{"id":"kabala-113916680ec8-1-49","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":49,"title":"קטע 49","hebrewTitle":"קטע 49","segments":[{"index":1,"he":"ג\"ל ג\"ל וגז\"ל והאמת זהו סוד להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים שהוא דרך השגת \nהנבואה עם האותיות, אלה ראשית דרכיו להמציא ממנו כל הלשונות וכל החכמות באמצעות מדת \nהספירה והחותמים ולהוריד בהם כחות העליונות האלהית והשכינה בארץ כמו שאמרו אברהם \nהוריד השכינה מערבות ויצחק הורידה יותר ויעקב הורידה לגלגל הירח עד שבא משה והורידה \nלארץ שנאמר וירד ה' על הר סיני והכרובים שוכנים מקדם לגן עדן ובעל הכח השלם מנצחם \nבכח שם המפורש הנקרא שדי מנצח המערכות כולם שנאמר ה' איש מלחמה ה' שמו: \nא אב אבג אבגד אבגדה וכן עד סופן: \nב בג בגד בגדה בגדהו וכן עד סופן: \nג גד גדה גדהו גדהוז וכן עד סופן: \nד דה דהו דהוז דהוזח וכן עד סופן: \nה הו הוז הוזח הוזחט וכן עד סופן: \nו וז וזח וזחט וזחטי וכן עד סופן: \n \n"},{"index":2,"he":"ד\"ה ראה והבן כי זה דרך האצילות\nראה והבן כי זה דרך האצילות ודמות השפע הנאצל הנשפע מן הצורה הראשונה הנקרא כתר \nעליון אויר קדמון שכל ראשון מחשבה ראשונה ועליונה שגם היא מקבלת שפע ממי שאינה מינה \nכמו שאין האלף הנכתב ממין הסופר שכתבה, אבל האות הוא צורה נשפעת מכחו והוא העמידה \nעל כחה כן הדבר בכתר עם המאציל והשאר כולם ממין ידוע נאצל זה מזה וקרא זה אל זה \nואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. ודע כי שם הקדוש נחקק וחתום על ד' \nקרנותיו מהם ד' אותיות אהו\"י, וזהו סוד י\"ו ה\"א ונלקח הפוך והוא חתום הפוך על דבר \nהנקרא כבד צ\"ו מהי\"י וצריך למנות אותיותיו שהם סוד כולל כי ששת ימים עשה ה' את \nהשמים ואת הארץ, ששת עולה תשר\"ק ועולים אלף וסימנו א\"י, י' של ימים הוא רמז להוד \nונשאר ממנו מ\"ים ועולה מ\"ן והוא מספר כ\"ב אותיות והוא צ' של עץ והוא ג\"כ צ' צלם \nשהוא בעצמו גי' עץ ר\"ל ו' שורות של אלפי ביתות וכל שורה יש להם ט\"ו אותיות והו' \n"},{"index":3,"he":"שורות עולים צ' אותיות והוא צ' של צלם והנקרא כדמות תיבה העולה ל' ר\"ל בשטה אחרונה \nהיא תבה וזח\"ט עולה ל' הרי צ\"ל, והמלה שאחר זו הוא תבה וזחט\"י עולה מ' הרי צלם, \nוכלל כל המספר הכולל את הכל עולה הנפ\"ש, ר\"ל כל הו' שיטות עולים הנפש, ודע והבן זה \nמאד. וראוי שתדע זה החשבון הכולל את רל\"א שערים צריך לגלגלו אל כל צד והנה מספר \nהטור הראשון באורך עולה כ\"א ר\"ל ה' טורים הם ברוחב, ובאורך הם ו' טורים, הטור \nהראשון באורך הוא אבגדה\"ו ועולה כ\"א ואינם מלות רק אותיות, והאותיות הם ו' צרפם עם \nכ\"א והם כ\"ז, ומספר הטור הב' באורך הוא מ\"ח ותיבותיו ו' ואותיותיו י\"ב, הרי מ\"ח ו' \nי\"ב עולה ס\"ו, והנה הטור הא' שהוא כ\"ז וטור הב' שהוא ס\"ו עולה כסא\"ו כשמש נגדי. ודע \nשהטור הב' אב בג גד דה הו וז והטור הג' הוא אבג בגד גדה דהו הוז וזח ועולים פ\"א \nואותיותיו י\"ח ותיבותיו ו' והכל הוא ק\"ה ועולים בגי' במזו\"ן, וגם עולים הם הנה, \n"},{"index":4,"he":"והטור הד' הוא אבגד בגדה גדהו דהוז הוזח וזחט הרי ק\"ך ועם י' אותיות מא' ועד י' הרי \nק\"ל ואותיותיו הם כ\"ד ותיבותיו הם ו' הרי ק\"ס ועולה עץ, ועולה צל\"ם ועולה קי\"ן \nועולה נקו\"ד והכל ק\"ס. והטור החמישי הוא אבגדה בגדהו גדהוז דהוזח הוזחט וזחטי ועולה \nהר הקס\"ם, ה\"ר הכעס\"ן, גם עולה הקדמון, העצם, המנוקד, ועולה אד\"ר, גם עולה באב\"ר, \nדר\"א, ועם י\"ח הנזכרים הנה נשלם בהם סוד היר\"ח שהוא הר חי, והוא גם בגי' אב רב, \nוהוא סימן. ועל דרך הזה עולה האורך, אבל דרך הב' עולה ברוחב והרוחב הוא השורה \nהמתחלת מא' ועד ה' שעולה ל\"ה, והשורה הב' מתחלת מב' ועד ו' עולה נ', והשורה הג' \nמתחלת מג' ועד ז' עולה ס\"ה, והשורה הד' מתחלת מד' ועד ח' ועולים פ', והשורה הה' \nמתחלת מה' ועד ט' ועולים צ\"ה, והשורה הו' מתחלת מו' ועד י' ועולה ק\"י, והכל תל\"ה \nוזהו האורך, והרוחב כ\"א מ\"ח פ\"א קמ\"ב ה\"ר הכל ראש. ראה והבן שם האורך ההוא ר\"ל א\"א \n"},{"index":5,"he":"הוא ב' א\"ב הוא ג' אב\"ג הוא ו' אבג\"ד הוא י' אבגד\"ה היא ט\"ו הרי ל\"ה וכן כל השורות, \nושם הרוחב כ\"א מ\"ח פ\"א ק\"ך קס\"ה, עם העומק כ\"א י\"ח ל' ל\"ו מ\"ה ק\"ה ה' ע\"ו י\"ד וכן \nכולם זהו אורך ומאלו צורות ואלפא ביתות קח סדרם. ועוד אכתוב לך סדר עד שתגיע לתכלית \nהענין. ועתה בני אפתח את קירות לבך ותשתחוה לאל ושים לבך לדעת ולהבין ולהתחזק \nולעמוד על ביאור שאלותיך על נעשה האדם בצלמינו כדמותינו והבן כי הייתי גם אני נבוך \nבמבוכה גדולה יבא אליהו ז\"ל וא\"ל באהבה ובחשק ובחיבה דברים גדולים ונוראים וא\"ל, \nכשעלה משרע\"ה להר סיני מצאו להב\"ה שהיה מצרף ב' תיבות אלו ושאל משה להב\"ה תחלה ואמר \nלמה תיבת בצלמנו שש אותיות ותיבת כדמותנו ז' אותיות והשיב לו דע לך כי בצלמנו רמז \nבשם הוי\"ה שעולה צל\"ם י' פעמים ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' שעולה צלם, \nובעבור ששם הזה הוא מלך בו' קצוות ע\"כ באו ו' אותיות, בתיבת כדמותנו רומז בעטרה בת \n"},{"index":6,"he":"זוגו של ת\"ת ועל שהיא שביעית מחסד ע\"כ בא התיבה בז' אותיות, ואם תחבר הו' והז' הם \nאחד שו' וז' הם יחוד ואמר מרע\"ה לפני השם רבש\"ע הודיעני כל ענין המלות האלו ומאין \nיצאו הדברים האלו מיד א\"ל הש\"י למשה הבט וראה והראה לו הציורים האלו: \nבצלמנו כדמותנו - - כדמותנו בצלמנו: \nונתומדכ ונמלצב - ונמלצב ונתומדכ: \nשהכיטפ לקיפאטפ - - פטיכהש פטאפיקל: \nוהנה בזה הדרך הראה לו למשה ומראה לו טיבו וענינו בצלמנו ונתומד\"כ וזהו כדמותנו \nמהופך ר\"ל ב\"ו הוא ח' להרמיז אל היסוד שהוא מילה בח' כי לעולם היסוד עם העטרה, \nוהדמות חיבור הצדי עם נ' והם ק\"ם היא כ\"י שיהושע נאחז ממנה וזהו קם ל\"ך ור\"ל היסוד \nלעולם אוהב להיות קרוב עם כ\"י כי השושבין משים שלום. ל\"ת הוא ת\"ל ור\"ל העטרה עתידה \nלעשות את הלילות ת\"ל עולם לא תבנה עוד, שקל ישראל השק\"ל יביא החרב עליהם הוא ששקל \nעולה ת\"ל, ואם תצרף מ\"ו היא בד\"ם והוא ת\"ת ישראל והוא יתהפך עליהם לדם זה שנאמר \n"},{"index":7,"he":"לדבר ולדם שהדבר הוא יסוד ודם הוא הת\"ת. ואם תצרף נ\"ד הוא ד\"ן היא הבינה שכל מה \nשהד\"ו פועלים בחיצונים הוא מכח הבינה וז\"ש ואח\"כ דן אנכי. ואם תצרף ו\"ך הוא כ\"ו \nור\"ל אחר הנקמה ישוב השם לרחמים ולנהוג עם עמו ישראל ברחמים שכן כ\"ו הוא יהו\"ה שם \nהעצם המורה רחמים: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה נפנה לפן אחר שהוא תצרף ו\"ו\nנפנה לפן אחר שהוא תצרף ו\"ו בצלמנו ונתומדכ הרי כאן ו' ומשך הו' זה אחר זה מכריעים \nהזרועות והשוקיים ופוסקים הלכה הכל כדברי הגוזר שהאם מייסרת הבנים כדרכיהם ואפ\"ה \nלעולם מטה כלפי חסד זהו צרוף נ\"נ שהוא קוף מלא הרומז בהוי\"ה במלואו ברבוע העולה קוף \nמלא, ולומר לך שאינו מניח המכריעים כשעומדים בשוה להטות כלפי חוב אלא כלפי הזכות, \nואם תצרף מ\"מ הוא פ' מדת הדין הקשה המסכמת למלך המשפט ואינה תובעת דבר הלא תראה שבא \nצרוף הל' והו' סמוך לצירוף מ\"מ שהוא פ' ולומר לך זה ה' קוינו לו והו' הת\"ת להכריע \nבדין הגוזר, ואם תצרף צ' ות' הוא בגימ' צר\"ר ור\"ל שת\"ת הוא צרר המר והכל לוקחים \nממנו כחו שכן הכל צריכים לו, ואם תצרף הב' והנ' והוא בן לומר לך שכל הספירות אוהבים \nאותו כאב המרחם את בנו ונשאר הו' לומר לך שהו' משך הו' ואוחז המולידו בכנפו: \n \n"},{"index":9,"he":"ד\"ה נפנה לפן אחר תצרף ב\"ב הרי\nנפנה לפן אחר תצרף ב\"ב הרי סוכה גדולה וסוכה קטנה חכמה עלאה הנקראת ב' וחכמה תתאה \nהנקראת ב', ור\"ל הסוכה קטנה כגדולה מכלת הגדולה ברצון הגוזר הוא כתר עליון שכן \nהחכמה עלאה ירדה בהר סיני וקבלה חכמה תתאה וזהו מאהבת האב המרחם את בתו מסבבתו והבת \nמקבלו, ואם תצרף צ\"צ הוא פ\"י פ\"י ור\"ל הצ' הוא היסוד והאב נתנה לו את בתו להיות לו \nלפה זהו שנאמר כי פי ה' דבר, ואם תצרף ל\"ל הוא ס' ורומז אל הבינה היא אם הבנים \nולומר לך כי האב לא הניח הבנים ברצונם רק מסרם לאם, ואם תצרף מ\"מ הוא לי\"ם ור\"ל כל \nהנחלים הולכים אל הים והוא שם משמות ע\"ב והוא יל\"ם, ובמקומו אבארהו בעז\"ה. ואם תצרף \nנ\"נ הוא ים ים שהים הגדול יש לו ים קטן ולשם כל הספינות צפין וי ליה למי שאין \nספינתו חזקה לעמוד מפני מימיה כי מלוחים הם קשים הם, ואם תצרף ו\"ו הוא ב\"י ור\"ל \nשהים הקטן הנקראת ב\"י ועליה המלך נשבע שנאמר בי נשבעתי והים הזה מתמלאת ע\"י הווין \n"},{"index":10,"he":"האלו: \n \nד\"ה נפנה לפן אחר כדמותנו ונמלצב\nנפנה לפן אחר כדמותנו ונמלצב ואם תצרף ב\"ו הוא אז ור\"ל א' הוא הכתר והוא שנתן כח \nלאב ולאם להאציל בנים אמרתי עולם חסד יבנה זהו ראש וסוף, אבל אם תצרף כ\"ו שהוא ראש \nוסוף אז יהיה כ\"ו הוא הויה הרי כאן כל הי' ספירות: \n \n"},{"index":11,"he":"ד\"ה ואמר משה רבונו דעלמא אמור לי\nואמר משה רבונו דעלמא אמור לי מה אני, אמר ליה ואתה לא ידעת, וא\"ל ידעתי שאני בן \nאדם הראשון אבל למי אני, א\"ל הבט ראש שמך וסוף שמך, א\"ל ראש שמי ה' וסוף שמי ה' \nהב\"ל מש\"ה, א\"ל משה ה\"ה שמעתי ולא ידעתי, א\"ל כי מן העפר אתה ואל עפר תשוב. א\"ל אלו \nהב' ההי\"ן רומזים בבינה וזה שאמרת לי רב לך מ\"מ באתי ושניתי ושלשתי זה הענין והסדר \nלבא האדם שהוא הנפש אל העולם להתלכלך מה צריך, א\"ל עתה דע לך שהה' האציל ה' נעלם \nהיא האם והבת, והנה הבת ילדה ה' והיא אמה והיא נעלמת ואינה נראית כן הדבר לעולם \nשאין לך ההי\"ן שאין להם ההי\"ן נעלמים וזהו ברא מזכה אבא, א\"ל רבונא דעלמא מה תאמר \nבו' שהו' הוליד בדומה וכבר למדנו זה מהה' א\"ל דע לך כי הנקבה בנקבה והזכר בזכר \nוהנקבה בזכר והזכר בנקבה ר\"ל ה\"ה נקבה בנקבה, ו\"ו זכר בזכר, מ\"מ זכר בנקבה, נן נקבה \nבזכר, א\"ל רבון כל העולמים ועד כמה, א\"ל עד אלף דור נוהג מדה הזו, א\"ל רבש\"ע \n"},{"index":12,"he":"הביאותני בשמיטה הרעה הזאת למה הנחתני להתחייב הריגה, א\"ל בשמטה שעבר לא באת בנסיון \nוהקב\"ה הביאך ושמך לעשות מלחמה עם בעל העושה מלחמות גדולות ולא עמדת ונתחייבת \nהריגה, א\"ל ולמה בהריגה, א\"ל דע לך משה כי זה הדין בידו של הלוחם מי שלא יעמיד \nבמלחמתו להורגו וזהו על חרבך תחיה, א\"ל רבונא דעלמא אחר שקבלתי את הדין למה הבאת \nאותי פעמיים, א\"ל דע לך כי במשפט הראשון אינו מתכפר החוטא אם לא שיקבל ג\"כ דין \nמיתה, א\"ל ולמה לא מנעתני מלעמוד במלחמתי בחזקי שלא לחטוא, א\"ל אין בידי למנוע, א\"ל \nוימנעני מי שבידו, א\"ל הוא רוצה לנסותך א\"ל רבונא דעלמא הנסיון מביא לידי חטא ועון \nולמה יביאני בנסיון, א\"ל ואתה פה עמוד עמדי, א\"ל א\"כ רבש\"ע הקב\"ה רצה לנסותי ולא \nעמדתי בנסיונו א\"כ בדין הוא שיהרגני ולמה יענוש העני על לא עול בכפו ולמה העמיד לו \nזמן להרוג כענין שבעתים יקם קין, א\"ל בעבור ששלח ידו עליך שאתה גדול ממנו והיה לו \n"},{"index":13,"he":"להמתין שלא לשלוח יד במי שגדול ממנו כי השולח יד ועושה דין למי שהוא גדול ממנו גם \nהוא נותן הדין, ולכן אסרתי לאדם אכילת כל אשר נשמה באפו, א\"ל א\"כ אחר שנתחייב הריגה \nיהרג מיד, א\"ל בעבור שלא היה עונשו כל כך גדול שיתחייב הריגה רק על ששלח ידו במשיח \nה', א\"ל רבונא דעלמא יבא כל העולם בנסיון, א\"ל אין הכי נמי. א\"ל רבונא דעלמא אמור \nלי מה בין הבל למשה, א\"ל הבל ג' אותיות, ומשה ג' אותיות, כשתחברם כמשפט ואמור כך \nהבל משה חבר ה' במ' והוא ה\"ם והוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א זהו ה\"ם המדברים אל פרעה מלך \nמצרים, ואי לאו כח הה' מאין לך כח להוציא את ישראל ממצרים רק הה' שהוא מלא ה\"י \nונעשה יוד הא ואו הא הוא האדם היא הת\"ת ישראל, א\"ל א\"כ מה תאמר בב' של הבל ובש' של \nמשה, א\"ל דע לך הב' בחכמה והש' בבינה ובא לומר לך שכח הש' מהב'. א\"ל רבונא דעלמא מה \nתאמר בל' של הבל ובה' של משה, א\"ל צרפם והוא ה\"ל ואע\"פ שראש שמך וסוף שמך ה' מ\"מ גם \n"},{"index":14,"he":"אני נקרא ה' ואני לבינה וממנו תעביר וזהו הלה' תגמלו זאת, א\"ל א\"כ השני שנקרא ש\"ת \nמה טיבו של שם זה א\"ל ש' בבינה ת' בגבורה וע\"י פועל הת' ואע\"פ שהם מדברים אל פרעה \nהש' הוא שורש התי\"ו ואז גם הגבורה משלמת: \n \nד\"ה ועתה נחזור כדמותנו ונמצלב ואם\nועתה נחזור כדמותנו ונמצלב ואם נצרף ד\"נ, הוא נ\"ד והנה הד' נגזרה מן הנ' שהיא הבינה \nולהיותה פרודה מן הו' הוא נ\"ד וכל זה בעבור האדם, ואם תצרף מ\"מ האחד בתפארת והאחד \nבמלכות ולפעמים שניהם הוי\"ה כאשר תמלא מ\"ם מ\"ם הוא ע\"ץ, ועץ הוא עולה הוי\"ה כענין \nי' פעמים ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' עולה ע\"ץ ואז לא יאמר נ\"ד. ואם \nתצרף ל\"ו הנה עולה הו' עד הל' הוא הבינה, ואם תצרף ת\"צ דע כי הוא בינה וגבורה להגיד \nלך ששורש הת' הוא צד\"י שהוא קו ירוק והוא הבינה ולומר לך שאין הגבורה יכולה לעשות \nגדולה וקטנה זולת הבינה, ואם נצרף נ\"ב הוא ב\"ן ור\"ל הב' והנ' בבינה ונ' שערי בינה \n"},{"index":15,"he":"ניתנו לבן עם הו' הנוסף שהוא משך הו': \n \nד\"ה נפנה לפן אחר בצלמנו פטיכהש\nנפנה לפן אחר בצלמנו פטיכהש תצרף ו\"פ הוא אלהי\"ם שעולה פ\"ו, ור\"ל כללו של אדם הוא \nפ\"ו כ\"ו, ואם נצרף נ\"ט שהוא הבינה שהאצילה האדם נמצא הוא השושבין שלה כי השושבין \nהוא הט' וע\"כ הט' ונ' ביחד, ואם תצרף מ\"י הוא ת\"ת וחכמה ובא לומר שהחכמה צלה ובכה \nעל הבנים, ואם תהפכהו הוא י\"ם ור\"ל עתיד האב להעלות את הבן למעלה מן האם, ואם תצרף \nצ\"ה היא בינה ועטרה ר\"ל בהעלות הבן על האם תעלה גם הבת, ואם תצרף ב\"ש הוא בק\"ר וזהו \nבעלייתו ישוב הלילה לאור וזה הבקר אור: \n \n"},{"index":16,"he":"ד\"ה נפנה לפן אחר ונתומדכ לקיפאטפ\nנפנה לפן אחר ונתומדכ לקיפאטפ תצרף כ\"ל כ' במלכות ל' בבינה ולומר לך הבת אוהבת אמה \nומ\"מ נפנה לאחוה הוא התפארת כענין לך ה' הגדולה וכו'. ואם תצרף ד\"ק הוא ד' פעמים \nיהוה והוא חצי שם יצח\"ק ור\"ל אם היה יורד כל כחו בד' הוא מדת הדין הרפה היה נחרב \nהעולם, ואם תצרף מ\"י הוא בשם יל\"י והוא שם מע\"ב שמות ובא לומר לך שאותו השם נמצא \nבתיבות הללו מהופך בא\"ת ב\"ש. ואם תצרף ו\"פ הוא תפארת ופחד ור\"ל אלהים הוא שם הכולל \nו\"פ. פ\"ו ה' פעמים הוא נפש. ואם תצרף ת\"א הוא א\"ת הנה ירד הא' בת' הוא הגבורה \nלכבותה מכל כח דליקתה כלומר זהו בזמן הגאולה. ואם תצרף נ\"ט ברוך הגוזר ועולה הט' \nשהוא היסוד בנ' שהיא הבינה ויורד בט' שגם העטרה נקראת ט' שהוא אות שני של בטן. ואם \nתצרף ו\"פ והוא מלך לומר אין הים מתמלאת שהוא הפ' זולת הו' שהוא היסוד: \n \n"},{"index":17,"he":"ד\"ה ועתה שמע בני גם שמע מה ששמעתי\nועתה שמע בני גם שמע מה ששמעתי מאבי ז\"ל. א\"ל משה להקב\"ה אמת בצלמנו כדמותנו מורים \nעל הד\"ו פרצופים שהם אדם אחד ואם תהפכם מכל צד ופנה מורים, ואומרת הבינה לספירה \nשלמעלה ממנה כי נוטלת רשות ופועלת ואמר נעשה אדם בצלמנו רוחניים שיהיו משגיחים \nבעולם השפל אם לטוב ואם לרע וידעת שאין כח האדם זולת הפועל, מ\"מ הודיעני האלפא ביתא \nמהם באין בקוים ובנקודות ומהם בקוים ולא בנקודות מהם בנקודות בלא קוים מהם בג' \nשמשים מהם בב' שמשים ומהם באחד, א\"ל משה הקשב: \n \n"},{"index":18,"he":"ד\"ה אלף הא' בקו, והל' בב' נקודות.\nאלף הא' בקו, והל' בב' נקודות. ר\"ל אל\"ף בפתח פתוח להשפיע גם הא' שהיא למטה נקרא א \nבפתח שהוא פתח פתוח לקבל. והל' בציר\"י להורות אע\"פ שהוא סמוך לאל\"ף אפ\"ה נקוד \nבציר\"י כי הציר\"י מצד המקטרג והף' הוא הפחד ואינו ננקד כלל שלא לעוררו, ועם אל\"ף \nהקב\"ה עושה משפט אם לטוב אם לרע ולכן הא' שמשיו ל\"ף הוא דין ורחמים: \n \n"},{"index":19,"he":"ד\"ה בית בשני נקודות ודגש ורפה,\nבית בשני נקודות ודגש ורפה, ב\"ת ושמשיו י\"ת, ר\"ל ב' רומז בחכמת אלהים וי' בעטרה ות' \nבפחד, והנה החכמה משתמשת בקשה וברפה להתישם שלא להאביד העולם, וע\"כ הת' הרומז \nבגבורה הוא ברפה כי קריאתה דגש כשאתה קורא אותה לבדה ת', ועתה שהב' משתמשת בה הוא \nברפה, והי' אינה נהגה כלל שאחר שהת' היא ברפה מנין לעטרה כח להתנועע, ודגש בבי\"ת \nלומר לך אע\"פ שהיא מתשת הי' והת' ואפ\"ה אינה כולה רחמים רק הוא בכר לדין ולכן הדגש \nבקריאתה. ומה שננקד בציר\"י הוא מצד המקטרג שרוצה להיות צרי במכה שהציר\"י הוא מכח \nהרחמים וציר\"י צורי אל ורחמים ויסוד: \n \n"},{"index":20,"he":"ד\"ה גימל רומז בבינה ושמשיו ג'\nגימל רומז בבינה ושמשיו ג' אותיות והם ימ\"ל, ומלת ימ\"ל רומז ביסוד ולכן מתהפך למ\"י \nר\"ל היסוד הוא לבינה וכן יעקב הוא לבינה וזה למי אתה, לבינה. ובעבור שהוא קדוש \nוטהור והמילה אליו ע\"כ אמר המל ימ\"ל. וראה והבן שמשי הג' שהיא הבינה מורים שני \nענינים ימ\"ל שהוא היסוד למ\"י שהוא הבינה, והנה הג' אותיות שהם ימ\"ל הי' בעטר'. והמ' \nביסוד והל' בתפארת. שני זכרים ואחת נקבה בנים של אם אחת. איש אמו ואביו תיראו איש \nהוא התפארת והעטרה רשות הת\"ת עליה ולכן פטורה כי אין לה חלק ממנה ולמה יעבדנה, אך \nכשהוא בלא רשות אחרת מקבלת מן הפחד ושורש הפחד מן הבינה ולכן תיראו שניהם כאחת. \nונקרא בדגש כי הוא קו ירוק וננקד בנקודה אחת ונקרא חיר\"ק חרק עלימו שינמו והוא המלך \nהמשפט ממית ומחיה בגזירת האב שלו רשות נתונה יכרית השם הגורמים המשפט להמית את עמי \nהארצות כשאינם עוסקים בתורה ומטמאים הארץ הטהורה והנקיה והחליפו כח בכח, ר\"ל רחמים \n"},{"index":21,"he":"החליפו בדין הקב\"ה יתנם לחילוף שאין לא תקנה. וננקד המ' של גימ\"ל בג' נקודות לומר \nשהג' השמשים האלה הם סגולה לבינה והם חתן וכלה ושושבין וכל הבנים האצילה הבינה \nבצורת סגו\"ל שני נקודות זה בצד זה ואחד למטה מהם מכריע באלו. והי' של גימ\"ל נעלם כי \nהוא האור הגנוז והנעלם. והל' בלי נקוד כי בזמן החופה שלשתן עם אמם אין צריך החתן \nנענוע וצער: \n \n"},{"index":22,"he":"ד\"ה דלת הד' רומז בחסד ויש לו שני\nדלת הד' רומז בחסד ויש לו שני שמשים ל\"ת וננקד בקו ונקודה הנקרא קמ\"ץ. והל' בג' \n"}]}
