{"id":"kabala-113916680ec8-1-7","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"אור ולא כתיב יהי מאורות משמע אור א' רצה הקב\"ה להאציל ולמה נאצלו שנים שלא ברשות, \nא\"ל רבונא דעלמא אשיב תשובה חדא ויתוקן שני שאלות כתיב יהי וכתיב אור הרי כאן ב' \nאורות, א\"ל א\"כ יהי אור הוא, א\"ל אור הוא, א\"ל כיצד א\"ל שני יודין מתרבעין הרי כאן \nר' וה' לקח מנוחתו ר\"ל נתמלא בא' כעין זה ה\"א הרי ו' ור' חסר א' לומר שהאור הא' לא \nיהיה כחבירו כי יפלו בו טיפי חושך הוא אספקלריא שאינה מאירה מצד עצמה ר\"ל אמר משה \nב' יודי\"ן מתרבעין י' פעמים י' י' פעמים י' הרי כאן ר' והא' במלואו ה\"א הרי כאן ו\"ר \nחסר א' מאור לומר לך שלא ישוו א\"כ עלו במחשבה ונאצלו, אמר ליה רבונא דעלמא גם אני \nאשאל יהי אור אור גדול ויהי אור אור קטן איך נראה ממלת ויהי, א\"ל למשה דע לך כי \nויהי כשתמלאהו ואו יוד הא הי הה יוד הרי כאן ד\"ף זהו פ\"ד ור\"ל אותו האור השני הוא \nהד' שהוא כנסת ישראל ומקבל טיפי חושך מף' הרומז לפחד כי השני מאורות שוים במאורם \n"},{"index":2,"he":"וכשחטא אדה\"ר נגנז אותו האור ג' ימים קודם בואו כי היה צופה ומביט, א\"ל ר' אימא לי \nלמה לא נכתב אמירה באצילות הראשון והלא הוא אחד מעשרה מאמרות, א\"ל בני עומק דברים \nאתה שואל לי אם לא יבא אליהו ז\"ל או מלאך אלהים לא נוכל להשיגו, א\"ל א\"כ קרא לא' \nמהם יבא ויגיד, א\"ל למי אקרא א\"ל א\"כ קרא לשניהם ר\"ל אחר שיש כח בידך לשאול משניהם \nא\"ל אין דרך ארץ אדהכי והכי בא להם אליהו ז\"ל א\"ל במאי קא עסקיתו א\"ל למה התחילו \nהמאמרות מאלהים שהיא הבינה הלא גם בראשית בכלל מאמרות הוא א\"ל אמור אתה א\"ל איני \nיודע א\"ל זכור אפשר שמעת מאביך ושכחת א\"ל לא שמעתי ולא שכחתי א\"ל א\"כ אגיד לך ענינו \nוהיא עיקר למעלה מהבינה אין להזכיר אמירה, א\"ל למה א\"ל כי כל ההויות היו באים בכלל \nעד הבינה ומשם נאצל כ\"א ואחד מהדברים בפרט כי כולם הם בהיכל עליון הוא אלהים וע\"כ \nצריך אלהים להזכיר אמירה על כל אחד ואחד כדי להאציל ממנה כל האצילות והאצילות בכח \n"},{"index":3,"he":"המחשבה אך החכמה האצילה אלהים שהיא הבינה בכלל ולא שייך שם אמירה, הלא תראה קודם \nשנאצלו בבינה היו כולם תלוים באויר עליון. א\"ל כיון שבאת אמור לנו מאי האי דכתיב מה \nרב טובך אשר צפנת ליראיך, א\"ל מ\"ה בא\"ת ב\"ש מאה אלו הם ק' ברכות ר\"ב היא הבינה שהוא \nרב על כל הבנין טוב\"ך הוא האור הראשון אש\"ר הוא כתר עליון מאשר שמנה לחמו צפנ\"ת ר\"ל \nהאציל אור אחר שלא יהנו מזה האור הרשעים שבדור והצפין אותו ליראי\"ך שהם הצדיקים, \nואמר ליראיך שגם הם יראים מפני זה האור שנאמר לפניו ילך דבר ר\"ל מאה ברכות נשפעות \nדרך הבינה אם הבנים שמחה על היסוד הוא האור הראשון והתחלת הברכות מאשר הוא כתר \nוכיון שט' אורות באים באור הראשון אין כל בריה יכולה להסתכל בו האציל אור שני ויהי \nאור ואור ראשון גנזו לצדיקים לעתיד לבא כי ישיגו בו ויהנו ממנו ר\"ל מאותה השגה, \nוההשגה קורא סוחרת ודר היא הסעודה של צדיקים אין למעלה ממנה ובעבור שאותו אור יש לו \n"},{"index":4,"he":"דין כענין לפניו ילך דבר ומאיים אותם ע\"כ אמר ליראיך, א\"ל אבל אני באתי לשאול מכם \nוהודיעוני אור הראשון נגנז אור השני מה טיבו ומה עניינו, א\"ל וירא אלהים את כל אשר \nעשה והנה טוב מאד וירא הוא אויר הקדמון והאציל אלהים הוא הבינה באמצעות החכמה ר\"ל \nע\"י החכמה והיו שם כל הויות בכלל ואלהים שהוא הבינה סדר כל אחד במקומו, וזהו א\"ת \nכ\"ל ר\"ל א\"ת מכ\"ל ר\"ל את נקראת כ\"י ויסוד עולם נקרא כ\"ל עשה כל ועשה את ו\"ה כ\"ה ו\"ה \nת\"ת ובינה ור\"ל ו\"ה ו' של ה' שהוא א\"ם ובן עם הנ' שהיא כ\"י היא המקבלת מה' הויות \nאחרונות טו\"ב הט' אורות הבאים בו' הוא משך הו' מב' חכמה עלאה מא\"ד הוא אדם שהיא ת\"ת \nישראל שדרך שם באים כולם, ומלת טוב מלשון בהטיבו את הנרות והיה מזהיר ביותר ולא היה \nכדאי להשתמש לאותו הנר לקח מאורו הטוב הכלול בו ל\"ב נתיבות החכמה ונתנו לעולם הזה \nהיינו דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו א\"ל אמת דברת: \n"},{"index":5,"he":" \nד\"ה שאל משה למט\"ט בעשרה מאמרות\nשאל משה למט\"ט בעשרה מאמרות נברא העולם א\"כ אחר שתאמר ראשון או אחד ולרדת להשלים \nלעשר א\"כ הרי הראשון או האחד יש לו מקום המנין, א\"ל למשה כל הי' מאמרות מושפעות אך \nעלת העלות אינו מושפע ואינו בכלל העשר וגם מתוך מעלתו והעלמתו אין אות בתורה שירמוז \nאליו לא קטן ולא גדול אפי' קוץ הי' וכל העשר נאצלות א\"כ יש מאציל וכיון שהכל \nמושפעים א\"כ יש משפיע וכל המושפעים כולם אדוקים בו כשלהבת בגחלת, והשמר לך מג' \nדברים האחד הוא ריבוי שלא תאמר במקום שיש אחד יש רבים אמר ליה ואיך תעמידני אפילו \nבעלה שאין לה סוף וגם אין לה ראשית א\"ל דבר הנתפס בהרהור הלב הוא מוגבל לו' קצוות \nד' פינות ומעלה ומטה, א\"כ כל מוגבל יש לו סוף וכל שיש לו סוף אינו שוה לכן עלת \nהעלות אין לו סוף א\"כ אינו מוגבל וכיון שאינו מוגבל אין חוץ ממנו וכיון שאינו מוגבל \nאינו משתנה וכיון שאינו משתנה אין לו סוף וכיון שאין לו סוף אין לו חקירה וכיון \n"},{"index":6,"he":"שאין לו חקירה אין לו ראשית וכיון שאין לו ראשית אין לו אחרית הוא האל יתברך זהו \nמערכות אלהות ר\"ל סדר ידיעת האלהית לדעת שהוא נעלם שאין לו חוץ ממנו והוא עיקר \nהנסתר והנגלה ר\"ל נגלה מצד פעולותיו ונסתר מצד נוראותיו. והואיל והוא נסתר בצד \nההשגה שאינו מושג בראיה גמורה ע\"כ הוא שורש ועיקר האמונה וזהו צדיק באמונתו יחיה, \nא\"ל רבונא דעלמא א\"כ נאמר שאין שם אלא אין סוף בלבד, א\"ל אין סוף הוא שלימות בלתי \nחסרון וכשתאמר שיש לו כח בלתי גבול. ר\"ל למעלה מעשר מאמרות אבל לא יותר א\"כ אתה \nמחסר שלימותו וכשתאמר שיש לו כח בגבול ר\"ל עד העשר הוא הדין יפול חסרון וא\"ת שהעולם \nהזה נמצא ממנו תחלה א\"כ אתה מחסר הכח ההוא ממנו וגם אם תאמר שהוא בעצמו כיון לברוא \nאת העולם א\"כ הכוונה שנתחדשה לו מורה חסרון ולפי שאין חסרון בשלימותו יש לנו לומר \nשיש לו כח בגבול מבלי גבול, הנמצא ממנו תחלה הם הספירות שהוא כח שלם וכח חסר כשהם \n"},{"index":7,"he":"מקבלים מהשפע הבא משלימותו הם כח השלם ובהמנע השפע מהם הם כח חסר ולכך יש להם כח \nלפעול בהשלמה ובחסרון כפי המקבלים והספירות הם אדוקות כשלהבת בגחלת נמצא שאין בו \nריבוי, והשני הוא פירוד (אחר) שלא תאמר אחר שהיו מוכרחים ההויות ובאצילותם יש שמות \nהרבה א\"כ זה אינו כמו זה אבל הם רבים ונפרדים דע שהכל חיים מעלת העלות, והג' הוא \nריחוק גשמית שלא תאמר זה שאנו אומרים עלת העלות הוא גשמי ככל אחד ממנו שכן אומר \nנעשה אדם בצלמינו שהוא ממש בשר ודם וגם כתיב ימין ושמאל ומעלה ומטה אל ישיאך לבך \nבזה כי מוכרחים אנו לומר בעבור שהם נאצלים ועל הנאצלים אינם באים בהשוואה אחת ואם \nאינם בהשוואה אינם במעלה ובמדרגה אחת א\"כ יש להם גבול במדרגות אבל לא מעצמם, כי \nהדברים קשורים כשלהבת בגחלת, וראה והבן שעלת העלות עומד בשלימותו בלתי חסרון \nוהחסרון שאנו רואים זה טוב וזה רע זה עשיר וזה עני זה טיפש זה חכם חיים ומות שלום \n"},{"index":8,"he":"ומלחמה שובע ורעב וכן כל דבר הכל מן המקבלים, ובעבור שהוא נעלם ועומד בשלימות יש \nלנו לומר שיש דברים שיש להם כח מלא כח חסר והם ההספירות והכל בסבת הנבראים יבא \nחסרון בהשפעתם (בהם) בהסתלק עלת העלות מהם ר\"ל מהספירות, ואותם הספירות הם בדוגמא \nהעליונה הם בדוגמא שלמטה ראשו של אדם הוא כנגד הכתר חכו כנגד חכמה לשונו כנגד בינה \nזרועותיו כנגד גדולה גבורה לב האדם כנגד ת\"ת שוקיים של אדם כנגד נצח והוד בריתו של \nאדם כנגד יסוד פעולת האדם כנגד מלכות. זהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו והמלכות היא \nהאור השני שנאמר ויהי אור ומוציא כל הכוחות בפועל, ולכן זה האור אספקלריא שאינה \nמאירה כלולה מכולם, א\"ל וכיצד יראה שהיא כלולה מכולם. א\"ל ויהי אור כתיב בוא\"ו הרי \nכאן כתר ת\"ת ומשך הו' דרך אמצעי ר\"ל ו' של ויהי מושך א\"ו והם נסתרים הא' רומז בכתר \nוהו' הראשון בת\"ת והו' הנסתר ביסוד ואלה הג' מדות עומדת בסדר הצינור האמצעי הוא \n"},{"index":9,"he":"הנקרא שדרה, והשדרה יש לו זרועות ושוקיים חיך ולשון, ועטרה היא המלכות הפועלת פעולת \nכולם, כמו כן פעולות שאדם פועל באברי הגוף פועלים א\"כ אדם הוא דוגמה עליונה ומעורר \nפעולות למעלה כפי פעולותיו למטה ומאחר שכן הוא א\"כ המציאות צורך גבוה, וכיון שהוא \nצורך גבוה א\"כ צריכין ישראל לקיים המצות ולהזהר מהעבירות שהמצות מעוררות טובה \nוהעבירות מעוררות רעה הכל כפי עניינו שאם היה המציאות צורך עצמו והמצות צורך \nהמציאות לבד מה צורך להמציאם, ואחר שהמציאם יניחם למה יצוה להם ומה צורך ובערת הרע \nמקרבך אלא ודאי העושה עבירה גורם מניעת השפע בעליונים גם בתחתונים ולכן ובערת הרע \nמקרבך, ועל שהיא ר\"ל כנסת ישראל מקבלת מכולם והיא עשירית ע\"כ בהיות בעיר עשרה \nצדיקים אפי' אם כל העיר רשעים אינה פועלת דין כליה כי עשרה צדיקים שבתוך העיר \nמגינים כי הם דוגמא עליונה אבל אם היה א' פחות מעשרה והיה כצדיק כרשע כי אינם דוגמא \n"},{"index":10,"he":"עליונה שהרי נמצא פירוד ביניהם, זהו שאמר אברהם אבינו ע\"ה האף תספה צדיק עם רשע ר\"ל \nהמדה הכלולה מעשרה ופועלת פעולת הי' תספה צדיק עם רשע ותספה הוא ת' נסתר לנקבה. \nוראה והבן שהם באחד ואחד בהם וכולם קשורים כשלהבת בגחלת ואין דבר שבקדושה פחות \nמעשרה, א\"ל משה להקב\"ה שמעתי ו' של ויהי נשאר יהי מהו יהי, א\"ל יהי תמלאהו יו\"ד ה\"א \nה\"ה ה\"י יו\"ד ר\"ל ה' יש לה ג' נעלמים ומלת יהי עם נעלמיו עולה ע\"א ר\"ל כשנאצל אור \nהשני ישב לשפוט את העולם בע' כוחותיו וא' גוזר ישפוט תבל בצדק ועמים במשרים, א\"ל ר' \nאימא לן מהו שארז\"ל אין דבר שבקדושה פחות מעשרה, א\"ל הואיל והם י' ספירות קדושה אחת \nהיא א\"כ אימא הקדושה צריכה עשרה ולא פחות הן יורה פירוד, א\"ל ר' עשר ספירות הם כולם \nאדם אחד שהרי אדם נקרא אדם עם כל אבריו ראש וחיך ולשון זרועות ולב ושוקיים ומעור \nועטרה א\"כ כל עשר כולל אדם א' ואדרבה יהיה כל דבר שבקדושה די באדם א', א\"ל ציערתני \n"},{"index":11,"he":"צער גדול, א\"ל מוטב שתצטער ממה שאהיה נבוך, א\"ל ומה יהיה שאיני יודע א\"ל כלך אצל \nגדולים ר\"ל שאל מאליהו ז\"ל א\"ל זכרתי שאמר לי אבי ז\"ל יען שכל אבר ואבר נחשב לאדם \nאחד א\"ל ראייתך מאין א\"ל הואיל וכ\"א כלול מעשר אברים א\"כ כל אחד נחשב לאדם אחד והלא \nתראה ק' ברכות מכל אבר עשר י' אברים ק' ברכות, א\"ל ר' עשר ספירות הם הספירות ראשונה \nהיא כתר היא מחשבה ולמעלה מכתר עלת העלת למה נקראת מחשבה, א\"ל מי שרוצה לבנות צריך \nשיעלה במחשבה מה שהוא רוצה לבנות א\"כ המחשבה בונה הכל וזהו שאמר כך עלה במחשבה \nלפני, א\"כ מכח המחשבה יש לנו לומר שיש עלה שהמציא המחשבה, א\"ל ומהו שקראוהו מחשבה \nומה פירושה ומה מורה יקראוהו מחשב או לשון אחר, א\"ל מחשבה מ' בראש וה' בסוף מ\"ה הוא \nאדם חשב להאציל את האדם היינו כל העשר, א\"ל ר' אמור לי כל הסוד שידעת במחשבה, א\"ל \nאומרים בעלי האמת שמלת ברוך רומזת במחשבה וכשיבא להמשיך ברכה ממנה כשמברך ישוח מעט \n"},{"index":12,"he":"לעשות התעוררות בדבר כאלו ממשיך וזהו מחשבה ש\"ח בה\"ם, וגם גורמים המקבלים יבישות \nבהיקף וזהו העניים והאביונים מבקשים מים ואין ר\"ל מבקשים גם המדה הנקרא אין היא \nהמחשבה וח\"ש בה\"ם ומרחם וזהו מחשבה, ועוד כולה לבנה בלתי אודם זהו מחשבה שח\"ם ב\"ה \nכלומר אבן יקר שהוא לבן כשלג בה, וגם מחשבה מצטייר מ' כ\"ו, ח' ר\"ו, ש' ייי כ', ב' \nד\"ו, ה' י\"ד, המ' כ\"ו כנסת ישראל ותפארת, הח' ד\"ו ד' הוא חסד ו\"ו משך הו' יסוד ר\"ל \nפעמים הד' רומז בחסד כשיש לנו רמז בכנסת ישראל, ור\"ל הח' של מחשבה הוא ד' ו' חסד \nיסוד שושבין גדול ושושבין קטן. הש' של מחשבה הוא י' י' י' כ' הי' ראשון בחכמה עלאה \nוי' אחרון בחכמה תתאה וי' אמצעי להורות מחכמה לחכמה י' מדות. כ' בחכמה תתאה, ב' ד\"ו \nד' פעמים רומז בחכמה תתאה והוא עם משך הו' לרוב, ה' י\"ד ד' היא מלכות תתאה וכל העשר \nאליה באים. ראה והבן שכולם במחשבה בכח ומחשבה עצמה ר\"ל האותיות הב' בחכמה הש' בבינה \n"},{"index":13,"he":"זרועות ושוקיים בכלל הו' שנצטייר, א\"ל בא בני קנה חכמה תבונה ודעת וכל מלאכי קנה, \nא\"ל ידעת בני כ\"ב אותיות מהיכן נאצלו, א\"ל לא, א\"ל ממחשבה שמחשבה במ\"ק כ\"ב וממחשבה \nבחכמה ה' בחכמה יסד ארץ בחכמה עם המלה הוא כ\"ב, ומחכמה בתבונה תבונה במ\"ק כ\"ב \nומתבונה בדעת דעת בא\"ת ב\"ש קז\"א דעת עם קז\"א הוא כ\"ב וא' יתר להורות שהדעת הוא הת\"ת \nמן הא' מקבל דרך אמצעי ומדעת לכ\"י שעליה נאמר ויהי אור במ\"ק הוא כ\"ב, ומכ\"י לישראל \nהגשמי וזהו כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו נתת\"י לכ\"ם הוא כ\"ב במ\"ק וא' יתר \nעליהם להורות שהטוב עם כ\"י זהו שהכל ממחשבה, א\"ל ר' זהו שאמר הקב\"ה למשה כך עלה \nבמחשבה לפני איך הוא, א\"ל יש דברים שהם במחשבה ועל שהמחשבה הוא ראש וחיך ולשון בראש \nשהחיך ולשון הם חכמה ובינה ע\"כ חשבו שלשתן ראש אחד בידיעה שיודעים הדברים שהם \nבמחשבה, ועל שהדעת הוא שדרה והשדרה עיקר יניקתו מהמוח אשר בראש שהוא המחשבה ע\"כ גם \n"},{"index":14,"he":"הדעת בידיעה הוא שאמר הכתוב היפלא מה' דבר כלומר (לו) לא יפלא, ומשך הו' הוא בו' אך \nהפרק שאין בו מוח מצד עצמו היא כ\"י אינה בידיעה זהו מה שנתעוררו חז\"ל לברר הפרקים \nשבשדרה לענין טרפות בפרק אלו טרפות ולפנים יתבאר בע\"ה, וזה מה שאמר הכתוב בחכמה \nובתבונה ובדעת שהחכם חושב וקונה בינה ומצד הבינה קונה דעת ואחר שקנה דעת ובכל מלאכה \nר\"ל הדעת יורד בכל שהוא משך הו' אז המלאכה שהיא כ\"י פועלת כל פעולת העשר, ושאל משה \nדברים שכ\"י אינה בידיעה ואמר לו שתוק כך עלה במחשבה כלומר אינה בידיעה וחכמה ותבונה \nודעת הם היודעים מהמחשבה כי זולת המחשבה אין חכמה ותבונה ודעת והמחשבה רוצה להיות \nהידיעה באלו ולא בה והוא היודע זהו כך עלה במחשבה ולא תשאל בדבר שאינו יודע, א\"ל ר' \nעליך נאמר טוב ר' לישראל מאב ואם שאב ואם בעוה\"ז ור' בעוה\"ז ובעוה\"ב, א\"ל אינך יודע \nמהו מלת ר' ולמה קראוהו רבי, א\"ל לא שמעתי בלתי היום, א\"ל מלאך אחד יש ששמו בר\"י \n"},{"index":15,"he":"והוא מהפך בזכות ישראל ובעבור שר' מזכה העולם נקרא בשם המלאך, זהו והעוף יר\"ב בארץ \nר\"ל עוף זה תורה התורה נקראת עוף ואמר ו\"ה שאתם נקראים תורה שבכתב ושבע\"פ, יר\"ב \nבארץ תורתכם זהו כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל כו' ע\"כ המחשבה. א\"ל ר' שמעתי אומרים \nשהמחשבה נקראת נשמה ולא ידעתי למה שהנשמה נקראת בינה שנאמר ונשמת שדי תבינם, ונראה \nשמן הבינה נאצלת, א\"ל דע לך אע\"פ שהבינה נקראת נשמה מכל מקום המחשבה היא נשמה \nלנשמות וראייה ויפח באפיו נשמת חיים מי שנופח משלו הוא נופח והחכמה והבינה פעולים \nהם מהמחשבה לכן נקרא נשמה לנשמות, א\"ל מהו ענין נשמה ומהו ענין המלה א\"ל הכל בא \nבכלל אל החכמה ומחכמה בכלל אל הבינה והבינה פורטת כל א' בפרט ואומרת המחשבה אל \nהבינה תן נשמה למ\"ה הוא אדם ויאצל כסדר אדם כדי שיאצל גשמי ברוחני וממנו תתברך כי \nהוא יעורר הברכה ממני, וגם נו\"ן שי\"ן מ\"ם ה\"ה הרי כאן י' אותיות רמז לעשר ספירות \n"},{"index":16,"he":"ר\"ל תמלא הנשמה והם אותיות עשרה מלמד שהוא כח וחיות לכל העשר, וגם סופי תיבות של \nנשמה הם קמ\"ה ר\"ל עתידה כ\"י שתקום מגזירת המחשבה הנקראת נשמה זהו קמ\"ה אלומתי וגם \nנצבה ר\"ל קם ה' נצב הה' זהו הק\"ם תקים עמו אתה המחשבה תן נשמה לתפארת ר\"ל אתה \nהמחשבה הנקראת נשמה שסופי תיבות הק\"ם תקים עמו ר\"ל עם הת\"ת ישראל לומר לכ\"י קום \nבתולת ישראל זהו נשמה, ועוד כ\"י נקרא לילה בגלות הד' שנאמר ולחשך קרא לילה ועתידה \nלהיות יום מכח הנשמה שאותיות שניות של נשמה יו\"ם ה' כלומר עתיד ה' אחרון שבשם בן ד' \nלהיות יום זהו שנקרא המחשבה נשמה כי כשתתן נשמה לנשמה אז כולם מאירים וכולם ימים. \nספו תמו כל המקטריגים וכל הפגעים, א\"ל ר' שמעתי שנקרא המחשבה ישראל זקן ולא ידעתי \nהסבה, א\"ל בעבור שזה גדול במדרגה קורין אותו ישראל זקן שישראל סתם הוא ת\"ת, א\"ל \nומלת זקן מה מורה יקראוהו גדול במדרגה, א\"ל ידעתי מאבי ז\"ל שהזקן נתלבנו שערותיו \n"},{"index":17,"he":"והוא יצא מכלל השחרות ואדמימות ונעשה לבן המורה רחמנות לכן נקרא זקן שהוא לבן כשלג \nאין לו כלל לא אודם ולא שחרות ומפני זה זקן הגשמי אשר זיכהו השם ונעשה דוגמה עליונה \nשהעליון לבן כשלג וגם זה נתלבן צריך שיהא רחמן ושילך עם הבריות בתכלית הרחמנות \nושיהיה נאמן במשא ומתן שלו ושילמוד לשונו לאמר האמת ולא ימלא כריסו כל עקר ושלא \nישלח ידו למלאות תאותו רק יהיה ענו ושפל רוח וקומה, ויזהר שלא יצער שום אדם אשר \nנשמה באפו ושלא ישחט לא לעצמו ולא לעם הארץ שאם לא חש ע\"ז אין לאכול משחיטתו. וראה \nוהבן שאם לא הוזהר מאיבוד נשמות הם הבהמות ששוחט כפר בדוגמתו זקן ממרא הפך זק\"ן \nלנז\"ק הוליד רעה לעצמו כי נסתלק הזקן העליון מאבניו ומלת זקן נתמלא בכוחותיו זי'ן \nקו\"ף נו\"ן אותיות שניות גי' ב\"ך ישראל אשר ב\"ך אתפאר, אש\"ר אתה זקן הנקרא אש\"ר \nשנאמר מאשר שמנה לחמו בכ\"ב אותיותך שנתנו לי אתפאר אני ישראל הנקרא ת\"ת, ועוד אמר \n"},{"index":18,"he":"לי אבי אם תעלה כל הזקן עם נעלמו במ\"ק ע\"ה יעלה מ\"ח ר\"ל הוא מוח שממנו יונקים כל \nהאברים והוא המוח אשר ממנו יונק השדרה ומהשדרה יונקים כל האברים וזהו לעולם ימים \nידברו ר\"ל עצת הזקנים הוא עצה רק שיהיה הזקן חכם ויודע שאם אינו כן ינצחנו הבחור \nאשר הוא חכם ממנו, וגם זקן עולה במ\"ק אחד ר\"ל הוא אחד ואין שני לו והוא יחיד \n"}]}
