{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-39","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":39,"title":"דרוש ד':","hebrewTitle":"דרוש ד':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ד':\n\nכולל ג' קדושות של יוצר ודעמידה ושל ובא לציון גואל אמר הכותב פ\"א שמעתי ממורי ז\"ל \nדרוש א' בענין של הקדושות הנז'. הנה הודעתיך לעיל כי בתפלת שחרית דימי החול עול' \nהנקב' בהוד והזכר עולה בנצח כנ\"ל בסוף ביאור ברכת אבות ואמנם ענין קדושת יוצר \nעניינה הוא כדי להעלות את המלכות אל עולם הבריאה העומדת בהיכל קה\"ק דיצירה כנודע \nואנו מעלים אותה אל ההוד שבבריאה שהוא נקרא היכל עצם השמים ולכן קדוש' זו היא נאמרת \nבאל ברוך גדול דעה וכו' ונודע כי תיקון ברכה זו הוא בהיכל הזה כנז' בזוהר פ' פקודי \nואנו ממשיכים לה הארה ושפע רב וקדוש' מג' עליונות דבריאה שהם חב\"ד ששם הוא סוד \nהקדוש' כנ\"ל בדרוש שקדם. וזה ביאור קק\"ק קדושה הוא בחכמה וברכה של ברוך כבוד ה' \nממקומו בבינה ומלכות שהוא ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון בדעת:\n\n"},{"index":2,"he":"ונבאר עניינם כי הנה קדוש נתבאר בזוהר שהוא מלשון קדש ו' והענין הוא שבתחילה עולה \nאות הו' שהוא הת\"ת בחכמה הנקרא קדש ונעשה קדוש ואח\"ך קדש העליון מתפשט עד הת\"ת \nהנקרא ו' ונעשה קדוש ואחר כך מתפשט גם עד היסוד שבו ונעשה קדוש ג'. הרי כי לעולם כל \nבחינ' קדוש הוא קדש ו'. והנה בקדוש הג' שהוא ביסוד אנו מחברים עמו את הנ\"ה וזהו ה' \nצבאות. ה' ביסוד. צבאות בנ\"ה ומשם מתפשט עד המל' וזהו מלא כל הארץ כבודו והרי עתה \nנתקדשה המל' דבריאה מבחי' החכמה דבריאה ואח\"כ אנו ממשיכין לה בחי' ברכה מבינה \nדבריאה וזהו ברוך כבוד ה' היא בינה כבוד עלאה ממקומו שהיא המל' וז\"ס התפשטות הבינה \nעד הוד ששם עומדת המל' כנז'. ונודע כי בחי' בריאה היא בינה ואח\"כ אנו ממשיכין לה מן \nהדעת וזהו ימלוך ה' לעולם כו' ואנו מתחילין במל' דרך עלייה להעלותה עד ה' שהוא הדעת \nואז היא אצלו ממש בהוד כנ\"ל שז\"ס ר\"ת אלקיך ציון לדור ודור שהוא אצל\"ו. אמנם קדושת \n"},{"index":3,"he":"תפלת העמידה היא במלכו' דעולם האצילות שאנו מעלים אותה עם הת\"ת בהוד דאצילות ולכן \nאחר אשר קבל' המל' הארה מן חו\"ג בשני ברכות של אבות וגבו' בחזרת התפל' דש\"ץ כנ\"ל \nבדרוש שקדם אז אנו אומרים הקדושה נקדישך כו' כי אז תתחבר אותה ההארה עם הת\"ת ואז \nא\"א קק\"ק כו' וברוך כו' וימלוך כו' ע\"ד מ\"ש בקדושת יוצר ואין הפרש בין שני קדושות \nאלו אלא שקדושת יוצר היא להקדיש את המל' דבריאה וקדוש' דמעומד היא במל' דאצילות אבל \nבקדושת דובא לציון ה\"ס ירידת המל' דאציל' בהיכל קה\"ק דבריאה כנודע כי שם מקומה תמיד \nולכן אנו צריכין להמשיך לה שפע וקדושה וברכה ולכן אנו חוזרין לומר קדושת קק\"ק כו' \nוברוך כו' ותשאני רוח כו' וימלוך כו' ע\"ד הנ\"ל בקדושת יוצר ממש. ולכן תבין למה \nקדושת ובא לציון היא בלשון הקדש ובלשון תרגום כי להיות ענין זה למטה בבריאה לכן אחר \nשאמרנו קדושה בלשון הקודש אנו חוזרים לאומרה בלשון תרגום להעלים ולהסתיר ולכסות \n"},{"index":4,"he":"קדושת לשון הקדש תוך לשון תרגום ונעשה מכסה עליו והוא נעלם ומסתתר בתוכו ולפי \nשקדושת ובא לציון היא דרך ירידה כי יורדת המלכו' דאצילות אל הבריאה כנז' ולכן אנו \nאומרים ומקבלין דין מן דין כו' כי מקבלין השפע זמ\"ז דרך קבלה ויריד' ממש. אמנם יש \nהפרש א' בין ג' קדושות האלו כי הנה בקדושת יוצר לא נאמר בה ימלוך כלל ובקדוש' \nדמעומד נאמר בה ימלוך ה' לעולם כו' ובקדושת ובא לציון נאמר בה ה' ימלוך לעולם ועד. \nוצריך לדעת ענין ג' שינויים אלו והענין הוא בקדושת יוצר כונתינו היא להעלות את \nהמלכו' דאצילות עד למעלה באצילות מדרג' אחר מדרג' כנ\"ל ולכן אין אומרים בקדוש' ההיא \nימלוך כו' כי פסוק זה הוא כנגד הת\"ת ואין רצונינו להורידו למטה אצלה ואדרבה רצונינו \nלהעלות אותה אבל בעמידה שכבר היא אצלו למעלה אנו אומרים אותו. ואמנם בקדושת ובא \nלציון אשר היא יורדת למטה במקומ' כמנהגה ולכן אנו מורידים עמה גם את הת\"ת וכיון \n"},{"index":5,"he":"שעתה הוא מקדים לירד אצלה להיות עמה שם לכן אנו אומרים ה' ימלוך ומקדימין שם ההויה \nשהוא בזכר אל המלכות הנרמזת במלת ימלוך ולא כקדושת העמיד' שמקדימין ימלוך לשם ההויה \nשאומרים ימלוך ה' כו' אלא ה' ימלוך לעולם ועד:\n\nבברכת אתה קדוש כו' הנה אחר שכבר קבלה המל' עתה קדושת המוחין מבחי' הדעת דז\"א ועלתה \nשם הנה עתה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש שהיא בחי' המל' הנקר' שמך כנז' בזוהר פ' \nפקודי לומר שעתה כבר קבל' המל' קדושה והארה מן הקודש העליון שהן המוחין דז\"א דרך קו \nהאמצעי שבו אשר זה הקו האמצעי נרמז במלת אתה קדוש כנ\"ל בדרושים הקודמים כי אבות \nבחסד וגבורות בגבורה וקדושת ה' בת\"ת וזהו אתה קדוש הוא הקו האמצעי ת\"ת שדרך בו ירדה \nונמשכה קדושת המוחין עד המל' ואז גם היא ושמך קדוש:\n\n"},{"index":6,"he":"ענין מודים דרבנן הוא במש\"ל שהזכר עולה בנצח והנקב' בהוד ולכן עתה במודים שהוא בהוד \nכופף הת\"ת את ראשו וכורע למטה כדי לנשקה בסוד הנשיקין וכבר נת\"ל במודים של תפלת \nהלחש כי הכריעה אשר שם אינה כפולה כשאר הכריעות. וגם הזקיפה אינה כפולה כשאר \nהזקיפות אמנם אין שם רק כריעה א' בסוד ו' לגבי ה' וכנגדה יש זקיפה א' ה' לגבי ו' כי \nמודים דרבנן הוא כריעה שניה של יוד לגבי הא וכנגדה זקיפה א' בסוד ה' לגבי י' וז\"ס \nמודים דרבנן כי אין כריעה זו אלא לגוף שהם ח\"י חוליות שבשדרה. אמר חיים ענין זה מ\"כ \nבקונטריסי ונלע\"ד כי מ\"ש כי אין כריעת זו כו' חוזר אל הכריעה הראשונ' של מודים \nדתפלת לחש שהיא ו' לגבי ה' שהוא הגוף הנקרא ו' וזה נלע\"ד שהוא מוכרח: \n"},{"index":7,"he":"שער הכוונות - דרושי חזרת העמידה דרוש ה \nדרוש ה':\n\nכולל שני דרושים דרוש ענין משמעות נשיאות כפים וענין ברכת כהנים ובתחילה נבאר טעם \nנשיאו' כפים יען כי הוא דרוש קצר ואח\"כ נחזור לבאר דרוש ברכת כהנים בכמה פנים \nששמעתי ממורי ז\"ל. דע כי ענין נשיאות כפים הוא לצורך תיקון פרצוף לאה כמו שנבאר. \nוהענין הוא כמ\"ש לעיל בסוד ברכת שים שלום דתפלת לחש כי שני זיווגים נעשים עתה האחד \nהוא זיווג הז\"א הנק' ישראל בי\"ג מידות דרחמים של ויעבור כו' עם לאה מן החזה שלו \nולמעלה. והב' הוא זווג יעקב עם רחל בנפילת אפים. והנה בברכת אבות נעשה פרצוף רחל \nוגם פרצוף לאה כנ\"ל במלת האל הגדול כו' שהם אותיות לאה אבל אז לא נעשה כל פרצוף לאה \nכולו כנז' שם כי לא נעשה אז רק בחי' הדעת דלאה ובחי' הז' תחתו' שבה אבל התרין מוחין \nחו\"ב שבה לא נתקנו ולא נעשה עדיין. גם בחי' היסוד שבה לא נעשה עדיין. והנה היסוד \nשבה נעש' ע\"י ויעבור כמבואר שם והחו\"ב שבה נעשית ע\"י נשיאות כפים של ברכת כהנים. \n"},{"index":8,"he":"והענין הוא במה שית' בענין כונת ברכת כהנים שעניינה הוא שאז נכנסין אוה\"מ בז\"א \nופשוט הוא כי אז מתרבים האורות בז\"א ולכן אז הם נושאים את כפיהם לרמוז שאותם ההארות \nהניתוספות בז\"א הנמשכות ויוצאות מסופי האצבעות של ידיו שלא ירדו למטה אמנם יצאו משם \nויעלו בסוד אור חוזר ממטה למעלה עד רישא דז\"א בסוד זקיפת האצבעות כלפי מעלה. ועי\"כ \nנתקנין חו\"ב של לאה וז\"ס טעם שצריך הכהן לישא כפיו כנגד ראשו ממש למעלה כנז' במשנה \nוצריך ליזהר בזה להגביהם ממש כנגד ראשו וענין זה ית' בדרוש שנתבאר אצלנו בדרוש \nתיקון פרצוף לאה איך נתקן ושם נתבאר שע\"י האורות היוצאים מסופי הזרועות דז\"א דרך \nקצוות האצבעות נבנה פרצוף לאה מתתא לעילא בסוד אור חוזר וע\"ש וקיצור הענין הוא כי \nבהגביה הז\"א שני זרועותיו למעל' נמצאים ראשי אצבעותיו מכוונות משני צדדי ראשו בב' \nצדדי מוח הדעת שבו אצבעות זרוע ימין מימין הדעת ואצבעותיו השמאלי' משמאל מוח הדעת \n"},{"index":9,"he":"ואז האורות יוצאים דרך קצוות אצבעותיו בסוד אור חוזר מתתא לעילא ובצאתם מתגלים \nהאורות ההם ומשם מאירים בלאה העומדת ראשה באחורי דעת דז\"א ואלו האורות נעשי' בחי' \nחו\"ב בלאה מב' צדדי הדעת שלה והם גבוהים יותר מהדע' כנודע כי לעולם כל חו\"ב הם \nגבוהים מן הדעת והאורו' מתפשטי' בשני צדדי הדעת מתתא לעילא וכל זה נעשה ע\"י נשיאות \nכפי ז\"א וכנגד זה צריכים הכהנים להגביה כפיהם ואחר אשר סיימו ברכת כהנים ונגמר \nתיקון לאה ונעשו ב' מוחין שלה אין צורך להשאיר כפיהם זקופים עוד עד ויעבור שהוא עת \nהזווג דלאה כי כיון שנעשו ב' מוחין דילה אין צריך עוד בהם ולכן מורידין הידים כדרכם \nלמטה ואורות יוצאין דרך האצבעות בסוד אור ישר מעיל' לתתא כדרכן תמיד:\n\n"},{"index":10,"he":"ועתה נבאר ענין ברכת כהנים כבר הודעתיך בדרוש הצלם של ז\"א איך יש בז\"א מוחין מצד \nאימא והם מוחין פנימיים וגם יש לו מוחין מקיפים מבחוץ וחיבור ב' בחינות אלו נקרא \nצלם בסוד אך בצלם יתהלך איש ואות צ' הם מוחין פנימי' ושני אותיות ל\"מ הם מוחין \nמקיפים וכן עד\"ז יש בז\"א מוחין אחרים מצד אבא והם מתלבשים בתוך המוחין דמצד אימא \nוהם ג\"כ פנימיים ומקיפין ונק' גם הם בחי' צלם באופן שהם ב' צלמי' בסוד עד שיפוח \nהיום ונסו הצללים תרין. והנה המוחין פנימיים דמצד אימא נכנסין בז\"א עד תשלום היותו \nבן י\"ג שנים ואז נקר' איש ואח\"כ נכנסים בו מקיפין דמצד אימא בה' שנים אחרים שהוא עד \nתשלום היותו בן ח\"י שנה ואז נאמר עליו בן ח\"י לחופה ואח\"כ בב' שנים אחרים נכנסים בו \nמוחין הפנימיים דמצד אבא ואז הוא בן עשרים שנה ואמרו עליו בגמ' בן עשרים שנה ואילך \nיכול למכור אפי' בקרקעות שהניח לו אביו ומשם ואילך נכנסין בו מקיפין דמצד אבא \n"},{"index":11,"he":"בהיותו בחתימת זקן והנה בברכת אבות דתפלת שחרית דחול נכנסו בו כל המדרגות הנז' \nזולתי מקיפין דמצד אבא בלבד והנה צריכים הם ליכנס בו טרם הזווג והנה עדיין הוא חסר \nמהם ולכן אנו מכניסין אותם בו ע\"י ברכת כהנים כמשי\"ת והנה ביארנו במ\"א דרוש זה של \nהצלם בסדר השנים של ז\"א והוא באופן אחר וע\"ש כי שם ביארנו האמת והנכון. והנה אני \nשמעתי ממורי ז\"ל שהמקיפי' דמצד אימא שהם ל\"מ דצלם הנה אות הצ' הוא המוחין הפנימיים \nבנה\"י דאימא והמקיפים הנקראים ל' דצלם הם בחג\"ת דתבונה והמקיפים היותר עליונים הנק' \nמ' דצלם הם בחב\"ד דתבונה. וכפי זה נמצא שבתפלת שחרית דימי החול עולה ז\"א עד ראש \nהתבונה אמנם אינו ממש שהוא עולה רק שהם יורדין עד מקום ז\"א כמו שהוא בליל שבת \nכמבואר במקומו ונמצא שבשחרית דחול הוא כמו ערבית דליל שבת אבל לא שמעתי בפי' ממורי \nז\"ל וברוך היודע האמת. ונחזור לענין ראשון כי הנה עדיין ז\"א עתה צריך שיכנסו בו \n"},{"index":12,"he":"המקיפין שלו דמצד אבא תוך פנימיותו בבחי' פנימיים לצורך הזווג שעתיד להזדווג עתה \nוע\"י כניסת אלו האוה\"מ בתוכו בסוד פנימיים ניתוספו בו הארות עצומות במוחין שבו \nועי\"כ נבקע יסוד דאימא שבתוך הדעת שלו כנודע כי אינו יכול לסבול כ\"כ אורות עצומים \nבסוד ונבקע הר הזתים וכו' ונבקע בעת שאומרי' ויעבו' וכו' כמשי\"ת שם בע\"ה ואז נעשים \nבו ד' תיקוני דיקנא העליוני' שהיו חסרים ממנו כי לא היו בו בברכת אבות רק ט' תיקוני \nדיקנא כנז' באדרת נשא ונגמרו בו י\"ג תיקוני דיקנ' גם הוא כמו א\"א והוא סוד י\"ג מדות \nאל רחום וחנון וכו' ונודע כי גם השערו' דתיקוני דיקנא הם אור מקיף ולקמן בביאור \nויעבור יתבאר בע\"ה. ונמצא כי בברכת אבות נכנסו המקיפי' דמצד אימא במלת ואלקי \nאבותינו כמבואר שם ובתיבות אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב נכנסו הפנימיים דמצד \nאבא ועתה בברכת כהנים נכנסו בו המקיפי' דמצד אבא והם ב' אותיות ל\"מ דצלם שמצד אבא. \n"},{"index":13,"he":"וטעם היות נעשה ע\"י הכהני' הוא לפי שסוד הכהן הגדול הוא בחכמה שהוא קו ימין והוא \nאבא ולכן אין מקיפין דמצד אבא נכנסים אלא ע\"י הכהנים ואמנם כדי לבאר ענין הג' ברכות \nשיש בברכת כהנים צריך שנקדים לך ענין דרוש המוחין דז\"א:\n\nדע כי המוחין דז\"א הם ד' והם חו\"ב ודעת כלול מחו\"ג. אמנם לפי שאלו הד' מוחין הם \nמלובשים תוך ג' לבושים בלבד שהם נה\"י דאימא והדעת כלול מב' מוחין מלובש תוך לבוש א' \nשהוא יסוד דאימא לכן לעולם אנו מזכירין אותם בשם ג' מוחין לבד שהם חב\"ד. גם צריך \nשתדע שהמקיפים הם ב' מדרגו' של המקיפים מקיפים התחתונים הם ל' דצלם כנ\"ל והמקיפים \nהעליונים הם מ' דצלם לפי שאות צ' דצלם הם המוחין הפנימיים הנכנסים תוך ז\"א שהוא בן \nט\"ס וכל ספי' כלולה מעשר הרי צ' דצלם ול' דצלם המקיפים שע\"ג המוחין ונרמזו באות הל' \nלפי שהם ג' מוחין כל א' כלולה מעשר הרי ל' וגם כי מתלבשין תוך נה\"י דאימא שהם ג' \nלבושים בלבד ולכן נק' ל' אבל המקיפים העליונים למעלה מהם הם נרמזים באות מ' דצלם \n"},{"index":14,"he":"לפי שאינם שם מלובשים תוך לבושים רק הד' מוחין בעצמם בלי לבושים ולכן נק' אות ם כי \nאז הם ניכרים שהם ד' מוחין כי בהיות מוח הדעת הכלול מב' מוחין שהם חו\"ג מלובש תוך \nלבושו שהוא היסוד דאימ' נק' מוח א' ובהיותו בלי לבוש אז ניכר היותו בחי' שני מוחין. \nוטעם היותם שם בלתי לבוש הוא לפי שהנה בתחילה נזדווגו או\"א כדי להאציל אלו המוחין \nוניתנו תוך בטן אימא עלאה בסוד עיבור וכאשר נולדו ויצאו משם יצאו ערום מבלי לבוש \nואז שם נרשמו היותם ד' מוחין כי כל דבר שבקדושה כך הוא שבכל מקום ומקום עושה רושם \nואינו נמחק ולכן אז עשה שם רושם א' ונק' ם' סתומה דצלם. ואח\"כ רצה המאציל העליון \nלהלביש המוחין האלו כדי שיהיה כח לז\"א לסבול האורות הגדולים האלו כי הנה הם בחינ' \nטפות שממשיכין או\"א בעת זווג שנזדווגו ממקום עליון מאד שהוא מן א\"א וא\"א המשיכן מן \nעתיק וכעד\"ז עד רום המעלות כמבואר אצלינו ולא יש כח בזעיר אנפין לסובלם בהיותם \n"},{"index":15,"he":"אורות מגולים ולכן הוצרך לעשות להם לבושים והוא מה שנתבאר אצלינו בדרושים של המוחין \nאיך נתעלו ונסתלקו אורות נה\"י דתבונ' מתוכן למעלה ונשארו הכלים ההם של הנה\"י כלים \nרקים מבלי אורות בסוד אדם כי ימות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה \nהיינו התבונה הנק' מי שממית' עצמה על התורה שהוא ז\"א. ואז נתלבשו המוחין הנז' שהם \nבחי' אורות בתוך הכלי' של הנה\"י דתבונה ואז נק' שם בשם ל' דצלם בסוד ג' מוחין בלבד \nושם נעשה רושם הב'. ואח\"כ נכנסו בהיותם מלובשים כנז' תוך רישא דז\"א ואז נעשו בסוד \nאות צ' דצלם והרי נתבאר טעם למה היו ב' בחינות מוחין מקיפין זולת הפנימיים. הטעם \nהא' הוא לפי שכל דבר של קדושה עושה רושם בכל מקום שהוא בהכרח הטעם השני לפי שהלואי \nשאחר כל אלו הג' המיעוטים יוכל ז\"א לסבול האורות האלו המוחין הגדולים כי ודאי הוא \nשבכל מדרג' ומדרגה מאלו הג' מתמעטין מיעוט אחר מיעוט כי אין מעלת הג' כמעלת הב' \n"},{"index":16,"he":"ואין מעלת השנית כמעלת הא' ואין ז\"א יכול לקבל הארתם אלא אחר שנתמעט אורם במיעוט \nהג' שהוא אות צ' דצלם כנז' והרי ביארנו דרוש הצלם דז\"א בקיצור מופלג:\n\nונחזור לענין ברכת כהנים כי הנה נתבאר שכל מה שיש באות צ' דצלם יש באות ל' וכן באות \nמ' והנה עתה בברכת כהנים נכנסים שני בחי' כפולות זע\"ז שהם ל' ום' ואות ל' שהיא יותר \nתחתונה נכנסה בתחלה. ואח\"כ נכנסת המם שהיא יותר עליונה וכניסתם נרמז בג' ברכות אלו \nוזה סדרן יברכך עתה נכנס מוח חכמה של הלמד. ידודבו נכנס מוח חכמה של המם וישמרך עשר \nחסדים של הדעת דאות מם יאר בינה של הל' ידוד בינה של המם פניו עתה אנו חוזרים לחבר \nעמהם הראשונים ונמצא כי פניו הוא בחכמה של הל' אליך הם החסדים של המם. ויחונך החכמה \nשל המם. ישא החסדי' של הל' ידוד הם עשרה גבורות שבדעת של המם פניו עתה אנו חוזרים \nלחבר כל מה שנכנס עם אלו שנזכר ונמצא כי פניו חכמה של הלמד אליך החסדים של המם וישם \n"},{"index":17,"he":"חכמה של המם לך בינה של הלמד שלום בינה של המם. והנה עדיין הי' גבורות של הלמד לא \nנכנסו ואינם תלוים בכהנים אלא ע\"י הכונ' שמכוונים הקהל והעם והוא כי צריך אל כל עם \nהקהל כאשר הכהנים מברכים ברכת כהנים שהוא בא\"י כו' קודם שיאמרו מלת יברכך יכוונו \nהקהל באות ראשונה ו' של וידבר ה' אל משה כו' ובאות דלת של דבר אל אהרן ושני אותיות \nו\"ד הם בגי' עשרה ויכוונו שאז נכנסין עשרה גבורות של הלמד לפי שמוח התחתון שבכולם \nהם גבורות שבדעת הלמד ונכנס בז\"א בתחלת הכל וזה נעשה ע\"י הקהל כנז' ואח\"כ נכנסין כל \nהשאר ע\"י הכהנים יברכך כו' יאר כו' ישא כו' כנז'. עוד קבלתי ממורי ז\"ל ענין תיקון \nא' שהוא תלוי בכוונת הש\"ץ ואיני זוכר אותו:\n\n"},{"index":18,"he":"והנה צריך ליתן טעם למה אנו כופלים כוונת המוחין כנ\"ל והוא במש\"ל כי הנה בתחי' \nנכנסין ג' מוחין בפ' יברכך כנז' וכשנכנסין המוחין האחרים בפסוק יאר אנו מחבריאה \nעמהם כל המוחין הראשונים שבפסוק יברכך וכשנכנסין המוחין האחרים בפ' ישא כו' אנו \nמחברים עמהם כל המוחין הראשונים של יברכך ושל יאר. והטעם הוא כדי לחברן יחד שיאירו \nאלו באלו ואלו באלו ואם תסתכל במה שנתבאר תבין איך הד' מוחין העליונים דאות מם הם \nרמוזים בבחינת ג' ההויות שבברכת כהנים חוץ מן החסדים של המם שלא נרמזו אלא בתיבת \nוישמרך ולכן היה צריך לתקנו כיון שלא נרמזו בשם ההויה כמו האחרים וצריך הארה ותיקון \nאחר ודבר זה תלוי בכוונת הש\"ץ כנ\"ל ואיני זוכר אותו איך הוא אבל המוחין של הלמד \nלהיותם יותר תחתוני' אינם נרמזים בהויות אלא בשאר תיבות הפסוקים כנז' חוץ מן הגבור' \nשל הלמד שהם יותר תחתונים מכולם ולכן לא נרמזו אפי' בשאר תיבות של הפסוקים דברכ' \n"},{"index":19,"he":"כהנים אלא באותם ב' אותיו' שנתכוונו הקהל כנז'. והנה אעפ\"י שמצינו שגם החסדים של \nהמם נרמזו במלת אליך של פסוק יאר ובפסוק ישא כו' כנז'. וכן בשאר המוחין של המם אין \n"}]}
