{"id":"kabala-113916680ec8-1-72","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":72,"title":"קטע 72","hebrewTitle":"קטע 72","segments":[{"index":1,"he":"אליהו ז\"ל איך עלה בדעתו לגרום לו זה שיקבל שכרו מחיים ואם חס עליו משום דוחקא היה \nלו לפרנסו די ספוקו. ועוד טרפי דאילנא איך היה רשאי לחתוך דבר מאילני ג\"ע. ואם תאמר \nמאותן שנופלים ע\"י הרוח אותם לקח למה לא הניחוהו לצאת עמהם. ועוד למה לא פרשו לנו \nמה אילנא היו, ועוד בת קול למה לא אמרו קודם שלקחם ועתה שהם תלושים מן האילנות אע\"פ \nשהחזירם מה מועיל. והקשה שבכולם רבה ב\"א אחר שנכנס לג\"ע למה יצא מי הכריחו לצאת \nוהלא אין מלאך המות שולט שם. ועוד מריחו לבד שסחט לקח כל כך ממון מה הם הדברים האלה \nשאינם נכנסים לאוזן ולכולם יש עליהם סודות עמוקות ואינם כפשטם, ורבה ב\"א היה אדם \nגדול והיה בעניות שמצד עניות היה נמנע להשיג בו' הסדרים. חלילה וחלילה שהדבר כן שלא \nעבר בו' סדרים אלא עובדא הכי הוה סבר רבה בר אבוה כי בהיות כוחות הטומאה הוא מצרים \nהנאחז בישמעאל, וישמעאל באברהם שע\"י אחיזה יהיה נזק בהיקף וכשראה את אליהו ז\"ל שהיה \n"},{"index":2,"he":"נוהג להתוועד עמהם ואליהו ז\"ל היה כהן וכהן איש טהור א\"ל מ\"ט קאי מר בבית הקברות \nכלומר למה נאחזים הטמאים מצד הטהרה א\"ל אליהו ז\"ל הכהן שהוא החסד והוא הטהור אינו \nבכלל שש טומאות כי הוא מים טהורים אינם מקבלים טומאה והכוחות החיצונים הם הקברות \nוחלילה שאליהו זלה\"ה נכנס אפילו בקברי גוים ומה צורך היה לו לאליהו ז\"ל להכנס שם \nאלא הדבר כמו שאמרתי, לסוף אמר ליה אליהו ולא מתני מר סדר טהרות שאין המזיקים \nנאחזים משם א\"ל רבה אפילו במדה הד' שהיא הנצח וצינור הרחמים דרך שם לא השגתיהו מצד \nדוחקא, ואינו ר\"ל דוחקא דעניותא אלא דוחקא הם כוחות החיצונים שהם רעבים ודוחקים \nלעולם ושואלים ובטן רשעים תחסר ואוכלים ואינם שבעים ורבה בר אבוה לא השיג דוחקא \nוסדר ד' ואליהו ז\"ל המשיכו אחריו להעלותו בסדר טהרות הנקרא ג\"ע כי גם הטהרות נקרא \nג\"ע. ומלייה לגלימא טרפי דאלנא גלימא הוא כוחו וצלו והמשיך בכוונתו מסדר טהרות \n"},{"index":3,"he":"והוריד דרך צינור של כוחו ואמר אילנא כי טהרות נותן טרף לאילן הפנימי ולאילן החיצון \nזהו טרפי דאילנא ורצה רבה ב\"א להביא אליו שפע גם מכח העליון והשיג והוריד במחשבתו \nואמר לו כוחו מאן דקדים ואכיל לעלמא כרבה ב\"א כלומר די לך להיותך עמי בקדושה ובטהרה \nותעבור שם בצער ומתוך הצער עוונות נמחלים ממה שתבקש גדולות ולא ימחלו העוונות כשמוע \nזה מב\"ק שהוא כחו לא המשיך אליו יותר מלמעלה רק מה שהיה בא מקב\"ה אם רב ואם מעט, \nוכשהעלהו אליהו ז\"ל והשיג, השיג גם בי\"ב הויות המתגלגלים ובאים בכ\"י עמד והשיגם \nלבניו וזהו ולא מתני מר סדר טהרות. וכ\"מ שנאמר עני ביה תלמיד א' הוא תלמיד מארץ \nישראל, בכ\"מ שנאמר תנא ברא כנגד בעל הברייתא הוא מספר, ובכ\"מ שנאמר תנא דידן כנגד \nבעל המשנה הוא מספר, ובכ\"מ שנאמר תנאי הוא כלומר שהלכה זו תנאים חולקים עליה, ובכ\"מ \nשנאמר לימא כתנאי כלומר הלכה פסוקה הוא זה הא שנים חולקים עליה, ובכ\"מ שנאמר כתנאי \n"},{"index":4,"he":"לבד כלומר טעמו של זה הוא רק כאחד מן התנאים ולא ככולן, ובכל מקום שנאמר הא דפלוני \nהוא אינו מספר כנגד הברייתא ממש אלא כלומר חיצונית הוא וכך אנו אומרים לגבי שניות \nדרבנן דרחמנא אמר ערות אביך וערות אמך לא תגלה, וחז\"ל הוסיפו עוד ח' דת\"ר מה הם \nשניות אם אמו אם אביו ואשת אבי אביו ואשת אבי אמו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם \nמן האב ואשת בן בנו ואשת בן בתו ואמרינן עלה אמר רב אשי למה הדבר דומה לאדם ששומר \nאת הפרד\"ס משמרו בחוץ משתמר, ואם משמרו מבפנים לפניו משתמר ולאחריו אינו משתמר. והא \nדרב אשי בדותא הוא התם שלפניו מיהא משתמר הכא קא פגע בעריות אי לאו שניות. ראה והבן \nכמה הרחקות ושמירות נעשה בפרד\"ס שמה שלא אסרה תורה אסרוהו הם ועשו תולדות על אבות \nוהתורה צוותה לתולדות האלה שכל התורה כולה אינה אלא סברות עליונות שהם גזירות ולא \nסברות גשמיות שהרי ר' דוסא בן הרכינס ש' סברות חזקות היה לו להתיר צרת הבת. והוא \n"},{"index":5,"he":"עצמו שב בסברא עליונה שהוא גזירה, ואבי ז\"ל היה לו מ' כוחות להתיר בשר בחלב באכילה \nאם אינו אמו וא\"ל המלאך לא ניתנה תורה בסברות גשמיות אלא בסברות גזירות עליונות \nולכן גם אל יסמוך שום אדם בסברתו אם לא שידע סברא העליונה שזה אמת וזה שקר פן יבא \nלחלל והנה איבד נפש. א\"ל בני אמרת שהבשר אינו נאכל עם החלב וגם אתה אמרת שאביך ז\"ל \nהיה מתיר בשר בחלב במ' פנים ואני רואה בדבריך בילבול גדול שהתורה בפירוש אסרתו ג\"פ \nבבישול ובאכילה ובהנאה. א\"ל ר' המתן אם יעזרני השם במקומו תשמע כל דבר ודבר. א\"ל \nבני לעולם החלש מתפאר אפילו שהוא חלש כדי שישמע הגבור וימסור. עצמו בידו. א\"ל אם \nחלש אני עתה תשמע ולא כל הצורך. מ\"מ ממה שאומר לך תכיר את גבורתי שפעם אחד היה יושב \nאבי ז\"ל עם מלאך אחד ואמר לו אבי ז\"ל מ' קושיות להתיר החלב להאכיל עם הבשר שאינו \nאמו וא\"ל המלאך לא בסברות גשמיות ניתנה התורה דאל\"כ תתחלל ע\"י הסברות. ואלו היה \n"},{"index":6,"he":"הדבר כן מה תועלת בנתינתה ואומר לך חלק ממה שאמרו גם אומר לך מה ששאלתי מהם כתיב ג' \nפעמים לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לאיסור אכילה וא' לאיסור בישול וא' לאיסור הנאה \nואין לי אלא גדי. שאר בהמות מנלן. ואמר ר\"א כתיב וישלח יהודה את גדי העיזים כאן \nדווקא הוא גדי העיזים דקא פירש לך הכתוב הא בכל מקום שנאמר גדי סתם אפי' פרה ורחל \nבמשמע, ומקשה ונילף מניה. ומתרץ כתיב את שני גדיי העיזים ומקשה ונילף מהם ומתרץ ה\"ל \nב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדין, ומקשה הניחא למ\"ד אין מלמדין אלא למ\"ד מלמדין מאי \nאיכא למימר ומשני ה\"ל תרי מעוטא ה' דהעיזים דיהודה וה' דהעיזים דרבקה דלכתוב עיזים \nמאי העיזים למעט שלא נלמד מהם, וא\"כ תפשוט דגדי סתם לאו גדי דווקא אלא אפי' פרה \nורחל במשמע, ואמרינן שם גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל, \nשכל אלו בכלל גדי הם, גדי להוציא את הדם, גדי להוציא את השליא. גדי להוציא את \n"},{"index":7,"he":"הטמאה, ואמרינן בחלב אמו ולא בחלב זכר, ונשאו ונתנו ואמרו פרה ורחל אחותו קטנה \nואחותו גדולה והאם בחלבה הכל אסור ואמרתי להם לדבריהם נמחק עקר הפסוק הזה מן התורה \nכי אדרבא לא בא הכתוב לאסור כל בשר רק בשר בחלב אמו, והכי קאמר קרא לא תאסור כל בשר \nשלא בחלב אמו, כי אני לא אסרתי לך אלא בחלב אמו דאס\"ד דאפי' שלא בחלב אמו א\"כ לכתוב \nלא תבשל בשר בחלב ואז הכל בכלל פרה ורחל גדולה וקטנה והיא עצמה בחלבה, ומאי אית לך \nלמימר שהיית אוסר אף בשר טמאה האיך הסברא נותנת שלא אסרה תורה אלא טהור והבא מן \nהטהור ואפי' שאינו נאכל וכל שהוא פרש בעלמא לא כלום הוא כי לא שם בשר עליו אלא \nמדאצטריך לומר אמו דווקא קאמר, והשאר מותר. ועוד עד שתאמר היא עצמה בחלבה מנין \nלאסור אדרבא אימא היא עצמה בחלבה מנין שהוא מותר ת\"ל בחלב אמו אמר דווקא ולא היא \nבחלבה וכן פרה ורחל ואחותו גדולה וקטנה. ועוד מה אמו שמותרת בהרבעה אסורה בבישול \n"},{"index":8,"he":"פרה ורחל שאסורין בהרבע אינו דין שאסורה בבישול יאמר לו כל היכי דאיכא ק\"ו ועקר קרא \nלאו כלום הוא כי לכן אמר אמו שלא לאסור בשום לימוד בעולם, והנה אין לך פרכא גדולה \nיותר מזו. ועוד מהו זה שאמרו ת\"ל בחלב אמו לרבות פרה ורחל שהם אסורין בבישול כמוהו, \nוכי רבוי הוא מלת אמו שבא לרבות אדרבא מיעוט הוא והכי קאמר אמו דווקא ולא שאר בשר. \nועוד אמרתי ונידון מדין כלל ופרט למעט הכל ונאמר כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו לא תבשל \nכלל גדי פרט אין בכלל אלא מה שבפרט גדי אין מידי אחריני לא, ואפי' גדי דווקא בחלב \nאמו מכלל ופרט בחלב כלל אמו פרט אין בכלל אלא מה שבפרט אמו דווקא מידי אחרינא לא, \nוא\"ל אבי ז\"ל והא כתיב העיזים למעט כל לימוד ואמר המלאך לאבי ז\"ל שפיר קאמר ומיעוטא \nלא מעכבא דא\"א בשלמא לא אצטריך מיעוטא ואפנויי אפני וודאי למעט בא אלא א\"א דמיעוטא \nאצטריך לגופייהו א\"כ נפשוט דשני כתובים הבאים כאחד מלמדין, ואבעית אימא מכלל ופרט \n"},{"index":9,"he":"גדי ולא דבר אחר ובאמו דווקא, וא\"ת מופנה הם לא להכי אצטריך דאי כתב עיזים שומע אני \nאפי' כל עיזים ובעל מום כתב רחמנא העיזים שלא זימן הב\"ה אלא תם, ואי כתב רחמנא גדי \nעיזים שומע אני אפי' בעלי מומין דלא גרע מכלב שעשה לו עשו כתב רחמנא העיזים וא\"כ \nצריכא ונילף ונאמר גדי דווקא, ואמרתי למלאך אל תעזרני ואמר אבי ז\"ל אין מלמדין, \nואמרתי א\"כ נילף מכלל ופרט ואמר לי וכי כלל ופרט הוא בשלמא כלל ופרט שהכלל מיותר \nזהו הוי כלל ופרט כגון מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרט שאין הפרט צריך לכלל \nוכיון שאין צריך בו בא לכלל ופרט, אבל הכא מה יאמר יאמר גדי שהוא פרט ולא יאמר כלל \nשהוא לא תבשל א\"כ אין אני יודע מה יעשה לגדי ע\"כ הוא צריך וכל שצריך לאו כלל ופרט \nהוא, ואמרתי לו א\"כ לכתוב בחלב אמו גדי לא תבשל ויהיה פרט וכלל ונעשה הכלל מוסיף על \nהפרט והכל אסור אלא מדכתב רחמנא לא תבשל גדי ש\"מ שהוא כלל ופרט ואין בכלל אלא מה \n"},{"index":10,"he":"שבפרט. א\"ל אין זו מדה ואפי' שהיה אומר בחלב אמו גדי לא תבשל אין לו דין פרט וכלל. \nוא\"ל אי הכי וכסהו בעפר מאי איכא למימר שהרי וכסהו כלל בעפר פרט אין בכלל אלא מה \nשבפרט והלא וכסהו לא מיותר הוא דאי כתב רחמנא בעפר ולא כתב וכסהו לא ידענו מה נעשה \nבעפר ואפ\"ה דיינינן הכי נמי נידון. א\"ל וכסהו בעפר הוא כלל הצריך לפרט כי כשאומר \nוכסהו כלל כל כסוי אלא שהכיסוי הוא יש לה שני דרכים משמע בטמון דווקא ומשמע בכלי \nאתא בעפר ופירש הענין. ואמרתי לו והא כתיב ונפל שמה שור וחמור ונפל כלל שור וחמור \nפרט ואין בכלל אלא מה שבפרט והנה הכלל צריך ואפ\"ה דיינינן א\"כ ה\"נ נידון, ואמר לי \nבעל הבור ישלם חזר וכלל הוי כלל ופרט וכלל א\"א דן אלא כעין הפרט ואין צריך בזו המדה \nכזאת להיות הכלל מיותר, ואמרתי אלא הא דתניא וכי יתן איש אל רעהו כלל שור או חמור \nפרט והרי הכא שאין הכלל מיותר ואפ\"ה דיינינן ה\"נ נידון ואמו אמו דווקא, ואמר המלאך \n"},{"index":11,"he":"יישר כחך ולא היה לאבי ז\"ל תשובה וא\"ל ולכן כתיב אמו שהיא באיסור בישול שנלמד ממנה \nכי יש לה דין ודנין ומה אמו שנכנסה עמה לדיר להתעשר אסורה בבישול אחותו שנתעשרה \nשאינה נכנסת עמה להתעשר לא כ\"ש שתהא אסורה בבישול, א\"ל לכן בא בחלב אמו שני לבטל כל \nלימוד שאם אתה אוסר בשר בחלב ולא תחוש למה שכתב בחלב אמו לומר דווקא אני מתיר כל \nהעריות ומה בתך שאסורה לך מותרת לי אשתך שמותרת לך אינו דין שמותרת לי. אלא אתי קרא \nוביטל הדין. ועוד אשתך שהיא אסורה לי מותרת לך בתך שהיא מותרת לי אינו דין שתהא \nמותרת לך והנה בת מותרת אלא אתי קרא וביטל ה\"נ אתי קרא וביטל והכל מותר חוץ מגדי עם \nאמו מאי אית לך למימר גדי גדי גדי אמו אמו אמו למה לי אצטריך חד לעז וחד לרחל וחד \nלפרה כי גדי א' בא לעז והשני אם אינו ענין לעז תנהו ענין לרחל והג' אם אינו ענין \nלעז ולרחל שהרי נאמר תנהו לענין פרה, דאי כתב רחמנא חד הייתי לומד ג\"ש מהעיזים \n"},{"index":12,"he":"והמיעוטים לא מעכבים כי בלא המיעוטים יטעה אדם לומר שהיו בעלי מומין שאין השם מביא \nתקלה. הלא תראה שלא אכל מכלב מצד שהיה צדיק אינה ראויה שהשם יביא תקלה ולמילף \nמינייהו גדי דווקא לא אפשר דא\"כ יאמר גדי א' אבל עתה כתיב ג' בא זה לגלות על זה לכן \nבאו השנים האחרים והקים כל חד וחד אגופיה ואתא קרא לומר לך שעז עם חלב אמו אסור ועם \nחלב אחר מותר גם רחל בחלב אמו ולא בחלב אחר גם פרה בחלב אמו ולא בחלב אחר שאם היה \nאומר חד אמו וילמדו אחרת ממנו מה זה עם אמו אף אחרים עם אמו וישתוק משני אמו כזה \nאיני שומע כי אני אומר היכי דגלי גלי והיכי דלא גלי לא גלי, ולכן כתב על כולם גדי \nואמו לומר לך הא עם שאר חלב שרי. וא\"כ בקר בחלב ברור כשמש שהוא מותר חוץ מחלב אמו \nואין להכניס חיה ולהוציא בהמה ולומר ג' גדי כתיב עז ורחל וחיה שאין הדין נותן לאסור \nמה שאינך תופסו, ואמר לי אבי ז\"ל גם אני מתירהו בכמה כוחות ולא די להם לחז\"ל שאסרו \n"},{"index":13,"he":"שלא כדין אכילה חשובה ונכבדת הבשר עודנו בין שינים ולבן שינים מחלב אלא שאסרו גם \nתרנגולת שאין שם בשר עליה והיא שמנה ונכבדת ועם החלב מיושרת וכמה רעה עשו שלא אסרו \nגם דגים שהרי העוף והדגים קרובים ואחים שהרי קשקשת ברגליהם ואיני יודע אם מן התורה \nאסרוה ועשאוה כגדי והוא אינו יונק או מדבריהם אסרוהו. ונראה לי מדאסרו להעלותו \nבשולחן אחד עם גבינה ש\"מ מן התורה אסרוהו דאי מדבריהם אין גזירה אחר גזירה ומאחר \nשהוא אסור מן התורה איך התירו ר\"י שהרי באתרים היו אוכלין עוף עם חלב ואפשר שהוא \nסובר מאחר שאינו יונק אינו בכלל גדי. ולדבריו יתיר להעלותן בשולחן ויאסור אותם \nבאכילה שכן כתיב ועשית משמרת למשמרתי. ורואה אני שיש לי סיוע ועזר מרבי יהודה שסובר \nשבשר בהמה הוא גזירה שלא אסרה התורה אלא בחלב אמו ואין לגזור עוף. והנה אני ור\"י \nשני עדים שבשר בחלב מותר מן התורה וזהו הריסת התורה. והנה קם אותו האיש והרס אקום \n"},{"index":14,"he":"גם אני להרוס ומה חשבון נוכל ליתן לפני השם שנתן תורתו הקדושה הטהורה והתמימה \nלישראל הקדושים והתמימים בסברות עליונות וכל התורה גזירה ואין השכל והסברא סובלתו \nרק יש לנו לעשות גזירותיו יתברך שגוזר ע\"פ הדברים אשר יורוך, וראה שבעה בעלי סבוראי \nשלא מיעטו ולא הוסיפו מצד סברתם סברה עליונה דאי סברתם סברא גשמיות לא אפשר שלא \nהוסיפו ולא הגריעו ולכן יש לדעת שכל התורה צורך גבוה ותעשה הכל כמשפט הצורך לה, ויש \nלנו לדעת ולהבין שכל עניינים של חז\"ל כולם הם עליונים והסכמת השכינה עמהם שהרי נתן \nלהם הקב\"ה רשות לדחות המועדים ממקומם בחסרון הו' מאשר תקראו אותם במועדם קרי ביה \nאתם. ולכן השמר לך ושמור נפשך שלא תכנוס בשום דין מדיני תורה אע\"פ שאתה שבע שובע \nגדול מן התלמוד אם לא להיות השורש עמך כי אז מסכימים עמך למעלה, ועתה שמע מה אעשה \nלבעלי האמת אם אינם שלימים באמיתתם כי אומרים שבהקף העליון אין אכילת בשר בחלב \n"},{"index":15,"he":"בקדירה אחת ואדרבא אמרינן קדירה דבי שותפיה לא חמימי ולא קרירי והוא עם בשר בחלב \nואם לא יאכל בשר בחלב מי ישיגוה ועד עתה כל אזהרתם לחבר הבשר עם החלב. ודע והבן \nשהכוונה הוא זה החסד נקרא חלב. והפח\"ד נקרא בשר. והגדי הוא שעיר המשתלח לעזאזל והאם \nהיא כ\"י והגדי מתפרנס מן האם והת\"ת מקבל החלב הוא השפעת החס\"ד ואוכל אותה עם כ\"י \nהיא האם כענין שתיתי ייני עם חלבי. אכלתי יערי עם דבשי ואם אתה אוכל בשר בחלב אתה \nמוריד השפעת הפח\"ד אשר הבשר רומז אליו בת\"ת ויגבור הדין ותתמלא האם מן האש ותכנוס \nהטומאה: \n \n"},{"index":16,"he":"ד\"ה וראה והבן שאין החלב עם האם רק\nוראה והבן שאין החלב עם האם רק מן החסד ואסור להביא בשר בחלב ע\"י התעוררות שלך כי \nמה שהבשר הוא עם החלב למעלה הכל הוא מצד מעשה ישראל שאינו כתיקונו, ועל שהאכילת בשר \nבחלב הוא התעוררות ממש להוריד הפח\"ד בת\"ת ע\"כ הזהירך הכתוב ואמר גדי ואמו שלא תגרום \nלרקד הגדי באם כענין ושעירים ירקדו שם, וא\"כ נראה עתה שכשם שאין לחבר הגדי בחלב \nהיורד באם. כך אין לחבר כל בשר בחלב שע\"י זה יתחבר הגדי עם האם וירקד שם ולכן אפקיה \nבשר בחלב בלשון גד\"י וא\"ם והכי קאמר קרא אם תבשל בשר הפרה בחלב אמה הפרה יכנוס הגדי \nלרקד בפרה וכיון שזו היא הסיבה א\"כ כל בשר בחלב אל תבשל ובלבד שיהיה לו שם בשר ושם \nחלב. וא\"כ אמו היא המזהרת ברחל. ובכל מין בשר שלא לבשלן יחד פן יכנוס הטומאה בפנים \nולכן בא בק\"ו שילמוד הקל מן החומר ויהיה גם הוא חמור ואין לאם כח להתיר בבשר אחר \nשעי\"ז תשרף והטומאות ירוצו בה וגם אין אזהרה גם בטמאים שאין טומאה נכנס בחלב ואם \n"},{"index":17,"he":"יכנוס אינו עושה רושם למעלה. שהטומאה הוא חיצון ואינו מזיק בסדר טהרות רק הבשר שהוא \nבפנים ומתערבים עם החלב הוא גורם שיכנוס הטומאה באם וע\"כ הזהירו חז\"ל אזהרות הרחקות \nגדולות ואין לשנות דבר מדבריהם. ושלא לעבור עליהם פן יגרום ח\"ו טומאה ויתדבק \nבטמאים, ובעבור שהעוף רומז במלאך והמלאך מורה דין שכן מלא\"ך בגימטריא האלהי\"ם ע\"כ \nאסרו חז\"ל ואמרו שהוא מן התורה ועשו גדר שלא להעלותו בשולחן עם גבינה, ור\"י סובר \nהואיל והעוף רומז גם בחסד כענין והעוף יעופף א\"כ אין לו דין בשר כלל ואין שום גזירה \nנתפס עליו רק הכל הוא בבשר שהאכילה והנאה והבישול הוא מן התורה ושלא לעלות על שולחן \nעם הגבינה הוא הגדר. וצדקו דברי האומר שהוא אסור שהרי הוא ספק הכנסת טומאה ומי \nיביאנו בספק. וידעתי ר' שיש לך קושיא שא\"כ הדבר לא נבשל הבשר גם במים שכן במה \nשרומזים הבשר וחלב רומזים גם המים והבשר ויש לך לדעת שאין לך בכאן לומר דין זה שהרי \n"},{"index":18,"he":"החלב הוא לבן ביותר ודוחה כל פגע רע וע\"כ צריך לדחותו גם אתה שלא לעוררו אבל המים \nמהם חיים כולם ואם תרחק המים מן הבשר לא הנחת לו חיים. ומה דאפקיה בלשון בישול \nשהבישול הוא המביא חום אשר הוא הדין לכן הבישול והאכילה שווים ומאחר שגורמים הטומאה \nאסורה בהנאה ואין כאן מקומו ובמקומו אבארהו. ותראה גבורת אבי ז\"ל בע\"ה כי כאן נגרר \nאגב ברייתא דרב אשי: \n \n"},{"index":19,"he":"ד\"ה והא לך סדר התנאים שהם מפתחות\nוהא לך סדר התנאים שהם מפתחות דתנויי. סתם ומחלוקת הלכה כסתם לכן העלימהו להיות \nהלכה כמותו, וכן ר' מאיר ור' יוסי ר' שמעון ור' יוסי הלכה כר' יוסי. ר' אלעזר ור' \n"}]}
