{"id":"kabala-113916680ec8-1-57","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":57,"title":"קטע 57","hebrewTitle":"קטע 57","segments":[{"index":1,"he":"אשה מלשון אש כי מאיש לקחה זאת ר\"ל מאחר שנאצלה מאיש צריכה להיות זאת ואשה רכה \nוקשה. אמר לו ר' למה זרקא בויאמר, א\"ל בני עדיין לא נחתך הדין מאיזהו מעין שקועה, \nא\"ל א\"כ האדם למה בסגו\"ל, א\"ל זאת אצל האדם ומקרבה ומקבלה להיות לו סגולה. א\"ל מלת \nאשה מה מורה, א\"ל מאת ה' היתה זאת, א\"ל הרבה דברים היה לך עד עתה וכולם דברים \nקדושים מפי קדוש אבל עתה נראה שתסגור פיך ותשים יד לפה היא גופא קשיא מהו מאת ה' \nיאמר מה' זאת לי. א\"ל הראית, נראה לטפשים שאין לחכמים דעת וחושב השוטה שהחכם שוטה \nכמוהו ואין הדבר הזה רק שמע הכוונה, אם מה' היתה לכן נקראת זאת ר\"ל ברוכה ומלת היתה \nכבר בכח עם ה' היתה ונאצלה ממנו בכח והיא זאת, א\"ל ר' איך תוכיח שזאת מורה ברכה, \nא\"ל מא' ועד ת' כל הברכות כולן, א\"ל מא' ועד ת' כל הקללות כולן, א\"ל בני אין הקללות \nיורדות מא', א\"ל למה ארור באות א', א\"ל בני הוא הגוזר, א\"ל (אמר לו) א\"כ הדרא קושיא \n"},{"index":2,"he":"לדוכתא כל הקללות מא' ועד ת'. והוא הגוזר, א\"ל לכן אמר זאת לומר שהיא מתברכת בשבעה \nברכות, אמר לו ר' והמלה עצמה מה רומזת, א\"ל אינך רואה דבר תימה זא\"ת שבה ונעשית ח\"ת \nשכן זא\"ת בגימטריא ח\"ת, וח\"ת רומז ביסוד, והנה שניהם חיבור שלם ובנין חזק ומפואר \nשלא יסתר. אמר לו רבי איני יודע עד מתי תצטרך למודעא אם כן שמלת זא\"ת הוא בנין חזק \nיען ששב לח\"ת אם כן למה אמר בזאת אני בוטח והוסיף ב' והוציאה מכלל ח\"ת והנה נהרס \nהבנין, א\"ל בני דע לך כי ב\"זאת עולה למעלה בב' בראשית וביקש כח מב' בראשית, אמר לו \nזא\"ת היא העטרה ואף על פי שהוא בנין חזק צריכין חיזוק מב' בראשית, א\"ל רבונא דכולא \nעלמא עד מתי לא יסתום פיו ולא יצטרך לשאול בטוח אני בהשם שהגיע העת לשאול אם כן \nשצריך האדם לחבר ב' בראשית עם זא\"ת למה אמר זאת היתה לי יאמר בזאת היתה לי. אמר לו \nדע לך בני שמלת זאת הוא בנין חזק יען ששב לח\"ת ודוד המלך עליו השלום שאמר בזאת אני \n"},{"index":3,"he":"בוטח כך אמר בזא\"ת העולה ת\"י והוא גלות מצרים, והנה יצאנו מהגלות כך אני בוטח שכאשר \nנתקיים זה כן יתקיים ושב וקבצך מכל העמים, אבל מלת זאת היתה לי הוא התפארת זאת היתה \nלי בכח. אמר לו רבי עתה אראה מה תאמר הא כתיב בזאת ידעתי כי חפצת בי, אמר לו זה עתה \nב' בראשית והכוונה אחרי שזאת הוא רגל רביעי למרכבה והוא מדתי ואם כן ידעתי כי חפצת \nבי והוא מאמר דוד לב' בראשית, זהו שנאמר ועורה אלי משפט צוית. אמר לו ולמה אמר לזאת \nיקרא אשה והוסיף ל', אמר לו וי ליה לעלמא שנקראת אשה כי כשהיא אשה היצר מתגבר \nוהרעות נעשות, וכל זמן שיעקב חסר משם היא אשה והוא שאמר יעקב ואביכם הת\"ל ב\"י במ\"ק \nלזא\"ת, ומלת אשה מלשון א\"ש והה' להרמיז שאש הקשה יורדת באש הרפה, הוא אשה ה' האחרון \nשבשם בן ד' שהיא מקבלת וסובלת האש ההוא הוא שאמרו זכו שכינה ביניהם והאש סובלת אש, \nלא זכו אש אכלתו ובמקומו אבארהו בעז\"ה, הוא מקום נדב ואביהוא: \n"},{"index":4,"he":" \nד\"ה וראה והבן אש של שכינה מצרף מה\nוראה והבן אש של שכינה מצרף מה שאין כן באיש, אמר לו דאיהי נקראת זא\"ת, איהו איך \nנקרא, אמר לו ז\"ה, א\"ל אם כן אלה הם שמות ששוים בלשונם ואינם שוים בביאורם, שזה זכר \nוזאת נקבה, א\"ל הן, אמר לו חייך אמור כל דבר וכל ענין שלא אצטרך לשאול יותר, א\"ל \nיהי כדבריך מכל מקום דע בני כי לא אוכל להביא הכל, דע בני שהשמות אשר אומר לך הם \nשמות המתנגדים בד\"ו פרצופים כענין שנאמר גם את זה לעומת זה עשה אלהים, שמות נגדיים \nלד\"ו פרצופים, הת\"ת נקרא ז\"ה והעטרה נקראת זא\"ת, וידעת שהתפארת נקרא הויה ומתגלגל \nי\"ב הויו\"ת זהו ז\"ה, אמר לו מלת זה מה מורה, א\"ל זהו שאמר ז\"ה אלי ואנוהו, אמר לו \nהז' בכללו עולה כ\"ח והוא ח' ט' י' עד כ' ועולים כ\"ז הנה הכ' באמצע, ואמור ךל\"מ הוא \nמלך, הכ' שבאמצע הוא הוי\"ה שכן כ\"ף הוא ק' וקו\"ף הוא יהו\"ה המתרבע קו\"ף, ור\"ל מלך \nהפועל בכ\"ז אותיות זהו ז' של זה, וה' כללו י\"ה לומר לך שכל פעולת המלך ע\"י י\"ה, הוא \n"},{"index":5,"he":"המלכה הנקראת י\"ה. ואם תרבע הז' הוא מ\"ט ואם תרבע הה' הוא כ\"ה צרפם והוא ע\"ד, עדי \nבשמים. ואם תהפכהו הוא ד\"ע כי היא הנקראת דעת, ולעולם יורד ד' מעלות כי הוא מלך \nומשקה ד' קצוות, א\"ל איך, א\"ל בני רבע כל אחד ואחד ר\"ל הז' לבד והה' לבד עולה ע\"ד, \nרבע שניהם ואמור י\"ב פעמים י\"ב עולה קמ\"ד, תן להם ע\"ד שנתרבעו ונשארו ע' מקמ\"ד, ראה \nמע\"ד עד ע' ד' מעלות ולא יותר, א\"ל בני הראית אנ\"י שרומז בעטרה שהוא כלול בז\"ה, א\"ל \nלא שמעתי בלתי היום, א\"ל מלאם זי\"ן ה\"א ראה שנעלה ז\"ה אנ\"י, וא\"כ זאת הנקרא אני \nכלולה עם זה, א\"ל ר' זה עם זאת איך תמצאנו, א\"ל זאת במ\"ק הוא ז\"ה, א\"ל בני אם תרצה \nלדעת ששם אהי\"ה שט בתוכה מלאהו זי\"ן אל\"ף תי\"ו אותיות שניות הם שני יודי\"ן עם א' \nהרי כאן אהי\"ה. כי אין לוקחת מאל\"ף אות שני רק אות ראשון, גם בזאת תמצא נ' שערי \nבינה כי אותיות שניות שהם יל\"י הם חמשים והוא שם מע\"ב שמות, בני ראיתי שהיא אש \n"},{"index":6,"he":"מקבלת אש כי אלהים בתוכה, א\"ל ואיך, א\"ל קחהו במ\"ק מלת זאת במלואו ועולה ל\"ו ומלאהו \nלמ\"ד ו\"ו עולה אלהי\"ם הנה האש בתוך האש שהוא נקרא אש אלהים שהוא פחד יצחק נקרא אש \nוהנה אלהים בתוך זאת. אמר לו ר' ולמה ת' של זא\"ת ברפ\"ה, א\"ל בני היתכן שיהיה זה עם \nזאת והת' יהיה דגושה ר\"ל הת' רומז בפחד יצחק כמו הף' ויש להשיב שאם כל האותיות \nהרומזים בפחד יצחק יבאו כולם ברפה א\"כ לא הנחת כח לדין. א\"ל ר' אמור לי שמות אחרים. \nא\"ל נקרא חת\"ן ונקראת כל\"ה, א\"ל ר' עתה יש מלחמות גדולות ביני ובינך ואני נשאתי \nונתתי עם אבי ז\"ל באלו השמות חתן וכלה וא\"ל סודות גדולות ונעלמים מאד מאד, כתיב \nבאתי לגני אחותי כלה זהו ביאה ואסרה לכולי עלמא ושום כח מכחות הטומאה אינו נכנס שם \nואתה יודע שבעל מגרש את אשתו וכשמגרשה הולכת לאחר כענין שמוני נוטרה את הכרמים כרמי \nשלי לא נטרתי וזהו שאמר וכתב לה ספר כריתות והלכה, אלא מת הבעל ומתבקש מן העליונים \n"},{"index":7,"he":"ואין נותנין לו לעולם תהא האשה אסורה לעלמא כי יש לה חיים מן הצדדים ושפיר קאמר \nהתנא על מה שאמר וקונה עצמה בגט ובמיתת הבעל ואומר זה בשלמא גט דכתיב וכתב לה ספר \nכריתות אלא מיתת הבעל מנלן, כלומר אמור שמקבלת חסד עולם דרך נצח, א\"ל בני ולא ראית \nשהשיבו לו הוא אסרה והוא שרי לה, והכוונה אלו היו רוצים מן השמים להיות לאשה רחמים \nהיה האיש מלא ברחמים מבלי חסרון אבל עכשיו שהוא בכלל העניים והאביונים מבקשים מים \nואין א\"כ האשה אינה מקבלת מצד הרחמים והרי היא הולכת לינק מכחות הטומאה א\"כ מיתת \nהבעל מתירה, אבל בהיותה עמו אסורה. א\"ל ר' ולא ראית שהקשה לו מעריות ואמר ליה והרי \nעריות דאסר להו ולא שרי להו לאחר מיתה והכוונה כי בבא הבעל באשה נאסרו קרובתיהם \nעליו ובמות האשה עודם אסורים הנה האיסור אפי' לאחר מיתה הכי נמי נאמר האיסור אפי' \nאחר מיתה, א\"ל בני חייך אם אומר לך למה אסורה חמותו, א\"ל רבי אומר לך, כי אם האשה \n"},{"index":8,"he":"היא למעלה מן האי\"ש ואיך יתכן להיות כזה עליונים למטה ותחתונים למעלה א\"כ בטלו \nהכחות ממה שנאצלו, א\"ל ברוך אתה מעליון, א\"ל זוכר אני בטוב שהקשה אבי ז\"ל תינח אם \nהאשה אחות אשה מאי איכא למימר. א\"ל ומה אמר בזה, א\"ל חייך זוכר אני בטוב (שהקשה אבי \nז\"ל) שאמר כך מי הוא הבעל הוא יעקב ומי הם האחיות לאה ורחל, רחל האם, ולאה הבת, \nהיינו ר\"ל רחל רומז באם הבנים ולאה בעטרה וא\"כ הבעל איך יהא מותר באחותה היינו הך \nכלומר התירוץ הראשון. א\"ל אינו כך דא\"כ איך נשאם יעקב והלא קלקל אלא רחל ולאה הם \nדבר אחר וענין אחר, אבל אחות אשה שהוא הפח\"ד ובזמן שהאיש עם האשה מרחיקין האחות זהו \nעליה בחייה. א\"ל ר' מכלל שאחר מיתה מותרת האחות, יתברך שם אלהינו ולמה יהיה כזה הלא \nכשנפסקו הרחמים מן האשה וישוב באחות העליונים למטה ותחתונים למעלה. א\"ל בני האשה \nהולכת לשמור כרמים אחרים ואחותה יורדת במקומה והבעל מכבה אותה ברחמים. א\"ל בני \n"},{"index":9,"he":"פעמים יורדת ופעמים אינה יורדת וע\"כ נשאר הדבר שלא בחיוב, סוף סוף הרי עריות הכי \nנמי אסרה הבעל תהא אסורה לעולם, א\"ל כבר תירץ לו מדאמר רחמנא לא תהיה אשת המת החוצה \nוהאיסור הוא כשאין לו בנים אז היא אסורה לעלמא מכלל שכשיש לה בנים מותרת היא לעלמא, \nא\"ל רבי ובטוב משיב המשיב שאין שום התירא ביבמה לעלמא רק אם אין לה בנים אסורה \nלכולי עלמא ומותרת ליבם יש לה בנים אסורה לכולי עלמא וליבם ולעולם מת הבעל יש לה כח \nמן הצד ואין לה יניקה בחוץ. א\"ל כבר השיב מדאמר רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה מכלל \nלכהן הדיוט מותרת וגם לכולי עלמא, והכוונה מאחר שאינה מקבלת מבעלה יונקת מכוחות \nהטומאה, א\"ל והלא השיב לכולי עלמא בעשה ולכהן גדול בלאו ולעולם בשאין לה יניקה מן \nהבעל יש לה יניקה מצד, א\"ל כבר השיב מדאמר רחמנא פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה, \nושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות, או כי ימות האיש האחרון מקיש מיתה לגט, מה \n"},{"index":10,"he":"גט מתרת לעלמא אף מיתה מתרת לעלמא, וכוונת אלו הדברים אבארם בעריות בע\"ה. א\"ל סוף \nסוף חתן מה מורה, א\"ל חתן הוא תפארת ישראל, א\"ל למה נקרא חתן, א\"ל ח' הוא יסוד ות' \nהוא פחד ון' הוא ת\"ת ישראל, בזמן שחתן עם הכלה הפחד עמהם לשלום. וראה והבן ח\"ן הוא \nנ\"ח עליון, והת' עולה שנים, זהו שנים שנים באו אל נח. א\"ל מי הם השנים הם חסד \nותפארת הבאים אל הכלה דרך נ\"ח שהוא החלון. א\"ל ח' של חתן חברהו עם הכ' של כלה הוא \nכ\"ח, ור\"ל כח אחד לשניהם. א\"ל והת' מה מורה, א\"ל תפארת חברהו עם הל' של כלה והוא \nת\"ל ר\"ל והם יעמידו סם ושושבינו ובת זוגו ת\"ל עולם אשר לא יבנה עוד. א\"ל בכח מי, \nא\"ל בכח ה\"ן היא הבינה וזהו ן' של חת\"ן וה' של כלה. א\"ל ר' זה החתן מה שמו, א\"ל \nיעקב והכלה היא לאה מלא חת\"ן ח\"ת תי\"ו נו\"ן העלם במ\"ק והוא ט\"ל לעטרה ונקרא זכר \nונקבה מלשון ה' זכרנו יברך לשון השפעה בנקבה. א\"ל הז' של זכר מה מורה א\"ל מ\"ט ימי \n"},{"index":11,"he":"עומר והם חמשים שערי בינה פחות אחד ואיך כשתרבע הז'. א\"ל בני אם תרצה לדעת כמה כח \nגדול כח הזכר חלקהו, א\"ל ר' אינו מתחלק, א\"ל והוא קי\"ג וחצי, חצ\"י זכ\"ר. א\"ל ומאי \nנפקא מינה, א\"ל קי\"ג וחצי שהוא חצי זכר עולה כזכ\"ר, ראה והבן שאם תחבר זכר וחצ\"י \nהזכר קי\"ג עולה ות\"ן הוא שנאמר ות\"ן שמה עולותיכם שהעולות בזכר, וזהו שנאמר תנ\"ו \nלכם מופת מכח הזכר אשר ניסיו ניסים נגלים ראית מעלת הזכר. ועוד מלאהו זי\"ן כ\"ף ר\"ש \nוידעת בני ששני מיני שלג יש בפרדס אחד חיוור ואחד מבלי חיוור והם כתר וחסד ושניהם \nבאים בזכר כי תחלקהו זכר במילואו והוא של\"ג של\"ג, א\"ל א' יתר, א\"ל חלקהו והוא חצ\"י \nחצ\"י והוא ארי\"ה הוא חסד השלג האחד, זהו שאמר חצ\"י אכלה בם. והעטרה נקראת נקבה עולה \nבמ\"ק זק\"ן הוא השלג השני הנקרא זקן חיור ויורד בנקבה הכל ע\"י הזכר. ועוד זכר ונקבה \nבהדי הדדי העלם בחשבון ועולים שפ\"ד חלקם חצי לזכר וחצי לנקבה והנה הולך לזכר קב\"ץ \n"},{"index":12,"he":"ולנקבה קב\"ץ הנה שנתן הזכר לנקבה בעבור שנתחברה עמו למ\"ד ה\"א שעולה פ' זהו האות \nהרומז בעטרה, ואם תחלק נקבה עולה כל חלק ע\"ח וחצי, צרפם ועולה שפ\"ד, ראה מה נעשה \nשמה שעלה זכר ונקבה עלה חצי נקבה, וחצי נקבה, ראה והבן יש לך שני שפ\"ד שפ\"ד ושני \nקב\"ץ קב\"ץ צרף שפ\"ד עם קב\"ץ ועולה תקע\"ו זהו תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו \nונקראים שדים ורחם, שהת\"ת שדים והעטרה רחם, שכל המניק לאחרים נקרא שדים והיונק נקרא \nרחם. א\"ל ר' ולמה בשמות הללו, א\"ל שדי\"ם עולה דש\"ן ורענ\"ן, וראה והבן מה מעלה גדולה \nיש לשם הזה והיא כציור של ש' משדים י' י'' כ' לומר לך כי ש' רומז בבינה וציורו \nחמשים שערי בינה שכן ציורו עולה חמשים, ואם תעלה כל אות ציורו בכללו י' י' י' כ \nהנ\"ל עולים ר\"ם ורם רומז בבינה והיא העלתה את בנה להיות רם בו' קצות המעט בעיניך \nזאת. ועוד אם תרצה לדעת איך העטרה הולכת בגבורה הנקרא אש גם התפארת ומשלימין ואין \n"},{"index":13,"he":"שטן ואין פגע רע בזמן היניקה, חבר שדים עם רחם ועולים בר\"ת חלקם ועולים א\"ש א\"ש \nמשמע ששניהם משלימים באש, ואם תעיין בני כמה נתן לה בזמן היניקה נתן לה חשבון ג\"ן, \nכי היתה רחם ועתה שנתחברה עמו ונחלקה נעשית א\"ש והיתר שבין רחם לאש הוא גן, ויורד \nומטייל ואוכל ושותה עם הרחם זהו באתי לגני כלה: \n \n"},{"index":14,"he":"ד\"ה וראה והבן שנצטייר הש' של שדים\nוראה והבן שנצטייר הש' של שדים והד\"י אינם מצטיירים והוא י\"ד, והם' מצטייר כ\"ו, הנה \nי\"ד יהו\"ה שבזמן יניקה הי\"ד הוא של יהו\"ה ואין כח מכחות האדומים נכנס שם, ורחם לומר \nבזמן שהיא יונקת מן השדים אז האדם שהוא הת\"ת הוא אדם שלם בצורתו כענין בשש צרות \nיצילך ובשבע לא יגע בך רעה, ר\"ל כשהוא שלם בשבע צורות לא יגע בך המדה הנקרא רע וע\"כ \nנקרא רחם שעולה רמ\"ח אברים לומר לך שהוא השלימהו לרמ\"ח אברים, הלא תראה שהוסיף \nהקב\"ה לאברהם אבינו ע\"ה ה' להשלימו לרמ\"ח אברים ואח\"כ הוליד את יצחק כי אברהם עולה \nרמ\"ח כי אין חסרון בפרד\"ס, האמת הסיג שיצא ממנו הוא ישמעאל יצא בהיותו חסר שכן אינו \nנכלל בכלל הפרד\"ס, והנה הר' של רחם אינו מצטייר והח' מצטייר ד\"ו והנה העטרה בגזירת \nרד\"ו, זהו אנכי ארד עמך מצרימה כלומר אני עמך בגלות, והמ' רחם מצטייר כ\"ו ר\"ל שהת\"ת \nלא הניחם לגמרי ביד זרים זהו אנכי תוספת הכ' ולא אמר אני, ונקראים א\"ב ואם, ת\"ת \n"},{"index":15,"he":"א\"ב, עטרה אם, כי הבן כשנאצל מאציל והוא אב לנאצל והעטרה היא אם שכל כחה מן האב, \nמ\"מ אב ואם נקראים כי שניהם שם מלא יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א. האמת בני דע לך כי ביד האב \nהזה ואם הזאת השכר והעונש הלא תראה אב מצטייר יו\"י ד\"ו ועולים ל\"ו, זהו ה' קוינו \nל\"ו, ואפ\"ה עמו האם הנקראת אלהים שכן למ\"ד ו\"ו מלא עולה אלהים. וראה והבן שהאם \nלעולם נעלמת בתוך האב כי כשתרבע אב נעשה כענין ב' פעמים ב' הוא ד' ואלף אינו מתרבע \nהרי ה', הוא ה' אחרון שבשם בן ד' אותיות הרומז באם, והנה האם עם האב, ועל שהיא \nהאצילה הבהמות ועולם הגשמי ע\"כ נקראת אם אותיות המצטיירים יו\"י כ\"ו, ושניהם עולה \nבהמה, וע\"כ הזכיר שהמע\"ה נפש הבהמה העולה כי יש לה עלייה. ומלת אם מצטיירים ב' \nפעמים כ\"ו הם הו' ומשך הו' הנקראים בנים אתם לה' היא הבינה הנקראת לה' ונמצאים \nבציור אותיות אם, על שכל פעולתה בתחתונים ע\"י נטילת רשות מן הווי\"ן, וראה והבן מה \n"},{"index":16,"he":"מורה מלת אם שאין הנקבה פועלת זולת הזכר הלא תראה שאם תחלוק אם לחצאין כל חלק עולה \nכ' וחצי, עולה דק\"ל, [היינו חצ\"י עולה קי\"ד וצרף אליו הכ'], דק\"ל אחד זכר ואחד \nנקבה. ראה והבן עתה דבר גדול ונורא כשמתחברין השני דקלים הללו מולידים בת ושמה סרח \nהיא סרח בת אשר. ומלת סרח מורה רחמים אחר שהיא בת אשר הרומז בכתר, והכוונה בזמן \nשהדקלים בחיבור הקב\"ה משפיע רחמים בעולם, והראיה דקל דקל עולה סרח, ונקראים איש \nואשה איש הת\"ת, ואשה העטרה. וראה א' רומז בכתר וכאשר נאצל הת\"ת נותנו לו הי' הרומז \nבחכמה, ובראות החכמה שהוא אב את הכתר שנתן לו את הא' נתן לו גם הוא את הי', והש' \nהרומז בבינה ובראות הבינה שהיא אם את החכמה שהוא אב ונתן לו את הי' נתנה לו גם היא \nאת הש'. והנה נכלל משלשתן ונעשה איש, ה' איש מלחמה ה' שמו. אשה נכנס האם שהוא הש' \nבה' שהיא הבת נצטרף הא' עמהם שלא להחריב את העולם זהו אשה. וראה עתה והבן שאחר \n"},{"index":17,"he":"שהרויח אלו הרויח כל כ\"ב אותיות זהו שנקרא תורה שבכתב, א\"ל ריוח אני שומע ואיני \nיודע איך, א\"ל אחר שהרויח האחדים הרויח מא' ועד ט', ומאחר שהרויח הי' הרויח מי' ועד \nצ', ומאחר שהרויח המאות הרויח מק' ועד ת', והנה הכל שלו, גם הרויח אותיות ך ם ן ף ץ \nשהם בכלל המאות. והנה בין הכל כ\"ז אותיות זהו שאמרתי לך מלך הפועל בך\"ז אותיות, מ\"מ \nלא באתי רק להודיעך מעלות האותיות שנתנו לו, אבל א' במלואו שעלה אי\"ק רומז בכת\"ר. \nבכ\"ר לחכמת אלהים. גל\"ש לבינה. דמ\"ת רומז לספירת החס\"ד. הנ\"ך לפחד. וס\"ם לת\"ת. זע\"ן \nלשבת. חפ\"ף לנצ\"ח. טצ\"ץ להוד ומלכות בת זוגו של שבת: \n \n"},{"index":18,"he":"ד\"ה וראה עתה והבן אי\"ק רומז על\nוראה עתה והבן אי\"ק רומז על הכתר מלמעלה למטה ורומז על העטרה מלמטה למעלה אחר שהכתר \nנקרא אין ועטרה נקראת אנ\"י שהוא אותיות אין כענין אני ראשון ואני אחרון א\"כ אי\"ק \nרומז גם בעטרה: \nבכ\"ר הב' והכ' והר' מורים על חכמת אלהים בהיותם בקיבוץ בכר, ודע שהם ב' חכמות חכמת \nאלהים וחכמת שלמה וסימן לדבר שלמה ואמו בת שבע חכמתו: \nגל\"ש ג' וש' רומזים לבינה ולחסד, כי בהיות הג' רומז בבינה הש' רומז בחסד, הל' לת\"ת, \nשהת\"ת נקרא מגדל הפורח באויר שהוא באמצע קו השוה, וכשהש' הוא לבדו בלא ג' רומז \nבבינה ועל שיש לה ג' רגלים הוא בעבור שהבינה היא שלישית: \nדמ\"ת הד' רומז אל העטרה שהיא חיה רביעית מד' חיות המרכבה, ונקראת ד' כי היא דל\"ת \nופתח לצופים במרכבה להכניסם בפנים, גם נקראת ד' מלשון ואם ד\"ל הוא כי אין לו משלו \nשום דבר רק מה שנותנים לו מהצדקה, והעטרה קראת את עצמה עני ואביון אני, משל לעושר \n"},{"index":19,"he":"אחד שהיה בין אנשים עשירים ממנו אע\"פ שגם הוא עשיר, אצל העשירים הגדולים ממנו הוא \nד\"ל. מ' פתוחה מ' סתומה שניהם רחמים הלא תראה שמלת מ\"ם בא במ' פתוחה ובמ' סתומה \nובי', ואות י' באמצע מי\"ם לומר לך ששני ממי\"ן הללו יונקים מהי' שהוא רומז בחכמה, \n"}]}
