{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-26","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":26,"title":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ה'","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ה'","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת ה' \nידוד הנה עתה צריך לזקוף ב' זקיפות חילוף ב' כריעות הנז' וז\"ס שאומרים ז\"ל כל הכורע \nכורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם רמזו בדברים אלו אל ב' הכריעות ושני הזקיפו' כי לא \nאמרו צריך לכרוע בברוך ולזקוף בשם. והשני זקיפות הם הראשונ' זקיפת הגוף הב' זקיפת \nהראש וכבר נת' שע\"י ב' הכריעות עלתה המלכות עד נ\"ה דז\"א אחור באחור ועתה בשתי \nזקיפות אלו עולה עד הת\"ת דז\"א מאחוריו וכבר נתבאר שלהיות כאן מקומ' האמיתי לכך אלו \nהם נק' זקיפות ולא כריעות ואמנם היותה צריכה ב' זקיפות לעלות אל אחורי הת\"ת הוא במה \nשנודע כי ז\"א היה בתחיל' בזמן העיבור בבחי' ג' כלילן בג' ואח\"כ בזמן היניקה הוא \nבבחי' ו\"ק ואחר כך בזמן הגדלות הנק' עיבור ב' של המוחין היה בבחי' י\"ס גמורות ולעיל \nבענין הק\"ש נת' קצת מזה איך נגדלים הו\"ק ונעשים י\"ס גמורות ע\"י התחלקו' השלישים שבו \nע\"י כניסת נה\"י דאימא עלאה לתוכן ואז נגדלים וכבר נת' איך מוכרח הוא שהקטן מיום \n"},{"index":2,"he":"שנגמר' צורתו במעי אמו כבר נגמרו כל הרמ\"ח איברים שבו. אמנם אח\"כ בזמן היניקה \nנגדלים אבריו בהגדלה אבל לא שנתוספו בו מנין אבריו. וכן בזמן הגדלות ועיבור ב' \nנגדלים איבריו יותר ויותר והנה בחינת הת\"ת דז\"א אשר היא אות ו' של ההויה הכולל ז\"א \nכנ\"ל ושם נתבאר שבתחי' היתה ו' זו קטנה בלתי ראש ואח\"כ נעשית ו' זו גדולה עם ראש. \nוהנה לעולם בחי' אות ו' רומזת בז\"א בערך שאר האצילות ורומזות בת\"ת דז\"א בערך שאר \nגופו וי\"ס שבו והנה בזמן קטנותו היה גופו קצר וקטן כדמיון ו' זעירא בלתי ראש וכאשר \nהגדיל נגדל גופו יותר ונעשה כדמיון צורת ו' גדולה עם ראש. והנה ראש הו' היא בחינת \nיוד קטנה כי צורת אות ו' היא יוד קטנה על ו' והענין הוא כי בהיותו בעיבור היה ו' \nבלא ראש ועתה ביניקה ובפרט אחר שנכנסו בו ו\"ק המוחין דגדלות בעת ק\"ש כבר הגדיל \nונעשה לו ראש באות ו' שבו וא\"כ נמצא כי שני בחינות יש אל הת\"ת דז\"א אחד בזמן קטנות \n"},{"index":3,"he":"ואחד בזמן הגדלות וכנגדם הם ב' זקיפות הנ\"ל האחד להעלותה עד מקום התחלת ראש הת\"ת \nהא' דזמן הקטנות. והשני להעלות' עד ראשית הת\"ת שנגדל אח\"כ יותר בעת הגדלות. והנה \nהת\"ת הא' הוא בחי' ו' בלי ראש והת\"ת השני הוא בחי' ו' עם ראש שהוא זמן ההגדלה:\n\nונבאר עתה סדר שני זקיפות אלו הנה בתחילה תתחיל לזקוף גופך בלבד ותכוין לזקוף המל' \nהנקרא ה' לגבי ו' שהוא מקום הת\"ת הראשון שהם שני שלישי הת\"ת של ההגדלה ואח\"כ תזקוף \nראשך ותכוין לזקוף ולהעלות את המלכות הנק' ה' לגבי י' שהוא הי' שבראש הו' זו היא \nשליש העליון של הגדלת הת\"ת. ובזה תבין ג\"כ טעם אל מש\"ל שאעפ\"י שבמלת ברוך אתה עלת' \nהמלכו' אל נה\"י דז\"א עכ\"ז עדיין הראש והגוף דז\"א הם כפופים בכריעה. אבל עתה במלת \nידוד שהם ב' זקיפות הנה הת\"ת דז\"א שהוא בחי' אות ו' הכורע לגבי ה' הנה הוא עולה \nונזקף במקומו אבל בהיותו בנה\"י עדיין היה כורע כל זמן שלא עלה אל מקומו והרי עתה \n"},{"index":4,"he":"עלתה המלכו' אל שרשה הראשון וכבר יש לה שיעור מדה ספי' א' בלבד שהוא מדת הת\"ת דז\"א \nבאחוריי' שלו וכל כוונה זו תהיה להעלותה ע\"י שם ההויה במלוי יודין וה\"ס וכל הזוקף \nזוקף בשם כי הכריעה היתה ע\"י אהיה דמלוי יודין כנ\"ל וצריך שנבאר עתה איך המלכו' \nעלתה עד ראש הת\"ת דז\"א כי שם הוא מקום לאה לפי שרחל מתחלת מן החזה ולמטה ולהבין זה \nנלע\"ד לומר שהוא סוד עליית לאה ורחל שהם ב' הההין של ההויה שעל זה אמרו כל הזוקף \nזוקף בשם. וה' תתאה העולה לגבי ו' הוא הת\"ת דקטנות שהוא עתה עד כנגד החזה. וה' עלאה \nלאה עולה כנגד שליש העליון הנק' י' ראש הו' כי שם מקומ' כי כל אלו היו למטה בסוד \nתהלות לאל עליון גואלם כנז\"ל ועתה עולים שתיה' אבל לא קבלתי זה מפי מורי ז\"ל. אבל \nמה שאני מסופק ששמעתי ממנו ז\"ל הוא בשני פנים או אם נאמר כי הוא בסוד ותגנוב רחל את \nהתרפים כמבואר אצלינו בשער הפסוקי' בפ' ויצא שפעמים רחל גונבתו אותו ועולה באותו \n"},{"index":5,"he":"השליש העליון כנגד אחורי הת\"ת דז\"א או אם נאמר שאע\"פ שאנו אומרים שעולים ד' עליות \nאלו הכונה היא שעולה תחת אלו המקומות ולא בהם עצמם כנגדם והוא כי בתחילה היא עולה \nתחת היסוד כי שם הוא שורש א' של המלכות כנזכר אצלינו בפירו' ברכת אבות של ר\"ה וע\"ש \nואחר כך עולה תחת נ\"ה ואחר כך עולה תחת הת\"ת כי שם יש לה שרש אחר כנז' שם ג\"כ. \nואח\"כ עולה תחת הי' ממש כנגד החזה ואני מסופק אם שמעתי א' משני דרכי' אלו ואל תתמה \nאיך בתחלה היתה עולה מדה אחת שלימה בכל פעם ועתה בב' הזקיפות לא עלתה רק מדת הת\"ת \nבלבד. והטעם הוא כי אור הת\"ת גדול ומעולה מכל מה שלמטה ממנו כנודע. ועוד כי גם \nבשיעור מדה הנה מדת הת\"ת גדול מאד מהם והרי עד עתה נתקנה מדרגה אחד אל המלכו' והוא \nכי בהיותה בבריאה הית' נקו' קטנה ועתה העלינו אותה אל מקומה האמיתי שהיתה בעת \nשנאצל' והוא באחורי החזה דז\"א. גם יש לה עתה תוס' אחר והוא כי עתה יש לה שיעור קומה \n"},{"index":6,"he":"של מדת ספי' א' וזה נר' הפך ממה שהקדמנו בתחי' הברכה שכל הט\"ס שבה ירדו בבריאה וצ\"ע \nגדול והנה עתה אנו צריכין לעשות' שיעור פרצו' גמור כנגד אחורי ז\"א מן החזה שבו עד \nסיום רגליו ואח\"כ תוכל לחזור עמו פב\"פ ונמצא כי הגדלת ז\"א בסוד ו\"ק של המוחין דק\"ש \nנגדלה המלכו' כנגדו להיותה מדת ספי' א' ועמדה כנגד החזה שלו וכאשר יבואו מוחין דג\"ר \nשל ז\"א וגם כל המוחין דאבא כולם אז גם המלכו' תשתלם ליגדל ולהעשות פרצוף גמור שלם \nונמצא שעתה אנו צריכים להכניס ג\"ר דמוחין דז\"א מצד אימא וגם כל המוחין מצד אבא \nוענין זה א\"א לעשותו עד שנעש' זווג אחר מחדש של או\"א כמבואר אצלינו לעיל בתחילת \nהברכה הזו. וענין הזווג השני נרמז במלות אלהינו ואלהי אבותינו כמ\"ש בע\"ה: \n"},{"index":7,"he":"שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת אלקינו \nאלקינו תכוין כי הוא באימא כי כל מקום שנזכר מלת אלקינו הוא או באימא או בקו שמאלי \nוכיוצא בזה במלת אלקינו שבשמע ישראל נתבאר עד\"ז שאלקינו הוא באימא ואלקי אבותינו \nתכוין באבא ובדע' המזווג לאו\"א וסוד הענין הוא כי הנה עולם האצילות כולו מתחלת בי\"ס \nוחו\"ב שבהם ה\"ס הנק' או\"א ומחס' ולמטה עד סוף ו\"ת נק' ז\"א ונמצא כי ג' אבות הם ג' \nספי' חג\"ת הכלולים בז\"א נמצא כי אלקי אבותינו הוא אבא אשר הוא אלקי חג\"ת שהם \nאבותינו בסוד אברהם יצחק ויעקב. גם צריך לדעת מה שהודיענו מורי ז\"ל והוא כי ברכת \nאבות הזו שאנו מבארים עתה הוא בבחי' מוחין הפנימיים אבל עוד יש בה פי' ב' והוא \nבבחי' מוחין המקיפים. ונלע\"ד שהוא הכונה הב' דברכת אבות שכתבתי' לקמן אחר נוסח \nהתפלה באותיותיה וע\"ש היטב מאד כי היא רבת התועלת אם תשים לבך ודעתך אליה גם שמעתי \nממורי ז\"ל כי אותו הפי' שביארנו בברכת אבות דר\"ה היא ממש כברכת של תפלת החול דשחרית \n"},{"index":8,"he":"ואין הפרש ביניהם אלא בענין הרי\"ו אשר נתבאר שם בתפלת ר\"ה כי להיות ר\"ה יום הדין \nוהגבורה ונודע כי הגבורה גי' רי\"ו ולכן צריך לעשות כל בחי' תפלת ר\"ה בסוד רי\"ו ולכן \nכל בחי' הרי\"ו שביארנו שם בברכת אבות דר\"ה איננו רק לאותו היום בלבד אבל כל שאר \nהביאור הוא על סדר של חול ממש. וזכור ב' אלה הדברים אשר הודעתיך:\n\n"},{"index":9,"he":"ונחזור לענין ראשון כי הנה אלקינו רומז באימא ואלקי באבא לפי שאלקי הוא בגי' מ\"ו \nוהוא חשבון אותיות מלוי הויה דע\"ב דיודין. ובאות הו' של ואלקי תכוין אל הדעת \nהמזווג' ומחבר' אשר הוא ג\"כ בחי' ו' כנודע. גם תכוין כי הדעת העליון הוא בסוד ששה \nפעמים ו' והוא בגי' ל\"ו ועם י' של ואלקי הוא בגי' מ\"ה והוא הויה דמלוי דאלפין שה\"ס \nהדעת המכריע בנתיים ואבותינו הוא בחינ' שלשה מוחין אשר אנו רוצים להמשיך עתה ע\"י זה \nהזווג שהם ג\"ר דמוחין מצד אימא וגם כל המוחין דמצד אבא. והנה תיבת אלקינו הרומזת \nבאימא תכוין בשני אותיו' א\"ל מאלקינו אל שם ס\"ג אשר באימא אשר נרמז בו שם ייא\"י \nהעול' גי' א\"ל כנודע וז\"ס א\"ל מאלקינו. ובברכת אבות דר\"ה נתבאר זה יותר באורך וע\"ש. \nוגם נתבאר היטב שם ענין ד' אותיו' הנשארות שהם אותיות הינו שבמלת אלקינו גם נתבאר \nשם טעם למה אנו מקדימין אימא לאבא. ודע כי אע\"פ שבברכת אבות דר\"ה ביארנו כונת \n"},{"index":10,"he":"מקיפין דמוחין דמצד אימא ומצד אבא עכ\"ז עתה בימי החול אל תכוין אלא במקיפין דמצד \nאימא כי המקיפין דאבא אינם נכנסין עתה עד ברכת כהנים כמשי\"ת במקומו לקמן ותכוין \nבמלת ואלקי להמשיך בחי' לאה באחורי ז\"א כמשי\"ת בתיבות אלקי אברהם כו' כי ד\"פ נזכרו \nכאן אלקי ועיין לקמן באלקי אברהם. והנה אחר שעשינו זווג או\"א באלו התיבות הנז' \nמורידין אנו המוחין ברישא דז\"א וזהו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ויובן זה כמ\"ש \nבדרושי המוחין דקטנות דשם אלקים ענין סדר כניסת המוחין דז\"א ושם ביארנו כי נכנסים \nג\"ר דמוחין דמצד אימ' הנק' חב\"ד ואז תיכף נכנסים עמהם ביחד שלשה אחרונות נה\"י \nדמוחין דמצד אבא. וזהו ביאור המלות הנז' אלקי אברהם הוא חכמה הנקרא אלקי אברהם שהוא \nהחסד הנקרא אברהם ואלקי יצחק הוא הבינה אלקי הגבורה שנקרא יצחק ואלקי יעקב הוא הדעת \nאלקי הת\"ת הנק' יעקב ובתחי' תכוין איך הם ג\"ר חב\"ד מצד אימא הנכנסים בז\"א והם \n"},{"index":11,"he":"הרמוזות באלקי אברהם כו' כנז'. גם תכוין במלות אלו אל מה שהודעתיך בענין הגדלת ז\"א \nכי מן שני שלישים העליונים של מדת החסד נעשה כלי הגלגלת לז\"א לקבל בתוכו מוח החכמה \nושליש תחתון של החסד עם שליש העליון דנצח נעשה כלי וגוף אל החסד כו' וכן עד\"ז בקו \nשמאלי ובקו אמצעי וכמ\"ש בענין ק\"ש של שחרית. והנה עתה בברכת אבות הוא בחי' הגדלות \nכי עתה נכנסים כל המוחין בשלימותם וכאשר נכנס עתה מוח של החכמה נקרא אלקי אברהם יען \nהוא הרוחניו' והפנימיות הנכנס תוך חלל הגלגלת הימני הנקרא אברהם כי ה\"ס שני שלישי \nהחסד הנעשה כלי אל זה המוח הנקרא חכמה כי פנימיות המוח יקרא אלקי בערך החיצוניות \nשהוא הכלי שלו וזה נרמז במלת אלקי אברהם ועד\"ז תפרש ענין אלקי יצחק ואלקי יעקב והרי \nנתבאר ביאור מלת אלו בענין ג' מוחין ראשונות דמצד אימא. והנה ג\"כ צריך שבמלות אלו \nהנז' תכוין ג\"כ כונה אחרת והוא בבחי' המוחין דג\"ת נה\"י דמצד אבא הנכנסים יחד עמהם \n"},{"index":12,"he":"כנז'. והנה הם ג' פרקין תתאין דנה\"י דאבא וכמו שהג' פרקין תתאין דנה\"י דאימא נכנסו \nתחיל' בג\"ר דז\"א ואח\"כ ירדו ירידה שניה אל ג' אמצעיות דז\"א ואח\"כ ירדו ירידה ג' \nבמקום הראוי להם שהם נה\"י דז\"א כן הוא עתה באלו הג' פרקין תתאין דנה\"י דאבא כי \nתחיל' נכנסין עתה בג\"ר דז\"א ושם עומדים ביחד בתוך ג\"ר דמוחין דמצד אימא וכיון שהדבר \nכן א\"כ גם תכוין בהם ע\"ד מ\"ש במלת אלקי אברהם כו' כי הם עתה למעלה בג' עליונות ולכן \nהם ג\"כ יכולים להקרא אותם בשם אלקי אברהם כו' ע\"ד הנז\"ל בסוד ג\"ר דמוחין דמצד אימא \nע\"ד השני כונות הנ\"ל אבל עתה תכוין עוד תוספת כונה אחרת ג\"כ והיא כי אלקי בגי' מ\"ו \nכמנין אותיות המילוי ההויה דע\"ב דיודין הרומזת באבא כנודע ותכוין כי אלו הג' מוחין \nהם מצד אבא שהוא הויה דיודין דע\"ב ואלו הם הג' מוחין הנמשכין ממנו והם ג' מלויי \nהויה דע\"ב דיודין הנרמזים בג\"פ אלקי אלקי אלקי אמנם באלקי יעקב נתוסף אות ו' יתירה \n"},{"index":13,"he":"ואלקי יעקב. והטעם הוא כי הנה ביארנו בפסוק כי אל דעות ה' כי שני דעות הם בז\"א א' \nמצד אבא וא' מצד אימא עוד יש פי' אחר והוא כי גם במוחין דמצד אבא לבדם או במוחין \nדמצד אימא לבדם יש בכל בחי' מהם ב' דעות והוא במה שהודעתיך כי הדעת דז\"א הוא נמשך \nמן החסדי' ומן הגבורות המתפשטים בו\"ק גופא דאבא או דאימא כמבואר אצלינו בדרוש ד' \nנכנסו לפרדס ובדרוש חטא אדה\"ר. והרי זה ענין דעת אחד. עוד יש בז\"א דעת שני יותר \nעליון מזה והוא נמשך ממוח הדעת עצמו העליון דאבא או דאימא המכריע בין מוחין דחו\"ב \nדכל חד מנייהו ברישא דילהון וזה הדעת הוא ג\"כ בז\"א למעלה ברישא דיליה מכריע בין \nחו\"ב דיליה וזה הדעת העליון דז\"א עליון ונעלם מאד כי הוא מכריע ומזוג בין חו\"ב שבו \nוזה הדעת העליון עליו נאמר ונהר יוצא מעדן כו'. ולא אתגליא ואיהו טמיר תדיר גו בינה \nדז\"א ואינו ניכר כי שם תדיר עומד נעלם בסוד הזווג התדירי ובזה יובן טעם למה לא נזכר \n"},{"index":14,"he":"הדעת בכלל הג\"ר שבו וכן בזוהר לא נזכר בחי' זה הדעת העליון לטעם הנז' רק אותו הדעת \nהתחתון אשר בו ולכן אותו הדעת התחתון הב' הנכנס במספר אשר הוא נמשך מן התפשטות \nהחו\"ג שבו\"ק דאו\"א כנז'. הוא הנק' באדרא בשם תרין עיטרין כמבואר אצלינו שהם בחי' ב' \nכתפין דאריך אשר אינם נחשבים מכלל או\"א כי אינם בתוכם רק גנוזים בסוד פקדון. האמנם \nהדעת העליון דז\"א הנמשך ממוח הדעת עצמו דאו\"א אינו נחשב בחשבון לפי שהוא נעלם מאד \nומכריע בין חו\"ב דז\"א כנז' וזכור היטב ענין ב' דעות אלו שבז\"א. ונחזור לעניננו כי \nכאשר תכוין באלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב אל המוחין דמצד אבא או דמצד אימא תמיד \nתכוין אל זה הדעת העליון דז\"א בין במוחין דמצד אבא בין במוחין דמצד אימא והכונה \nתהיה באות ו' היתירה שבמלת ואלקי יעקב כנ\"ל. גם תכוין כונה אחרת ע\"ד מה שהודעתיך \nבענין כונת המהלך ד\"א בארץ ישראל שהוא להמשיך ד' אמות שהוא מלוי ארבע הויות דע\"ב \n"},{"index":15,"he":"דיודין כי כל מילוי שבו הוא מ\"ו בגי' אמ\"ה ותכוין להמשיכם אל ד' פרצופי לאה שיש \nבז\"א כמבואר בדרוש תאומה יתירה דהבל יע\"ש ולכן הוזכרו פה ד\"פ אלקי והם אלו אלקי \nאבותינו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב וכולם מצד החכמ' דמצד מוחין דמצד אבא או \nממוחין דמצד אימא להמשיכם אל ארבעה בחי' לאה הנז' וכן אלקי ג\"כ שהוא בגי' מ\"ו כמנין \nאמ\"ה. האל תכוין בתחלה כי אחר שנכנסו ג' מוחין עלאין דמצד אימא והשלש' מוחין תתאין \nדמצד אבא כבר נגדל ז\"א ונק' גדול ומתחיל לצמוח שערי זקנו ונעשים בו י\"ג תיקוני \nדיקנא שהם רמוזים בי\"ג מדות אל רחום וחנון כו' והתיקון הראשון מכולם נק' א\"ל. וזה \nנרמז במלת הא\"ל ואות ה' יתירה שבמלת האל הוא לרמוז למה שהודעתיך במ\"א. וכן באדרת \nנשא כי זה תיקון העליון הנק' א\"ל הוא מתפשט בג' עולמות בי\"ע והוא מנהיג כל העולמות \nבי\"ע כמבואר אצלינו וה\"ס אל שדי שבבריאה אל ידוד ביצירה אל אדני בעשי ונמצא כי אל \n"},{"index":16,"he":"זה דתיקונא קדמאה דדיקנא מתפשט ומתחלק אל ג' א\"ל. והנה שני פאות הזקן הם בשתי צידי \nהפנים למעלה וכל פאה מהם יש בו שלשה שמות אל וטעם היותם שלשה פעמים אל בכל צד הוא \nכי הנה נמשכין מן ג' מוחין דחב\"ד שבו דבתלת חללי גלגלתא וסיום מקומם הוא עד המצח \nומשם ולמטה יורדת ומתפשטת הארתם ומאירה דרך צדדי הדיקנא והפני' ומהארת המוחין האלו \nנעשו בו י\"ג תיקוני דיקנא וההארה הראשונה שלהם הוא בתיקונא קדמא' ונק' א\"ל. והנה \nכאשר יוצאת הארה זו של הג' מוחין מאירה ג' א\"ל בלחי הימין וג' א\"ל בלחי השמאל מכח \nג' המוחין ונמצא שהם ו\"פ א\"ל. אמנם אינם מתגלים רק הה' אל בלבד. והא\"ל הו' נעלם. \nוטעם הדבר הוא לפי שמוח החכמה מאיר בלחי הימין א\"ל שד\"י וכן בלחי השמאל ומוח הבינה \nמאיר בלחי ימין א\"ל יהו\"ה וכן בלחי השמאל והרי ד\"פ א\"ל אמנם מוח הדעת להיותו כלול \nמחו\"ג ושניה' בחי' מוח א' בלבד לפי שהגבורות נכללות בחסדים. ולכן גם כשיוצא' הארתם \n"},{"index":17,"he":"לחוץ הם יוצאות כלולות ביחד כי מן הארת החסדים יוצא א\"ל אדני בלחי הימין ומהארת \nהגבו' יוצא אל אדני בלחי השמאלי אמנם שניהם כלולים זב\"ז ולכן אינו ניכר רק האל אדני \nאשר בלחי הימין הכולל את השמאלי עמו ונמצא כי אינם ניכרים ונגלים רק ה' פעמים א\"ל \nוז\"ס האל ה' א\"ל וכוונתינו עתה לעשות בז\"א י\"ג תיקוני דיקנא ולהמשיך הארתם ולזה \nקשיא לי כי הרי בסוד ויעבור נעשה הדבר הזה כמשי\"ת שם והנלע\"ד בזה הוא אעפ\"י שלא \nקבלתי ממוז\"ל כי אלו הם מצד מוחין דאימא אשר כבר נכנסו המקיפי' שלהם כנ\"ל. ואותם של \nויעבור הם מן המקיפי' דמצד אבא אשר עדיין לא נכנסו עד ברכת כהנים כנ\"ל וכמשי\"ת \nבמקומו ובזה תבין כי יען אלו הם מן המקיפין דמצד אימא לכן אינם צריכין בקיעה לפי \nשהם עומדין מחוץ אל נה\"י דאימא. אמנם אותם דויעבור הם ממקיפי אבא אשר הם מלובשים \nתוך נה\"י דאימא ולכן צריכין בקיעה הנה\"י דאימא כדי שיצאו הארת מקיפי אבא לחוץ בסוד \n"},{"index":18,"he":"ויעבור כמבואר שם גם אפשר לומר כי עתה נעשים ט' תיקוני דיקנא דז\"א בלבד ואח\"כ ע\"י \nויעבור נשלמים בו כל י\"ג תיקוני דיקנא וכ\"ז נלע\"ד אבל לא שמעתיו ממוז\"ל. ונחזור \nלבאר ביאור הנז' איך אינם רק ה\"פ א\"ל בלבד והוא כי הנה ג' מוחין הם חב\"ד וכל אחד \nמאיר בשני צידי הפנים בלחי הימין ובלחי השמאל. והנה מוח הדעת מלובש תוך היסוד דאימא \nהנקר' שדי כנודע ונמצא כי שני שמות א\"ל שדי שיש בפאת הראש הימנית והשמאלי' נמשכי' \nממוח הדעת ומוח הבינה מאיר בשני צדי הפנים שני שמות אל אדני לפי שהבינה היא דינין \nוגבורה ולכן נק' אל אדני. ומוח חכמה מאיר בשני צדי הפנים שני שמות אל ידוד ועכ\"ז \nסדרם הוא אל שדי למעלה ואחריו אל ידוד ואחריו אל אדני וה\"ס דעת ובינה וחכמה שבו \nונודע כי אל שדי הוא בגי' משה הנמשך מהדעת שהוא בחי' יסוד וטעם הדבר הוא לפי שהנה \nהג' מוחין האלו הם סתומים תוך נה\"י דאימא ואינם מאירים עד שירד אור שלהם ומתפשט \n"},{"index":19,"he":"למטה בפאתי הזקן בב' צדדי הלחיי' ובהכרח הוא שהדעת שהוא תחתון מן חו\"ב שהוא יקדים \n"}]}
