{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-23","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":23,"title":"שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש א","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש א","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש א \nדרוש א' בענין התפילין:\n\nובתחי' נבאר סדר כתיבתם כבר ידעת שפרשיות של הראש נכתבים ד' שורות בכל פ' ופ', \nופרשיות של יד נכתבים ז' שורות בכל פ' ופ', וזה סדר חילוקם, בפרשיות של הראש פ' קדש \nארבע שורותיהם הם אלו וידבר מזה בחדש בצאת, פ' והיה כי יביאך ד' שורותיה הם אלו \nוהיה וכל פטר. ה' ממצרים. פטר רחם. פ' שמע ד' שורותיה הם אלו שמע. נפשך, לבניך, \nלאות, פ' והיה אם שמוע ד' שורותיה הם אלו והיה, ונתתי, יבולה, בשבתך. תפילין ש\"י פ' \nקדש ז' שורותי' הם אלו וידבר, את היום, בחדש. זבת. את שבעת. ה' לי. ה' ממצרים פ' \nוהיה כי יביאך ז' שורותי' הם אלו והיה. רחם. ואם לא. זאת. לשלחנו. לה' כל. עיניך. \nפ' שמע ז' שורותיה הם אלו שמע. את. מאדך. היום. בביתך. לאות. על מזוזות. פ' והיה אם \nשמע ז' שורותי' הם אלו והיה. ובכל נפשיכם. ואכלת. ה' בכם. אשר ה'. בין עיניכם. ביתך \nובשעריך:\n"},{"index":2,"he":"\nונבאר כונת כל פ' ופ' מה שיכוין הסופר בעת שיכתוב אותה ואח\"כ נסדר הכונה הזאת כפי \nסדר השטות אשר בהם פרשת של ראש. פ' קדש היא הי' של ההויה. ואחריה והי' כי יביאך \nבאות ה' א' של ההויה. ואחריה שמע באות ו' ואחריה והיה אם שמוע אות ה' אחרונ' של \nהויה, והרי נת' איך יש הויה א' פשוטה בארבע פרשיות תפילין של ראש. עוד דע כי מזאת \nההויה הפשוטה נמשכין ויוצאין ממנה ד' שמות הויה והם ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן ונכללים בה והם \nע\"ב באות י' ס\"ג באות ה' מ\"ה באות ו' ב\"ן באות ה' אחרונה וגם ד' שמות אלו כוללין \nהארבע פרשיות של תפילין על הסדר שלהם. עוד דע כי מזאת ההויה נמשכין ויוצאין ממנה ד' \nשמות אלו כי מאות י' נמשך שם אהיה במילוי יודין ומאות ה' שם אהיה במילוי אלפין \nומאות ו' נמשך שם אהיה במילוי ההין ומאות ה' אחרונה נמשך שם אדני במילואו ואלו הד' \nשמות ג\"כ כוללים ד' פרשיות של תפילין על הסדר שלהם כל שם בפ' א' נמצא שקודם שיכתוב \n"},{"index":3,"he":"פ' קדש יכוין כי כל הפ' הזאת היא י' של ההויה פשוטה והיא הויה א' דע\"ב דיודין והיא \nג\"כ שם אהיה דיודין, וקודם שיכתוב פ' והיה כי יביאך יכוין כי כל הפ' הזאת היא ה' \nראשונה של ההויה פשוטה והיא הויה א' דמילוי ס\"ג והיא ג\"כ שם אהיה דאלפין, וקודם \nשיכתוב פ' שמע יכוין כי כל הפ' הזאת היא ו' של ההויה פשוטה והיא הויה א' דמילוי \nאלפין שהיא מ\"ה והיא שם א' של אהיה דמילוי ההין, וקודם שיכתוב פ' והיה אם שמוע \nיכוין כי כל הפ' הזאת היא אות ה' אחרונה של ההויה פשוטה והיא הויה א' דמילוי ההין \nשהיא ב\"ן והיא שם א' של אדני מלא כזה אלף דלת נון יוד ואחר שיכוין הכונה הנז' קודם \nשיכתוב כל פ' ופ' עוד יחזור ויכוין בשעת כתיבת השיטות כזה קודם שיכתוב שיטה א' של \nקדש דתפילין של ראש יכוין באות י' פשוטה של הויה הפשוט' ויכוין באות י' דמילוי שם \nע\"ב דיודין ובאות אלף דמילוי אהיה דיודין, ובשיטה ב' יכוין באות י' פשוטה של ההויה \n"},{"index":4,"he":"פשוטה ויכוין באות הי דמילוי שם ע\"ב דיודין ובאות הי דמילוי אהיה דיודין, ובשיטה ג' \nיכוין באות י' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות וי\"ו דמילוי שם ע\"ב ובאות יוד \nדמילוי אהיה דיודין ובשיטה ד' יכוין באות י' פשוטה של ההויה פשוטה ובאות ה\"י דשם \nע\"ב ובאות ה\"י דשם אהיה מילוי יודין ועד\"ז תכוין בד' שיטות של פ' והיה כי יביאך, כי \nבשיטה א' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות יוד דשם ס\"ג ובאות אלף \nדמילוי אהיה דאלפין, ובשיטה הב' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות הי \nדמילוי שם ס\"ג ובאות הא דמילוי אהיה דאלפין. ובשיטה ג' יכוין באות ה' פשוטה של הויה \nפשוטה ובאות ואו דמילוי ס\"ג ובאות יוד דאהיה דאלפין, ובשיט' ד' יכוין באות ה' פשוטה \nשל הויה פשוטה ובאות ה' דמילוי ס\"ג ובאות ה' דאהיה דאלפין ועד\"ז תכוין בד' שיטות של \nפ' שמע כי בשיטה א' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות י' דמילוי שם \n"},{"index":5,"he":"מ\"ה ובאות א' דמילוי אהיה דההין, ובשיטה ב' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה \nובאות ה\"א דמילוי שם מ\"ה ובאות ה\"ה דאהיה דההין. ובשיטה ג' יכוין באות ו' פשוטה של \nהויה פשוטה ובאות ו' דמ\"ה ובאות יוד דאהיה דההין. ובשי' הד' יכוין באות ו' פשוטה של \nהויה פשוטה ובאות ה\"א דשם מ\"ה ובאות ה\"ה דאהיה דההין. ועד\"ז תכוין בד' שיטות של פ' \nוהיה אם שמוע, כי בשי' א' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות יוד דשם ב\"ן \nובאות אלף דשם אדני, ובשי' ב' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה' דמילוי \nשם ב\"ן ובאות דלת דשם אדני. ובשי' ג' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ו' \nדשם ב\"ן ובאות נו\"ן דשם אדני. ובשי' ד' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה' \nדשם ב\"ן ובאות יוד דשם אדני:\n\n"},{"index":6,"he":"אבל כונת כתיבת ד' פרשיות של יד הם באופן אחר לפי שהם בז' שיטות וצריך לחלק הכונות \nלז' בחי' חלקים. ונבאר כוונת שלהם דרך כלל בתחילה והם אלו ראשונה יכוין אל הויה \nפשוטה כוללת ד' פרשיותיה. עוד יכוין כי ד' שמות יוצאים מד' אותיות הויה הנז' והם שם \nס\"ג באות י', שם מ\"ה באות ה' שם ב\"ן באות ו', שם אלף דלת נון יוד בהא אחרונה. עוד \nיכוין כי ד' שמות יוצאין מד' אותיות הויה הנז' והם אהיה דיודין באות יוד ואהיה \nדאלפין באות ה' ראשונה. ואהיה דההין באות ו\"ו ושם אלף דלת נון יוד באות ה' אחרונה, \nוכל ג' בחי' אלו נחלקים בד' פרשיו' של יד כי קודם שיכתוב שיטה א' מפ' קדש יכוין \nבאות י' של הויה פשוטה ובשני שמות שהם אהיה דיודין והויה דס\"ג משולבין זב\"ז ויקדים \nאותיות אהיה לאותיו' הויה דס\"ג לפי שהוא תפלה של יד שהיא נקבה ואח\"כ יחלק השילוב של \nב' שמות הנז' לז' חלקי' בז' שיטות והם עשרים אותיות ויצרף עמהם אות י' של הויה \n"},{"index":7,"he":"הפשוט' בתחי' הכל ויהיו הכל כ\"א אותיו' וכשתחלקם יהיו ג' אותיות בכל שיטה בזה \nהאופן. יא\"ל פי\"ו דה\"י הי\"י וד\"ו או\"ה יה\"י. וכן עד\"ז יכוין קודם פ' שנייה אל ה' \nראשונה דהויה פשוט' ואל שילוב ב' שמות שהם אהיה דאלפין והויה דאלפין ויקדים אהיה \nלהויה לטעם הנ\"ל ואח\"כ יחלקם לג' ג' אותיות בכל שיטה מן הז' שיטות ע\"ד הנ\"ל. וכן \nעד\"ז יכוין בפ' שמע קודם שיכתוב, אל אות ו' דהויה פשוטה ולשילוב שני שמות דהויה \nדההין ואהיה דההין יחד ויקדים אהיה להויה לטעם הנ\"ל. ואח\"כ יחלק הכ\"א אותיות הנ\"ל \nלג' ג' אותיות בכל שיטה ושיטה מז' שיטות ע\"ד הנ\"ל, וכן עד\"ז יכוין קודם שיכתוב והיה \nאם שמוע, אל ה' אחרונ' דהויה פשוט' ואל שם אדני במילואו והנה אין בהם רק י\"ג אותיות \nולכן תחזור לכוין פ\"ב אל אות ה' הפשוטה אחר כל הי\"ג אותיות הנז' וישלמו לי\"ד אותיות \nותחלקם לז' שיטות ב' אותיות בכל שיטה. ודע שמלבד זה יש עוד כונה אחרת באלו הד' \n"},{"index":8,"he":"פרשיות של יד והוא שבפ' הא' תכוין אל מ\"ב אותיות שיש בפשוט, ומילוי, ומילוי המילוי \nדהויה דע\"ב דיודין ותחלקן לז' חלקים שהם ששה אותיות בכל שיטה ושיטה ובפ' שניה תכוי' \nע\"ד הנ\"ל אל מ\"ב אותיות שיש בפשוט ומילוי ומילוי המילוי דהויה דס\"ג. ותחלקם לז' \nחלקים ע\"ד הנז\"ל שהם ששה אותיות בכל שיטה ובפ' הג' תכוין ע\"ד הנ\"ל מ\"ב אותיות שיש \nבפשוט ומילוי ומילוי המילוי דהויה דמ\"ה דאלפין ותחלקם לז' ע\"ד הנ\"ל ובפרשה ד' תכוין \nתחילה אל שם ס\"ג ואל שם אהיה דיודין ואל שם מ\"ה דאלפין ואל שם אלף דלת נון יוד על \nסדר הזה ממש והם מ\"ב אותיות כסדר הנז' ותחלקם לז' חלקים בשבעה שיטות כנז\"ל. והנני \nמסדר לפניך הכל באר היטב כדי שלא תטעה:\n\n"},{"index":9,"he":"תפלה של יד:\n\nקדש י - והיה ה:\n\nשיטה א' יהו היו יאל - שיטה א יהו היו האל:\n\nשיטה ב' דהי ויו פיו - שיטה ב' דהי ואו פיו:\n\nשיטה ג' היי ודו דהי - שיטה ג' היי ודו דהא:\n\nשיטה ד' יוד לתה היי - שיטה ד' יוד לתה האי:\n\nשיטה ה' ייו דוי ודו - שיטה ה' ייו דוא ודו:\n\nשיטה ו' ויו דוי אוה - שיטה ו' ואל פוא אוה:\n\n"},{"index":10,"he":"שיטה ז' והי יוד יהי - שיטה ז' והי יוד אהא:\n\nשמע ו - והיה ה:\n\nשיטה א' יהו היו ואל - שיטה א' יוד היו הא:\n\nשיטה ב' דהא ואו פיו - שיטה ב' אוה יאל לף:\n\nשיטה ג' האי ודו דהה - שיטה ג' פהי יוד דל:\n\nשיטה ד' אוד לתה ההי - שיטה ד' היי ודה תן:\n\nשיטה ה' אאל פוא ודו - שיטה ה' אוא והא ונ:\n\n"},{"index":11,"he":"שיטה ו' ואל פוא והה - שיטה ו' אלף דלת יו:\n\nשיטה ז' והא אלף ההו - שיטה ז' נון יוד דה:\n\nתפלה של ראש:\n\nקדש י - והיה ה:\n\nשיטה א' יוד אלף - שיטה א' יוד אלף:\n\nשיטה ב' הי הי - שיטה ב' הי הא:\n\nשיטה ג' ויו יוד - שיטה ג' ואו יוד:\n\nשיטה ד' הי הי - שיטה ד' הי הא:\n\n"},{"index":12,"he":"שמע ו - והיה ה:\n\nשיטה א' יוד אלף - שיטה א' יוד אלף:\n\nשיטה ב' הא הה - שיטה ב' הה דלת:\n\nשיטה ג' ואו יוד - שיטה ג' וו נון:\n\nשיטה ד' הא הה - שיטה ד' הה יוד:\n\nעוד צריך להבין מ\"ט בתפילין של ראש יש ד' שיטות בכל פרשה ובתפילין של יד יש ז' \nשיטות בכל פרשה והענין הוא לפי שבראש ז\"א אינם מקיפין רק ארבע בלבד אבל בתפילה של \nיד שהיא המלכות יש בה ז' מקיפין כי ארבע מוחין הראשונים הם מתלבשים בנה\"י דאימא \nונכנסים בגולגלתא דז\"א כנודע ואח\"כ אלו הם נעשים בבחי' מקיפין אל המוחין של הנקבה \nוהנה הם ארבע גו תלת שהם ז' וכנגדם יש שבעה שיטות בתפילין של יד:\n\n"},{"index":13,"he":"עוד כונה אחרת קטנה כוללת בענין פרשיות התפי' ש\"ר ושל יד הנה בפ' ראשונה מתפילין של \nראש תכוין לשם אהיה דמילוי יודין ובשניה תכוין לשם אהיה דאלפין ובשלישית לשם אהיה \nדמילוי ההין וברביעית לשם אדני במילואו. והענין הוא כמ\"ש לך מ\"ש בזוה\"ק פרשה ואתחנן \nשארבע פרשיות של התפילין הם חו\"ב חו\"ג ובמ\"א אמרו כי התפלין ש\"ר הם אימא על ברא. \nאבל הביאור הוא כי כל ארבע פרשיות אלו ה\"ס אהיה שהוא בינה ובערך זה אמרו שהתפילין \nהם אימא על ברא ועוד לטעם אחר והוא לפי שאלו ארבע מוחין מתלבשים בנה\"י דאימא כנודע. \nוהנה כל אלו השלש' שמות של אהיה הם בחי' הכתר אשר בכל פרשה מאלו הד' פרשיות וכנגד \nאהיה דמילוי יודין שבמוח ראשון הנק' חכמה יש שם הויה במילוי ס\"ג שיש בו ג' יודין \nכמו שיש שלשה יודין בשם אהיה דיודין הנז' וזו ההויה היא בז\"ת שבחכמה זאת ונעשית \nמלבוש אל שם אהיה דיודין הנז' כי הוא נשמה אליו לפי שהוא בחי' ג\"ר שבה. וכן שם אהיה \n"},{"index":14,"he":"דמילוי אלפין הוא בחי' כתר שבמוח הנקרא בינה דז\"א והיא נשמה אל שם הויה דמילוי \nאלפין אשר שם בז\"ת שבו אבל שם אדני במילואו הוא במלכות שהוא כנגד והיה אם שמוע ואין \nלו התלבשות אחר במה להתלבש כמו האחרים כנז' וע\"כ בתפילה של יד תכוין בד' פרשיותיה \nאל ארבע שמות האחרים הנז' שהם הויה דס\"ג ודמ\"ה ודב\"ן שם אדני במילוי: \n"},{"index":15,"he":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש א \nועתה נבאר דרושי העמידה בע\"ה:\n\nדרוש א':\n\nונבאר ענין אדני שפתי תפתח כו' שתקנו לומר בתחילת העמידה ולכאורה היה נראה שהוא \nהפסק גדול בין גאולה לתפלה והנה רז\"ל במס' ברכות הרגישו בקושיא זו ותירצו דכתפלה \nאריכתא דמיא. וביאור הענין הוא במה שכתבתי לעיל כי בתהלות לאל עליון גואלם אז \nהתחילו יעקב ולאה ורחל לעלות אל היכל קה\"ק שבבריאה מן היכל הרצון ושם חזרו פב\"פ \nוהנה פסוק זה של אדני שפתי תפתח הוא כנגד היכל קה\"ק שבבריאה ממש כי הנה סוד שם אדני \nהוא כאן בבריאה כמ\"ש אצלינו בשער שמות הספירות וכנז' בהקדמת ס' התיקונים כי שם אדני \nהוא בבריאה משום דתמן לאו איהו וכינויה חד כו'. והנה מוכרח הוא שבתחיל' יעלו אל \nהיכל קה\"ק דבריאה כדי שאח\"כ משם יעלו אל האצילות ולכן תקנו פסוק זה כאן. אמנם ביאור \nדברי רז\"ל שאמרו דכתפלה אריכתא דמיא יובן עם מה שנבאר במלת ברוך דברכת אבות ששם \n"},{"index":16,"he":"יתבאר כי הוא סוד היכל ק\"ק דבריאה דכען הוא ברוך ברבויא דברכאן וביאורו הוא במ\"ש \nבמקום אחר כי ע\"י עליי' העולמות והתכללותם זב\"ז חוזרין ג\"ר דעשי' ונעשין ממש בחינת \nיצירה וכן ג\"ר דיצירה נעשים בריאה ממש. וכן עתה הג\"ר שבהיכל ק\"ק דבריאה הם נכללים \nעם המל' דאצילות הנקרא תפלה ונעשית חיבור א' ועולים יחד אל עולם האצילות ונמצא כי \nהיכל קה\"ק דבריאה שהוא בחי' פסוק ה' שפתי תפתח כנ\"ל הנה כתפל' אריכת' דמיא שהוא \nהמל' דאצילות הנקרא תפלה וכאלו נתארכה ונגדלה יותר ע\"י התחברות היכל קה\"ק דבריאה \nעמה ונעשו הכל בחי' אצילות וזהו אומרם ז\"ל כתפלה אריכתא דמיא. ואמנם תכוין שעדיין \nבפ' זה אנו בעולם הבריאה כנ\"ל. והנה אדני היא המל' ושפתי הם הנצח והוד הנפתחים ע\"י \nהת\"ת הנרמז במלת תפתח וע\"י פתיחת השפתים אלו משפיעים בעולם הבריאה ואז ופי שהיא \nהמל' הנקרא פה תגיד ותמשיך תהלתך מן האצילות לבריאה ועי\"ז תוכל הבריאה לעלות אל \nעולם האצילות: \nשער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ב \n"}]}
