{"id":"kabala-113916680ec8-1-20","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":20,"title":"קטע 20","hebrewTitle":"קטע 20","segments":[{"index":1,"he":"ויש שרוצים להשלים בא\"ל מל\"ך נאמ\"ן וטעות הוא בידם שאינן ג' ראשונים נרמזים באלו כי \nהם אברהם יעקב דוד ועוד אינם מגוף הק\"ש ובק\"ש בעינן להשלים רמ\"ח: \n \nד\"ה וראה והבן שכתב בראשונה ג'\nוראה והבן שכתב בראשונה ג' שמות יהוה אלהינו יהו\"ה ובאחרונה ג' שמות אני יהוה \nאלהיכם וג' נעלמים הרי כאן ט' והוכרחו להסמיך אמת אל אלהיכם כענין שנאמר וה' אלהים \nאמת. ואמת הוא שם הרי כאן עשר. וע\"פ הדבור תקנו חז\"ל ק\"ש והשלמוהו בנסתרים. ומצד \nמעלת הנעלמים אין להשלים רק ש\"ץ וכל העם ישמעו ויבינו ומכוונים ומודים כי ש\"ץ הוא \nכמלאך ה' צבאות, ואני זוכר שאמר לי אבי זלה\"ה מלה במלה כל דבר שצריך עשרה כגון ק\"ש \nוקדושה וברכו וקדיש. וכיוצא באלו כל יחיד ויחיד חייב ביה עם הש\"ץ, וא\"ל טעם עדות \nברבים השווים בעדותן אוהב הקב\"ה שנאמר הן אל כביר לא ימאס שאם אינו כן יחיד לא יענה \nקדושה ולא קדיש ויסמכו כולם בש\"ץ, וא\"ל ענינו של ירידת ש\"ץ ענין אחד שאלתיהו על \n"},{"index":2,"he":"העקר, וא\"ל כל יחיד ויחיד ובלבד עשרה. א\"ל ומה צורך בעשרה א\"ל הואיל ורוצה להשלים \nבנעלמים א\"כ צריכים י' כי עם הנעלמים הם י' שמות עם הסמכת אמת וכל י' שמות צריכים \nעשרה. וכל שאינו קורא ק\"ש עם הציבור אין לו רשות לכפול מה יעשה להשלים יכוין ט\"ו \nווי\"ן דבאמת ויציב להשלים ברמז ועם כל זה קרינן בי' מעוות לא יוכל לתקן כי אותם הג' \nתיבות לא אמרם כשאר הציבור ר\"ל ט\"ו ווי\"ן הם ג' שמות ה' ווי\"ן עולים ל' ול' מצטייר \nכ\"ו הרי כאן שלשה פעמים יהוה יהוה יהוה, ובערבית יכוון בו' של ואמונה שהוא מושך \nוא\"ו הרי כאן שלשה אותיות וא\"ו ב' ווין עם כללן היינו מא' ועד ו' הוא כלל הו' ועולה \nהב' ווי\"ן ב' פעמים אהי'ה, וא' מצייר יו\"י הוא כ\"ו יהו\"ה הרי כאן ג' שמות. ועל שלא \nהשלים עדות במלות מבוארות קרינן בי' מעוות לא יוכל לתקן. ומיד ויפול משה על פניו \nר\"ל המשיך מדתו הוא נצח על מט\"ט ובו שפע וברכה וקב\"ה אמר ישמח משה במתנת חלקו שהוא \n"},{"index":3,"he":"שבת בשפע שהוריד לו ועוד דברים רבים בק\"ש ואין כאן מקומו: \n \nד\"ה וכשתקרא ק\"ש תזהר לתת ריוח בין\nוכשתקרא ק\"ש תזהר לתת ריוח בין הדבקים כמו אתכם מארץ מצרים פן תבליע המ' מצד השני \nואתה מורה חסרון וכן וחרה אף. אותו וזכרתם וכן כל כיוצא בהם וכל השמות האמורים \nבפרשה ראשונה תאריך בקריאתם כל אחד וא' עד שתכוין הי\"ה הו\"ה ויהי\"ה אך בא' דאחד לא \nתאריך שלא יראה אי חד. וראה והבן שבחן וגם לא תמהר בקריאת הח' שלא תקראנה בחטף \nותאריך בד' עד שתחשוב בלבך שהוא בורא עולם ומלך בשמים ובארץ למעלה ולמטה ובד' רוחות \nהעולם. מזרח מערב צפון דרום. ותהום רבה ועל רמ\"ח אברים שבך ואם לא תוכל לכוין כל כך \nתכוין ה' אלהינו שהוא עתיד להיות אחד ובכל מאודך בכל ממונך ובכל מדה ומדה שהוא מודד \nלך הוי מודה לו. א\"ל ר' והלא אמרינן אפי' בא ליטול את כל ממונך ומי יוכל לסבול, א\"ל \nראה והבן אם בא ליטול נפשך נתחייבת לו כי אין משפט מעוקל מלפניו ואם בא ליטול ממונך \n"},{"index":4,"he":"ודאי הוא בדין שאינו שלך א\"כ כל מה שעושה הוא דין אמת והאמת אתו למה תתרעם. זהו בכל \nמדה שהוא מודד לך כדין הוא ותאהב אותו. א\"ל ר' נפשו של אדם של השם כספו וזהבו ג\"כ \nשל השם הוא כשבא ליטול את נפשו וממונו שלו לוקח א\"כ מאי רבותא דאדם ומה שכר לו אם \nלא יתרעם אא\"ב אם הקב\"ה נוטל דבר של אדם ואדם אינו מתרעם אלא אוהב שפיר. אלא אי \nאמרת שלו הוא נוטל אם מתרעם שלא כדין הוא מתרעם ויענש. ואם אינו מתרעם אלא אוהב \nושמח לא יהיה לו שכר. א\"ל ועד עתה היכי היית, א\"ל וזה קשה לי וזה שאלתי, א\"ל הלא \nאמרתי לך קב\"ה הכי אמר לישראל אם תתרעם שלא כדין תתרעם ותענש. כי שלי אני נוטל ואם \nלא תתרעם הלא שכרך כפול מאד כ\"ש למי שבא אליו נפשו בהשקט ובמנוחה שלא בהרגש ועכשיו \nהוא נוטלו או בשריפה או בסקילה וכיוצא בהם שמצטער ואינו מתרעם יש לו שכר בזה. א\"ל \nר' דברך יסייעני אם נתחייב למה יתרעם ואם יתרעם הוי שלא כדין. ואם לא יתרעם למה \n"},{"index":5,"he":"יהיה שכרו כפול, א\"ל עד מתי תעמוד בטעותך ולא תבא אל האמת. הכי אמר הקב\"ה לאדם אם \nיאמר לך אדם אם לא תצא ממחיצת הקב\"ה לעבוד אלהים אחרים אני נוטל את נפשך או ממונך \nאפ\"ה ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. א\"ל מתוך השקר יתבאר האמת \nשבכלל השקר אמת ובכלל אמת אין שקר. ממ\"נ כשמסר נפשו שלא לכבוד אלהים אחרים ואינו \nעובד אינו נותן דבר משלו, א\"ל אפ\"ה הואיל ואפשר להיות לו ממונו ונפשו כשיעבוד ע\"ז \nוהוא אינו עובד הקב\"ה מעלה לו שכר. שכן אמר ר' עקיבא גדול הדור עכשיו כשבא לידי לא \nאקיימנה אלא שקר ואמת שאמרת מעולם לא שמעתי, א\"ל ר' שקר עולה ת\"ר ואמת עולה תמ\"א \nובתוך ת\"ר תמ\"א ואם תבקש שקר בכלל אמת לא תמצאנו א\"ל וחלופיהן בגולם. א\"ל ר' יהי \nכבוד תלמידך חביב עליך כשלך אנשי סדום אמרו ללוט ג\"ש הלא\"ה וכוונתם גול\"ם שוט\"ה \nולמה מר קראתני גולם שוטה, א\"ל בני כבוד תלמידי חביב עלי כשלי ולחדודי נתכוונתי \n"},{"index":6,"he":"קראתיך שוטה שכשם שבתוך שקר אמת כך בתוך שטות חכמה, והכי אמרתי לך מתוך שטותך תצא \nחכמתך קראתיך גולם שמתוך דברך למדנו החילוף שאם תחליף שקר בא\"ת ב\"ש הוא בד\"ג ואם \nתחליף אמת בא\"ת ב\"ש הוא אי\"ת והנה שקר בתוך אמת ואם תחליף שטות בא\"ת ב\"ש בנפ\"א חכמה \nבא\"ת ב\"ש הוא סלי\"ץ והנה שטות בתוך חכמה ובעבור שהוצרכתי לומר וחילופיהן הזכרתי \nגולם לא לדידך הוא הלא תראה שמלת בגלם עולה בא\"ת ב\"ש במ\"ק ר\"ל וחילופיהן בא\"ת ב\"ש \nשקר בכלל אמת: \n \n"},{"index":7,"he":"ד\"ה אשר אנכי מצוך היום יפסיק כי\nאשר אנכי מצוך היום יפסיק כי המדה הנקראת היום היא מצוך וע\"כ יהיה חביב בעיניך כאלו \nהיום נתנה לך ולא תסמוך עם על לבבך שיהיה משמע היום על לבבך ולא למחר. ועד לבבך עקר \nכוונת הלב ועקר כוונת קבלת עול מלכות שמים ואפי' מהלך בדרך יש לו לעמוד עד שיגיע אל \nלבבך. וראה והבן שכ\"י נקראת לבבך. כענין שנאמר נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים ר\"ל \nנגביה כ\"י שהוא לבבינו, בשמים הוא ת\"ת ישראל לקבל שפע, ומכאן ואילך יקרא בכוונה כפי \nכחו וכשיגיע לאות על ידיך ימשמש בתפילין של יד להוריד השפע ביד וע\"כ הוא ממשמש גם \nבראש כשמגיע לוהיו לטוטפות להוריד שפע וברכה מן הראש וכשמגיע אל וראיתם אותו ימשמש \nבציצית. כי הציצית הם ל\"ב חוטין ור\"ל ל\"ב נתיבות חכמה עלאה באין בלב היא כ\"י, גם \nתחבר כל הקשרים עם החוטים שהם ל\"ב הם בין הכל ב' ווין הנקרא יהוה יהוה והנה היחוד, \nויחתוך הז' של תזכרו שלא יראה כשי\"ן מלשון שכר. ואין לך שקר גדול מזה שנראה שהקב\"ה \n"},{"index":8,"he":"א\"ל לקבל שכר ואינו כן, ולא ירמוז בעיניו ולא יורה באצבעותיו ולא יקרוץ בשפתיו כי \nתועבת ה' עושה אלה שהעושה היסח הדעת ביחוד עושה הפסק בשפע וחיבור ואוי לו. ובהתפללו \nמיושב אל יסמוך מאחוריו דרך גאוה וחושב בדעתו שהוא אדם גדול לפני השם וא\"א ע\"ה אמר \nלפני השם ואנכי עפר ואפר. ודהע\"ה אמר ואנכי תולעת וכו' ואתה מהלך להתגאות לפני השם \nאלא ישב וראשו כפוף ושתי ידיו תחת לבושו הימנית על השמאלית נגד טבורו הימין על \nהשמאל. להיות השמאל הדין מזוג ברחמים. נגד טבורו הוא אמצעית האילן טבור הארץ ואליו \nהידים באים ע\"כ צריך השמאל להיות על טבור ואחריו הימין, וזהו שהאש יורד תחלה ואח\"כ \nמים באים ומכבים אש, ואל יפשוט רגליו אלא שוקיו על עומדו כדי שיראה שהוא עומד באימה \nוביראה וברעדה וכתיב עבדו את ה' ביראה וכתיב את ה' אלהיך תירא, וינענע גופו כשהוא \nיושב וכשהוא עומד כדי לעורר ולנענע הרחמים שאין בהתעוררות לבד הכוונה. זהו כל \n"},{"index":9,"he":"עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. ובקומו להתפלל יכוין רגליו זה אל זה שנאמר ורגליהם רגל \nישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל, ישרה בגימ' תקט\"ו והוא בגימ' תפלה מלמד שמתפללים \nמלאכים בכל יום תקט\"ו תפלות כמנין ישרה. ומשה למד מהם והתפלל תקט\"ו תפלות דכתיב \nואתחנן שעולה בגימ' תקט\"ו. וכך פעמים מתפללים המלאכים והחיות לפני הקב\"ה כשיושב \nבכסא הכבוד. ככף רגל עגל ר\"ל כשאדם עומד להתפלל צריך להדבק רגליו ביושר ואם לאו \nתפלתו בטלה דאין נראים כעגול שלם וכשרגלי אדם מחוברין נראין כעגול שלם ורומז שאין \nהשטן יכול לקטרגו ולעכבו שהוא מוקף מכח השם ומשומר במצותיו, וישוח ראשו הוא רמז \nלירידת השפע, וגם בתפלה ישים ידיו תחת לבושו הימנית על השמאלית ויעשה כריעה באבות \nתחלה וסוף ובמודים תחלה וסוף ובברכת השלום ולא יותר. כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא \nזוקף זוקף בשם, ר\"ל כשאנו כורעים אנו מודים בדעתינו שהקב\"ה הוא בתפלה ומתאחד בכתר \n"},{"index":10,"he":"שהוא הברכה, וכשאנו זוקפים כלפי מעלה אנו מזכירים השם ומודים שהכל נאצל ממנו והוא \nאדון הכל וברצונו עומד הכל ב\"ה שהוא שפע וברכה ומשפיע מאתו השפע על הכתר, ומהכתר על \nהספירות ומהספירות עלינו כי הוא סוד הכתר בלבד שהוא הספירה עליונה ומהכתר האציל \nהקב\"ה החכמה שהוא הספירה השניה והחכמה כלי אומנות מייסד כל פעליו, ולמה כורע באבות \nאין כאן מקומו, וכשמשלים תפלתו יפסיע ג' פסיעות לאחוריו נותן שלום לשמאל שהוא ימינו \nשל הקב\"ה ומכוין בחסד ואומר שלום לימינו שהוא שמאל של הקב\"ה ומכוין בפחד וא\"כ שלום \nעל ישראל. ר\"ל מאחר שהשלים המים עם האש א\"כ שלום על ישראל הוא יעשה שלום עלינו ועל \nכל ישראל, ומה שפוסע ג' פסיעות כדי לצאת שיעור שני פתחים כדרך שבא בשתי פסיעות. \nוחוזר למקומו בשלישית כי שיעור שני פתחים בא לעמוד בתפלה כענין שנאמר לשמור מזוזת \nפתחי. ואמר שיעור שני פתחים והם חסד ופחד שהם שני פתחי עולם, ר\"ל שיכוין אדם בתפלתו \n"},{"index":11,"he":"לעלות למעלה מן הי' הראשונות ששם התפלה מגעת כי אע\"פ שיסוד כל היסודות משפיע טובו \nהוא ע\"י הכוחות העליונות המתאחדים באמצע יחודו. וכאשר השלים תפלתו צריך לצאת כשיעור \nשני פתחים בדרך אשר בא בו, ואם לאו ימתין עד ענות הקדיש או קדושה או מודים ויחזור \nלמקומו. ואם שב קודם אלו הרי הוא ככלב השב על קיאו. כי זה אמר בתפלתו סלח לנו כי \nחטאנו ועלה כסדר וירד כסדר ואם ימחלו לו אח\"כ מראה בעצמו בשובו אל מקומו שנתחרט \nבתפלתו ורוצה בחטאיו והוא כלב שב על קיאו. וקודם הפסיעות יאמר יהיו לרצון אמרי פי \nוהגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. וראה והבן י' בראש רומז לחכמה גנוזה י' בסוף רומז \nלאחרית הימים להעלות תפלתו בי' העליון אשר קוצו רומז בכתר עליון כי לשם התפלות \nבאות. וראה והבן שמי' לי' עשר ספירות עם קוץ הי' הרומז בכתר ועוד יתבאר. וגם קודם \nהתפלה צריך לומר אדני שפתי תפתח וכו' וכדי להסמיך גאולה לתפלה: \n"},{"index":12,"he":" \nד\"ה ועתה אודיעך סדר גאולה ותפלה\nועתה אודיעך סדר גאולה ותפלה כי דע בהתאחד מדות א\"ל ח\"י שהוא היסוד במדת אדני אז \nיושבת על כסא מלכות ומושלת על כל הנבראים. וכשא\"ל חי הוא היסוד נבדל ממנה ומסתלק \nממנה אז מדת אדני הנקראת שכינה הולכת בגלות ומשתעבדת תחת שאר ממשלת וכוחות נכריות \nוזהו ושפחה כי תירש גבירתה, ולכן אמרו שצריך אדם לסמוך גאולה לתפלה. כי גאולה הוא \nא\"ל חי ותפלה היא אדנ\"י ובהיותם סמוכים זה לזה אז הכל ביחוד ובשלימות וברכה, וסימן \nסומך ה' לכל הנופלים ואומר נפלה ולא תוסיף קום, ולכן צריכים ישראל לכוין בכל יום \nכוונה גדולה להסמיך גאולה לתפלה כדי שיתחברו ויתאחדו שני שמות הללו וכשמגיע אדם \nלברכת אמת ויציב שהוא גאל ישראל יכוין בלבו סוד גאולה זו מה היא ואיך סומך אותה \nלתפלה כשמתחיל אדני שפתי תפתח וכו', כי הכוונה זו עקר גדול. וראה והבן מאותו חכם \nשהיה משבח שפעם אחד הסמיך גאולה לתפלה. כי זה אפי' קטן יודע שאסור לספר ולהפסיק \n"},{"index":13,"he":"והאיך יתפאר בזה שאפי' הקטן בישראל אסור לעשותה, ועוד ע\"י שבחו גילה גנותו שפעם א' \nסמך ומשמע ששאר הימים לא סמך והיה מפסיק וחלילה לחסידיו ולעבדיו הקדושים מעשות כדבר \nהזה אך מה שאמר פ\"א הסמיך גאולה לתפלה פירושו שהיה מכוין בברכת אמת ויציב להמשיך \nמכל הצינורות וליחד כל הספירות עד שהגיע המשכת כל הצינורות עד חתימת גאל ישראל \nוכשהתחיל אדני שפתי תפתח נתחבר א\"ל חי במלת אדני ונתייחדו הספירות ע\"י החכם הזה. \nוגם זה דבר שצריך מחשבה נכונה להמשיך כל הצינורות ולסדר כל הספירות עד שמגיעים כולם \nבמלת אדני ולפי שאין כח ביד האדם לכוין כוונה זו הגדולה כי דבר גדול הוא ולא יוכל \nלעשות בכל יום הוצרך לומר פעם אחת הסמיך גאולה לתפלה, ולפי שהסמיכה הזאת בדיבור \nובמעשה היה שהיה יודע לכוין אלו הכחות להמשיך השפע דרך הצינורות עד שהביאם כולם לאל \nחי ומשם בשם אדני וזהו סמיכת גאולה לתפלה והסוד אל חי ואדני זכור ושמור בדיבור אחד \n"},{"index":14,"he":"נאמרו, וכיוצא בזה ארז\"ל אלו שמרו ישראל שבת אחת כהלכתו מיד היו נגאלין בסוד שהיו \nסומכין גאולה לתפלה שזה הסוד הוא זכור ושמור. א\"ל ר' ולמה לא נגאלו מיום שהסמיך \nאותו חכם גאולה לתפלה, א\"ל אדם אחד לא יכול לסמוך אלא שיעור אדם אחד אבל אלו היו כל \nישראל סומכין כפי השלמת והמלוי המספיק להתחבר ולהתאחד גאולה לתפלה ואז היו נגאלין. \nא\"ל אחר שאין תועלת בסמיכת גאולה לתפלה שיגאלו ישראל למה ארז\"ל להסמיך כי אפי' כל \nיחיד חייבו לסמוך גאולה לתפלה, א\"ל נהי שאין נגאלין בסמיכת יחיד מ\"מ תועיל סמיכת \nיחיד לתועלת מה שהרי ע\"י זה ישראל ניצולים מגזירות האומות שאלולי זה מה אנו מה \nחיינו לפניהם. ובסמוך א\"ל ח\"י אל אדני אז הוא הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים \nהמשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייכי: \n \n"},{"index":15,"he":"ד\"ה וראה והבן כשרצה הש\"י לגאול את\nוראה והבן כשרצה הש\"י לגאול את ישראל ממצרים חיבר מדת א\"ל ח\"י הנקרא גאולה למדת \nאדני הנקרא תפלה וזהו ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וכתיב וירא אלהים את בני \nישראל וידע אלהים. והיסוד, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם \nואזכור את בריתי, והנה היסוד גאולה ואדנ\"י תפלה. ולפעמים מלת אדני נקרא גואל כי \nבהתחבר אל חי עם אדני שהוא סוד הגאולה לתפלה הרי מלת אדני שהיא תפלה מתמלאת משפע \nהגאולה אז גם מלת אדני נקראת גאולה ופועלת גאולה בשליחות אל חי ומצלת הצדיקים \nוגואלת אותם מכל פגע ומחלה, ובאותה שעה נקרא המלאך הגואל שלפי שמלת אדנ\"י הנקראת \nתפלה היתה הולכת עם ישראל בשליחות א\"ל ח\"י. הלא תראה שהמדה הזאת היתה מהלכת עם יעקב \nאבינו ע\"ה לגאול אותו מכל מיני פורעניות זהו שאמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע \nיברך את הנערים ומה שקורא (אותו) המדה זו מלאך לפי שאינה פועלת פעולה לגאול אלא \n"},{"index":16,"he":"בשליחות א\"ל ח\"י שהרי היא עצמה צריכה גאולה שכן ארז\"ל גלו למצרים שכינה עמהם ולכן \nכשאדנ\"י פועל גאולה הוא בשליחות א\"ל ח\"י, ולכן נקרא המלאך הגואל השליח בשם משלחו. \nאך אדנ\"י לעולם תפלה כי דרך שם עוברת התפלה, והעיקר כי מדת היובל למעלה היא הבינה \nוהיא הגאולה השלימה, ומהבינה מקבל א\"ל ח\"י שפע הגאולה ומביא גאולה לעולם כמו שמקבל \nמהבינה כח חיים. ועתה אומר לך אדני שפתי תפתח היא תפלה תסמוך אותה לגאל ישראל הוא \nיסוד שהוא הגאולה וע\"ז נקרא היסוד א\"ל ח\"י בעבור שמקבל כח חיים מהבינה הנקרא יובל, \nאשר משם נגאלו ישראל ויצאו ממצרים שנאמר וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים חסר ו' \nאלו חמשים שערי בינה וכן הוא אומר יובל היא שנת החמשים שנה וכתיב גאולה תהיה לו \nוביובל יצא, וכתיב ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ, ומהיובל תמשך הגאולה לא\"ל חי \nלגאול את הצדיקים בשעה שהוא סמוך לא\"ל ח\"י מדת אדנ\"י, וזהו אדני שפתי תפתח כגאולה \n"},{"index":17,"he":"אריכתא דמיא, ואדרבה היא תפלה אלא אדני נמשך אחר גאל ישראל וכאלו היסוד ואדנ\"י \nגאולה, ואע\"פ שהיא תפלה אריכתא מכל מקום נשלם התפלה. א\"ל והיכן הנחת הכריעה והזקיפה \nוכיוצא בהם. א\"ל בני שכחתי וכד מדכרי לי אדכר וכורע כריעה עד שיתפקקו חוליות שבשדרה \nועד שיראה איסר כנגד לבו וכשזוקף נבלע אותו איסר ואינו נראה, וכשהוא כורע אז \nמתפקקים כל חוליות שבשדרה ונראה אותו בשר שהיא כאיסר. וראה והבן כי פקפוק החוליות \nהוא התעוררות השפע הלא תראה שהאיסר שהיא כנסת ישראל באה כנגד הלב לקבל השפעה וברכה \nכי הלב הוא תפארת ישראל ובעבור שהפחד הוא בכלל החוליות וההוד הודאה שלו כשמו ע\"כ \nבברכותיו שהוא ברכת הודאה צריך לעשות התעוררת בברכתו להשלימו, וגם להשלים עיקר \nיניקתו שהוא הפחד ע\"י הכריעה, ולכן יש לכרוע במהירות למהר השלום ביניהם ולזקוף בנחת \nכנחש מעט מעט להתאחד השפעות הברכה, ואמר כנחש לומר לך שכל מי שלא יכרע בזה הדרך הנה \n"},{"index":18,"he":"האיסר שבה לינק מכוחות הנחש ונותנת ומשלמת מדה כנגד מדה ושדרתו הוא חיותו נעשה נחש \nאחר ע' שנה, ר\"ל אחר דין כ\"י בדין שבעים סנהדרין שלא יחיה בתחיית המתים, ולכן נקרא \nמדות שפועלת מדה כנגד מדה. ולא ירוק בתפלתו כי הרוק יורד ממקום העיפוש ואין לעוררו \nולכן קראוהו רוק מענין ירקרק הלא תראה שמואס בו הרואה את הרוק ואם נזדמן לו מבליע \nבכסותו וכאלו לא יצא ולא נראה ואם אסטניס הוא זורק לאחוריו שהוא מוציא לחוץ מן ההקף \nכי שם מקומו, ואל יגהק ואל יפהק שכל אלו מורים רעה הלא תראה גיהק ופיהק מניח ידו על \nפיו לכסות ריח רע היוצא מפיו כי עולה מצד הסרחון, ואין לתפוש שום דבר בשעה שהוא \nמתפלל כי מוליד היסח הדעת והיסח הדעת בתפלתו הוא רעה גדולה שנראה כמטייל לפני המלך \n"}]}
