ עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין בַּעֲשָׂרָה בְּנִין דְּהָמָן, דְּתַמָּן אֵל אַחֵר, דְּהָמָן אָמַר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל וְגוֹמֵר (אסתר ג ט), וְכֹלָּא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵאֶסְתֵּר וְאוּמָתָהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם ה א)

וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָסַר לוֹן בִּידָהָא וּבִידָא דְאוּמָתָהּ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעִץ (שם ט כה), וְאִיהוּ עָבַד עִץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל נוּקְמָא מִנֵּיהּ וּמִבְּנוֹי בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְמָחַאת לְמִצְרָאֵי חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְדָקָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעַל צְדָקָה, וּבְגָלוּתָא אִיהִי עֲנִיָּה, וּבְנָהָא עֲנִיִּים, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּבְיָכוֹל אִיהוּ עָנִי כַּד אִיהוּ בַּר מֵאַתְרֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר (ישעיה לג ז) הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה וכו', וּבְאָן אֲתַר אִיהוּ עָנִי וְאִיהִי עֲנִיָּה בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ בְּרִית, וּבְגִין דְּחָאבוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהוּ נָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ (איוב יד יא) בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיהּ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, בְּגִין דְּאִינוּן

גְּרָמֵי דְיִתְכַּנְשׁוּן מִנֵּיהּ מַיִּין עִלָּאִין, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּאָרַת יְבֵשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א ט) יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

וְכָל מָאן דְּעָבִיד צְדָקָה בְּמִסְכֵּנָא גָּרִים הַהוּא נָהָר דְּיִתְמַשֵּׁךְ מֵעִדֶן דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן דְּאִיהִי ד' דַּלָּה מִסְכֵּנָא, וְעָנִי אִיהוּ יוֹם שַׁבָּת, וּמָאן דִּמְקַיֵּים בָּהּ עֹנֶג שַׁבָּת גָּרִים לְאַשְׁקָאָה הַהִיא ד', וְהַהוּא עָנִי אִתְמַלֵּי וְאִתְקְרֵי נָהָר, וּמָאן דְּאִית לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶעֱבַד עֹנֶג שַׁבָּת וְלָא עָבִיד, אִתְהַפֵּךְ לֵיהּ עֹנֶג לְנֶגַע צָרַעַת, וְחָרִיב בֵּיתֵיהּ וּמָמוֹנֵיהּ, וְכֵן עֲנִיָּה אִיהִי אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה וַדַּאי, וְאִיהִי קַבָּלָה כַּד מְקַבְּלָא

מִבַּעַל צְדָקָה, דְאִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, כַּד אָזְלַת לְגַבֵּיהּ לְקַבָּלָה אִתְקְרִיאַת הֲלָכָה, כַּד מְקַבְּלָא מִנֵּיהּ אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי פְלִיגַת מַה דְּיַהֲבִין לָהּ לְעַבְדִין דִּילָהּ וְלִבְנִין וּלְעוּלֵמִין דִּילָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי לא טו) וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ, וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין, מֵהַהוּא דִמְקַבְּלִין מִינָהּ.