Zohar Vayikra - דף ק''ז ע''ב

וּלְבָתַר סָאטוּ מֵאוֹרְחָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְשָׁבְקוּ אִילָנָא יְחִידָאָה עִלָּאָה מִכָּל אִילָנִין, וְאָתוּ לְאִתְדַּבְּקָא בַּאֲתַר דְּמִשְׁתַּנֵי וּמִתְהַפֵּךְ מִגַּוְונָא לְגַוְונָא, וּמִטָב לְבִישׁ, וּמִבִּישׁ לְטָב, וְנַחְתּוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וְאִתְדְּבָקוּ לְתַתָּא בְּשִׁנּוּיִין סַגִּיאִין, וְשָׁבְקוּ עִלָּאָה דְּכֹלָּא, דְּהוּא חַד, וְלָא אִשְׁתַּנֵּי לְעָלְמִין. הַדָּא הוּא דִּכְתִּיב, (קהלת ז) אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים.

וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים וַדַּאי, כְּדֵין אִתְהַפָּךְ לִבַּיְיהוּ בְּהַהוּא סִטְרָא מַמָּשׁ, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ, זִמְנִין לְרַחֲמֵי, זִמְנִין לְדִינָא. (דף ק''ז ע''ב) כְּהַהוּא מִלָּה דְּאִתְדְּבָקוּ בָּהּ וַדַּאי. וְהֵמָה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים, וְאִתְדְּבָקוּ בְּהוּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָדָם, שַׁבְקָת חַיֵּי, וְאִתְדַבְּקַת בְּמוֹתָא.

חַיֵּי, דִּכְתִּיב וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, עֵץ דְּאִתְקְרֵי חַיִּים, דְּמַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ, לָא טָעִים טַעֲמָא דְּמוֹתָא לְעָלְמִין. וְאִתְדַּבְּקַת בְּאִילָנָא אָחֳרָא, הָא וַדַּאי מוֹתָא הוּא לָקֳבְלָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת וְגוֹ'. וּכְתִיב (קהלת ז) וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָוְת אֶת הָאִשָּׁה. וַדַּאי בַּאֲתַר דְּמוֹתָא אִתְדְּבַק, וְשָׁבַק אֲתַר דְּחַיֵּי, בְּגִין כָּךְ אִתְגְּזַר עָלֵיהּ וְעַל כָּל עָלְמָא מוֹתָא.

אִי הוּא חָטָא, כָּל עָלְמָא מַאי חָטְאוּ. אִי תֵּימָא דְּכָל בִּרְיָין אָתוּ וְאַכְלוּ מֵאִילָנָא דָּא, וְאִתְרְמֵי מִכֹּלָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאָדָם קָאִים עַל רַגְלוֹי, חָמוּ לֵיהּ בִּרְיָין כֻּלְּהוּ, וְדַחֲלוּ מִקַּמֵּיהּ, וַהֲווּ נַטְלִין בַּתְרֵיהּ, כְּעַבְדִּין קַמֵּי מַלְכָּא. וְהוּא אָמַר לוֹן, אֲנָא וְאַתּוּן, (תהלים צה) בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוְה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ' עוֹשֵׂנוּ, וְכֻלְּהוּ אָתוּ בַּתְרֵיהּ.

כֵּיוָן דְּחָמוּ דְּאָדָם סָגִיד לְהַאי אֲתַר, וְאִתְדַּבָּק בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אִתְמְשָׁכוּ אֲבַתְרֵיהּ, וְגָרִים מוֹתָא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא. כְּדֵין אִשְׁתַּנֵּי אָדָם לְכַמָּה גַּוְונִין, זִמְנִין לְטָב, זִמְנִין לְבִישׁ. זִמְנִין רוּגְזָא, זִמְנִין נַיְיחָא. זִמְנִין דִּינָא, וְזִמְנִין רַחֲמֵי. זִמְנִין חַיֵּי, זִמְנִין מוֹתָא. וְלָא קָאִים בְּקִיּוּמָא תָּדִיר בְּחַד מִנַּיְיהוּ. בְּגִין דְּהַהוּא אֲתַר גַּרְמָא לֵיהּ.

וְעַל דָּא אִקְרֵי, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, מִן סִטְרָא דָּא, לְסִטְרָא דָּא, מִן טַב לְבִישׁ, מִן רַחֲמֵי לְדִינָא, מִן שָׁלוֹם לְקְרָבָא, אִתְהַפִּיכַת הִיא לְכֹלָּא. וְאִקְרֵי טוֹב וָרָע, דִּכְתִּיב וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנוּ. וּמַלְכָּא עִלָּאָה, רַחֲמָא עַל עוֹבָדֵי יְדוֹי, אוֹכַח לֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ, וְהוּא לָא קַבִּיל מִנֵּיהּ, וְאִתְמְשַׁךְ בָּתַר אִתְּתֵיהּ, וְאִתְתָּרַךְ לְעָלְמִין.

דְּהָא אִתְּתָא לַאֲתַר דָּא סַלְּקָא, וְלָא יַתִּיר. וְאִתְּתָא גָּרִים מוֹתָא לְכֹלָּא. תָּא חֲזֵי, לְעָלְמָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיה סה) כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. כִימֵי הָעֵץ: הַהוּא עֵץ דְּאִשְׁתְּמוֹדַע. בֵּיהּ זִמְנָא כְּתִיב, (ישעיה כה) בִּלַע הַמָּוְת לָנֶצַח וּמָחָה יְיָ' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.