{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-12","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":12,"title":"דרוש ב' בענין הציצית:","hebrewTitle":"דרוש ב' בענין הציצית:","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ב' בענין הציצית:\n\nדע כי בזוהר פרשת שלח לך בדקע\"ד ע\"ב אמרו כי ציצית מלשון הסתכלות כמו מציץ מן \nהחרכים גם ציצית מלשון [יחזקאל ח' פסוק ג'] ויקחני בציצית ראשי והם בחי' השערות \nהנקראות ציצית וביאור ענין זה הוא כי הציצית הוא סוד אור המקיף אל כל ז\"א כולו אשר \nעליו ארז\"ל מלמד שנתעטף הקב\"ה בטלית לבנה והבן זה ולפי שאור המקיף גדול מאד ואין \nבנו כח להשיגו ולכן אין הקדושה חלה על הטלית עצמו כמו התפילין אבל הציציות הנמשכים \nויוצאים מן הטלית הזה יש לנו בהם יותר השגה ולכך נק' תשמישי מצוה כמ\"ש חז\"ל:\n\n"},{"index":2,"he":"ועתה נבאר ענין הטלית וענין הציציות דע כי מרישא דא\"א נמשך חד קוצא דשערי דתליא עד \nרישא דז\"א כנזכר באדרת נשא בדקכ\"ט ע\"א וקל\"א ע\"ב והנה הוא מאיר במוחין דז\"א ומוציא \nהארתם לחוץ כנודע וגם בז\"א נמשך מן רישיה חד קוצא דשערי ותליא עד רישא דנוקבא וקוצא \nדשערי דא\"א הם שערות לבנות ושל ז\"א הם שערות שחורות כנזכר באדרת נשא בדקמ\"ח ע\"ב ושם \nבפרשת שלח לך ביאורו דאית ציץ ואית ציצית כי ציץ הוא דכורא והוא קוצא דשערי דא\"א \nונקרא ציץ דכורא משום דאתפשט עד רישא דז\"א דהוי דכורא אבל קוצא דשערי דז\"א אקרי \nציצית נקבה משום דאתפשט עד רישא דנוק' ונמצא כי ב' ציץ וציצית נקראים כך על שם \nויקחני בציצית ראשי שהם בחינת השערות וגם ענין ציצית שהוא לשון הסתכלות כנ\"ל הטעם \nהוא מפני שאלו השערות אשר בקוצא דשערי דא\"א או דז\"א היו נמשכים ותלוין לקבל אנפייהו \nדא\"א או דז\"א והוו מכסיין עינייהו דלא יסתכלון לא א\"א בז\"א ולא ז\"א בנוקביה להאיר \n"},{"index":3,"he":"זה בזה וע\"י מעשינו במצות הציצית רמינן ושדינן להו להנהו שערי באחורייהו דא\"א ודז\"א \nכי היכי דיסתכלון א\"א בז\"א וז\"א בנוקביה ודא איהו לישנא דציץ וציצית ציץ אסתכלותא \nדא\"א בז\"א וציצית אסתכלותא דז\"א בנוקביה והנה ע\"י הכאת ההוא קוצא דשערי במוחין דז\"א \nיוצא הארתם לחוץ ובולטת במצחו ונקרא ציץ דכורא והארת מוחין דרישא דנוק' הבולטת ע\"י \nהכאת קוצא שערי דז\"א נקרא ציצית נקבה:\n\n"},{"index":4,"he":"ועתה נבאר ענין השערות דרישא דז\"א דע דברישא דז\"א יש שלש מיני שערות ונקרא קוצין \nונימין ושערות ופשר הדבר הוא כי כבר ביארנו שיש בז\"א ג' בחינות והם עיבור ראשון \nויניקה ועיבור שני דגדלות והמוחין דעיבור ראשון ויניקה הם שמות של אלקים ומוחין \nדגדלות הם של הויות:\n\n"},{"index":5,"he":"גם נתבאר כי בבא המוחין דגדלות בראש ז\"א נדחין המוחין דקטנות למטה אלא שעכ\"ז עולה \nהארתם למעלה מתתא לעילא ונמצא כי מכל ג' בחי' המוחין הנזכרים צומחין בראש ז\"א \nהקוצין שהם תקיפין יוצאים ממוחין דעיבור והנימין דאינון שעיעין יתיר אינון ממוחין \nדזמן היניקה והשערות דאינון שעיעין יתיר מכולהו אינון ממוחין דגדלות וטעם הדבר הוא \nכי שער הם אותיות עשר והוא בחינת המוחין דגדלות שהם הויות דמילוים שבכל אחת יש בה \nי' אותיות שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן גם שער הוא אותיות עשר בסוד י' אות ראשון של הוי\"ה \nוהנה השערות הנקראין קוצין שהם ממוחין דעיבור יוצאין בתחילה ולכם הם ארוכים ונמשכים \nעד החזה דז\"א עד רישא דנוק' נק' רחל ואח\"כ בזמן היניקה צומחין שערות אחרות בין \nהשערות הנקראין קוצין ואלו נקראין נימין אבל הם יותר קצרים ונמשכים עד הגרון דז\"א \nעד רישא דנוק' עילאה הנקראת לאה ועיין בהקדמה ביאור אדרא האזינו בענין קשר תפילין \n"},{"index":6,"he":"של ראש שנלע\"ד שם ואח\"כ צומחין ביניהם שערות אחרות ממוחין דגדלות והם יותר קצרים \nמכולם ואינן נמשכים רק עד גולגלתא דרישא דז\"א בלבד והם לצורך עצמו ולא לזולתו. והנה \nעוד שמעתי דרוש אחר ממורי ז\"ל בזה כי קוצין הם נמשכין ויוצאין ממוח חכמה דז\"א \nונימין ממוח בינה דז\"א ושערות מן הדעת דז\"א הכולל חסדים וגבורות ונימא בגימ' שהוא \nסוד הוי\"ה דס\"ג ומילויה שהוא בגימ' ל\"ז בהסירך אותיות הפשוטות וס\"ג ול\"ז הם ק' \nונודע כי הוי\"ה זו היא בבינה ולא שמעתי עוד בדרוש זה:\n\n"},{"index":7,"he":"ונחזור לענין ראשון והוא כי הטלית בעצמו אשר הציצית יוצאין ממנו ונתלין בו הוא \nבחינת אור המקיף על כל ז\"א כולו עד סיום היסוד שבו ותוך זה המקיף הגדול יש אור מקיף \nקטן ממנו ולכן הוא בתוכו וגם הוא מקיף את ז\"א אלא שאין מקיף לו רק לג' ראשונות שלו \nוהוא מבחינת השערות הנז' אשר סודן הוא בתחילה אור פנימי שנכנס בז\"א וחוזר ועולה \nממטה למעלה בראשו בבחינת שערות ומקיף סביב הראש מבחוץ ולכן אלו השערות דמוחין \nדגדלות דרישא דז\"א הם קצרים והם זקופים מעומד ואינן כפופים ותלוים כ\"א היו כפופים \nותלוים כלפי מטה היה אוה\"מ למטה מן הגולגולת אבל בהיותם זקופים הם מקיפין באור שלהם \nאל הראש עצמו דז\"א. ואמנם בחינת זה המקיף הקטן הפנימי הנמשך גם מן הנימין דזמן \nיניקה כבר ביארנו שמתפשטין עד רישא דלאה שהוא עד גרון דז\"א עצמו ובחינה היוצאת גם \nמן הקוצין דזמן העיבור אלו הם מתפשטין עד החזה דז\"א ברישא דנוק' התחתונה הנקראת רחל \n"},{"index":8,"he":"ובחינה זו של הקוצין הם סוד הציציות היוצאות ונתלות מן הטלית שהוא המקיף העליון \nהחיצון הכולל כל ראשו וגופו דז\"א עד סיום היסוד שבו כנ\"ל וכמה שנבאר בע\"ה וזמ\"ש \nבאדרת נשא דקמ\"ה ע\"ב כד אתברי פרצופא דברישא דנוק' תליא חד קוצא דשערי מאחורוי דז\"א \nותלי עד רישא דנוק' כו':\n\n"},{"index":9,"he":"והנה כיון שאלו ד' ציציות הם בחינת קוצא דשערי דרישא דז\"א ממוחין דעיבור והם סוד \nא\"מ השני הפנימי א\"כ היה ראוי שהציציות יהיו תלויין באמצעו של הטלית במקום שמשימין \nאותו על הראש ולא שיהיו תלוין בקצוות הטלית הנוגעים על החזה דז\"א אבל הטעם הוא כי \nכיון שאור המקיף הזה הוא קטן מן האחר ולכן הוא פנימי ממנו ולכן לא נתגלו ממנו אלינו \nאלו ד' ציציות מלמעלה אלא בסיום הטלית שהוא המקיף הגדול החיצון ממנו המקיפו גם הוא \nועוד טעם אחר כי אור המקיף העליון הנק' טלית לבנה אורו גדול מאד מאד והוא מבטל הארת \nהמקיף הפנימי הנק' ציציות כדמיון אור הנר בפני השמש דשרגא בטיהרא מאי מהניא ואע\"פ \nשביארנו כי אין אור הטלית מושג אלינו אשר לסיבה זו אין בו קדושה עכ\"ז זהו בערכינו \nאנחנו אבל לא מפני זה נאמר שאין אורו מכבה ומבטל אור הציציות כנז':\n\n"},{"index":10,"he":"עוד טעם שלישי והוא במה שנודע כי היסוד דאימא נתפשט בסוד מוח הדעת בתוך פנימיות \nדז\"א הנה [הוא] מתפשט עד החזה דז\"א בלבד ועד שם יושבים אורות החסדים והגבורות \nשבתוכו מכוסין ביסוד ההוא ואין אורם בוקע ויצא לחוץ להאיר באלו הציציות ובפרט כי \nאלו הציציות בהיותם נמשכים עד החזה דז\"א הם שחורים בסוד קווצותיו תלתלים שחורות \nכעורב כנזכר באדרת נשא בדקל\"ו ע\"א שורה ג' וז\"ל תנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין \nרבוא ורבוא רבבן קוצא דשערי אוכמי כו' כנודע כי שערי דא\"א הם חוורין ודז\"א הם \nאוכמין ודנוק' הם אדומים כארגמן כנזכר באדרת נשא בדף קמ\"א ע\"ב שורה ח' וז\"ל ואתערו \nשערי ברישאה כולהו סומקי דכלילן בגו גווני הה\"ד ודלת ראשך כארגמן כו' ונמצא כי אלו \nהציציות הם שחורות ואינם ניכרות ונגלות עד הגיעם אל החזה דז\"א ושם הוא מקום גילוי \nהחסדים כנז' והם מאירים באלו הציציות ומלבינים אותם ואז הם ניכרים ונתגלים ולפיכך \n"},{"index":11,"he":"אין תליית הציציות ניכר אלא בסיום הטלית במקום החזה ועוד כי שם במקום החזה מתגלה \nהיסוד דאבא המאיר אור גדול גם הוא באלו הציציות וע\"י כך מתלבנים ומתגלים וזהו הטעם \nשצריך שהציציות יהיו לבנים כנודע בסוד התכלת והלבן ואם תאמר והרי הטלית הוא א\"מ לכל \nז\"א כולו כנ\"ל א\"כ איך הציציות מתגלים בחזה והרי עדיין אין הטלית נפסק שם והוא \nמתפשט יותר למטה וי\"ל כי כיון שהטלית איננו מושג אלינו כלל ואינו אלא לזכר בעלמא \nולהכיר איך הציציות יוצאין ממנו ולכן אין אנו חוששין אליו וזהו הטעם שארז\"ל ששיעור \nהטלית הזה הוא כדי שיכסה ראשו ורובו ולא יותר ושיעור זה הוא עד מקום החזה כי כיון \nשאין לנו השגה בו וגם שכבר הציציות נתלבנו במקום החזה ונתגלו שם לכן אין אנו חוששין \nאל הטלית שיכסה למטה מן החזה ודי שיהיה שיעורו עד החזה כנז' אשר זהו שיעור ראשו \nורובו לפי שלמעלה מן החזה יש ה' ספי' כח\"ב חסד גבורה שהוא מחצית הי\"ס ויש עוד שליש \n"},{"index":12,"he":"העליון של ספי' הת\"ת עד החזה שבו ומ\"ש רז\"ל שיכסה ראשו ורובו של קטן הטעם הוא לפי \nשאלו הציציות הם ממוחין דעיבור הנק' מוחין דקטנות ולכן תלו הדבר בקטן ולא בגדול \nונמצא כפי זה שצריך להקפיד בשיעור רוחב הטלית שיקיף כל ראשו וגם כל גופו עד החזה \nפנים ואחור ודי בזה ונראה לע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל כי טלית בגימ' עשר הויות דאלפין \nשהם בגימ' מ\"ה להורות כי הוא א\"מ לי\"ס דז\"א אשר הוא סוד מילוי אלפין דמ\"ה כנודע \nואני מסופק בזה ולהיות כי הציציות הם ממוחין דקטנות אשר קדמו אל המוחין דגדלות לכן \nצריך להקדי' ולהניח הציצית קודם התפילין ואפילו הטלית הגדול של העיטו' לסיב' הנז' \nהפך סברת קצת המקובלים המניחים התפילין קודם הציצית הגדול אחר שהניחו ציצית קטן \nומכ\"ש שאין לעשות כדברי האחרים האומרים שהתפילין קודמין לכל בחי' הציצית ומי שיעיין \nבס' הזוהר ימצא האמת כדברינו וא\"ת מאחר שהציציות הם ממוחין דקטנות והם עיקר המצוה \n"},{"index":13,"he":"כי הטלית עצמו אינו אלא זכר בעלמא א\"כ למה הקטן פטור מהציצית והתשו' כי אין הקוצין \nדמוחין דקטנות גדלים ונעשים ציציות תלוין עד החזה ועד רישא דנוק' אלא בהמשך הזמן עד \nאשר נכנסו המוחין דגדלות והם הולכים וגדלים מעט מעט כי הרי לסיבת קדימתם בזמן נתארך \nשיעור אורכן יותר מן הנימין והשערות כנ\"ל:\n\n"},{"index":14,"he":"ונשלים עתה לבאר ענין תליית הציציות בארבע כנפות הטלי' כי הנה ביארנו למעל' כי \nהטלית עצמו הוא אור המקיף הגדול לכל הי\"ס דז\"א עד סוף היסוד שלו וכבר הודעתיך כי ג' \nגבורות התחתונות מן הה' גבורות אשר ביסוד דז\"א הם לבדם ממותקו' עם החסדים אשר שם \nכמבואר במקומו ולכן אין להטיל ציציות בטלית עד שירחיק ג' אצבעות בלבד מסיום שפת \nהטלית כלפי מעלה לפי שלמעלה ממקום זה אע\"פ שנתגלו החסדי' עכ\"ז עדיין לא נמתקו \nהגבורות וע\"כ אין הציציות מתגלות אלא בג' אצבעות התחתונות שהם ענין ג' גבורות \nהממותקות כנז' והיותם נק' אצבעות הוא במה שהודעתיך כי אלו החסדים והגבורו' שבדע' \nז\"א הם מבחי' ב' הזרועות דא\"א וה' אצבעות הימנים הם החסדים וה' אצבעות השמאלים הם \nהגבורות:\n\n"},{"index":15,"he":"גם ארז\"ל שלא יפחות מקשר גודל והוא שיעור חצי אצבע של הגודל וטעם הדבר הוא במה \nשהודעתיך כי סדר האצבעות כך הם גודל חסד אצבע גבורה אמה ת\"ת קמיצה נצח זרת הוד והנה \nכאשר החסדים שנפלו ביסוד דז\"א חוזרים משם לעלות בסוד אור חוזר ממטה למעלה להגדיל את \nז\"א כנודע הנה אז מסתלקת ההארה והמיתוק של הגבורות אמנם אין הסתלקותם שוות כי \nהגבור' שבגבורות חוזרת כולה ואובדת את מיתוק שלה ות\"ת שבגבורות נמתקת כולה לפי \nשכשעולים החסדים מתמתקי' ג' גבורו' הנק' חג\"ת ונמצא כי הת\"ת שבהם ממותקת ב' פעמים \nכמו שיתבאר במקומו ולכן כולו נמתק אבל החסד שבגבורות אינו נמתק כ\"א חציו לפי \nשלהיותו בחי' גבורה נשאר חציו התחתון בלתי מיתוק כי הוא רחוק מן החסדים אחר שעלו \nלמעלה ולהיותו בחי' החסד שבגבורות וגם לפי שכבר נמתק בתחי' לכן חציו העליון נמתק \nונמצא כי הוא ממוצע ולכן אנו הולכין אחר המיצוע ואין אנו משערי' אלא באמצע שהוא \n"},{"index":16,"he":"החסד שבגבורו' ולכן לא ירחיק אלא כמלא קשר גודל שהוא חציו של גודל כי הגודל אין בו \nאלא ב' קשרים והגודל הוא החסד שבגבורה וממוצע שבכולן ולכן ארז\"ל כי לא ירחיק מקשר \nגודל כלפי מעלה ולא יקרב כלפי מטה פחות משלש אצבעות ואעפ\"י שג' האצבעות האלו \nהממותקות הם נצח והוד ות\"ת כנודע והנה הם אמה וקמיצ' וזרת עכ\"ז שם אצבע הוא כולל \nבכולן לפי שכולם הם גבורו' והגבורו' שבהם נק' אצבע כנז' ולכן כלם נק' גבורות \nואצבעות על שמה. ואמנם הטעם למה אלו הג' אצבעות נמדדות ברחבן ולא באורכן ומלא קשר \nגודל הוא לאורכו הטע' הוא במה שהודעתיך כי הגבורות הם יורדו' בתחילה ביסוד דז\"א \nואח\"כ יורדים שלשה החסדים המגולים וממתקין אותם וכאשר יורדין אלו החסדים יורדין אחד \nלאחד ולא בדרך קוים ואעפ\"י שהגבורות הם שם דרך קוים אין החסדים יורדין רק אחד לאחד \nולכך משערים ג' אצבעות ברוחבן זו ע\"ג זו להורות מיתוקן שבדרך ירידה אבל כשהיא דרך \n"},{"index":17,"he":"עליה אז כולן עולות דרך הקו האמצעי ואינן נוגעין לא בקו ימין שהוא הנצח ולא בקו \nשמאל שהוא ההוד וטעם הדבר הוא לפי שאם היו מתפשטין ועולים דרך קוים היו מאירים גם \nבשתי הגבורות של נצח והוד פ\"ב בדרך עליה והיה מתמעט אור החסדי' העולים ועל כן עלו \nדרך קו האמצעי בלבד אבל בהגיעם אל שתי הגבורות העליונות אשר לא נמתקו בתחי' אז הם \nמתפשטים בדרך קוים כי למתקן נמצא אין מי שיתמתק ב\"פ בעליה ובירידה אלא הגבורה הנק' \nת\"ת בלבד. גם נמצא כי כשעולין דרך עליה אינן עולין זה ע\"ג זה אלא דרך קו האמצעי \nבלבד ביושר ואינו עולה מן ההוד אל נצח ומן הנצח אל הת\"ת ומשם לחסד והגבו' ואם הדבר \nהיה כך היה צריך שנמדוד ג' אצבעות אלו זה ע\"ג זה אבל כיון שהם עולם מעומד ביושר דרך \nקו אמצעי לכן אנו משערין קשר הגודל בהיותו זקוף ולא לרחבו ואעפ\"י שהוא עולה דרך הקו \nהאמצעי שהוא הת\"ת ולא דרך הגודל שהוא החסד כבר ביארנו למעלה כי אנו משערים במיצוע \n"},{"index":18,"he":"שהוא הגודל הנק' חסד כנ\"ל:\n\nואחר שביארנו ענין הטלית והציצית נבאר ענין העטיפה כי הנה נוק' דז\"א בתחילה היא \nעומד' באחורי הז\"א כנודע ולכן כשמתעטף האדם בטלית צריך שיאחוז בצד הימיני של הטלית \nבשתי הציצית שבו וישליכם לצד שמאל סביב גרונו על הכתף השמאלי לאחור כדי שיגיעו \nהציציו' ברישא דנוקבא העומדת שם באחו' בצד שמאל כנודע דנוק' בשמאלא אתאחדת שהם \nהגבורות ושתי הציציו' האחרות השמאלים ישארו תלויים דרך פניו של אדם ולא באחור וטעם \nלזה הוא כי הנה אלו ד' ציציות יוצאין מן ד' מוחין ולכן שתי הציציות לבדם שהם בחי' \nחסדים וגבורות אשר במוח הדע' ניתני' לנקבה בהיותה בצד האחור וכאשר חוזרת פב\"פ אז \nלוקחת גם שתי הציציו' האחרים שנשארו בפניו של האדם שהם מן החכמה והבינ' ואעפ\"י שכל \nד' ציציו' הם חד קוצא דשערי וכולם נמשכין דרך האחור עכ\"ז להיותם בתוך הטלית שהוא \nהאור המקיף הגדול ואלו בפנים ממנו כנודע לכן האור המקיף של הטלית הוא מוליך את אור \n"},{"index":19,"he":"ב' הציציות האלו דרך היקף מבחוץ סביבות ז\"א וממשיכן כנגד פני ז\"א ונשארים שם. גם יש \nאופן אחר והוא כי להיות מקום גילוי הציציות במקום שמתגלים החסדי' שהוא מן החזה \nולמטה כנ\"ל לכן האור שלהם בוקע דרך האמצע של ז\"א ועובר בתוך גופו של ז\"א ממש \nויוצאים דרך הפנים. עוד יש אופן אחר והוא כי המציאות הנז' נחלק לב' לפי שהיסוד דאבא \nהוא באמצע גופו דז\"א ונמשך בתוכו ויש ג\"כ חלק אור הציציות שבוקע בתוכו ויש שמקיף \nוסובב אל היסוד של אבא ויוצא דרך פני הז\"א והרי הם ג' בחי' וכולם נמצאים בבת אחת \nולכן כאשר אנו מגיעים לו' ק\"ש דשחרית ביוצר אור אנו אוחזין בד' ציציות ומשימין אותם \nבחזה להורות כי עתה שימשכו המוחין והחסדים למטה יאירו כולם דרך פנים וכנזכר בהגהות \nמיימוני בשם המדרש ע\"פ כל עצמותי תאמרנה כו' וזה מש\"ה תוחלת ממושכה כו' כי על הבחי' \nהמקיפות וסובבות נאמר תוחלת ממושכה ועל האורות אשר עוברות דרך יסוד דאבא עצמו נאמר \n"},{"index":20,"he":"ועץ החיים תאוה באה:\n\nוהנה ענין טלית דז\"א כבר נתבאר ועוד יש בחי' טלית של יעקב כנודע אצלינו ענין יעקב \nהיוצא בפני ז\"א מן החזה ולמטה וענין הטלית עצמו שלו יובן מן הטלית של ז\"א הנ\"ל כי \nגם ביעקב יש בו שערות בראשו ומהם נעשים בחי' הציציות שבו כנ\"ל כי הציציות נעשים \nמבחי' השערות של הקטנות הנק' קוצין כנ\"ל אמנם בז\"א שיש לו ב' נשים מאחוריו שהם לאה \nורחל צריך ג' בחי' שער הא' דמוחין דגדלות לעצמו והנימין דיניקה ללאה והקוצין דעיבור \nלרחל אבל יעקב אין לו רק אשה א' לבד הנקרא דור המדבר כמבואר אצלינו ולכן אין צורך \nלו אלא ב' בחי' שער א' לעצמו וא' לנוקביה ודע שאין להקפיד להניח סימן בטלית לשים \nתמיד צד א' של הטלית על הראש כמו שנוהגים האשכנזים כי אין שורש למנהג ההוא: \nשער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ב \n"}]}
