{"id":"kabala-05c951cebeb9-1-4","bookId":"kabala-05c951cebeb9","part":1,"torah":4,"title":"אות נ","hebrewTitle":"אות נ","segments":[{"index":1,"he":"אות נ \n[א] נמרוד סנחרב, אמרפל נבוכדנצר, גדעון, מנשה, יהושע אפרים בן יוסף: \n[ב] נחום איש גם זו עיבור של לוט, דוק ותשכח בתענית פרק סדר תעניות [אלו כ\"א א'] את \nהמעשי', דנעשה לו גם בענין עפר, כמו שנעשה גם לאברהם כשהציל [את] לוט, שהיה נותן \nבעפר חרבו, ונקטע ידיו ורגליו על שלא ריחם כהוגן לעני, ועל היותו אז בסדם יד עני \nואביון לא החזיקו, ובסדם ניצול מהפכת סדם, ותכף שיצא נהפכה העיר, וגם פה תכף שיצא \nמהבית נחרב הבית, וזה אומרו שמובטח [לכם] כל זמן שאני בבית אין הבית נופל, כמו שאמר \nהמלאך שם כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה: \n[ג] נבוכדנצר נתבאר [במדרש רבה] ויקרא (פ\"ג ס\"ה), מעשה בשור אחד שהיו מושכין אותו \nלקרבן ולא נמשך, בא עני ובידו אגודה אחת של טרודקסמא (פירוש מין קטניות) והושיט לו, \nואכלה (וגעה) [וגעש] השור והוציא מחט ונמשך לקרבן, נראה לבעל השור בחלומו קרבנו של \nעני קדמך, פשוטו ידוע גם סוד הקרבנות לתקן נפש החוטאת אדם כי יקריב מכם קרבן, כי \n"},{"index":2,"he":"הקרבנות מתקנים הנשמות שחטאו, וזה סוד הטריפות הנמצאות בבהמות היו בודקים הסרכות \nוהאונות, כי אם ימצא טרפה אל מזבח ה' לא יעלה כי צריך מירוק אחר, ואלמלא לא עטש \nוהוציא את המחט היו מוצאים אותו טרפה, וזה דאמר אותו העני קדמך שאלולי הוא לא היתה \nנקרבת, וסוד המעשה כי איך בתחלה השור הזה לא היה נמשך, ועל שאכל אגודה של קטניות \nנמשך, והוא כי אמרו רבותינו ז\"ל כי נבוכדנצר היה בנו של שלמה ממלכת שבא, וגם לדעת \nרבותינו ז\"ל שגיירה, והקב\"ה קרא לו עבדו, וגם כי ידוע כי פעם אחרת בחיים חיותו אכל \nעשבא כתורין [לך] יטעמון, והוא החריב בית קדשינו, ומעשה שהיה בשור הזה בבית שני \nהיה, ובבואו עתה תיקונו בשור הזה להקרב, לגודל פשעיו ולדעתו הכוזבות הנפסדות \nהמלוכלכת שעדיין נשאר בו, שאמר אעלה על במתי עב, היה מכיר ערכו, וגם בהיותו פה לא \nהיה נמשך והיה צריך תיקון עוד, והמחט הזה הם דעותיו הנפסדות והכוזבת ולכן לא היה \n"},{"index":3,"he":"יכול להתקן, אבל זאת עמדה לו מצות הצדקה, הגם שלא לשמה עשאה בעצת דניאל וחטאך בצדקה \nפרק, וכבר התנצלו רבותינו ז\"ל לדניאל באומרם כי רבים נודדים ללחם היו, ולא היה להם \nלשום יד לפה, שבכל יום היו מתים ברעב בראש כל חוצות, על כן נתן עצה לנבוכדנצר על \nהצדקה, ואמרו כי שם היה עני שאלולי פרנסה ההיא היה מת, והוא העני האמור בהושיט לו \nקטניות, והכיר בחכמתו ערך השור כי אם לא יעטוש יהיה טריפה, מה שלא הכיר בעל השור, \nורצה להטיב למי שהטיב לו בהחייה אותו בפרנסה ההיא, והאכיל למי שהאכילו כדי לתקנו \nמדעתיו הכוזבת, ובבוא אל פיו זאת הצדקה חזר וניעור והרהר תשובה, ואז תכף עטש ונמשך \nלקרבן כמוסר עצמו על קדוש השם להשחט ברצונו להתקן. שבעים טריפות כנגד שבעים שרים, \nכי כל אחד יש לו טריפות אחד והבן: \n[ד] נירון נתקן ברבי מאיר, ואמרו חכמינו ז\"ל רבי מאיר מבני בניו של נירון, ונירון \nגלגול שמלה ממשרקה, כי כל שומע שורק מפיו מאכזריותו והוא תקונו: \n"},{"index":4,"he":"[ה] נעמי מסוד לאה, ורות מסוד רחל, וזה שאמר הכתוב ורות דבקה בה, שרחל מסרה סימנים \nללאה, וזה שאמרה רות ושם אקבר, כלומר לא כבראשונה שלאה נקברה במערת המכפלה, ורחל \nנקברה בדרך אפרת, ועובד שילדה אותו רות היה יהודה בן לאה, לזה אמר הכתוב ילד בן \nלנעמי בן ממש: \n \n"},{"index":5,"he":"אות ס \n[א] בניו של סנחריב אדרמלך ושראצר על שהרגו אביהם, הם באו בגלגול שמעיה ואבטליון, \nוכן אמרו רבותינו ז\"ל שמעיה ואבטליון [מבני] בניו של סנחרב, נמרוד ונבוזראדן הרהרו \nתשובה בלבייהו במעשה דדם זכריה: \n \nאות ע \n[א] עבדון בן הלל הפרעתוני נקבר בפרעתון, והוא מאפרים מהשופטים, ובא לפרוע חוב \nאביו, והוא מגלגול דאותו שטעה בקץ הנקרא גוון שותלח בנו זבד בנו, והרגום (בני) \n[אשני] גת מאתים אלף, דטעו בקץ והוליך אותם חוץ למצרים מאתים אלף משבטו של אפרים \nומתו שם ילקוט שמעוני (בשלח רמז רכ\"ז), והם מתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא, ואמר שם \nשאחד היה והיה שמו גוון מבני בניו של אפרים, ואמר נגלה (אלי) [עלי] הקב\"ה להוציא \nאתכם מארץ מצרים, והוא נתגלגל אח\"כ בבן כוזיבא, ועל כי לא השלים תקונו נקרא בשם \nכוזיבא, וכדאיתא במדרש רבה איכה [פ\"ב פסוק בלע] כי הרבה מחכמי הדור ההוא סברו שהוא \nמשיח, ועיין שם כל הנאמר עליו ונהרג גם הוא שם, ותיקונו יהיה משיח בן אפרים, וגם שם \n"},{"index":6,"he":"יהרג כי אז נתקן, וזה רמזו בסנהדרין פרק חלק (דף צ\"ח א') אין בן דוד בא עד שיתבקש \nדג לחולה ולא ימצא, דג זה משיח בן יוסף דכתיב וידגו לרב, לחולה הם ישראל שיהיו \nשבוים בצרה ולא ימצא, ואז יגלה בן דוד במהרה בימינו: \n[ב] עזא ויכהו שם האלקים על השל, ובאבנר כתיב לדבר אתו בשלי ויכהו שם (אל) החמש, \nהיינו כי נתוסף כאן רוחו של עזא על אבנר, כי הדין בכתף ישאו, ועל כן לא האריך ימים \nונהרג: \n[ג] עכן הוא חיאל [בית] האלי, שנטמן לתת האש לנביאי הבעל ובא נחש והכישו שם, כי עכן \nהוא לשון עכנא דהכישו, וממנו משפטו ושאתו יצא, וגם כי חיאל הוא חזר לבנותו, ועבר על \nחרמו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה: \n[ד] עידית אשתו של לוט אין לה גלגול, דכתיב עד היום הזה, ובמשנה ג\"כ הרואה אשתו של \nלוט (מאי) מברך כו', כי נשמתה היא דוממת, וכל מה שמלחכים ממנו הבהמות חוזרה לקדמותה \nהראשון, ותיקונה הוא על כל קרבנך תקריב מלח, וכן על השלחן שהוא מזבח צריך מל\"ח מח\"ל \n"},{"index":7,"he":"לח\"ם: \n[ה] עשהאל זה עובד בגלגול, וזה שחגר חרב [כישמעאלי] ואמר [כל] מי שאינו שומע הלכה \nזו [ידקר בחרב], (כי) כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי, עמוני ולא עמונית מואבי \nולא מואבית, ונוגע בדבר היה, אלא ששמואל הרמתי קיים ואם כן לא היה נוגע בדבר הזה: \n[ו] עתניאל בן קנז הוא נחשון בן עמינדב, ועל שקידש שם שמים שירד בנחשול של ים, כך \nירד עתניאל עתה בפלפולו של ים התורה, והחזיר שלש מאות הלכות שנשתכחו בימי אבלו של \nמשה רבינו עליו השלום, נחשו\"ן אותיות חננ\"ו ש', וגם קח ממלת עתניאל אותיות א\"ל, הרי \nחננו אל ש', ונשאר אותיות תנ\"י גימטריא עם הכולל הלכות, הרי חננ\"ו אל ש' הלכות, \nנשאר אות ע' של עתניאל, כלומר החזירם בעין שכל, וכן אמרו במדרש ילדוט ותצנח מעל \nהחמור, מה חמור זה כיון שאין תבן באבוסו צועק, (כך) [אף] אשה שאין לה תבואה [בתוך] \nביתה צועקת, ארץ הנגב [נתתני אדם] שמנוגב מכל טובה, [ונתתה לי גלת מים אדם] שאין \n"},{"index":8,"he":"(לו) [בו] אלא דברי תורה, ונאמר עליו כי לכד קרית ספר, ובמדרש כי כלב שאל שלא כהוגן \nגם הוא, ואליבא דהגמרא לא מצי כלב, כי ידוע אם היה איש חכם כזה ודאי מיוחס היה, \nונתן לו כלב עכסה בתו, כי קרית ספר ר\"ל הש' הלכות שנשתכחו מהספר, והיתה יפת תואר כי \nכל הרואה אותה כועס על אשתו, ותצנח מעל החמור מעל חומרה: \n[ז] ועכסה היא גלגול צפרה אשת משה, דכתיב וירכבם על החמר, ונקראת עכסה שהיא עכס ארס \nהנחש, שרצה הנחש לבלוע בנה ובעלה, כבולעה כך פולטה, ותקח צפרה צר, ותסיתהו לשאול \nמאת אביה [וגו'] גלת עליות ואת גלת תחתיות, כי הואיל וצפרה דמשה רבינו עליו השלום \nבעלה הראשון פירש הימנה מרוב קדושתו ורוחניותו, ועתה היתה מתרעמת בתשובה הואיל \nובעלה תלמיד חכם ג\"כ, היתה מתיראה פן יקרה לה כבראשונה, ולא יזדווג עמה גם עתניאל \nהואיל שהוא בן תורה, וזהו ארץ הנגב נתתני, כלומר ממית עצמו על דברי תורה ואינו \nמיטפל בעסק ביתו, וכמעשה דעירובין פרק עושין פסין [כ\"ב א'], דר' אחא בר מתנה [הוה] \n"},{"index":9,"he":"קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו ינוקי [דידך] מאי אעביד להו, אמר לה (איכא) [מי \nשלימו] קורמי באגמא, והיתה מתפללת לאביה שבשמים כי לא יפרוש ממנה כמו שעשה בעלה \nהראשון, וזה ותסיתהו לשאול צד עברות שבה, שרוצה אשה בקב ותפלות (מט') [מעשרה] קבין \nופרישות, וזה ונתתה לי גלת [מים ויתן לה את גלת] עליות ואת גלת תחתיות, כי גם עתה \nמעניני העולם הזה לא יניח ידו ויתן חלק לזה ולזה, כי היתה מתרעמת כי נתן לה בעל \nשכולו רוחני ולא היה נפנה לעניני העולם הזה, והיא רצתה כן נותן לה ברכה זה וזה: \n[ח] הערבים של אליהו דכתיב ואת הערבים צויתי לכלכלך, הם אנשי שבט שמעון אותם שפגעו \nבפינחס כשהרג זמרי וכזבי, ואמרו רבותינו ז\"ל בספר הזהר דפרחא נשמתיה ונכנס בו נשמת \nשל נדב ואביהוא, ועתה האנשים ההם נתקנו להביא מחיה אליו, ואמרו חכמינו ז\"ל משלחן \nאחאב היו מביאים, ומהם אמרו משלחן יהושפט מלך יהודה היו מביאים: \n[ט] ענר אשכול וממרא נזכר בתקונים, ואשכול הוא כלב, ובו נתתקן כי כלב נתאמץ ליטול \n"},{"index":10,"he":"האשכול כמדרז\"ל, כי המרגלים לא רצו ליטול האשכול, ושלף כלב החרב כנגדם כדי שיכרתו \nאותו, וזה כי נתאמץ כחו בהיותו על מקום אשכול, שהיה בשדהו של אשכול בעל ברית אברהם \nושם היה קבור, ולכן נתייראו מאתו כי זכות היה לו שניצל מהם, אשר הוא בא ממנו ונתלבש \nבו להרבות חילו וכחו: \n \n"},{"index":11,"he":"אות פ \n[א] פרו דגדעון, דצוה לו הקב\"ה קח [את] פר השור אשר לאביך, אם נאמר פר למה נאמר \nשור, וגם קשה למה בה' הידיעה, וגם אמרו רבותינו ז\"ל שמונה עבירות עשה באות פר וכולם \nהוראת שעה היתה במצות הקב\"ה ומאי טעם יש בדבר, והענין כך דגדעון אתא (הוא) ממנשה \nהבכור דיוסף דנולד מאסנת בת שכם בן חמור, ונתגלגל שכם בן חמור בשור זה לתיקונו, \nועתה בא גדעון דהוה מבני יוסף ותיקון עוית דהוה בהם בהיותם באים מאסנת, וזה שהיה \nמתמיה הנה אלפ\"י הדל במנשה מלשון שגר אלפי\"ך, והאיך נתחלף חמור בשור כי השור כשר \nלזבח, ואנכי הצעיר בבית אבי ומוטל עלי לתקן כל משפחתי: \n[ב] פרו דחוני המעגל הוא גלגול אחאב, וכמו שאמר חוני המעגל אף על פי כן הביאו לי פר \nהודאה, הביאו לו [פר הודאה] סמך [שתי] ידיו עליו כנזכר בתענית פרק סדר תעניות [אלו \nכ\"ג א'], והענין מה שאמר (פרו ידוע) [פר הודאה] הוא רמז על אחאב שנתגלגל בפר הזה \nמחוני המעגל הוא אליהו, ואחאב היה מקלקל בחטאו ופגם הרבה, ואפילו הכי נמצא בו דבר \n"},{"index":12,"he":"טוב, כמו שאמר הכתוב (יען) [הראית] כי נכנע אחאב, ופעם אחרת היה אחאב רודף לאליהו, \nלכן אמר חוני שהוא אליהו הביאו לי בעל כרחו, כי לא נמשך מקדם אחר אליהו ואני \nאתקנהו, ומאי זכות היה לו אז מפני שהיה נכנע, לכן אמר פר הודאה ר\"ל שהודה פעם אחרת \nבהיותו אחאב ועתה אתקנהו בפר הזה: \n[ג] פרים דאליהו [טז] דתן ואבירם, ושלשתן גדעון חוני המעגל אליהו הם ניצוץ אחד, וגם \nשלשתן תקנו בפרים, גדעון תיקון בפר ושכם, אליהו הקריב פרים ותיקון דתן ואבירם, חוני \nהמעגל תיקון אחאב: \n[ד] פלימו היה מניצוץ נבל, במסכת קידושין פרק עשרה יוחסין [פ\"א א'] פלימו הוה רגיל \nלמימר כל יומא גירא בעיניה דשטן, יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה אידמי ליה כעניא, \nאתא קרא אבבא, אפיקו ליה ריפתא, אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא [גואי ואנא \nאבראי, עייליה וקריבו ליה ריפתא, אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא] אתכא ואנא \nלחודאי, אתיוהו אותבוהו [אתכא], הוה יתיב מלא נפשיה שיחנא וכיבי [עליה והוה] קעביד \n"},{"index":13,"he":"מילי דמאיס, א\"ל תיב שפיר (שלא תמאסנו), אמר ליה הבו לי כסא, יהבו ליה כסא (דחמרא), \n[אכמר] שדא ביה [כיחו] נחרו ביה (פירוש הוריק רוק בתוך הכוס גער ביה) [שקא] ומית, \nשמעו [דהוו] קאמרי פלימו קטל גברא [פלימו קטל גברא], ערק (פירוש עשה עצמו כאלו מת \nוערק פלימו מיראת המלכות) [וטשא נפשיה בבית הכסא], אזיל בתריה [נפל קמיה], כד חזייה \nדהוה מצטער גלי [ליה] נפשיה, אמר ליה מאי טעמא אמרת הכי, (א\"ל) ואלא היכי אימא, אמר \nליה לימא [מר] רחמנא נגער ביה בשטן, והענין כבר ידענו כי לב\"ן הוא נב\"ל, ושניהם צרי \nעין כנודע, ועתה נתקנו ובאו בחסיד פלימו, ובא השטן להכשילו לראות היאחז צדיק דרכו \nעתה כראשונות בצרות עין, והראה עצמו כעני ועבד מה דעבד לראות אם יגרשנו כאשר עשה \nבהיותו בסוד נבל, כי לא רצה לתת לדוד מאומה, והוה רגיל למימר גירא בעיניה דשטן כי \nהיה מכיר ערכו, והיה אומר אל יסיתני השטן עוד, והכיר עצמו בחוזק הנדיבות כי אם דחה \n"},{"index":14,"he":"דחוני לא תדחה לי עוד, והנה כלו הפך לבן טהור, וג\"כ אמרו כי גם הוא מת באותו זמן \nבעשרת ימי תשובה, כמ\"ש חכמינו ז\"ל כי נתלו לו עשרת ימי תשובה, וכל זה לתיקונו וכנגד \nהצער שציער ליעקב ברדפו אחריו על כן בא השטן עתה לצערו, ורמז בדבריו כולי האי לא \nצערתיך, כמעט הגיע למות נפשו מפחד מאימת מלכות, שנפחד שהרג נפש בביתו וברח עד שנגלה \nאליו, וטעמו וראו כמה מתוקים מדבש, כי לב\"ן ונב\"ל עולים קס\"ד, ושני כוללים גימטריא \nקס\"ו, כמספר פלימו העולה גם כן קס\"ו: \n[ה] פרות דפלשתים שלמית בת דברי ובתה, ושתיהן זונות היו כי דתן בא על אחת מהם \nואבירם על אחת מהם, ובפרות אלו נתקנו אם ובת, וזהו וישרנה הפרות דפלשתים הן היו: \n[ו] פילגש בגבעה, איתא בשבת פרק קמא [י\"ג א'], מעשה בתלמיד אחד שמת בחצי ימיו, \nוהיתה אשתו נוטלת תפיליו כו', הנה תלמיד אחד גימטריא פלגש בגבעה עם שני תיבות, והיא \nמתה אז בעבורו והיא נוטלת תפיליו עתה, כמו שהוא נוטל אז אבריה והיה הולך בכל גבול \n"},{"index":15,"he":"ישראל: \n[ז] פוטי פרע [נתגלגלה] במטרוניתא דתבעה לאבא אבוה דשמואל, דראתה גם היא באצטגנינות \nשלה דמביאתו יבא זרע בעולם גברא רבה, ואבא שאל לה מה ראתה כי תבעתיה, והשיבה לו גם \nהיא יודעת לישני דצפורי ושמעה כזאת, והוא אמר לדביתהו ונתעברה משמואל באותו הלילה: \n[ח] רבי פנחס בן יאיר רבן יוחנן בן זכאי רבינו הקדוש מניצוץ אחד, אהרן עלי עזרא הלל \nמניצוץ אחד, תאומות של הבל בתיה בת פרעה צפרה לאה רחל אסתר המלכה מניצוץ אחד, הבל \nשת שם בן (נחמיהו) [נח] משה רבינו עליו השלום [אחיה] השילוני רבי שמעון בן יוחאי \nזכריה הנביא הכהן מניצוץ אחד, יוסף בן יעקב יהושע בן נון יהושע בן שאול יהונתן בן \nשאול ירבעם בן נבט יונה בן אמתי מניצוץ אחד, ולבסוף הוא משיח בן יוסף כדאיתא בילקוט \nשמעוני מלכים [רמז ר\"ח], ובתוספות בבא מציעא אותו התינוק בן צרפית משיח בן יוסף \nהיה, תמר מלכת שבא רחב הזונה ניצוץ אחד, חוה שרה רבקה רחל לאה ניצוץ אחד: \n"},{"index":16,"he":"[ט] רבי פרידא דסנהדרין פרק חלק [ק\"ד א'], דמצא ראשו של יהויקים והכניסה בחדרו \nואשתו שרפה, רבי פרידא הוא תיקן יהויקים ולכן חס עליו, ואשתו מניצוץ עתליהו השונאה \nזרע המלוכה, לקיים מה שכתיב עליה זאת ועוד אחרת, הגם כי אמרנו כי רבי חוצפית הוא \nגלגולו: \n[י] פילגש בגבעה, בגיטין פרק קמא [ו' ב'], רב אביתר דאסכים מריה על ידיה, [דכתיב \nותזנה עליו פילגשו, רבי אביתר אמר [זבוב מצא לה, רבי יונתן אמר נימא מצא לה ואשכחיה \nרבי אביתר לאליהו, א\"ל מאי קא עביד הקב\"ה, א\"ל עסיק בפילגש בגבעה, ומאי קאמר, [אמר \nליה] אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר, א\"ל חס ושלום ומי איכא ספיקא \nקמי שמיא, א\"ל (לאו אלא) אלו ואלו דברי אלקים חיים [הן], זבוב מצא ולא הקפיד נימא \nמצא והקפיד, אמר רב יהודה זבוב בקערה ונימא באותו מקום, זבוב מאיסותא ונימא סכנתא, \nאיכא דאמרי אידי ואידי בקערה זבוב אונסא ונימא פשיעותא, והענין רבי אביתר ורבי \n"},{"index":17,"he":"יונתן הנזכרים לעיל הם בסוד אביו של פילגש בגבעה, והם הם תיקונו אשר באו הכין לגלות \nפשיעותא, עוד בגיטין [שם] אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, \nשהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה כו', עוד אמרו לעולם אל יטיל [אדם] \nאימה יתירה בתוך ביתו כו' והאכילוהו דבר גדול (אבר מן החי), ומנו רבי חנינא בן \nגמליאל, והענין רבי חנינא בן גמליאל הוא תיקן איש הפילגש בגבעה עתה ניצול, כי הגמרא \nבעי האכילוהו ס\"ד השתא בהמתן של צדיקים כו', אלא בקשו להאכילו, כי בקשו הואיל ובא \nלתקן על מעשיו הראשונות, דהטיל אז אימה יתירה ועתה נכשל פעם אחרת בדבר, אלא ודאי \nהכיר בדבר ונזהר שלא לאכול, ואמרו שנאבד מהם מאשתו או ממשרתיו אבר [מן] השחוטה \nומפני אימתו נתנו אבר מן החי שלא יבין: \n[יא] פרתו של רבי אלעזר בן עזריה שהיתה יוצאת ברצועה שבין קרניה כו', היא תיקון אשת \nקרח, והיא נתנה עצה לטליתו של תכלת לבעלה ולעדתו לערער, ורצועה שבין קרניה רמז \n"},{"index":18,"he":"לארבע כנפות הטלית שנקראים קרנות: \n \nאות צ \n[א] צללפונית אמו דשמשון היא אשת און בן פלת, והצילה בעלה לפיכך ראתה המלאך יען \nהצילה, והוא מנוח ואון הנ\"ל: \n[ב] הצרפית בסוד שרה, לכן שרתה השכינה בקמח, דכל זמן שהיתה שרה בעולם היה ברכה \nמצויה בעיסה, ובנה [יונה] מניצוץ יצחק, מסוד סטרא דנוקבא, וכן בנה של צרפית זה היה \nיונה בן אמתי מסוד סטרא דנוקבא שהיה בת, וידוע כי יצחק נסתכן בעקדה כי כן דרך כל \nהבאים מסטרא דנוקבא, לכן נסתכן גם כן יונה במעי הדגה: \n[ג] צדקיה, איתא בפרקי ר\"א דצדקיה נשבע לנבוכדנצר ואתשיל על נדרו ועורו עיניו, \nתקונו כלבא שבוע דנדר שלא יהנה רבי עקיבא מנכסיו ואתשיל על נדרו, ואז צדקיה בעבורו \nישבו לארץ ידמו זקני בת ציון כי נבוכדנצר פרע להם, ועתה נהנה רבי עקיבא ותלמידיו \nבעבורו להנות מעשרו ומתיר השבועה כמו שהיה בראשונה להפסד ולגרעון: \n[ד] צפנת בת פניאל, בגיטין פרק הניזקין [נ\"ח א'], אמר רבי שמעון בן לקיש מעשה באשה \n"},{"index":19,"he":"אחת וצפנת בת פניאל שמה, צפנת שהכל צופין ביופיה, בת פניאל בתו של כהן גדול ששימש \nלפני ולפנים, שנתעלל בה שבאי כל הלילה למחר הלבישה שבעה חלוקים כו', והענין כי היתה \nתקון מעכה בת תלמי מלך גשור יפת תואר, וגם היתה מניצוץ צפנית אמו דאבנר, והיא היתה \nבעלת אוב דאסקיה לשמואל, ונרמז כי היא תקונה בצפנת וצפנית כולם לשון אחד, והאדם \nמכוער היה אבשלום בנה, והשבאי היה תלמי מלך גשור, וההתלבשות משבעה חלוקים והתפשטות \nכי כן אמרו רבותינו ז\"ל כי בנות כותים בשעת מלחמה מתקשטות להזנות לאחרים, ועל כן \nנצטערה לתקון כל הנזכר לעיל: \n[ה] צלפחד, ביבמות פרק האשה רבה [צ' ב'], ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, \nוהביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני (הדין כך) [שראוי לכך] וכו', הוא גלגול צלפחד, \nותקונו בחסיד [דעלה לו] צלף חד: \n \n"}]}
