{"id":"kabala-113916680ec8-1-37","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":37,"title":"קטע 37","hebrewTitle":"קטע 37","segments":[{"index":1,"he":"כל המוחים, וכל העולם למעלה ולמטה כה\"ג שהעלה ראשונה הוא מוח המוחות נהורא עלאה וכל \nהספירות כולם הם בתוכם ונמצא קליפה עלאה בכולם. ודע והבן שהעלה הראשונה הוא אור \nפנימי אין לו שיעור לזכות ודקות ונקיות שלו והאציל ג' רוחניות זה מזה וזה מזה \nהמאציל הוא המוח והנאצל נקרא קליפה. וראה והבן שהעליונה נשמה לאשר למטה הימנו \nוהתחתונה מלבוש למי שלמעלה ממנו. א\"ל ר' ולמה לא נברא האדם בצלם שד\"י או ביו\"ד ה\"א \nרק בצלם אלהים, א\"ל אלהים הוא מלה משותפת והם שתי תיבות מא\"ל י\"ה ומא\"ל הוא הגוף \nשאם תהפכהו הוא אלם וי\"ה היא הנפש המניעה את הגוף וזהו מי ישום אלם ר\"ל הבינה אינה \nנותנת כח לעטרה ונשאר אלם והוא כענין נאלמתי דומיה החשתי מטוב, כי בהסתלק הטוב \nהגנוז ישאר אלם וזהו ג\"כ ביעקב הוא ת\"ת ישראל הנקרא אמת אשר כחו וחיותו מן הא' \nובהסתלק הא' אהי'ה ישאר מיעקב איש תם אם תהפכהו הוא מ\"ת, וכאשר תצרף הא' עם תם הוא \n"},{"index":2,"he":"אמת זהו תתן אמת ליעקב, ואחרי שאדם נברא בדמות זה השם הוא אלהים א\"כ בהסתלק האדם מן \nהגוף ישאר מת ר\"ל אדם נקרא נפש היורדת לו מן השמים והגוף הוא בשר אדם. וזהו שאמר \nאבי ז\"ל בשם אליהו ז\"ל שהגוף נקרא לבוש אדם, וזהו שאמרו רז\"ל כי ישראל נקרא אדם על \nשנפשו יורדה לו מאדם אבל עכו\"ם שנפשם באה להם מכוחות הטומאה נקראים חזיר וא\"כ בשר \nודם של גוי הוא גוף והנפש הוא החזיר. א\"ל ר' והלא דהע\"ה אמר טוב לחסות בד' מבטוח \nבאדם והוא אדם חיצוני, א\"ל אדם חיצוני נקרא אדם פנימי לא נקרא, ואדם חיצוני נקרא \nחזיר מטעם שעתידין לחזור ולהודות שהשם הוא אחד ולו הכח והממשלה נמצא שאדם דוגמת \nאלהים הוא וע\"כ אמר ויברא אלהים ולא אמר שדי או שם אחר. וראה והבן שצלם ודמות הם \nזכר ונקבה אלה הם ד\"ו פרצופים. והכוונה שהבינה אמרה לחכמה נעשה אדם הוא הצלם והדמות \nשכן צלם עולה יהו\"ה ור\"ל י' פעמי' ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' עולה \n"},{"index":3,"he":"בגי' צלם. ודמות היא עטרה והנה צלם מדת הרחמים ודמות מדה\"ד. א\"ל ר' סדר המאמר קשה \nלי מה פירוש יש במלת בצלמינו כדמותינו כי היה די לומר נעשה אדם בצלם ובדמות, א\"ל \nא\"כ צריכים אנו לחזור בשלשים ושתים נתיבות לבאר כל א' וא' במקומו ואומר, דע כי יש \nנמצא ועליו אל תדבר והוא המציא מצוי אחד והוא התחלה וראשית כל הנמצאים. וכל הנמצאים \nמכתר עליון ולמטה וכולם לא נמצאו רק מאמיתת מציאותו ואינו עובר כדין בני חילוף ולא \nבדין הויה והפסד, כי הוא ראשית כל המציאות והכתר המציא מצוי אחד והיא חכמה והי' \nרומז בשניהם קוץ הי' בכתר והי' בחכמה, ונקרא הי' הרומז בחכמה גולם הוא שנאמר גלמי \nראו עיניך ר\"ל גולם מבלי צורה וכל גולם מוכן לקבל כל הצורות זהו גלמ\"י ראו עיניך \nועל ספרך כולם יכתבו ר\"ל ספרך ספר ספר ספור כי החכמה כשהי' בה יכתב ויצויר כל מעשה \nעליונים ותחתונים, ימים יצרו ולא אחד בהם הו' ימי המעשה מן הבינה ולמטה (והם) חסד \n"},{"index":4,"he":"גבורה ות\"ת ונצח והוד ויסוד והוא שאמר דהע\"ה לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח \nוההוד כי כל בשמים ובארץ הרי ו' שמות שכ\"א מאלו ו' שמות פעל מלאכים ליום א' וכן \nכולם ולא אחד בהם, ולה כתיב בה' וקרינן בא' ר\"ל ולא אחד כי אם אחד בהם וממני יבוא \nהכל ועל ידו יעשה הכל. ולפיכך אמר בהם ולא אמר מהם. א\"ל ר' והלא המציא הכתר את \nהחכמה, א\"ל בני כל היצורים כילם הוא במחשבה הוא הכתר, והמציא החכמה ועשאו יוצר, \nוהחכמה נקראת בראשית הוא שנאמר בראשית ברא. כי החכמה הוא הפועל והוא הוא הצורה וע\"כ \nנקראו כל הכחות המצויירות בחכמה בשם אלהים כי בו נצטיירו כל הכחות ל\"ב נתיבות, ועל \nכל נתיב ונתיב אמר אלהים ואלו הם. א בראשית ברא אלהים. ב ורוח אלהים מרחפת. ג ויאמר \nאלהים יהי אור. ד וירא אלהים את האור. ה ויבדל אלהים בין האור. ו ויקרא אלהים לאור \nיום. ז ויאמר אלהים יהי רקיע. ח ויעש אלהים את הרקיע ט ויקרא אלהים לרקיע שמים. י \n"},{"index":5,"he":"ויאמר אלהים יקוו המים. יא ויקרא אלהים ליבשה ארץ. יב וירא אלהים כי טוב. יג ויאמר \nאלהים תדשא הארץ. יד וירא אלהים כי טוב. טו ויאמר אלהים יהי מאורת. טז ויעש אלהים \nאת שני המאורות. יז ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. יח וירא אלהים כי טוב. יט ויאמר \nאלהים ישרצו המים. כ ויברא אלהים את התנינים. כא וירא אלהים כי טוב. כב ויברך אותם \nאלהים. כג ויאמר אלהים תוצא הארץ. כד ויעש אלהים את חית הארץ. כה וירא אלהים כי \nטוב. כו ויאמר אלהים נעשה אדם. כז ויברא אלהים את האדם. כח בצלם אלהים ברא אותו. כט \nויברך אותם אלהים. ל ויאמר להם אלהים פרו ורבו. לא ויאמר אלהים הנה נתתי לכם. לב \nוירא אלהים את כל אשר עשה. אלו הם ל\"ב נתיבות החכמה שכל אלהים נצטייר בחכמתו והזהר \nמאד בנפשך באמרי כי כל אלהים נצטייר בחכמתו שלא לעלות בדעתך שיש כח נפשי בעלת העלות \nחס וחלילה וכל מי שיעלה בדעתו לומר דבר מכל אלה אין לו חלק באלהי ישראל ובתורתו \n"},{"index":6,"he":"ועוד ר\"ל ולא אחד בהם זהו כתר עליון שנקרא אהיה התחלתו בא'. ועתה בני הואיל והתחלתי \nאפרשם ואשלים מענה א' מספר איוב ובה יתבארו כל הל\"ב נתיבות וסוד היצירה וסוד הנ' \nשערי בינה כולם יתבארו כאו\"א בעניינו ובמניינו ודע שכל אחד יתפרש על ג' דרכים. א' \nבעולם. ב' בשנה. ג' בנפש. ודע כי עלת העלות יתחייב ממנו שכל הפשוט בתכלית הפשיטות \nעד שאין בינו ובין עלתו דבר אלא שזה עלה וזה עלול וזה השכל השכיל את עצמו ואת עלתו. \nועתה תראה ותבין כל ל\"ב נתיבות עם חמשים שערי בינה כולם סדורים זה אחר זה ואלו הן. \nא איפה היית ביסדי ארץ. ב מי שם ממדיה כי תדע. ג או מי נטה עליה קו. ד על מה אדניה \nהטבעו. ה או מי ירה אבן פינתה. ו המימיך צוית בקר. ז ידעת שחר מקומה. ח הבאת עד \nנבכי ים. ט ובחקר תהום התהלכת. י הנגלו לך שערי מות. יא ושערי צלמות תראה. יב איזה \nדרך ישכון אור. יג וחשך איזה מקומו. יד הבאת אל אוצרי שלג. טו ואוצרת ברד תראה. טז \n"},{"index":7,"he":"איזה דרך יחלק אור. יז מי פלג לשטף תעלה. יח ודרך לחזיז קולות. יט היש למטר אב. כ \nאו מי הוליד אגלי טל. כא מבטן מי יצא הקרח. כב וכפור שמים מי ילדו. כג התקשר מעדנות \nכימה. כד מושכות כסיל תפתח. כה התוציא מזרות בעתו. כו ועיש על בניה תנחם. כז הידעת \nחוקת שמים. כח התרם לעב קולך. כט התשלח ברקים וילכו. ל מי שת בטוחות חכמה. לא או מי \nנתן לשכוי בינה. לב מי יספר שחקים בחכמה. לג ונבלי שמים מי ישכיב. לד התצוד ללביא \nטרף. לה וחית כפירים תמלא. לו מי יכין לעורב צידה. לז הידעת עת לדת יעלי סלע. לח \nוחולל אילות תשמור. לט מי שלח פרא חפשי. מ מוסרת ערוד מי פתח. מא היאבה ראם עבדיך. \nמב התקשר ראם בתלם עבותו. מג התבטח בו. מד התאמין בו. מה כנף רננים נעלסה. מו התתן \nלסוס גבורה מז התלביש צווארו רעמה. מח התרעישנו כארבה. מט המבינתך יאבר נץ. נ אם על \nפיך יגביה נשר: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה א איפה היית מלת איפה היא\nא איפה היית מלת איפה היא דרישה על מקום הענין והוא כענין איפה הם רועים. ומה דרש \nהקב\"ה מאיוב ואמר לו איכה ר\"ל שאל ודרש על סיבת מציאת איוב וסבת כל הנמצאים וזה \nענינו איפה היית מציאת עצמך ומשם ואילך שאלו על מציאת כל הנמצאות ומקומם וסדרם וכל \nעניינם כאשר אפרש בע\"ה. וכן אמר הקב\"ה לאיוב אמת שאתה וכל הנמצאים למעלה ולמטה מעלת \nהעלת נמצאו בכתר עליון ומכתר עליון נמצאו למטה. א\"ל הקב\"ה יודע אני כי תשוב לי ומ\"מ \nאני שואלך והגד אם ידעת המשכתן ומלת איפה היא מלה מורכבת ופירושו אי פה אי מזה תבא \nוהיא שאלה מלשון איה. וא\"ל הקב\"ה איפה בה' ולא אמר בא' להרמיז לו שבתוך הא\"י פה ופה \nהיא בעטרה כענין כי פי ה' דבר ומלת א\"י כתר חכמה א' בכתר י' בחכמה וא\"ל הקב\"ה שם \nהי' סבתך, ואפ\"ה הגד ר\"ל תמשוך משם האצילות אם ידעת באיזה אופן נמשך הת\"ת מן הבינה \nכי כל המחודשים משם נובעים ונאצלים. ואחר זו השאלה חזר ושאל לו: \n"},{"index":9,"he":" \nד\"ה מי שם ממדיה כי תדע ר\"ל כל\nמי שם ממדיה כי תדע ר\"ל כל הדברים הנאצלים צריכים אל גבול ידוע כל מין ומין כן \nמצבאות העליונים ותחתונים ומה שביניהם ואפי' האישים הן עולם הגשמי והם הנמצאים \nבעולם הגשמי וכל מין ומין צריכין אל גבול ידוע כי המין החיוני מתחלף בגבולו. כיצד. \nראובן ושמעון לוי ויהודה אין להם השוואה אחת לא באורך ולא ברוחב ולא בעובי ולאו \nדווקא בגופם אלא אפי' באברים כל אבר ואבר מיחלף מחבירו באורך וברוחב. ואין עצם של \nפרק קטן שבאצבע קטנה שוה לעצם השוק ולא עצם השוק לצלע לא באורך ולא ברוחב ולא בעובי \nאלא כ\"א מהן משונה מחבירו וכן בכל מין יש להם גבול. וראה והבן אצבעות הידים אין א' \nדומה לחבירו ואמור לי המדות והגבולים שבכל אבר ואבר ומכל אישי המין מאיזה נתיב \nנמשכין והקב\"ה בשאלתו שאמר מי שם ממדיה כי תדע. הרמיז לו המדה הנקרא מ\"י והוא הבינה \nשנאמר את מי נועץ ויבינהו וא\"ל הקב\"ה דע כי הבינה מבטת בחכמה ומן החכמה בא אליה \n"},{"index":10,"he":"הגולם והבינה מכינה אותה לקבל צורה, ור\"ל הבינה היא המגביל גבול לכל המינים ולכל \nהאישים ולכל הפרטים וזהו הנקרא מדת עולם ר\"ל מדתו של עולם. וצריך שיהיה בכח המהווה \nהיא הבינה כח הדמיון לדמות כל אישי המין למינו וכל שיש לבינה כח הדמות והצלם הכל \nמכח החכמה זהו שאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. ודע והבן כי בבינה יש בה צורת כל \nהדמיונות ולכן נקרא הבינה פועל וצורה ותכלית, וכשם שיש בה הדמות בפועל היא הבינה כך \nיש לה סדרי האברים הפשוטים והמורכבים כולם מסודרים בזה אחר זה. גם יש לפועל כח \nחקיקה לחקוק פרטי האישים החלולים חלולים והאטומים אטומים כפי הנצרך כל פרט מפרטי \nהאישים של המינים עד שיתדמה כל מין ומין למינו העליון הם עשר ספירות א\"כ כפי הכוחות \nהללו של הבינה שיש לה מצד החכמה נקראת הבינה פועל צורה ותכלית בורא ויוצר וחוקק, \nוגם יש לה לבינה כח לתת גבול בחקיקתו עד שיהיה כל חלול וחלול דומה למינה וכן כל \n"},{"index":11,"he":"עוביו של חלול בעצמות ובכל דבר כי יש מקומות בעצמות וגידים ואברים א' רחב וא' קצר \nוקצתם עבים וקצתם דקים. וכן הדין בכל דומם צומח חי ומדבר. ובכל צבא השמים ובכל עשר \nספירות והכל מכח א\"ל שד\"י. כי זה דע לך כשיתפשטו החלקים לגבול קצב וידוע בכל מין \nומין ובכל חלק וחלק בזמן ידוע וקצב. ויותר אין להם התפשטות ר\"ל משנשלם זמנם הכל הוא \nמא\"ל שד\"י מ\"מ בינה אינה פועלת רק למעלה ומשם ואילך גוזרת לעטרה ופועלת ולכן נקרא \nגם היא א\"ל שד\"י ונקרא אל שדי על שהיו נמתחים והולכים ואמר להם הבינה די ומיד עמדו \nזהו אני אל שדי אני היא שאמרתי לעולמי די ושם בעל הגבול הוא שם ור\"ל והליכות עולם \nלו ולו יקהת עמים. וראה והבן וו\"ל בגימטריא שם של מ\"ב והוא שם מן \"ויסע \"ויבא \"ויט \nואומר להם הבינה יתקמטו ויתגבלו ולא יצאו מגבולם הן באורך הן ברוחב הן בעוביו והשם \nהוא רי\"י ר\"ל אר\"ך בגימטריא רי\"י כל אלו הם כחות הבינה המבטת בחכמה כענין ה' בחכמה \n"},{"index":12,"he":"יסד ארץ. ודע והבן כי כשם שהבינה נקראת אל שד\"י שהאצילה עולם העליון כך העטרה נקרא \nשד\"י שהאצילה עולם הגשמי ומה שלמטה ממנה ונקרא גם הוא פועל וצורה ותכלית בורא ויוצר \nוחוקק אמנם הכל מכח הבינה, אך הבינה אינה פועלת אלא בעליונים אבל בעולם הגשמי גוזרת \nעל העטרה ופועלת ע\"כ שאל הקב\"ה לאיוב אחר השאלות שעברו וא\"ל אמור לי על מה אדניה \nהטבעו והקב\"ה שאלו ושאלתו היא תשובת הענין והיה מראה לו כל דבר וכשאמר לו על מה \nאדניה הטבעו כך אמר לו: \n \n"},{"index":13,"he":"ד\"ה דע והבן כל אשר בארץ היא העטרה\nדע והבן כל אשר בארץ היא העטרה הכל נשפע לה מן השמים העליונים והיא הבינה עם י\"ב \nעמודי עולם והם י\"ב הויות שאהיה מצטרף עם ז' עמודים הוא עולם ההיקף ועם עמוד אחד \nהוא צדיק יסוד עולם. וכן הת\"ת ושש קצוות על י\"ב עמודים הם י\"ב הויות של אהי\"ה כי \nמשם קבלו כוחם והם נקראים מה שנאמר תולה ארץ על בלי מה, זהו שנאמר ה' אדונינו מה \nאדיר שמך בכל הארץ. ר\"ל יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א עולה מ\"ה לומר לך שיהו\"ה ואהי\"ה כל אחד \nמהם מצטרף י\"ב הויות ואמר בלימה והוא מלה מורכבת, בלי עולה מ\"ב והוא שם של מ\"ב. \nומ\"ה הוא יהו\"ה במילואו, ומה אדיר שמך ר\"ל ממה שהם י\"ב הויות אדיר שמך הוא העטרה. \nחזר ואמר לו הקב\"ה: \n \n"},{"index":14,"he":"ד\"ה או מים ירה אבן פנתה ר\"ל א\"ו\nאו מים ירה אבן פנתה ר\"ל א\"ו שהם ז' ספירות ומתחילין מחסד מ\"י שהיא הבינה האצילה, \nואבן פנתה היא הת\"ת הוא הארץ העליונה הנקרא אבן שתיה על שממנה הושתת העולם. ואימתי \nהושתת העולם ממנה כשהסכימה פמליא של מעלה לחדש השמטה הוא שמיטת הפחד הבא אחר שמיטת \nהחסד ופמליא של מעלה הוא מכח החסד הנקרא כוכבי בקר. ומצד הגבורה הנקרא בשם אלהים \nונקרא בני אלהים כולם שאלו ליוצר הכל לחדש עולמו הוא שנאמר ברן יחד כוכבי בקר. \nויריעו כל בני אלהים אז ירה שתים עשרה אבנים הם י\"ב הויות וירה אותם בכח הת\"ת והוא \nאבן שתיה והוא הבינה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם שממנו נתיחד העולם העליון \nומלואו הארץ שהיא העטרה וכל אשר בה. א\"ל ר' האומר לא יתהווה דבר מלא דבר אלא מין \nממינו ולדעתינו הקדושה הטהורה ונקיה שהעולם מחודש אם יבוא השואל אותנו לומר לנו \nהעולם לא ימלט מב' פנים או שהיה חומר קדמון שממנו נתחדש העולם עליון ומלואו או לא \n"},{"index":15,"he":"היה שם חומר כלל אלא עלת העלות לבדו, אם נשיב לו שהיה שם חומר קדמון הרי האמננו שיש \nדבר קדמון זולת השם לבדו וא\"כ זו כפירה בדתינו, ואם נשיב לו שלא היה שם אלא הקב\"ה \nברא את עולמו מעצמו א\"כ חלילה עצמותו נתגשם וגם זה כפירה בדתינו, וא\"כ מה נשיב לו. \nא\"ל בני על אלו השאלות אמר קב\"ה לאיוב איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה. \nוהבינה היא כח חכמה, ובינה היא מציאות העולם אבל בעלת העלות אין לומר שהיה שם חומר \nולא בריאת עולם מעצמותו רק כוחותיו הם חכמה ובינה המציאו העולם מ\"מ למה היה העולם \nבזה השיעור דווקא לא פחות ולא יותר, וגם יוסיף לשאול איך יצא בעל השיעור והוא העולם \nמכח בלתי בעל שיעור הוא חכמה ובינה ומה נשיב לו. א\"ל בני באלו השאלות השיב הקב\"ה \nלאיוב מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו ר\"ל הבינה יש לה כח המדות ושיעורים \nוכפי השמטה שהוא הפחד עשה העולם בזה השיעור כי אין ראוי לזאת השמטה אשר עמה היצר \n"},{"index":16,"he":"הרע עולם יותר יפה ויותר משוער מזה השיעור, והבינה נותן לו כח לעשות כל דבר כמשפטו, \nא\"ל ר' וגם ישאל השואל וכי אפשר להיות איכות היסודות היפך מטבעם או לאו, אם נאמר לו \nאפשר יחזור וישאל ד' איכות שהם לח וחם וקר ויובש. הם עצמן מאין נתהוו אם מעלול \nהראשון הוא חכמת אלהים והוא היה עדין עלול הראשון מאין נתחייבו לו אלו ההפכיים היש \nבעלת העלת דברים הפכיים כאלה, ואם נשיב לו כי הוא פשוט יאמר לנו א\"כ מאין מקור \nהתחלפות האיכות והתהפכם. א\"ל בני על אלו השאלות אמר הקב\"ה לאיוב על מה אדניה יסודות \nשל העטרה הטבעו ר\"ל על מה על החכמה הנקרא מ\"ה כי החכמה נושא האיכות ההם ומאין תמצא, \nוהבינה צורת החכמה ואחרי שידע שטבע היסודות ואיכותיהן הפשוטים מכח החכמה הנקרא מ\"ה, \nא\"כ יש לנו לשאול אם יצא עלת העלת מן הכח אל הפועל או לא אם נאמר לו לא יצא מכח אל \nהפועל א\"כ יאמר אחר שאינו יוצא מי ירה אבן פנתה יסוד ופינה ליסודו של עולם לו, א\"ל \n"},{"index":17,"he":"בני נאמר לו מי שהיא כח הבינה וכח הבינה הוא עלת העלת הוא ירה אבן מחכמה וכתר עליון \nאל פנתה ובאבן הזאת היא הבינה צייר המצייר כל היצורים כולם. אבל על עלת העלת אין \nלחשוב שום מחשבה כלל. ועל גבול העולם נאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תיכן וכל \nבשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזניים ר\"ל בשעלו במשעול הכרמים שפרושו \nנתיב ודרך ופינה מדה אחת יש לפועל יתברך, \"עשה \"שמים \"לבדו ר\"ת עש\"ל, ושמים בזרת \nתיכן ר\"ל הזמינו במדתו, וכל בשליש עפר הארץ שליש הוא מדה של ת\"ת שהוא אות שלישי מן \nהשם ר\"ל הו' של יהו\"ה רומז בת\"ת והוא אות שלישי, ומלת וכל פי' ומדד וזהו שארז\"ל כל \nאמתא במס' עירובין, סוף דבר בני זהו שאמרתי לך בעלת העלת השמר לך. ובעז\"ה לפנים \nאגיד לך. אל\"ר מהו הדיחוים האלה שאתה דוחה אותי יהי כדברך בעלת העלת לא אדבר עד בא \nהזמן מ\"מ העמידני באצילות כי קשה עלי מאד כתר העליון הוא עלול מעלת העלות. והכתר \n"},{"index":18,"he":"האצילה החכמה והחכמה האצילה הבינה והבינה האצילה ההיקף מה צורך לכל אלו. א\"ל עלת \nהעלת גזר שיעשה אדם גשמי ואלולי הכוחות שלמעלה לא יעשה אדם למטה שכל כח וכח של מעלה \nנותן כח למטה ולכן האציל הכתר והחכמה והבינה אשר שלשתן נקראים ראש אחד. ואחר האציל \nהחסד זהו זרוע ימין. ואחר האציל הפחד זהו זרוע שמאל ואחר האציל הת\"ת זהו הלב \nוהשדרה. ואחר האציל הנצח שזהו ירך ימין. ואחר האציל ההוד שהוא ירך שמאל ואחר האציל \nהיסוד הוא המעור והשערות סביב לו הם כוחות חצונים המסבבים אותו לקבל מהודו והדרו. \nואחר האציל העטרה הוא הפריעה שבמילה, ושערות בית השחי בימין ושמאל הם כוחות ישמעאל \nועשו הנאחזים מאברהם ומיצחק הוא חסד ופחד. וביני אטמיהם תחת הירכים לעולם לחים ואין \nשם שערות כי אין שם אחיזה, ובבית השחי יש לחות מעט מן המעט ושערות רבות לומר שאין \nנותנין לכחות החיצונים רק מעט כדי פרנסתם, והאדם צריך להיות למעלה אבר רוחני נגד כל \n"}]}
