{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-11","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":11,"title":"שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש א","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש א","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש א \nדרוש א' בענין הציצית דע כי ענין הציצית הוא בחי' אור המקיף כנודע אצלינו כי יש א\"מ \nויש א\"פ וכבר ידעת כי ז\"א בהיותו בתוך אי' בסוד העיבור לא היה אלא בבחי' שש קצוות \nבלבד ג' כלילן בתלת ולא היו אז בו לא בחי' ראש ולא בחי' זרועות אלא גוף א' פשוט \nבלבד וכנגד זה הוא הציצית הקטן שאין מתעטפין בו לא את הראש ולא את הזרועות אבל \nהציצית הגדול המעטף את הראש הוא בחי' אור המקיף דז\"א כשהגדיל ונעשו לו י\"ס גמורות \nונתפשטו ראשו וזרועותיו ולכן שיעור זה הטלית הגדול של העטיפה הוא כדי לכסו' ראשו \nורובו כמ\"ש בגמ' והנה זה הטלית איננו מגיע רק עד החזה שהוא רובו של גוף האדם כי שם \nמאחורי החזה דז\"א יצאת נוק' דידיה ואין שם בחי' טלית וזהו הטעם שהנשים פטורות מן \nהציצית וד' הציצית יוצאים ממנו ומקיפין את הנקבה אשר שם מתחת החזה ולכן נק' ציצית \nלשון נקבה ולא ציץ להורות על שהם מקיפין את הנקב' והנה לסיבה זו הצריכו הגאונים \n"},{"index":2,"he":"להתעטף עטיפת ישמעאלים ומחזירים ב' הציציות שבצד ימין אל צד שמאל באופן שיתחברו שם \nבצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות ויהיו תלוים מאחוריו בצד שמאל במקום התחלת בנין \nהנקבה מאחורי החזה גם רבי' סעדיה ז\"ל כתב בפירושו שחיבר בל' ערבי בפ' בא ענין עטיפה \nזו וטוב ונכון לעשות כך ולפחות ישאר מעוטף כך כדי שיעור הליכת ד' אמות בעת שמתעטף \nבציצית ואח\"כ יסיר העיטוף מעל צוארו וכך היה מנהגו של מורי ז\"ל ולכן בהיות האדם שלא \nבשעת התפילה בשאר היום אינו חייב בעיטוף ציצית הגדול רק בציצית קטן די לו כי אז \nהז\"א בתוך ביתו שהיא אי' עילאה ועומד בתוכה כי שם ביתו אמנם אחר שהגדילו ב' זו\"ן \nובא הוא לבהכ\"נ שהיא הנוק' בית כנוסייא לכל אז מתעטף בטלית גדול:\n\n"},{"index":3,"he":"ועתה נבאר ענין ד' ציציות איך מקיפין את הנוק' כנ\"ל והענין הוא כי אלו הד' ציציות \nהם יוצאים מן הצדיק העליון הנק' צדיק ויסוד כמו ש\"ה מכנף הארץ זמירות שמענו צבי \nלצדיק כו' והענין הוא כי כמו שמן הדעת העליון שהוא בחי' הלשון יוצא ממנו בחי' ההבל \nשהוא אור מקיף המלביש כנודע כן מן היסוד התחתון יוצא הבל המקי' והמלבי' והם סוד ד' \nציציות ועניינם הוא במה שנודע כי הם ה' חסדים וה' גבורות והה\"ג הם ה' אותיות מנצפ\"ך \nשהם מן הבינה כנודע כי אוה\"מ דזו\"ן הוא שם אהי\"ה שהיא אי' עלאה כי ממנה הוא הכתר \nהמקיף ולכן אלו ד' ציציות שהם ענין הה' גבורות [עיין נה\"ש דף ט\"ז ע\"ב] הם בחי' אור \nהמקיף וכבר ידעת כי אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי וביאורו הוא כי הנוק' \nדז\"א לא היה לה בתחי' רק הוי\"ה א' פשו' בד' אותיות בלבד ואחר שבא עליה ז\"א יהיב בה \nבחי' ההוא רוחא דשביק בה בעלה כנז' בסבא דמשפטים בדף צ\"ט ע\"ב ועליו נאמר ויהי בצאת \n"},{"index":4,"he":"נפשה כי מתה כנודע וזה הרוחא הוא בחי' מילוי ההוי\"ה הנז' דמילוי ההין העולה בגימ' \nב\"ן והנה ה' אותיות הם במילוי הזה והם ו'ד'ה'ו'ה' והם בחי' ה' חסדים דיהיב בה בביא' \nהראשונה הזאת אבל לא היה בה רק ד' אותיות יהו\"ה כנז' האמנם עכ\"ז נודע הוא כי הנקבה \nהיא בסוד ד' אחורי הוא\"ו שהיא הנוק' באחורי דכורא ונמצא כי היא נרמזת באות ד' שאצל \nאות ו' שהם מילוי יו\"ד ונמצא כי גם בה יש ה' אותיות לפי כי גם היא נכללת באות ד' \nכנז' ואלו הם הה' גבורו' שנמשכים בה וזהו ענין ה' קשרים וד' אוירים שיש בכל כנף \nוכנף כי הה' קשרי' הם סוד הה' חסדים של היסוד הנק' קשר ושורוק כנודע והם כלולים בד' \nאוירים שהם ד' אותיות פשוטות של הוי\"ה אשר בה כנז' כי כל בחי' אויר היא בנוק' ואמנם \nכפי האמת אינם רק [ד'] מילוים כי שתי אותיות ו\"ד הראשו' הם מילוי אות א' בלבד שהיא \nאות יו\"ד הראשו' נמצא כי הם ד' מילוים בלבד לד' אותיות ההוי\"ה ולכן הם ד' ציציות \n"},{"index":5,"he":"וכן ארבע אותיות הפשוטות שלה וד' המילוים [אלה] הם ח' חוטין שבכל כנף:\n\nועתה נבאר ענין ד' [ועיין בהשמ\"ש שער ט\"ל סוף פרק י\"א ותבין] מילוים אלו שבהוי\"ה \nדההין העולה ב\"ן מה ענינים דע כי ד' בחי' נמשכים אל הנקבה הא' היא בחי' הנפש שנותן \nבה היסוד לעורר המ\"ן ועל ידה נעשית כלי הב' [והג' הוא בחינת הרוח והנשמה שנותן בה \nהם שם ס\"ג ומ\"ה. הד'] הוא מ\"ש בפ' תרומה בדקס\"ז ע\"א ע\"פ אור זרוע לצדיק כו' והענין \nהוא כי נשמות הצדיקים הם מזדווגות ממש עם הנוק' ממש הנק' מלכות ומהזווג ההוא נבראים \nנשמות הגרים וז\"ס פסוק ואת הנפש אשר עשו בחרן ודע כי רוב הזווגים הנעשים בזמן הגלות \nהם באופן הזה ולזה נתכוין שם בריה דרב ספרא. הג' והד' הם בחי' הרוח והנשמה שנותן בה \nוהם בחי' הוי\"ה דמ\"ה והוי\"ה דס\"ג וכנגד ד' בחי' אלו היו ד' מילוים בד' אותיות \nהפשוטות שבהוי\"ה אשר בה כנז' ואמנם כל ד' בחי' אלו נכללים בבחי' הראשונה הנק' נפש \n"},{"index":6,"he":"שהיא כללות המילוי הזה לפי שכל ההוי\"ה הזאת במילואה דההין נק' נפש כנודע אלא שבנפש \nהזאת נפרטים ד' בחי' הנז' והבן זה:\n\nועתה נבאר טעם למה כל שאר המילוים דע\"ב וס\"ג ומ\"ה כל א' מהם היא בסוד עשר אותיות \nוהויה זו דההין אין בה אלא ט' אותיות אבל הענין הוא לפי כי בחי' היסוד אין בה והוא \nבמה שהודעתיך כי שיעור קומת הנקבה הוא באחורי נה\"י דז\"א והנה הנצח וההוד הם ארוכים \nאבל היסוד הוא קצר ולא נתפשט עד היסוד אשר בה ונשארה חסרה ממנו אבל הנצח וההוד \nהארוכים נתפשטו עד נצח והוד שבה וזהו הטעם שהמלכות נק' נקבה לפי שלא נבראת בסוד \nהיסוד לסיבה הנז' אבל אי' עילאה היא נק' עלמא דדכורא כנז' בפ' ויצא לפי שאיננה כמו \nהמלכות כנז' גם בזה תבין טעם למה אין בנוקבא רק תרין מוחין כנז' באדרת האזינו דרצ\"ו \nע\"א וז\"ל ונהירו דתרין מוחין גליפין בה כו' לפי שהם מבחי' הנצח וההוד דז\"א אבל מן \nהיסוד דז\"א נברא שיעור קומת גופה הכולל ו\"ק כי גם היסוד נק' ו' זעירא ולכן ממנו \n"},{"index":7,"he":"נעשית גוף הנקבה בו\"ק אבל בסוד היסוד שבה אין בה ו' שניה לפי שאות ו' שניה דיסוד \nדז\"א שהוא היסוד שלו נעשית ו' ראשונות דנוקביה כנזכר וחסר ממנה ו' שני וזהו הטעם \nשחשק ותאות הנקבה להדבק בזכר למלאות חסרון ו' זו השניה אשר אין לה: \nשער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש א \nכונת ק\"ש:\n\n"},{"index":8,"he":"דרוש א':\n\nבענין דרוש זה צריך להרחיב בחזקת היד ועיין בכונת הב' הקצרה דברכת אבות שכתבנו אותה \nבסוף כל תפלת השחר ושם נתבאר הקדמה א' עצומה בתכלית בענין הק\"ש ובענין העמידה והוא \nדרוש גדול מאד בענין המוחין דז\"א ואמנם ראינו לכתוב בתחי' דרך קצרה ענין מה שתקנו \nלומר הק\"ש ד\"פ ומה חילוק יש ביניהם ואח\"כ נכתוב כונות קצרות ששמעתי ממורי ז\"ל בענין \nכונת ק\"ש ואח\"כ נבאר ענין הק\"ש דשחרית באורך על מתכונתה:\n\n"},{"index":9,"he":"בראשונה נבאר ענין הק\"ש שתיקנו לאומרם בתפלת השחר ובתפלת ערבית ובעת ששוכב על \nמיטתו. וגם מדוע בתפלת מנחה אין בה ק\"ש וגם מדוע בשחרית ומנחה יש בה נפילת אפים \nובערבית אין בה נפ\"א. והענין יובן במ\"ש בהקדמת ביאור אדרת האזינו ענין העלא' מ\"ן מה \nענינה והנה תפלת שחרית אז הזווג הוא בבחי' פב\"פ ולכן יש בו נ\"א וגם ק\"ש. וכוונת \nאותה הק\"ש הוא ליחד את או\"א יחוד מעולה מאד כדי שימשך משם שייחדו זו\"ן פב\"פ ובמנחה \nאז הזווג הוא בבחי' אחו' באחור ונודע שהיום והלילה הם כ\"ד שעות ונחלקים לד' זמנים \nכי היום מתחלק לב' זמנים שהם ב' חצאין וכן הלילה מתחלק לב' חצאין וממשלת עליון באלו \nארבעה זמנים אינם שוין כי אחר חצי היום מתעורר כח גבורת יצחק ואמנם אותם המוחין \nשנמשכו בתפלת שחרית אל זו\"ן מיחוד או\"א בעת הק\"ש כנז' הנה נפסקו המוחין ההם וכבר \nהולידו והוציאו נשמות מתוספת המוחין ההם וכבר נפסקו האמנם להיות כי הייחוד ההוא היה \n"},{"index":10,"he":"נעלם ומעולה מאד עד שהועיל אל זווג זו\"ן פב\"פ לכן נראה שהיה כחו גדול והוא מספיק אל \nזווג המנחה לפי שאינו רק זווג אחור באחור ולכן אין צ\"ל ק\"ש פ\"א במנחה אבל זה הזווג \nדמנחה אע\"פ שהוא אב\"א הנה הוא מעולה עד מאד ואיננו כשאר הזווגים דאב\"א ולכן צריך בו \nנפלת אפים והענין הוא שעתה עולה המלכות אב\"א שיעור קומתו ממש אבל בערבית אין המל' \nעולה רק אחור באחור מן החזה שלו ולמטה בלבד שהוא שיעור קומת תנה\"י בלבד ולכן אין \nצורך לנפילת אפים בערבית כי מאחר שהיא אינה עולה למעלה במקום המוחין שלו עד או\"א \nא\"כ אין תועלת בעלית מ\"ן של הנשמות בנפילת אפים אבל במנחה שהיא עולה עד או\"א כמוהו \nאע\"פ שהיא אחור באחור היא צריכה אל מ\"ן מנשמות הצדיקים וז\"ס אומרם ז\"ל לעולם יהא \nאדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה. והטעם שלא יש שום זמן \nשתהיה היא והוא אחור באחור ותהיה שיעור קומתה שוה לו אלא במנחה וטעם שלא נענה אליהו \n"},{"index":11,"he":"אלא בתפלת המנחה הענין הוא דע כי אליהו ז\"ל יש בו בחינות נשמות נדב ואביהו כנודע \nוהנה הם מבחי' קין שהיא בחינ' הנפש הנקרא מלכות בסוד אנחנו טמאים לנפש אדם ואלו נדב \nואביהו הם בחי' מ\"ן דמל' וזהו הטעם שזכה אליהו לאותה מעלה הרמה והנפלאה אחר שנתעברו \nבו נשמות נדב ואביהו ולכן נשתנה שמו מפינחס לאליהו לפי שאליהו בגי' ב\"ן כמנין הויה \nדב\"ן דההין והיא בחי' המ\"ן דמל' כנודע ולכן אליהו נענה בתפלת המנחה כי אז העלה מ\"ן \nאלו כי אז היא היתה צריכה לזה כנז'. וכבר הודעתיך במ\"א כי מיציאת מצרים עד בנין ב\"ה \nתמיד היו זו\"ן אחור באחור ואין קומתה שוה לו רק היא עומדת מן החזה שלו ולמטה ששם \nמקום לבו של ז\"א ונמצא שהמל' הנקרא לבם היתה אחורנית עם ז\"א וראשה מגיע עד שם עד \nמקום טיבורא דלבא דז\"א בלבד לא למעל' מזה וזש\"ה ואתה הסבות את לבם אחרונית שעי\"כ \nהקלי' היו מתגברים בימים ההם ובכל זמן שהיו ישראל עע\"ז על אדמתם וכיון שגברו הקלי' \n"},{"index":12,"he":"גרמו לישראל לחטוא ולכן אליהו ז\"ל תיקן הדבר הזה כי ע\"י תפילתו העלה אז מ\"ן ועי\"כ \nעלתה הנקבה אחורנית למעלה עד רישא דז\"א ממש ולא עד הלב בלבד כמו בתחילה. ונחזור \nלעניננו כי אע\"פ שמחצות היום ואילך משתנה הזמן והממשלה עכ\"ז עדיין הוא מכלל ממשלת \nהיום ומשו\"ה מספיק ק\"ש דשחרית לצורך זווג המנחה. אבל בערבית שהוא מדת לילה כבר נפסק \nוכלה המ\"ן בב' הזווגים דשחרית ומנחה. ולכן צריך עתה ייחוד דק\"ש אחר מחדש לצורך זווג \nאחור באחור דערבית ולכן קורין ק\"ש בערבית אבל להיות שאין זווגם עתה רק בבחי' אחור \nבאחור ושיעור קומתה עד הלב בלבד כנזכר ולכן אין צורך לנפילת אפים פ\"א עתה והנה זה \nהיחוד דק\"ש דערבית אינו מעולה כ\"כ כמו הק\"ש דשחרית כיון שאינו רק אחור באחור וגם כי \nהיא עד הלב כנז' ולכן אין בו כ\"כ כח כמו הק\"ש דשחרית שהועיל אפילו למנחה. אבל זה \nהק\"ש דערבית אינו מועיל אלא לבחי' חיבוק בלבד והענין הוא שאחר חצות הלילה מתעורר \n"},{"index":13,"he":"השמאל לחבק את המטרוניתא לצורך היום מה שיהיה אח\"כ בסוד שמאלו תחת ראשי. וזה החיבוק \nנעשה ע\"י היחוד דק\"ש דערבית ואמנם הק\"ש שעל המטה איננו מענין הנז' כלל אמנם הכונה \nהוא כדי להמשיך ע\"י היחוד ההוא אור חזק מן או\"א אל זו\"ן כדי שהם יתחדשו ויחזקו את \nהנשמות העולים שם בכל לילה בסוד חדשים לבקרים ונמצא כי הק\"ש דערבית הוא לצורך \nהחיבוק הנעשה אחר חצות וזה היחוד דק\"ש שעל המטה הוא לצורך חידוש הנשמות כנז': \nשער הכוונות - דרושי ציצית דרוש ב \n"}]}
