{"id":"kabala-113916680ec8-1-17","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":17,"title":"קטע 17","hebrewTitle":"קטע 17","segments":[{"index":1,"he":"לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, א\"ל ואיך איני שומע א\"ל ואיסורין מאי ניהו תורה שבע\"פ \nא\"כ יש בידו לאסור ולהתיר כגון חתיכת חלב ושומן. חמץ מאן מבער עד א' אבע\"א נצח \nואבע\"א יסוד, קדושין מה הוא אשה והשושבין הוא יסוד ולכן נאמן להעיד מקודשת והיא \nמקודשת, וקרוב הדבר הואיל ומחייב שבועה הוא שבועה מן התורה הואיל ויש בידו, וכן \nהקדושין מחוייבים מן התורה הואיל ועד שושבין א\"כ יש בידו להעיד. ואתה יודע בני שיש \nע\"ז שחייב מיתה ויש ע\"ז שאינה חייב מיתה ולכן ע\"ז אחר עדיות ולומר לך אע\"פ שהעד יש \nממש בדבריו אפ\"ה בע\"ז אין ממש בדבריו דאבע\"א מלקות ואבע\"א מיתה הכל מלמעלה ואין ביד \nהעד, א\"ל ר' האיך יש ע\"ז שאינה במיתה, א\"ל המתפלל לכוכב צדק בתפלת כוכב מאדים או \nהעובד כוכב שבתי בעבודת כוכב מאדים אינו חייב מיתה, והנה נשלם הענין השופט וכל \nהצריך לו, ואז אמר מסכת אבות א\"ל ומה צריך לאבות לומר לך אע\"פ שהמשפט לאלהים הוא. \n"},{"index":2,"he":"המסורת והקבלות נתנו לחכם לפיכך ראוי לכבד החכם ולהושיבו במעלה גדולה אחר שהגיע \nהוראה אליו שהוא בדורו כמו היותר גדולים בדורם וכן ארז\"ל שמשון בדורו [כאהרן בדורו, \nיפתח בדורו] כשמואל בדורו. וכענין זה אינם רשאי בני אדם לומר מדוע נקבל משופט פלוני \nאו תקנת חכם פלוני שהמשפט לאלהים הוא כי הכל משופט א' קבלוהו איש מפי איש עד בא \nאליהו ז\"ל. ועוד הביא מסכת אבות לומר לך מוסר החכמים גם המדות הטובות שבהם ואין אדם \nאחר צריך לחזור אחר מדתם כמו הדיינין ולומדי תורה כי עם הארץ כשלא יהיה בעל מדות \nובעל מוסר לא יבא נזק להמון אלא להם לבדם. שמאבדין נפשם בחסרון המדות והמוסר. אבל \nהשופט והלמדן וחכם בחכמה האמיתית אם לא יהיו בעלי מוסר ובעלי מדות טובות וצנועים \nשלא יענו עזות ושלא יהיו חסירים בכל חכמות שבמסכת אבות יזיקו לעצמן וגם להמון כי \nהמון מהם נושאים ק\"ו אם להרע אם להטיב, וזה עקר השופט והחכם שלא לרדוף אחר הנאות \n"},{"index":3,"he":"העולם ואחרי הנאות העושר ועל הכל שלא לרדוף אחר המעלה. ואחר מסכת אבות שהוא המוסר \nוהסדר אם לא לקחו מוסר וסדר והזיקו עצמן והמון מה יעשו יתענו וישובו בתשובה. כי \nהתענית והתשובה במקום קרבן, וזהו שאמר הוריות אחר האבות שאם הורו ב\"ד שלא כדין \nמביאים קרבן, והוריות חתימת הנזיקין שמצד המסכת של נזיקין יבאו ח\"ו החכמים והדיינים \nלכלל טעות ויצטרכו להביא קרבן, וכל המסכתות האלו תלויין בכ\"י זולת האבות שהם רפואתם \nובעבור שכ\"י פעמים עם הכלל והיא ז', ופעמים לעצמה והיא ח', הלא תראה שנקראת שמיני \nעצרת לכן חלקם לח' מסכתות שמתיחסים כולם אליה: \n \n"},{"index":4,"he":"ד\"ה סדר קדשים התחיל בזבחים הם\nסדר קדשים התחיל בזבחים הם הקרבנות בעבור שהקרבנות גם הם מורים גלגול והם עדות \nהבריאה ואחר שכן הוא שנטהר הנפש ההוא בקרבן קב\"ה מקבלו כמנחה זהו מנחה לה' ולכן \nמנחות אחר זבחים. א\"ל ולמה חולין אחר מנחות לומר לך כשם שהנפש נטהרת ע\"י זביחת \nהקרבן והולכת המנחה לה' כן זביחה מבלי קרבן צריכה להיוה בטהרה ובקדושה ובלי צער ולא \nתצערהו כעין הקרבן שמקבלת הבהמה ד' מיתות ב\"ד סקילה שמשליכה לארץ בחזקה, הריגה הוא \nהזביחה. חנק שדוחק הסכין מעט כדי לחנקה, שריפה שנשרפה במזבח, אך החולין אינן בזו \nהדין כי הקרבן קיבל כל הדין שבעולם אך החולין עדיין יש להם דין והקב\"ה אמר שהמיתה \nבלא צער ואם לאו נפש תחת נפש ולכן חולין אחר מנחות, ולמה בכורות אחר חולין לומר לך \nשני בכורות הם חכמת אלהים וחכמת שלמה. ואומרת חכמת שלמה שהוא הבכור ואהבת לרעך כמוך \nברור לו מיתה יפה ואז תחשב כא' מן הבכורות הניתן לכהן ואם לאו אמסרך ביד מלאך א' \n"},{"index":5,"he":"ושמו דומה, ודע מה יעשה לך כי דרכו לעשות צער וחליפין וזהו חליפין איתנהו בפחות \nמשוה פרוטה, ובדין חליפין אגלה בע\"ה ולכן אחר החולין בכורות. ואחר בכורות ערכין כי \nהנפש שמאבד הטבח מלעלות לבכו\"ר אין לה ערך ודמיון, ולכן אין ערך ודמיון בדין הקשה \nשיבוא לה והערכים ערך הגוף ולא הנפש ולכן אומר הבכר שהיא כ\"י אינו דומה ערך הגוף \nלערך הנפש. ותזהר להחשיבה כי חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ואם לאו תנתן תמורה. \nולכן תמורה אחר ערכין. ואחר תמורה כריתות לומר לך מי יודע אחר שניתן תמורה אם לא \nנכרת זמן הרבה ממנו כי מעל בנפש ההיא ולכן מעילה אחר כריתות. ואחר מעילה תמיד לומר \nלך תמיד תזהר כדי שיזהר הקב\"ה מלהזיקך: \n \n"},{"index":6,"he":"ד\"ה וראה והבן שיש בהמ\"ק למעלה כמו\nוראה והבן שיש בהמ\"ק למעלה כמו שיש למטה ויש ירושלים למעלה כמו שיש למטה ותזהר \nבקרבנות המקדש, גם תזהר בדברים המגיעים לירושלים לכן הביא מדות אחר תמיד שאין במדות \nרק סיפור המקדש וצורתו ובניינו ועניינו שהיה הכל ברוח הקודש כמו שנאמר הכל בכתב מיד \nה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית לה רמז למעלה, ולכן אמר אחר המדות קנים ומדברים \nבעירוב קרבנות העופות. שעליהם אמר הכתוב ועוף יעופף והכל בגזירת כ\"י היא המדות כי \nלה ניתן הדין. והנה סדר הקדשים י\"א מסכתות לומר לך שמי שיקדש עצמו הי' והא' שמחים \nבו: \n \n"},{"index":7,"he":"ד\"ה סדר טהרות והתחיל בכלים שהכלים\nסדר טהרות והתחיל בכלים שהכלים הם דברים שמהם מקבלים טומאה ומהם לא מקבלים והם \nדוגמה עליונה ואין כאן מקומו. א\"ל תזכיר מעט ובמקומו הרבה, א\"ל העניים והאביונים \nמבקשים מים ואי\"ן והנה הכלים צריכים מים, והג' רוחניים אינם צריכים מים כי הם ראש \nא' שהחיך והלשון בראש. א\"ל ולמה אהלות אחר כלים א\"ל בני זה שאומר לך לחש לי אבי \nבאזני וא\"ל המקבלים מים הם ז' ומתחילין מחסד, וכדי שלא תאמר שהטומאות מתחילין מהחסד \nלכן התחיל באהלות המדברים בטומאת המת ועקרו מן הפחד, והנה הימים ז' והטומאות ו'. \nועל שהצרעת מטמאה באוהל כמו המת כי מוצא אחד להם ע\"כ נגעים אחר אהלות, ואחר שנטמא \nמה צריך הזאה ע\"כ אחר נגעים פרה ענין הטהרה והזאה מעפרה. ואחר שהוזה ונטהר יקרא \nטהור ולכן טהרות אחר פרה. ואחר טהרות מקוואות כי יש טהרות המטהרים את הטמא והוא \nהמקוה ויש לו ביאור במקומו בע\"ה. ואחר מקוואות נדה כי הנדה היא טומאה בפני עצמה \n"},{"index":8,"he":"ואינה כללית לכן השלים טומאת כללית ואחריה הביא טומאה יחידה הנוהגת באשה, ובעבור \nשטומאת הזב אינו כטומאת האשה לכן הביא מכשירין אחר נדה ואחר מכשירין היה ראוי מן \nהדין להביא טבול יום אבל בעבור שהזב הוא טומאה חמורה דומיה דמת ע\"כ אמר זבין אחר \nמכשירין. ואחר זבים טבול יום שהוא טומאה קלה בעל קרי וכיוצא בו שטבלו מבעוד יום. \nואחר קרי שהוא טבול יום הביא ידים נשארו העוקצים היא הוצאה מדרך הסברא ועקרם אינם \nמן התורה ועלו י\"ב מסכתות מסדר טהרות לומר לך אחר שסדר קדשים א\"י מסכתות, וא\"י תמלא \nיו\"ד וא' הוא אהי\"ה וטהרות י\"ב מסכתות לומר לך שגם אהי\"ה מתגלגל י\"ב ומתרבע מ\"ח \nאותיות, והפרקים תקכ\"ג לומר לך אחר שהו' סדרים הללו הם תורה שבע\"פ וע\"י התורה שבע\"פ \nכ\"ג היא סנהדרי קטנה איננה פחותה בממשלתה כי ממשלתה ת\"ק שנה כל ימי בראשית, וחלקם \nלהלכות הם הילוך הצינורות שהרחמים יורדים משם וזהו אל תקרי הליכות אלא הלכות. א\"ל \n"},{"index":9,"he":"בני נחזור התפארת נקרא אדם כי הוא דוגמה שלמטה שנבראו ד\"ו פרצופים וגם זאת הספירה \nהוא גוף המרכבה והגוף הוא עיקר האדם וזהו אדם שאמר יחזקאל ויהו\"ה פעמים אדם פעמים \nד\"ם אדם בהיות א' בין השני ווי\"ן כזה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א עולה אדם ובהיות השני ווי\"ן \nבלא א' כזה יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א עולה ד\"ם. ולומר לך שהרשעים מהפכין מדת הרחמים למדת \nהדין זהו שאומרים בעלי האמת שאדם עם המלה עולה אלהים. א\"ל ואיך, א\"ל אדם מ' עם א' \nמ\"א, מ' עם ד' מ\"ד הרי כאן פ\"ה ועם המלה הוא פ\"ו כמנין אלהי\"ם. ולמה נקרא רוח בעבור \nשהוא פנימי וכמו שיש יסודות חיצוניות כן יש יסודות פנימיות והם מים הגדולה. אש \nהגבורה. רוח התפארת, עפר כ\"י. ועוד רוח שמשם פורחות כל הרוחות דרך צינורות ליסוד \nעולם. ועוד רוח תהפכהו והוא חור לומר לך שרובו רחמים ר\"ל חיוור. ולמה נקרא חמה כי \nכמו שיש מאורות חיצונים כן יש מאורות פנימים. והפנימים הם ד\"ו פרצופים ת\"ת וכ\"י \n"},{"index":10,"he":"והנה כנסת ישראל מקבלת האור מן הת\"ת שכן כלולה עמו. וראה והבן שכ\"י נקרא ג\"ן ות\"ת \nע\"ץ, זהו עץ הגן וחמ\"ה בגימ' ג\"ן וחמ\"ה בא\"ת ב\"ש סי\"ץ בגימ' ע\"ץ. ויהו\"ה הוא ע\"ץ. \nא\"ל איך, א\"ל י' פעמים ה' ה' פעמים י', ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' עולה ע\"ץ. וזהו \nויורהו ה' עץ. ולמה נקרא לולב בעבור כי הלולב הוא קו השוה ויש לו ענפים כן הת\"ת \nעומד בקו היושר ומכריע בין המים ובין האש והוא קדרה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא \nונוטה מעט לצד המים וקריר, מים קרים על נפש עיפה. א\"ל ר' מהו קו, א\"ל ק' הוא יהו\"ה \nוהוא מלך בו' קצוות. א\"ל אדוני, אבי אמר לי והוא מפי מרע\"ה קו\"ף במלואו עולה יהו\"ה \nאלהים, הק' הוא יהו\"ה ופ\"ו הוא אלהים וא\"ו עולה אח\"ד ור\"ל קו עולה יהו\"ה אלהים אחד. \nא\"ל בני וגם אבי אמר לי נעלמו של יהו\"ה והנגלים עולים ק\"ו, א\"ל ואיך, א\"ל ג' נעלמים \nיש לה' פעמים בי' כזה ה\"י פעמים בא' כזה ה\"א פעמים בה' כזה ה\"ה בהיות נעלם הה' \n"},{"index":11,"he":"ביו\"ד יהיה נעלם כל השם ל\"ו ובהיות נעלם הה' בה' יהיה כל נעלם השם ך\"ו ובהיות נעלם \nהה' בא' יהיה נעלם כל השם י\"ח הרי ל\"ו כ\"ו י\"ח וכ\"ו הנגלה עולה ק\"ו. ויש לו ענפים \nהם הספירות שעומדים לצד שמאל ולצד ימין. ולמה נקרא פ\"ה כי השם הגדול הוא מליץ בין \nהבינה ובין כ\"י ומלת פה עם המלה עולה אלהים ר\"ל מליץ הבינה הנקרא אלהים. ולמה נקרא \nשמים כי יש שמים על שמים והוא שמים על יסוד, א\"ל מנלך שנקרא שמים, א\"ל ואתה תשמע \nהשמים וקח ה' ושים בסוף התיבה והוא שמי מ\"ה ר\"ל הוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א במילואו ור\"ל \nשמי יהו\"ה. וראה והבן השמים עולה יהו\"ה במ\"ק וכן אמר הנביא ואתה תשמע ששמך יהו\"ה \nזהו השמים. א\"ל ואבי א\"ל השמים וה\"ו במ\"ק זהו שמי קדם, ר\"ל שמי קדם הוא וה\"ו התחלת \nהשם המפורש שיוצא מן וי\"סע וי\"בא וי\"ט, א\"ל בני עד מתי נדבר בקבלת אבינו בא ונלך \nבגדולי ישראל ונשאל מפיהם מהו השמים, א\"ל אתה אמרת לי אף שהאמת אתם אינם מגלים, א\"ל \n"},{"index":12,"he":"א\"כ בוא עמי ונרד ונמצא ספר חנוך הנקרא מטטרו\"ן ונשאלוהו, א\"ל שמעתי אותו הספר נעלם \nמן העין ואינו נמצא כ\"א בשמים, א\"ל א\"כ נשאלוהו משמים א\"ל מי ישאלוהו א\"ל אני ואתה, \nשאלו הספר מן השמים והנה בא להם אדם וספר בידו ר\"ל ספר חנוך סיפור הענין ובא להם \nממט\"ט ע\"י בת קול, וא\"ל אותו הספר נעלם מכל העין ר\"ל שלא ישמע אם לא ע\"י התעוררות, \nשאלו הספר מן השמים ר\"ל עשו התעוררת וקריאה וגם מט\"ט נקרא שמים שהוא שמים שלנו ושל \nמלאכים שלמטה ממנו, ובא להם אדם וספר בידו ר\"ל כח הסיפור לגלות הסוד הוא ברשותו ובא \nלהם ואמר שלום לרבנן וא\"ל שלום בואך, א\"ל אמור לנו מהו השמים, א\"ל שם ים הוא השמים \nר\"ל וה\"ו במ\"ק עולה השמים, וגם השמים שם הים בגימ' זה הים גדול ורחב ידים ר\"ל זה זה \nאלי והוא יסוד, הים היא כ\"י, גדול הוא ת\"ת, ומלת גדול במ\"ק עולה יהו\"ה אדנ\"י ייא\"י \nאהי\"ה, גדול עולה י\"ו וד' השמות הללו י\"ו אותיות והם גדול, וראה והבן זה הים גדול \n"},{"index":13,"he":"ורחב ידים כל א' עולה י\"ב י\"ב, מלת הים עולה ה\"ן ור\"ל הן לה' אלהיך השמים שהיא שם \nהים העולה ה\"ן ור\"ל את כ\"י הנקרא הן הוא הים ת\"ת יהיה שם וכח שלך והוא ימשול בך זהו \nהשמים. והנה הים גדול רחב ידים העולה במ\"ק י\"ב י\"ב י\"ב הם נגד מ\"ח אותיות של יהו\"ה \nהמתגלגל י\"ב הויות ורבוע הי\"ב מ\"ח וחי\"ל עולה מ\"ח ואם תוסיף ה' הוא ה' אחרונה של שם \nבן ד' ותאמר החיל עולה טבט\"גל הוא שר של כל חיילי מעלה והוא מזרזם לומר שירה לפני \nהקב\"ה, ותרצה לדעת שהוא ה' אחרון שבשם בן ד' שכן החי\"ל עולה ג\"ן גן נעול אחותי כלה. \nהניחם והלך לו וכמעט שלא פרחה נשמתם כי הבינו ולא הבינו. א\"ל למה נקרא ת\"ת, א\"ל \nבעבור שבזו המדה תמצא דברים רבים נוראים וגדולים ונעלמים אין להם ערך ודמיון, ולשם \nרמז כל סוד ויחוד הגמור ושם שבעים שרים לכן נקרא יהו\"ה שמן השם הזה יוצאים ע\"ב שמות \nושם הם רומזים על החשבון העולה חס\"ד ובכל יום ויום נותנים פאר וכבוד לפני המלך \n"},{"index":14,"he":"יהו\"ה וע\"כ נקרא יהו\"ה כי משם נאצלים הע' שרים ובשם יהו\"ה רמוזים ע\"ב שמות. א\"ל ר' \nבאר לי הע' והע\"ב, א\"ל תמלא יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א הוא מ\"ד וכ\"ו שהוא יהו\"ה הרי ע' והם \nע' שרים, וע\"ב י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה צרפם כולם והם ע\"ב, ובעבור שהע' והע\"ב נותנים פאר \nע\"כ נקרא תפארת. ולמה נקרא מזבח העולה בעבור שעולים הויות שלמטה ממנו לקבל אצילות \nוברכה ממנו, הראית בני מעלת התפארת בעבור שיונק מכתר עליון הנקרא אהי\"ה והיה, ומזבח \nהעולה במ\"ק הוא אהי\"ה והי\"ה. ולמה נקרא יעקב כי זו הספירה נקראת תורה שבכתב ויעקב \nלעולם היה עוסק בתורה שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים והתורה נקראת תורת ה' תמימה \nותורה הוא ת\"ת וזהו ת\"ם מ\"ה ר\"ל המדה הנקרא מ\"ה היתה תם. וניתן לו א' ושב אמת זהו \nתורת אמת ובעבור שיעקב איש תם וניתן לו א' ונקרא אמת זהו תתן אמת ליעקב ע\"כ נקרא \nיעקב (ות\"ם), ותרצה לדעת מעלת המדה הזאת תעלה יעקב במילואו וקח אותיות שניות והם \n"},{"index":15,"he":"ל\"ב שניתנו לה ל\"ב נתיבות החכמה וזהו יו\"ד עי\"ן קו\"ף בי\"ת. ולכן נקרא הבריח התיכון \nכי כמו הבריח הוא שומר הבית כמו כן זאת הספירה עומדת באמצע ומקיים כל האילן ולכן \nנקרא גוף האילן והגוף הוא התיכון. ונקרא אדם גנוז בעבור שהוא עומד באמצע ומקיים כל \nהאילן ולכן נקרא גנוז שכל אמצעי נעלם. ואל יעלה בדעתך שיש אדם או תמונת אדם חלילה \nוחלילה אלא הכל לשכך את האוזן. שעל שם שמקבלים ממנו שפע וברכה ע\"כ קראוהו אדם הוא \nהמשפיע, ועל שמשפיע נקרא זכר ומושפע נקראת נקבה וחלילה שיש שם זכר ונקבה. ועוד גנוז \nנקרא, בעבור שגנוז אותיות ז\"ו ג\"ן. ונקרא אריה בעבור שסומך בחסד יותר ממה שסומך \nבפחד והחסד נקרא אריה. וע\"כ זאת הספירה נקראת אריה ואם תוסיף ה' היא ה' אחרונה שבשם \nבן ד' ותאמר הארי\"ה עולה הירא\"ה וכתיב אריה שאג מי לא ירא, ויש לירא ה' נעלם הוא \nהארי'. הנה אריה מתהפך יראה ואותיות ע\"ב שמות משלש אותיות השם עולה ארי\"ה הוא \n"},{"index":16,"he":"אותיות רי\"ו שאריה רומז בחסד ות\"ת. ולמה נקרא מים התחתונים כי הוא התחלת חמש ספירות \nאחרונות, והראשונות נקראו מים עליונים והאחרונים נקראו מים התחתונים. ולמה נקרא \nדומה לכסף כי הכסף מורה חסד גמור ובעבור שזאת הספירה אינו חסד גמור אמר דומה כי \nנוטה למדת האודם ג\"כ היא הגבורה לכן אמר דומה מדין ומרחמים. וראה והבן שכסף עולה \nע\"ץ והעץ עולה יהו\"ה הוא רחמים, ואיך, י' פעמים ה', ה' פעמים י', ו' פעמים ה', ה' \nפעמים ו'. עולה ע\"ץ, ומלת דומא מורה אודם כי נעלם דומה אינו מוכרח להיות ה'. ולמה \nנקרא ויברא בעבור שעשירית היא כנסת ישראל הוציאה כל הבריות מכח אל הפועל והיא \nהבריאה אותם, ואין בריאתה מצד עצמה אלא מכח שם הגדול שמקבלים ו' קצוות כח ממנו ולכן \nנקרא ויברא ר\"ל יברא שדי בכח הו', ולכן ו' ויברא ומלת ויברא עולה יר\"ט זהו כי ירט \nהדרך לנגדי. ולמה נקרא תורה שבכתב בעבור שזאת המדה נקראת ל\"ב. גם חכמה עלאה נקראת \n"},{"index":17,"he":"ל\"ב נתיבות החכמה. וראה והבן שאם היתה ניתנית התורה מחכמה עלאה היא רחמים אמתיים \nא\"כ לא יהיה הפרש בין ההוגה לשאינו הוגה כי רחמים אמתיים לא יענישו ולכן נתנה מת\"ת \nשהוא כלול בדין ורחמים כדי שיהיה שכר ועונש להוגה ולשאינו הוגה וזהו שארז\"ל התורה \nניתנה אש שחורה על גבי אש לבנה. כי הגבורה שחורה והגדולה לבנה ותפארת משניהם ע\"כ \nניתנה תורה ממנו, ולכן כותבין התורה שבכתב בדיו שחור ובקלף לבן והאחרים כולם \nפסולין. א\"ל דיו ירוק ודיו אדום ג\"כ מורים דין ולמה פסולים. א\"ל בני אין דין כשחור \nבכל ה' צבעים ואין דין כפחד בכל המדות. ולמה נקרא משה בעבור שמשה נתנבא באספקלריא \nהמאירה הוא ת\"ת וע\"כ נקרא משה, תמלאהו מ\"ם שי\"ן ה\"ה עולה כ\"ז במ\"ק הם כ\"ז אותיות \nהתורה שניתנו למשה מתורה שבכתב ע\"י ת\"ת ישראל: \n \n"},{"index":18,"he":"ד\"ה גם אמר לי אבי משה בגימ' אל\nגם אמר לי אבי משה בגימ' אל שדי בהם נשתמש משה רבינו ע\"ה. ולמה נקרא הקב\"ה בעבור \nשמלת קדוש הוא לשון הבדל וזאת הספירה מקבלת השפעתה ממדת הכתר הוא הקדוש וכתר מאין \nסוף, ושאר הספירות אינם ממשיכים ברכה ממדת הכתר ולכן הוא הקדוש ר\"ל מובדל שהוא לבדו \nמבורך מן הכתר זהו שארז\"ל כל השירים קודש ושיר השירים קודש קדשים, ר\"ל הו' ספירות \nקודש אך שיר השירים הרומז בתפארת קודש קדשים בעבור שמתברך משם. הלא תראה שכל הו' \nקדשים צריכים בו והוא מלך על ו'. ולמה נקרא יום ג' שהוא שלישי להקף אמרתי עולם חסד \nיבנה. ולמה נקרא ישראל בעבור שהתורה נאצלת ממנו והקב\"ה חזר על כל אומה ולשון לקבלה \nולא קבלוה אלא ישראל שנאמר כל אשר אמר ה' נעשה ונשמע, וע\"כ נקרא ישראל כי נעשה \nישראל הגשמי בנו וקבל תורתו ולכן אמר הקב\"ה בני בכורי ישראל. וראה מעלת ישראל שעולה \nומתברך מכתר עליון הנקרא אהי\"ה על ששמו של ישראל עולה כ\"א פעמים יהו\"ה כנגד אהי\"ה \n"},{"index":19,"he":"העולה כ\"א וה' יתירים היא ה' אחרונה שבשם בן ד' הוא כנסת ישראל ועמו ירדה ועמו תעלה \nשנאמר אתי מלבנון כלה. ולמה נקרא לב כי הוא עומד באמצע האילן וגם התורה מתחלת בב' \nומשלמת בל' והתורה נאצלת משם ע\"כ נקרא ל\"ב, וזהו משפטים ב\"ל ידעום ר\"ל מב\"ל ידעום \nשאין המשפטים נודעים אלא מב' ול' שהוא כל התורה: \n \n"}]}
