{"id":"kabala-113916680ec8-1-4","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"על השמים זהו וה' בראשם. הוא ובית דינו. השמים הוא ת\"ת ונקרא שמים ואתה תשמע השמים, \nא\"ל ר' מהו שמים א\"ל ש\"ם י\"ם, א\"ל וים שמים נקרא, א\"ל השמים ושמי השמים, ר\"ל שמי \nשמים ת\"ת השמים כנסת ישראל. וזהו בדבר ה' שמים נעשו אלו שמים התחתונים, אלא שמי \nהשמים עיקר קבלתם מן הימין השמים מן השמאל, וגם שמי שמים מכח החכמה שנאמר כולם \nבחכמה עשית ואוי להם לאומות העולם כשהשמים הללו דן אותם שהשמים מתהפכים לארץ זהו \nהפוך רחמים לדין כי נסתלקו הא' מהם. אז ימטר על רשעים פחים א\"ל רבי למה נקרא שמים \nבעבור שמים לימינו ואש לשמאלו והוא באמצע ומקבל משניהם ועושה שלום וזהו גיבל הקב\"ה \nאש ומים וערבן זה בזה ועשה מהן שמים והוא הנקרא אמת והוא הרחמים ומקבל מהחסד \nומהפחד, א\"ל רבי לא כך שאלתי אלא כך שאלתי המים למעלה מן האש וכאן נכתב הש' המורה \nעל האש קודם המים משמע שאש למעלה מן המים, א\"ל בני זהו מלאכי עליון יגידוהו, א\"ל מי \n"},{"index":2,"he":"ישאלם א\"ל אני אשאלם יצאתה בת קול ואמרה בעבור שאש למטה מן המים והוא קרוב וסמוך \nלאש ע\"כ הקדים הש' מן המים וקראו שמים, אמר רבונא דעלמא זיל בתר רובא רוב קבלתם מן \nהמים לכתוב מים תחלה ואח\"כ ש', א\"ל האש מקבל תחלה שהוא השי\"ן ואח\"כ באין המים \nומכבין האש וזהו שמים גוברין על האש ולכן נכתב הש' תחלה, א\"ל מהו אש ומים א\"ל במ\"ק \nהוא וא\"ו שהוא המשים שלום ביניהם, שהקב\"ה רצה לברוא את העולם במים ולא היה מתקיים \nר\"ל שאם היה בורא עולמו במים לא היה יצר בעולם ולא היו פרים ורבים רצה לבראותו באש \nזהו מה\"ד ולא היה העולם מתקיים ר\"ל אמת כי היו פרים ורבים אך מה\"ד היתה מדקדקת עם \nהבריות והם כולם ביצר קשה והיו כלים ברגע נתחברו האש עם המים והאצילו וא\"ו הלא תראה \nאש ומים במ\"ק וא\"ו, זהו מה שנתעוררו חז\"ל כל מחלוקת שהוא לשם שמים סופה להתקיים \nושאינה לשם שמים אין סופו להתקיים איזהו מחלוקת שהיא לש\"ש הוי אומר זה מחלוקת הלל \n"},{"index":3,"he":"ושמאי ושאינה לש\"ש זהו מחלוקת קרח ועדתו, ר\"ל לש\"ש שמכוונים לשם הנקרא שמים כעין אש \nומים שהביאו שם הנקרא שמים ואז נעשה שלום ונתקיים המחלוקת שהאש ומים קיימים, והלל \nושמאי כוונתם להביא שם הנקרא שמים ולהסיר הקליפות הנקרא עורון וראה שב\"ש היו חריפים \nעוקרי הרים וב\"ה היו רבים ובקיאין וראה שהלל עולה בגי' אדנ\"י. וכדי שלא תאמר שמדתו \nאדני לכן הלל במ\"ק א\"י הוא א\"י שבמלת אדני וע\"י א\"י עולה ג\"כ אדני א\"י, וברבוע שהו' \nזכר העולה א\"י במ\"ק זה זכרי שמדתו הנקראת זה מושכים שפע הא\"י במדת אדני וע\"כ הלכה \nכמותו, כי שמאי הוא מדתו שמי זה שמי, וידעת שהמילה דוחה שבת והיו חולקי' כי שמאי \nהיה סובר מאחר שהכל אלי מתערבים א\"כ עלי יש לסמוך והלכה כמותי, והלל סובר י' הלוליה \nהם וע\"י באים אליך גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם וע\"כ הלכה כמותי, בא שם הנקרא \nהשמים תחלה בהלל ואח\"כ בשמאי וידעו כולם שהלל רב באוכלסין מיד יצאה בת קול למטה \n"},{"index":4,"he":"הלכה כב\"ה, והנה נתקיימה המחלוקת שלא נעקרו דברי בית שמאי לגמרי שבהרבה מקומות חזרו \nב\"ה להורות כב\"ש והודו לדברי ב\"ש, אבל קרח לא היה במחלוקתו כוונה להמשיך שם הנקרא \nשמים כי כיון להפוך הבריאה ובהיפוך הבריאה אין קיום. בא וראה שמשה רבינו עליו השלום \nקרא אליהם לשלום. וא\"ל אתם אש ואהרן מים והנה מן המחלוקת נמשך השלום שהם שם השמים \nוהם ענו ואמרו. לא נעלה ולא נמשיך מהשלום אלינו רק נעמוד בתוקף גבורותינו ואין \nלשאול תצא בת קול ותבטל דברי קרח כי יש להשיב שקרח לא רצה לשלום כל עקר ואין \nהתעוררות א\"כ בת קול מאין תצא, וא\"ת הלא משה מפי הגבורה למד שקרח ועדתו הנה בני \nשריפה ובליעה נינהו וא\"כ איך היה גונב דעת הבריות והיה קורא אליהם לשלום וידע כי הם \nלא ישלימו, וי\"ל אמת משה הוה ידע כי קרח לבדו לא יספיקו בידו לעשות תשובה אך חברתו \nאם היו פורשים לאו בני כליה נינהו והם הוסיפו על חטא פשע ונעלם ממשה וע\"כ קרא אליהם \n"},{"index":5,"he":"לשלום, וגם אין להקשות למה התפלל שלא יקבל הקב\"ה מנחתם וגם לברוא דין עליהם זולת \nמשה הקב\"ה יעשה דין ומשפט עליהם, וי\"ל כי משה עכ\"פ ידע דינם ועניינם אך היה צריך \nקריאה והתעוררות דא\"כ יתבטלו כל התפלות. והקב\"ה יעשה דין כפי מעשה המקבל. הלא תראה \nשאברהם אבינו ע\"ה ירד למצרים מפני הרעב ואדם גדול כמוהו היה לו לעמוד בארץ ימים \nמועטים עד עבור ימי הרעב אבל בעבור שראה הארץ נגובה ויבשה ירד להשקותה ר\"ל ירד \nלמצרים כדי להשקות הארץ למעלה ע\"י התעוררות דאברהם, וכן משה וכן כולם צריכים \nהתעוררות ומעשה כדי שיהיה כח ופועל ויעשה הדבר ההוא למעלה וקרח לא רצה להמשיך אליו \nהשלום ונשארה הארץ יבשה יבושו הבוגדים ריקם, אז פתחה הארץ את פיה וקבלה כל הדינין \nשירדו מלמעלה כי מצאו מקום לחול שהיא המקבלת הטוב והרע והיא אש מקבלת אש ולא מצאו \nרק המקריבים וחלו עליהם ונשרפו כי לא כוונו רק במדתם שאמרו לא נעלה, ואהרן כיון \n"},{"index":6,"he":"להשלים נכנס בשלום ויצא בשלום וכשם שפתחה הארץ את פיה וקבלה אותם למעלה כן פתחה \nהארץ את פיה למטה ובלעה אותם, ואם יש מי שאמר קרח וקין כוונתם אחת להם הדין עמו כי \nקין במנחתו חטא שהביא מזרע הארץ אש מבלי מים וכן קרח עמד במדתו אש מבלי מים וקין \nנהרג כי שופך דם האדם באדם דמו ישפך ובעבור שהיה לקרח לקחת מוסר ולא לקח אך חטא \nפעמים ע\"כ ניתוספו לו מיתות משונות שקשה האחרון מן הראשון, שהעובר עבירה מן עבירות \nחמורות ושנה בו מה מעלה יש לו מן קרח הוא נינהו, וגם א\"ל אחרי שהבל הביא מבכורות \nצאנו והוא קרבן מהודר כי ידוע הבכ\"ר וצא\"ן וקב\"ה קבלו אלא שהניחו ברצונו והציץ במה \nשלא היה ראוי לו ונתחייב הריגה בעונו ומגלגלין זכות ע\"י זכאי וחוב ע\"י חייב ונזדמן \nקרח והוא קין והרגו וחזר וחטא היה מן הדין שיהרג פעם שנית ולא שיבלע כי לא ימחול \nעונו אם לא במיתה הזאת וראה דין הבליעה כמה הוא קשה שיורד חיים שאולה. וראה והבן \n"},{"index":7,"he":"שהבהמה זימנה הקב\"ה ונשחטה בהזמנת ברכה ואח\"כ נמצאת טרפה כי עדיין לא נמחלה עונה \nאלא שהדין הראשון רוצה השם להיות בלי צער וע\"כ זימנה השם ביד ישראל כענין ואהבת \nלרעך כמוך ועדיין צריכה לקבל דין כן הדבר בקרח לא ימחול עונו כי חטא פעמים וע\"כ \nהדינים אליו קשים. ועוד אבאר אותו במקומו בעז\"ה ביאור די. ושמאי והלל כוונתם לש\"ש \nוקרח אין כוונתו לש\"ש ומים ואש כוונתם לש\"ש, ושמאי קפדן כמדתו הלא כה דברי כא\"ש \nנאו\"ם אדנ\"י ס\"ת שמי. הסר כעס מלבך ר\"ת עולים הלל, במספר הכ\"ם ס\"ה והלל עולה ג\"כ \nס\"ה. א\"ל רבי כתיב ישמחו השמים וכתיב ואתה תשמע השמים ר\"ל ישמחו לשון רבים ותשמע \nלשון יחיד, א\"ל ברוך פוקח עורים ולא אמרתי לך פעמים ו' נגלה ונסתר עמו והנה יחיד \nורבים אשקך מיין הרקח כי זה בן ה\"א ה\"א יבארהו ר\"ל הבינה נקרא ה' וכנסת ישראל נקראת \nה' וזהו ה' ראשון וה' אחרון פעמים מלאים ומגידים בב' ווין הא הא ופעמים חסירים \n"},{"index":8,"he":"ומגידים בב' ההין ה\"ה ר\"ל כשהווין אלו שמחין וזהו ישמחו השמים ואז ותגל הארץ: \n \nד\"ה ואתה תשמע השמים הוא ו' נגלה\nואתה תשמע השמים הוא ו' נגלה וגם הוסיף לשאול מהו בן, א\"ל ה\"ה מתרבעין ומתמלאין זהו \nבן, ר\"ל ה' פעמים ה' הוא כ\"ה וא' מלואו אינו מתרבע כי לעולם א' א' הרי כאן כ\"ו וזהו \nה\"א ה\"א ב' פעמים כ\"ו הרי ב\"ן וזהו ב\"ן ה\"א ה\"א. והכוונה הוא כשההין והווין בחיבור \nאז הכל מתברכין למעלה ולמטה, א\"ל ר' לכתוב ואתה תשמע שמים ישמחו שמים ותגל הארץ. \nא\"ל כתיב בזאת אני בוטח ר\"ל להכניס תפילתי זהו ואתה תשמע השמים ה' אחרון שבשם בן ד' \nלהכניס תפלתי לשמים זהו השמים כי אות ה' נק' זאת. וכן בזאת יבא אהרן אל הקודש ואותה \nה' נקרא נער ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי, וישמחו השמים ר\"ל ישמחו הווין ויעלה \nה' אחרון שבשם בן ד' ואז ותגל הארץ ר\"ל תגל הארץ עם הה' ראשון שהוא הבינה, וזהו \nשמחה בבניה שכינה עמהם כי יש שכינה לשכינה ר\"ל הבינה היא שכינה לכ\"י וכ\"י שכינה \n"},{"index":9,"he":"לישראל, א\"ל בני ראית ביאת הא' בת' שבא עם הנקודות הדקות והסתומות והוא ננקד את \nוהאיר כל העליונים ומיד נפתחו שמים וקבלם וה' אחרון עמהם וזהו השמים וע\"כ נפתחו \nשמים בנקודם ושמים הוא אדם ואדם כולל זרועות ושוקים ומעור ועטרה וגוף האדם הוא \nהשדרה שהכל משדרה מתקיימים ויונקים והשדרה מהמוח והרי בשמים שבעה ושלש הרי כאן עשרה \nא\"כ הכל בא\"ת השמים, ראה את הא' בא ולא בא עמו, א\"ל ראיתי והבנתי ולא הורשתי לאמרו, \nא\"ל בני א\"כ למה לא נפתח גם י' השמים, א\"ל אני נשבע לך שאיני יודע א\"ל בלי שבועה \nאני מאמין לך אלא למוד לשונך לומר איני יודע א\"ל א\"כ למה ננקד בחירק א\"ל נפתחו \nהשמים לקבל והי' בחירק להריק בים. ועוד יתבאר בע\"ה: \n \n"},{"index":10,"he":"ד\"ה ואת הו' בכל מקום זכר, את נקבה\nואת הו' בכל מקום זכר, את נקבה הוא ובית דינו, ואין צורך לבא הו' באת ראשון כי הוא \nעם השמים אבל את שני צריך ו' כי הוא עם הארץ. ולכן נתוסף הו' לזון את העולם ר\"ל את \nהראשון רומז לזרועות והשמי' הוא במקום ו' ולכן כתיב את השמים בלי ו', אך את השני \nרומז בשוקים הוא עם הארץ והארץ מורה דין ע\"כ היה צריך לומר ואת להיות גם הו' עמהם \nשהוא מורה רחמים ותוספת כענין שארז\"ל ו' מוסיף לעולם ויהיה ואת כמו וה' הוא ובית \nדינו כי אע\"פ שהשוקים עם הארץ גבר הדין וע\"כ הו' עם הארץ, והואיל ויש ו' עם הא\"ת \nא\"כ האת הוא של ו' הנקרא שמים והאת נקרא יראה א\"כ האת שהוא היראה היא של שמים וזהו \nיראת שמים וגם מלכות שמים מלשון של שמים. וראה שבינה אומר שמים תכין אמונתך היא \nהאמונה ר\"ל שהאמונה היא היראה כענין דכתיב ואמונתך בלילות וכתיב אמונתך סביבותיך \nזהו אמת ואמונה. ועתה אגיד לך הרשום בכתב אמת שהו' הנוסף בואת בא בכח כללו הוא אהיה \n"},{"index":11,"he":"ראשון ר\"ל כח כללו מא' ועד ו' וו' עמהם עולה אהי'ה. כי מה לו' בלא כללו כי אהי'ה \nהשיב הו' לאמת ר\"ל תרבע אהי'ה ר\"ל אהי'ה פעמים אהי'ה הוא אמת תתן אמת ליעקב הוא ו' \nהוא קו האמצעי גם ריבוע הו' עצמו נעשה ל\"ו ר\"ל ששה פעמים ו' עולה ל\"ו זהו ה' קוינו \nל\"ו הוא צדיק חונן ונותן וע\"כ הו' עם את לזון ולפרנס את העולם: \n \n"},{"index":12,"he":"ד\"ה א\"ל ראיתי הו' שנתגלגל ועלה\nא\"ל ראיתי הו' שנתגלגל ועלה לאמת, א\"ל ראיתי ורעדה אחזתני, אבל עתה אודיעך מנפלאות \nהשם הגדול יתברך שמו שנתמלא אמת בכוחותיו אל\"ף מ\"ם תי\"ו ולקח אותיות שניות ימ\"ל \nואותיות שמם מרמזים ח' ימים וזהו וביום השמיני ימול בשר וכו' וכיון שהמילה מכח \nאהי\"ה המתגלגל אמת הוא יעקב ע\"כ המילה דוחה שבת ויעקב נולד מהול שאין ערלה מגעת שם \nוגם אחר שנתגלגלה המילה אמר ליעקב מאחר שסרו הערלה תחליף אמת בא\"ת ב\"ש אז אמר יעקב \nאת\"י מלבנון כלה ר\"ל אמת בא\"ת ב\"ש את\"י, א\"ל ר' מהו אמת, א\"ל זרת, א\"ל מהו זרת, א\"ל \nשמים בזרת תכון ר\"ל אמת במלואו עולה זר\"ת והכל בא מן הא', בא ושמע מה קנה קנה מאדם \nאחד, פעם אחת הייתי מהלך לנהרדעא ופגע בי אדם אחד בדרך, וא\"ל להיכן תלך, וא\"ל \nלנהרדעא, וא\"ל עמוד ועמדתי וא\"ל אשאלך והודיעני, א\"ל אמור א\"ל עד היכן הו' עולה, \nוא\"ל עד היכן הו' יורד וא\"ל שאלה אחר שאלה אינו תשובה מיד אמרתי לו כתיב ואהיה אצלו \n"},{"index":13,"he":"אמון מלמד שהו' עולה עד אהי'ה, גם הוא אמר לי שהו' יורד עד י', וא\"ל מהו י' א\"ל \nיו\"ד במילואו הוא אהי'ה עם הי' והוא סיני ר\"ל אהי'ה במ\"ק הוא סיני, תפשתיו וא\"ל \nאיני מניחך עד שתאמר לי כל דבר ותבאר לי, מיד התחיל ואמר לי הו' הוא ת\"ת ישראל והוא \nמדת יעקב ועולה ממדרגה למדרגה ה' מדרגות עד אהי'ה ראשון ואח\"כ לוקח שפע הברכות \nויורד ממדרגה למדריגה ה' מדרגות עד מדרגה תחתונה הוא י' מלא והי' עצמו והוא אהי'ה \nאשר במ\"ק הוא סינ\"י והוא סל\"ם, והנה פחד יצחק סוף הה' מדות עליונות ות\"ת יעקב התחלת \nה' מדות אחרונות ועולה ת\"ת שהוא יעקב עד אהי\"ה זהו ואהי'ה הו' הוא אהי'ה ובירידתו \nמשקה כל העשר ומברך אותם. הכוונה ע\"י ת\"ת ישראל נזונים כולם וזהו והנה סולם מוצב \nארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו וסלם בחסרון הו' הוא \nגלות הארוך ויעקב בחסרון הו' והסלם עומדת במדה אחרונה הוא הצינור האמצעי ומגיע עד \n"},{"index":14,"he":"אהי\"ה הוא כתר עליון, ואמר השמימה ה' ראשונה להרמיז בה' ידיעה השמים עליונים שמים \nלשמים. וה' אחרונה השמימה לומר חמשה מדריגות למעלה מן הו' נאחז ביעקב, ומלאכי אלהים \nזו דברי השם עולים ויורדים בו הכוונה שיעקב עולה דרך דברי השם עולה תחלה ואח\"כ יורד \nוכל זה אדה\"ר גרם, ונחסר הו' מיעקב עד בוא רוב י\"ה ממשלת הכתר הם חמשת אלפים ור\"ן \nאז קודם הר\"ן ינתן הו' ליעקב ויעלה עד כתר עליון ויאמר עורה למה תישן ה' לעורר שפע \nלרדת, וילך יעקב ויאמר לכ\"י קום בתולת ישראל אז הצינורות יתמלאו ולא יאמר עוד \nהעניים והאביונים מבקשים מים ואין כי האין עם יעקב ויבושו הפגעים רעים ויחזרו \nלהשתחות ליעקב כי נתמלא בו', ועוד אמר לי דברים רבים ואין כאן מקומם. וא\"ל מה שמך \nוא\"ל אל תשאל לשמי הנחתיו והתחלתי ללכת וא\"ל אל תלך חזרתי לראות וראיתי להב אש עולה \nלמעלה בא אלי זקן אחד ואמר לי כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם קבלתי עלי \n"},{"index":15,"he":"לכתוב כל דבריו בשמו כי הכרתי בו שהוא ממתיבתא דרקיע: \n \nד\"ה הארץ הוא כ\"י וה' הארץ ה'\nהארץ הוא כ\"י וה' הארץ ה' ראשון וה' אחרון שבשם בן ד' בתחלה ארץ ואח\"כ לבסוף הארץ \nשקודם קבלתה מן השפע היתה ארץ ומתאוה לעלות לקבל מן האור הגדול ולבסוף באה ה' הבינה \nונתחבר עמה וזהו הארץ ר\"ל שפע מהבינה. בא וראה ה' הארץ מל\"א ה\"א ר\"ל ה' ואחריו א' \nלהודיע שה' הבינה עם כ\"י הוא כ\"י ע\"י הו' שהוא ת\"ת א\"כ הארץ כלולה מהבינה ומו' \nקצוות, הארץ היא בת הבינה השמים הוא בן הבינה הרי כאן ד\"ו פרצופים הארץ אותיותיה \nה\"א צ\"ר זהו ואין צייר כאלהינו צייר למעלה וצייר למטה ר\"ל צייר למעלה היא הבינה \nמבטת בחכמה ובורא עולם גם מבטת בחכמה וברא הארץ ה' בחכמה יסד ארץ צייר למטה כ\"י, \nוא\"ל ר' מהו צייר א\"ל צור, א\"ל ומהו צור, א\"ל צייר פועל ומצייר, א\"ל רבי ארץ מאף \nנאצלה א\"ל מנא לך א\"ל אף ידי יסדה ארץ ועקר קבלתה מן האף, א\"ל ר' ראית קצב למעלה \n"},{"index":16,"he":"א\"ל ראיתי שני קצבים א\"ל מי ומי א\"ל נתמלא האל\"ף והפ\"א ונעשה קצ\"ב וזהו א\"ף והשני \nארץ כמו האם תהיה הבת, א\"ל ר' פעם אחת סיפר לי אבי ז\"ל שראה משה בשרו של ר\"ע תלוי \nבמקולין של ברזל והייתי תמה איך נמצא קצב למעלה ועתה נתיישבה דעתי א\"ל עדיין מבחוץ \nאתה, אבל הקב\"ה הראה לו למשה נפשו של ר\"ע שהיא עתידה לרדת בעולם השפל והוא יהיה \nבממשלת האף והוא הקצב וימסרהו ביד המלך אכזרי הנאחז מן האף ונגזר עליו המיתה הזאת \nוזה הראה לו למשה. הקצב השני היא ארץ מדה\"ד הרפה ואמר משה למה יפקוד עליו דין הזה \nוהשיב אין הצלה כי כך עלה במחשבה ורוצה המחשבה לנקות נפשו של ר\"ע כי אין טהרתו רק \nלקבל יסורין אלו וכל זה חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, א\"ל ר' ומה צורך להראות \nלמשה את זה, א\"ל גם סיפר אבי ז\"ל זה הראה לו למשה לראות שהבאים בעולם השפל בזו \nהשמטה כבר באו וזהו דור הולך ודור בא דור שכבר בא וביאת משה לא היתה צריכה צער כי \n"},{"index":17,"he":"כבר קבל צערו אך עתה בא לשררה ולמלוך על ס' רבוא איש זהו ויתעבר ה' בי למענכם, ועתה \nשמע אלי ודברי האזינה ארץ אל\"ף רי\"ש צד\"י אותיות שניות דם ר\"ל שאין דם בעולם אם לא \nמארץ מה\"ד הרפה. בא וראה בלעם הרשע כיון בארץ לכלות ישראל וזהו סוף תיבות שפ\"י הוא \nשנאמר וילך שפי פעמים ארץ פעמים יבשה. וגם אודיעך נפתחה הארץ וקבלה הסגול העליון \nהוא הסגול שתחת הר' מקום הבינה והייתם לי סגולה סגול העליון לה' האחרון: \n \n"},{"index":18,"he":"ד\"ה והארץ הכלולה מן ו\"ה קודם\nוהארץ הכלולה מן ו\"ה קודם שנכללה היתה תהו ר\"ל קודם שתקבל מן ו\"ה היתה תמיהה מאין \nיבא לה השפע ולא שמעת ענין הארץ בתחלה היתה בכח עלת העלות אז היתה תהו ר\"ל האדם היה \nתוהא בדבר לדעת האיך ולא היה יכול להשיג, וכשנאצלה ובהו כלומר ב\"ו הו\"א ר\"ל אין אדם \nתוהא אחר אצילותה. וגם יש לומר מהו תהו קו ירוק והוא התשובה המקפת את העולם אשר \nממנה מימי החסד נמשכים והוא הנקרא רוח של מים ובהו הוא החסד שנאמר אמרתי עולם חסד \nיבנה שהוא האציל אבני הבנין שהם הו' קצוות, וזהו קו תהו ואבני בהו קו היא הבינה \nאבני בהו הם ו\"ק שנאצלו מהחסד. וראה תהו תמהא בהו ישות כי על כח האדם תמהא ולא על \nהפועל. ודע כי אע\"פ שנאצלו מן החסד אבנים הללו מכ\"מ עיקר פעולתם מן הבינה כי האם על \nבניה גוזרת ומלת היתה ר\"ל היתה בכח וזהו היתה תהו כי אין ממש ואין צורה ועתה שנאצלו \nובהו ר\"ל יש ובו ה\"ו. ועתה אבאר לך דין תהו ובהו דע כי תהו ובהו נק' תפוחים ויש להם \n"},{"index":19,"he":"שדה וחלים שם והיא הארץ והיא כלולה עם תהו, הלא תראה תהו לקח אותיות הקודמים ומצא \nשד\"ה והיה מן הדין לומר בהו ותהו. אבל בעבור שעיקר קבלתם ופעולתם מתהו ע\"כ הקדימו \nר\"ל תהו הוא פחד ובהו הוא חסד והארץ היא שדה של תפוחים ר\"ל שהחסד ופחד חלים שם והת' \nלקח הש' והה' ד' והו' ה' זהו שדה שהשדה פועל בכח הפחד ואין לכתוב תהו בהו בלי ו' כי \nהבהו צריך ו' שהיא ת\"ת ישראל בשדה שהיא הארץ. וראה כי בהו מקומו ת\"ת הוא השלום ותהו \nמקומו רע היינו עושה שלום ובורא רע ותהו מדת הגבורה מצפון תפתח הרעה, וגם ראה כי \n"}]}
