{"id":"kabala-113916680ec8-1-92","bookId":"kabala-113916680ec8","part":1,"torah":92,"title":"קטע 92","hebrewTitle":"קטע 92","segments":[{"index":1,"he":"גוים נינהו, אילימא פלגא ופלגא ספק נפשות להקל, ל\"צ דאיכא ט' ישראל וחד גוי אע\"פ \nדרובא ישראל הוא כיון דאיכא חד גוי ביניהם הו\"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה הוא, \nומה נראה לך קשים דבריהם או לא, א\"ל רבי קשים דבריהם כחומץ לשינים וכעשן לעינים כי \nר\"ש שאומר כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים בכוונה אף שור בכוונה אדרבא אימא מה \nשור אף שלא בכוונה אף בעלים אפילו שלא בכוונה ומאי תאמר וארב למאי אתי אצטריך לזורק \nאבן לגו, א\"ל בני אתה אומר שלך ניתן המשקל ולמה לא תשקול גם אתה הנה מהו הדין ילמוד \nהטפל מהעיקר או עיקר מן הטפל א\"כ ע\"כ הוא שילמוד בהמה מאדם, א\"ל ר' שפיר קאמרת \nואפ\"ה קשה כי נאמר מה אדם שלא במתכוין אף בהמה שלא במתכוין וא\"ת מאי אתי וארב \nאצטריך לזורק אבן לגו, א\"ל האי זורק אבן לגו ה\"ד אילימא דלא ידע שיש שם גוי האיך \nתאמר כל קבוע וכו' הא לא ידע, וכי אמרינן כל קבוע כמחצה וכו' דווקא שידע מקום קבוע \n"},{"index":2,"he":"של דבר ואי דידע שיש שם גוי זיל בתר רובא כבסנהדרין מי לא תנן סנהדרין היו יושבין \nכחצי גורן עגולה והמחייבים רבים וקבועים והמזכים מועטים וקבועים והא הכא דקביעי ולא \nאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה ואזיל בתר רובא ה\"נ ל\"ש וזיל בתר רובא א\"כ כר\"ש \nאצטריך, אלא רבי שמור בלבך להבהילני ואל תבהלני כי כמה פעמים אמרתי לך שמה שאמרת \nומה שתאמר עד סוף את הכל אני יודע, א\"ל בני המתן והלואי יהיה כדבריך מ\"מ אמור מה \nשיש לך לומר, א\"ל אומר ותקשיב היכא אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי היכא שנתברר \nמקום האיסור ומקום ההיתר כענין ט' חנויות שנתברר לו ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה \nואחת מוכרת בשר נבילה ואמר איני יודע איזה מהם לקח על ספק הידיעה אמרינן כל קבוע \nכמחצה על מחצה דמי, וכן הדבר בט' גוים וא' ישראל שנפל גל עליהם בשבת דאע\"ג דרובא \nגוים נינהו אמרינן דלמא ישראל הוא ומצילין דכל קבוע כמחצה דמי, וכן הזורק אבן לגו \n"},{"index":3,"he":"כגון שידע עמידת הגוי ועמידת ישראל אלא לא ידע היכן נפל האבן בזה אמרינן כל קבוע \nכמחצה, וכן ט' צבורין של מצה ואחת של חמץ ובא עכבר ולקח א' וודאי שידע מקום עמידת \nהחמץ ומקום עמידת המצה אלא דלא ידע אי חמץ לקח אמרינן כל קבוע וכו', ואלו סנהדרין \nאע\"ג שהם קבועין אנו רואין ויודעין ומכירין שאלו המחייבין ואלו פוטרין ואין שם ספק \nידיעה שתאמר עליו איני יודע שהרי אנו יודעין שאם תאמר אפי' אינו יודע מקום עמידת זה \nומקום עמידת זה או שידע ואין שם ספק ידיעה אני אומר ג\"כ כל קבוע וכו' אני אוסר כל \nהחיטים שבעולם דהא נחל איתן הנזרע שם אסורה בהנאה ולוקחין זרע ולא ידעינן אי משם אי \nמשאר העולם וא\"כ נאמר כל קבוע כמחצה וכו' ואסור ויהיה הכל אסור אלא ע\"כ הוא לומר \nבעבור שלא ידעינן היכן הוא נחל האיתן לא אמרינן כל קבוע וכו', ומשום שלא נאמר זיל \nבתר רובא אתא וארב לו לומר כל קבוע כמחצה ולעולם אמור כשם שהבעלים שלא בכוונה כך \n"},{"index":4,"he":"השור אף שלא בכוונה שאם היה השור מלומד להתחכך בכותל כדי להרוג את האדם נחייביה אף \nשלא בכוונה. א\"ל בני עד עתה סבלתי ומכאן ואילך לא אסבול כי אדרבא ע\"ז לא אצטריך קרא \nרק לומר לנו מה הבעל עד שיתכווין אף השור עד שיתכווין וט' ישראל וא' גוי אע\"ג דלא \nידע זיל בתר רובא כי מנלך לומר כל קבוע כמחצה וכו' בכולם אמרת שומו שמים על זאת \nוכאן אינך אומר שומו שמים זה הדין היכן נמצא להם לבטל הרוב ולהורידו ולעלות המיעוט. \nשהרי אני רואה רוב ומיעוט ועוד אמור לי התוכל לדעת מנין הקבוע וסודו וכל דפריש \nמרובה פריש מאי ראית האי קבוע ומאי ראית לומר דמרובה פריש אימא מהמיעוט קא פריש, \nא\"ל ר' סוד הקבוע איני יודע התוכל אתה לדבר בו והלא עמוק עמוק הוא מי ימצאנו, א\"ל \nא\"כ נחזור לעניננו, א\"ל ר' אמור ואח\"כ גם אני אומר, א\"ל בני במופלא ממך אל תדרוש \nהכל הוא בניצוץ הוא הנפש שאין נפש הבהמה פחותה כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון \n"},{"index":5,"he":"ואם זה הניצוץ הוא מבעלי התורה והרגו הבהמה אע\"פ שהרג בהמה חייב אבל אם כיון להרוג \nאת הבהמה וניצלה ונזדמן אדם ונהרג הואיל ולא כוונה הבהמה להרגו והשם זימנה א\"כ \nוודאי יש לנו לומר שזה ההרוג הרג ממשפחה של בהמה והוא גואל הדם וזימנו הקב\"ה דם \nקרובו ואף הוא דם בהמה ואין לה דין ומשפט, וזה הכל מודים. אבל אם נתכווין להרוג את \nזה והרג את זה פליגי, רבנן אומרים חייב כי לא דמי כי זה השור רוצח הוא וממ\"נ רצה \nלהרוג אדם וארב לו אצטריך לקבוע, ורש\"א דזה וזה שווים דגואל הדם הוא והקב\"ה הזמינו \nוהביאו לידו ופטור ואדרבא שלא תבא לשום הפרש אתא לו לומר דווקא כשכיון הוי רוצח \nוחייב אבל בשלא כיון לא. וט' ישראל ואחד גוי שם ג\"כ לא כיון דהא איתא שם גוי א\"כ \nבין ברוב ובין במיעוט בשלא כיון פטור, א\"ל ר' יפה אמרת מ\"מ צריכין לתת סיבות וטעם \nלדברים כי בלא סיבות מי יאמין להם, א\"ל בני אין לך עסק בנסתרות, א\"ל ר' אין לך דין \n"},{"index":6,"he":"ומשפט שיתקיים מהסברות ומ\"מ אמור לי. א\"ל הלא אמרתי לך. א\"ל נחזור לענינינו ועוד יש \nזמן: \n \nד\"ה זה ספר תולדות אדם אמרת ריח\nזה ספר תולדות אדם אמרת ריח ניחוח היורד לה' מנלך, א\"ל איני יודע, א\"ל א\"כ במה שלא \nידעת איך דברת, א\"ל ר' כמדומה לך שאיני יודע לעולם אני אומר לך אני יודע ואף שאיני \nיודע הדין עמי כי בן י\"ג שנים אני אם אזכה שיעברו עלי הימים שעברו עליך ואז תשאלני. \nא\"ל כבר יצאת מכלל נער ועדיין אתה בער א\"כ המתן עד שיעברו עליך ימים האלו ואחר תדבר \nאבל במה שלא ידעת איך דברת, א\"ל איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת אבל אני \nשמחתני ה' בפעליך במעשי ידיך ארנן מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך ה'. לה' מנא \nליה מזה ילפינא, תפארת ישראל נקראת זה זה אלי ואנוהו והוא הנקרא לה' לפעמים כי הל' \nרומז לבינה וניתן גם לת\"ת מגדל הפורח באויר ה' הוא כתר עליון ריח שהוא רוח הספירות, \nומלת זה מוכיח שאליו הרוח בא והוא מוליכו באף היא כ\"י כי ארך אפיים כתיב, אף ואף \n"},{"index":7,"he":"מיעוט רבים שנים, ומלת זה תפרידהו ותרבעהו ז' פעמים ז' מ\"ט, ה' פעמים ה' כ\"ה, צרף \nמ\"ט עם כ\"ה הוא ע\"ד. עוד תרבע זה כמו שהוא י\"ב פעמים י\"ב עולה קמ\"ד צרפהו עם הע\"ד \nועולה רי\"ח כאשר ירד הריח שהוא לה' אל ז\"ה שהוא לה' אז הירח שהוא האף יורד לקבל \nהריח שאותיות ריח הוא ירח, א\"ל בני ברוך אתה לה', א\"ל ר' חייך אם בחנתני ולא מצאתני \nאמור לי ואם בחנתני ומצאתני שאלני ועוררני ואל תפסיקני. א\"ל בני א\"כ אשאלך והודיעני \nמהו ז\"ה, א\"ל ס\"ה ר\"ל זין ה\"ה הנעלם הוא ס\"ה הוא אדני שעולה ס\"ה וטמונה שם לקבל \nהריח. א\"ל מהו ז\"ה, א\"ל זכור ושמור, א\"ל דבר גדול אמרת, א\"ל ר' א\"כ שמעוני חלף ז\"ה \nבא\"ת ב\"ש הוא ע\"ץ, מלא חלופו עי\"ן צד\"י עולה זכור פחות א' לומר שצריך העטרה להשלים \nחשבונו. ראה והבן זה הוליד זכור מלא הר\"ש וצרף זכור עם זה ועולה שמור פחות א' כי \nצריך הת\"ת להשלימו שהרי ר\"ש זכ\"ו זה עולה שמו\"ר חסר א', זהו זכור ושמור בדיבור אחד \n"},{"index":8,"he":"נאמרו ששניהם יצאו בדיבור אחד ושניהם אחד. וראה כמה כחה גדול של מלת ז\"ה שאם תחלקהו \nלשנים הוא ו\"ו רבע אחד אחד והם ע\"ב שם של ע\"ב צרפם ורבעם י\"ב פעמים י\"ב ועולים קמ\"ד \nצרף קמ\"ד עם הע\"ב והם ירא\"ה וזהו שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, א\"ל ולמה כל זכורך \nוהלא זכור ושמור חייבים להראות, א\"ל כך שנו חז\"ל זכר להוציא את הנשים, זכורך להוציא \nטומטום ואנדרוגנוס, כל לרבות הקטנים, אמר מר זכר להוציא את הנשים והלא הוא מצות עשה \nשהז\"ג ונשים פטורות אצטריך ס\"ד נילף ראיה ראיה מהקהל מה להלן נשים חייבות אף כאן \nנשים חייבות קמ\"ל זכורך להוציא, טומטום ואנדרוגנוס בשלמא אנדרוגנוס אצטריך ס\"ד \nהואיל ואית ליה צד זכרות חייב קמ\"ל דבריה בפ\"ע הוא, אלא טומטום ספיקא הוא אצטריך \nקרא למעוטי ספיקא אמר אביי בשביציו בחוץ. כל לרבות הקטנים והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן \nל\"ק כאן בקטן שהגיע לחינוך וכאן בקטן שלא הגיע לחינוך, קטן שהגיע לחינוך דרבנן הוא \n"},{"index":9,"he":"אין ה\"נ ואסמכוהו רבנן אקרא, אלא קרא למאי אתא לכדאחרים דתניא אחרים אומרים המקמץ \nוהמצרף והבורסי פטורין מן הראייה שנאמר כל זכורך מי שיכול לעלות עם כל זכורך יצאו \nאלו שאינם יכולים לעלות עם כל זכורך. ואם רצונך ר' נראה כל דבריהם ואם לאו נחזור \nבזה ספר, א\"ל בני נראה דבריהם, א\"ל ר' אמור מעתה ואקשיב מ\"מ אם רצונך להקשיב אתה \nהרשות בידך, א\"ל אמור א\"ל דבריהם מבולבלים כי אני אומר לעולם נילף ראייה מהקהל מה \nשם חייבות אף כאן חייבות וזכר ולא טומטום זכורך ולא אנדרוגנוס ואין להוציא שניהם \nממלת זכר כי הייתי אומר דוקא אנדרוגנוס לא משום צד אישות שבו אבל טומטום שביציו \nמבחוץ אימא זכר הוא קמ\"ל דפטור ולעולם אשה אית לה גזירה שוה וקרא אתא לטומטום \nואנדרוגנוס, א\"ל ומי מצית למילף ראיה מהקהל והלא הקהל ומצה ב' כתובים הבאים כאחד \nואין מלמדין וא\"כ הוי מ\"ע שהז\"ג ונשים פטורות ולחייבן לא תוכל שאין לימוד, א\"ל ר' \n"},{"index":10,"he":"עתה תראה מה יהיה א\"א בשלמא משום שהייתי לומד ג\"ש לחייב הנשים אצטריך זכורך ליפטור \nאלא א\"א שאינו יכול ללמוד משום דהוי ליה ב' כתובים מהיכן לו צד חיוב עד שיצטרך קרא \nלמיפטר ע\"כ אית לן לומר דהאי [תנא] סבר ב' כתובים מלמדין, אי הכי לעולם ניליף וקרא \nזכורך אתא למעט טומטום ואנדרוגינוס אבל אשה תהא חייבת מג\"ש, א\"ל בני לעולם האי תנא \nסובר אין מלמדין ושאני הכא משום ששתי מצות הללו תלויים בעלייה וילפי מהדדי אי לאו \nקרא קמ\"ל קרא אע\"ג דשקלי אהדדי ותלוים בעלייה אין מלמדין, א\"ל ר' תראה הבלבולים \nמאין יבאו תנן האזרח להוציא את הנשים והא מצות עשה שהז\"ג הוא ונשים פטורות ומשיב אי \nלאו האזרח הייתי לומד ט\"ו ט\"ו מחג המצות לחייב קמ\"ל האזרח, ולדברך ישתוק מהאזרח \nוא\"ת שניליף ממנה לא אפשר משום דה\"ל מצה והקהל ב' כתובים, א\"ל בני דלמא האי תנא \nסובר מלמדין ואתא האזרח לבטל הג\"ש, א\"ל ר' הניחא אי הוי ב' כתובים אלא ג' כתובים \n"},{"index":11,"he":"הוי מצה והקהל ותוספת יום הכפורים דהא כתיב ביה האזרח לחייב הנשים בתוספת במה \nתחייבם אם בחיוב כרת לא אפשר אי בלאו אין לאו בתוספת ע\"כ בעשה וה\"ל ג' כתובים \nואליבא דכ\"ע אין מלמדין וא\"כ האזרח למה לי, א\"ל בני לעולם מלמדין ומשום הכי אצטריך \nקרא ודקאמרת תוספת יה\"כ לא עשה מפורש הוא. א\"ל בני ולא והכתיב ועניתם את נפשותיכם \nבתשעה לחודש בערב וארז\"ל לתוספת עינוי הרי ועניתם עשה מפורש הוא. א\"ל בני אי לאו ט' \nוערב אין לך עשה לתוספת א\"כ כל עשה שצריך דבר אחר לבררו לאו עשה הוא, א\"ל א\"כ נפנה \nלפנים אחרים שלש פעמים בשנה יראה כל כלל זכורך פרט אין בכלל אלא מה שבפרט זכר אין \nמידי אחרינא לא, א\"ל אין ה\"נ מה חדשת, א\"ל הרווחתי הך' אחד, ויאמר יראה כלל, זכר \nפרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זכר אין מידי אחרינא לא, א\"ל בני שומע אני \nאפילו טומטום ואנדרוגנוס ת\"ל זכורך. א\"ל בלאו הכי הוא כי אני אומר זכר ולא חצי זכר \n"},{"index":12,"he":"יצא אנדרוגנוס דחצי זכר הוא ולא ספק זכר וטומטום ספק זכר הוא מה יש לך לומר בשביציו \nבחוץ מאן לימא שיש לו גיד, ביצים בלא גיד מי מהני הרי שהרוחתי הך' ואני מוכרו לעבד \nעברי ולומר לך כל זכורך יצא זכר שאינו שלך כגון עבד עברי. וכי תימא אם אינו שלו מי \nפטרו האדון מי שאין לו אלא אדון אחד יצא זה שיש לו אדון אחר מי לא אמרינן מה ראה \nאוזן לירצע מכל האיברים שבגוף אלא אוזן ששמע על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים עבדי \nהם ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו לירצע באוזן הכא נמי האדון ולא אדון \nאחר, וא\"כ מי שחצי עבד וחצי בן חורין הרי הוא בכלל כל זכורך ויהיה חייב, מה יש לך \nלומר חציו עבד וחציו בן חורין מהאדון פטורין מ\"מ להכחיש בעבד עברי שהוא חייב לא \nתוכל אם כן מרויח אני הך' דהכל מהאדון נפקא ויקשה גם לתנא דהוי ליה למיתני חוץ מחרש \nשוטה וקטן ואנדרוגינוס ונשים ועבד עברי משוחרר אבל עתה דקתני עבד שאינו משוחרר יטעה \n"},{"index":13,"he":"העני עבד עברי ויחייב עצמו ויעשה אלף הוצאות לעלות והוא פטור ואינו יודע שהתנא לא \nהזכירו. ועוד טעמא שהוקש העבד לאשה וחייב בכל המצות שהאשה חייבת לה לכן העבד בכלל \nאשה ופטורים מזכורך והאדון לחצי עבד וחצי בן חורין הא לאו הכי הייתי אומר האדון \nאצטריך לעבד, וחצי עבד וחצי בן חורין חייב מאיזה כח אתה מחייבו מפני שנתחייב במצות \nשהאנשים חייבים והלא חציו אשה וחציו איש ועל כרחך הוא לחלוק המצות שהיה פטור עד עתה \nועתה שנשתחרר חציו אתה מחייבו בחציים ולברר לו באיזה מצוה אתה מחייבו לא תוכל לברר \nלו כי יאמר לך מה ראית בזה ונמצא שהוא פטור מכולם אם כן על כרחך הוא לומר בין \nמשוחרר בין אינו משוחרר הוא בכלל אשה וכיון דאשה פטורה גם אלו פטורין אם כן האדון \nלמה לי. ועוד למה אמר התנא עבדים משוחררים משמע שאינו בכלל אשה מי לא תנן בעלמא לא \nאתי צד עבדות ומפיק צד חירות ויבא צד חירות ומפיק צד עבדות אלא לא אפשר ה\"נ לא אפשר \n"},{"index":14,"he":"והאדון למה לי. ועוד אם אתה דן כל לכלל אם כן הוי ליה שני כללות והטל פרט ביניהם \nיראה כלל זכר פרט כל כלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט זכר כל דהוא ואפי' \nקטן מי לא חייב בהקהל ואפי' טף והכי נמי ל\"ש ויצא טומטום דספק הוא יצא אנדרוגינוס \nדחצי זכר הוא הואיל ואית ביה נקבות, יצאה אשה שאין לה לא זה ולא זה, אבל קטן אפי' \nשלא הגיע לחינוך חייב וכי תימא אין ה\"נ א\"כ יקשה לתנא שאמר חוץ מחרש שוטה וקטן וכי \nתימא האי תנא לא דריש כללי ופרטי אם כן ע\"כ הוא לעשות ריבוי ומיעוט וריבוי. יראה \nריבוי. זכורך מיעוט כל חזר וריבה מאי ריבה ריבה הכל אף טומטום ואנדרוגינוס והמקמץ \nוהמצרף נחושת והבורסי שכולם חייבים ומאי מיעוט מאי שאינו דומה לפרט בשום צד והיא \nאשה סוף סוף אצטריך הך' לרבות עבד כנעני דהואיל ומקנת כספו הוא חייב. מי לא תנן \nדקנסיה רחמנא מיתה לזר האוכל תרומה ועבד משום דמקנת כספו הוא מותר הכי נמי לא שנא \n"},{"index":15,"he":"הואיל וקנין כספו הוא חייב וכדי שלא תפטרוהו מצד שהוא בכלל אשה אצטריך הך' לרבותו \nוכי קאמר קרא האדון לחציו עבד וחציו בן חורין ולעבד עברי אצטריך וקנסיה רחמנא על \nשקנה אדון לעצמו ואי לא דריש לא כללי ופרטי ולא ריבויי ומיעוטי עדיין אני שואל כל \nלרבות טף והמקמץ והמצרף והבורסי יהיו חייבים אטו הני לאו ישראל נינהו כי אחר שאתה \nדוחה אותו מן הראייה מצד האונאה ידחה אותם מכל המצות שחייב דאי סלקא דעתך דפטור \nהאדון למה לי לפטרו ואחר כל דבר נילף ראייה ראייה מהקהל לחייב הטף מה תאמר דה\"ל שני \nכתובים וכו' נהי דאין מלמדין בעלמא בגרמייהו מי לא מלמדי. א\"ל האי תנא סבירא ליה \nאפילו בגרמייהו לא מלמרי סוף סוף ברייתא שבורה הוא בכמה אנפי, ואולי מהר סיני באו \nוכאשר קבלו לשם לא שינו אע\"פ שהסברא נוטה לכאן ולכאן מ\"מ צריכין אנו לדעת למה נטו \nלזה הדרך. א\"ל בני אין לי עסק בנסתרות א\"ל ר' א\"כ דע לך שמצות ראייה לגרש הדין מאת \n"},{"index":16,"he":"פני האדון ה' ולהביא התעוררות מן הזכרים ומים העליונים אל האשה והאשה מעוררת דין \nוע\"כ אין לחייבה בראייה, ובכל המצות אין לעכב אשה, רק בראייה צדקו דברי המעכבין \nאותה, וטומטום ואנדרוגינוס אין הדין נותן להיותם חייבים בראייה מטעם שטומטום הוא \nאדם המורה סתימות וסגירות בספירות העליונות ואפילו שביציו מבחוץ דרך המשפיע הוא \nמכוסה, ואנדרוגינוס יש לו חלק דין מצד הנקבות שיש לו, וקטן שנסרך אחרי אמו והוא שלא \nהגיע לחינוך הואיל ועדיין צריך לאמו אין להביאו כי הוא מושך כח אמו. ודע באמת שכל \nמי שבחר במלאכה פחותה אשר ריחה רע אין ספק שהוא מבני קין והולך אחר ריח נפשו. וראה \nוהבן שהמצרף נחושת מעורר להוריד מריחו רע והמקמץ ובורסי פועלים עבודות של כוחות \nחיצונים אוהבי צואת כלבים ולכן אין להם דין לעלות עם הזכרים, ועבד וחצי עבד מורים \nהשתעבדות בכ\"י ובזמן שזכרים באים שם אין לך שטר שיחרור כזה ולכן העמידו כל מלה ומלה \n"},{"index":17,"he":"על יושר משפטו והבא לשנות דבריהם בסברות כוזבות עליו הכתוב אומר איש בער לא ידע \nוכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד ואתה \nמרום אדם א\"ל בני מהו זה, א\"ל זה יעקב עם שתי אותיות, א\"ל דבר גדול הוא זה ואיך יבא \nהדבר הזה, א\"ל ר' יעקב ובגדו ולחמו הכל במלת זה וכ\"י דבוקה עמו דיבוק שלם, א\"ל בני \nאם זה יבא יותר לא אקנטרך, א\"ל יבא ולא ממני ואפי' דבר א' ועתה חלק זה לחלקים \nהמרובעים ז\"ה עולה י\"ב חלקהו לששית והם ו' ב' ב' ב' בב' ב' תרבעם ועולים כ\"ד ועוד \nחלקהו לחלקים רביעית והם ד' ג' ג' ג' תרבעם והם ל\"ו עוד תרבעם ותחלקהו לשלישית והם \nג' ד' ד' ד' תרבעם ועולה מ\"ח עוד חלקם לחצאין והם ב' ו' ו' רבעם ועולים ע\"ב הרי כאן \nכ\"ד ל\"ו מ\"ח ע\"ב צרוף עמהם שתי אותיות ז\"ה ועולים יעקב וז\"ש ז\"ה לי עשרים שנה \nבביתך, והנה ז\"ה אינו נחלק לאותיות אחרים המתרבעים רק באותיות בגד\"ו ז\"ש ונתן לי \n"},{"index":18,"he":"לחם לאכול ובגד ללבוש, ואם תמלא זה זי\"ן ה\"ה עולה לחם חסר א' היא העטרה הבאה לאכול \nמלחמו, שאם תרבע ה' עולה כ\"ה היא העטרה הנקראת כ\"ה וכראות סינ\"י הלחם והבגד שניתן \nליעקב רץ לקבל ממנו חלק כי זה אוהב סינ\"י וסיני אוהבתו הוא שאומר ז\"ה, ז\"פ ה' ה\"פ \n"}]}
