{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-51","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":51,"title":"שער הכוונות - דרושי תפילת המנחה דרוש א","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי תפילת המנחה דרוש א","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי תפילת המנחה דרוש א \nדרוש א':\n\nבענין תפלת מנחה כבר נתבאר אצלינו בדרושי' בענין השינויים שיש בין התפלות דחול ושבת \nאמנם קיצור הדברים הוא זה כי הנה זווג דתפלת המנחה הוא ישראל עם לאה שהוא בחצי \nהעליון דז\"א מחזה ולמעלה. וכבר נודע כי שם במקום החזה הוא מקום היסוד הראשון דז\"א \nכי שם מסתיימים ו' קצוות העיקריי' של ז\"א עצמו כי מה שהיו תחילה חג\"ת ונה\"י נעשו לו \nעתה חב\"ד וחג\"ת ובבחי' היסוד ההוא אשר שם מזדווג עם לאה אבל רחל היא עם ז\"א אחור \nבאחור אלא שכיון שלאה חזרה בצד פנים נשאר מקום פנוי לרחל ואז נגדלת אחור באחור שוה \nבשוה בכל שיעור קומת ז\"א כולו עד ראשו. אמנם רחל אינה מזדווגת עמו לסיבה הנז' כי \nהיא אחו' באחו' אבל יש ספק אם בתפלת המנחה נכנסין בז\"א הו\"ק דמוחין דמצד אימא בלבד. \nאו אם גם נכנסי' אף הג\"ר דמוחין דמצד אימא. גם אני מסופק אם נכנסין בו ו\"ק דמוחין \nדאימא לבד וגם נכנסין הו\"ק דמוחין דאבא לבד ע\"ד שהוא בתפלת ערבית אמנם פשיטא לי \n"},{"index":2,"he":"שנכנסין בו מוחין דו\"ק דגדלות דמצד אימא. והנה בדרוש הא' שביארנו לעיל בדרושי ק\"ש \nדשחרית ושם נת' באורך ענין תפלת המנחה וטעם למה אין בה יחוד ק\"ש ולמה יש בה נ\"א \nוע\"ש היטב. גם נתבאר שם כי לפי שנשאר בז\"א עדיין הרושם של אותם המו' שנכנסו בו \nבשחרי' לכן אין צורך לחזור עתה לומר ק\"ש עוד פ\"א אמנם עכ\"ז מכח ההוא רשימו יש זווג \nגמור במנח' כנז' ולכן יש בו נ\"א אמנם הוא נמשך מכח הארת ק\"ש דשחרית כנז' שם. גם \nנתבאר כי תפי' המנחה היא דינין לפי שהזווג הזה הוא של לאה שהיא דינין וגם כי רחל \nשהיא רחמים עומדת אחור באחור וכנ\"ל בדרוש שקדם לזה ולא עוד אלא שאין לו עתה מוחין \nחדשים אלא מן הרשימו של המוחין דשחרית ולכן הוא זמן שליטת הדינים אבל אינו כמו \nבערבית כי אז תכלית שליט' הדינין כמו שנתבאר בדרוש שקדם לזה ואמנם פ\"א שמעתי ממורי \nז\"ל כי תפלת המנחה היא דינא קשיא ולכן אין העיקר שלה רק תפלת העמידה ואין בה יחוד \n"},{"index":3,"he":"ק\"ש:\n\nאמנם היא בעולם האצילות אבל אם היינו מחברים עמה ומזכירי' אח היכלי עולם הבריאה היו \nהקלי' מתעוררות בעולם אמנם תפלת ערבית היא דינא רפיא כו' כמשי\"ת בע\"ה יע\"ש: \nשער הכוונות - דרושי תפילת המנחה דרוש ב \nדרוש ב':\n\nבענין תפלת המנחה מיוסד על פ' ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו כו' ופסוקי' אחרים. \nהנה נודע מ\"ש בזוהר תרומה קס\"ו ע\"ב ענין אותם הי\"ש עלמין דשריין תחות כורסיא ר\"ז \nכמנין אור בסטרא דימינ' וק\"ג עולמות בסטרא דשמאלא כו' וביאור הענין הזה נת' במקומו \nאמנם אותם ק\"ג עולמות דבסטר שמאלא הם בגי' מנחה לפי שהם מתעוררים אחר חצות היום אשר \nאז מתעורר שמאלו של יצחק ולכן נקרא תפלת המנחה גם דע כי הנה כל הדינים הם מגבורות \nמנצפך ואותיות מ\"ן דמנחה הם שני אותיות ראשונות דמנצפך. גם נודע כי כל הה\"ג דמנצפ\"ך \nחוזרין להתקבץ בחוטמא קדישא אות ח' אשר שם הוא מקום ומקור כל הדינין והתבסמותם \nכמבואר אצלינו בפ' ואסף איש טהור את אפר הפרה כו' וע\"ש ואח\"כ הם נמשכין בפומא קדישא \n"},{"index":4,"he":"אשר היא אות ה' כנודע וז\"ס ב' אותיות ח\"ה של מנחה והרי נתבאר איך שם מנחה מורה על \nמציאות הדינין של הגבור' שהם ק\"ג כמנין מנחה. והנה נתבאר כי הזווג דמנחה הוא בסוד \nאחור באחור כשיעור קומת ז\"א כולו. וענין זה לא היה אלא במשכן שילה וזהו מה שרמזו \nרז\"ל אל המנוחה זו משכן שילה ואל הנחלה זו בית עולמים כי שם במשכן שילה היה הזווג \nג\"כ ע\"ד הנז'. ואלו הם אותיות מנוחה מנחה ו' פי' כי המנחה היא בחי' הגבורה דז\"א \nהנק' ו' גם ז\"ס וירא מנוחה כי טוב כי הוא נמשך מן הר\"ז עולמות דבסטר ימינא שהוא \nהחסד הנק' טוב ובהצטרפו' כולם הם י\"ש עולמות והנה אותיות אלו של מנחה המורות על \nהגבו' והדינים יחזרו לעתיד לבא ויהיו אותיות נחמה. ונחזור לבאר הפסוק שאמר ויקח מן \nהבא בידו מנחה לעשו. כי הנה המנחה ה\"ס ק\"ג עולמות שביד שמאל והיא הגבו'. וזמ\"ש ויקח \nמן הבא בידו מנחה לעשו אחיו ולא אמר בידיו לשון רבים רק בידו לשון יחיד כי יען היא \n"},{"index":5,"he":"יד שמאלית דיעקב ז\"א ולפי שעשו הרשע נמשך מן הגבו' לכן נתן לו חלקו משם ועשו הרשע \nרמז לו כי גם הוא אם ירצה יוכל להתאחז ולינק מכל הי\"ש עולמות ע\"י קטרוגו שיכול \nלקטרג על ישראל וז\"ש אחי י\"ש לי רב כלו' כל הי\"ש הם לי אם ארצה לקטרג על ישראל:\n\nענין הוידוי של אחר תפלת המנחה גם הוא ע\"ד מה שביארנו בוידוי דשחרית שתכה באגרוף על \nהחזה בכל תיבה ותיב' מן תיבות הוידוי ובאותה הכוונה עצמה שביארתי בתפל' שחרית. ענין \nהקדישים של תפלת המנחה כבר נתבאר לעיל עם שאר הקדישים של תפילת שחרית ושם כתבתי \nביאור כוונתם גבי קדיש הודו:\n\n"},{"index":6,"he":"שאר מנהגים שיש בתפלת המנחה הנה בענין הצדקה עיקר נתינתה היא בשחרית גבי ויברך דוד \nכנ\"ל. אבל עתה בזמן המנחה הוא זמן הדינים ואינו כ\"כ מוכרח נתינת הצדקה עתה כמו \nבשחרית אבל עכ\"ז היה מורז\"ל נוהג לתת צדקה גם במנחה קודם שיתחיל להתפלל והיה נותן \nשלש פרוטות ע\"ד מ\"ש בשחרית גם היה נזהר מאד לאומרה בטלית ותפילין וכבר כתבתי בתפל' \nשחרית כי בראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כסבר' ר\"ת ואח\"כ עשה זוג תפילין ע\"ד \nשימושא רבא והיה מניחם בתפל' המנחה והיה נזהר מאד לא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר \nשקיעת החמה ותיכף היה מסירם מעל ראשו והיה חושש בדבר זה מאד. וכבר נת\"ל ג\"כ ענין זה \nגבי נוסח התפלה בסופה. גם היה נזהר מאד בתכלית שלא לאומרה בלא חזרה אלא בתחיל' בלחש \nואח\"כ בקו\"ר כמו בתפלת שחרית ומכ\"ש בתפל' שחרית ומוסף ואף אם היה סמוך לשקיעת החמה \nמעט. ולא עוד אלא אפי' אם היה בע\"ש קודם לשקיעת החמה היה או' בלחש ואח\"כ או' בקו\"ר \n"},{"index":7,"he":"גם היה נזהר מאד שלא לאומרה אלא סמוך לשקיעת החמה כנז' בגמ' על פסוק יראוך עם שמש \nכו' גם צריך לזהר שבעת העמידם של תפלת המנחה בלבד שתאסו' ותחבק ב' ידיך זו ע\"ג זו \nיד ימנית על השמאלית גם צריך שתעצום עיניך ותסגרם בעת עמידת תפלת המנחה בלבד וכבר \nנתבאר ב' עניינים אלו וביאור הכוונה שצריך לכוין בשניהם לקמן באותם הדרושים של \nשינויים שיש בין שלש תפלות וע\"ש: \n"},{"index":8,"he":"שער הכוונות - דרושי תפילת ערבית דרוש א \nדרוש א':\n\nבתפילת ערבית ובתחילה אכתוב המנהגים אשר בתפלת ערבית המזמורים שנהגו לומר קודם תפלת \nערבית לא היה נוהג מורי ז\"ל לומר שום מזמור כלל זולתי ג' פסוקים אלו והם ה' צבאות \nעמנו משגב כו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. ה' הושיעה המלך כו' ואח\"כ אומר קדיש \nוברכו ותפלת ערבית וכן בליל מ\"ש לא היה נוהג לומר אלפא ביתא ואותם המזמו' כלל \nובענין הצדקה אין צורך לתת קודם תפלת ערבית כמו בשחרית יען שעתה הוא זמן דיני' \nקשים. גם ענין הנ\"ל בתפלת המנחה והוא ליזהר לאסור ולחבק שתי ידיו זו ע\"ג זו וכן \nלסגור ולעצום עיניו בעת התפלה כל זה צריך לעשותו גם בתפילת ערבית. אבל כאן יש יתרון \nאחר והוא כי עתה בתפלת ערבית צריך לעשות ב' דברים אלו משע' שמתחיל אשר בדברו מעריב \nערבים כו' עד תשלום כל העמידה כול' וטעם הדבר נתבאר שם בתפלת שחרית בדרושים הנז' \nאשר שם וע\"ש הטיב:\n"},{"index":9,"he":"\nתפלת ערבית איננה כתפלת המנחה כי תפלת המנחה היא דינא קשי' כנ\"ל במקומה ולכן עיקרה \nהיא העמידה אשר היא בעולם האצילות אבל תפלת ערבית היא דינא רפיא ולכן אנו אומרים פה \nיחוד ק\"ש עם ברכותיה אשר ה\"ס היכלי עולם הבריאה כנודע אבל איננה דומה לת\"ש כי אז \nשהיה בקר והיה החסד מתעורר בו היה בנו כח ויכולת להעלות ד' עולמות מן העשיה עד \nהאצילות ולכן נסדרו אותם הארבע סדרים של הקרבנות והזמירות והיוצר והעמידה כנ\"ל \nבמקומו באורך אבל עתה בערבית כיון שהוא דין אין בנו כח רק להעלות היכלי הבריאה בלבד \nשהוא עולם העליון מכולם ואין בו קלי' ואלו היה דינא קשיא לא היינו מעלי' אפי' היכלי \nהבריאה אבל כיון שהיא דינא רפיא אנו יכולים להעלותם ועכ\"ז אין אנו מזכירין מהם רק \nהיכלי הרחמים בלבד כמשי\"ת:\n\n"},{"index":10,"he":"ונבאר תחלה ענין ההיכלות אלו מה ענינם ואח\"כ נחזור אל עניינינו דע כי הנה בכל עולם \nועולם מד' עולמות אבי\"ע יש בו ה' פרצו' שהם א\"א ואו\"א וזו\"ן וכל אחד מהם כולל ז' \nהיכלות, שבו כלולין י\"ס שבו, והנה ז\"א שבבריאה יש לו ז' היכלין דכורין הכוללים י\"ס \nואלו הם ההיכלות של תפלת יוצר בתפלת שחרית כנ\"ל במקומו. אבל גם היכלי הנוק' נכללין \nאז עמהם אבל אלו ההיכלות של יוצר דערבית הם ז' היכלות נוקבין דז\"א דבריאה. ודע כי \nאלו ז' היכלי ז\"א וז' היכלי נוק' דבריאה הם נק' שבע נערות אסתר לפי שכולם הם בחי' \nהיכלין נוקבין בערך ההיכלות דאו\"א שהם דכורין והם נק' שבעת הסריסים המשרתים את פני \nהמלך כו' משום דמסרסין גרמייהו מן הזווג בימי החול ואינם נפתחים אלא ביוצר דשבת \nכמשי\"ת בע\"ה וע\"ש. ועתה נבאר פרטן הנה ברכת מעריב ערבים היא בהיכל לבנת הספיר של \nהנקבה כנז' ונודע כי ההיכל זה הוא בחי' יסוד כנז' בתפלת יוצר דשחרית וזמ\"ש בברכה זו \n"},{"index":11,"he":"המבדיל בין יום ובין לילה כי הוא בחי' הרקיע שהוא היסוד המבדיל בין מים למים וזמ\"ש \nה' צבאות שמו' ה' הוא יסוד הכולל נו\"ה עמו הנקרא צבאות:\n\nברכת אהבת עולם היא בהיכל אהבה דנוק' דבריאה כי גם זה הוא היכל רחמים כמו היסוד אבל \nשאר ההיכלות לא נזכרו פה כוונת יחוד הק\"ש דערבי' היא ממש ע\"ד הק\"ש דשחרי' וכבר \nנתבאר שם ג' חלוקים שיש ביניהם וכוונת רמ\"ח תיבותיה ה\"ס רמ\"ח איברי ז\"א דאצילות \nשיורדין למטה ומצטיירין בהיכל אהבה דנוק' דז\"א דבריאה ע\"ד מה שנתבאר בהיכל אהבה \nדדכור' דז\"א דבריאה דיוצר דשחרית:\n\n"},{"index":12,"he":"אמת ואמונה הוא בהיכל הרצון דנוקבא דבריאה ולכן צ\"ל אמת ואמונה כי אמונה היא מדת \nלילה אבל ביום צריך להזכיר מדת יום ולכן א\"א אמת ויציב שהוא בהיכל הרצון דדכו' דז\"א \nדבריאה. גם לטעם זה בבקר אומרים יוצר אור ובלילה מעריב ערבים זה אור וזה חושך דכור' \nונוק' כנודע:\n\n"},{"index":13,"he":"השכיבנו אבינו כו' הוא בהיכל ק\"ק נוק' דבריאה והוא הנק' מטתו שלשלמה אשר שם נעשה \nהזווג של תפלת ערבית וכאן ה\"ס השכיבה על המטה שה\"ס הזווג והענין הוא כי ביום אנו \nמעלי' את הנוק' בעולם האצילות ושם תזדווג עם ז\"א בעלה ולכן אין אנו אומרים אז ברכת \nהשכיבנו אמנם פ' ה' שפתי תפתח הוא בחי' היכל ק\"ק דדכורא דבריאה והוא מתדבק ונקשר \nיחד עם העולם האצילות ועליו ארז\"ל דכגאולה אריכתא דמיא ולכן פסוק זה נאמר מעומד כי \nכל ענייני הדכורא הם בעמיד'. אבל ברכת השכיבנו היא בהיכל ק\"ק דנוק' דבריאה ולכן היא \nאין בה עמידה כי כל ענייני הנוק' הם מיושב כנז' בזו' והנה עתה יורד ז\"א בהיכל הזה \nושם מזדווג עם הנקב'. אבל דע כי ביום הזווג הוא עם ז\"א עצמו אבל עתה בלילה אין \nהזווג רק בבחי' היסוד לבדו שיורד בהיכל הזה והוא לבדו המזדווג עמה:\n\n"},{"index":14,"he":"ועתה אבאר שינוי א' שיש בענין הזווגים של חול ושבת ובו ית' ביאור הברכה זו של \nהשכיבנו דע כי בתפלת ערבי' אין ז\"א מזדווג עם הנוק' רק היסוד בלבד והוא היורד בהיכל \nקה\"ק דנוק' דבריאה ושם מזדווג עם הנוק' אחור באחור ומן הזווג הזה נבראים נשמות של \nבני אדם הנולדים מן זווג תחתון הנעשה קודם חצות לילה ואחר ח\"ל הזווג העליון הוא \nדז\"א עצמו הנק' ת\"ת ומן הזווג ההוא נבראים מלאכים חדשים כנז' בפ' פקודי. ולכן נאסר \nלעמי הארץ הזווג התחתון קודם חצות לילה והותר להם אחר ח\"ל לפי שאז מתגלה הארה גדולה \nכיון שהוא זווג לברא מלאכים כנז' ובזווג דתפל' שחרית דחול הוא זווג זו\"ן אפין באפין \nלהוציא נשמות בני אדם אבל בשבת אחר חצות לילה יש יכולת בזווג עליון ההוא אפילו \nלהוציא נשמות בני אדם שהם יותר מעולים מהמלאכים כנודע וגם אז הם זו\"ן בזווג פנים \nבפנים ועתה נבאר ברכת השכיבנו כי הנה זווג זה ושכיבה זו היא אין בה זווג לצורך \n"},{"index":15,"he":"המלאכים לכן נקרא אבינו כי הוא לצורך נשמותינו התחתונים ולפי שהזווג הזה נעשה ע\"י \nהיסוד בלבד כנזכר לכן אמר לשלום שהוא היסוד וכנגד מה שהוא אחר היסוד אמר והעמידנו \nמלכנו לחיים טובים ולשלום. כי הת\"ת עצמו הוא המתגלה ומזדווג עם הנקבה ומביא עמו \nהמשך חיי הבינה הנקרא חיים טובים, וכנגד היסוד אמר ולשלום, נמצא כי לחיים טובים \nולשלום הם הת\"ת והיסוד, ולפי שהזווג הזה הוא לצורך בריאת נשמות מלאכים לכן אמר \nמלכנו כי אין מלך בלתי חיילות שהם המלאכים ויען שאחר חצות הוא זמן הקימה מן המטה \nאמר והעמידנו:\n\n"},{"index":16,"he":"וענין ברכת אבות של העמידה שמעתי ממורי ז\"ל שהוא באצילות ותכוין בה כי הנה בק\"ש של \nערבית נכנסו ו\"ק דמוחין דגדלות דמצד אימא כנ\"ל ועתה בברכת אבות נכנסין ו\"ק דמו' \nדגדלות דמצד אבא אבל ג\"ר דמוחין דגדלות בין מצד אבא בין מצד אימא אינן נכנסין כלל \nבתפלת ערבית והנה אעפ\"י שלעיל בברכת אבות דשחרית ביארנו כי אין הו\"ק דמוחין דאבא \nנכנסין עד שכבר נגמרו ליכנס ג\"ר דמוחין דאימא והטעם הוא כי שם כיון שעתידין לכנס \nלכן נכנסין כל המוחין דאימא יחד אבל עתה שאינן נכנסין ג\"ר דמוחין דאימא כלל לכן \nנכנסין ו\"ק דמוחין דאבא אעפ\"י שהם לא נכנסו ונמצא כי יש שינוי בין ברכת אבות דשחרית \nובין ברכת אבות דערבית וצריך כוונה אחרת בברכת אבות דערבית שלא ע\"ד אותה דשחרית \nועדיין לא זכיתי לשומעה מפי מורז\"ל:\n\n"},{"index":17,"he":"מנהגים בענין שכיבת הלילה. הנה בתחלת הלילה ישכב על צד שמאל כנז' בהרמב\"ם ז\"ל. ואחר \nח\"ל אם ירצה לישן יתהפך על צד ימינו ומועיל מאד לבטל כחות החיצונים עוד דע כי לילה \nלאו זמן ציצית הוא כנז' בגמרא. אמנם אין זה אלא בטלית גדולה שמתעטפין בו בשע' התפלה \nוהטעם הוא במה שנת' אצלנו בדרושי הציצית כי הטלית והציציות הוא בחי' אוה\"מ הנמשך \nמצד אימא עלאה אל ז\"א הנק' מדת יום אבל נוק' דז\"א הנקרא מדת לילה כי אז זמן שליטתה \nאין לה בחינת אור מקיף משם אבל הטלית קטן כבר נתבאר כי בחינתו הוא מבחינת זמן \nהקטנות שאז הז\"א הוא בבחינת העיבור דתלת כלילן בתלת ולכן נוהג אפילו בלילה לפי \nשבלילה הז\"א ישן בסוד העיבור שחוזר להתעבר בתוך אימא עיל' בסוד ג' דקטנות ובחי' זו \nאינה מתבטל אפילו בלילה כי דוקא טלית דבחי' הגדלות הוא שנפסק ומתבטל בלילה. אבל \nציצית דזמן ג' כלילן בג' אינו מתבטל כלל לעולם אפילו בלילה. ולכן צריך ליזהר שלא \n"},{"index":18,"he":"להסיר מעליו ציצית קטן לא ביום ולא בלילה וישכב עמו בלילה ויועיל מאד לבטל כחו' \nהחיצו' ואין מן שצריך להסיר אותו מעליו אלא בכניסתו לבית המרחץ וראי' לדבר ממה \nשאמרו בגמרא מנחות שכשנכנס דוד למרחץ וראה עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות \nעד שנסתכל במילה כו' ואם בהיותו ישן היה מסיר ציצית קטן א\"כ למה לא היה מצטער בכל \nלילה שהיה נשאר בלי שום מצוה אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דווקא \nבמרחץ. גם דע כי בחצות לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י\"ג \nמדות דויעבר זולתי בליל יום הכפורים וענין הסליחות שאומרים בלילי חדש אלול יתבאר \nבמקומו גבי תפלת ר\"ה גם אין ראוי לומר שום קינה ולא לעורר שום בכיה על חורבן הבית \nרק אחר חצות כנזכר בזוהר פעמים רבות פ' ויקהל כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכיה \nלמעלה על חורבן ב\"ה ואז זמנה האמיתית גם צריך ליזהר מאד האדם שלא להזכיר בפיו שם \n"},{"index":19,"he":"סמאל וז\"ם ושם אלקים אחרים לא תזכירו ובפרט בלילה שאז הוא זמן שליטתו וממשלתו. ולא \nעוד אלא שגם הוא אסור להזכיר מעין דברים אלו כגון אלו בני אדם הרגילים לומר בלשון \nלעז איל דיאב'לו וכיוצא בדברים אלו אין להזכירם כלל לפי שגם השדים הם בחלקו ומתגבר \nכח כשמזכירין אותם ופעם א' הייתי עם בני אדם בלילה ובתוך הדבריאה שהייתי מדבר עמהם \nהזכרתי שם סמאל ואח\"כ בבקר הלכתי לבית מורי ז\"ל ונסתכל בי וא\"ל הרי בלילה שעבר' \nעברת על לאו ושם אלקים אחרים לא תזכירו והזהר כל ימיך שלא תזכרנו לא שמו ממש ולא \nכיוצא בו ובפרט בלילה שאז ניתן לו כח להתגבר עליך ועל אחרים בסבתך אם תזכיר שמו \nועי' בשער הפסוקי' בפסוק זה ושם כו': \nשער הכוונות - דרושי תפילת ערבית דרוש ב \n"}]}
