{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-21","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":21,"title":"שער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ח","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ח","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי כוונות קריאת שמע דרוש ח \nדרוש ח':\n\nבענין הג' פרשיות עצמם בכללותם ובפרטותם ובענין מה שצוו חז\"ל ליתן ריוח בין הדבקים \nושיש בהם ס' אותיות ויש בכל הג' פרשיות רמ\"ח תיבות כו' בתחילה נבין מ\"ש בתיקונים \nבענין לשום ריוח בין הדבקים ושהם ס' אתוון בק\"ש דעלייהו אתמר ששים גבורים סביב לה \nכו'. הענין הוא כי זו\"ן דבוקים יחד אחור באחור ונודע שהנסירה שלהם הוא ע\"י החסדים \nהנמשכים בז\"א והנה החסדים יורדים בו עתה בעת הק\"ש ואז מתחילין הזו\"ן להפרד איש מעל \nאחיו קצת וניתן ריוח בין הדבקים ואח\"כ בברכת אבות אז נגמרים לפרד לגמרי ונרא' לע\"ד \nששמעתי ממורי ז\"ל כי ענין היותם ס' אתוון הוא בהיותה דבוקה בו\"ק דז\"א וכ\"א כלולה \nמי' הם ס' בסוד ששים גבורים סביב לה. ענין שלשה פרשיות שמע כו' דע כי בחינת החסד \nהמתפשט בת\"ת דז\"א הנה הוא מתפשט בראש המלכות ולכן ראוי לכוין בפסוק ואהבת כי פסוק \nזה הוא בחסד דז\"א בסוד ואהבת חסד ותכוין שע\"י החסד הזה נמשך אל ראש הנקבה בשיתוף \n"},{"index":2,"he":"הדעת של ז\"א ונמצא שהדעת וחסד דז\"א הם מכוננים ומתקנים איברי הראש של הנקבה:\n\nובזה יובן איך פסוק ואהבת הוא בראש והוא בחסד כנז' בתי' ע' ולכן תמצא בפרשה זו ה' \nפסוקים וכל פסוק מתחיל בו' ומסיים בכ' כמנין כ\"ו שהוא שם ההויה והנה ה' הויות בגי' \nק\"ל לרמוז אל דעת הנקבה שהוא ק\"ל הנתקן ע\"י דעת וחסד דז\"א ובפ' והיה אם שמוע כו' \nתכוין שהיא גבור' דז\"א וע\"י נתקן החסד שבה שהוא במלכו' ובהיות חו\"ג ביחד נכלל גם \nהגוף באמצעיתם. ולכן הפ' הזאת היא כללות שם ע\"ב שהוא גופא ותרין דרועין כנז' בתי' \nע'. מן ושמתם עד פ' ציצית תכוין להוריד כל שאר בנין הת\"ת מן הטבור ולמטה עד טבורא \nדמלכות ולתתא ובפ' ציצית תכוין לב' פרקין תתאין דנ\"ה דז\"א שבהם נתקנו כללות נ\"ה של \nהנקב' וגם היסוד שלה אשר בתוכם. והנה אלו הה' הויות הנרמזות בר\"ת וס\"ת של ה' פסוקים \nשיש בפ' ואהבת עניינם הוא כי הדעת שבין החו\"ג הנק' ב' עטרין שבדעת דז\"א יש בו עשרה \n"},{"index":3,"he":"הויות ה' מצד עיטרא דחסד וה' מצד עיטרא דגבור' והם ה\"ח וה\"ג וצריך לכוין כי בפ' זו \nיש בה מ\"ב תיבין בסוד הראש וצריך לכוין כי הם ה' הויות של חסדים בראשו ומהם מתפשטים \nה' הויות דגבורו' בראש הנקב':\n\nעוד דרוש אחר קצר על הנז' נוסף ביתר שאת דע כי בתחילה היו זו\"ן שני פרצופים דבוקים \nאחור באחור גופא בגופא אמנם הזרועות והשוקים שלה בלבד היו נפרדים מאותם שלו וכנז' \nבתיקונים. והטעם הוא משום שהזרועות שלו יש להם מכריע המייחדם. אבל הזרועות שלה אין \nלהם מכריע לפי שאין להם דעת וכן השוקיים שלה אין להם מכריע בה. ועוד כי הנ\"ה שלו \nג\"כ אינם דבוקים לפי שמן ג' פרקי' דנ\"ה שלו הוא פתוח מלפניו וסתום מאחוריו והנה \nבפרקים הראשונים שלו הם חו\"ב שלה ובפרקים האמצעים הם חג\"ת שלה ובאחרונים נה\"י שלה \nוהענין הוא כי הנה הנ\"ה שלו הם חו\"ב שלה וביסוד שלו מתחיל חסד שבה ועולה לה לדעת \nולגבור' ולחסד שבה. בבחי' דעת הוי חסד ובבחי' חסד הוי גבור' הרי שזו בבחי' דעת עולה \n"},{"index":4,"he":"וזו בבחינת גבורה יורדת וע\"כ לא אתדבקן ות\"ת שבה יש בה בחי' זרוע וגבורה ובחי' גוף \nת\"ת. וע\"כ בק\"ש שהיחוד הוא להנחיל להם עטרין לצורך הזווג שבעמידה בברכת שים שלום \nושם ביחוד לא נמשכו אליו אלא המוחין בלבד. מן ואהבת עד ובשערך יש מ\"ב תיבו' ואע\"ג \nדפ' שמע היא חסד שהוא ע\"ב אהבת חסד היינו שמאיר בה מחסד שבו לחסד שבה דהוי דעת וע\"ב \nהוי מ\"ב בסוד הראש דהוי חסד ודעת הרי מ\"ב וע\"ב ובפ' זו יש בה ה' פסוקים מתחילין בו' \nומסיימים בך' ועולים ק\"ל לפי שהמ\"ב הם בסוד דעת ק\"ל דהוי חסד ודעת כנז' באופן שהוא \nחסד ע\"ב והוי דעת ק\"ל והוי מ\"ב גם תחלת הפרש' מתחל' באות ו' ומסיימת באות ך' \nוכשתמלא כך וי\"ו ך' יעלו בגימטריא מ\"ב. בפ' והיה אם שמוע עד תיבת ושמתם והיא בכלל \nיש ע\"ב תיבות ואע\"פ שפ' זו היא גבורה שלו המאירה בגבו' שלה עכ\"ז כיון שהגבור' שלה \nהיא מבחי' הדעת הוי חסד שהוא ע\"ב ולא הוזכר גופה מפני שיש לה בחי' זרוע מבחי' הדעת \n"},{"index":5,"he":"ועוד מפני שחו\"ג שלא היו לה וצריך להמשיך לה מהם לכן הוזכרו אבל הת\"ת אשר היא היתה \nשם בראשונה בבחי' נקו' אין צריך להמשיכו לה כי שם ביתה ומקומה ואין צריך לזוכרו \nותחילת הפ' ו' דוהיה וסוף הפ' מ\"ם מן ושמתם הרי מ\"ו ועם כ\"ו דפ' ראשונה הרי ע\"ב. \nומן את דברי אלה עד הארץ יש ן' תיבו' כנגד נש\"ב כי שם הוא מקום הבטן בסוד מבטן מי \nיצא הקרח וז\"ס בטנך ערימת חטים כי חטה בגי' כ\"ב דהיינו הכ\"ב אותיות הנרמזות בבטנו \nכי שם נרמזים הרל\"א שערים בסוד הגלגלים שהם בבטן. והכ\"ב אותיו' הם מן בינה הנק' מ\"י \nוע\"כ יש ן' שערים בבטן הנז' בספר יצירה ועוד כי בינה עד הוד אתפשטת ר\"ל עד הוד דז\"א \nודע כי בינה יש לה ב' בחי' אחת בחי' ס' והוא כד אסתלקת מעל בנין ואז מזדווגת עם \nאבא. והבחי' הב' היא בחי' ם סתומה והיא כד יתבא רביע' על בנין כי אז רישא דילה הוא \nבין ב' דרועין דאבא ולכן אין לה אז זווג עם אבא:\n\n"},{"index":6,"he":"והנה כשהיא מסתלקת מעל הבנים ע\"י עון התחתונים נאמר ע\"ז לא תקח האם על הבנים כי אז \nמתגלית ערותה לפי שכאשר היא רבוצה עליהם נכנם היסוד שלה ומתלבש תוך ז\"א ופתחה סתום \nוכשמסלקת מעליו נמצא פתחה פתוח ומתגלית ערות' ואז הדינים מתערין ולא נמצא אז הזווג \nלהנחיל העיטרין לבנייהו והנה כשאימא מתפשטת למטה כמו שנוק' דז\"א רחל עומדין י\"ס שלה \nכשיעור ד' תחתונות דז\"א כך הז\"א שהד' תחתונות דאימ' מתפשט שיעורן בכל קומת ז\"א עד \nההוד שבו ואז נקר' ם סתומה שה\"ס ד' תחתונים שלה שהם נעשין מוחין לז\"א ופתח' נסתם \nוע\"כ אימא עד הוד דז\"א אתפשטת שהוא שיעור ד' תחתונות שלה ומכח אור דאימא הה' דיליה \nהם הה' דילה ולכן חג\"ת נ\"ה שלה הם נש\"ב. ועוד כי בינה עד הוד אתפשטת והוי הנ\"ה שלו \nחכמה ובינה של הנקבה והנה מן ההוד שלו שהוא הבינה שלה עד הוד שלה הם ן' שהם בחי' ן' \nשערי בינה ר\"ל להוד שלה. ופ' ויאמר יש בה ע\"ב תיבות מזולת תיבת ויאמר גם עם ג' \n"},{"index":7,"he":"תיבות אלו ה' אלקיכם אמת שכופל הש\"ץ ואלו הם בנה\"י של הנקבה:\n\nענין סדר רמ\"ח תיבות שבק\"ש כאשר נתחלקו בס' התיקונים בסוף תי' ע' כבר נתבאר עתה איך \nנגדל ז\"א ונעשים לו רמ\"ח איברים שלמים כי פ' שמע יש בה מן ואהבת עד ובשעריך מ\"ב \nתיבין כנגד רישא דז\"א והוא בחי' עיטרא דחסדים דדכורא כי הם רישא דנוק' לפי שמהם \nנעשים חו\"ב דנוקבא כמו שנת' ופ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע\"ב תיבין כנגד חג\"ת דז\"א \nשהם ג\"פ כ\"ד כ\"ד כ\"ד ועולים ע\"ב והוא עיטרא דגבורה דנוק' כמש\"ה וחרה אף ה' כו' ומשם \nכח התפשטות ה\"ג בגופא דנוק' ומן ושמתם עד פ' ציצית ן' תיבין כנגד שני שלישי הת\"ת \nדז\"א ובפ' ציצית ע\"ב תיבין כנגד נה\"י דדכורא אשר גם הם ג\"פ כ\"ד כ\"ד כ\"ד ומהם נעשה \nכל בנין גוף הנקבה והנה המוחין הראויים אל נה\"י דז\"א עדיין לא ירדו למקומם עד ברכת \nאבות שיכנסו ג\"ר ואז יתפשטו במקומם כל א' כפי הראוי להם. אבל עתה המוחין של שלשה \nאמצעיות הם בג\"ר ושל ג\"ת בשלש אמצעיות ונמצאו ג\"ת נה\"י ריקניות מבלי מוחין שלהם \n"},{"index":8,"he":"וכבר הודעתיך פי' מ\"ש בזוהר כי נ\"ה נק' לבר מגופא ושם נת' הענין שהוא לפי שאלו הג' \nהם באים בסוד תוס' ואינם נגמרים ונתקנים אלא ע\"י ג' פרקין תתאין דנה\"י דאימא \nהמתפשטי' ויורדים שם והנה עתה אין להם מהם רק הארה בעלמא. לבד לפי שעדיין לא נתפשטו \nלמטה במקומם ולכן צריך לכפול פ\"ב ג' תיבות ה' אלקיכם אמת להוריד אותה הארה נה\"י \nדאימא אל נה\"י דז\"א אשר אנו עסוקים בהם עתה בפ' ציצית כנז' כדי שעי\"כ יושלמו כל \nהרמ\"ח איברים דז\"א וביאור זה יותר בפרטו' הוא כי הנה נודע איך הבינה נכנסת תוך ז\"א \nכי מן הנה\"י שלה נתקן הז\"א כי הנה\"י שלה הם מתפשטים בכל פרצוף ז\"א הכלול מן רמ\"ח \nאיברים. והנה עתה הם חסרים ממנו ג' איברים שהם נה\"י שלו כמש\"ל כי חג\"ת שלו עלו \nונעשו חב\"ד. ונה\"י שבו עלו ונעשו חג\"ת ונשאר ז\"א בלתי נה\"י ולכן הוצרכה אימא עילאה \nלהיו' כונן שמים שהוא ז\"א בתבונה. ונמצא כי אמת הוא שיש לז\"א תשלום רמ\"ח איברים ע\"י \n"},{"index":9,"he":"הבינה שנתפשטו נה\"י שלה בתוכו. אבל עדיין אין בו רמ\"ח איברים מצד הנה\"י שלו עצמו \nשאין בו עדיין ולכן חוזר הש\"צ וכופל ג' תיבות אלו של ה' אלקיכם אמת בסוד שלשה נה\"י \nשבו החסרים ממנו והנה אם היו חסרים ממנו לגמרי ודאי שהיו חסרים ממנו איברים רבים \nמאד הכלולים בנה\"י שלו אמנם כיון שישנם בו מצד אימא לכן אין אנו מחשבים כל פרטות \nהאיברים החסרים ממנו באלו הנה\"י ואינם מונים אותם רק במספר ג' איברים לבד עם היות \nשחסרים ממנו איברים רבים הכלולים באלו הנה\"י שבו:\n\n"},{"index":10,"he":"עוד נכתוב כונה כוללת מראש ק\"ש עד סוף בפסוקים ובאותיות כאשר עיניך תחזינה משרים \nבע\"ה:\n\nהנה בפסוק ואהבת תכוין לקיים מ\"ע שנצטוינו לאהוב את השי\"ת והיא מכלל הרמ\"ח מ\"ע. גם \nתכוין בפסוק זה להוריד ב\"פ אור בכתר דרחל נוק' דז\"א כמבואר אצלינו שהכתר דז\"א הם \nג\"פ אור אור אור כמנין כתר עם הכולל והכתר דנוקבא אין בו רק שני פעמים אור אור בלבד \nוהם עולים בגימטריא ואהבת לפי שמכאן מתחיל כתר רחל נוק' דז\"א וז\"ם ואהבת את ה' ר\"ל \nשתאהב לרחל הנק' את. ואהבה זו תהיה בהשפיעך ובהמשיכך אליה ב\"פ אור אור שהם כמנין \nואהבת אל הכתר שבה ושמעתי בשם מורי ז\"ל שיכוין להוריד אליה ב' מוחין כי אין לה רק \nתרין מוחין בלבד כנודע דדעתן קלה. אבל אני לא שמעתי ממורי ז\"ל אלא כפי מה שאמרתי \nלעיל. והדעת נוטה כן למה שכתבתי לפי שאין מלת אור שייך אלא בכתר כנ\"ל כי ג\"פ אור הם \nבגי' כתר והוא כתר דדכורא כי כתר דנוק' אין בו רק ב\"פ אור אור כמבואר אצלינו במקומו \n"},{"index":11,"he":"גם תכוין בפ' הזה בעיטרא דחסד הנק' אהבה כנ\"ל. וכבר הודעתיך בדרוש הציצית וגם לעיל \nבמלת אחד כי עיטרא דחסד ועיטרא דגבורה נק' אהו\"ה ולכן תכוין עתה בר\"ת של והיו \nהדברים האלה אשר אל שם אהוה כנז' שהוא עיטרא דחסד. והכונה היא כי לעיל במלת אחד \nירדו המוחין והיו כלולים החסדים במוח החכמה והגבורות במוח הבינה ושם לא היו מתגלי' \nכלל. אבל אח\"כ התחילו לירד ולהתפשט במקומם כי בפ' ואהבת כו' והיו הדברים כו' יורדים \nהחסדים מן מוח החכמה אל מוח הדעת אשר שם הם מקומם. וכבר ביארנו לעיל כי יש ה' \nפסוקים בפ' זו והנה הם כנגד ה' חסדים והם ה' הויות דב\"ן דמלוי ההין ולכן תכוין ג\"כ \nכי ר\"ת וס\"ת של ה' פסוקים אלו הם ה\"פ כ\"ו שהם ה' הויות של החסדים גם תכוין שה' \nהויות אלו הם במלוי ההין והם כנגד ה\"פ ב\"ן שנרמזו בפ' זו והם בכל לבבך כי בכל בגי' \nב\"ן הרי ב\"ן אחד ובכ\"ל מאד\"ך והי\"ו ר\"ת ב\"ן בגי' הרי ב\"ן ב'. האל\"ה א\"שר אנכ\"י \n"},{"index":12,"he":"מצו\"ך היו\"ם ר\"ת ב\"ן הרי ב\"ן ג'. ב\"ם בשבת\"ך בבתי\"ך ובלכת\"ך תכוין כי ב\"ם גי' מ\"ב \nועם הר\"ת בשבתך בביתך ובלכתך הרי ב\"ן רביעי. הדברי\"ם האל\"ה אש\"ר אנכ\"י מצו\"ך ר\"ת \nב\"ן הרי ב\"ן חמישי והרי נשלמו ה\"פ ב\"ן:\n\nוטוב מאד לכוון באלו ה\"פ ב\"ן בק\"ש שעל המטה בסוד מ\"ן ועיקר הכוונה הזאת היא בק\"ש \nשעל המטה ולא בק\"ש הזאת. ובכל מאדך תכוין כי מאד גי' מ\"ה והוא הויה דמלוי אלפין \nשהוא גי' מ\"ה ותכוין בה אל הדעת שהם החסדים שהם הוי\"ה דמ\"ה דאלפין כנודע. ויען כי \nכל נשמות בני אדם יש מהן נמשכות מן זכר ויש מן הנקבה כנודע ולכן כאשר דברה תורה \nבלשון יחיד שהוא בזו הפ' הזכיר בה ובכל מאדך כי כבר ימצא איזה בחי' פרטית יחידי \nשתהא נשמתו מן דכורא הנק' מאד שהוא הוי\"ה דמ\"ה כנז'. אבל בפ' והיה אם שמוע שהיא \nמדברת בלשון רבים לכן לא הזכיר בה ובכל מאדכם לפי שרוב הנשמות באות מן הנקבה ולא מן \nהזכר הנקר' מאד כנז' ובפרט טעם אחר לפי שפרשת והיה אם שמוע היא בגבור' שהיא עיטרא \n"},{"index":13,"he":"דנוקבא אבל פ' שמע היא בחסד שהיא עיטרא דדכורא. ובאומרך וקשרתם לאות ע\"י תמשמש בידך \nבתש\"י ובתש\"ר כנז' בספרי הפוסקים. והיה אם שמוע תשמעו כו' תכוין כי ר\"ת א\"ם שמו\"ע \nתשמע\"ו אשת לרמוז שפ' זו היא עטרא דגבורה שהיא נוקבא גם מלת א\"ם היא נוקבא כנודע \nוהכונה היא כי עיטרא דגבורה זו הנמשכת מאימא עילאה הנקרא אם ולפי שהנקבה היא נמשכת \nמעיטרא דגבו' לכן נרמזה יציאתה והוייתה בפ' זו במלת והיה והענין הוא כי מקום יציאתה \nהוא במקום החזה דז\"א:\n\n"},{"index":14,"he":"וכבר נת\"ל כי בפ' זו יש בה ע\"ב תיבין שהם בחג\"ת דז\"א ויציא' המלכות הוא בת\"ת שלו \nשהוא במקום החזה וענין זה יובן בדרוש המזוזה וע\"ש והענין הוא כי אות ו' של והיה הוא \nהחזה דז\"א שהוא הת\"ת אשר ה\"ס ו' של ההויה שבו ושם מוצא הנקב' הנקר' היה כי המלכו' \nהיא ה' אחרונה של ההויה ולכן הכתר שלה שהוא ספיר' ראשונה שבה נק' ה' וזהו ו\"ה של \nוהיה כי אות ו' הוא הת\"ת דז\"א אשר שם יוצא כתר הנקבה הנק' ה' וב' אותיות י\"ה של \nוהיה ה\"ס תרין מוחין דידה חו\"ב וזהו והיה ו' הי\"ה ולכן פ' זו היא עיטרא דגבורה שהיא \nבנין הנקב'. והנה אחר אשר נתגלו החסדי' בדעת שהוא מקומם בפ' ואהבת כנ\"ל. הנה עתה גם \nהגבורות מתגלות במקומם וכנגד' נרמז שם אהו\"ה שהוא ג\"כ עיטר' דגבו' הנרמז בר\"ת את \nהשמים ולא יהיה כי ר\"ת הם אהו\"י אבל תכוין שהוא שם אהו\"ה ויש בו מספר ה' יתירה \nלרמוז כי שם אהו\"ה הם ה' חסדים וצריך לכוללן עם החמשה גבורות למתק את הגבורות ונמצא \n"},{"index":15,"he":"כי שם אהו\"ה עם כללות הה' חסדים הוא שם בגי' אהו\"י:\n\nולהבין זה אודיעך הקדמה אחת. דע כי לפי שאנו עומדים עתה בק\"ש אשר עדיין לא ירדו רק \nהמוחין דו\"ק לכן אין כח בחו\"ג להתפשט במקומם עד שיכנסו הג\"ר של המוחין ואז יתפשטו \nהחו\"ג במקומם כי אין יכולת להתפשט במקומם עד גמר כניסת כל המוחין אבל הם מחוברים \nלמעלה עם שני מוחין חו\"ב כנ\"ל ונמצא כי מה שהם מתפשטים עתה אינו רק הארה בעלמא בלבד \nולכן נרמזו בבחינת ר\"ת בלבד כנז' ועדיין שרשם עומד למעלה כנז' עד ברכת אבות ולכן \nבפ' והיה אם שמוע אנו ממשיכין הארת החסדים עם הגבורות כדי למתקם יחד כנ\"ל משא\"כ אם \nכבר ירדו יחד כולם אל מקומם כי אז אין צורך אל הנז' לפי שכבר הם מחוברים יחד. \nובאומרך וקשרתם לאות כו' ג\"כ תמשמש בתש\"י ותש\"ר ע\"ד הנז\"ל:\n\n"},{"index":16,"he":"ובהגיעך אל פרשת ציצית תכף בתחילה תקח כל ארבע ציציות בידך הימנית פי' כי כבר \nביארנו לעיל שבהגיעך אל מהר והבא עלינו ברכה ושלום תזקוף שני צדדי הטלית על שני \nכתפותך באופן שישארו שני הציצית מאחור ושני ציציות לפנים ואח\"כ תקבצם יחד שרשי \nארבעתם בידך השמאלית ותניחם על לבך עד עתה וכשתתחיל פ' ציצית אז תאחוז כנפי הציציות \nגם בידך הימנית ושרשיהם יהיו בידך השמאלית ותבט ותסתכל בהם בכל פ' ציצית ותכוין בהם \nהכונה הנ\"ל שידעת בדרוש הציצית ע\"ש:\n\n"},{"index":17,"he":"ובהגיעך אל פסוק וראיתם אותו וזכרתם אז חכוין כוונה אחרת והיא זו כי הנה תסתכל בהם \nבפ' זה ב\"פ פעם אחר פעם ובכל פעם תכוין בהם אל שם ק\"ל שהוא בגי' עין וה\"ס הרבוע של \nשם הויה דאלפין דמ\"ה העולה ק\"ל. ותכלית כונה זו היא כי רחל נק' עולימתא שפירתא דלית \nלה עיינין כמבואר אצלינו בתחלת הסבא דפ' משפטים והנה התכלת שבציצית ה\"ס החשך שאין \nבו בחינת העינים והארה המכלה את הכל והוא בחי' הדין ולכן צריך לכוין כשמסתכל בציצית \nכאלו יש שם תכלת שבציצית ותסתכל כשתאמר וראיתם אותו ותכוין להמשיך שם בחי' העינים \nהעליונים והראי' שבהם ותכוין בשני פעמים ק\"ל שה\"ס ב' עיינין עלאין להמשיך משם בחי' \nהארת ראיה עליונה אל התכלת החשוך הזה שה\"ם עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כנז' וזה \nעצמה היא הכונה שתקנו בכוס ברכת המזון באומרם ז\"ל ונותן עיניו בו כמבואר במקומו וזה \nהטעם שאין הציצית נוהגת אלא ביום לפי שאז יש כח בידינו להמשיך אליו ראיה העליונה \n"},{"index":18,"he":"משא\"כ בלילה שאז הדינין גוברין ואין כח בידינו להמשיך שם ראיה העליונה:\n\nובהגיעך אל ולא תתורו אחרי לבבכם כו'. אז תנשק הציציות בפיך ותשימם ע\"ג העינים שלך. \nוהנה צריך שיהיו ב' ידים אוחזים בציצית ע\"ד הנז' עד הגיעך אל ודבריו חיים וקיימים \nונאמנים ונחמדים כו' כמשית\"ל בע\"ה. ובאומרך ועשו להם ציצית תכוין אל אותו יחוד של \nהציצית שביארנו לעיל בדרוש הציצית איך יש ארבע מיני יחודים רמוזים בד' אותיות של \nהויה ויחוד הג' הנרמז באות ו' הוא יחוד הציצית והוא לחבר ב' אותיות י\"ה אל אות ו' \nואח\"כ לחבר אות ו' עם ה' חתאה וע\"ש היטב. ובאומרך ונתנו על ציצית תכוין בד' שמות \nיה\"ו במלוים כסדר ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ובד' שמות אה\"י וב' שמות הראשונים יהיו במילוי \nיודין. והג' במילוי אלפין והד' במילוי ההין וכולם בגי' ציצית ויוסף כמבואר אצלינו \nלעיל בדרוש הציצית ובמלת הכנף תכוין אל שם אהיה במלוי ההין שעולה בגי' הכנ\"ף עם \n"},{"index":19,"he":"הכולל והד' כנפות הם ג\"כ גי' ציצית מלת פתיל תכוין ג\"כ אל מ\"ש שם בדרוש הציצית כי \nחוט התכלת ה\"ם המלכות והנה היא כלולה מי\"ס אשר בה והם עשרה הויות כולם במלוי ההין \nשכולם בגי' פתי\"ל ובמלת תכלת תכוין שהמלכו' מקבלת מן ז' שמות הרמוזים בשם מ\"ב שהוא \nאהי\"ה יה\"ו העולים מ\"ב ובו רמוזים שבעה שמות שהם ידוד וידוד בניקוד אלקים ומצפץ \nויה' ואדני ואל ואלקים ומצפץ וז' שמות אלו הם בגי' תכלת. וענין ז' שמות אלו נת' \nעניינם בזוהר בר\"מ פ' יתרו דצ\"ב. גם ית\"ל בדרוש קבלת שבת וע\"ש עניינם. ובפסוק אני \nה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מ\"מ תכוין אל הזכירה הד' מן הד' זכירות שביארנו לעיל \n"}]}
