{"id":"kabala-113916680ec8-1-68","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":68,"title":"קטע 68","hebrewTitle":"קטע 68","segments":[{"index":1,"he":"שם. טמא בטמא טהור בטהור וחשו מהדגים הטמאים להזהר מהבא מהם, וארז\"ל דג טמא שבלע דג \nטהור מותר באכילה ודווקא בשראינו אותו שבלע הא לא ראינו אמרינן אישרוצי אישרץ דתניא \nדג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים, ראה בעיניך מה תשובה השיב נהי דמשריץ מ\"מ במינו \nמשריץ, א\"ל בני בזה אני אענה לך רובן במינם משריצין אבל יש מהם שמשריצים שלא במינם \nובזה לא הלך אחר הרוב משום דהוי איסור וחשש למיעוטא. א\"ל ר' היינו שטמא הולך בטהור \nוטהור הולך בטמא אף בדגים, סוף סוף אחר שחושש למיעוטא ודלמא מהמיעוט שמשריץ טהור \nהוי וכשראינו אותו כשבלע אמאי יהיה מותר ונאמר זה שבלע נתעכל וזה אשרוצי אשריץ, אמר \nרב ששת כגון שמצאו דרך בית הריעי, ר\"פ אמר כגון שמצאו בבית הבליעה, ר\"נ בר יצחק אמר \nכגון שמצאו שלם, אמר רב אשי רוב דגים במינם משריצים ונראה מדבריו שאין לחוש למיעוטא \nא\"ה למה אמר כשראינו שבלע ואפילו לא ראינו אותו טהור נימא רובן במינם משריצים והאי \n"},{"index":2,"he":"דג טהור בלע ומותר, ומשיב אה\"נ קאמר כיון דרוב דגים במינם משריצים ובזה נמצא דג \nטהור כמו שבלע לפנינו דמי ומותר, וגם במתיבתא דרקיע הכי הוי דג טמא במינו משריץ וזה \nשנמצא במעיו כמו שראינו אותו שבלעו דמי, ובמתיבתא לא שמעו כמו שראינו אלא שראינו \nלבד שמעו וסברו שיש לחוש למיעוטא, ע\"כ אמר שראינו ואר\"א כמו שראינו, וא\"כ אין לחוש \nלמיעוטא וכמו שראינו דמי, ונשאו ונתנו כי אדרבא במקום איסור חוששין למיעוטא ואמר \nשאין כאן רוב אלא כולם במינם משריצים ואפי' שלא ראינו כלל הואיל וטהור הוא מסתמא \nבלעו ומותר באכילה, אך דג טהור אינו בולע טמא כי הוא דוגמא עליונה ומה שנמצאים \nטמאים בטהורים אינם בולעים אותם אבל הם באים ונכנסים בפיהם וכן הדבר בעופות כי \nהטהורים קורקבנם נקלף ואינו כובש האכילה ודומים למעלה גרה ויש לו אצבע יתירה המורה \nביחוד השם, ואינו דורס ואוכל כי הוא מרחם והדריסה אכזריות הוא בבעלי חיים, והטמאים \n"},{"index":3,"he":"יש להם כל אלה ולעולם הטמאים אונסין וגוזלים וטורפין, וכן האומות אונסין וגוזלין \nואוכלים את ישראל ולכן אתם ישראל הקדושים בני קדושים אל תשנו מחצבתיכם ומנהג \nאלהיכם. וראו וקחו סדר ומוסר מהבהמות ומהעופות הטהורים: \n \nד\"ה ונקראים כסא רחמים וכסא דין\nונקראים כסא רחמים וכסא דין ר\"ל התפארת כסא רחמים והעטרה כסא דין. וראה והבן ענין \nגדול שהבינה אומרת לחסד ולפחד שני כסאות הללו אחים הם ואומרת לפחד תן לאח אח ואומרת \nלחסד תן לאח אח ושניהם נותנים לשני כסאות הללו הנקראים אחים שכן הכ' של כסא מודדת \nכ' אותיות לפניה כ' אותיות לאחריה וכן הס' של כסא מודדת ס' אותיות לפניה וס' אותיות \nלאחריה והא' של כסא במקומו וכופל הכסא א\"ח א\"ח אמר ומי יעיד שזה האח א' וזה אח א' \nאמר הכ\"ף אני אעיד חלקי מדד הכ' של כסא כ' אותיות לאחריה ונפל בח' וחלקו לשני חלקים \nונעשה אח\"ד אח\"ד והנה שני עדים לשני אחים אמר הא' של כסא תתחברו ותעשו אחד נתחברו \n"},{"index":4,"he":"אח\"ד אח\"ד ונעשה כ\"ו הוא שם הוי\"ה. ראה והבן כשהכסא שלם גם השם הויה שלם. וראה מה \nעשה האותיות האלו שהם הוי\"ה מדד הי' של הוי\"ה כ\"ו אותיות לאחריו ונפל במ' מדד הה' \nשל שם הוי\"ה כ\"ו אותיות ונפל בח' מדד הו' של הוי\"ה כ\"ו אותיות לאחריו ונפל בט' וכן \nהה' אחרון ונפל בח' הרי כאן ד' אותיות מחט\"ח שעולים אדנ\"י הרי הכסאות הללו עליהם \nדין ורחמים. וראה והבן שאם תחלוק אותם לאחדים הוא ה' פעמים אח\"ד אח\"ד אח\"ד אח\"ד \nאח\"ד, ואם תמנה מא' אדנ\"י וכן ד' וכן נ' וכן י' ס\"ה אותיות יפלו באותיות שעולים ש\"ם \nלומר שהחמשה אחדים הללו שם אחד להם והוא אדנ\"י, ואם תמנה ד' אותיות מחט\"ח כל אות \nואות ס\"ה לאחוריהם יפלו באותיות כוז\"ו והוא עולה ט\"ל, וכוז\"ו הם אותיות שלפני \nיהו\"ה. וראה והבן שהוי\"ה וכוז\"ו הם אדנ\"י בגימטריא. וראה והבן שאם תצרף כוז\"ו \nואדנ\"י עולה ד' פעמים יהו\"ה והנה אלו ד' השמות מתגלגלים באלפא ביתא בעגול עם אדנ\"י \n"},{"index":5,"he":"אדנ\"י אדנ\"י אדנ\"י. ראה עתה והבן אם תצרף הד' שמות של דין וד' שמות של רחמים עולים \nדין ברחמים שאדנ\"י הוא דין ותלויה ביהו\"ה שהוא רחמים, הראית מגלגול וסיבוב הכסא \nשהוא כסא דין וכסא רחמים, והנה יהו\"ה שהוא תפארת הוא כסא החס\"ד, והעטרה היא כסא של \nפח\"ד. ותרצה לראות בעיניך שהכסא דין הם ההלוחות שהרי כסא בא\"ת ב\"ש לח\"ת ולכן חסר ו' \nלחת: \n \n"},{"index":6,"he":"ד\"ה ונקראים ניסים נגלים נסים\nונקראים ניסים נגלים נסים נסתרים שבכח הת\"ת נעשה נסים נגלים כנסים של מצרים, ובעטרה \nנסים נסתרים בכל יום. ומה שאין נעשים גם היום ניסים נגלים כי נטמא העולם ברוב עונם \nואינם ראוים לראות מהפועל ההוא שום פעולה רק ע\"י העטרה. ומלת נ\"ס הוא נעלם השי\"ן \nשהרי בנעלם השי\"ן נמצא נ' וס' אם תצרף הי' עם הנ'. ודע באמת שהנסים הנגלים באים מכח \nהש' שהיא הבינה ע\"י הת\"ת וע\"כ אותיות נס נעלמים בש'. ועתה ראה כח הש' שיש להש' שלש \nיודין בראש הש' כזה ש וכ' בסוף, ואם תרבע הג' יודין עוד הם ש'. וראה והבן מה מעלה \nתמצא בג' יודין הללו שאם תרבע כל יו\"ד ויו\"ד עולה כל אחד ק' הרי ג' יודי\"ן ק' ק' ק' \nתוציא י' מק' ראשון שהוא י' שנתרבע וי' מק' שלישי ונשארו צ' צ' ושתי יודי\"ן תוציא \nמק' האמצעי (יו\"ד בראש) שהק' האמצעי יו\"ד בראשו וכ' בסופו שהוא יו\"ד מלא וע\"כ תוציא \nמק' האמצעי שני יודי\"ן ונשארים באות הק' פ' צרף מה שהוצאת והם ד' יודי\"ן ונעשה מ' \n"},{"index":7,"he":"צרף אתה צ' צ' פ' מ' עולים ש' הרי איך שנתהפך הש' לעולם הוא ש', וד' אותיות הללו הם \nמצפ\"ץ שמתחלף בא\"ת ב\"ש יהו\"ה. ועתה תראה איך בא הס' של נס ונכנס בין שני יודי\"ן של \nש' שהש' יש לה ג' יודי\"ן ש וכ' בסופו, היו\"ד האמצעי מלא הוא שני יודי\"ן ואם תמלא \nהשני יודי\"ן והכ' שבסוף הוא ס' ששני יודי\"ן מלאים הוא מ' ועם הכ' הוא ס' ונכנס בין \nשני יודי\"ן בין יוד ראשון ובין יוד שלישי שהוא ו\"ד, והנה הי' הראשון והי' האמצעי עם \nהכ' שבסוף הוא ס' והיו\"ד הג' והו\"ד שעולים יו\"ד הרי כאן יסו\"ד לומר לך הש' שהוא \nהבינה יסוד הנסים וכח הבנים הוא ההיקף: \n \n"},{"index":8,"he":"ד\"ה ונקראים תפלה גאולה גאולה\nונקראים תפלה גאולה גאולה הוא הת\"ת, תפלה היא העטרה. ודע והבן שע\"ז ארז\"ל כל הסומך \nגאולה לתפלה הוא בן עוה\"ב ולפעמים נקראת גם היא גאולה כשתסמכנה עם הגואל הוא שנאמר \nהמלאך הגואל אותי שגם העטרה נקראת אז אדם שכן הגואל גימ' אדם, הוא יו\"ד ה\"א וא\"ו \nה\"א, והיא הכניסה תקט\"ו תפלות שהתפלל משרע\"ה לעבור לא\"י ולא קבלם זהו ואתחנן בגימ' \nתפלה ובגימ' תקט\"ו וכוונתו של משרע\"ה לעשות תפלה על כל כח וכח, העטרה הנקראת תפלה \nועולה תקט\"ו כדי לבקש עליו לקבלו והיא לא בקשה כי לא היתה גזירה מלמעלה רק הכניסם \nוהניחם ולא קבלה אותם ועתה חסר ו' מגאולה ונשאר הגאל והוא בגי' כוז\"ו ובגי' יהו\"ה \nאח\"ד וגי' ט\"ל וגי' ידידי\"א וטובים לגאולה ולישועה: \n \n"},{"index":9,"he":"ד\"ה ונקראים עולם ועד אם ראית\nונקראים עולם ועד אם ראית ושמעת שמלת ועד הם סנהדרי גדולה ובכל מקום שסנהדרין \nיושבים שם ועד עמהם שהרי ע' של ועד מצטייר ט' ז', וד' של ועד אינה מצטיירת והנה ו' \nט\"ז ד' עולים כ\"ו. ועוד דע לך שמשם יוצא השטן שהיה הולך ושב ואמר \"עוד\" זה מדבר וזה \nבא, אך הסוד הגדול הוא שעלם הוא כולל ההיקף שהרי ע\"ל עולים מאה ומ' מעלם עולה שש \nמאות הרי ז' מאות שהוא ההיקף שכל אחד כלול מעשרה, וגם על\"ם הוא שם מן ויסע ויבא ויט \nואם יזכרהו עם אלו שהם מה\"ש על\"ם לל\"ה סי\"ט כמשפטם כאשר נאות הם טובים לקפיצת הדרך, \nראית מה עשה על\"ם שמע את קול סיני ולקח את סיני, א\"ל בני ואיך, א\"ל ר' דע לך כי \nעל\"ם הם שני ע' ותמלא עי\"ן עי\"ן עולה ק\"ל סיני: \n \n"},{"index":10,"he":"ד\"ה ונקראים תורה שבכתב ותורה\nונקראים תורה שבכתב ותורה שבע\"פ. א\"ל ר' דע לך כי בן ח' שנים הייתי כשלקחני אבי מן \nהיד והעלני בהר א' והלך וסיבב ההר ומצא מערה אחת והכניסני בפנים ואמרתי לו אבא מה \nטיבו של מערה זו, וא\"ל בני שתוק, וא\"ל שים ידך השמאלית על לבך והיד הימין על השמאל \nועמוד והתפלל עמי ומיד התחיל בקול נעים ואני אחריו זה השער לה' צדיקים יבואו בו \nאודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת ה' היתה זאת היא \nנפלאות בעינינו זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא. \nולא הספיק לומר ברוך הבא והנה אדם אחד בא ונכנס במערה ושם שתי ידיו על כתפי אבי ז\"ל \nואבי ז\"ל לא הפסיק תפלתו רק השלים ההלל ואח\"כ אמר כי על רחמיך רבים ה' שמעה ה' סלחה \nה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך ה' כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואמר יהיו לרצון אמרי \nפי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי ועשה ג' פסיעות ואני לא זזתי ממקומי רק עמדתי \n"},{"index":11,"he":"ברעדה וברתת, ומיד פתח פיו ואמר לאותו שתופס אותו בכתפיו אין שלום לעירך ומיד מנה \nלו אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. וא\"ל אבי ז\"ל מאין באת ואמר לו תורה שבעל \nפה שלחני אליך לראות מה טיבך במקום הזה ואמר לי לך ואמור ליה אם רצונו להניח הנער \nהזה בזו המערה ואני אלך לי וכאשר שמעתי הדברים האלה נרתעתי והרימותי קולי לא אשאר \nיחידי במערה הזאת ומיד לקחני אותו אדם והוציאני מן המערה והכה ברגלו את ההר ונזדעזע \nההר ומיד נרתעתי ונמסרתי בידו והתחיל לעלות ברום השמים ואני אחוז ממנו ומיד שמעתי \nקול אומר ילוד אשה מה טיבו במרום ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו לעלות כי בן קנה משרתי \nהוא וזקנו במערה מקומו ומיד עמד שם המלאך ונטל רשות להעלותי עמו ובעמידתי שם שמעתי \nקול אומר קק\"ק ה' צבאות ומיד נתחזקתי ואמרתי למלאך אל תעלני יותר והרגשתי באותה שעה \nשנתפרקו כל אברי ואמר לי המלאך לא תירא ולא תחת ומיד ראיתי מלאך אחר שבא ולקחני עם \n"},{"index":12,"he":"המלאך ההוא והעלני עוד מעט, עד ששמעתי אומרים הנה ילוד אשה בא אלינו באו ונרמסנו \nונשליכנו ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו כי בן קנה עבדי הוא וזקנו מקומו במערה ומיד \nראיתי אור גדול שירד אלי וקירון אור פני גדול מאוד ומיד אמרו לי המלאכים בואו \nונחזור למערה וירדנו ומצאנו את אבי ז\"ל עומד בתפלה עטוף בטליתו ותפילין בראשו \nובזרועו וכשראה אותי בקירון אור פני לקחני ונשקני ואמר ראה ריח בני כריח השדה אשר \nברכו ה' והמלאכים הלכו להם. וישבנו שם במערה מ' יום ולא נחשבו כל הימים ההם כ\"א \nכיום א' ועל אותן הימים שמחתי שמחה גדולה כי שאלוני הקב\"ה ע\"י מלאך והשיבותי לו, \nוזקני אביך נרתע ממני עד שאמר ראה קירון בן בני כקירון פני משה והנה מה ששאלוני \nתורה צוה לנו מה הוא תורה, א\"ל תורה שבע\"פ ומיד אמרתי תורה הרי כאן תרי\"א מצות \nואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו וכולם נקראים תורה שבכתב ומתבארים מהמדה הנקראת \n"},{"index":13,"he":"פ\"ה, לא שהמדה ההוא השיגה בהם אלא ע\"י מתבארים כ\"א וא' כי משיגים לה מלמעלה והיא \nמשגת לכולא מתיבתא, והנה התורה יש לה חול\"ם ופת\"ח ורגליהם פת\"ח וצר\"י והנה נכתרו ה' \nאלהים שני כתרים ה' תורה שבכתב, אלהים תורה שבעל פה, שכן פת\"ח חל\"ם צר\"י פת\"ח עולים \nכתר כתר ה' אלהים, ותרצה לדעת מהו לבושו בינה חכמה עלאה הנקרא תורה קדומה, ומהו \nלבושו של תורה שבע\"פ תורה שבכתב שכן תורה מתגלגל בעיגול אלפא ביתא באותיות לב\"ש זהו \nהבינה לבש חכמה עלאה וחכמה תתאה לבש ת\"ת. ועוד כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי ומהו \nעקב תורה ושמע אברהם לקיים התורה שכן תורה בא\"ש ב\"ר גק דץ הף וע זס חנ עמ יל כ\"ת \nעולה חלופו עק\"ב. ועוד תרצה לדעת קצו של עולם הוא התורה שבע\"פ שכן תורה בא\"ל ב\"ת אל \nבת גש דר הק וץ זף חע טס ינ כמ עולה קצ\"ו וזהו ויקוצו מפני בני ישראל קצו בחייהם \nשהוא חייהם של ישראל, והנה קצו של עולם, פ\"ה מהו, הוא פה של ה' שכן פ\"ה מצטייר יו\"ד \n"},{"index":14,"he":"ה\"א ו\"ו ה\"א, שפ' מצטייר כ\"י וה' מצטייר י\"ד. וראה והבן איך פ\"ה ה\"י עולים י\"ד \nאלהים, לומר לך תורה שבע\"פ הוא יד הפחד ונקרא אש לבנה ואש שחורה, אם ראית מימיך \nשחורה בתוך לבנה, א\"ל בני לבנה נכללת בחשבון שחורה, א\"ל כל כך אוהב האור שהוא לבן \nשהלך שחורה ונסתרה בתוך לבנה ונתלבנה (וברוב בשבת) הלא תראה שנסתר לבנה היא שחורה \nלמ\"ד בי\"ת נו\"ן ה\"י וא' יתר לומר לך כששחורה נטמנה בתוך לבנה שניהם אחד, ולא ידענו \nמהו השחורה וצועקת מתוך הלבנה אנכי אדני שכן אותיות שניות של לבנה הוא אדנ\"י וא' \nלומר לך אנכי אדני, ושמעת ר' מהו שחורה אני ונאוה מאחר שהיא שחורה איך הוא נאוה אלא \nהכי הוא בזמן שהיא נסתרת בלבנה היא נאוה, וזהו שחורה בת לבנה שכן אש בא\"ת ב\"ש בת: \n \n"},{"index":15,"he":"ד\"ה ונקראים פנים ואחור א\"ל ר' מהו\nונקראים פנים ואחור א\"ל ר' מהו אחור א\"ל אחור היא העטרה הנקראת פלא קטן, א\"ל וזה \nהפלא הנקראת אחור אינו נעשה פנים, א\"ל בני כשהיא פלא היא אחור וכשמתהפך הפלא לאלף \nאז הוא פנים, א\"ל ר' ואיך נעשה האלף פנים, א\"ל בזה איני יודע. א\"ל ר' דע לך שנסתר \nפנים הוא אלף פ\"ה נו\"ן יו\"ד מ\"ם, א\"ל ר' ולא ראית מה עשה רבה בר נחמני בכח האלף \nשבתוך הפנים השיב הפנים אחור וקרא ק\"ף שהוא הפנים והוא יהו\"ה והחזיר הפנים במקומו, \nוגופא דעובדא הכי הוי אמרו ליה לקיסר אית גברא ביהודאי דקא מבטל אלפא גברי לכל שתא \nמכרגא דמלכא, שמע רבה בר נחמני וקם וערק לבבל שלח גונדא דרומאי אבתריה אשכחיה דהוי \nאכיל ויהבו ליה תרי כסא שתה דלייה לתכא מקמי והדר פרצופיה לאחוריה אמר אהדורי ליה \nתכא אהדרו ליה שתה חד כסא הדר פרצופיה לקמיה, א\"ל ידענא בכון שאפי' זעירא שבכון \nמחייא מתייא, אבל מה נעבד מהרמנא דמלכא א\"ל לכו ואמריתו דלא אשכחתין יתיה ואזלי \n"},{"index":16,"he":"ואמרי ליה, אזל איהו וקא ערק לאתר חד והוי תמן אגמא הוי קא גריס כולה יומא, יומא חד \nהוי קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אי בהרת קדמה לשער לבן טמא, שער לכן קודם לבהרת טהור, \nספק מאי, הקב\"ה אמר טהור וכולהו מתיבתא אמרו טמא, אמרו מאן מוכח א\"ל הקב\"ה ייתי רבה \nבר נחמני שהוא בקי באהלות דתנן רבה בר נחמני אומר אני יחיד באהלות. אזל מלאך המות \nליטול נפשיה לא יכיל ליה משום דלא הוי פסיק פומיה מגירסא א\"ל לפניו רבש\"ע לא דיין \nלצדיקים שמזומנים לחיי עוה\"ב אלא שמבטלין גזירתך א\"ל הקב\"ה זיל בההוא שעתא תוכל \nליה, אזל אידמיה לי כגונדא דרומאי ולא הוי יכיל למגרס באורייתא והיה מבקש נפשו למות \nפסק פומיה נח נפשיה אמר טהור יצאתה בת קול ואמרה אשריך רבה ב\"נ שגופך טהור ויצאתה \nנשמתך בטהרה, נפל פתקא מרקיע רבה ב\"נ נתבקש בישיבה של מעלה הוי קא מטרחי רבנן \nאבתריה יומא חד קריבו לאגמא והוו תמן תרי גוזלי דהוי מרחפי תמן על אגמא א\"ל רבנן \n"},{"index":17,"he":"כ\"י נמשלה ליונה שנאמר כנפי יונה וגו' שמא תמן הוא בדקוהו ואשכחינהו ספדוהו שבעה \nיומין בעי למקבריה יצאתה בת קול ואמר כל הפורש יהא בנידוי, ספדוהו שבעה יומין \nאחרנין נפל פתקא עוד מרקיע כל הפורש יהא בנדוי ספדו יתיה ל' יום נפל פתקא לכו \nלביתכם לשלום, ואם הדבר כמו שנראה יתמה השמים ממעל והארץ מתחת תתן קולה מאחר שרבה \nב\"נ היה כל כך גדול למה לא הכה את גונדא דרומאי בסנוורים ויקום ויברח, ועוד כדי \nלהוכיח את הלכה ימות זה העני, ועוד אין המכריע גדול משניהם ואיך יכריע, ולמה לא שאל \nהקב\"ה הוכחה מלמעלה, ועוד מי יאמין שמתיבתא דרקיע חולקין עם הקב\"ה וקב\"ה אומר טהור \nוהם חולקים ואומרים טמא הרואה דבר זה איך יאמין לדברי האגדה הזאת, ועוד היתכן להיות \nכזה שנעלם מהקב\"ה שלא יוכל המלאך לקחת אותו ולמה שלחו ובפעם השני דאדמי ליה כגונדא \nדרומאי ופסק פומיה מגירסא א\"כ ידמה לו בפעם הראשון ולא יצער המלאך פעמיים, ועוד \n"},{"index":18,"he":"שאפי' יאמר טהור וכי גדול הוא מקב\"ה יאמרו במתיבתא דרקיע גם זה אינו אומר האמת ומה \nעל קב\"ה חלקו על רבה ב\"נ לא כ\"ש. ועדיין אינו ראיה בדבר ועוד רבנן דבדקו ואשכחוניה \nוספדוהו ז' ואחר ז' יצאה בת קול ואמרה כל הפורש ממנו יהא בנדוי למה עונש הפורש \nבנדוי וכשספדו אותו עוד ז' ימים למה לא יצאה ב\"ק, אבל אומר נפל פתקא מרקיע עד \nשספדוהו ל' יום נפל עוד פתקא לכו לביתכם לשלום חייך רבי התאמין שכל אלו הדברים ריק \nהם חלילה וחלילה, אבל שים אזניך בהקשבה ושמע לך ודע לך שאין ישיבה למטה שאין כנגדה \nלמעלה, וכ\"א מבני הישיבה יש לו למעלה כח וצל כנגדו ואם אלף ישיבות למטה כנגדם אלף \nישיבות למעלה ומה שלומדים למטה הוא הוא שלומדים למעלה כי תורה אחד להם, וכל אלו \nהתנאים והאמוראים המה ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם כולם היו במעמד הר סיני במעמד כל \nישראל וקודם מתן תורה כולם היו למעלה והרבה פעמים עברה תורה על פיהם. וראה באמת \n"},{"index":19,"he":"כשעלה מרע\"ה למרום מצאו לר' עקיבא ותלמידיו עמו וזה היה קודם מתן תורה ואומר לך דבר \nגדול כשעלה משרע\"ה למרום בא צילם וכוחם של בנות צלפחד ובקשו את נחלת אביהם בא\"י בעד \nהבנות ונשאו ונתנו שם ואמר להם הקב\"ה את הדין וכאשר היה הדבר למעלה כן היה הדבר \nלמטה ולא שמשה היה שואל אלא מלמדה מה שהיה למעלה כי כולה היה כתוב, וכן המגדף \nוהטמאים ומקושש וכיוצא בהם. ודע כי בזמן דקא עסיק מלמטה קא עסיק כח שלמעלה כנגדו \nועל אותו ענין ממש ולפעמים הנפש וצילה וכחה למעלה ופעמים הנפש למטה בלבוש הגוף והכח \nלמעלה, ודע מה שעשה רבה ב\"נ עשה בחכמה גדולה כי אמר אם ילכו הפנים לאחור ודאי אינו \n"}]}
