{"id":"kabala-113916680ec8-1-61","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":61,"title":"קטע 61","hebrewTitle":"קטע 61","segments":[{"index":1,"he":"ואחר שברח דוד לקח שאול את מיכל ונתנה לפלטי בן ליש באיסור, וכשנהרג שאול חזר דוד \nולקחה בהיתר כי מיכל היתה אשתו של דוד ואין קדושי פלטי בן ליש כלום שאין קדושין \nתופסין באשת איש וחזר ולקחה בהיתר, והנה כל משפטי דוד בדין ובצדק כמדתו, א\"ל ר' \nולמה פלטי בן ליש היה בוכה אחר העבירה אחר שאדרבא מצד עצמו היה לו להניחה. א\"ל בני \nחלילה וחלילה שפלטי בן ליש היה בוכה אחר העבירה כי הוא ידע באמת שהיא אשת איש ולא \nבא עליה מעולם ולא נכשל בה כי היה כובש את יצרו יותר מיוסף הצדיק ומבועז ובכל פעם \nהיה מעלהו הקב\"ה שכר גדול וע\"כ היה בוכה, א\"ל א\"כ שאול אחר שלקחה דוד לאשה לפני כל \nהעולם למה נתנה אחר בריחת דוד לפלטי בן ליש, א\"ל שאול היה סובר שדוד לא קדשה קדושין \nאחרים רק הקדושין של מאה הערלות מפלשתים ואמר שאול כי אינם שוים פרוטה, ודוד שסבר \nשהם קדושין כי הם שוים פרוטה לא קידשה בקדושין אחרים, א\"ל ר' אמור לי באומר בתך \n"},{"index":2,"he":"ופרתך מקודשת לי בפרוטה למה נשאר בתיק\"ו, א\"ל בני הוי דברים שבלב כי משאמר פרוטה \nוהזכיר בתך ופרתך לא ידענו אם חילק הפרוטה חצי בבתו וחצי בפרה ולא כלום או לא כל \nאחד כדינו קאמר הבת בפרוטה ופרה במשיכה ושניהם שלו לכן נשאר בתיקו, א\"ל ר' ונשאל לו \nואם לא חילק וודאי מקודשת ואם חילק הפרוטה ולא כלום, וא\"ת מאי נפקא מינה בין כך \nובין כך אסורה, נ\"מ דבר גדול שאם חילק הפרוטה היא מותרת בוודאי, ועתה בא בן זוגה \nליקחנה ואתה אסרת עליו ואתה גוזל חלקו שמעו שמים והאזינו ארץ חז\"ל התירו לגזול אשה \nמבן זוגה והתורה אמרה לא תגזול, ואם לא חילק וודאי מקודשת ואם הניחה והלך הגדר \nפרוצה כי בהיות יודעים שבוודאי היא מקודשת הגדר חזק ואמיץ אבל בהיות ספק הנה נפרצה \nהגדר ויכנסו כי אין הספק כוודאי אף כי הם עריות א\"כ יבררו הדבר ולא יעשו הוודאי ספק \nאו המותר אסור. א\"ל בני אמת אמרת שאבי ז\"ל מסרך בידי ובלאו הכי האב חייב למול את \n"},{"index":3,"he":"בנו להכניסו בתוך הקדושין ולהוציאו מן הערלה ולפדותו מן הכהן כי לו משפט הבכורה, \nוללמדו תורה שבכתב ותורה שבעל פה כי הוא אמונתינו שאין הריסה באלו, ולהשיאו אשה כי \nהוא חבור האוהל, וללמדו אומנות שהוא דבר שאין מביאו לידי חילול, ולהשיטו בנהר מעשה \nבראשית ומעשה מרכב כל אלו תלוים באב לעשות לבנו וכולם קיימתי והרי אתה בן י\"ג וברוך \nשפטרני מעונשך ואיני עמך, ומכל מקום אם רצונך אמור אתה ואקשיב ואראה דברים המסופקים \nאיך תבררם, א\"ל א\"כ האב שמחל על כבודו כבודו מחול ואומר אני ותקשיב אתה, ודע לך \nשאפי' אם היו שואלים אותו והיה מברר דבריו אין שומעין לו הואיל ולא בירר בשעת מתנה \nשנתן הפרוטה כי הוי דברים שבלב ואינם כלום, א\"ל אי הכי דבריו שיצאו בפועל ואמר בתך \nופרתך בפרוטה זהו הפועל היכן נפל שיתברר בדברים שבלב, ודברים שבלב אינם כלום והפועל \nנתבטל ותהא מותרת, א\"ל ר' אומר לך דבר אחד שאמר לי אבי ז\"ל בזה והשמר לך שלא תהרהר \n"},{"index":4,"he":"דבר כי הוא לא אמרם אלא מפי אליהו ז\"ל וכך אמר, התפארת נקראת ל\"ב והעטרה נקראת ל\"ב, \nנוטלת רשות מהלב שהוא הת\"ת הוא המלך בו' קצוות ולו הרשות נתונה א\"כ דברים שבלב הוא \nהעטרה אינם כלום, ועתה זה האדם שקידש שני דברים בפרוטה אחת אנו צריכין לדעת דברי \nלבו לברר הפועל שהוציא מפיו, ומפני שדברי הלב תפושים מכאן ומכאן מן הלב העליון ומן \nהלב התחתון ע\"כ נשאר בתיקו, והואיל ונפל הדבר בספק אסור שאם תעמוד דברי לבו בלב \nהתחתון ואינם כלום יאמרו לך אדרבא הם דברי לב העליון והוי דברים א\"כ יש איסור \nולחומרא זהו כל תיקו דאיסורא לחומרה כי זה הספק הוא ספק דאורייתא שהלב העליון הוא \nתורה שבכתב. וראה והבן באמת שכתב בכל לבבכם להרמיז בשני הלבבות לב טוב ולב רע, א\"ל \nכתיב לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו ונתעוררו חז\"ל לומר לא ירבה אלא י\"ח ור\"י אומר \nמרבה יותר מי\"ח ובלבד שלא יהיו מסירות לבו, ור\"ש אמר אפי' אחת ומסירה את לבו לא \n"},{"index":5,"he":"ישאנה ולדבריו יאמר לא ישא אשה ולא תסיר לבבו אבל עכשיו שאמר לא ירבה לו נשים משמע \nנשים ומסירות לא ישא אשה א' ומסירה ישא, א\"ל אחר שהטעם הוא שלא יסור מה לי אחת ומה \nלי הרבה, א\"ל א\"כ יאמר ולא ישא ולא יסור וכ\"ש רבות, א\"ל בני אחת ומסירה לא ישא, אחת \nואינה מסירה ישא, רבות אפילו כאביגיל לא ישא וזהו לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל, \nא\"ל י\"ח מנא להו, א\"ל דכתב וילדה בנים לדוד בחברון ומונה ששה נשיו והם אחינועם \nהיזרעאלית ואביגיל ומעכה וחגית ואביטיל ועגלה הרי כאן ו', וכתיב ואם מעט ואוסיפה לך \nכהנה וכהנה הרי כאן ג' פעמים ו' הם י\"ח, א\"ל על מה נתעוררו חז\"ל לומר עד כ\"ד ועד \nמ\"ח כענין שנאמר ואימא ו' כהנה עוד ו' הרי י\"ב ואמר וכהנה הרי כ\"ד, ותנא אחר אמר \nא\"כ יכתוב כהנה כהנה מאי וכהנה אלא כהנה ראשון י\"ב כהנה שני כ\"ד וכהנה ריבה עוד כ\"ד \nהרי כאן מ\"ח וכי לא ידע הקב\"ה כמה נשים ראוי למלך לישא אבל הזהירו בלאו לא ירבה ולא \n"},{"index":6,"he":"ביאר, וכשאמר הנביא ואם מעט ואוסיף לך כהנה וכהנה אם תורתינו מתיר להיות י\"ח כענין \nכהנה ראשון ו', כהנה שני ו', וו' שהיה לו הרי י\"ח, ואלו לבד התיר לו הקב\"ה ואם ישא \nיותר עובר בלאו לא ירבה א\"כ האומר כ\"ד עבר המלך ואם כדברי האומר כי כהנה שני בא \nלרבות עוד י\"ב הרי כאן כ\"ד א\"כ המתיר את המלך שישא מ\"ח יעבור המלך בלאו ועל המתיר \nמשפט העבירה, ואם הדין כדברי האומר מ\"ח שהרי הדין עמו כי לא בחנם נכתב הו' של וכהנה \nא\"כ האומר י\"ח וכ\"ד גזלו נשי המלך במקום שהתורה התירה לו מה ראו למעט מנת המלך אשר \nנתן הקב\"ה לו, ואחרי כל אלה אבן מקיר תזעק ויאמר הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע \nכמוהו לשום המלך בספיקות רבות לעבור בתורתו יכתוב בפירוש לא ירבה לו נשים יותר מו' \nאו י\"ב או י\"ח או כ\"ד או מ\"ח ויסתלק מן הספק, ועוד אלו התנאים והאמוראים נדחקו \nואינם אומרים לא ידענו אבל אומרים דברים שאינן נראים מן הכתובים ואמת כי מנו מנין \n"},{"index":7,"he":"אמיתי שהיה לדוד ו' נשים ומיכל בת שאול היכן, א\"ת ששכחו אותה עתה שהזכרנוהו קשה \nלכולם למ\"ד י\"ח אדרבא כ\"א כי ג' פעמים ז' הרי כ\"א, ולמ\"ד כ\"ד אדרבא פ\"ח, והאומר מ\"ח \nאדרבא נ\"ו, ושכחו ולא הודו לו לומר שכחנו ויחזרו בענין האמת אבל אמרו היא מיכל היא \nעגלה ואוהבה כעגלה הם אמרו כן ואני אומר כן עגלה היא אחרת ומיכל היא אחרת ושכחו \nחכמים לומר שמיכל נשכחה מפיו של המונה נשיו של המלך, א\"ל בני כמה פעמים אמרתי לך \nשהשטן מתגרה בי שנתחברתי עמך ואם יודע אתה מפי אביך אמור כי אני מעי חמרמרו ממך \nואין לי כח להשיב לך כי אם תרד בכל התורה כולה בדרך זה אם יהיו כל העולם סופרים וכל \nהקנים קולמוסים וכל הימים דיו והשמים והארץ קלפים לא יוכלו לכתוב כונתך, א\"ל א\"כ \nבחנם אמר איוב היאכל תפל מבלי מלח ואם יחסר המלח מהבשר הבשר מסריח ואינו נאכל ואם \nיתקן ויתייבש בלא מלח יאכל בלא טעם וכי הדברים האלו ממני הם הלא מאבי ז\"ל הם שלא \n"},{"index":8,"he":"הניח בשר מבלי יודע תיקון מליחתו, וכל הדברים שיצא מפיהם עכ\"פ נמלחו ונתקנו ויצאו \nמפיהם כי לא בחנם אמר החכם אם הייתי בהר סיני הייתי שואל שתי פיות אחד לדברי תורה \nואחד לדבר מילי דעלמא, ואם דבריהם אינם תורה איך היו יכולין להוציא מפה קדוש מילי \nדעלמא לכתבם בספר לכן אמור ואם לא תדע שאל ויאמרו לך ואם אינך רוצה אומר אני ולא \nמדעתי ומשכלי רק אבי ז\"ל אמרם ואם אתה בספיקות רבות ואתה צריך לשאול מהיודעים אני \nבע\"ה אין לי ספק כי השמים הכינו לי מקום לדעת, ודע כי קב\"ה אמר למשה רבינו ע\"ה עלה \nאלי ההרה ועלה ומצאו שאמר לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. וא\"ל משה רבונא דעלמא האי \nלבבו לבו מבעיא, וא\"ל לב המלך הגשמי יסיר לבו הרוחני ממצבתו כענין ונשיו הטו את \nלבבו ומה שלא פירש לו בפירוש כמה יקח הכוונה הוא לא ירבה לו נשים יותר מדאי יותר \nמדוגמא העליונה, ואם אינו כן יטו את לבבו והנה המלך המשפט שהוא הבינה פועל בו' \n"},{"index":9,"he":"ספירות זולת העטרה שנתנה לת\"ת והיא בעולת בעל ואם המלך רוצה לעשות כענין המלך העומד \nבעולם הגשמי הוא מלך דוד היא העטרה אשר עם י\"ב הויות הבאים אליה מקיים עולם הגשמי \nורוצה גם הוא שיקיים עולם עם י\"ב נשים כי ההויה באשה כענין ויצאה והיתה וכמו כי \nתהיין לאיש הרשות בידו שע\"י י\"ב נשיו יתבודד להשיג בי\"ב הויות והיא השגת המלך, ואם \nירצה י\"ח גם י\"ח עולמות, וכולם במלך הרוחני היא העטרה ורוצה גם המלך להשיג בעולמות \nע\"י נשים י\"ח עולמות הרשות בידו, ואם הוא ר\nוצה להוסיף על י\"ח עוד ו' נשים נגד ו' קצוות הרשות בידו, ואם רוצה לעלות עד מ\"ח א\"י \nהו\"ה אהי\"ה וכולם נכללים בזה השם הרשות בידו, האמת אם הוא יוצא מהכללים א\"כ חושב מה \nלמעלה ויסור לבו ע\"י מחשבתו, וע\"י הנשים באים השגות האלו כי באשה באים כולם, א\"ל \nבני א\"כ יש לו לישא י\"ג להשיג באחד א\"ל י\"ג הוא בכלל מ\"ח, א\"ל ויקח ע\"ב להשיג בשם \nמע\"ב שמות, א\"ל ר' אל תכני בעוקצך כי איני מקבל שום מכה שכל השגות כולם מהמח הוא שם \n"},{"index":10,"he":"בן מ\"ח א\"י הו\"ה אהי\"ה וכולם נכללים בזה השם ואם יצא מזה יצא ממחיצתו, הלא תראה \nשלמה יצא והטו לבבו, ומה שארז\"ל היא עגלה היא מיכל אמת הוא כך כי המלך לא נשא בפרט \nז' נשים כמו שאמרתי שהעטרה היא בעולת בעל, אבל בכלל אין לעכב שז' בכלל המ\"ח, ומה \nשכתוב ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה משום מעשה שעשתה בבוא דוד עם ארון \nהקודש א\"כ נראה שעגלה שהיה לה בנים היא אחרת ומיכל היא אחרת אין הדבר כן כי לא יתכן \nשישא המלך ז' נשים בפרט אלא הכי הוא, מאותו מעשה שעשתה בבוא דוד עם הארון לא היה לה \nולד אבל קודם המעשה היה, ודהמע\"ה לא רצה לקחת נשים ופילגשים רק י\"ח, והנשים בקדושין \nוכתובה, והפלגשים בלא קדושין ובלא כתובה, כי רצה להשיג ההשפעה הבאה בפלגש היא לילית \nוהכל מן המלך, א\"ל בני אמרת מה שאמרת והכל אמת ובמקומו אומר גם אני בע\"ה, א\"ל כמה \nבנים היו לו לדוד א\"ל אחד הוא שלמה כי דוד ושלמה אחד שה' משלמה רומז בדוד וא\"כ שלום \n"},{"index":11,"he":"וה' יסוד ועטרה, וע\"כ שלמה ימלוך כי דוד אביו כלול בשמו של שלמה, א\"ל והלא רב אמר \nד' מאות בנים היו לו לדוד, א\"ל כל הד' מאות היו בני יפת תואר ותמר היתה בת יפת תואר \nולא היתה בת דוד ממש כי מעוברת לקחה וילדה בבית דוד וגדלה כבת וע\"כ נקראת בתו ואח\"כ \nנולד אבשלום, ואמנון בא עליה בהיתר שלא היתה בת דוד, א\"ל ר' והלא לא חשש משום נדה. \nא\"ל בני וכי יש נדה בבית המלך שהרי בזמן שיסתלק הדם מן האשה הוא הדין הקשה היא \nטובלת במקוה ישראל ונטהרת מן הדין, וי לה לאשה כשפסק דמה והגיע זמנה ולא ירדה \nבטבילה כי אין להניח טומאת הדין בבית המלך היא כ\"י ולכן אפי' האלמנה צריכה בזה \nהטהרה בזמנה מיד ולכן אם כל הטומאות בטלו טומאת נדה לא בטלה כי אין חורבה בעולם \nכמוהו, וא\"כ תמר טהורה היתה, א\"ל ר' נהי שלא היתה אחותו לא מן האב ולא מן האם וגם \nלא היתה נדה כי אין טומאה בבית המלך ויש אזהרה גדולה א\"כ למה שנאה, א\"ל בני חלילה \n"},{"index":12,"he":"ששנאה שום שנאה משום שעבר עליה. אלא נימא נקשרה ועשאתו כרות שפכה, א\"ל ר' ומי לא \nירום צעקתו בזה טומאת נדה אין מניחין בבית המלך ושערות מניחין והלא האשה צריכה לבער \nכל טומאה ממנה ומה שאינו מבערם האיש שהוא צדיק חונן ונותן אך האשה אין לקבלם כלל \nאלא להשחיתם הוא שנאמר ויצא לך שם בגוים ביופיך שלא יהיה להם שערות לבנות ישראל לא \nבבית השחי ולא בבית הערוה כי צריך הבעל למצוא אותה מבלי שום טומאה כענין כולך יפה \nרעיתי ומום אין בך כ\"ש המלך שאין טומאה בביתו וא\"כ מאין לה שערות לתמר לעשותו כרות \nשפכה וחזר הדין למה שנאה, א\"ל בני אמת אתה אומר אבל הכי אמרתי נימא קשרה לו לכתחלה \nועשאתו כרות שפכה לכתחלה, א\"ל ר' אם כדין שנאה למה נהרג, א\"ל הוא הרג את עצמו כי \nגרם שנסתלק מקדושתו כענין לא יבא כרות שפכה כי יצא מדוגמא העליונה וגרם צעקת רבים \nכענין ותקח תמר אפר על ראשה וצעקה גדולה נפלה על העולם כי אמרו לבנות מלכים לסתומות \n"},{"index":13,"he":"לצנועות הוא כך לפתוחות ולפרוצות על אחת כמה וכמה, וגלה בתחבולה מאת המלך וברוך הוא \nאשר יגדע האמת ונתחייב ונהרג, א\"ל א\"כ חזר הדין מאחר שהשערות אין נמצאים בבית המלך \nכי כולך יפה רעייתי ומום אין בך א\"כ תתחייב האשה להשחיתם בחובות מצות עשה או בעונש \nלאו כעין טבילת נדה וא\"ת אין ה\"נ א\"כ למה לא יתחייב הבעל להתיר את נדריה כשנדרה שלא \nלגלח אותו מקום והלא גורם טומאה בבית המלך, וגדולה מזה אמרו שאינו זקוק להפר לה \nשאין השועל מתעפר אלא בעפר פר ר\"ל שאין לו עינוי וצער מהשערות ואדרבא אין עינוי \nוצער כטומאה, א\"ל בני אמת הדבר אבל לא נאמר זה ההיתר אלא בגלות שהיא נוטרת כרמי הע' \nשרים, וע\"כ אין הדבר בחובה מ\"מ יש שכר בהשחתם אבל בזמן קיבוץ גלות ישראל לא נמצאת \nשערות לא בית השחי ובבית ערוה כלל: \n \n"},{"index":14,"he":"ד\"ה א\"ל ר' ולמה לא ירבה לו סוסים,\nא\"ל ר' ולמה לא ירבה לו סוסים, א\"ל בר מינן מההוא שמרבה לו סוסים א\"כ מחזיק מצרים \nהחיצונית זהו ולא ישיב העם מצרימה, א\"ל א\"כ יכתוב ולא ירבה סוסים מאי לו, א\"ל אם לא \nיאמר לו א\"כ אומר אני שלא ירכב כלל וכלל וא\"כ ישראל מה תהא עליהם, לכן אמר לא ירבה \nלו סוסים ומלת לו פונה פנים ואחור וה\"ק לא ירבה לו כדי שלא יוציא השפע לחוץ ופונה \nגם לאחור לו סוסים הכוונה כדי מרכבתו תהיה לו הוא ישראל הגשמי שהוא מרכבת העטרה \nולכן תיבת לו בין ירבה לסוסים, ובמקומו אבארהו בע\"ה. ונשוב לעניננו, א\"ל ר' המתן \nמעט אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשים בשרביטו, א\"ל סוס המלך \nמאי ניהו חכמת אלהים מי רוכב עליו מי שלמעלה מן המלך הוא עלת העלת, וכן הכסא. ואין \nמשתמשים בשרביטו של מלך אלא מלך אחר, א\"ל ר' א\"כ אבישג השונמית דכתיב ויבקשו נערה \nיפה את אבישג השונמית וכתיב ותהי למלך סוכנת א\"כ מותרת לשלמה בנו, א\"ל אין ה\"נ \n"},{"index":15,"he":"לשלמה מותרת ולאדוניהו שהוא הדיוט אסורה, א\"ל נהי שהוא מלך מ\"מ סוכנת אביו מי הותרה \nלו, א\"ל כתיב והמלך לא ידעה רק משרתת המלך ולא קדשה, א\"ל אי הכי מאי נפקא מינה \nפשיטא דמותרת, א\"ל בני אפ\"ה אסורה להדיוט משום שכבר נשתעבדה תחת המלך ושמשה את המלך \nאסרה להדיוט, א\"ל א\"כ העני אדוניהו מה חטא אחר שלא קדשה ולא בא עליה מותרת אף \nלהדיוט דפלגש היא ופלגש מותרת להדיוט, ולא זאת שלא נתן לו המותר אלא שהרגו שומו \nשמים על זאת אפי' שהיה אסורה לו ולמה יהרג כ\"ש שמותרת הא אמרינן לאו שאין בו מעשה \nאין לוקין עליו וכאן לא לאו ולא מעשה ולא חיוב מיתה ולמה יהרג, ועוד מאי האי דקאמר \nחי ה' וכי מי חייבו לישבע, א\"ל בני מי סברת שאין הפרש בין פלגש לפלגש פלגש החיצונית \nכשמת המלך מותרת אף להדיוט, פלגש פנימית כעין אבישג אסורה, וראה והבן כי אדוניהו \nרצה למלוך על ישראל בלא רצון אביו ונתחייב הריגה ועתה הוא הדיוט וכיון למנוע השפע \n"},{"index":16,"he":"מלרדת במלכות שלמה כי ההדיוט אין לו כח לתת לפלגש המלך, ושלמה היה חכם גדול ואמר חי \nה' ולא כמחשבתו וימות הוא מדה כנגד מדה. א\"ל ר' פלגש פנימית מה הוא, א\"ל כל המדות \nכולם נקראים מלך והדיוט ואשה ופלגש, א\"ל די לי בזה ונחזור לדברינו. ונקרא מלך שאם \nתמלאהו מ\"ם למ\"ד כ\"ף וקח אותיות שניות ממ\"ף שהוא יהו\"ה כעין י' פעמים ה' ה' פעמים \nי', ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' הרי כאן ממ\"ף ועולה ע\"ץ, והנה מלך אותיות שניות שלו \nעולין יהו\"ה א\"כ הוא מלך הוא יהו\"ה עץ החיים, וזהו שהכל רצים לראות את המלך הגשמי \nשהוא דוגמא והדין נותן, ואם תרצה לדעת מעלת המלך עם המלכה כתבם זה על גבי זה: \n-- מ - ל -ך: \nמ - ל - כ - ה: \nצרף הה' של מלכה עם המ' של מלך ועולה יוד ה\"א וא\"ו ה\"א, צרף הה' של מלכה עם הל' של \nמלך והוא ה\"ל, צרף הה' של מלכה עם הך' של מלך ושב ה' לת\"ק, וראה עתה והבן התחברות \nהה' עם אות מ' ממלך נעשים יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א עצם אחד עם המלך ועלתה בבינה וזהו ה\"ל \n"},{"index":17,"he":"ה' לל' ר\"ל ה' אחרון לל' שהיא הבינה, ואח\"כ נתן לה כח להשתמש ת\"ק שנה בשמיטה אחת, \nא\"ל בני מאביך זקני והוא אבי קבלתי זה, צרף כ' של מלכה עם מ' של מלך והיא ס' היא \nבינה סמך העולם, צרף כ' של מלכה עם ל' של מלך והוא נ' הנה עלתה בסמך וזכתה בנ' שערי \nבינה, צרף כ' של מלכה עם כ' של מלך ועולה גואל, ראה עתה נעשית בם גואל. א\"ל ר' אבל \nאני קבלתי מאבי ז\"ל צרף ל' של מלכה עם המ' של מלך והוא ע' נתחבר עם המלך ונעשית \nמלכה על ע' שרים, צרף ל' של מלכה עם ל' של מלך ועולה אהי\"ה ראשון אהי\"ה אחרון וח\"י \nור\"ל אחר שנעשית מלכה בע' שרים היא אומרת ח\"י אהיה ראשון נותן כח וממשלה לאהי\"ה \nהאחרון ונקראים הוא ושמו. ראה והבן קראה שמו על שכחה ממנו י\"ה ברבוע ו\"ה ברבוע עולה \nשמו, ואם תהפכהו הוא שו\"ם שהבינה אומרת שום תשים עליך מלך הוא הת\"ת, א\"ל ר' ותשים \nלמה נכתב, א\"ל שום העטרה את המלך עליה תשים אתה ישראל את העטרה עליך, והוא מתהפך \n"},{"index":18,"he":"ומ\"ש שאם יגרום החטא מש הו' שהוא מלך מן המלכה ותשוב המלכה פלגש והפלגש מלכה, א\"ל \nר' תרצה לראות איך הקו הוא בתוך שמו, א\"ל בני דבר גדול הוא זה, א\"ל אראך ולא תוכל \nלדבר עליו כי מפי אבי ז\"ל יצא הדבר וכל היוצא מפיו כאלו יוצא מפי שכינה, ועד עתה לא \n"}]}
