{"id":"kabala-113916680ec8-1-64","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":64,"title":"קטע 64","hebrewTitle":"קטע 64","segments":[{"index":1,"he":"ועתה שמע ותבין כי רגלי הויה הם אלף ופ\"ח, ורגלי בראשית הם אלף ופ\"ח, והנה החזיק \nרגלי בראשית ברגלי ההוי'ה וברא את העולם ועם ב' בראשית נחחזק וזהו הב' של בראשית \nגדולה זהו ה' קנני ראשית דרכו דרך הוי'ה בבראשית והנה רגלי הוי'ה אלף ופ\"ח ורגלי \nבראשית אלף ופ\"ח. והכונה כי יהו\"ה נקודו שב\"א חול\"ם קמ\"ץ ורגלי הניקוד הם פת\"ח צר\"י \nצר\"י ועולים הרגלים אלף ופ\"ח וכן רגלי בראשית שבראשית נקודו שב\"א צר\"י חיר\"ק והנה \nרגלי נקודו פת\"ח חיר\"ק צר\"י והם אלף ופ\"ח וי\"ח עולמות והנה רגלי זה כרגלי זה, וב' \nקדמון וראשית שני וברא את העולם. וראה והבן שאם תצרף רגלים ברגלים עולה אלפים ומאה \nוע\"ו, וי\"ח עולמות היתרות יהיה לך למשמרת והרי כאן כ' פעמים הויה אלהים במעשה \nבראשית עולה אלפים וע\"ו, ואדנ\"י אחד אלא שחסר אח\"ד ונשאר די\"ן העולם, וראה אתה והבן \nשהרגלים הם כ' פעמים הוי'ה אלהים העמידו העולם זהו בראשית שכח בראשית מב' גדולה \n"},{"index":2,"he":"וכולם נקראים אלהים וכולם נקראים הוי'ה כי עבד מלך כמלך ובכח המלך פועל העבד וכח \nהמלך עם העבד, וע\"כ אמרתי לך התורה מנענע יהו\"ה שלמטה מהתורה שהיא חכמת אלהים, אבל \nב' בראשית שהוא למעלה מראשית מנענע את ראשית והשלים רגליו ובו י\"ח עולמות אלא שב' \nעולמות הם יתירות כי כ' פעמים אמר יהו\"ה אלהים והם רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן הם \nהב' וראשית. ראה עתה והבן כשאמר הקב\"ה למשה אהיה ושם יהו\"ה שהם ח' אותיות שאל משה \nמה טיבן של שמות הללו, א\"ל משה דע לך שהוא שם של ו' אותיות אה\"י הו\"ה וכולל ב' שמות \nשם אהי\"ה שהוא ד' אותיות ושם יהו\"ה שהוא ד' אותיות שניהם נמצאים בשם של ו' אותיות \nכן בראשית הוא שם של ו' וכולל יהו\"ה אהי' שניהם ח' אותיות ונכללים בשם של ו' אותיות \nהם ל\"ב נתיבות חכמה ראשית חכמה, ותחלק השם של ו' אותיות לג' שמות א\"ה י\"ה ו\"ה והם \nרומזים א\"ה לכתר, י\"ה לחכמה ו\"ה לבינה, ומשה לא גילה לזקני ישראל שם של ו' אותיות \n"},{"index":3,"he":"בחילוק שלש שמות א\"ה י\"ה ו\"ה אלא צירוף שם ראשון והוא א\"ה עם שם שני והוא י\"ה נעשה \nאהי\"ה ואמר לזקנים צירוף שם שני שהוא י\"ה עם שם שלישי שהוא ו\"ה ונעשה יהו\"ה וכך אמר \nלישראל, והראייה שקב\"ה אמר ליה כה תאמר לבני ישראל אהי\"ה שלחני אליכם ולקח סופו של \nאהי\"ה שהוא י\"ה וצרפו עם השם הג' שנאמר לו והוא ו\"ה ונעשה יהו\"ה ובא ואמר יהו\"ה \nשלחני אליכם, ואין להקשות מאחר שקב\"ה אמר למשה שיאמר כן למה עבר על פי השם, י\"ל שם \nאהי\"ה אמר לזקנים ושם הוי\"ה אמר לישראל אך בו' אותיות. המורה לשם בראשית שהוא בו' \nאותיות לא לזה ולא לזה אמר כי לא ציוהו הקב\"ה עד שבאו בהר סיני וקבלו את התורה, \nואע\"פ ששני שמות הללו הם שוים בלשונם ששניהם הוי\"ה אפ\"ה אחד דין והוא אהי\"ה ואחד \nרחמים והוא יהו\"ה ואע\"פ שזה דין וזה רחמים הי\"ה צריך לכתוב בשם א\"ה להורות על \nהקדמות והי' שבשם י\"ה רומז אל עשר ספירות והה' נסמוך ונאחז בא' ובי' כי הוא מתגלגל \n"},{"index":4,"he":"על כולם והו' שבשם ו\"ה מורה על ששה קצוות והה' מתגלגל על כולם ופועלת עם כולם והי\"ה \nשהם אחרונות שבשם אהי\"ה רומז בעטרה והי\"ה שבשם יהו\"ה רומז לחכמת אלהים, ובשמות \nהשוים תשמע ותשמח כי שם אחד לשניהם והרמז הגדול שב' בראשית רומז בהוי\"ה שכן בי\"ת \nויה\"י במ\"ק שוים וכן ראשית במ\"ק עם המלה עולה אהי\"ה במ\"ק: \n \n"},{"index":5,"he":"ד\"ה אלהי\"ם דע לך ר' שכל עוד שאין\nאלהי\"ם דע לך ר' שכל עוד שאין להם פעולה שם אלהים שהוא כינוי לא נקרא כי הכינוי הוא \nסמוך לפעולה לעולם ומלת אלהים אינו נקרא כינוי אלא בשעת פעולה כי שם ית' יהו\"ה שמו \nתמיד ובתחלת הבריאה נקרא אלהים וכל לשון כינוי לעולם סמוך הוא אצל השם כי השם הוא \nקודם הכינוי הוא שנאמר יהו\"ה אלהים שם ואחריו כינוי. ועתה ר' דע לך הגיע הזמן לשאול \nלך ובעל הרגלים יתן לך רגלים לעמוד ואמור בראשית מהו שם או כינוי אם תאמר שם פעולה \nהוא שהרי אומר אחריו ברא ואחר שהוא פעולה א\"כ למה לא אמר כינוי, וא\"ת בראשית הוא \nכינוי למה אמר בלשון בראשית יאמר כינוי בפירוש, וא\"ת שאינו כינוי כי הוא שם של ו' \nאותיות ואין כאן פעולה שאין הדברים נאצלים אלא בכלל ואין הכוונה אלא כשהפעולה בפרט \nאז צריך כינוי לפעולתו והמשל בזה העושה גולם בלי צורה אין שם כינוי לפעולתו אך \nהאומן העושה צורה הוא שצריך כינוי לפעולתו הדין עמך אלא שקשה למה לא אמר יהו\"ה ברא \n"},{"index":6,"he":"אלהים, והכוונה דע לך ששם המיוחד הוא שם יהו\"ה אינו מעיד אלא על מציאותו וקדמותו \nיתברך שאם היה אומר יהו\"ה ברא אלהים א\"כ מעיד על מציאות העולם והויותו אבל על \nקדמותו ומציאותו והויותו אינו מעיד אבל יהו\"ה מעיד ומורה הויות עצמו וקדמותו, וכלל \nשם הוי\"ה ואהי\"ה בשש אותיות של בראשית כאשר אמרנו וברא הפעולה שהוא הכינוי ואחר אמר \nאלהים ואחר השלמת העולם אמר יהו\"ה אלהים שהוא שם העצם ושם הכינוי, אבל בתחלה להורות \nשם יהו\"ה הויות העולם אין הדין נותן, ובאמת כל מעשה בראשית כולו בין עולם העליון \nוהאמצעי ועולם השפל כולם נחשבים לפניו ית' בנין ואע\"פ שיש מהם צורות נפרדות מחומר \nמאחר שהם מחודשים נחשבים בנין כנגד מה שלמעלה מהם. ודע כי כל מעלת הבנין הם י' ולא \nיותר והם מא' ועד י' שכל המספרים בי'. וראה שהבנין הוא א\"ל והמעלות הם הי\"ם הרי \nהבנין והמעלות הם אלהים בא\"ב של אלב\"ם. א\"ל ב\"ם ג\"ן ד\"ס ה\"ע ו\"ף ז\"צ ח\"ק ט\"ר י\"ש \n"},{"index":7,"he":"כ\"ת. ור\"ל הא' הוא מעלה ובנה א\"ל, ב' הוא מעלה ובנה ב\"ם, ג' בנה ג\"ן, ד' בנה ד\"ס, \nה' בנה ה\"ע, ו' בנה ו\"ף, ז' בנה ז\"ץ, ח' בנה ח\"ק, ט' בנה ט\"ר, י' בנה י\"ש, כ' בנה \nכ\"ת, הנה עתה הא' בנה א\"ל והמעלות שהם אב גד הו זח טי עולה הי\"ם צרף א\"ל עם הי\"ם \nהוא אלהי\"ם, והכלל הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בם א\"כ כל הבנין \nנתלה בשם אל שהוא ראשון ואחריו ט' בנינים שהם בם וכו' והמעלות עלו בכללם הן שהוא \nהי\"ם. א\"כ הבנין וכלל המעלות הוא אלהים שם כינוי הוא המחדש כל פעולותיו, ומה שכל \nפעולותיו של שם אלהים הוא במלת יה\"י כענין יהי אור וכיוצא בו בעולם העליון דע לך \nבאמת בלי שום ספק כי המדבר בכינוי קראוהו אלהים ושם כנויו אלהים, אבל שם העצם שלו \nהוא י\"ה שמו והוסיף בשם י\"ה אותיות אל\"ם ועשה אלהי\"ם על שם הפעולת מי שם אל\"ם הלא \nאנכי ה' ושם י\"ה נאצל משם יהו\"ה ושם זה י\"ה הוא שם של אלהים, ואלהים הוא כינוי הוא \n"},{"index":8,"he":"שנאמר כי ביה ה' צור עולמים כלומר בשם י\"ה שבשם אלהים ונמשך מאמיתת השם יתברך \nויתרומם ויצר את העולם וזהו שכתב ויאמר אלהים יהי אור. ועתה יש לך לדעת איך מלת יהי \nהתחלת כל המציאות והוא משתמש בהויה ולא יותר, דע לך כי יהי המסתלקת מאמיתית שמו ית' \nכזה יהו\"ה יה\"ו י\"ה י' כי כשצרפם י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה א\"כ עתה צריך לומר יהו\"ה יה\"ו \nי\"ה י'. וראה ששמש הוי\"ה במלת יהי ובו מתחיל מציאות העולם, ויש לך לשאול ולומר והלא \nיה\"ו הוא אהיה והוא ראשית ולמה לא בא ראשית במלת יה\"י אלא במלת יה\"ו א\"כ יה\"ו הוא \nהתחלת כל המציאות ואיך תאמר יה\"י התחלת המציאות ויש לך תשובה בזה שיה\"ו ראשית היסוד \nהוא אהי\"ה, יהי ראשית הבנין, והכל מאמיתת השם הוי\"ה כי יה\"ו מיה\"י ע\"כ היסוד שהוא \nראשית יה\"ו והוא מיה\"י והבנין יה\"י זהו יהי אור, ואור זאת הוא ראשית כל המעלות \nשבמציאות והוא המעלה הנקרא אור הנמצא מאמיתת יהי שזהו התחלת כל המציאות ראשון \n"},{"index":9,"he":"מאמיתת הוי\"ה ולא מדבר אחר, הרי עדות ברורה באמרו יהי אור ויהי אור וזה האור הוא \nאור החיים ונמצאת מאמיתת יה\"י שלא אמר יהי אור מדבר פלוני אלא יהי אור בלבד ע\"כ \nיהו\"ה אלהים: \n \nד\"ה ונקראים מצות עשה ומצות לא\nונקראים מצות עשה ומצות לא תעשה, א\"ל ר' למה מצות עשה בת\"ת ומצות ל\"ת בעטרה, א\"ל \nבני האשה היא הדיין ומזהיר ומעניש. א\"ל רבי ויהיה האיש הדיין ויזהיר ויעניש. א\"ל \nהכי הוא מי מושל על מי האיש מושל על האשה וגזר לא תעשה ונמצא הלאוין באשה והאשה \nמזהרת את ישראל לא תעשה שאם תעשה יהיה לך עונש כך וכך, א\"ל בני הכי הוא, א\"ל ר' היש \nעול כזה שהאשה כלולה והזהירוה בעונשים והוציאוה משכר עשה, נהי שאינה מתחללת מ\"מ גם \nאינה מעוררת שפע וברכה א\"כ נשארה אבן דומם בלא שכר רבונא דכולי עלמא אם זאת האשה \nתחלל ותעבור מה תקנה עשית לה למחול א\"א בשלמא איש עובר בלא תלבש שעטנז מקיים מצות \nציצית ונשקול זה עם זה ונתכפר ואפשר שהרויח אבל זאת העניה אם תעבור אוי לה אם לא \n"},{"index":10,"he":"תעבור באיזה זכות תקנה עולמה הוצאת אותה ממקום מחיצתה לשלחה לאבדון מה פשעה ומה \nחטאתה. ועוד רבונא דכולי עלמא עשו חכמיך כלל ואמרו כל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים \nחייבות ושהזמן גרמא נשים פטורות וכללם הפך מה שכתבת בתורה שתלמוד תורה מצות עשה \nשאין הזמן גרמא ופטרת אותה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם וחייבת אותם \nבמצות הקהל שנאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף וסוף סוף נושא ונותן להחזיק דבריו \nולבטל דברי תורתיך, ומקשה לו שם תנא אחר ומ\"ע שהז\"ג מנלן דנשים פטורות ומשיב ילפינן \nמתפילין מה תפילין מ\"ע שהז\"ג נשים פטורות אף כל מ\"ע שהזמ\"ג נשים פטורות עד ששאלו \nותפילין גופא מנ\"ל ומשיב יליף מת\"ת דכתיב את בניכם ולא בנותיכם ונתפייס בזה ונסתם \nפיו, ושב לשאול ונקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין נשים חייבות \nומדחהו ואומר תפילין לת\"ת אתקש בין בפרשה ראשונה בין בפרשה שניה תפילין למזוזה בפ' \n"},{"index":11,"he":"ראשונה אתקש בפ' שניה לא אתקש עד שפשפש ומצא מקום להרבות בדברים ולומר נקיש מזוזה \nלת\"ת מה ת\"ת נשים פטורות אף מזוזה נשים פטורות, ומתוך חריפותו ופלפולו השיב לו גברי \nבעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' הרי מתן שכרם של מזוזות אריכות ימים שנאמר למען ירבו \nימיכם. ובראות המקשן שאינו מניחו לבוא הניח ענינו ודילג על ההרים להקשות לו מסוכה \nואמר והרי סוכה דמ\"ע שהז\"ג הוא ונשים פטורות משום דכתיב האזרח הא לאו הכי חייבות, \nוכוונתו מה צורך לה' האזרח שיפטרו הלא מ\"ע שהז\"ג הוא ונשים פטורות כאשר למדנו \nמתפילין ומשיב אי לאו ה' האזרח ה\"א שחייבות משום ג\"ש מחג המצות ט\"ו ט\"ו מה מצה מצות \nעשה שהז\"ג ונשים חייבות אף סוכה נשים חייבות ואע\"פ שהוא ג\"ש הלומדת מהיקשא דמהיקשא \nילפינן דנשים חייבות במצה וט\"ו ט\"ו ג\"ש הלמד מהיקישא וכדי שלא נלמוד אתי האזרח, \nואנה שכלו וחכמתו של מקשן והיה דוחהו בקנה רצוץ בשלמא המתרץ הדין עמו להשיב כדי \n"},{"index":12,"he":"להחזיק דברו אלא המקשן שבא מבחוץ לחלוק עם הבעל דבר היה לו להזדיין זיונו בזיונים \nחזקים עד שיפיל את בר פלוגתא דיליה ויכנס הוא במקומו ואלו הייתי במעמדם הייתי נגרש \nמהם. ולמה לא הקשה לו מסוכה עצמו דכתיב האזרח לבטל הג\"ש של ט\"ו ואם לאו האזרח היינו \nדנים הג\"ש והיה מתבטל מלת בני ישראל שנראה בנים ולא בנות והיינו אומרים דנשים \nחייבות בסוכה אע\"פ שפטרן הכתוב במלת בני ישראל הכי נמי נקיש תפילין למזוזה ויהיו \nנשים חייבות. ואחר נקיש ת\"ת לתפילין מה תפילין חייבות אף ת\"ת חייבות ומבניהם דכתיב \nבת\"ת אין ראיה כי לכך איתקש ת\"ת לתפילין פעמים כדי שנקיש אותו לתפילין ויהיו חייבות \nובניכם לא יעכב הסמוכים, פעמים דהשתא דדיינינן ג\"ש דט\"ו ואינו מעכב בני אי לאו \nהאזרח כ\"ש סמיכות פעמים שאינו מעכב הא דכתיב בניכם, ועוד אני אומר שנשים חייבות \nבת\"ת ובנותיכם בכלל בניכם שאם היה אומר ולמדתם אותם את בנותיכם הייתי אומר ולא \n"},{"index":13,"he":"בניכם עכשיו שנאמר בניכם אנו אומרים ולא בנותיכם ואלו רצתה התורה לחייבם גם הבנות \nבאיזהו אופן היה כתבה ע\"כ היה כתבה בניכם והיו נכללין גם הנקבות כי במקום שיוכל \nלכתוב בצורה אחרת ושינה יש לנו לומר לא שינה אלא לרבות או למעט כפי המקומות, אבל \nהכא שאינו יכול לכתבו בענין אחר כגון זה בניכם מה ראית למעט הבנות. ועוד כשאמר לו \nת\"ת אתקש לתפילין לפטור למה לא השיב לו גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי שעל התורה אמרו \nכי הוא חייך ואורך ימיך שיש כאן שכר בזה ובבא משא\"כ במזוזה או בזה או בבא, ובניכם \nלא יעכב כי אדרבא פסוק כי הוא חייך ואורך ימיך ביאר שהבנות בכלל בניכם. ויעמוד זה \nהמקשן מצד אחד ואראה יודעי העבודה הזאת שאמר שאיש הוא תורה שבכתב והאשה תורה שבע\"פ \nשאחרי שאינה חייבת איך תלמוד ותפרש, וא\"ת מסבת התורה תלמוד ותפרש דע לך שגדול מצוה \nועושה ממי שאינו מצווה ועושה. ועוד אשאלך והלואי ר' תכנוס אתה במקומם ותשיב ואמור \n"},{"index":14,"he":"לי האיש למה מצוה לאשה שלא תעבור הלאוין לאו מפני שמזיקין אותה, הכי נמי יצוה לה \nלקיים גם כל המצות עשה מפני שמועילין לה ויבא הדוגמא גם בנו ויהיו הנשים חייבות \nכאיש בכל דבר אלו להועיל ואלו שלא להזיק, ועוד אתם בני הידיעה כשאמר לו תפילין \nגופייהו מנלן והשיב ילפינן מת\"ת מה ת\"ת פטורות אף תפילין פטור שתים רעות עשו אחד \nשפטרו הנשים מת\"ת שהוא שקול כנגד כל המצות ולא די בזה אלא שרצו גם זה לפטרה גם \nמתפילין והקב\"ה חייבה והאשה תפילין של יד ועמה נשלמה התפילין בש' של ד' רגלים כי \nהוא רגל רביעי של כסא וזולתה הכסא בג' רגלים כי הש' יש לה ג' יודין וכ' להרמיז שהש' \nעולה בג' יודין והי' הרביעי הוא רגל רביעי הנקראת אשה והיא פטורה. ועוד נשאל למקשן \nלמה נתפייס כששאל ותפילין גופא מנלן והשיב ילפינן מת\"ת ונתפייס בזה שומו שמים על זה \nונתנמנם היה ולמה לא השיב לו לא ילפינן תפילין מת\"ת דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא \n"},{"index":15,"he":"ותפילין הוי הז\"ג כי איך אפשר לישא דין מאינו דומה לו ואח\"כ לתתו לכל הדומה לו. \nוא\"כ שיכול אדם למלאות כיסו ממון אחרים ואח\"כ לתתו למשפחתו א\"כ יהיו הנשים פטורות \nמסוכה ולא יכתוב ה' האזרח, ואנו נאמר כאן כתיב כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכתיב \nהתם ולמדתם אותם את בניכם מה התם בניכם ולא בנותיכם אף כאן בנים ולא בנות, ודקאמרת \nמשום שיש לך ג\"ש ט\"ו ט\"ו מחג המצות לחיוב אצטריך ה' האזרח לפטור אני אומר לך אל \nיכתוב ה' האזרח ויש לך ג\"ש מת\"ת להקל ויש לך ג\"ש ממצה לחומרא לא אקל ולא אחמיר במאי \nחזית וא\"כ נשאר הדבר כך והויה ליה מ\"ע שהז\"ג ופטורות, אלא מדאיצטריך הה' על כרחך \nאינו יכול ללמוד מת\"ת משום דלא דמי ליה וא\"כ כשאמר לו תפילין מנלן והשיב ילפינן \nמת\"ת למה לא השיב אינו דומה לו דהאי אין הז\"ג ותפילין הז\"ג. ונחזור לבעל המלחמה \nונראה מי נצח זה את זה וכשדחה אותו ואמר לו משום דאית ליה ג\"ש ט\"ו ט\"ו מחג המצות \n"},{"index":16,"he":"לחיוב אצטריך ה' האזרח לפטור שב המקשה והקשה לו בכל כחו והרי ראיה דמ\"ע שהז\"ג ואי \nלאו דכתב רחמנא זכורך היו נשים חייבות וכוונתו אם תפילין הוא בנין אב א\"כ זכורך למה \nלי אלא מדאצטריך זכורך ש\"מ תפילין לאו בנין אב, ועדיין אני אומר מ\"ע שהז\"ג נשים \nחייבות להכי אצטריך זכורך ושפיר קא מקשה אלא שדוחהו ואמר לו לעולם התפילין בנין אב \nומה דאצטריך זכורך משום דהיה לו לחייב ממקום אחר דנילף ראיה מהקהל מה שם חייבות אף \nכאן חייבות קמ\"ל זכורך, ושב והקשה אדילפי מתפילין לפטור נילף משמחה לחיוב והכוונה \nהוא כך עד שתעשה בנין אב מתפילין לפטור נעשה בנין אב משמחה לחיוב דכתיב ושמחת בחגיך \nאתה ובנך ובתך עד שהשיב אשה בעלה משמחה, ומקשה ונילף מהקהל ומתרץ משום דהוי מצה \nוהקהל שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין. ויאמר לו בשלמא \nהקהל כתוב הוא אלא מצה לאו כתוב הוא אלא הקישא. ואם ידחהו הקישא ככתוב בפירוש דנין \n"},{"index":17,"he":"אותו והוי ב' כתובים א\"כ תפילין וראיה ב' כתובים הם הבאים כא' לפטרה ואין מלמדין \nוהדרא קושיא לדוכתא מ\"ע שהזמן גרמא דנשים פטורות מנ\"ל ע\"כ יאמר תפילין וראיה לאו ב' \nכתובים הוא משום דצריכין דאי כתב רחמנא תפילין ולא כתב ראיה וילמוד מתפילין אינו \nיכול ללמוד משום דיכול אני ללמוד ראיה מהקהל ולחיוב לכן אצטריך זכורך ואי כתב רחמנא \nראיה וילמדו תפילין ממנו אינם יכולין ללמוד שהרי אתקשו למזוזה וחייבין וצריכה וכל \nדצריכה לא הוי ב' כתובים, הראית צריכותא של תוהו לעולם לא לכתוב רחמנא זכורך והיה \nליה שני דרכים ללמוד מבנין אב מתפילין לפטור וללמוד בג\"ש מהקהל לחיוב היכן יפנה \nבלימוד הקשה והחזק או בלימוד החלש הוי אומר בחזק דהוי בנין אב שאין כל הרוחות \nמזיזין אותו ממקומו ולא מג\"ש שהוא חלושה דמופנה מצד א' ומשיבין וא\"כ לא צריכא ויישר \nכחו האומר ב' כתובים אין מלמדין ומצה והקהל הוי ב' כתובים כא' ולא נלמוד לא מזה \n"},{"index":18,"he":"משום דהוי ב' כתובים ולא מזה דהוי ב' כתובים א\"כ מצות עשה שהז\"ג נשים פטורות מנ\"ל, \nאלא ע\"כ יש כח האומר מלמדין א\"כ קשה אדילפית לפטור נילף מהקהל לחיוב דהא תפילין \nוראיה לא צריכא ומצה והקהל נמי ל\"צ מטעם דנכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל ואנא אמינא \nטפלים חייבים נשים לכ\"ש א\"כ יש לך לומר שהם ב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדין מאי \nחזית דנילף מתפילין נילף מהקהל ואי אין מלמדין א\"כ לא ידענו מ\"ע שהז\"ג אי חייבות אי \nפטורה ושוב במה שאמר כל מ\"ע שאין הז\"ג נשים חייבות מנ\"ל, ומשיב דיליף ממורא מה מורא \nמ\"ע שאין הז\"ג ונשים חייבות אף כל מ\"ע שאין הז\"ג נשים חייבות, ומקשה ונילף מת\"ת \nופדיון הבן מ\"ע שלא הז\"ג ונשים פטורות אף כל מ\"ע שאין הז\"ג נשים פטורות והשיב לו \nמשום דהוי ת\"ת ופריה ורביה ב' כתובים, ואנה שכח להקשות לו ולומר מורא וכיבוד הוי ב' \n"}]}
