Hebrew Edition — includes diagrams and timeline

ספר גידולי הנחל

מהדורה מתוקנת, ערוכה ומועשרת בעזרי מחקר

ליקט וסידר: נח הלוי שטרנפלד

תוכן עניינים

מבוא ועזרי עיון

• ציר זמן מרכזי

• הנתונים במבט אחד

• תרשימים ודיאגרמות

• הקדמת המלקט והמסדר

• רשימת קיצורי המקורות

• רבי נחמן מברסלב

גוף הספר

• ערכים לפי אותיות

נספחים

• ימי יארצייט ידועים

• טבלת כל נתוני הפטירה

• ציר זמן מלא של כל החומר המתוארך

• מפתח שמות משפחה

אותיות

א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש

ציר זמן מרכזי

ציר זה מציג תחנות מרכזיות בלבד; הנספח בסוף הספר כולל כל ערך שבו מופיע חומר מתוארך.

שנה עברית / אזרחית

אירוע

5532 / 1772

ר"ח ניסן: לידת רבי נחמן במעזיבוז

5545 / 1785

בקירוב: נישואי רבי נחמן למרת סאשיא; ר' שמעון מתקרב אליו

5550 / 1790

תחילת תקופת מעדוועדיווקע

5559 / 1799

נסיעת רבי נחמן לארץ ישראל

5562 / 1802

מעבר לברסלב; מהרנ"ת ור' נפתלי מתקרבים

5567 / 1807

מסעות נאווריטש-אוסטרהא-זאסלב; פטירת מרת סאשיא; נישואין שניים

5570 / 1810

מעבר רבי נחמן לאומאן

5571 / 1811

י"ח תשרי: הסתלקות רבי נחמן; תקופת ההמשך של תלמידיו

5582 / 1822

מסע מהרנ"ת לארץ ישראל

5592 / 1832

בניית בית המדרש של אנ"ש באומאן

5595 / 1835

פרוץ המחלוקת והרדיפות הגדולות

5605 / 1845

י' טבת: הסתלקות מהרנ"ת

5625 / 1865

ר' סענדיר מטירהאוויצע בונה מחדש את בית המדרש באומאן

5628 / 1868

ר' יצחק בן מהרנ"ת עולה לצפת

5634 / 1874

ליקוטי מוהר"ן נדפס בירושלים

5644 / 1884

הסתלקות ר' נחמן מטולטשין

5654 / 1894

הסתלקות רבי נחמן מטשעהרין

5663 / 1903

בניית הקלויז באומאן בידי ר' אייזיק אייזינשטיין

5669 / 1909

ייסוד חברת "קימת חצות לילה" בצפת

5671 / 1911

הדפסת חלק ראשון של ליקוטי הלכות בברדיטשוב

5674 / 1914

מלחמת העולם הראשונה קוטעת נסיעות; ר' אברהם ב"ר נחמן נשאר באומאן

5677 / 1917

ראשית גל ההסתלקויות וההריגות של שנות המהפכה

5684 / 1924

י"ח טבת: פטירת ר' אייזיק אייזינשטיין; קצה התקופה המתועדת בכרך

הנתונים במבט אחד

371 ערכים שבהם חומר מתוארך מפורש

19 אותיות עבריות ובהן ערכים

476 ערכים ביוגרפיים

4 גרפים מסכמים ו־4 דיאגרמות

34 ימי יארצייט ברשימה המסכמת של המקור

117 נשואי ערכים עם נתוני פטירה או קבורה

תרשימים ודיאגרמות

הגרפים מסכמים דפוסים העולים מן הערכים הביוגרפיים ומרשימת היארצייטים.

מספר הערכים בכל אות.

התפלגות רשימת היארצייטים המסכמת לפי חודש.

ספירת אזכורי מקומות בכל הערכים; אדם אחד יכול להיזכר בכמה מקומות.

נשואי ערכים שניתן לשייך את פטירתם לעשור אזרחי יחיד; טווחים חוצי עשורים ומקרים ללא תאריך הושמטו.

שרשרת ההמשכיות הרשומה בסוף המקור

התרשים משמר את סדר השמות כפי שנרשם במקור; אין הוא טוען שכל חץ הוא הסמכה פורמלית.

ג. מהרנ״ת

←

ב. ר׳ אהרן הרב

←

א. אדמו״ר זיע״א

↓

ד. ר׳ נפתלי

→

ה. ר׳ יצחק בן מהרנ״ת

→

ו. ר׳ אפרים בר״נ

↓

ט. ר׳ דוד צבי דאשווסקי

←

ח. ר׳ נחמן הרב דטשעהרין

←

ז. ר׳ נחמן מטולטשין

↓

י. ר׳ אברהם ב״ר נחמן

→

יא. ר׳ אלטר מטעפליק

→

יב. ר׳ ישראל מקארדאן

↓

טו. אנ״ש דפולין

←

יד. ר׳ שמשון ברסקי

←

יג. ר׳ אברהם סופר

תרשימי משפחה מרכזיים

התרשימים כוללים רק קשרים המוזכרים בכרך ואינם אילן יוחסין מלא.

משפחת רבי נחמן

ר׳ שמחה מהאראדענקא

+

מרת פייגא

רבי נחמן מברסלב

מרת סאשיא - זוגה ראשונה

+

בת ר׳ יחזקאל טראכטינבערג - זוגה שנייה

הילדים הנזכרים: שלמה אפרים, יעקב, פייגא, אדיל, שרה, מרים, חיה

משפחת מהרנ״ת

ר׳ נפתלי הערץ

+

מרת חיה לאניע

מהרנ״ת

מרת אסתר שיינדיל - זוגה ראשונה

+

מרת דישעל - זוגה שנייה

ילדים: שכנא, יצחק, דוד צבי, נחמן, יוסף יונה, מאיר, חנה ציריל; ילדים חורגים: שמואל שמעלקע וחיה

מפת המקורות והמסירה

תורות ושיחות רבי נחמן

כתיבה, עריכה והרחבה בידי מהרנ״ת

ספרי מהרנ״ת ומכתביו

מכתבי תלמידים ותלמידי תלמידים

קבצים מאוחרים, מצבות ומסורות זקני אנ״ש

איסוף, השוואה וסידור בידי נח הלוי שטרנפלד

הכרך הנוכחי

צירי זמן, טבלאות, גרפים ומפתחות

הקדמת המלקט והמסדר

הנה ידוע מאמר רבינו ז"ל שרצונו להשאיר תלמידים. שאלו התלמידים יעשו תלמידים אחרים. וכן תלמידי התלמידים יאירו להלן יותר ויותר וכן לדורי דורות. גם ידוע אשר הפליג אדמו"ר זיע"א מאד מגודל מעלת המתקרבים אליו ומקיימים עצותיו הק', וגם מהרנ"ת ז"ל ושאר גדולי אנ"ש שבכל הזמנים הירבו לספר בשבח אלו שזכו להסתופף בצל קדשו ובצל תלמידיו הק' וללכת בדרכיו. על כן אמרתי ונתון אל לבי אלכה נא ואלקטה באמרים מפי ספרים וסופרים את שמות כל תלמידי רבינו ז"ל ותלמידי תלמידיו הידועים לנו למען יהיו לזכרון עולם ולחקוק בקצירת העט את אשר ידוע לנו על תולדות חייהם. ומהודענא כי לא באתי לספר בשבחם ולתאר את גודל יגיעתם בתורה ובעבודת ה' ואת עוצם המניעות אשר גברו עליהם וכו' וכו' אשר יכלה כל עט מלספר, אלא רק להציב ציונים על זמנם, מקומם ותולדותם למשפחותם לבית אבותם, כי ראיתי אשר רבה בזאת המבוכה והדברים פזורים אנה ואנה בכל כתבי אנ"ש ומכתביהם. וחלילה למעיין בספר זה לשפוט את גדולתם וצידקתם לפי הנכתב עליהם, אם מעט אם הרבה, כי רבים מהם ובהם גדולי עולם ואדירי תורה ויראה אשר אך שמם בלבד נודע לנו. עוד למודעי כי על אף העמל והיגיעה, החיפוש והבדיקה, זמן זמנים טובא, ככל שידי הכהה מגעת. נשארו הרבה דברים ללא בירור מוחלט וודאי שחסרים שמות ופרטים אשר נשמטו ממני או שלא מצאתי להם מקורות בכתבי אנ"ש. אף גם זאת, למען ידע הקורא ולמען יוכל לעיין ביתר הרחבה במקור הדברים, הבאתי בסוף כל ערך וערך את מקורותיו מן הכתב והמכתב, מכל מה שנדפס עד עתה ע"י אנ"ש ורק במקומות בודדים שלא הצלחתי לבררם, הבאתי את דעתי על פי דרך האפשרות והסברא.

בחלק זה, הראשון, מובאים אנ"ש שנסתלקו לעולמם עד ראשית שנות התר"פ ורובם ככולם הם אנ"ש שברוסיה וראשוני אנ"ש שקבעו משכנם בארץ ישראל. בחלק השני, שאקוה בעזהי"ת ללקטו, לסדרו ולהוציאו לאור, יובאו אנ"ש שנסתלקו לעולמם משנת תר"פ ועד עתה ורובם הם אנ"ש דפולניה וארץ ישראל ובכללם אנ"ש שנהרגו על קדה"ש בשנות הזעם. ת"ש – תש"ה, הי"ד. כן יובאו בו השלמות ותיקונים לחלק זה.

וכאן המקום להבעת תודה לכל אנ"ש אשר סייעו בידי והגישו לי את עזרתם בבירור פרטים שונים ובמתן עצה ובפרט לאגודת "משך הנחל" אשר הואילה למסור לידי את כתב היד של הספר "השיחות והסיפורים" שבכוונתה להוציאו לאור ואשר היה לי למאיר עינים וגם על שקיבלה עליה את העמל והטירחה של הוצאת ספר זה לאור. יהי רצון וזכות רבינו הק' ותלמידיו הק' תעמוד להם ולנו ולכל יו"ח להיות עוסקים, על פי דרך רבינו ז"ל, בתורה ובעבודה כל ימינו מתוך נחת והרחבה.

הכ"ד נח הלוי שטרנפלד

א"ק מירון ת"ו

י"ט מנחם אב תשמ"דיומא דהילולא של מוהר"ר נפתלי זצ"לתלמיד רז"ל

רשימת קיצורי המקורות

ברשימה זאת נזכרו רק המקורות החוזרים ונישנים פעמים רבות וע"כ הובאו בקיצור.

קיצור

מקור / שיטת ציון

א"א

אמונת אומן. סימן המכתב.

אבב"ר

אבניה ברזל. מספר העמוד.

אי"ש

דער אוצר פין יראת שמים (באידיש). מספר הכרך והעמוד.

חיי"מ

חיי מוהר"ן. הסעיף בהוצאה המנוקדת.

טו"ז

טובות זכרונות. מספר העמוד.

ימה"ת

ימי התלאות. מספר העמוד.

יממ"א

ימי מהרנ"ת א'. הסימן בהוצאה המנוקדת.

יממ"ב

ימי מהרנ"ת ב'. הסימן.

כו"א

כוכבי אור. מספר העמוד.

כו"פ

כפתור ופרח. מספר העמוד בהוצאה המצורפת לספר סיפורי מעשיות.

מבה"נ

מבועי הנחל. מספר הגליון והעמוד.

מכתבים

מכתבי מהרנ"ת בסוף ספר עלים לתרופה ובספר אמונת אומן. סימן המכתב.

מרי"ש

מכתבי ר' יצחק שטרנהארץ (בן מהרנ"ת) בסוף ספר עלים לתרופה. תאריך המכתב.

נ"א

נחלי אמונה. סימן המכתב.

נ"צ

נוה צדיקים. מספר העמוד.

נת"צ

נתיב צדיק. סימן המכתב.

סינ"פ

סיפורים נפלאים, כולל גם שיחות וסיפורים. מספר העמוד.

על"ת

עלים לתרופה. סימן המכתב או התאריך.

שא"י

שארית ישראל. סימן המכתב.

שיח'

שיחות הר"ן. הסימן.

השוה"ס

השיחות והסיפורים (בעת הכנת ספר זה לדפוס, נמצא הספר הנ"ל בהכנה אף הוא, לכן לא הובא סימן או עמוד).

שמה"צ

שמות הצדיקים.

אדמו״ר ננמ״ח מוהר״ר נחמן מברסלב זצוק״ל זיע״א

נולד בקהילת קודש מעזיבוז בר"ח ניסן שנת תקל"ב לאביו מוהר"ר שמחה בן הרה"ק ר' נחמן מהאראדענקא ולאמו מרת פייגא בת מוהר"ר יחיאל ומרת אדיל בת הבעש"ט. ימי נעוריו עברו עליו בק"ק מעזיבוז. בשנת תקמ"ה, בערך, נשא לאשה את מרת סאשיא בת מוהר"ר אפרים והיה סמוך על שלחן חותנו בכפר אוסיאטין עד שנת תק"נ. בשנים תק"נ – תקנ"ט דר במעדוועדיווקע ושם התקרבו אליו אנשים רבים אף ממקומות רחוקים. בקיץ דשנת תקנ"ט נסע לארץ ישראל ושהה שם מערב ראש השנה תקנ"ט עד סמוך לפסח דשנת תק"ס. מאלול תק"ס גר בזלאטיפאליע עד אלול תקס"ב שאז נכנס לדור בברסלב ואז גם נתקרב אליו מהרנ"ת. בשנות ישיבתו בברסלב ערך כמה נסיעות ארוכות, בתקס"ז נסע לנאווריטש, אוסטרהא, זאסלב, נפטרה מרת סאשיא זוגתו הראשונה ובאלול דאותה שנה נשא את זוגתו השניה בת הנגיד מוהר"ר יחזקאל טראכטנבערג, בנסיעה הזאת שהה כחצי שנה. בשנת תקס"ח אחר סוכות נסע ללעמבערג ושהה שם עד אמצע הקיץ. בד' אייר תק"ע עזב את ברסלב ולמחרת נכנס לעיר אומאן ודר שם עד ח"י תשרי ד' דסוכות שנת תקע"א, יום בו נלקח ארון האלקים ונסתלק אור ישראל כבוד אדמו"ר זצוק"ל זיע"א. "נקבר בשלום למחרת, ה' סוכות, באומאן העיר אשר בחר בה בחיים חיותו להקבר שם, כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות" וכו' (לשון מהרנ"ת, יממ"א סו' ס"ו).

בניו, ר' שלמה אפרים, ר' יעקב וכן בתו פייגא נסתלקו בעודם רכים בשנים. בנותיו: אדיל, אשת ר' יוסף (יוסקא) בן הרה"ק מחמעלניק. שרה, אשת ר' יצחק אייזיק במוהר"ר לייב מדאבראוונע. מרים, אשת ר' פנחס בן הרה"ק מוואלטשיסק. חיה, אשת ר' זלמן במוהר"ר יעקב יוסף.

ספריו: ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, ספר המדות, שיחות הר"ן, חיי מוהר"ן ועוד כתבים אשר לא זכינו להנות מאורם (עיין נוה צדיקים, לז-פד).

גוף הספר: ערכים ביוגרפיים

סדר הערכים נשמר לפי אות השם הפרטי, כדרך המקור.

אות א

א. ר' אבא שו"ב מטשעהרין

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). חתנו של ר' אליהו הרב מטשעהרין(ב). לרה"ש תק"ע נסע יחד עם בנו ר' שמואל לרז"ל ובגלל המניעות שהיו לו בדרכו הוכרח למכור את חפציו ובהם גביע זהב שרצה להביאו מתנה לרז"ל. בלילה בעת הסעודה פנה אליו רז"ל ואמר: "במה אודה לך עבור הנסיעה? בעולם הזה כבר אין זה כדאי". אח"כ פנה רז"ל אל בנו שמואל ואמר: "ואתה, שמואל, קח לך מהמרק". כשחזרו לביתם נפטר ר' אבא ובנו ר' שמואל נתעשר עד למאוד(ג). למרות עניותו המופלגת, שאפילו בגדים מיוחדים לשבת לא היו לו, היה מגדולי העובדים שבאנשי רבינו(ד).

(א) כו"א, לג. (ב) שמה"צ. (ג) אבב"ר, מח. (ד) מבה"נ, 4 נו.

ב. ר' אבא שו"ב מצפת

מוזכר ע"י מהרנ"ת בהיותו בשנת תקפ"ב בצפת, בליל שבת פר' פנחס: "רקדתי בשמחה עם ר' אבא שו"ב ור' משה יונה" (יממ"ב, קנה).

ג. ר' אבא מטשעהרין

מכונה בפי אנ"ש – ר' אבא'לע. שמו המלא: ר' אברהם אבא רבינאוויטש. בנו של ר' שמואל ב"ר אבא. תלמיד מהרנ"ת וידיד נפשו של ר' אברהם דב נכד רז"ל. למרות עשירותו המופלגת היה בורח מן הכבוד עד הקצה האחרון ועובד ה' בהתלהבות. סייע בכל יכלתו למהרנ"ת בעסקי הדפסה ותמך ביד רחבה בעניי אנ"ש וביישוב אנ"ש שבא"י. בקיץ תרכ"ט ביקר בא"י יחד עם ר' נחמן הרב דטשעהרין ור' יעקב ב"ר צבי. בשנת תרל"ו נפטרה זוגתו הראשונה ולעת זקנתו נולדו לו ילדים מזוגתו השניה. בנו: ר' שמואל (נולד לעת זקנתו). חתנו (מזוגתו הראשונה): ר' אברהם ייבין. נפטר בשנת תרל"ט וכיון שלא היו לו בנים שיכלו לאמר אחריו קדיש, אמר אחריו קדיש ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה.

כו"א, לה. סינ"פ, קלז. נת"צ, ז, כ, לב. נ"א, ד, ה. על"ת, רנ, רפה, רפז, רפט, שכ ועוד.

מרי"ש, ו' במדבר, ג' עקב תרכ"ט. השוה"ס. מבה"נ. 4 נח, 47 נב, 56 מד.

ד. ר' אבא

נכדו של ר' חיים קראסינשטיין, התגורר יחד עם סבו בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנת תרל"ו (נת"צ, טל, יא).

ה. ר' אבא כצמאן

מאנ"ש בברסלב, היה שולח בכל שנה מעות לר' נתן ב"ר יהודה שישב בטבריה. עלה לא"י והתיישב בירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגור בטבריה כי רצה להיות סמוך לר' נתן הנ"ל. בטבריה נחלה מאד והיה מוטל למשכב זמן רב(א). בתרמ"ב עבר לגור בצפת(ב). מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה (ג').

(א)נת"צ, סא. (ב) שם, פז. (ג) שם, קכח ועוד.

ו. ר' אברהם

חתנו של ר' פנחס יהושע ואביו של ר' געצע. גר ברבוצק. תושבי עירו החשיבוהו מאד והחזיקוהו לאחד מל"ו צדיקים. התפרנס כשמש בבית כנסת. היה מתפאר מאד לפני אנ"ש בבנו ר' געצע (השוה"ס).

ז. ר' אברהם ויינברג

אביו של ר' שמואל ווינברג. סייע הרבה יחד עם בנו למהרנ"ת ואנ"ש במחלוקת וברדיפות בשנות תקצ"ה – תקצ"ט (על"ת, קסח, קעב בסוף האגרת).

ח. ר' אברהם ייבין

חתנו של ר' אבא ב"ר שמואל מטשעהרין. חותנו הוכיחו פעם על שלא בא לאומאן על רה"ש ואמר שאם לא היינו באים אלא לשמוע את ר' נחמן מטולטשין מתפלל לפני התיבה – דיינו(א). בנו: ר' נחמן ייבין.

(א) סינ"פ, קלז.

ט. ר' אברהם ליטוואק

היו בידו כתבים ממה ששמע מר' נחמן מטולטשין. בין הכתבים, סדר עבודת היום מר' נחמן מטולטשין (נחלי אמונה, א).

י. ר' אברהם פייעס

קודם התקרבותו לרז"ל היה איש מכוער והיה לו בן בשם חיים שעשה עמו שידוך עם בת ר' ישראל נכד הבעש"ט(א). אחד המופתים של רז"ל קשור בו ובשותפו משה חינקיס(ב). היה מוהל מומחה ובברית אצל בנו של משה חינקיס כשראה שהרב מטאמשפיל שנתכבד בפריעה אינו אומן בזה וגורם צער רב לתינוק, דחפו הצידה ופרע בעצמו וזאת היתה אחת הסיבות להתלקחות המחלוקת. אף שהיה רגיל לבא למהרנ"ת ולהחזיקו בפרנסתו, היה נוסע גם לרב מסאווראן. נפטר בשנת תקצ"ד(ג).

(א) כו"א, סא, דה, ע"ש המעשה באריכות.

(ב) כו"א, מד (משה חינקיס המכונה גם משה בהרב היה מעשירי ברסלב וממקורבי ותומכי רז"ל החשובים, אחר הסתלקות רז"ל לקח את נכדו ר' אברהם דב לחתן, בגלל הסתות של משפחתו וסיבות שונות הפך למתנגד על מהרנ"ת ובעטיו פרצה המחלוקת הידועה בשנות תקצ"ה-תקצ"ט. בתו קבלה גט פיטורין מנכד רז"ל. נפטר בשנת תקצ"ח. [עיין עליו חיי"מ, כט. כו"א, מג, מה, ס. סינ"פ, י. אבב"ר, נא, נב. ימה"ת, ג-מ]). (ג) ימה"ת, ו, ז, ח.

יא. ר' אברהם מאומאן

מאנשי השם והיו לו אותות כבוד מהקיר"ה של רוסיה. בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט לא היה יכול לסבול ולראות העינויים של אנשים כשרים וכתב מכתב לרב מסאווראן שלא יבוא עוד הפעם לאומאן. גם הטיל אימה על המתנגדים והזהירם שלא יעשו שום רעה לאנשי מהרנ"ת עד שישבו שם אנ"ש לבטח (ימה"ת. כא. אפשר והוא ר' אברהם שמהרנ"ת היה לפרקים מתאכסן בביתו בהיותו באומאן כנז' ביממ"ב. כא, כד).

יב. ר' אברהם מנאוושעליץ

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). בסוף חורף תקפ"ב ביקר מהרנ"ת בביתו עם בני הנעורים ועשה סעודה גדולה עבורם. מהרנ"ת באר בסעודה את התורה "ואתחנן" (ליקו"מ ח"ב עח) והחיה מאד את המסובים. אחיו של ר' ליב מכפר סיביטיב(ב).

יג. ר' אברהם מפעטרבורג

מכונה גם ר' אברהם מבארדיטשוב. תלמיד רז"ל. קודם התקרבות מהרנ"ת היה הוא כותב את התורות וכל מקום שנאמר בו "מלשון החברים" הוא מלשונו. רז"ל צוה עליו להיות מקבל ולא רצה ולכן נתרחק קצת ושהה איזה זמן בפעטרבורג משם כתב לרז"ל שהוא ירא מנקודת היהדות שבו ורז"ל אמר על זה, שזה שהוא ירא, זה עצמו נותן לו כח להתחזק על עמדו. אח"כ חזר לרז"ל ורצה שוב לכתוב את התורות אך אז כבר סמך רז"ל את ידו על מהרנ"ת בכתיבת התורות(א). היה חסיד מעמיק אך חסר מבטא בכתיבה(ב). עסק במסחר והיה בקי ומלומד בכל עניני העולם(ג). העריך ימים(ד).

(א) שיחות וסיפורים שבהקדמת ביאור הליקוטים. חיי"מ, קנא, תקצ. כו"א, לח. אי"ש, 7 ריא. (ב) נ"צ, כז. (ג) אבב"ר, עט, עיין שם. (ד) מפי זקני אנ"ש.

יד. ר' אברהם ב"ר גרשון

בנו של ר' גרשון נכד המגיד מטירהוויצע. האריך ימים למעלה ממאה שנה ועוד זכה לקבל פני מהרנ"ת (א). בנו: ר' גרשון (בח"ב).

(א) השוה"ס.

טו. ר' אברהם ב"ר יואל צבי

מאנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ו – תרמ"ג

(נת"צ, יא, טו, קג ועוד)

טז. ר' אברהם ב"ר ישראל

אביו של ר' נחמן מטולטשין. היה מקורב קצת לאנ"ש. זוגתו הראשונה נפטרה והניחה שני יתומים קטנים, בן ובת, אח"כ נשא אשה שניה ונפטר גם הוא(א). בשנת תקפ"ב בערך(ב).

(א) אבב"ר, פו. (ב) שם, לפי שר' נחמן מטולטשין היה אז כבן שמונה שנים.

יז. ר' אברהם ב"ר מרדכי

מכונה: ר' אברהם ציפרע'ס. בנו של ר' מרדכי דיין מטעפליק. גדל בבית דודו ר' דוד מפאלי שהיה עשיר גדול וגאון מופלג וירש ממנו את עסקיו. ישב כל היום על התורה ועל העבודה ור' אייזיק אייזינשטיין ניהל את עסקיו. עובד ה' וגאון מופלג, סיים פעמים מספר את הש"ס עם כל הראשונים והאחרונים ונתקיים אצלו "תורה וגדולה במקום אחד". חתנו: ר' אייזיק קראסינשטיין [בח"ב] (השוה"ס).

יח. ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן

נולד בשנת תר"ט לאביו ר' נחמן מטולטשין. מגדולי אנ"ש בדורו, עובד ה' שלא הניח כמעט כמותו, עשרות שנים היה מתבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה. גאון עצום בנגלה ובנסתר. קירב עשרות אנשים לדעת רז"ל. קיבל מר' אהרן מליפאוויץ את מגילת הסתרים של רז"ל. בשנת תרנ"ד עלה לא"י והתיישב בירושלים (לפני עלותו נתן גט פיטורין לאשתו, בת ר' נתן טעטעווסקי, שלא רצתה לעלות עמו). דר במשך כעשרים שנה בא"י והיה נוסע בכל שנה לאומאן על ראש השנה. בנסיעתו האחרונה. בחדש אב דשנת תרע"ד, נשאר באומאן ונפטר שם בערב ר"ח טבת תרע"ח. מנו"כ באומאן ועל קברו נחקק: פ"נ ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי מארץ ישראל. בזיווג שני היה חתנו של ר' נפתלי הכהן מבארדיטשוב [בח"ב]. ספריו אשר חיבר: ביאור הליקוטים, חכמה ותבונה, כוכבי אור, שיחות וסיפורים, ימי התלאות ועוד כתבי יד וחיבורים אשר לא נדפסו ורובם אבדו בעיר העתיקה בירושלים.

השוה"ס. הקדמת המו"ל לספר חכמה ותבונה, נ"צ קפא. מבה"נ, 36 כח, 66-65 רצו.

יט. ר' אברהם אליעזר ב"ר סענדר

מאנ"ש בצפת. בן אחיו של ר' נתן טרוביצער מצפת. מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ח-תרמ"ד. בשנת תרמ"א נכנס לחופה בצפת(א) ובמכתב של ר' נחמן מטולטשין לצפת מאחל לו מזל טוב לחופתו(ב). נוסח מצבתו בביה"ח בצפת: פ"נ ר' חיים אברהם אליעזר ב"ר סנדיר נכד(ג) הרה"צ ר' צבי ראב"ד מק"ק טראוויץ ונכד(ד) הרה"צ ר' דוד צבי זצ"ל נ' כ"ג אייר תרס"ו.

(א) נת"צ, עו, פ. (ב) נ"א, (ג) דור רביעי. (ד) לא ידוע איך.

כ. ר' אברהם דב נכד רז"ל

בנם של ר' יוסף (יוסקא) ומרת אדיל בת רז"ל. זכה עוד לקבל בנערותו את פני רז"ל. נשא לאשה את בתו של משה חינקיס(א). אך לאחר שהלה הפך למתנגד ורודף על מהרנ"ת ואנ"ש, גירשה(ב). בחורף דשנת תקצ"ו נשא לאשה את בתו של ר' דב מטשעהרין תלמיד רז"ל(ג) סייע הרבה למהרנ"ת בעסקי הדפסה(ד). היו לו יערות והיה עשיר מופלג. היה מפורסם ביראתו ובקדושתו וכל רואיו היו מעידים על גודל יראתו. אכילתו היתה בקדושה ובטהרה נפלאה(ה). סבל מצער גידול בנים ונפטרו אצלו שתי בנות ובן(ו) נפטר בשנות התר"מ(ז). בנו: ר' יוסף.

(א) ראה עליו ר' אברהם פייעס הערה ב'. (ב) ימה"ת, ו, טו. כו"א, כד. (ג) שם. על"ת, רד. (ד) על"ת, שכב, שצ, ועוד. (ה) מבה"נ, 35 לד. השוה"ס. (ו) על"ת, תכ"א. (ז) השוה"ס.

כא. ר' אברהם דב ב"ר נחמן פיטיל

דר בכפר אפתפקווץ הסמוך לברסלב. אמו היתה זוגתו השניה של ר' ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, מוזכר על ידו במכתב משנת תרל"ח (נת"צ, טו).

כב. ר' אברהם הירש הכהן

מוזכר בהעתק כתב יד מהרנ"ת שנפטר בחורף דשנת תקצ"א ממחלת החולירע (סינ"פ, קמה).

כג. ר' אברהם הירש מצפת

מאנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרמ"ב-תרמ"ג(א). גיסו של ר' דוד צבי דאשווסקי (היו נשואים לשתי אחיות) (ב).

(א) נת"צ, פג, פה, צג. (ב) שם, קיא.

כד. ר' אברהם חיים מאומאן

תלמיד רז"ל. רז"ל שבת בביתו באלול דשנת תקס"ב כשעבר בנסיעתו דרך אומאן. שם נתוודעו אליו משכילי אומאן(א). בניו: ר' משה ור' אהרן מתלמידי מהרנ"ת.

(א) סינ"פ, ג. מבה"נ, 7 מז. עיין גם ר' צבי דב הורוויץ.

כה. ר' אברהם יצחק מאומאן

תלמיד מהרנ"ת. עני ואביון גדול. בשנת תקצ"ה העמידה הממשלה, בהשתדלות המתנגדים. איש צבא בביתו והוטל עליו לספק את מזונותיו. לאחר השתדלות הנגידים באומאן שסייעו לאנ"ש סולק הנ"ל מביתו(א). בשנת תקצ"ז היה אצל מהרנ"ת בנעמירוב ומהרנ"ת הוכרח לגרשו מפחד המוסרים(ב).

(א) על"ת, קע"כ. (ב) שם, ריח, מוזכר בר"ת: רא"י.

כו. ר' אברהם לייב ב"ר פרץ

חתנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת. נשא את בת ר' שכנא בשנת תר"א(א). היה סמוך על שלחנו של ר' שכנא. בשנת תר"ב כתב מהרנ"ת לאביו ר' פרץ: "אבל דעו כי השעה דחוקה מאד לבני שיחי' וגם כי באמת היא טובה גדולה לפני בנו שיהיה פה בכל האופנים וע"כ מן הראוי שיוציא ע"ז כראוי כדי שיחזק אותו בתורה ועבודה"(ב). בשנת תר"ג נולד לו בן ומהרנ"ת היה על פדיון הבן ודיבר שם חידושים נפלאים(ג). בשנת תר"ד רצה להתמהמה באומאן למשך כמה ימים קודם חג השבועות(ד).

(א) על"ת, שכב. (ב) שם, שמא. (ג) שם, שעה, שעו. (ד) מכתבים, י'.

כז. ר' אברהם מאיר מטולטשין

מאנ"ש בטולטשין. מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת מצפת בשנת תרכ"ט (מהרי"ש, ו' צו תרכ"ט).

כח. מרת אדיל בת רז"ל

נולדה באוסיאטין בשנת תקמ"ז(א). בר"ח אלול דשנת תק"ס נישאה לר' יוסף (יוסקא) בן הגה"ק מוהר"ר אברהם דב הרב דק"ק חמעלניק(ב) היה לה צער גידול בנים(ג). ונפטרו אצלה בן וכמה בנות(ד). בנה: ר' אברהם דב. בתה: רבקה מרים אשת בן דודה ר' שמחה ברוך ב"ר יצחק אייזיק. אחרי פטירת בעלה ר' יוסקא ואחותה מרת שרה, נישאה בשנת תקצ"ב לגיסה ר' יצחק אייזיק ב"ר לייב(ה). נפטרה בשנת תרי"ד(ו). לפני פטירתה שמעוה אומרת: ברוך הבא, אבא(ז)

(א) אי"ש, 2 כד. (ב) חיי"מ, קיג, קיד. (ג) שיח', קנא. (ד)יממ"א, מג. (ה) שם, קי. (ו) מבה"נ, 28 לז. (ז) השוה"ס.

עיין גם: חיי"מ, לט, שלח. מכתב על הסתלקות מהרנ"ת. אבב"ר, כב, כה, לג, לז, מכתבים, י'.

כט. ר' אהרן מגראדיב

בערב ר"ח תמוז דשנת תקפ"ב הצטרף אל מהרנ"ת ואל ר' יהודה אליעזר בנסיעתם מצפת למירון ולשאר המקומות הקדושים (יממ"ב, קמד).

ל. ר' אהרן מדאשיב

תלמיד רז"ל. מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג)

לא. ר' אהרן מזשערין

תלמיד רז"ל. מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל (כו"א לג)

לב. ר' אהרן מליפאוויץ

נולד מברכתו של רז"ל(א) ומסתבר שעוד זכה להכיר את רז"ל. היה בעל משרה חשובה ובעת המחלוקת דשנות תקצ"ה-תקצ"ט נכנס לספר לגלח ראשו והמתנגדים שיחדו את הספר שיגלח לו רק חצי ראשו(ב). קיבל מר' נפתלי את מגילת הסתרים ומסרה לפני מותו לר' אברהם ב"ר נחמן(ג). איש קדוש מאד, זכה לאריכות ימים, בסוף ימיו היה סגי נהור. מנו"כ בדימיטריווקע(ד).

(א) השוה"ס. (ב)ימה"ת, מו. (ג) מבה"נ, 56 יז, 37 כה. השוה"ס. (ד) שם.

לג. ר' אהרן מקיבליטש

נתקרב בעודנו נער ע"י ר' פנחס מקיבליטש. עני מרוד ועובד ה' נלהב. עניו ושפל ברך ותמיד מלא שמחה. ידיד נפש של ר' חיים מקיבליטש עד שרבים חשבו אותם לאחים. נפטר בחודש אלול בשנת תרפ"ב או תרפ"ג. זכה לחמישה חתנים, כולם מגדולי וחשובי אנ"ש (השוה"ס. כו"פ, 210).

לד. ר' אהרן ב"ר אברהם חיים

תלמיד מהרנ"ת. בפניו אמר מהרנ"ת על ר' נחמן מטולטשין: "אני מכין את הכל עם העט, אח"כ יוכל גם ר' נחמן להנהיג הגלגל" (סינ"פ, קלא).

לה. ר' אהרן ב"ר אליהו זסלבסקי

חתן רז"ל. נשא את מרת חיה בת רז"ל לאחר שנפטר בעלה הראשון ר' זלמן (א). (הדבר היה שנים מספר לאחר פטירת רז"ל). שימש כרב דק"ק קרימינטשאק, בנו של ר' אליהו חתן הרה"ק בעל התניא (א). באדר תקפ"ב פגש אותו מהרנ"ת בקרימינטשאק(ב).

(א) אי"ש, 2 עג. (ב) יממ"ב, נא.

לו. ר' אהרן ב"ר מיכל

בנו של ר' מיכל ב"ר יצחק בן מהרנ"ת. אברך קדוש להפליא ואנ"ש הפליגו מאד בשבחו. נפטר צעיר לימים. הניח כמה בנים ואחד מהם הוא ר' נח מברסלב (השוה"ס. על בנו ר' נח בח"ב).

לז. ר' אהרן ב"ר משה הרב דברסלב

נולד בשנת תקל"ה(א) לאביו הר"ר משה שהיה אב"ד בק"ק קארסין. שימש כרב על מקום אביו עוד בחייו(ב). התקרב לרז"ל בעת שישב רז"ל במעדוועדיווקע בשנים תק"נ-תקנ"ט (ג). מגדולי וחשובי תלמידי רז"ל ועל פי פקודתו נתמנה לרב ואב"ד בברסלב כשנכנס רז"ל לדור שם בסוף שנת תקס"ב(ד). רז"ל הפליג מאד בשבחו ואמר שצריך להודות גם לסוסים שביאו אותו לברסלב ושיש לו בירור המדמה בפסיקת שאלות(ה). כן אמר עליו שהלך לחופתו בכסות נקיה(ו) וברכו שיזכה בעוה"ב להבין שיחת חולין שלו(ז). רז"ל אמר לו לעניין בספריו ולמצא בהם קושיות ולתרצם וכן עשה והוטבו בעיני רז"ל(ח). היה אחד משני העדים שייחד רז"ל לעניין אמירת עשרת מזמורי התהלים על ציונו(ט). רז"ל לא רצה שישמע את מגילת התרים(י). על ראש השנה דשנת תקע"א לא בא לרז"ל ורז"ל הקפיד על כך(כ). בניו: ר' צבי אריה ור' נחמן. חתניו: ר' שמחה ב"ר שמואל יצחק ור' נחמן ב"ר משה קראסינשטיין. רז"ל הודיע לו ברמז שיתסלק בר"ח אב וכן הוה שנפטר בר"ח אב(ל) שנת תר"ה. מנו"כ בברסלב. חיבר פירוש על התורה בדרך פרדס ע"פ הקדמות רז"ל וחיבור על ששת סדרי משנה על דרך החסידות, זקני אנ"ש ראו את הכתבים אך כיום אינם נמצאים בידינו(מ).

(א) השוה"ס. (ב) צוואת הרב מטשעהרין. אי"ש, 5 לה. (ג) טו"ז, קכא, עיין שם סיפור התקרבותו. (ד) צוואת הרב מטשעהרין. אבב"ר, לז. (ה) שם. (ו) טו"ז, קכא, גירסא אחרת היא שרז"ל אמר זאת על ר' ישעיה שלום ב"ר יודל. (ז) חיי"מ, שעו, תקט. (ח) סינ"פ קל. (ט) שיח', קמא. חיימ, רכה, (י) אבב"ר, ל. (כ) חיי"מ, רכ. (ל) כו"א, נה, (מ) נ"צ קמט. עיין גם אי"ש, 5 לה-מח.

לח. ר' אהרן ב"ר שמואל

בנו של ר' שמואל מטעפליק תלמיד רז"ל. מוזכר במכתבי מהרנ"ת בשנת תקצ"א (על"ת, נא).

לט. ר' אהרן יהודה

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשבת ר"ח ניסן שנת תקפ"ב באדעס. "בא אלי איש כשר אחד ורוצה ליסע לא"י, שמו ר' אהרן יהודה והוא יושב שם באדעס מלפני רה"ש העבר והוא איש עני ואביון ומתפלל בקולות והתלהבות וע"כ רחקוהו אנשי ביהמ"ד דאדעס והוא נע ונד וכו' וגם אמרו שהוא איש משוגע, ובאמת יש לו תנועות משונות קצת אבל אני היה לי אמונה בו והחזקתי אותו מיד לאיש כשר. ואם לא שכבר כתבתי לר' יהודה אליעזר שיבא לאדעס כדי שיסע עמי לא"י יכול להיות שהייתי לוקח אותו עמי לנסיעה לא"י" (יממ"ב, נט).

מ. ר' אהרן ניסן

תלמיד מהרנ"ת. ר' אברהם ב"ר נחמן שמע ממנו שפעם אחת אמר לו מהרנ"ת: "אם היית תמיד בשמחה, לא היית רואה פני גיהנם (כו"א, עח).

מא. ר' אהרן ב"ר נחמן פיטיל

מכונה: ר' אהרן גאון. אמו היתה זוגתו השניה של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, מוזכר על ידו במכתב משנת תרל"ח (נת"צ, טו).