{"id":"kabala-0ad1947932d8-1-4","bookId":"kabala-0ad1947932d8","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"והמאור הזה ששמו יה\"ה עולה עד למעלה, וכאשר הוא עולה אל מקום נעלם מאד הגבורה שב\"ה \nמתעכלת (נ\"א מלהתאכל נ\"א שבה כמו שהוא עולה כן הגבורה מתאכלת) וכאשר סיימה גבורתו \nמלהתאכל נקרא שם המקום ההוא מקום המנוחה ששם ינוחו יגיעי כח שנתאכלו בתורה \nובסודותיה (נ\"א בתוריא יסודותיהם) שעליהם כתיב, (וקווי) [וקוי] ה' יחליפו כח יעלו \nאבר כנשרים (ישעיה מ' ל\"א) מה הנשר כאשר מרבה שנים כן מוספת כח כן הצדיק כאשר תבא \nנשמתו במקום המנוחה עולה למעלה למעלה כל ימי שבתם שם. והמאור הזה כאשר עלה ונתאכל \nכל גבורתו ונשאר המנוחה זכאית (נ\"א מאירה) בלי תערובת עמה בזה המקום פורשת כנפים \nוהמאור חופף על הצדיקים והם עומדים מתחת לה תחת כנפי השכינה. וכאשר נתגבר זה המאור \nברוב תפארתו והדרו ושאונו והתחיל לעלות למעלה אז כסה הוא את מקורו וע\"ז אמרו כי \nכאשר האילן טעון ברוב פריו אז נטו למטה וכסו השורש, והמקור של זה השם מחזיק בתומתו \n"},{"index":2,"he":"ולא נחשבו אצלו כלא היו. וכאשר עולה המאור ששמו יה\"ה למעלה ברוב מנוחתו והדרתו \nנאצלו ממנו שני דגלים נראו כלולים מכל יופי וחמדה מתנועעים בתנועה גדולה ולא נמצא \nהפרש להם לאמר זה גדול מזה וזה קטן מזה כי שניהם כאחד גדולים וגבורים, ואחד נתן \nפניו תימנה ונתגבר במנוחה כמו מקורו יה\"ה (נ\"א יהו\"ה), והשני נתן פניו צפונה ומתגבר \nבגבורה ומן רוב גבורתו כן מנוחתו, ומהם שני העמודים שהבית קיים עליהם וזהרם כזוהר \nהרקיע שמעל לראשי החיות. וכאשר נאצלו מן רוב מאורם נשמע שאונם ובחכמת השאון אומרים \nשירות ותשבחות מגדילים ומהללים למי שהכל לרצונו הולך, ומן רוב הרנה ומן תנועתם ומן \nרוב שאונם מקבל יכולת כח השרף הנורא שמועאל, ומתחיל הוא להלל בנועם התהלה מרננים \nשמו (נ\"א מרומם שמו) ואומר, יי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח,י), ולקראתו \nעונים שני החברים הנאמנים הלא הוא אלהינו ואנחנו עבדיו אין קדוש כיי' ואין בלתך הוא \n"},{"index":3,"he":"מגדלנו והוא בוראנו ומעשי ידיו כולנו. וכשמוע אדון הסליחות סבת הסבות גודל השירה \nשעבדיו אומרים לפניו מתגבר המנוחה מלפניו ומכסה את ברואיו ובשעה הזאת הזיווג נעשה, \nושני הדגלים המנהיגים את מקורם יה\"ה לפי רוב חשיבותו והדרתו ברוב מנוחתם כי רב \nמתגברים כאחד ומתגבר זיוום הנעלם ומכסים ההיכל ונראו המה כמו מחנות ומקורם באמצע, \nשם הראשון הפונה תימנה יהדריא\"ל ושם השני הפונה צפונה זהדריא\"ל, וסודם למטה בחכמה \nהם הניקוד אות השנייה ומן השם המיוחד וכן הוא ניקוד חירק גדול ואמיץ ניקוד אות \nשנייה מן השם המנוחה יהו\"ה (נ\"א והו\"א נ\"א אהו\"א) ניקוד חירק גדול ואמיץ, והדגלים \nהללו האדירים והגדולים נראו למעלה מן כל המאורות, וכאשר הם מתנועעים לשני צדדין \nפונים הראשון במנוחה והשני בגבורה ממהרים לעשות ולעבוד כל עבודתם שנפל להם בחלקם. \nוכאשר שני השרפים משמיעים השירה מפיהם שומעים העשרה גבורים השירה ומתגברים את השירה \n"},{"index":4,"he":"לעלות ולהגיע אל מקומם ואל גבולם ואח\"כ מוציאין הפעולות של הדגלים ושל המקור, ונמצא \nבאמת כי עשרה הגבורים הם האחרונים מן המקבלים מן השם הנורא ובהם נשאר הכח, ולהם \nמשביעים בכל פעולות שם יהו\"ה (נ\"א יה\"ה). והנה נמצא כמו כן של ניקוד שם יהוה נמצאו \nשמות מפוארים שבהם יבין המבין חכמה ויוציא לאור כל הנסתרות, ושני הדגלים הללו שם \nניקוד החירק הגדול של אות השנייה הם מאורות עמוקות מלהבין ומופלאים ונוראים מאוד \nועולים ומכסים את כל המאורות ונראה תחתיהן כדמיון זוהר שלערכו אין סוף, אומרים כי \nזה המקום הוא מושב לצדיקים שנקראו יגיעי כח שעמלו בתורה, ומי יוכל לדבר ולהשיג השם \nנמצא למקום הזה ולעמקו הנורא מאוד ואלו הדברים הם נוראים מאוד והשמר לך מאוד פן \nתוציאם לדברי חול פן תצא מן הדרך, וע\"כ היה זהיר ושמע דברי חכמים כאשר המאורות \nהשנים הללו שאמרתי מתגברים שמותם הנכבדים כדי להודיע תעצומם ונפלאותם הם המקיפים \n"},{"index":5,"he":"החומה הסובבת על ההיכלות של הצדיקים הגדולים הראויים למעמד נורא כמו זה, ואלו \nהדגלים אינם מקבלים טומאה וע\"כ פעולתם אינם מקבלים טומאה והוי זהיר מאוד באלו \nהחכמות הגדולות העמוקות עד מאוד. וכאשר המאור הזה מתחיל לעלות יותר כן תתמעט גבורתו \nונשאר מנוחתו זכאית וטובה בלי תערובות עמה של דבר אהר. וכאשר עולה זכותו העליון ומן \nמאורו העליון מתפשט זיו לדמיונו אין תכלית וכל האחרים שאמרנו נחשבו כלא היו, מי \nימלל גבורות יהוה כעלות המאור הגדול ובהתגברו ובהיותו מכסה בזיוו לכל המאורות \nהאחרים, ונתפשט המאור יותר ויותר ומן רוב התפשטותו נשמע דבור בין הזיו ובין ההדר \n(נ\"א הדבר) לזיו ולהדר (נ\"א לדבר) אין ערך, ואומר הדבור אני הוא שבראתי שמים וארץ \nובדברים הללו מודיע גבורתו חכמתו והודו ועוצם נפלאותיו, והמאור הזה כאשר נתגבר נתן \nפניו מזרחה שמש ועיניו מאירים כזוהרי העליונים ולחיו נטפו מור ואצבעותיו מור עובר, \n"},{"index":6,"he":"ובתתו מגמת פניו מזרחה שמש מצא מקום ושם מתפשט בגבורה מרוב מנוחה, ודמיון התפשטו \nכדמות רקיע, מי ימלל גבורות הרקיע וקדושתו הגדולה וזיוו והדרתו כי ממנו נראו ממנו \nתלויים שש מאות אלף מאורות ונראה המאורות כנרות מאירות את ההיכל הם המכלכלים את בני \nישראל בגלותם, וגם כי מן הרקיע הזה נשרשו פנות ו' קצוות העולם למניין מקורו, כי \nבניקוד אות השלישית אנכי הולך שהיא אות ו' למניין ו', והרקיע הנורא (נ\"א הגבוה) \nמכסה בהדרו לי\"ב מעלות המה מעלות השכל המשיגים החכמה על תכונתה, ואלו הי\"ב מזלות \n(נ\"א מעלות) איזהו חכם שיוכל לדבר שבחן, ומן זיו הוד הרקיע נאצל מפנה ממנה שביב שבת \nמנוחה והנחה ולא נבדל ממנה כי בהיותה נשרש בה אז היחוד שלם, ומזכות השביב הנורא \nמתפשטים מאורות בחזיון כותלים, והכותלים הללו מן זיו השביב נאצלו הם הנקראים כותלי \nההיכל הפנימי ששם עומד מאור של מנוחה הוא שביעי למאורות, כי מזיו השביב עמדו כתלים \n"},{"index":7,"he":"להיכל ועמדו החלונות על תכונתם ועל משמרתם, ולרקיע נמצא שם לבד מראים הזכות ורוב \nהתפארת שם הרקיע יצציהציציה (נ\"א ציציהציציה (נ\"א יצציהציציה) הוא הרמוז בתורה ציץ \nהזהב נזר הקדש שבו היה חקוק שם המפורש בטעמו וניקודו, אשרי עין הלב שהשיג חכמה כזו \nוהשיג עמקו וראה יפיה, ושם השביב הוא הנקרא טביהוצא, אלו השני מאורות שאלו השמות \nנמצאו להם מי יוכל לדבר גבורתם בעלותם מעלות בשאון שמותם (נ\"א שמהם) מתפשט ובשמחה \nשלוקחים שאר המאורות בראותם שיצאו אלו, כי אלו נקראו שערי החמדה אשר פני הרקיע מביט \nמזרחה ופני השביב למערב, ומן רוב מנוחות השביב הוא פועל בגבורה כי השביב העליון הזה \nהשכיר עד מקומו נמשך קו היוצאת מלפני השליט הטוב והמטיב ומן זאת הקו שהיא בעצמה \nטובה ומטיבה לאחרים מקבל השביב, ועל כן אות ראשונה מן שמות ט' טובה ואות הב' רומזת \nברכה היורדת עד מלכות ושורה על החסידים ואנשי המעשה, וג' אותיות אמצעיות מן השם \n"},{"index":8,"he":"השביב שהם אלו יה\"ו והן כ\"א מעלות רוח הקודש ואין זה מקומו לפרשם, והאות הו' משם \nניזונין כל הצבאות והחיילים ושם צבאות מכאן (נ\"א מכאן ומכאן) מקבל, והנשמות בזה השם \nמצאו שורש והענפים ירדו עד תבערה, ואות הא' האחרונה שמרוב מנוחתה פועלת בגבורה והוא \nשם אלהים הידוע למקובלים שהוא גבורה. ושם הרקיע הוא שם בן י' אותיות וד' פעמים כפלו \nהצדי\"ק בזה השם רומז שהוא מאור עומד כמו הציץ במאור המנוחה והשלום יהו\"ה, והרקיע \nכאשר הוא מתפשט ופניו מזרחה עמדו כל המאורות בצלו והוא נראה כדמיון סוכה וחופף על \nכולם ויורד שאונו ומהללו עד מקום השר שמועא\"ל הגדול, וכאשר השרף שומע קול הדר שאון \nהגדול מתחרד לעלות, וכל השרפים בעלי היכולת בראותם שמלכם עולה מעלה ומתחרד אז כולם \nמלאים פחד ואימה ומהללים כולם בשירה לפני רם ונשא, והמלאך שמועאל עולה וכאשר הוא \nמגיע אל מקום מסה מתנועע שם שם תנועה גדולה ולוקח אותו תנועה השאון של קול הרקיע \n"},{"index":9,"he":"ומעלהו למעלה למעלה בין הזיו ובין ההדר, והוא בעלותו נראה גלגל העשירי כעמוד אש \nגדול. וכאשר עולה כן אובד גבורתו ונשאר מנוחתו זכאה וטובה עד שמגיע לרקיע הראשון \nאשר פירשתי למעלה בפסוק וממעל לראשי החיות רקיע. וכאשר מגיע שם מי ידבר הממשלה \nשלוקח וההדור שמקבל, ואמרו שבזאת השעה מקריב התפלה לפני הקב\"ה בורא הכל ויוצר. \nונראה גבורת השרף הזה לשאון הרקיע כאלו לא היה נברא מעולם, ואמרו שהרקיע והשביב הם \nניקוד אות שלישית מן שם יהו\"ה והוא קמץ, ולכן המשכיל בראותו זה החכמה המופלאה הזאת \nישים ידיו לפיו, ואם יפעול בשם יהו\"ה יתכוין בסוד הנזכר ובשמות הניקוד ובהיותו עושה \nזה כל חכמה לא יכחד ממנו ויחכם להבין. מה מאוד נפלאו דברי הרקיע והשביב בהתגברם \nכאחד לעלות אל מקום המנוחה והשמחה כסו כל האהלים ונראו תחתיהם כשני יונים (נ\"א \nכשריונים) קטנים, ומרוב השמחה והמנוחה הרקיע נתגבר עד מאוד ועלה פרי ויצץ ציץ, \n"},{"index":10,"he":"ובהתגברו מרוב מנוחתו נראו לד' פנות העולם בתבניתו ד' מאורות כעין שרשו הם סוד יו\"ד \nה\"א וא\"ו ה\"א, ועולה מאור אחד מן שורש המנוחה הנקרא ברית עולם, בהתגבר מאור הד' \nנחשבו כלא היו אותם המפורשים ומרוב זיו והדרו לא נבדל ממנו כי אין בו מום ואין בו \nראש וסוף לאמר מקום זה גדול ומקום זה קטן ועל כן לא נבדל ממנו דבר, ובהתחבר ממשלתו \nאליו חרדו בעלי הכנפים הם עשר המאורות אשר הכל מיוסד בהם ונפלה עליהם אימה גדולה \nלפי שראהו מחובר ולא נפרד הנה והנה, ואע\"פ שלא נפרד מרוב גאותו והודו והדרו לא הביט \nמטה לארץ מקום השפלות לארץ ולא ראה מקום המפולת ופניו לא נתן כי אם אל מקום אחד ולא \nהביט כה וכה, והזיו וההדר חופפים על ראשו והמאורות לא השיגו מקום התעלמו שם ולא ראו \nזיוו הפנימי אלא החיצוני, וההדר המכסה ברוב מנוחתו הגדולה נתפשטו ממנו ד' כותלים הם \nד' עמודי הגלגלים אשר אין שכל באדם להשיג המאור הד', אחריו מאור אחר של מנוחה \n"},{"index":11,"he":"ובהעלות אליו המאור הגדול הזה הד' נמשך אחריו אחר של חסד (נ\"א מנוחה) והמאור הגדול \nהזה לא ראה ממנו דבר כי בעלותו כן הוא מתעלם, ומפני קטנות השכל והכח מן שאר המאורות \nאינם משיגים השגתו הוא הנתיב אשר לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה (איוב כ\"ח ז'), \nוהמאור הד' הנעלם לעולם הוא עולה ולעולם אינו עומד ואינו מתעכב במקום אחד ואם היה \nמתעכב בשום מקום היה העולם נהפך. והגלגלים ממקומם מתנועעים כי בהדר שמתפשט ממנו \nבעלותו כל הדברים עומדים וע\"כ נקרא המנוחה הזאת ברית עולם הוא הברית שכל הדברים \nעליו עומדים הוא הברית העליון שכרת הקב\"ה עם ישראל עמו, ומה כרת עמהם כמו שהמאור \nהזה עולה ואינו עומד שאילו היה עומד העולם היה נהפך והגלגלים מתנועעים כן ישראל כל \nהימים שיעלה המאור הזה ולא יעמוד שגם הם ירדו ממעלותם ולא ישכח ולא יכרת זרעם \nוזכרם. והמאור הזה נקרא מלך עולם ונתגבר על כל המאורות כדכתיב, על כל קרבנך תקריב \n"},{"index":12,"he":"מלח (ויקרא ב' י\"ג), זהו ניקוד חולם שבאות הד' של שם יהו\"ה ונקרא שמו של המאור הזה \nדרך משל נחליא\"ל הוא נחלתו של הקב\"ה והוא חלקו שבחר בו, ובדרך עיקר נקרא שם אזבוג\"ה \nהוא מקור החכמה אשר משם מתפשטת והוא מקור המעלות כמו שמורה פסוק, יי' קנני ראשית \nדרכו קדם מפעליו מאז (משלי ח' כ\"ב), אז ראה ויספרה (איוב כ\"ח כ\"ז), אז ישיר משה \n(שמות ט\"ו א') זאת היא המנוחה מדריגה הפנימית אשר בה טעו (נ\"א התאוו) כל החכמים \nלהגיע לסופה ולא יכלו והוא מקום כל המנוחות וההנאות (נ\"א וההנחה) והתפארת הפנימי \nשמשם מקבלת החיצונה המשפעת לישראל (נ\"א שמעולם לא מקבלת החיצונה המשפעת לישראל). \nוכאשר ישראל חטאו וחרב בית המקדש אז המאור הד' שמעולם לא נתן פניו מטה נהפכו \nצינורות ממשלתו וכולם כאחד הביטו למטה לארץ ונהפכה הממשלה, והיית למטה, והוא ניקוד \nחירק. ובכאן תבין כמה מעלות החולם על החירק מה למלך על הפחת (נ\"א השפחה) וע\"ז היה \n"},{"index":13,"he":"הקב\"ה מתרעם על ישראל בכל פעם ופעם שהיו חוטאים מפני שיכניע ממשלתו מטה ויעמד פרץ \nבעליונים. ובהתלבש המאור הד' הוד והדר לכל המאורות כולם עמדו על משמרתם והמאור הזה \nהגדול ששה מעלות עולות בכל יום ויום, וששה המעלות הללו אין קץ ליפים (נ\"א לאלפים), \nוכאשר הוא מגיע אל ניקוד השלום והאמת שהוא מקור אמונתנו נכנס דרך הדרום ויוצא מיד \nדרך המזרח, ובצאתו מי ימלל תפארתו והדרו ושאונו עד שנשמע השאון אל השרף הגדול וכאשר \nהגיע השאון אל השרף הגדול, עמד ונתגלגל וחזר חלילה ושב למקומו אל מקום השאון \nוהמנוחה הגדולה, והנה לך ניקוד אחד מן עשר ניקודים שנמצאו לשם הזה הנכבד יהו\"ה \nוניקוד זה הוא ניקוד הפעולות שצריכים בפעולתם טהרה גדולה מפני חלישות הכח הגדול \nוע\"כ קדושה גדולתה, ונראה מזה הדרך שהניקוד הזה אינו מן הפנימים המובחרים וסימנו של \nזה הניקוד קצק\"ח (תימא כי לפי מה שאמר למעלה הוא קחק\"ח. הגהה) ובפסוק לא נמצא לו \n"},{"index":14,"he":"שורש וענף מפני שזה הניקוד אינו מן הפנימים המובחרים, והשם כאשר נקוד בניקוד זה \nצריך הפועל קדושה לפעולותיו, ובדרך מבואות השערים כאשר אצרף השם אומר החלקים שניקוד \nזה להם והשמר לך מאוד פן תצא מכל אשר אצווך בעניני הפעולות של שם הנורא הזה כי הוא \nשורש האמונה, ותראה עוד מבין (נ\"א מניין) השם הזה למה כי השם ממשלתו לא עמדה עד \nשנברא האדם ונמצא שכאשר האדם יוצא מן העולם ויחזור (נ\"א וישאר) העולם למה שהיה \nבראשונה ותחשוב שהעולם הזה לא יעמוד במותנו חלילה מלהאמין זה אלא כשיחזור את העולם \nכמו שהיה יתחברו כולם אל מקום אחד עד שיתחדש דבר אחר, ברוך היודע ברוך הוא וברוך \nשמו לעדי עד ולנצח נצחים. והנני מפרש ניקוד אחר יותר פנימי מן הראשון שממהר לפעול \nבלי טהרה ואקצר בו יותר מן הראשון אע\"פ שחכמתו גדולה: \nניקוד השני מאור אחד שמתפשט מן מקום המציאות ונשרש אורו באילן החיים בשם יהו\"ה והוא \nמאור שאפילו שהוא גדול משפיל ממשלתו למטה וכאשר הוא יוצא מן רוב הדרו ויקרר (נ\"א \n"},{"index":15,"he":"מקור) לכל המאורות, ובכאן נראה שכל האשות נחשבו אצל זה כלא היו הואיל והוא מקררם \nומקפיאם לבל יהלכו אלא ברשותו כי הוא מאור מנהיג כל המאורות למקומם ומוליך כל מאור \nומאור ומעמידו במקומו, והסובבים אותו מתפשטים ממנו והם זיו והוד והדר (נ\"א נה\"י) \nמהם נמשכו בגבורה ופניהם צפונה ומהם נמשכו ברחמים ופניהם דרומה, ומתחילים המאורות \nהמתפשטים ממנו להתגבר ונשמע שאון כנפיהם כקול המולה גדולה כקול שדי, ומן שאון \nהכנפים נשמעה שירה שמרננים המאורות לפני מגדילם ואומרים אלו לאלו, יי' אדונינו מה \nאדיר שמך בכל הארץ, ומן נועם השירה הזאת ומהדרה ומזיוה נתמלאו פינות ההיכל זיו והדר \nונשמעה השירה עד מקום קברות התאוה ומהדר שאון המאורות נוספה תאוה על תאוה והגדילה \nמאוד ונורא (נ\"א ונראה) השכל בעליונים, ועכ\"ז המאור מגמת פניו למטה פונה ואינו \nמתגבר למעלה הוא בעצמו אבל זיוו והדרו עולה עד מקום המציאות. וכאשר המאור הזה פונה \n"},{"index":16,"he":"למטה נתקרר גבורת השרפים ואינם יכולים לפעול ולשמור משמרתם, וע\"כ אמרו כאשר הקב\"ה \nילחם בעליונים מה יעשה יוציא המאור הזה ממקומה בגבורה גדולה ויקרר אישם והיו כלא \nהיו וכלא נבראו מעולם, וע\"ז כתוב, כעין הקרח הנורא (יחזקאל א' כ\"ב), והקרח שאמרתי \nלמעלה מקבל מזה ומזה נקשר ובזה תלוי, והמאור הזה כאשר הוא יוצא אל מקום עמק המלך \nבתחלת יציאתו ושם מתפשט על כל משמרותיו, ומרוב ההדר והזיו נתגבר אור מן זה המקום \nופונה למעלה ונעשה כדמיון היכל ונבוב באמצע, הקרקע הוא מן המאור המקרר, והכתלים מן \nהמאור שנתגבר, והגג מן זיו מאור שאון הכנפים ומהדר העינים המתגברים למעלה, והמאורות \nשנתגברו לא נתקרבו אלו לאלו זה רחוק מזה וזה רחוק מזה, והריחוק הזה נראו כשבכות \n(נ\"א כנרות) בכותלים, ונמשכו צינורות מן מקום המציאות שלא נתערבו לצינורות הללו שום \nדבר ומגיעים הצינורות עד מקום השבכות ובאמצע הצינורות הללו נמשך אור בלי תערובות \n"},{"index":17,"he":"עמו גנוז וחתום ומגיע האור הזה עד מקום השבכות ונכנס בהיכל ונתגבר שם ונתמלא ההיכל \nזיו מן המאור שבא שם. ולזה המאור קראו שכינה תחתונה, ומן ההיכל הגדול הזה נמשכו \nצינורות י\"ב בעד שבכות הכותלים יוצאים ומתפשטים אחריהן במשמרותיהן, ועל י\"ב צינורות \nהללו נראה צינור אחד שחופף על כולם הוא הנקרא תפארת המשפעת לישראל, והי\"ב אחרות לכל \nשבט ושבט ולכל צינור וצינור נקרא שם בפני עצמו שאין זה מקומו לפרשם. ולמאור הזה \nשמרוב שפעו נעשו כותלי ההיכל שהוא מכלכל היסוד הנורא הנקרא הנורא (נ\"ל והוא מקבל מן \nמקום הנקרא קרח הנורא והוא המביט למטה לעולם), הוא סוד ניקוד חירק שבאות ראשונה של \nשם המיוחד והוא מקום השיר והשלום כאשר אמרתי, וזה שמו אשר נמצאו לו יוצפחירון שם \nנורא מאד שהוא פועל פעולות בפני עצמו והוא מנהיג גבורות אות ראשונה מן השם והוא \nמוציאם והוא מביאם בכל מעמדותיהם במקומותיהם על משמרותיהם והוא ניקוד שמנהיג בפני \n"},{"index":18,"he":"עצמו בלי טהרה כמו שתראה עכשיו, ונראה מאור שני מתגבר יותר מן הראשון במנוחה ומכסה \nעל ההיכל הנזכר וסוד נאה וסוגר ההיכל ומביאו תחת ממשלתו מוכן לעבודתו, וכאשר הוא \nמכסה על ההיכל נראו כל הגלגלים כלא היו עד שנראו במאור הזה החופף ארבע פינות שבכל \n"}]}
