{"id":"kabala-113916680ec8-1-73","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":73,"title":"קטע 73","hebrewTitle":"קטע 73","segments":[{"index":1,"he":"יוסי הלכה כר' יוסי. כל אלו הלכה כר' יוסי מחביריו וכי מכולם היה ר' יוסי בעל סברא \nוחכם אלא בעבור שכוחו היה משיג למעלה יותר מכולם ע\"כ היה הלכה כמותו שכל אלו כל אחד \nהיה יודע השפעתו ואחיזתו וע\"כ תלמידי דרב העניש חד לחבירו. ובמה דברים אמורים שהלכה \nכמותו במקום שנחלק עם יחיד אבל נחלקו עליו רבים הלכה כחכמים שמן השמים הסכימו אחרי \nרבים להטות. ר\"מ ור\"ש הלכה כר\"ש. ר' יהודא ור' שמעון הלכה כר\"ש. ר\"מ ור' יהודה הלכה \nכר\"י. ר' אליעזר בן יעקב ור' יהודה הלכה כר' אליעזר בן יעקב. רבי ור' אלעזר בר' \nשמעון הלכה כרבי. רבי ור' יוסי ב\"ר יהודה הלכה כרבי. רבי ור' ישמעאל בר' יוסי הלכה \nכר' ובד\"א שאמרו משמו אבל אמר בשם אביו הלכה כאביו. רבי ור\"ש בן אלעזר הלכה כר'. \nוכל מקום שרשב\"א בלא מחלוקת הלכה כמותו. רבי ור\"ש בן גמליאל הלכה כרשב\"ג. ובכ\"מ \nששנו במשנתינו באמת אמרו ובד\"א ואימתי ובזמן הלכה למשה מסיני. ר' אלעזר ור' יהושע \n"},{"index":2,"he":"הלכה כר\"י חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה מ\"מ היכא דפסק הלכה כר\"א הלכה כמותו. רבן \nגמליאל ור' יהושע הלכה כר\"ג. ר' טרפון ור' עקיבא הלכה כר\"ע. ב\"ש וב\"ה הלכה כב\"ה חוץ \nמבש\"א מכבדין את הבית שהלכה כב\"ש. ובכ\"מ ששנו חזרו ב\"ה להודות לדברי ב\"ש הלכה כב\"ש. \nר' ישמעאל ור' עקיבא הלכה כר\"ע. רב ורב חנניא הלכה כרב. ר' אליעזר ור\"ע הלכה כר\"א \nוהלכה כר\"ע מחבירו ולא מחביריו. רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. ובכ\"מ ששנים חולקין \nואחד מכריע הלכה כדברי המכריע. רב הונא ור' חייא בר רב הלכה כרב הונא. רב ורב חסדא \nהלכה כר\"ח. רב הונא ורב נחמן הלכה כרב נחמן בדיני. רב נחמן ורב ששת הלכה כרב נחמן \nבדיני והלכה כרב ששת באיסורא. רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה קנין ומחצה שהלכה כרב \nיוסף. ר' יוחנן ור' אלעזר הלכה כר' יוחנן. רב ושמואל הלכה כשמואל בדיני וכרב \nבאיסורי. שמואל ורב אדא הלכה כשמואל, כל היכא דפליגו רבנן במילתא ומתרגם קרא כחד \n"},{"index":3,"he":"מנייהו הלכה כוותיה. רב אחא ורבינא הלכה כרבינא בר מאומצי וביעי ומזרקי. רב אשי ורב \nכהנא הלכה כרב כהנא. רב ורב הונא הלכה כרב. רבינא ורב אשי הלכה כרבינא. והלכתא כמר \nבר רב אשי בכולא תלמודא בר משבועה ומכתב. ר' יוסי בר חנינא דיינא הוי ונחית לעומקא \nדדינא בבבא קמא בשור שנגח ד' וה', ור' נתן דיינא בשור שנגח את הפרה. רב אגביה רב \nפפא רביה, והלכה כר' יהושע בכל המשנה: \n \n"},{"index":4,"he":"ד\"ה ועתה שמע סדר החכמים איך היה\nועתה שמע סדר החכמים איך היה סדרם שמעון הצדיק הוא שהיה בישיבת אנשי כנסת הגדולה \nוהוא הרביץ תורה בישראל, ואחריו אנטיגנוס איש סוכו, ואחריו יוסי בן יועזר ויוסי בן \nיוחנן, ואחריהם יהושע בן פרחיא ונתאי הארבלי, ואחריהם יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, \nואחריהם שמעיה ואבטליון, ואחריהם שמאי והלל, ואחריהם ר\"ש, ואחריהם ר\"ג ואחריו ר\"ש \nבנו ואחריו ר' ור' נתן אלו הם סוף התנאים, ומכריע לא היה אלא בתר הכי הוי ופליג על \nחד מינייהו וכל אלו היו מכירים והיו יודעים כל שבילי רקיע ולא יצא מפי אחד מהם דבור \nלבטלה רק מה שלמדו ידעו ודברו וזה גלוי לפני השם וע\"כ אמרה התורה על פי הדברים אשר \nיורוך: \n \n"},{"index":5,"he":"ד\"ה והא לך תחלת האמוראים ר' יוחנן\nוהא לך תחלת האמוראים ר' יוחנן וריש לקיש. ואחריהם רב אחא ורבינא וריש לקיש. \nואחריהם רב ושמואל ואחריהם רב הונא ורב ששת ואחריהם רבה ורב יוסף ואחריהם אביי ורבא \nואחריהם רבינא ורב אשי והם היו סוף ההוראה וסוף האמוראים, ואחריהם רב גדא ורב סמא \nשהיו סוף סבוראי, והנך אחריתי שהיו תלמידים לא קחשיב להו ותן את דעתך כי מכאן אתה \nלמד מאן הוי רבי ומאן הוי תלמיד ומאן הוי בר זוגיה. אמר בן עזאי בסוף פ' בתרא \nדבכורות כל חכמי ישראל הם לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ומנו ר' יהושע בן קרחה \nהוא בנו של ר' עקיבא הקרח. וכ\"מ שנאמר מעשה בחסיד א' ר' יהודא בר אלעאי או ר' יהודה \nבן בבא או ר' יהודה הנשיא חד מהני תלת הוא. כל סתם במתניתין הלכה כר' יהושע. סתם \nגמרא הלכה כר' יהושע בן לוי. כל היכא דאיכא תנא רב ספרא משום דבי רבי חד מבניו הוא \nומנו ר' גמליאל. כל בתראי דאיפלוגי כגון רב ושמואל ותשכח בתראי כגון אביי ורבא \n"},{"index":6,"he":"דאיפלגו על ההוא פלוגתא או בתראי אחרינא הלכה כוותיה, כל ר' שמעון סתם הוא ר\"ש בן \nיוחאי, עולא ורב ולוי אין הלכה כמותן בשבת משום דסבירא להו הלכה כר\"ש. כל מיהא תניא \nברייתא הוא, כל מהכא אתמר שמעתא הוא. כל היכא דמספקא לך בחכם או באמוראים או בתנאי \nוא\"א יודע אי בר זוגיה אי רביה הוי חזי בהדיה מאן הוא ומשכחת ליה. סתם משנה ר\"מ, \nסתם ברייתא ר' נחמיה, סתם ספרא ר' יהודה, סתם ספרי רשב\"י, וכולהו תלמידי ר\"ע הם והם \nאיפלוגי אליבא דר\"ע ואת ר\"ע לא ראו למה כי לא היו עמו בדורו אלא פליגי בדבריו על \nדעתו. ר' חייא חי שלש מאות שנה, ור' יוחנן חי ד' מאות שנה. ר' אליעזר במשנה סתם הוא \nר\"א בן הורקנוס, ר' יהודה במשנה סתם ר\"י בן אלעאי. אלו הם תלמידי ר\"ע, ר\"מ ור' \nיהודה ור' נחמיא ור' יוסי ור\"ש בן יוחאי וסימנך שיני\"ם למפרע. ור' גמליאל שהיה בימי \nר' עקיבא בן יוסף הוא אבי אביו של רבינו הקדוש, ור' חייא הוא דודו של רב אחי אביו \n"},{"index":7,"he":"ואחי אמו שהיה עם רבינו הקדוש ואיתא בפרק קמא דפסחים בהלכה קמייתא. רב בר אחוה דר' \nחייא דהוי בר אחתיה דר\"ח כי סליק להתם אמר ליה אמא קיימית א\"ל אבא קיים וכו'. ורב \nיהודה סתם הוא רב יהודה בר יחזקאל, כל רבי יהודה סתם עם ר' יוסי ועם חכמים במשנה \nהוא ר' יהודה בר אלעאי. רבינו הקדוש הוא בר זוגיה של ר' נתן. כל ר' אלעזר במשנה סתם \nהוא ר' אלעזר בר שמוע. וכל היכא דפליג רב ורב אשי הלכה כרב אשי דהוא בתרא והלכתא \nכבתראי. וכל רב עוירא ורבינא הלכה כרבינא, בר מהנך דאמרינן בפרקין פרק מי שהיה נשוי \nדהלכתא כרב עוירא, וכל היכא דאיתא הלכה כפלוני ודאי הלכה כמותו. וכל היכא דאמרינן \nלעולם כפלוני פעמים וודאי הלכה היא ופעמים שנוייא בעלמא הוא. וכל תיובתא הלכתא הוא, \nוכל את\"ל כך נפסק הלכה, כל לאפוקי אם הוא כן לית הלכתא כן, כל היכא דאיכא בראשונה \nתקנו כך וכך ואין שום שם חכם כך הוא הלכה. כל קושיא שלא הוכרעה אי בראשונה אי \n"},{"index":8,"he":"באחרונה עשה כזו עשוי עשה כזו עשוי. כל אפנויי מופנה מיותרים הם במקרא ולא אצטריך \nלמכתבינהו כלומר פנוי הוא ואין לך עסק בו שלא כתבם הפסוק אלא ללמוד מהם ואין להשיב \nכלום, כל היכא דאיכא תסתיים הלכה הוא וסיומא דמלתא הוא ואין לך מה שתחזור בו. כל \nהיכא דאיכא ומטו בה מטין בדבר משמיה דפלוני. כל ר' יהושע סתם הוא ר' יהושע בן חנניא \nשהיה בימי קיסר, וכל ר' יהודא סתם במשנה הוא ר' יהודא בר אלעאי תלמיד ר\"ע, וכל רב \nיהודא סתם הוא רב יהודא בר יחזקאל ורב הונא בר זוגיה שניהם תלמידי רב היו. כל קושיא \nדבבל תנויי שלא תמצא בו אביי ורבא כלל ש\"מ אביי ורבא תקנוהו, וכל קושיא שתמצא בו \nאביי ורבא ש\"מ רבינא ורב אשי הם תקנוהו, ופעמים שתמצא קושיא אביי ורבא ורב אשי \nורבינא לפי שכולם ראו זה את זה ובדור אחד היו, וכל היכא דאיכא הא לא בפירוש אתמר \nאלא מכללא אתמר לא בפי' אתמר אותה ההלכה היא גופא שאתה גורס בה אלא מכללא אתמר \n"},{"index":9,"he":"מהלכה אחרת היא או מפרק אחר או מאותו פרק מענין אחר ותמצא אותה הלכה שמביאין אותה \nבמקום אחר ותדע. וסוף משנה ר' נתן ורבינו הקדוש בר זוגיה דר' נתן והוא בנו של רבן \nגמליאל, וכל היכא דאיכא איבעיה להו אותם חכמים שפליגי באותה הלכה ואותה הלכה הוצרכה \nלהם ושאלו זה את זה לעצמם ועיקר הדבר איבעיא נשאלה היא. וכל היכא דאיכא מאי בינייהו \n(אם הוא חכם אומר) מה יש בין פלוני אומר זה לפלוני אומר זה ומה הפרש יש בין טעם זה \nלטעם זה. כל היכא דאיכא פשיטא וצריכא בהלכה כדי להוסיף קולא קולא. כל ר' מארץ \nישראל. כל רב ומר מבבל. כל אחרים אומרים ר\"מ. כל יש אומרים רבי נתן או רבא תוספאה. \nכל היכא דאיכא הא אתמר ורמינהו והא תנן והתניא והא אנן תנן קושיא הוא ולפרוכי קא \nאתי. ותנן ואף אנן תנן ואתמר נמי סייעתא הוא, גם אין והתניא הוא סיוע, כל היכא \nדאיכא תיובתא דפלוני לית הלכתא כוותיה, איתביה מקשה יחיד לרבים, מיתבי קושית רבים \n"},{"index":10,"he":"ליחיד. תנא תניא תוספתא מן המשנה הוא חסורי מחסרא והכי קתני חסר מהמשנה הוא אלא כך \nהוא המשנה. דתנן מתניתא הוא, והיכא דאמר צריכה הני תרווייהו חדא אינון ושוין כחדא \nוצריך לאמרם שניהם שאם אמר זה ולא אמר זה אתה יכול לטעון זה כך וכך. הא תו למה לי \nולמה נאמר והלא כבר אמרו פעם אחרת צריך הוא לאומרו שאם לא אמרו יכול הייתי לטעון כך \nוכך, כל תוספתא וספרא לאו דבר מסויים הוא ולא דבר קצוב הוא מפני שתוספתא ותורת \nכהנים הוא ספרי דבי רב, וספרי הוא חומש אלה שמות וחומש הפקודים וחומש משנה תורה \nששמו מדרש, והללו נקראים בתלמוד ברייתא יש מהן שכן הלכה ויש מהן שאינו כן הלכה, \nכיצד הלכה שאינו חולקין עליה בתלמוד הלכה כמותן כגון אדם בשדה ערום הרי זה יכסה. \nהיכא דמספקא לך הלכה ולא ידעת במאי קא משתעי הסתכל במשנה דקאמרית לעיל. והיכא דאיכא \nקשיא בתר קשיא ולא פסיק הלכה חזי היכי מטי טפי ואת יליף מכאן ומכאן, והיכא דקמקשה \n"},{"index":11,"he":"תרי תנאי או תרי אמוראי להדדי ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר חזי אי איכא רבי בהדי \nתלמיד אין הלכה כתלמיד לפני הרב. כללא הכי בתנויי כל אמורא דמותבין ליה תיובתא ולבר \nפלוגתיה לא מותבין ליה הלכה כמותו כמאן דמותבינן ליה. וזה תפוס ותדע גם את זה אל \nתנח אין שואלין מעומד ואין משיבין מעומד ולא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים, \nואין שואלין אלא בענין ואין שואלין אלא במראה, ואין השואל כענין שואל אלא ב' הלכות, \nאחד שואל ואחד אומר שלא לשאול נזקקים לשואל, והשואל צריך שיאמר מעשה אני שואל. \nוהשואל שלא כענין צריך לומר שלא כענין שאלתי, דר\"מ וחכמים אומרים אינו צריך שכל \nהתורה כולה ענין אחד, ענין ושאינו ענין נזקקים לענין. מעשה ושאינו מעשה נזקקים \nלמעשה. הלכה ומדרש נזקקים להלכה, מדרש ואגדה נזקקין לאגדה, מדרש וק\"ו נזקקין לק\"ו. \nחכם ותלמיד נזקקים לחכם, תלמיד וע\"ה נזקקים לתלמיד. ע\"ה ובור נזקקים לע\"ה, דכתיב \n"},{"index":12,"he":"ארץ ארץ שמע דבר ה' וכתיב מן הארץ ההוא יצא אשור השם יישר עוסקי תורתו באמונה \nויתמכם בחמלתו כי הם צאן מרעיתו. ועמי הארצות מבטלי התורה והגורמים הם מלמדי בשכר \nישליכם אל ארץ אחרת: \n \nד\"ה אלה הם סדרי התלמוד שעל ידם\nאלה הם סדרי התלמוד שעל ידם תשיג סוגיות התלמוד וכשתשיג זה הסדר אל תאמר עד כאן \nתחום התורה ותתפאר לדון דינים ולהורות הוראות כי עם זה הסיגים אתה דומה כמאמין \nואינו מאמין ומעולם לא תבא לכלל האמת ולסברא אמיתית ונמצא שאתה אוכל בשר מבלי מלח \nומעיך אינו מקבלו ואתה משיבו להקיאו וכמה גיטין פסולין וכמה חליצות פסולות וכמה \nאריכות הגלות מצד שהבשר מבלי מלח והקלות והטעות רבו. וראה והבן מה שהרמיזו חז\"ל \nבדבריהם כל מאן דלא ידע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם ואין הכוונה לדעת \nהסוגיא שא\"כ היו אומרים כל מאן דלא ידע בגיטין וקדושין מאי בטיב להודיעך שהסוגיא עם \nהמלח הוא נאכל ואינו מקיאו יותר המאכל ההוא כי בלא מלח לפעמים סובר בעל הסוגיא ב' \n"},{"index":13,"he":"סברות כאחד ואותה שהניח זו היא העיקר והוא בעצמו בחר החריבה והוא סובר אדרבא זו \nשעשה העמידתו על האמת כן יאבדו כל אויבך ה' כמוהו, וידע ויבין שחז\"ל ידעו האמת \nואפ\"ה היו מרבים כשורא שאם יבא לכלל טעות לקחת כ\"א חלקו בעונש כ\"ש אתה החסר והריקן \nמאמת אע\"פ שאתה מלא במשא ומתן מה תוכל לעשות כי לא יביאך המשא ומתן שלך אל האמת כי \nאדרבא מראה לך הרבה דרכים אשר מהם מתוקנים מהם מקולקלים ולא תדע באיזה דרך תכנוס \nלעיר כי לא תמצא לא הדרך ולא השער: \n \n"},{"index":14,"he":"ד\"ה ועתה שמע סדר התורה איך היו\nועתה שמע סדר התורה איך היו מורישים אותה מדור לדור משה קבל תורה מסיני ומסרה \nליהושע. ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים הם אלדד ומידד. ואלדד ומידד לעתניאל ועתניאל \nלאהוד. ואהוד לשמגר ושמגר לדבורה. ודבורה לברק וברק לגדעון. וגדעון לאבימלך. \nואבימלך לתולע ותולע ליאיר ויאיר ליפתח ויפתח לאלון ואלון לעבדון ועבדון למנוח \nומנוח לשמשון ושמשון לאלקנה ואלקנה לעלי ועלי לשמואל ושמואל לנתן ונתן לגד וגד \nלשמעיה ושמעיה לעידו ועידו לאחיה ואחיה ליהוא ויהוא לאליהו ואליהו לאלישע ואלישע \nלמיכה ומיכה לעובדיה ועובדיה ליונה ויונה לאליועני ואליועני לזכריה וזכריה להושע \nוהושע לעמוס ועמוס לישעיהו וישעיהו למיכה המורשתי ומיכה המורשתי ליואל ויואל לנחום \nונחום לחבקוק. וחבקוק לצפניה. וצפניה לירמיהו. וירמיהו ליחזקאל. ויחזקאל לחולדה. \nוחולדה לחגי. וחגי לזכריה. וזכריה למלאכי, וממלאכי ואילך היו משתמשין בבת קול אבל \n"},{"index":15,"he":"קודם לכן בכל אלו שהזכרנו היו משתמשים ברוח הקודש עד מלאכי. וראה עתה והבן כי עמהם \nהיתה השכינה ולא היו באים לכלל טעות אבל אתם שאין השכינה משתמשת בכם לא בב\"ק ולא \nברוח הקודש אם תדין בסברתך תפסיד ולא תדע אבל במקום ב\"ק נשארה תורה אמיתית שהוא \nשקולה כב\"ק וזה הבשר יהיה מלוח כי אז מסכימים עמך מן השמים ועליך אמר הכתוב בכל \nמקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. ועתה שידעת סדר הרוחות הקדושות האלה אשר \nמהם העולם עומד. שמע כמה דרכים יפים היה להם בלימודם וכולם ע\"פ אמת, ארז\"ל אין \nמזהירין ואין עונשין מן הדין ולמדו מדכתיב וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור אם \nעל הפתיחה חייב על הכרייה לא כ\"ש מכאן שאין עונשין מן דין ק\"ו. ור' טרפון דמחייב \nקרן נזק שלם בחצר הניזק מק\"ו וכן שן ורגל דיליף חדא מחברתה מק\"ו מה נאמר, ועתה ר' \nלמען אברהם יצחק ויעקב שמע דברי אלה או כי יפתח וכי יכרה הוא טעות סופר ויצאו אותם \n"},{"index":16,"he":"החכמים וטעו אליו ואח\"כ ידעו שהוא טעות סופר וחזרו בהם או התורה אמרה האמת והם \nמכחישים, או שהם לא אמרו שאין עונשין מן הדין והנה לשונם ולשון התורה ותבחר בהם כי \nבמקום שרוצה להעניש מצד הק\"ו אמר לו אין עונשין מן הדין ויש מקומות שיש לו לדון ק\"ו \nוקרא למה לי ומשיב מלתא דאתא בק\"ו טרח וכתב לה קרא. ועוד היכא דאיכא לדון ק\"ו מה \nליה לקב\"ה לטרוח ושמא נוטל שכר בטרחתו וע\"כ הוא טורח. אי הכי יטריח בכ\"מ דאיכא ק\"ו \nלכותבו כדי להרבות שכרו ואעפ\"כ אומר שאין עונשין מן הדין ולא די להם בזה אלא שאמרו \nאין מזהירין מן הדין. והכוונה הוא כך במקום דאיכא ק\"ו להעניש דנין אלא שאין מענישין \nמלמעלה מן הדין ומעניש כשהעונש כתיב, א\"כ בכ\"מ שיש לדון ק\"ו וכותב אותו בפירוש ועבר \nאדם קב\"ה מענישו מן הדין. ובכ\"מ שדנין ק\"ו להעניש קב\"ה אינו מענישו מן הדין אלא \nלמטה ממנו, וכשמקשה ולאו ק\"ו הוא ומשיב אין עונשין מן הדין אין הכוונה שאין דנין \n"},{"index":17,"he":"ק\"ו כי לעולם דנין אלא הכי משיב ליה אי לא כתבו קרא בפי' אלא שהיה מניחו בדין ק\"ו \nלא היה קב\"ה מענישו מן הדין מלמעלה א\"כ לעולם דנין ק\"ו להעניש ואין עונשין מן הדין, \nולכן בכ\"מ שתמצא אין עונשין מן הדין ק\"ו סמי ק\"ו משם, זה התירץ אמר אבי ז\"ל. ולא \nהנחתיו לנוח כי עלתה צעקתי השמים דתנן אין העדים זוממין נהרגים כו' ר' אומר לא הרגו \nנהרגין הרגו אין נהרגין שנאמר כאשר זמם ולא כאשר עשה א\"ל אביי ולאו ק\"ו הוא, \nוכוונתו הוא כך א\"א בשלמא דכתב רחמנא כאשר עשה אין ללמוד זמם מעשה כי אני אומר \nדווקא עשה ולא זמם אבל השתא דכתיב כאשר זמם נלמוד עשה מזמם השתא זמם שלא נעשה המעשה \nנהרגין נעשה המעשה לא כ\"ש, וא\"כ לא הרגו נהרגין מכאשר זמם הרגו נהרגין מחמת ק\"ו \nמזמם, וא\"ל אין עונשין מן הדין דתניא איש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו. אין \nלי אלא בת אביו שלא בת אמו בת אמו שלא בת אביו, בת אביו ואמו מנין ת\"ל ערות אחותו \n"},{"index":18,"he":"גילה, עד שלא יאמר יש לי בדין אם ענש על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו בת \nאביו ואמו לא כ\"ש, הא למדת שאין עונשין מן הדין, עונש שמענו אזהרה מנין, ת\"ל ערות \nאחותך בת אביך או בת אמך אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו או בת אמו שלא בת אביו בת \nאביו ובת אמו מנין ת\"ל ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא, עד שלא יאמר יש לי \nבדין אם הזהיר על בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו לא כ\"ש \nהא למדת שאין מזהירין מן הדין, ואמרתי לו הא הכא בעדים זוממין היה לדון בדין ק\"ו \nעשה מזמם שאין הפרש בין הרגו ללא הרגו שנהרגין ואפ\"ה אמרו אין עונשין מן הדין ואיך \nאמרת עונשין למטה מן הדין ועל אותו העונש אין מענישין מן השמים, וא\"ל הכוונה כך הוא \nשבכ\"מ שיש לדון ק\"ו ולהרוג כי הכא אין דנים ועונש בלא מיתה עונשין מק\"ו. ועל אותו \nעונש אין עונשין מן הדין למעלה. הלא תראה שהעניש למרים מק\"ו דאביה ואמרו ק\"ו לשכינה \n"},{"index":19,"he":"י\"ד יום אלא שעל אותו עונש אין עונשין מן הדין מלמעלה. ועוד אמרתי לו הא קא בעי התם \nאין לי דאין מזהירין ואין עונשין מן הדין אלא חייבי מיתות ב\"ד כי הכא דכתיב באש \nישרפו אותו ואתהן אזהרותיהם מלאו דלא תגלה שכל מיתה ועונש יש לו לאו ואזהרה שלא ענש \nהכתוב אלא א\"כ הזהיר, חייבי מלקות מנין שאין עונשין ואין מזהירין ת\"ל רשע רשע פי' \nכתיב בחייבי מיתות ב\"ד ולא תקחו כופר נפש רוצח אשר הוא רשע למות וכתיב בחייבי מלקות \n"}]}
