{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-49","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":49,"title":"דרוש א':","hebrewTitle":"דרוש א':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש א':\n\nבענין אשרי יושבי ביתך והכוונה אשר תכוין בו הנה לעיל בסיום כוונת נ\"א נתבאר באופן \nא' ענין אשרי וענין מזמור יענך ה' ביום צרה וענין ובא לציון גואל ועתה נבאר בו דרוש \nא' נמשך עם מה שנת\"ל בכונת נ\"א עצמה ע\"ד הראשון ששמעתי ממו' ז\"ל הנה בתחילת ביאור \nתפלת השחר נת\"ל כי כמו שהד' עולמות אבי\"ע עולים למעלה בס' המדרגות מהתחלת קרבנות של \nשחר עד תפלת י\"ח כמו כן אחר תפלת י\"ח חוזרין הד' עולמות אבי\"ע לירד במקומם כסדר \nהמדרגות זא\"ז. אמנם בעת עלייתם עולים ממטה למעל' שבתחי' עולה עשי'. ואח\"כ יצירה \nואח\"כ בריאה אבל עתה בעת ירידתם הוא להפך כי בתחילה יורדת הבריאה ואח\"כ היצירה \nואח\"כ העשיה ואז נמצא שחזרו כל העולמות למקומם הא' וזהו מה שנת\"ל אבל צריך שתדע כי \nאין הענין כך שאין העולמות יורדין אלא עד שאומרים עלינו לשבח כמשי\"ת בע\"ה אבל הענין \nהוא כך כי הנה נת\"ל שכל הד' עולמות עלו ונכללו למעלה בעולם האצילות וסיבת עלייתם \n"},{"index":2,"he":"הוא כדי לקחת כל עולם ועולם השפע הראוי ליתן לו ואז אחר העשות הזווג העליון שבעולם \nהאצילות בעת נ\"א אז יורד השפע משם לכל העולמות כפי הראוי להם ובתחילה יורד השפע אל \nעולם הבריאה ונוטל חלקו הראוי לו. ואח\"כ יורד אל היצירה ונוטל חלקו ומשם יורד אל \nהעשיה ונוטלת חלקה הראוי לה מן השפע ההוא אבל עדיין ג' עולמו' בי\"ע הם למעלה בעולם \nהאצילות במקום שעלו בתחל' ובהיות' עומדי' שם באצילות הם עומדי זלמ\"ז וזה מלביש לזה \nוזל\"ז חוצה לו כנודע וזכור ענין זה ובהיותם שם לוקחים שפע הראוי להם כפי ס' מדרגתם \nכנ\"ל ואחר עלינו לשבח אז יורדין ג' עולמות למקומם עם השפע הראוי להם שקבלוה כבר \nבהיותם באצילות:\n\n"},{"index":3,"he":"הכוונה של קודם אשרי הנה קודם שתאמר אשרי תכוין בהויה דע\"ב דיודין שה\"ס עולם \nהאצילות ותכוין להמשיך שפע משם אל עולם הבריאה שהיא הויה דס\"ג וכן היא בחי' ה' \nראשונה שבשם ההויה וגם בחי' שם אל שדי. וכל עוד שאתה אומר הסדר הזה מן אשרי עד סיום \nקדושת ובא לציון תמיד תכוין בשמות הנז' שהם הויה דס\"ג וה\"א ראשונה שבשם וא\"ל שדי \nלפי שכל הסדר הזה הוא בעולם הבריאה זהו מה שתכוין קודם שתאמר אשרי וגם תמיד כל עוד \nשאתה אומר הסדר הנז':\n\n"},{"index":4,"he":"ועתה נבאר הכוונה שתכוין במזמור עצמו הנה נת\"ל כי בנ\"א העלינו בחי' מ\"ן מבחי' נפשות \nבלבד ואז גם הזכר לא נתן בה בחי' מ\"ד חלא מבחי' נפש בלבד מצד הזכר ואמנם עתה באשרי \nיושבי ביתך תכוין להעלות מ\"ן דבחי' הרוח שיש בג' עולמו' הנז' והטעם הוא כי אין \nהנר\"ן באים לוולד בפעם אחת ולכן תחילה באה הנפש ועתה באשרי בא הרוח וכמו שנתבאר ג' \nהויות דב\"ן בנ\"א כנ\"ל להעלות ג' חלקי בירורי הנפש שבג' עולמות בי\"ע בבחי' מ\"ן כמו \nכן נרמזו באשרי שלש הויות דב\"ן להעלות מ\"ן של רוח משלש עולמות ההם ותכוין כי גם \nהדכורא עתה נותן בה טיפת מ\"ד של בחי' הרוח ואלו הם ג\"פ ב\"ן הנז' הא' ר\"ת וס\"ת של \nשני תיבות ארוממך אלה\"י וס\"ת מלת המלך ב\"ן שני הוא ר\"ת ארוממך אלקי המלך עם מלת \nאלקי כולה הרי ב\"ן שני. ב\"ן ג' הוא נרמז במל' בכל יום אברכך בכל בגי' ב\"ן. עוד יש \nכוונה א' באופן א' והוא כי הנה כתיב שארה כסתה ועונתה לא יגרע. ובנ\"א הורדנו אל \n"},{"index":5,"he":"הנקבה בחי' העונה שהוא הזווג ועתה באשרי אנו מורידין לה מלמעלה בחי' שארה שהם \nהמזונות וזה נרמז במלת אשרי שהוא אותיות שארה וכמו שלענין העונה נרמזו ג\"פ ב\"ן כן \nלענין המזונות הוזכרו ג\"פ אשרי והם אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו אשרי יושבי \nביתך וזהו הטעם שתקנו לומר ב' פסוקים של אשרי יושבי ביתך ואשרי העם שככה לו. אעפ\"י \nשאינן מכלל מזמור תהלה לדוד ארוממך אלקי כו' לרמוז ג' אשרי כנגד המזונות של שלש \nעולמות ובמזמור אשרי שאחר ברוך שאמר נת' שם כוונת פסוק פותח את ידיך כו' ע\"ש:\n\n"},{"index":6,"he":"מזמור יענך ה' ביום צרה כו' עתה תכוין להעלות מ\"ן של בחינת נשמה אשר בג' עולמות \nבי\"ע כנ\"ל ולכן נרמזו כאן ג\"פ ב\"ן אחרים ואלו הם הא' הוא ס\"ת שם אלקי יעקב גי' ב\"ן. \nהב' הוא ר\"ת נרננה בישועתיך ב\"ן. הג' הוא ס\"ת יעננו ביום קראנו גי' ב\"ן. ותכוין כי \nגם הזכר נותן בה טפת מ\"ד של נשמות דכורין:\n\n"},{"index":7,"he":"גם צריך לכוין במזמור הזה כמה שמות של יב\"ק שהם בגימט' ידוד אלקים ואלו הם יענך ה' \nביום צרה ר\"ת יב\"ק ונפלו ואנחנו קמנו ר\"ת יב\"ק ואנחנו קמנו ונתעודד ר\"ת יב\"ק \nונתעודד ידוד הושיעה המלך ר\"ת ויה\"ה והוא צירוף א' מי\"ב צירופי ההויה ולכן להורות \nזה צריך לחבר מלת המלך עם מלת הושיעה ולתת טעם מפסיק אחר תיבת המלך ואח\"כ תאמר \nיעננו ביום קראנו וגם כי ר\"ת יעננו ביום קראנו הוא בגימ' יב\"ק גם תכוון כוונה א' \nבזה המזמור והוא כי תכוין שבמזמור זה יש ע' תיבות כמנין ע' קלין דיולדה וכנז' בזוהר \nפ' פינחס וביאור ענין זה הוא כך כי הנה נת\"ל שבנ\"א היה זווג יעקב ורחל ואז נתעברה \nרחל מאותו הזווג ונשאר' מעוברת בהיותה בעולם האצילות. ואמנם צריך לינתן באותו העובר \nאשר בתוכ' שפע גמור שלם בנר\"ן ואח\"כ נולד הוולד ההוא והשפע ההוא וכל עולם ועולם \nלוקח חלקו מאותו הוולד הנולד והנה חלק הנשמה לוקחתו הבריאה וחלק הרוח לוקחתו היצירה \n"},{"index":8,"he":"וחלק הנפש לוקחתו העשיה והנה הנקב' הנז' יורדת מן האצילות אל עולם הבריאה בהיותו \nעדיין למע' באצילות כנז' ושם בעולם הבריאה יולדת הנקבה הנז' וכאשר צועקת אותם \nהקולות כשרוצה לילד אז מזדווג הזכר עמה בבחי' חלק הנשמה ונגמר העובר גם בחלק הנשמה \nכנז' וע\"י הזווג הזה נפתח רחמה ויולדת ויוצא הוולד בעולם הבריאה. והנה במזמור הזה \nשל יענך ה' הוא זמן זעקת היולדת דראמת ע' קלין כנז' והם כמנין ע' תיבין שבמזמור הזה \nואז ניתן בעובר ההוא חלק הנשמה כי בנפילת אפים ניתן בו כח הנפש. ובאשרי כח הרוח \nויענך כח הנשמה כנ\"ל וענין זה נעשה ע\"י זווג זה המחודש עתה כנז'. והנה היא עתה \nבעולם הבריאה ואח\"כ יולדת וזמן לידתה הוא בקדושת ובא לציון גואל ומה שיולדת מתחלקת \nבג' עולמות בי\"ע ובתחלה ניתן בבריאה חלק הנוגע לה בשפע והוולד ההוא הנולד הוא בחי' \nהנשמה כנז' וז\"ס קדושת ובא לציון כי הוא בחי' קדוש' נמשכ' מלמע' מן האצילות וקראו' \n"},{"index":9,"he":"בזו' פ' תרומה בשם תוס' קדו' שהוא בחי' קדושה הניתנת עתה אל הבריאה והיא כדוגמת \nהקדוש' שבעולם האצילות וכדוגמתה יולדת עתה בעולם הבריאה ואמנם הקדושה הזו נתקנ' \nבשתי לשונות לשון הקדש ותרגום. הטעם הוא כי צריך להמשיך השפע והאורות הנז' אל עולם \nהבריאה בבחי' פנים ובבחי' אחור ולכן נאמר' בלשון הקדש כנגד בחי' הפנים ובלשון תרגום \nכנגד בחי' האחוריים כמבואר אצלינו בענין קריאת הפר' שמו\"ת כי לשון התרגום הוא בחי' \nהאחוריים העליוני'. והנה ראיתי מן המדקדקים שאין לומר מלו' התרגום בקול רם אלא בלחש \nויש שאינן חוששין ומנהג מורי ז\"ל היה לאומרם בקול רם ולא היה חושש למדקדקים לאומרם \nבלחש ואמנם כוונת קדושת זו נתבאר באורך לעיל גבי נקדישך ונעריצך וע\"ש ועכ\"ז נכתוב \nכאן קיצור א' והוא כי להיות קדושה זו היא דוגמת קדושה שבאצילות כנז' כי יולדת \nדוגמת' בעולם הבריאה לכן יש בה הארת ג' מוחין חב\"ד ודוגמת' יולדת בבריאה וה\"ס ג\"פ \n"},{"index":10,"he":"קק\"ק וכולם כנגד החכמה וברוך כבוד ה' ממקומו כנגד הבינה. וה' ימלוך לעולם ועד כנגד \nהדעת וכבר נתבאר כל זה בקדושת נקדישך כו' גם נתבאר שם כי פסוק של ה' ימלוך שא\"א עתה \nבקדושת ובא לציון הוא כנגד מה שאומר י' בקדוש' נקדישך ובדברי קדשך כתוב לאמר ימלוך \nה' לעולם אלקיך ציון גם שם ביארנו ענין פסוק ה' חפץ למען צדקו כו' שנתקן בסוף קדושת \nובא לציון ושם ביארנו שצריך לכוין בר\"ת של צ'דקו י'גדיל ת'ורה שהוא שם צי\"ת הנרמז \nבג' אותיות אחרונות של שם שקוצי\"ת משם בן מ\"ב אותיות גם תכוין כי שם אבגית\"צ נרמז \nבר\"ת של צ'דקו י'גדיל ת'ורה ו'יאדיר שעולה בגימטריא כך:\n\n"},{"index":11,"he":"(עיין בפע\"ח בפ\"ד משער קריאת התורה הגהה להר\"מ זלה\"ה מה שכתב ע\"ז). וגם מביא מספר \nמלכיאל שמחק זאת מספרו עיי\"ש:\n\nובאמרו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו כו' צריך לכוין בכוונה גמורה כי הנה עתה אנו \nבעולם הבריאה אשר משם נמשכת התורה שניתנה לנו וכנז' בזוהר בראשי' וז\"ל אית אורייתא \nדאצילות ואית אורייתא דבריאה כו' גם מן הבריאה נמשכו נשמות ישראל בסו' מ\"ש רז\"ל כל \nהנשמות חצובות מכסא הכבוד כי משם החלק הנקרא נשמה וזה נרמז באומרו ברוך אלקינו \nשבראנו לכבודו שה\"ס עולם הבריאה. והבדילנו מן התועים בסוד מה שברא נשמתינו מן הטוב \nשבעולם הבריאה והבדילנו ע\"י מן התועים. ונתן לנו תורת אמת היא התורה שנתנה לנו \nמעול' הבריאה ולכן בכאן אנו מתפללים שיפתח לבנו בתורתו שמן הבריאה וצריך לכוין כל \nזה בכוונה גמורה ובזה ית\"ל מש\"ל שיכוין בשם צי\"ת מן שקוצי\"ת בר\"ת צדקו יגדיל תורה \nוהטעם הוא לפי ששם שקוצי\"ת הוא השם הז' האחרון שבז' שמות של שם בן מ\"ב כנודע שהוא \n"},{"index":12,"he":"בעולם היצירה כמבואר אצלינו בענין אנא בכח כו' ונודע כי זה השם הז' האחרון שבז' \nשמות הוא כנגד יום שבת שהוא יום הז' והנה שם זה הוא בהיכל הז' העליון הנקרא היכל \nקה\"ק דעולם היצירה שהוא כנגד בינה דבריאה ושם זה הוא עולה בגי' ת\"ק כמנין אותיות \nמלוי שם שדי ומשם סוד התורה כי השם הזה הוא כנגד יום השבת שהוא יום השביעי:\n\n"},{"index":13,"he":"ענין הקדיש שלאחר ובא לציון גואל נתבאר לעיל בענין קדיש של הקרבנות ושם נתבאר שצריך \nלכוין בשתי בחי' מ\"ב שבו להוריד הארה מן הבריאה אל היצירה ע\"י שני בחי' מ\"ב הא' \nמבחי' הויה דס\"ג והשני מבחינת הויה דע\"ב דמלוי יודין:\n\nונבאר ענין כוונת תפלה לדוד וענין זה נרמז בזוהר פ' פינחס וכבר נתבאר לעיל בס' \nמדרגות תפלת השחר שצריך לכוין להוריד בתחילה אור מן הויה דע\"ב שבאצילות אל היצירה \nואח\"כ מהויה דס\"ג שבבריאה אל היצירה כי כל סדר זה של תפלה לדוד הוא בעולם היצירה \nכנ\"ל ולכן צריך לכוין בסדר הזה תמיד אל אות ו' שבהויה ואל הויה דאלפין דמ\"ה ואל שם \nא\"ל ידוד שאלו השמות הם בעולם היצירה. והנה עתה יורד השפע הנוגע לחלק היצירה וה\"ס \nהרוחין כנ\"ל במזמור יענך ה' כו' וכבר נת\"ל באשרי יושבי ביתך שעדיין ג' עולמות בי\"ע \nהם למעלה באצילות אלא שבהיותם שם לוקחים כאו\"א שפע הראוי להם זא\"ז כסדר המדרגות:\n\n"},{"index":14,"he":"ענין הקדיש שלאחר תפלה לדוד גם הוא נת\"ל בקדיש של הקרבנות ושם נת' שיכוין בו להוריד \nהארה מן היצירה אל העשיה ע\"י ב' בחי' של מ\"ב א' של הויה דס\"ג וא' של הויה דמ\"ה:\n\nענין פטום הקטורת שלאחר התפלה נזכר בזוהר פ' פנחס וכבר נת\"ל שהסדר הזה הוא בעשיה \nולכן יכוין בו באות ה' אחרונה של הויה ובהויה דב\"ן דההין ובשם אל אדני שאלו השמות \nהם בעשיה. ענין הקדיש שלאחר פטום הקטורת גם הוא נת\"ל בקדיש של הקרבנות ושם הארכנו \nבביאורו והוא הנקרא קדיש יתמי וע\"ש בביאורו ענין ברכו שאומרים אחר זה הקדיש ופה \nנבאר גם ענין ברכו הראשון:\n\n"},{"index":15,"he":"הנה בברכו הא' של קודם יוצר תכוין אל שם ההויה העולה כ\"ו ואח\"כ בריבועו שהוא \nהאחוריים שלו כזה י יה יהו ידוד והם בגי' ע\"ב ואם תמלא עשרה אותיות אלו דאחוריים \nבמלוי אלפין יהיו בגי' ק\"ל ותצרף כ\"ו והע\"ב והק\"ל שלשתם יחד יהיו בגי' ברכו וכמנין \nברוך ה' המבורך אבל בברכו זה האחרון הוא באופן אחר כי תכוין בג' בחי' מ\"ב שיש בג' \nהויות דע\"ב ס\"ג מ\"ה ושלשתם הם בגי' קכ\"ו ותצרף עם קכ\"ו ג' מלויי עס\"מ שהם מ\"ו ל\"ז \nי\"ט שעולים בגימטריא ק\"ב יהיה סך הכל כמנין ברכו וברוך וז\"ס המברך חסר ו' שהם מ\"ב \nר\"ך כנז' בזוהר פ' תצוה. והנה מ\"ב הם בחי' ג' מ\"ב הנז' ונתבאר בכוונת ברכו של שבת \nוע\"ש. ור\"ך הם ג' מילוייהם שהם יותר רכים וחלשים מן המ\"ב שהם בחי' דינין חזקים \nכנודע:\n\n"},{"index":16,"he":"ודע כי ב\"פ ברכו של תפלת ערבית דליל שבת ג\"כ תכוין בהם ב' כוונות האלו. הראשונה \nבברכו הראשון והשני' בברכו השני. עוד מ\"כ בקונטריסי כוונה א' בברכו מה ששמעתי \nמזולתי וזו היא:\n\nבענין ב\"פ ברכו שהם א' קודם התפלה וא' לאחר התפלה דימי החול כבר נתבאר עניינם בענין \nב\"פ ברכו שיש בליל שבת דוקא ולאדם הזה מצאתי כוונות אלו שנוהגים אף בימי החול ואני \nלא קבלתי כן. והכוונה שבברכו הראשון יכוין בשם הויה פשוטה העולה כ\"ו ובאחוריים \nפשוטים שלה העולים ע\"ב ובאחוריים מלאים דאלפין העולים ק\"ל ושלשתם בגי' ברכו. ובברכו \nהאחרון יכוין בג\"פ מ\"ב שיש בג' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה כנודע גם מצאתי בזה שינוי א' והוא \nשיכוין כי המוברך הם מ\"ב ר\"ך כנז' בזוהר פרשת תצוה וה\"ס הגבו' הנקראים מ\"ב שמתחברות \nעם החסדים ומתמתקות ונעשים ר\"ך: \n"}]}
