{"id":"kabala-113916680ec8-1-88","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":88,"title":"קטע 88","hebrewTitle":"קטע 88","segments":[{"index":1,"he":"זהו ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. וראה והבן בעבור שעשה עתה קין למטה התעוררות \nוהורידה פרי באדמה ע\"כ דרגא במלת מפרי ותביר במלת האדמה שנשברה ממנוחתה שהיתה עם \nהימים שאתנח במלת ימים, ומה עשתה האדמה אשר היתה מנחה לה' קרי בה מנוחה וגם נחמ\"ה \nממה\"ד הבוטה בפנים של מנחה וראתה אף שכן פני מנחה עולה אף, ר\"ל קודם המ' של מנחה ל' \nוקודם הנ' מ' וקודם הח' ז' וקודם הה' ד' שהם אותיות למז\"ד ועולים א\"ף, ואז הבל שהוא \nהנצח הביא גם הוא מלת הוא ת\"ת מבכורות צאנו מהמדות שלמעלה מהם ומחלביהן חסד וחכמה \nעלאה לבא לגרש הדין מהאדמה והנה ירד ה' לה' ופנה ה' אל הבל ג\"כ שהוא הנצח ואל מנחתו \nהיא העטרה, ומלת והב\"ל הוא נצח ויסוד שהוא רומז ביסוד וכמה הם מלת אל ואל שהם ס\"ח \nאלפים שירדו עמהם בעטרה, ואל קין ואל מנחתו לא שעה ר\"ל בזמן שירד הדין ונעשית העטרה \nמנחה לפחד הקב\"ה לא שעה לא ירד ברחמיו ומצא הדין זמן של גבורות וחרה לקין מאד ונפלו \n"},{"index":2,"he":"פניו מן הרחמים עד שעשה הבל מנחה ועורר הרחמים אז ויאמר ה' אל קין שהוא הפחד למה \nחרה לך ונתחזקת בדינך ולמה נפלו פניך מן הרחמים ע\"י התעוררות אני אמרתי שהכל תלוי \nביד האדם למטה ולכן אתה הנקרא הלא הוא העטרה אם תיטיב בדוגמה שלך למטה שאת תתנשא \nותתגדל מן הגדולה ואם לא תטיב הדוגמא למטה לפתח חטאת רובץ שאתה פתח הפרד\"ס וממך \nיעברו כל הדינים קשים בעולם וממך ג\"כ יעלו ויכנסו הצדיקים ממטה למעלה וירדו גם \nמלמעלה למטה הוא שנאמר פתחו לי שערי צדק, ובההוא פתח עומד מלאך המות שיפרע מן \nהרשעים, ואליך תשוקתו לעולם אל הדין שבך חושק וחפץ לקיים מחשבתה אשר הוא יורד ומתעה \nעולה ומסטין, כשהוא מתעה נקרא יצה\"ר, וכשהוא עולה ומלמד חובה נקרא שטן וכשניתן לו \nרשות להרוג נקרא מלאך המות, הוא יצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות וכל תאוותו הוא \nלהשלים הפעולות שהוא מסבבן: \n \n"},{"index":3,"he":"ד\"ה ועתה ראה והבן במה דומין\nועתה ראה והבן במה דומין העליונים למלך שהפקיד פקידים למדינות מלכותו להיות עומדים \nבסחורתו אחד ממונה על אוצרות של מאכל שהוא טוב ונכבד ואחד ממונה על אוצר אבנים, ראה \nהממונה על האבנים שאין קונה ממנו מה עשה שלח שלוחיו להרוס את הבתים החלשים כי \nבחזקים לא יוכל כדי שיבואר כולם ויקנו האבנים ממנו ולא יהיה הוא פחות מחביריו, המלך \nהוא הכתר הפקיד על המאכל אלו ספירות של רחמים, הפקיד על האבנים הוא הפחד, כשקירב \nהעטרה אל הדעת כתיב וידע אדם את חוה אשתו נסתלק הדין לגמרי מכל הספירות ונתקנא ושלח \nלקין אשר הוא לבדו יונק משם. כי שרשו הוא ועשה התעוררות והלכו הרחמים וירד הוא, זהו \nמצפון תפתח הרעה אל כל יושבי הארץ אז יצר הרע משתדל תמיד ומטה את העולם אל הרעה \nאפ\"ה אתה הנקרא \"הלא\" תמשול בו במלאך המות הכוונה הוא כשאין הרשעים בעולם אין המלאך \nהמות יכול לעשות הרעה כי כשאין מלאך המות ימחה הש\"י דמעה מעל כל פנים וה' אחד ושמו \n"},{"index":4,"he":"אחד בלי שום כח מכוחות הטומאה כי לא ירד בעטרה וזהו ואתה תמשול בו. והנה כוונת \nהענין הוא הלא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ ואתה חכמת אלהים אב כולם \nתבער הרעה ממנו ותמשול בו והוא ת' נסתר לנקבה, ויהיה המאמר הזה ויאמר ה' לקין כתר \nעליון ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו הכוונה \nכי כאשר קירב העטרה אל האדם ונפנה הדין משם וירדו השפעת הרחמים דרך הת\"ת והנצח ואז \nירד הדין כפי התעוררות קרבן קין למטה והוסיף הבל התעוררות אחר בקרבנו ואז נסתלק \nהדין ונתבער מהעטרה ובראות קין זה אמר מוכרח אני להורגו כי מה לי להכניס יניקת מדתי \nוכחי אשר משם לוקחתי להורידו עם הבל בעטרה אלא אהרגנו ובהסתלקו יסתלק הרחמים לגמרי \nוהאילן יתייבש כי אין מים להשקותו והנה חורבה בעולם מצד הסתלקות הרחמים ויתקיים \nהעולם ממני, וכשהרגו אז נתעורר הדבר למעלה ויאמר קין הוא הפחד אל הבל הוא הנצח שהוא \n"},{"index":5,"he":"אחיו בכחו בהיותם הוא ות\"ת עם השפעת ויהי הוא החסד בשדה שהיא העטרה בהריגת הבל למטה \nנתחזק הדין למעלה בדרך הת\"ת ונשאר הבל מן הצד וסלקו קין משם שהוא הדין ויהרגהו, \nוזהו שאמר ר' יצחק נכנסה שנאה גדולה בלבו של קין על שנתרצה מנחת הבל כי מנחתו היתה \nתאומתו וכשנרצית נתיפית והיתה היפה בנשים אמר קין אהרוג את הבל ואקח את תאומתו, \nוזהו ויהי בהיותם בשדה אין שדה אלא אשה והאדם הוא עץ השדה וקם קין והשחיתו. ויאמר \nה' אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי, ועתה ר' אשאל כאן ואחזור \nבאיזה שעה הרג קין את הבל. אמר ר' חמא בר' הנינא י\"ב שעות היום שעה ראשונה הצביר את \nעפרו שניה נעשית גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו \nששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ד' זולת התאומות \nועמהם ז', תשיעית נצטוו, עשירית סרח, י\"א נדון, י\"ב נטרד והלך לו שנאמר אדם ביקר בל \n"},{"index":6,"he":"ילין וביום ו' הוי, ואמר ר' אמי בר אבא אין חיה רעה שולטת באדם אלא שנדמה לו כבהמה \nוכשם שהיה כל עניניו של אדם בתכיפות כן היה הריגת הבל בתכיפות שבליל שבת עברו לשלום \nובבקר בשבת הקריבו בהשכמה ואחר ההקרבה נהרג ובו ביום בא הקב\"ה לדון את הרוצח, ואת \nאביו דן בערב שבת בשעה י\"א אלמא דנין בערב שבת ובשבת וארז\"ל אין דנין בע\"ש ובשבת \nולא בי\"ט ולא בעי\"ט מ\"ט משום דלא אפשר היכי לעבד לדייניה במעלי שבתא ולגמור ליה \nלדיניה במעלי שבתא דלמא חזו טעמא לחובה ובעי למעבד ליה הלנת דין, לגמרוהו לדיניה \nבשבתא ולקטליה בשבתא אין רציחה דוחה שבת, ולקטליה לאורתא נגד השמש בעינן, לגמריה \nלדינא בשבתא ולקטליה באחד בשבת נמצא אתה מענה את הדין ונשאו ונתנו ומראים דלא אפשר, \nוא\"ל ריש לקיש לר' יוחנן ותהא קבורת מת מצוה דוחה שבת מק\"ו מה עבודה שהוא דוחה שבת \nמת מצוה דוחה את העבודה מולאחותו דתניא אחותו מה ת\"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו \n"},{"index":7,"he":"ולמול את בנו ושמע שיש לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא. יכול כשם שאינו מטמא לאחותו \nכך אינו מטמא למת מצוה ת\"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מטמא אבל למת מצוה מטמא, שבת \nשנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה, א\"ל רציחה תוכיח דדוחה \nאת העבודה ואינו דוחה שבת, אף אני אביא קבורה מ\"מ אע\"פ שדוחה את העבודה אינו דוחה \nשבת. ורציחה גופא תדחה שבת בק\"ו מה עבודה שהוא דוחה שבת רציחה דוחה את העבודה שנאמר \nמעם מזבחי תקחנו למות. שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שנדחית מפני רציחה. אמר רבא \nכבר תנא דבי רבי ישמעאל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת מושבותיכם מה ת\"ל מכדי \nשבת חובת הגוף הוא וחובת הגוף נוהג בין בארץ ובין בחוץ לארץ. ענה תלמיד אחד בשם רבי \nישמעאל ואמר אצטריך לפי שנאמר וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת וגו' שומע אני אפי' \nבשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב\"ד. או אינו אלא אפילו \n"},{"index":8,"he":"מיתת ב\"ד ומה אני מקיים והומת בחול ולא בשבת או אינו אלא אפי' בשבת ת\"ל לא תבערו אש \nבכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר והיה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה \nמושבות האמור למעלה מיתת ב\"ד אף מושבות האמור כאן מיתת ב\"ד ואמר רחמנא לא תבערו אש, \nאמר אביי השתא דאמרת אין רציחה דוחה שבת א\"כ אין רציחה דוחה עבודה מק\"ו מה שבת \nשנדחית מפני עבודה אין רציחה דוחה אותה עבודה שדוחה השבת א\"ד שלא תהא רציחה דוחה \nאותה. ואלא הא דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות האי בקרבן יחיד שאינו דוחה השבת, אמר רבא \nולא תהא רציחה דוחה את קרבן יחיד מק\"ו שהוא דוחה את י\"ט א\"ד שלא תהא רציחה דוחה \nאותה, הניחא למ\"ד נדרים ונדבות אין קריבין בי\"ט אלא למ\"ד נדרים ונדבות קריבין בי\"ט \nמאי איכא למימר, אלא אמר רבא לא מבעיא למ\"ד נדרים ונדבות קריבין אלא אפי' למ\"ד אין \nקריבין מעם מזבחי כתיב מזבח המיוחד לי ומה ניהו תמיד ואמר רחמנא מעם מזבחי תקחנו \n"},{"index":9,"he":"למות. יתנשא הודו והדרו של אלהינו שעה ראשונה הוצבר עפרו בשלמא לר\"מ דאמר שמכל \nהעולם הוצבר עפרו שפיר כי יש איחור בדבר שעה אחת אלא למ\"ד מג\"ע הוצבר איחור שעה אחת \nלמאי הוי ולר\"מ עפר חוץ לארץ איך הכניסו בג\"ע. שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו \nבשלמא יוצר כלי חרס צריך שיתיבשו כליו ולכן אין עושה כל הצורך בשעה אחת אלא הקב\"ה \nיוצר ועושה הגולם והאברים בשעה חדא. רביעית נזרקה בו הנשמה חמישית עמד על רגליו \nרבונו דכ\"ע כל כך היה הנשמה חלושה עד שהוצרך שני שעות להמתין להתחזק לעמוד על \nרגליו. ששית קרא שמות בקריאת השמות הללו מה חדש לנו. שביעית נזדווגה לו חוה, ראה \nעתה והבן איך מכחיש התורה שהתורה אמרה וידע האדם את חוה אשתו אחר שגירש אותו ושמא \nתאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי בג\"ע היה הקדושין מדלא אמר ידיעה. שמינית עלו למטה שנים \nוירדו ז' יתברך שמו. בח' שעלו למטה נתעברה וילדה ה' בנים ב' זכרים וג' נקבות שלא \n"},{"index":10,"he":"כמשפט כי אדם היה לו אשה ושתי נשים צריכין להבל וקין וא\"כ השלישית מי לקחה ושמא \nתאמר קין שהיה גדול לקח שני תאומות יקנא עליו אביו ויהרגהו. וא\"ת אדם לקחה זה קשה \nמכולם כי בשלמא לקין והבל לא היה להם נשים והכריחו לקחת נשים אחיותיהם אלא אדם שהיה \nלו אשה למה ישא בתו, ועוד שתי תאומות נולד עם הבל ואחת עם קין אימא ההיפך כי אין לך \nעדים, ועוד מה חטאו העניות שלא נתפרסם לידתם ושמם, ואפשר שהוא שקר. וא\"ת מנין להם \nנשים אני אומר שחוה שנה אחת היתה עם אדם ושנה אחת עם קין ושנה אחת עם הבל וכל זה \nלמה כי בלאו הכי א\"א כי אין להם נשים ואחיותם ערוה ואמם ערוה ומה ראית. ושמא תאמר \nכי אמם חמורה שיש עוד איסור אשת איש אימא אחר שילדה קין והבל ושת גירשה אדם ונתנה \nלאחד מהם והעדים צועקים שלא ילד יותר בנים. וא\"ת לא גירש אותה היה לעשות מהדין \nלפחות ת\"ק בנים כי בחורים וחזקים היו אלא וודאי גירש ולקחה א' מהם ואין שם תאומות. \n"},{"index":11,"he":"ט' נצטווה שלא לאכול מעץ הדעת יסלק אותו משם שהיה עץ הדעת ולא יצטרך לצוותו, וא\"ת \nג\"ע הוא קטנה ולא היה אפשר שלא ראה עץ הדעת ושמא יתפתה לאכלו וע\"כ צוה והלא ארז\"ל \nאין ערך לגדלותו, וא\"ת אדה\"ר ג\"כ גדול היה יעשה הקב\"ה ג\"ע בצורה שלא יצטרך לצוותו. \nעשירית סרח. י\"א נדון גלוי וידוע לפני הקב\"ה שחטא מיד היה לו להוציאו חוץ לגן עדן \nוידין אותו ולמה הניח אדם חוטא שעה אחת בג\"ע. י\"ב נטרד והלך לו, ויניחהו לעשות שבת \nבג\"ע כי קדש היום, ועוד לא חס עליו מה יסעוד בשבת כי לא הכין מע\"ש שטרוד היה בדין \nושמא תאמר כי הוציא עמו פירות על ג' סעודות א\"כ שתים רעות עשה כי חילל את השבת \nשהוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, וכבר קידש היום כי לא היה היום בחלק שוה עם הלילה \nשהרי בתשרי נברא העולם דאי בניסן נברא לא היה נידון אלא בתשרי נברא והתקופה שלו בג' \nוהוא נברא בו' ומג' ועד ו' לקחה הלילה חלק בכל יום וא\"כ היה היום קטן מי\"ב שעות \n"},{"index":12,"he":"וקידש היום ושמא תאמר בהכנסת שעה הי\"ב גרשו ועדיין לא קידש היום שאם נקטן היום לא \nנקטן כ\"א ד' חלקים אדרבא אני אומר בסוף י\"ב גירשו והעבירה גוררת עביר והראייה שמת \nשני פעמים אחד בעונש האכילה ואחד בחילול שבת, וא\"ת שלא חילל השבת שכל העולם היה שלו \nוהוי ליה רשות היחיד שתי תשובות בדבר חדא ג\"ע לאו דיליה הוא שהרי גורש משם. ועוד \nאיכא אשתו שחייבת גם היא בשמירת שבת ונשתעבד חלק העולם בכתובתה ובנדוניא שהכניסה לו \nהיא זוהמת הנחש וא\"כ שתי רשויות הם. וא\"ת אם תמות האשה היה הבעל יורשה אני אומר \nחופר גומא בה יפול ושמא ימות הבעל ותטול האשה כתובתה כדינה והבנים ירשו אותה ונמצא \nשהארץ שתי רשויות, והקשה שבכולם יעשה הקב\"ה הכל בשעה חדא. א\"ל ר\"ל לר\"י ותהא קבורת \nמת מצוה דוחה את השבת מק\"ו וכו', ראה והבן ר' את ר\"ל האיך הוא נגרר אחרי לסטיותו \nומבקש לחלל ולהרוס נהי דר\"י אוהב את השם בכל לבבו ובכל נפשו וביקש לקיים את השבת \n"},{"index":13,"he":"מפירכא דרציחה הא לאו הכי הוי דן ר\"ל ק\"ו לחלל את השבת ולקבור מת מצוה. ראה ר' ק\"ו \nמשונה הורס ואינו בונה. ותהא אמך מותרת לך בק\"ו מה בתי דאסורה לי מותרת לך אמך \nשמותרת לי א\"ד שתהא מותרת לך, אלא אמר קרא ערות אמך לא תגלה ה\"נ אמר קרא לא תעשה כל \nמלאכה דמת מצוה עשה שאינו מפורש מוהתעלמת, ואלו היה שבת עשה גרידא היית דן ק\"ו שיבא \nעשה וידחה עשה, אבל עכשיו דכתיב עשה ול\"ת בשבת האיך יכול לדון ק\"ו ולעקור העשה \nול\"ת, ואם תבנה ק\"ו להרוס אני אהרוס גדולה מזה מה מצינו מת מצוה דוחה את השבת ובזמן \nדקא עקיר לא מקיים אף כל מ\"ע דוחה ל\"ת אע\"ג בזמן דקא עוקר לא מקיים, ואין לומר בזמן \nשקובר מקיים עשה אע\"ג שמחלל את השבת כי בשלמא מילה בשבת וכיוצא בהם שדוחה את השבת \nבזמן דעוקר מקיים דהא מילה ופריעה בעינן ויודע ועושה ומציצה הוי ליה משום פקוח נפש \nואין לך דבר שעומד מפני פקוח נפש, אלא במת מצוה כך בעי מי יודע כמה צריך, סוף סוף \n"},{"index":14,"he":"אם אתה מעמיד הק\"ו אני הורס כאשר אמרתי דבזמן שעוקר אע\"ג דלא מקיים שייך לעשותה \nבתמיה וכ\"ת אין ה\"נ א\"כ על מה ארז\"ל היכא דעקר ולא מקיים לא, ועוד ר\"ל דן מעבודה \nולא ממילה יאמר ומה מילה שדוחה את השבת מת מצוה דוחה אותה שבת שנדחית מפני מילה א\"ד \nשמת מצוה דוחה אותה, ושמא לא רצה ר\"ל לגלות ק\"ו השני שלא יאמרו לו שני ק\"ו בדבר אחד \nאין דנין אפילו מאחד מהם, וכ\"ת לא הוי לה ב' ק\"ו מטעם שמילה ועבודה מולאחותו מתרבו \nשניהם שנדחים מפני מת מצוה וא\"כ שניהם כחד ק\"ו שקלינן ליה אפ\"ה קשה מה ראה ודן \nמעבודה ידון ממילה, ועוד כשאמר ר\"י רציחה תוכיח שדוחה עבודה ואינו דוחה את השבת אף \nאני אביא מת מצוה שדוחה את העבודה ולא תדחה את שבת אפשר לומר מה לרציחה שכן אינו \nדוחה את המגילה תאמר במת מצוה הואיל ודוחה את העבודה ואת המגילה דין הוא שתדחה את \nהשבת, וא\"ת מנ\"ל שמגילה דוחה את הרציחה מק\"ו ומה עבודה שדוחה שבת מגילה דוחתה, \n"},{"index":15,"he":"רציחה שאינו דוחה שבת א\"ד שמגילה דוחתה א\"כ נתחזק הק\"ו ויקבור מת מצוה בשבת ולמה \nיהרוס שתי הריסות אחד שמבקש לעשות שתהא רציחה דוחה שבת כדי להחזיק הק\"ו שלו לקבור \nמ\"מ בשבת ולעשות דין רציחה בשבת ולעולם מבקש להרוס את השבת, ור\"י מה לו לרציחה \nיפרוך מניה וביה ויאמר מעיקרא דדינא פרכא מהיכא קא מייתית לה מעבודה, מה לעבודה דין \nהוא אע\"פ שדוחה שבת שיהא מת מצוה דוחה אותה שכן כשדוחה אותה אינו דוחה לאו ועשה \nומיתת ב\"ד, תאמר במת מצוה אע\"פ שדוחה את העבודה דין הוא שלא ידחה את השבת שכן יש בו \nלאו ועשה ומיתת ב\"ד, וכ\"ת פסח נמי אית ליה מיתת כרת חמירא מיתת ב\"ד מכרת דהא הב\"ה \nמרחם אע\"פ שנתחייב הא מיתת ב\"ד מי הוא שירחם, א\"כ יפרוך מניה וביה ואל יזכור רציחה \nמשום אל תפתח פיך לשטן, ועוד יאמר לו ולאחותו להולך לשחוט פסחו אתי ולא בא אלא \nלמילה בעבור שיש לו תשלומין אבל בהולך לשחוט את פסחו מאן לימא שיבטל את פסחו בעד מת \n"},{"index":16,"he":"מצוה הואיל והו\"ל עבר זמנו בטל קרבנו, וא\"ת מילה הואיל ואית ליה תשלומין פשיטא, לאו \nפשיטא הוא דהואיל ובזמנו איכא עשה הייתי אומר שלא ידחה מת מצוה כי נהי מת מצוה \nשדוחה ל\"ת אבל עשה הגדול מל\"ת לא ידחה אותו קמ\"ל ולאחותו שדוחה מילה, וא\"כ אין לי \nק\"ו לומר מה עבודה שדוחה שבת מ\"מ דוחה אותה שהוא שקר שאינו דוחה את עבודה בעבור \nשאין לו תשלומין. וכשיאמר לו ר' יוחנן כך יחזור לו ר\"ל לעשות הק\"ו ממילה מה מילה \nשדוחה שבת מת מצוה דוחה אותה מולאחותו אינו דין שידחה גם השבת, ואז יאמר לו מה \nלמילה דין הוא אע\"פ שדוחה את שבת שתהא מת מצוה דוחה אותה שכן אינו עובר בדחייתה אלא \nעשה תאמר במ\"מ אע\"פ שדוחה את המילה לא ידחה את השבת שכן עובר בדחייתה בלאו ועשה \nומיתת ב\"ד, ועוד בעבור שמוצא את המילה שהיא קלה על שיש לה תשלומין הקילו בה אדרבא \nמשום שהוא מצוה ראשונה וחביבה שניתנה ליחיד וגם לרבים יש להחמיר ולומר שאינו נידחית \n"},{"index":17,"he":"מפני מת מצוה. ואם תאמר ולאחותו אמאי אצטריך, אצטריך שהקב\"ה צופה ומביט כל הדורות \nוידע שעתידה קריאת המגילה להנתן לישראל וכדי שלא תאמר משום פרסומי ניסא אין לדחות \nמקמי מת מצוה קמ\"ל לאחותו שנדחית, וא\"כ אין להקשות לחלל השבת במת מצוה לא מעבודה \nולא ממילה, ור\"ל יתבטל כי זכין לאדם בין ברצונו בין בעל כרחו ואין זכות כשמירת שבת. \nועוד כששב ר\"ל ואמר לר\"י ותהא רציחה דוחה שבת בקל וחומר ומה עבודה שדוחה שבת רציחה \nדוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחית מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה \nדוחה אותה יאמר לו שאינו דין שאם דוחה רציחה את עבודה דין הוא שכן הוא אינו עובר \nבדחייתה לאו ועשה ומיתת ב\"ד ולא תדחה את שבת שיעבור בלאו ועשה ומיתת ב\"ד וא\"כ לעולם \nהפרכא פרכא והק\"ו בטל והשבת אינו מתחלל, ולמה ליה להביא ראיה מבכל מושבותיכם שיכול \nר\"ל לעשות ממנה חבילה של שברים כי כשאמר לו והרי שבת חובת הגוף ונוהגת בין בארץ \n"},{"index":18,"he":"ובין בחוץ לארץ וא\"כ מושבותיכם ל\"ל אלא לפי שנאמר וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת \nשומע אני בין בחול ובין בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת \nב\"ד ת\"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם, וגם להלן הוא אומר והיו אלה לכם לחוקת משפט בכל \nמושבותיכם מה מושבות האמור למעלה מיתת ב\"ד אף מושבות האמור כאן מיתת ב\"ד, ואמר \n"}]}
