{"id":"kabala-113916680ec8-1-30","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":30,"title":"קטע 30","hebrewTitle":"קטע 30","segments":[{"index":1,"he":"רקיע השמים הוא ת\"ת וצריכה השקאה גם מהזרועות: \n \nד\"ה ויברא אלהים את התנינים\nויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת \nכל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב הראית בני המלאכים קורא תנינים והם ד' מחנות \nשכינה מיכא\"ל בימין המקבל מן החסד כי בחסד יכופר עון ועל כן הוא כהן גדול. גבריא\"ל \nמשמאל ומקבל מהגבורה והוא שר הגבורה ונקרא שר צבא, וזהו מיכאל באחת כולו רחמים \nגבריאל בשתים קשה ורפה. אוריא\"ל לפניו ומקבל מן הרחמים שמשם אורו יוצא כי הרחמים \nהוא מזרח. זהו שנאמר ופנ\"י ל\"א ירא\"ו אוריא\"ל. רפאל במערב מקבל מן השכינה כדי \nלרפאות שבר אפרים. א\"ל רבי כולם דברי אלהים חיים ולמה נכתב תנינם חסר י', א\"ל כך \nהוא התנינים הגדולים הם לויתן ובת זוגו הוא ת\"ת ושכינה ומלת לויתן לשון חיבור לומר \nלך ששניהם חד ולכן נחסר הי' להורות חיבור כ\"י בת\"ת, א\"ל א\"כ יכתוב רחמנא תנינים \n"},{"index":2,"he":"גדולים למה כתיב ה', א\"ל תנינם כתיב תנינים קרי בזמן שהם תנינם והוא חיבור האוהל אז \nה' ראשון שבשם בן ד' עמהם ובזמן שהם תנינים שא' מהם פועל דין אז אין ה' עמהם. ואמר \nהגדולים כי בין כך ובין כך הם תחת ממשלת זרועות הם חסד ופחד שגם הפחד נאחז מן הגדול \nהוא החסד. וראה והבן על ענין הסירוס וצינון שהסירוס בזכר שהעלימו מן העולם שלא \nישתמשו בו, והצינון בנקבה היא כ\"י שהיא רפה ואינה מחרבת: \n \n"},{"index":3,"he":"ד\"ה ואת נפש החיה הוא יסוד עולם\nואת נפש החיה הוא יסוד עולם הרומשת שהאציל הלילה ומלת רומשת לילה, וזהו שבא בלשון \nחז\"ל רמשא, הלא תראה שכתיב תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער. אשר שרצו המים. \nהם מים העליונים מימי החסד אמרתי עולם חסד יבנה. למיניהם שכל הנאצל מהם צריך שפע \nכפי פעולתם, ואת כל עוף כנף למינהו הם המלאכים המתפשטים למיניהם וזהו שנאמר ובעל \nכנפים יגיד דבר: \n \n"},{"index":4,"he":"ד\"ה וירא אלהים כי טוב. אלהים שהוא\nוירא אלהים כי טוב. אלהים שהוא הבינה זן ומפרנס כולם ע\"י כי טוב הם הווין. ויברך \nאותם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ. ועתה המשיך הקב\"ה את \nהברכה מבריכות המים העליונים הוא המקור העליון והמשיך מלמעלה למטה אותם הם האצילות \nכולם שמתברכים מהמקור העליון ע\"י אלהים היא הבינה. לאמר שכל אחד יתן לחבירו וזהו \nפרו ורבו ממים העליונים ומלאו אותן המים בימים היא כ\"י שכל הנחלים הולכים אל הים \nוהעוף הם הזרועות ירב בארץ ישפיע בארץ. וזהו שהצינורות יבאו בארץ דרך השדרה ודרך \nימין ודרך שמאל. א\"ל ר' והמלאכים איך מתברכים, א\"ל משפיע להם לכל אחד כח מהכוחות \nהעליונים כדי שיפעלו פעולתם הן לדין הן לרחמים ויהיה ברכתם של אלו מהמקור העליון כי \nכולם משם מתברכים ואע\"פ שהויות המלאכים מן הארץ היא השכינה והעד וחרבו שלופה בלבת \nאש המורים דין, אפ\"ה גם הם מהמקור עליון מתברכים וניזונים מאחר שכל הספירות משפיעים \n"},{"index":5,"he":"בארץ כענין כל הנחלים הולכים אל הים א\"כ גם המלאכים וכל מה שלמטה מהם מאותה השפעה \nניזונים: \n \nד\"ה ויהי ערב ויהי בקר. ויהי ערב\nויהי ערב ויהי בקר. ויהי ערב היא השכינה ויהי בקר הוא ת\"ת ועתידים להיות שניהם יום \nואז הי' הרומז בחכמה והש' הרומז בבינה והם אב ואם ישובו עם הי' היא השכינה ועם המ' \nהוא הת\"ת שהם הבנים הבן ובת וגם הח' הרומז בהוד ישלים עמהם זהו חמישי: \n \n"},{"index":6,"he":"ד\"ה ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה\nויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינהו ויהי כן ידוע תדע \nבני שהנפשות נאצלו מהבינה אל היסוד ע\"י הת\"ת ומשם בשכינה הנקראת ארץ. ומן הארץ יצאו \nכל הכוחות של עולם הגשמי שאין לך בריה למטה שאין לה כח רוחני למעלה, וגם הוציאה \nהארץ היא השכינה כל הנפשות לפועל וזהו ותוצא הארץ נפש חיה הוא נפש אדה\"ר וזהו ויהי \nהאדם לנפש חיה גם נפש בהמה ורמש כולם נפשותיהם מן הארץ. ולכן נקרא השכינה בהמה, \nהאמת חית הארץ מן הו' זהו וחיתו ארץ ו' יתר ולא אמר וחית ארץ ו' הנעלם הוא יסוד: \n \n"},{"index":7,"he":"ד\"ה ויעש אלהים את חית הארץ האצילה\nויעש אלהים את חית הארץ האצילה הבינה חיות מן הת\"ת בארץ והארץ נתנה חיות באדם. ואת \nהבהמה למינה ואת כל רמש האדמה, יש בהמה מצד הדין העזה וקשה וזהו רמש האדמה ששניהם \nרומזים דין, ויש בהמה מצד הרחמים זהו ואת הבהמה ולא הזכיר רמש ואדמה: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו\nויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ \nובכל הרמש הרומש על הארץ א\"ל ר' בבריאת האדם אתה בקי בכל דבר ובכל ענין, א\"ל בדבר \nשאמר לי אבי ז\"ל אותו אדע לדבר ויותר איני יודע, א\"ל ומה ידעת, א\"ל דברים גדולים \nונוראים, א\"ל ר' א\"כ יאמר ויאמר אלהים יהיה [בכת\"י יעשה ס\"א אעשה] אדם א\"ל ורשאי \nהשכינה לעשות דבר קטן או גדול אם לא בהמלכת ממה שלמעלה ממנה. וזהו נעשה נמלך במה \nשלמעלה ממנה והם נפשות של צדיקים כי הצדיקים הם הווי\"ן ונפשותיהן הם הספירות שלמעלה \nמהם. והנה הבינה היא נפש כולם והסכימה ואמרה נעשה וזהו בלבו נמלך שהלב היא כנסת \nישראל ואליה אמר נעשה ואת תהיה ראש לעולם הגשמי. ואם תבין ותשכיל כל פועל ודיבור \nהנאמר אצל הבורא יתברך הכל ע\"י מדותיו. וראה והבן שפעולות הנשמה נעשים ע\"י אברי \nהגוף וגם אין פעולה בגוף זולת הנפש המניעה והמחיה אותה ופעולות הנפש היוצאים לפועל \n"},{"index":9,"he":"ע\"י אברי הגוף פעמים הפעולות ע\"י אבר זה ופעמים הפעולת ע\"י אבר זה, כן הדבר הזה \nנמלך בספירות המתקנים המציאות אשר כל דבר יצא למעשה ע\"י באמצעותם. א\"ל בני דע לך \nכשרצה הקב\"ה לברוא את האדם אזדעזעו עלאין ותתאין ויסוד עולם עלה עד הכתר עליון \nוהמשיך אור בכולם אז נתאחדו צפון ודרום הוא פחד וחסד. ומזרח ומערב הוא התפארת וכ\"י \nונתוועדו ארבעתם ואמרו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ויהא דוגמתינו וחסד ופחד ות\"ת \nנדבקו בכ\"י ונאצל האדם וזהו האדם תתאה מאתר דבית המקדש נפק, א\"ל ר' אמת הסכימו כולם \nבבריאת אדם בגזירת המקום אבל אמור לי מאיזה כח נברא. א\"ל נעשה תמלאהו נו\"ן עי\"ן \nשי\"ן ה\"א אותיות שניות ך\"ז ר\"ל נעשה בכח כ\"ז אותיות. ודע והבן שזה האדם נברא בשם \nמ\"ד שכן נעשה במלואו עולה במ\"ק יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א הוא שם בן מ\"ד, א\"ל ר' אמרת לי \nנעשה, אמור לי אדם מהו, א\"ל נביא, א\"ל מהו נביא א\"ל אדם, א\"ל רבי איך, א\"ל בני נביא \n"},{"index":10,"he":"הוא אדם במ\"ק, א\"כ צריך להיות נביא מי שיאמר עניני האדם ומלת אדם, א\"ל ר' שמחה לאיש \nבמענה פיו ודבר בעתו מה טוב בא אדם באתה נבואה ר\"ל מ\"ה בגי' אדם ר\"ל לדעת ענין אדם \nטוב הוא זהו מ\"ה טו\"ב כי עתה הוא עתו וזמנו ע\"י נבואה וגם חייך וחי ראשך אחר שיצא \nמפיך נביא ואנו עוסקים באדם אמור לי דבר מה מסדר נבואה איך ענינה כי ידעתי שלא יבצר \nממך כל דבר, א\"ל בני ירא אני פן תביאני לעומק ע\"י שאלותיך ולא יהיו הדברים מסודרים \nואענש ח\"ו. א\"ל דבר ולא אדבר וברוך העוזר והתחיל ואמר, הנבואה הוא ענין שכלי הוא \nאהבה לה' אלהינו ה' אחד וזה ידוע שאוהבי הנבואה הם אוהבי הש\"י וגם הם אהובים לפני \nהשם יתברך ואין ספק והם הם הנקראים חכמים ונביאים. וראה והבן אוהבים בגימטריא \nנבואה, ור\"ל אוהבים נבואה אהובים והמעלה הזאת בעצמה היא עבודת השם יתברך מאהבה. ודע \nוהבן שכל מי שיודע שם השם יתברך רוחו רוח הקודש בקרבו והשפיע לו מטובו והעירו \n"},{"index":11,"he":"והניעו והכריחו השפע הקודש ההוא להשתדל אחר ידיעת הש\"י לקדשו ולמען ספר שמו בכל \nהארץ. ודע והבן כי המתנבאים בידיעת הש\"י הם המתאהבים עם השם יתברך, ועתה בני אל \nתהרהר בלבך לאמר מתי אעלה גם אני במדרגה זו עליונה והנה עמי מונעים רבים כעין מזג \nהחלש שהוא מונע טבעי ואין תחבולה להפכו עד תכלית המעלה, וגם מונע עניות המחייב \nרדיפות המזון והלבוש ותיקון הבית שהם עניינים הכרחיים בעמידת האיש זמן אחד. גם מונע \nהגלות בהיות האדם עבד נמכר ומשעבדים אותו בעבודה קשה בחומר ובלבנים וכיוצא באלו \nעניינים רבים זה אני נשבע לך בני שכל המניעות האלו הם נמשכות אחר היצר הקשה הרע \nהלוחם והמפתה אותך עד שתמות בלי חכמה ובלי דעת וידיעת השם, ואתה מתלכלך בחומר \nובלבנים עד שלא יתנו לך חלק לעולם הבא. אך אם יש אלהים עמך ראוי לך שתחשוב כי החכמה \nהיא מזון הנפש ואם תחסר החכמה היא חכמה אמיתית תמות הנפש מיתה משונה הכרת תכרת הנפש \n"},{"index":12,"he":"ההיא עונה בה, ואם לא תחסר החכמה האמיתית ממך אז תחיה. כי עליה נאמר כי הוא חייך \nואורך ימיך. וכאשר תחשוב כי באין הלחם שהוא מזון הגוף ימות הגוף כן ראוי שתחשוב על \nהחכמה הזאת. וראה והבן כשהאדם רעב אינו ראוי שיאמר איני אוכל עד שיביאו לי מטעמים \nמשונים אבל ראוי שישמח במה שהגיע לידו מן המזון לעתו כדי שיסיר רעבתנותו שהוא סבת \nהמות ובהזדמן לו מטעמים הרבים ישבע מהם כדי סיפוקו כן תעשה בני מן החכמה האמיתית, \nאם תרעב ממנה ותצמא אליה דין הוא שתשבע ממנה ותרוה צמאונך כפי הנמצא כדי להציל נפשך \nמשאול מטה כי אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. והוא שישתדל המשתדל \nתמיד להעלות לבו אל החכמה ואז ישיגנה מן החכמים ומספריהם הקדושים בכל יום כפי \nיכולתו ואל יחשוב לומר אני לבי לשמים וכל מה שאני עושה לשם שמים והוא אינו מענין \nשיביאהו המעשה ההוא לידי חכמה האוהבת השם יתברך, ואינו יודע כי התלמוד מביא לידי \n"},{"index":13,"he":"מעשה ואין מעשה מביא לידי תלמוד, ואינו משים בדעתו שהמעשה קל אפי' לנערים כ\"ש לבעלי \nהשכל, והתלמוד אשר בו חכמת אלהים קשה אפי' לזקינים כ\"ש לבעלי הדמיון השקרי, וחושב \nכי מעשהו מקובל מפני דיבור פיהו או מפני דמיון שקרי שדמהו לבבו כי אין מעשה טוב \nבעולם אלא ע\"י ידיעת חכמת המעשה ההוא, ואז מקובל לפני הש\"י לא כמצות אנשים מלומדה. \nוראה והבן איך הרמיזו חז\"ל הענין באמרם הגוים אין להם טיב ע\"ז, ואדרבא אנו רואים \nשכל השתדלותם וכל מעשיהם בע\"ז אלא מחסרון ידיעת עניינו כאלו אינו, ראה המעשה בלא \nידיעה אינה כלום הלא תראה שסוף דברי חז\"ל מעשה אבותיהם בידיהם וזהו מצות אנשים \nמלומדה. ודע בני שכל המונע עצמו מזה ואינו משתדל בחכמה הזאת לדעת מעשה אלהים לעשותו \nכמשפטו ואם לא כולו לפחות מקצתו דע כי המניעה ההוא מצד היצה\"ר הממית החיים, והאלהים \nיביאהו במשפט על שלא בחר בחיים, ובציירך זה בלבך לא ימנעך מונעים כלל מלבקש החכמה \n"},{"index":14,"he":"שאתה יודע המונעים הנזכרים אלו בקשו למנוע ממך מזון גופך לא היית סובל אלא היית \nצועק להקב\"ה ולבריות לפרנסך וגם היית בורח מן העיר לעיר, ואלו היה לך באפשר לפרוח \nבאויר היית פורח וכל זה כדי לבקש מזונך מכל צד ופינה וכל זה לקיום הגוף הנמשך אחר \nהיצר, כ\"ש וק\"ו לקיום הנפש, ואלו יעזרך הש\"י בזה הציור השכלי לקבלו ולהאמינו ולהמשך \nאחריו בכל יכולתך דע לך שלא ימנעך שום מונע הן עוני הן גלות ואפי' אם היית אסור \nבבית האסורים מלבקש החכמה והבינה והדעת שהוא מלך בשש קצוות. ומי הוא השוטה הגס והעב \nשלא היה בורח מן המות בהכירו מהות המות אשר הוא ירידה עד תהום רבה, אבל מפני שרוב \nבני אדם אינם יודעים להבדיל בין החיים ובין המות אבל יחשבו מחסרון ידיעה להפוך \nהחיים למות ויברחו מן החיים ויבחרו להם חיי שעה ויתעסקו עסק גדול ויטרחו טורח גדול \nלהמית עצמם בלא זמנם ולהנחיל לזולתם ממונם ואולי לשונאיהם או לבניהם כדי שישיגו \n"},{"index":15,"he":"החיים הפחותים ההם אשר העין שולט עליהם והם אינם יודעים שמאתו הם וכל אשר להם. ודע \nבני שבסבה זו נשכחת חיי עד שכחה גמורה עד שובם אל החשך אשר בו בחרו. וע\"ז הנביא \nצווח ואמר הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק \nומתוק למר, ואתה בני אם חכם אתה ואוהב השם בכל לבבך שים דעתך אל השורש אשר ממנו \nחוצבת ודע כי מכסא הכבוד נלקחה ומאור השכל נשפעת ומצלם אלהים ודמותו נבראת ומשפע \nאמיתות מציאותו נמצאת ולא לבטלה באת, לכן שובה אליו כי גאלך קדוש ישראל שמו הקדוש \nפארך. ושמע בני דברי אלה וקשרם על גרגרותיך וכתבם על לוח לבך לוית חן הם לראשך \nוענקים לגרגרותיך ובטח בהשם ולא באדם כי ארור הגבר אשר יבטח באדם, וזה תעשה תשתדל \nיומם ולילה להגות בתורת ה' תורת משה איש האלהים בחכמת אלהים ולקרוא בספרי הנביאים \nבתבונה ולשורר בדברי כתובים בדיעה ולגרוס במאמרי חכמים ז\"ל בעיון זך ושכלי ולהסתכל \n"},{"index":16,"he":"בחבורי המקובלים בשכל אלהי ותמצא העניינים המבוקשים מהם ותמצא כולם צועקים על חסרון \nהחכמה ועל פחיתות המעשים ועל מיעוט הבינה כי אין חכמה ואין תבונה ואין דעת ואין \nדיבור ומעשה בתורה ונביאים וכתובים ובכל דברי חז\"ל שאין בהם חכמה תבונה ודעת. \nובעשותך זה שים לבך אחרי כן לדעת את השם הנכבד והנורא יתברך וחקקהו בלבך חקיקה שאין \nלה מחיקה כי ע\"ז ארז\"ל שהשמות הקדושים אינם נמחקים אשר כולם מורים על ציור אלהית \nואיך ימחק המצייר אחר שאין המצוייר נמחק, ואל תזכור השמות בפיך בלא כוונה אבל קדשם \nוכבדם וחשוב שהם מלאכי המציאות ומלאכי הש\"י השלוחים אליך להעלותך למעלה למעלה ולתתך \nעליון על כל גויי הארץ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, וזה היסוד \nהחזק אני מוסר בידך לדעת אותו ולחקקו בלבך כשמות הקדושים וכל התורה כולה וכל \nהכתובים והנביאים כולם מלאים שמות ודברים נוראים וחבר זה לזה וציירם ונסם ובחנם \n"},{"index":17,"he":"וצרפם וחשוב שהם כתבי המלך ששלחם אליך למען יטב לך והארכת ימים. ושא ותן בהם משא \nומתן זך ובהיר ונקי ובר חשוך מכל חטא ופשע ומנוקה מכל אשמה ועון ורשע, ועתה הגיע \nהעת והזמן להעלותך במעלת האהבה להיותך אהוב למעלה ואהוב למטה ותתחיל לצרף תחלה שם \nיהו\"ה והסתכל בכל צרופיו והעלהו וגלגלהו כגלגל החוזר חלילה פנים ואחור כמגלה ואל \nתניחהו כי אם בראותך עניינו גובר מרוב תנועה מפני בלבול דמיונך וגלגל רעיונך, והיה \nכאשר תניחהו עוד תשוב אליו תשאלנו ועד הגיע בידך דבר חכמה אל תעזבנו כי ראשי תיבות \nוסופי תיבות וגמטריאות ונוטריקון וצירוף האותיות ותמורתן ומשקלן והכרת צורתם וידיעת \nשמותם והבנת עניניהם ולעשות מן התיבה א' תיבות הרבה ומתיבות רבות תיבה אחת הם \nאמיתות קבלת הנביאים, וע\"י ידיעתם קרא אל ה' ויענה לך כי תהיה מצרף עם פמליא שלו, \nועתה בני סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם מי שהוא ירא שמים ובריתו שלם יודיעוהו בריתו \n"},{"index":18,"he":"ואם לאו יסתירהו מלפניו כי לא נאוה לכסיל כבוד. עודם מדברים והנה אליהו ז\"ל בא להם \nוראוהו ושמחו שמחה גדולה וא\"ל בני בא לנו סיוע ועזר מן השמים א\"ל אליהו למה אמרו \nסוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, סוד הוא ע' ר\"ל ע' שמות יש לו להקב\"ה בפירוש, ושלא \nבפירוש אין חקר ואין מספר וכי צריך הקב\"ה לקרוא בו שם או שם יש לו כמו אלו הנבראים \nוהנמצאים והנזכרים בעולם, חלילה וחלילה, כי הנבראים מתוך שכל אחד צריך לחבירו צריך \nשם שיתחברו זה עם זה ע\"י קריאת שמו אבל בורא עולם יתברך מה צריך לקרוא לו שם, רק זה \nשמו אדון הברית אדון כל הארץ אדוני האדונים יתברך ויתעלה ודי בזה, אבל מתוך \nחקירתינו באמתת פעולותיו ידענו כל שמותיו המכונים לו והם מורים אלהותו ומודיעים \nעיקר מציאותו חוץ משם אחד שהוא המעין ונקרא שם העצם מפני שהוא שורש לכל שמותיו \nונקרא שם בן ד' אותיות יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, בזה השם לא תמצא מדה ושיעור ומתכונת \n"},{"index":19,"he":"הגוף. המדה היא יו\"ד כיצד אם תאמר שהקב\"ה אחד הוא כשאר כל האחרים הנקראים אחד לא \nיתכן כי האחד הוא קודם תחילת הכל והוא תחילת כל חשבון אבל הוא אינו חשבון כי א' מה \nחשבון יש לו, ודעו והבינו כי הי' תמצא בה עומק ואורך ורוחב, כי כשתשים נקודה א' \nאינו חשבון ואם תשים נקודה אחרת עמה ג\"כ אינו חשבון אלא תאמר כל אחת לחברתה אתה מלך \nואני מלך אתה אחד ואני אחד, אבל תפריש הנקודה שהיא אורך ורוחב ועומק לב' חלקים שהם \nג' נקודות והם ראש ואמצע וסוף א\"כ אין החשבון פחות מג' וכיון שג' הוא חשבון האחד \nאינו ניכר ואינו מושג ואינו נחשב אלא שמעמיד החשבון ומתעלה ומתרומם מהכל והוא אדון \nהכל. ואבאר לכם כשתאמר שלשה גם ט' נקודות שכל נקודה יש לה ג' פנים אורך ורוחב ועומק \nשהם ראש סוף אמצע א\"כ הג' הם תשעה והט' הוא תשלום החשבון א\"כ העשירי יהיה קודש לה' \nר\"ל הוא דבר בפני עצמו ואינו נתפס עם החשבון וע\"ז נאמר העשירי יהיה קודש לה' ע\"כ \n"},{"index":20,"he":"הא' הוא א' יחיד ומיוחד בפני עצמו ואין דומה לו, ודע לך שכולם מאחדותו והוא אינו \nדומה לא' אלא יחיד ומיוחד בפ\"ע שהוא סבת הכל ואין לו סיבה והתחלה כמ\"ש מי קדם קודם \nהראשית היה הוה ויהיה ולאחר האחרית ישאר סלה ר\"ל ראשון ולראשיתו אין תחלה הוא אחרון \nמבלי אחרית ותכלה יתברך ויתעלה לעולמי עד ולנצח נצחים. ראו והבינו עדות הי' של ארבע \nהאותיות, וגם אודיעך כשתחלוק הי' לב' חלקים תמצאם עשרים בענין הכפל ואם תכתבנה \nבשלימות קריאתו הוא עשרים יו\"ד כזה והנה הי' מורה עשרים עשר ספירות למעלה ועשר \nספירות למטה. וראה והבן שכל העולם כולו תלוי בזרוע של הקב\"ה כקמיע בזרוע גבור. א\"ל \nמה לשון ספירות א\"ל אספקלריאות מאירות הן, ולמה נקראו ספירות מלשון ספיר גזרתם \nוספיר הוא יהו\"ה במ\"ק והם כמו ספירים המצוחצחים המאירים לפאת מזרח והקב\"ה מתאחד \nבתוך הספירות כלהב אש המתאחד בגווניו ומתעלה ומתרומם מהם עד אין סוף לרוממותו ואינו \n"}]}
