{"id":"kabala-131bbe8d19dd-1-9","bookId":"kabala-131bbe8d19dd","part":1,"torah":9,"title":"ענין הכרובים:","hebrewTitle":"ענין הכרובים:","segments":[{"index":1,"he":"ענין הכרובים: \n(חסר) ... כי הם היו כרובים, והיו פורשי כנפים. ותבין כי הכרוב הוא פני אדם, (עיין \nיחזקאל י, יד; חגיגה יג,) אך אנפי זוטרי, כי אפי רברבי הוא יוד קא ואו קא עצמו, \nואנפי זוטרי הוא הרבוע שלו, שהוא שפל אליו וקטון לפניו. אמנם האמת הוא, שהארון נושא \nאת נושאיו (סוטה לה.), כי המלאכים הם הנישאים מן השכינה, שהם משרתים אותה, ועל כן \nלהראות הענין בבירור למטה, היו הכרובים למעלה מן הארון להראות נישאים ממנו, והכנפים \nשלהם סוככים על הכפורת, כי כך הם מכסים בכנפיהם את השכינה כנ\"ל. וצריך שתדע כי כל \nאלה יוצאים בבחינת זכר ונקבה, בסוד זו\"ן, ועל כן היו שנים, ופניהם איש אל אחיו. \nוסוד הענין כי השכינה נתקנת בסוד נצח הוד, ובסודם מתפשטת למטה להנהיג העולמות, והם \nעצמם סוד זכר ונקבה. והענין, כי היא יורדת לפעמים בסוד ימין ולפעמים בסוד שמאל, \nולכן שני כרובים הם - א' בסוד זכר לימין, וא' בסוד נוק' לשמאל. ואלה הם שרש \n"},{"index":2,"he":"הכרובים, כי כמה כרובים מתפשטים מהם לפי הבחינות הפרטיות. וברדת השכינה בסוד חסד, \nתרכב על הכרוב שמצד נצח, ותקח משם כרוב אחד פרטי העומד לפי בחינת ההנהגה ההיא, וכן \nלהיפך. אך באמת הם תמיד בהסכמה אחת, כי יסכים הוד לנצח או נצח להוד. על כן (שמות \nכה, כ), \"ופניהם איש אל אחיו\"; ומן השולט תשתמש לירידתה: \nוהנה עתה אמר לאליהו (זהר שם) שיעשה כרוב תחתיה - כרוב פרטי, לפי בחינת ההנהגה \nההיא, ועל כן כל סדר הירידה כמבואר במאמר. וצריך שתדע כי סוד העליה והעפיפה בשם \nמ\"ב, וסודה ו\"ו, והיינו (ישעיהו ו, ב) \"בשתים יעופף\", כי שרש הכל ו' שהוא ת\"ת. \nואח\"כ בהיות הו' הזאת מכה בו' השנית, שהוא יסוד, נעשה ו' פעמים ו', והם ל\"ו - כלם \nמ\"ב. והו' הראשונה היא אבגיתץ (זהר שם), והל\"ו היוצאים ממנו הם שאר השמות, וזהו סוד \n(ישעיהו ו, ב) \"שרפים עומדים ממעל לו\", בסוד הל\"ו שבו' השניה כנ\"ל, שש כנפים בסוד \nהו' הראשונה. ואעפ\"י שאלה הז' שמות מתפרשים בסדר אחר - בסוד הז\"ק, אמת הוא, אך שרש \n"},{"index":3,"he":"התנוצצם הוא מכאן, אלא שמתפשטים תחת הנהגת הז\"ק להנהגת העולם, כי נשארים האחד לחסד, \nוהשאר בשאר מקומות, והבן היטב. והנה הכל צריך שיהיה בסוד השם יקוק ב\"ה, על כן מזכיר \nהכל, י\"ק באו\"א, ו' בשית גדפין, ה' דילה; באות זה יורדת ומנהגת בסוד (מנחות כט,) \n\"בהבראם - בה' בראם\": \nויש עוד המלאכים של הצדיק שהם סוד החיות סומכי הכסא (זהר שם). והענין, כי יש שרפים \nויש חיות, וסוד הענין, כי מצד הת\"ת נמצאים השרפים בסוד העליה והירידה כנ\"ל, ומצד \nהיסוד נמצאים חיות שנקראות על שמו צדיק חי עולמים, והם סוד החיות הנושאות את הכסא, \nוהם להמשיך פעולת ההנהגה בעצמה למעשה. ולכן אומרים סמיכו לה כחיון דסמכין לכורסייא \nדעל גבייהו דהא דאצילות דשמא יקו\"ק איהי סמיכת\" וכו'. וסוד הענין, כי אות ה' שבשם \nסודה שכינה על ד' חיות, הרי ה'. ובאמת החיות הם למעלה בספירות, ואלה הם מלאכים כמו \nהחיות העליונות שנבראות נושאות, והם נשואות. ואף על פי ששרפים וחיות מתפרשים בסודות \n"},{"index":4,"he":"אחרים, זה גודל לאלקינו שדבריו כפטיש יפוצץ סלע, כלם אמת וצדק, אין בהם נפתל ועקש. \nוהנה זאת הה\"א היא עומדונ להתפשט בעולמות ולסבול את משרתיו, ואינם יכולים להתנועע \nאלא בכחה, ועם כל זה אם יש אלה הכלים הראוים לה היא מתפשטת עליהם, והם חיים בה, \nומתנועעים בתנועה הראויה להם; ואם לא - אינה מתפשטת. והנה כשהיא מתפשטת ושורה על \nכליה, אז כדי להקים התיקון ולקיימו נחית עילת העילות, וסוד זה הוא שם מ\"ה, שנקרא \nשקיו דאילנא כנ\"ל, שהוא שרש האצילות כולו. וזה צריך שיהיה מאיר להעמיד כל דבר על \nתלו, והוא סוד אדם, בסוד (ישעיה נב, יג) \"וגבה מאד\", שצריך זה להאיר להעמיד \nהתיקונים הניתקנים. אך כשאינה מתפשטת, נא' בה (איכה א, א) \"איכה ישבה בדד\": \nוהנה משה הוא שקול כס' רבוא (זהר שם), ובאמת הוא משלים בעד כל ישראל, ועל כן שמו \nראשי תבות (תהלים לג, יד), \"ממכון שבתו השגיח\" (זוהר שם), כי על ידו הב\"ה משגיח על \n"},{"index":5,"he":"כל ישראל, והוא מתקן בסוד תורה נביאים וכתובים, והכל בתיקון הראוי לסוד העליה \nבבחינת נחמות והילולים. והוא אינו מתגלה אל ראשי הישיבות, כי הוא נסתר בתוך הס\"א, \nואינו מאיר באור הראוי לו. ועל כן התפלל עליו ר\"ש, והשביע גם הוא לאליהו שהיו \nמדברים עמו, ואמר (זהר שם רפ\"ב,), \"גלי ליה וכו' דיודי לך קוב\"ה עליה ויסתלקון בנוי \nבגיניה\", כצ\"ל: \nואודיעך, שכמשפט השכינה בגלותה כך משפט הנשמות האלה הנודדות אחריה, כי בזמן שיש \nגלות לה יש להם, ובזמן עליתה - עליה להם. והנה התפלל והשביע לאליהו לחזקו בתיקון \nשיגלה מיד (זהר שם) ולא יצטרך להמתין, כי יש תיקונים רבים שאינם מתגלים אלא לאחר \nזמן מה, וזה שנעשה באותו היום - תיקון שהיה לו להגלות מיד: \nועתה ראה ראית דברי הרשב\"י עד היכן הם מגיעים, וכי דברים צדיקים הם, ועולה לא נמצא \nבשפתיו ח\"ו, כי הכל בקדושה ובטהרה כליל לה' המה (תהלים קמד, טו) \"אשרי העם שככה לו \n"},{"index":6,"he":"אשרי העם שה' אלקיו\". ומאשר שמעת, תדין על אשר לא שמעת. כי כאשר הסירותי רגלך מנתיב \nלא ישר, ועל דרך אמת העמדתיך, אם לב חכם לך את הכל תבין לאשורו: \nקבורת משה בחו\"ל: \nרק עוד מאמר אחד אפרש לך בדברי הרשב\"י זלל\"ה, למען יהיה לך די הבין בכל דבריו בענין \nהזה: \nהמאמר הזה הוא בפ' תצא גם כן (דף רע\"ט ע\"ב), \"רעיא מהימנא, בפרשתא דא הוה אידכר \nכנישו דילך\" וכו'. וסוד הענין, כי מה שנזכר בתורה במקום אחד, הוא שבאותו המאור \nשכנגדו הפרשה ההיא - תלוי המעשה. והנה כאן כתוב (דברים לב, מט), \"עלה אל הר \nהעברים\", והוא סוד שבפרשה הזאת תלויה מיתתו של משה בחו\"ל, ובפרשה הזאת גם כן חזרתו \nלארץ לעת\"ל בזמן הגאולה בתיקון גדול. והנה צריך שתדע, שהנקבר בארץ אם הוא צדיק נאמר \nבו (ברכות יח), \"צדיקים במיתתם קרויים חיים\", מפני שכיון שהוא נקבר, הנה סודו להיות \nמתפרש ממנו הרע של זוהמת הנחש, והוא נטהר. ואז עומד שם כך עד זמן שנאמר בו (יחזקאל \n"},{"index":7,"he":"לז, יג), \"בפתחי את קברותיכם\". אבל מתי חו\"ל, אף על גב שמצד זה הם חיים, כי זוהמת \nהנחש סרה מהם, אבל יש טומאה אחרת ששורה עליהם, והוא טומאת ארץ הטמאה. ועל כן צריך \nלהם צער גלגול מחילות (כתובות קיא.), שעל ידי זה מסתלק מהם גם בחינת הטומאה הזאת, \nוהם נטהרים לגמרי. והנה משה הוצרך להקבר חו\"ל, להיות בתוך הקליפות עם ישראל, ואז \nניטל ממנו בחינת השלום, שנא' בו (ישעיהו נז, ב), \"יבא שלום ינוחו על משכבותם\", \nוסודו חזרת הנשמה אל השרש. והנה אם משה היה הולך לנוח אל שרשו מיד, הנה כמו שתיקן \nהוא תיקון גדול בחייו, כן במעלה גדולה היה מסתלק אחרי מותו, כי תקן השכינה להיות \nבסוד כלה שלו, ובסוד זה היה עומד גם כן אחר מותו. אבל כיון שהוצרך להקבר בחו\"ל \nלתיקון ישראל, הנה הוצרך להתהלך בדרך אחרת, ולסבול כמה יסורין, והוא סוד (יהושע א, \nב), \"משה עבדי מת, ועתה קום עבור\", כי כל המקרים שעברו על ישראל מהכנסם לארץ והלאה, \n"},{"index":8,"he":"הכל היה נמשך אחר בחינה זו שמשה נשאר חו\"ל. ועל כן בבא אליהו, שהוא פנחס, שניתן לו \nסוד השלום, לעשות שלום בעולם, הנה ראשית הכל יהיה שלוחו של משה, שאז נאמר בו \"יבוא \nשלום\", ויזכה למנוחה גמורה: \nוהנה עתה הוא חסר מאור התורה חסרון גדול מפני היותו בקליפות, וסוד הענין, כי כל \nעונג הנשמות אינו אלא השגת התורה, וזה מה שניתן למשה ולסובלי החלאים בצמצום גדול. \nוהנה מפני טומאת ארץ העמים הוא נראה במראה אחר שאינו מראה הודו, והוא סוד (ישעיה \nנג, ב) \"ונראהו ולא מראה ונחמדהו\", וזה נקרא (זהר תצא ר\"פ.) \"צולמא דלאו הגונה \nליה\". ובאמת שעיקר גוף האדם הוא העצמות, כי שם הבנין שלם, והבשר והעור אינם אלא \nתיקוני האברים. ובהיותו נשאר בסוד הארה מצומצמת, הנה באמת העור והבשר כלים ממנו, \nואף על פי שבמותו נאמר (דברים לד, ז), \"לא כהתה עינו ולא נס ליחה\", זהו בבחינת \nהפטרו מן העולם. אבל בסוד התלבשו בקליפות נשאר רזה, בסוד עצמות לבד בלא עור ובשר. \n"},{"index":9,"he":"וכל זה הוא סוד \"ונראהו ולא מראה ונחמדהו\". ועל ידי אליהו יחזרו לו כל האורות \nוהתיקונים, והוא יהיה נתקן בשרשו בסוד מה שתיקן בחייו, בסוד כלת משה כנ\"ל. וזה יהיה \nלו מעלה גדולה לאין חקר, ויהיו ישראל גם כן נתקנים עמו בתיקון רב מאד. זאת כונת \nרשב\"י ע\"ה בדבריו הקדושים. וכל פנים אשר לא כן, יהיו כמוץ לפני רוח, לפני הטות לבב \nבני ישראל לזנות מאחרי ה', כי אלקים קדושים הוא, וכל דרכיו בקדושה מעולם ועד עולם, \nאין עוד: \nוגם את זאת אודיעך, למען תדע כי שומר ישראל ה', וכי לקח טוב נתן לנו לדעת אורח \nחיים, ולא נסור לכל פיתויי היצר הרע מנעוריו, כי לכל מכה הקדים רפואה, ונגד כל חץ \nאו חנית היצר הזה הכין מגן וצנה וסוחרה אמתו. כי גם מאז צפוי לפניו אשר יבא השטן \nלהדיח לב הפתאים בדבר הרע הזה, והוא על כן במצותו הקדימנו (דברים יב, ל) \"ופן תדרוש \nלאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגויים האלה ואעשה כן גם אני\", כי לא על העובד עבודה זרה \n"},{"index":10,"he":"לסור מאחרי ה' דבר הכתוב, כי אם לאשר יעבור עליו רוח תועים לחשוב כפתאים החטאים \nהאלה שיוכלו לתקן תיקונים גדולים ולעבוד את ה', ללכת אחרי אלהים אחרים בכונות \nמשונות ודעות זרות, להכניעם או לברר מתוכם, כי לא יהיו הדרכים האלה לעד לעולם אלא \nדרכי שאול ואבדון, כי על כן העיד עליהם (שם, שם, לא) \"לא תעשה כן לה' אלקיך\" - בשום \nפנים אי אפשר לדרכים האלה להיות טובים ונכוחים לפני ה'. וכדי שלא תטעה לומר, הנה \nלעשות המעשים האלה לפני ה' לא יתכן, אך לעשותם לפני האלילים לשם ה' יהיה העבירה \nלשמה אשר שבחוה רבותינו (עי' נזיר כג,), חזר והזהיר בפה מלא (דברים יג, א) \"את כל \nהדבר אשר אנכי מצוה אתכם וכו' לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו\", כי לא ימצא עוד שינוי \nבתורה תוספת או גרעון, אפילו אות אחת: \nעוד מעט אחת היא נשארה לי לברר לך להצילך מדרך רע, הוא ענין חידוש התורה המוזכר \nבדברי רז\"ל על פסוק (ישעיהו נא, ד) \"כי תורה מאתי תצא\", אשר נתפתלו בו עקשי הלב \n"},{"index":11,"he":"הרבה מאד. וכבר יעדתי לך בירור זה הענין גם בחלק הראשון ממאמרי זה. אמנם למען \nהודיעך אמרים אמת, ולמען תראה נפלאות אלקינו אלקים חיים ומלך עולם, אשר נפלאותיו \nומחשבותיו אלינו, אואיל באר את הענין הגלויות והגאולה, הכל בסדר נכון, ואז תדע \nתיקון העולם מה יהיה באמת על ידי מלך המשיח, וכל המקרים אשר חלפו עדן מה טיבם, והבן \nמאד: \nשני ראשית לבריאה - כתר וחכמה: \nדע כי בהיות רצון המאציל להמציא הנשמות, שתהיינה מקבלות מאתו הטוב אשר זימן להם, \nהנה כך סידר מאוריו בהדרגה אשר רצה בה; וסוף כולם, פירוש - סוף התפשטם, הוא הנשמות \nהנגזרות מהם. ובהיות הדבר הולך כך בלא עיכוב ומניעה, הנה השפע יוצא מן המאציל ב\"ה, \nומגיע אל הנשמות ברווחה תמיד. אך הס\"א היא הבריאה אשר במקום שהיא נמצאת גורמת עיכוב \nומניעה אל האור הזה, שלא יגיע למטה במקום אשר הוא שם: \nאך צריך שתדע ששני מקורות נמצאים לכל הבריאה מן הראש ועד הסוף, והוא סוד ב' - שני \n"},{"index":12,"he":"ראשית, והם מקור הכתר ומקור החכמה. כי מקור החכמה נותן בחינת הבחירה, שיוכל הרע \nלקלקל המדריגות, אבל מקור הכתר נותן בחינת התיקון העתיד לימצא אחר תשלום הבחירה. \nוהוא שיהיו המדריגות עומדות בתיקון נצחי, שלא יקבלו עוד שינוי, והוא ענין (עירובין \nכב.) \"היום לעשותם ולא מחר לעשותם\". ודמות האדם הוא עתה סוד הבריאה לפי בחינת \nהבחירה, והוא סוד \"אשר יצר את האדם בחכמה\". וענין זה הוא סוד גדול מאד מאד, ואני \nצריך לבארו לך, למען תעמוד על עומק הדבר על נכון: \nדע כי החכמה היא תחילת מציאות המקבלים, ומתפשטות ממנה עד מלכות כל הספירות כולם. אך \nהכתר אינו אלא סוד השראת העליון על התחתון, ולכן הוא השראת המאציל על נאצליו, והוא \nהכתר אשר איננו בגוף האדם, אלא מונח על ראשו.והנה מציאות הבריאה לפי המקבלים הוא, \nשיהיו הם מתעוררים, ואז תבא ההשפעה. וזה מה שעושה השינוי בין זמן לזמן, והוא כל סוד \nהבחירה ופעולותיה. אך המציאות לפי המאציל המשפיע, הוא מציאות שוה, שתבא תמיד ההשפעה \n"},{"index":13,"he":"ממנו למקבלים, שבו אין שינוי, ולכן \"לא למחר לעשותם\". ובאמת כשתשלם הבחירה, שאז כבר \nהוכן המקבל בכל ההכנות, (להשוות) [להשרות] עליו המשפיע, אז ישרה המשפיע, ובכחו ינהג \nאת הכל לעמוד בהשואה אחת תמיד באין שינוי כלל, והבן: \nוצריך שתדע על כן שהעולמות שקודם האצילות הם בסוד הכתר, והאצילות הוא חכמה, ועם כל \nזה א\"ק הוא הכתר, וענפיו חכמה. וכשתדקדק עוד - השראת המאציל הוא הכתר, וא\"ק הוא \nחכמה. אך התפשטות הדברים לפי ענין ההנהגה עד הנקודים הוא סוד כתר, ומן הנקודים \nולמטה הוא חכמה, כי אצילות שאחר השבירה הוא חכמה, כי כל המאורות הם נערכות זו עם \nזו, עליון עם תחתון. והנה אדה\"ר נברא בתחילה בסוד חכמה, והיה ראוי לו לעלות בסוד \nכתר, ולהעלות עמו הבריאה. כי לולי היה עומד בצווי, הנה בחינת הבחירה היתה נשלמת, \nואז היה עולה במדריגה העתידה בתיקון העולם עד הנצחיות. אמנם צריך שתדע, כי כאשר יש \nכל המדריגות האלה אשר זכרתי, כן יש חילוקים רבים בענין העליה מאחת לאחת, ותמצאנה \n"},{"index":14,"he":"עליות רבות בזמנים שונים. אך כללות הענין הוא אשר פירשתי לך: \nהחטא נותן אפשרות להתפשטות הס\"א: \nוהנה בהיות הבריאה לפי מקור החכמה, שהוא מקור הבחירה, נמצא לס\"א מקום. אך שני זמנים \nהם לפי המקור הזה, ושתי מקומות לס\"א, וסוד זה הענין הוא מיעוט הירח. דע כי \nבתחילתנה] נבראת הס\"א, והיא היוצאת לפי בחינת השבירה לבד, פירוש - מהשרש שגורם לה \nהשבירה, ואז אינה אלא תולדת המדריגה האחרונה של הקדושה, דהיינו סוף מלכות דעשיה. \nובבחינה זו היה היצר באדה\"ר. והנה אז לא היה צריך לאדה\"ר כל כך תיקון; אלא לתקן \nבחינה זו של השבירה עצמה - ניתן לו ז' מצוות, בסוד ז' מלכים שמתו, והיה די בזה, כי \nבתקנו זה כבר היה עולה אל המקור האחר, הוא מקור הכתר כנ\"ל, והיו העולמות עולים \nבעליה כקודם השבירה. אך כבר הכנה הוכנה בסוד מיעוט הירח, שאם יחטא אדם הנה תהיה \nהס\"א גוברת ועוברת תחומה, ומה שבתחלה לא היתה אלא בסוד סוף מלכות דעשיה, ורק משם \n"},{"index":15,"he":"יונקת, תוכל להתפשט כנגד סוד כל התרי\"ג אברים, שהם כללות דמות אדם, לינק מכלם: \nובאמת, כאשר חטא אדם, מיד ניתן רשות לס\"א להתפשט, ומכל ספירה תובעת יניקה. וסוד \nהענין, כי נשמת אדה\"ר היתה כללות כל הנשמות (שמ\"ר מ, ג), וכל הנשמות היו כלולות \nבאדם הראשון, ועל כן בחטאו ניתן רשות לס\"א להתפשט ולשרות על כלו, ואז כל הנשמות \nשהיו גם כן כלולות בו כנ\"ל, ניתנו תחת רשות הס\"א, ואז על כולם נגזר מיתה, שהיא \nלהפריד רע זה הנדבק בהן מפני הס\"א השולטת עליהן, והוא סוד (שבת נה.) \"אין מיתה בלא \nחטא\", כי חטא רצה לומר - פגם, וזהו בחינת הפגם שנפגמו כולם בחטאו זה. ואז ניתן רשות \nלס\"א לתבוע יניקה מכל מדריגות הקדושה, שהם שרש לנשמות ההן, כי כן הוחק לה לינק מן \nהמקומות הנפגמים על ידי מעשה תולדותיהם הרעים. והנה מפני זה הוצרך אחר כך התורה \nבתרי\"ג מצוותיה, לתקן כל המדריגות של פרצוף אדם, מה שלא היה צריך אלא ז' מצוות לבד. \n"},{"index":16,"he":"וגם שאפילו התיקון הצריך לא יכול להיגלות מידן כמו שאפרש לך. והנה בהיות הס\"א \nמתחזקת ומתפשטת, כך נתפשטה על כל העולם כלו, ונטמא העולם, חוץ מארץ ישראל שלא שלטה \nעליה. וענין זה הוא אכילת עץ הדעת טוב ורע, כי הוא המקום שיש כח לרע להתגבר על \nהטוב, בסוד מיעוט הירח כנ\"ל, וזהו הפגם שפגם אדה\"ר: \nהתלבשות הנשמות ושרשיהן בקליפות: \nוהנה תדע שהנשמות הן מיין נוקבין אל השכינה, כי כך האם תמיד בכח תולדותיה הראשונים \nהיא חוזרת ומתראית ומבקשת מן המלך, באמרה, חזי במאי ברא סליקית קמך. ובהיות הנשמות \nהאלה יורדות בתוך הקליפות נקרא שמיין נוקבין של השכינה הם בתוך הקליפות. ובאמת, \nששרשי הנשמות הם ביסוד נוקבא, שעל כן הם מעלים מיין נוקבין אליה על ידם. ואלה \nהשרשים נמסרים להתלבש בתוך הקליפות, מפני הנשמות הנתונות שם. ותדע שאין עמידת \nהנשמות שם כעמידת הרשע בתוך הגיהנם לקבל ענשו, אלא זה נקרא קלקול בדברים - שניתנה \n"},{"index":17,"he":"שליטה לס\"א על הנשמות ההם, ורשות לינק איזה יניקה מן השרשים המתלבשים שם להתגלות אל \nענפיהם. אך עם כל זה הוא כמו בבחינת עונש, כי הרי נפגמו באדה\"ר. אבל מפני שהעיקר \nהיה רק אדם, על כן אמרתי שזה נקרא קלקול שצריכים האחרים לתקנו. ובהיות הנשמות האלה \nבתוך הקליפות, השכינה עצמה בבחינת עצמה, מלבד השרשים האלה של הנשמות שהם בסוד המיין \nנוקבין, היא עצמה צריכה להתלבש שם, לתת כח לשרשים ולנשמות עצמם. ובהיותה מתלבשת, על \nכן היא מבררת מעט מעט חלקים מן המיין נוקבין ההם, ההולכים ומתבררים, או בהמשך הזמן, \nועבור העת הנגזר, או מפני מעשי התחתונים. ובהיות השכינה עומדת כך מתלבשת שם, ניתן \nשליטה למדריגות הס\"א, שהם יונקים ממנה מה שראוי להם, והם מתחזקים. ובזמן ההוא אין \nהשכינה מנהגת בבחינת ממשלתה, שאז לא היה רשות כלל לס\"א, אלא עוזבת ממשלתה, להניח \nממשלה לס\"א, והיא אינה פועלת אלא בבחינת שמירת ישראל, והדברים הצריכים שאי אפשר \n"},{"index":18,"he":"בלעדם, ואז נקרא (משלי ל, כג) \"שפחה כי תירש גבירתה\". ותדע סוד גדול, כי כאשר מכל \nהמדריגות יוצאות נשמות מן הראש עד הסוף, כך כל המדריגות נפגמות ברדת הנשמות האלה. \nאך עם כל זה אין יניקת הס\"א מגעת למעלה ממלכות כלל, אלא כפי בחינת המדריגות הנפגמות \nכך הם יונקים ממלכות. והוא סוד (משלי י, א) \"ובן כסיל תוגת אמו\", כי יונקות ממנה \nהקליפות לפי בחינת עצמה, ולפי בחינת מה שהיא מקבלת (ומקבלת) מכל שאר המדריגות, ועל \nכן הכל נתקן על ידיה, והבן זה: \n"}]}
