{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-55","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":55,"title":"דרוש ו':","hebrewTitle":"דרוש ו':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ו':\n\nבברכת המפיל חבלי שינה כו' באורך הנה בברכ' זו נבאר כמה הקדמות רבות התועלת ושים \nלבך אליהם דע כי בששת ימי בראשית כשנברא העולם מצינו שבריאת אדם וחוה נבראו בע\"ש \nוה\"ס בחי' זו\"ן העליונים שנתקנו אז ביום ע\"ש וכמו שנבאר עניינם בע\"ה. והנה נודע כי \nז\"א נרמז באו' ו' דהויה והטעם הוא לפי שאין בו רק ו\"ק בלבד בתחילת אצילות והיו \nחסרין ממנו נ\"ר ואז הורידה אימא עלאה נה\"י שבה למטה בז\"א ומהם נתהוו ונעשו ג' מוחין \nבז\"א שהם חב\"ד ואז נתעלו החג\"ת הראשונים שלו ונעשו בבחי' תלת חללי גלגלת' דיליה \nובתוכם נתלבשו ג' מוחין הנז'. ואל יקשה בעיניך מ\"ש באד\"ז כי תלת מוחין דז\"א נתהוו \nמן או\"א ודעת והתשובה בזה הוא כי נודע שיש חילוק בין או\"א לברא וברתא כי ברא וברתא \nהם חלוקים זמ\"ז ואינם שוין בענין מיעוטם אבל או\"א כחדא שריין וחשובים כא' ואבא תדיר \nאתגניז גו אימא ונמצא שאעפ\"י שתמצ' תמיד כתוב בדברינו שהמוחין דז\"א נעשו מן נה\"י \n"},{"index":2,"he":"דאימא ודאי שג\"כ הם מכח אבא וכבר נתבאר זה באורך במקומו גם בזה תבין מ\"ש בזו' כי \nירכין דאימא אינון סתימין ולא אדכרו בשיר השירים וביאורו הוא כי נתלבשו תוך רישא \nדז\"א להיות לו שם בסוד מוחין ושם נסתתמו ואשתארו סתימין גו גלגלתא דז\"א ואחר שנעשו \nבו ג\"ר בדרך הנז' נמשך הארה מן חג\"ת שבו שנתעלו למעלה בסוד גלגלתא לנה\"י שבו ונעשו \nבו בחי' חג\"ת שבו של עכשיו ואח\"כ מכח הארה הגדולה שקנו נה\"י דיליה ונתעלו לבחי' \nחג\"ת נמשכה מהם הארה למטה של בחי' נה\"י ונתהוו בו בחי' נה\"י למטה והרי נשלם ז\"א \nבי\"ס שבו:\n\n"},{"index":3,"he":"ועתה נבאר בנין נוקבא דז\"א כי הנה בהגיע עת אצילות ת\"ת ז\"א כנ\"ל אז תיכף נקיב נקב \nבאחורי חזה שלו ושם נאצלה ראש הנוק' כנז' באד\"ר. והענין הוא כי ז\"א כלול מי\"ס \nבהתחברו עם המל' אמנם עדיין עתה בעת הזו שהוא בתחילת אצילותה אין במל' הזו רק חלק \nעשירי שבה בלבד ואינה נק' רק בחי' נקודה קטנה כנודע. ואח\"כ התחיל המאציל לתקנה \nולהגדיל' ולעשותה פרצוף גמור כלול מי\"ס ע\"י ט' נקו' שהוסיף בה כנז' וזה ענין תיקונה \nוהגדלתה כי בתחילה מבחי' האחוריים דנה\"י דז\"א נעשו בה ג' מוחין חב\"ד אבל נודע כי כל \nשיעור קומת' הוא שיעור אורך שמן החזה שלו ולמטה והוא כי הירכין שלו נחלקים לפרקין \nכנודע באופן שמן הת\"ת שלו דמן החזה ולמטה נעש' הכת' שבה ומן אחורי נה\"י שבו נעשו כל \nט\"ס שבה מחכמה עד מלכו' שבה כנודע אצלינו וכבר נתבאר כי לסיבה זו נקרא הנקבה בשם \nאות דלת כי שיעור קומתה אינו רק כנגד ד' ספירות אלו בלבד. אבל אין זה רק בהיותה \n"},{"index":4,"he":"אחור באחור ואחר שחוזרת פב\"פ נק' ה\"א ע\"ד מ\"ש בסבא דמשפטים בסוד יהודה דאתקריאת דלת \nואתקריאת ה\"א דא מסכנו ודא עתירו. והענין הוא כי בהיותה אחור באחור כנגד ד\"ס אלו \nנק' דלת דלה ועניה היושבת באחור ובחזרת פב\"פ אז נק' ה\"א בסו' העושר כי כבר זכתה \nלחזור אפין באפין והבן כלל זה של דלת ושל ה\"א היטב. והנה נמצא כי בהיות' באחור היא \nטפילה אליו וצריכה אליו שיאיר בה והוא פותח עיניו להשגיח ולהביט בה אבל אינו מביט \nאלא במקום החזה שבו ומשם נוקב אור עיניו ויוצא לאחור ומאיר בה כפי מה שהיה באצילות \nעצמו ובהיות הוא מביט בה גם א\"א מביט ומשגיח ומסתכל בז\"א כנז' באד\"ר ואחר שנתקנה \nבאחור כשבא ע\"ש עלה ברצון המאציל העליון להחזירה פב\"פ ויהיה זווגם שלם כי בהיותם \nאחור באחור או זווגם ג\"כ הוא אחור באחור ועוד כי בהיותה באחור צריכה להיות ג\"כ \nהנקבה גרועה וקטנה ממנו לפי שהנה היא אז מקבלת הארה ע\"י בעלה ולכן רצה להחזירה \n"},{"index":5,"he":"בפנים שיהיו שניהם שוים ואז מה עשה הפיל ה' אלקים תרדמה על האדם שהוא ז\"א ולא אשתאר \nביה רק קיסטא דחיות'. וביאור מילת קיסטא דחיותא הנז' בזוהר בכמה מקומות ר\"ל מדת \nהחיים פי' שעתה חזר ז\"א להיותו כבראשו' כמדתו שלא היו בעת אצילותו רק ו\"ק בלבד כנ\"ל \nובהיותו חוזר אל מדתו הראשונה אין בו כח להאיר בנוק' ולהשפיע בה לפי שאז אין בז\"א \nרק ו\"ק בלבד ונוק' אין בה בחי' מוחין ושום אבר מן גופא רק חלק עשירי מעשרה חלקים \nשיש לה בגדלות' כנ\"ל:\n\n"},{"index":6,"he":"והנה כשאין בו רק ו\"ק אין בו בחי' חיות רק אותו חלק העשירי מן החיות שהיה לו שהוא \nמגיע לנוק' ואז נחלק אותו החיות שאינו רק חלק העשירי בלבד ונחלק בו\"ק ובמלכות שבו \nוזהו ביאור קיסטא דחיותא כי הוא מדת חיי ז\"א בהיותו בבחי' אצילו' בן ו\"ק בלבד ובשער \nהפסוקים פ' וישב בפ' ויוסף הורד מצרימה נת' ענין השינה והחלום והפתרון מה עניינם \nבאר היט' ואחר שחזר ז\"א אל מדתו הראשונה בן ו\"ק בלבד נסתמו עיניו ועפעפיו ולא יכול \nלהשגיח ולהאיר בנוק' כבראשונה וגם הסתכלות א\"א בו נחסרה ממנו וכנגד הסתלקו' הארת \nעיני א\"א ממנו אמר המפיל חבלי שינה על עיני כי בחסרון הסתכלות עליון בו נפלה שינה \nבעיניו ומזה נמשך כי גם הוא סילק הארתו והשגחתו בנוק' וסגר עיניו בעפעפיו ולא נסתכל \nבה וכנגד זה אמר ותנומה על עפעפי ונמצא כי כמו שז\"א חזר למדתו הראשונה כן נוקבא אחר \nאשר הגדילה אחו' באחו' פרצוף שלם כנז' חזרה למדת' הראשונ' להיותה בסוד נקו' קטנה \n"},{"index":7,"he":"ע\"י הפל' התרדמה כנז' ולכן עתה נק' צלע ולא פרצוף וזש\"ה ויקח א' מצלעותיו ואחר \nשנתמעטה נסרה המאציל מאחוריו והעלה אותה למעלה כנגד הפנים דז\"א ואז האיר בה א\"א \nוהשלים תיקונה והגדילה ובנאה בנין שלם כמו שהיה בעלה בתחילה ונמצאו עתה שניהם שוין \nממש זה כזה אדם וחוה ואח\"כ חזרה הבינה להלביש נה\"י שלה ברישא דז\"א לעשות לו מוחין \nכנ\"ל ונמצא כי אז היו שניהם פב\"פ:\n\n"},{"index":8,"he":"אמר חיים הכותב נלע\"ד כי זה סוד עליית לאה למעלה כמו שנת\"ל בדרושים שקדמו ולכן היא \nכנגד פנים ממש דז\"א ואפשר שאח\"כ מתחברת עם כלים דרחל ונעשות שתיהן פרצוף א' ולהיות \nכי לאה היא אחוריים דאימא לכן עלתה למעלה והבן זה. אבל צריך שתדע כי יש שני בחי' של \nפב\"פ בחי' הא' היא זו שזכרנו עתה כי נעשו פב\"פ ע\"י המאציל העליון ואז באו אל הנקב' \nגם היא בחי' פנים מלמעלה מן המקום שנמשכו בחי' הפנים של ז\"א בחי' השנית היא כי \nאעפ\"י שחוזרים פב\"פ הוא מכנגד החזה דז\"א ולמטה כשיעור שהיתה עומדת בתחילה מאחוריו \nחזרה עתה להיות בפניו שיעור ההוא עצמו בלבד ואז נכנסין אורות הנה\"י דז\"א מצד בחי' \nהפנים שלהם ומאירים בה ונעשים בה ג' מוחים ואינם נמשכים מלמעל' כנז' כי כן עד\"ז \nבהיותה מאחוריו היו מאירים אחורי' דנה\"י שלו בה ונעשו בה ג' מוחין כנז\"ל. וצריך \nשתדע שאין הכונה לומר שהנה\"י שלו נעשו ממש מוחין דילה אמנם הכוונה היא שהנה\"י שלו \n"},{"index":9,"he":"מאירין בגלגלתא דילה ואז נעשה מהם גלגלתא א' לקבל בתוכה מוחין עלאין שיבואו אליה \nאבל אפשר שלפעמים אין בנקב' רק ג' אורות אלו דנה\"י דז\"א לבדם בסוד מוחין דנוק' \nולפעמים יש גרעון אחר גרוע מכל זה והוא שאפי' ג' הארות האלו דנה\"י דז\"א לבדם אינם \nבה בסוד מוחין רק בחי' ניצוצו' מתנוצצות מהם ובחי' זו השלישית היא בחי' מוחין דנוק' \nבימי החול שלא בזמן התפלה והסתכל ג' מיני מוחין אלו של הנוק' וזכרם ונמצ' מכל זה \nהנ\"ל שא\"א הוא המפיל שינה על עיני ז\"א שלא להסתכל בו וחוזר לבחי' ו\"ק ועי\"כ נמשכת \nתנומה על עפעפי ז\"א מלהשגיח בנוק' וגם היא חוזרת לבחי' נקו' א' ואח\"כ א\"א הנז' עצמו \nמגדיל ומאיר את הנוק' כנ\"ל וכנגד זה אנו אומרים ומאיר לאישון בת עין כי א\"א מאיר \nבנקבה הנק' אישון בת עין כנודע. והענין הוא כי בהיות המלכו' בסוד נקו' אין בה פרצוף \nשלם רק נקו' א' כלולה מי\"ס אבל אינם בה בפרטות ותמיד המל' עומדת בבחי' נקודה כנודע \n"},{"index":10,"he":"עד שאנו צריכים לבנותה בנין גמור ע\"י ברכת אבות כנ\"ל ואז בהיותה בסוד נקו' זו אז \nנק' המלכות אישון בת עין בכל ס' הזו' והתיקוני' וזכור היטיב כלל זה וזה ענין אומרו \nומאיר לאישון בת עין שהוא הנקו' הזאת וע\"י הארתו בה מגדילה ונעשי' פרצו' גמור כנ\"ל \nוצריך שתדע כי זו הנקו' יכולה לעמוד עם ז\"א פב\"פ בכל עת וזמן וזכור גם זה ועיין \nבהקדמת ביאור תפלות ר\"ה ושם נתבאר היטב ענין ומאיר לאישון בת עין וגם בדרוש התפילין \nלמה נוהגים ביום ולא בלילה נת' היטב טעם לזה שהנקו' הזו היא בחי' הכתר שבה ושאר הט' \nנקודות באים לה בסוד תוספת לבד:\n\n"},{"index":11,"he":"הכלל העולה מכל זה כי כל מה שנעשה בע\"ש בראשי' נעש' עתה בכל לילה כדי' שבשחרית \nבברכת שים שלום תחזור עמו פב\"פ. וכבר נת\"ל כי יש ב' בחי' פב\"פ ונמצא כי עתה בלילה \nהגבו' והדינים אשר מצד הנקב' מתגברין והיא הולכת ונגדלת עד שנמצא שבעת הבקר כל \nגבורותיה מתחברו' בנקו' ציון שבה ושם נעשה הזווג בסוד ה\"ג שבנקו' ציון שבה. ובזה \nית' לך ענין שליטת הנקבה בלילה הנז' בזו' לפי שהזכר אין לו שליט' אז כי נפלה שינה \nעל עיניו וביתא אתמסר בידהא בסוד ותקם בעוד לילה כו' כנודע:\n\n"},{"index":12,"he":"ועתה נבאר כונת ברכה זו יותר דרך סוד ורמז עם שהכל כונה א' היא עם מה שביארנו עתה \nוהכל נקשר זב\"ז הכה הסתכלות והארה העליונה נמשך מן הויה דע\"ב דיודין אל הויה דס\"ג \nומשם אל הויה דמ\"ה דאלפין ומשם אל הויה דב\"ן דההין אבל כל זה הוא בסוד מדת יום כי \nהשפע נמשך דרך הזכר כי הוא הגובר והשולט ביום אבל בלילה שאז מדת לילה גוברת נמשכה \nהארה מן הויה דע\"ב דיודין עצמה דרך ישר אל הויה דב\"ן דמלוי ההין ואז מתמלאת גם היא \nונעשית ביודן כמו הראשונה ולהיות כן צריך שתסתלק ההארה מהויה דס\"ג והויה דמ\"ה וכל \nזה נרמז בברכה זו של המפיל חבלי שינה על עיני היא הסתלקו' הארה מהויה דס\"ג הנקרא \nעיני לפי שיש במילויה ג' יודין הנק' עיינין כנז' בתיקונים תי' ע' ותנומה על עפעפי \nהיא הסתלקות ההארה מהויה דמ\"ה דאלפין ונק' עפעפי כי הוא לבוש אל הויה דס\"ג כנודע כי \nשלש אלפין דמ\"ה בהם מתלבשין ג' יודין דס\"ג כי אות יוד במילואה מצוירת באות א' כזה \n"},{"index":13,"he":"א' כמבואר אצלנו וגם ט\"א כי ציור האלפין הם ממש כדמו' עפעפי כי ב' יודין א' עליונה \nוא' תחתונה הם כדמות ב' עפעפיים וע\"י הסתלקות ההארה משתיהם נמשכת הארת הויה דע\"ב \nדיודין אל הויה דב\"ן דההין שהיא המלכות הנקרא אישון בת עין. וענין ההארה הזאת הוא \nבחינת התהפכותה להיותה מילואה ג\"כ ביודין כמו ההויה העליונה כנז': \n"},{"index":14,"he":"שער הכוונות - דרושי הלילה דרוש ז \nדרוש ז':\n\nהנה כבר נת\"ל ענין הק\"ש בדרושי ק\"ש דשחרית בתכלית הביאור בכל אותם הדרושי' כולם \nוע\"ש היטב גם לעיל בדרוש סדר הלילה בקצרה ביארנו כי הק\"ש הזו ודשחרית כונתם שוה \nזולתי בכמה פרטים שנתבארו שם באותם הדרושים דק\"ש דשחרית וע\"ש וגם בקצת פרטיים אחרים \nשהם בתיבו' אלו ה' אלקינו ה'. ובמילת לעולם ועד כנ\"ל בדרוש סדר הלילה בקצרה והנני \nמבארם עתה בע\"ה אבל צריך שתדע שעיק' כונה זו היא כדי לתקן ולכפר על עון א' חמור מאד \nאשר הוא המונע עליית הנשמה בלילה לאדוניה. וע\"י כונה זו נתקן האדם מאד מאד ממה שחטא \nואע\"פ שכבר נת' תיקונו בשער השביעי הנקרא שער רוה\"ק והוא תיקון המוציא שז\"ל הנה \nהתיקון ההוא יועיל לנקות לו עונו שלא יכנס לגהינם ושימחלו לו עונותיו אלו אבל עדיין \nצריך תיקון אחר גדול וחזק ממנו כמשי\"ת עתה בכונת ק\"ש זו והוא לתקן ולהחיות אותם \nהטיפות בעצמם שיצאו לבטלה ונכנסו בקלי' ולהחזירם אל הקדושה. וזה ענינו דע שבכל \n"},{"index":15,"he":"עבירות שבתורה אפי' החמורות אין בהם מי שמוליד מזיקין ממש כמו המוציא שז\"ל כמשי\"ת \nכי אפי' הבא על כל העריות שבתור' נולדי' משם ממזרים גופניים בעוה\"ז והאמת הוא שמי \nשעובר שאר עבירות מתלבשין בו המזיקין ונעשים קטגורים עליו אבל המוציא שז\"ל עונשו \nגדול לאין קץ. הלא תראה מה שהפליגו בזו' במקומות רבים ובפרט בפ' ויחי שאמרו שכל \nהעבירות תליין בתיובתא לבד ממוצי' שז\"ל דלית ליה תיובתא בר בטורח סגי ויתיר ולא חזי \nאפי מלכא לעלמין כו' וע\"ש. וזה ענינה דע כי המוציא שז\"ל פוגם במחשבה כי אינו משתמש \nבשום כלי ובשום ערוה ועונשו גדול שפוגם בדעת עליון דאו\"א וכמו שמעשיו הם זכר בלי \nנקבה כן כביכול גורם למעלה שממשיך אותה הטפה של אותה נשמה מן הזכר העליון ואינה \nנשפע' במלכו' אבל יוצא לחוץ אל הקלי' הנק' קליפ' נוגה הנז' בזוהר פ' ויקהל והיא ג\"כ \nסוד אותה טיקלא דאזדמנת בההוא סטרא דעשיקת נשמתין כנז' בתחלת הסבא דפ' משפטים דצ\"ה \n"},{"index":16,"he":"וצ\"ו. הנה אשת זנונים דס\"א פתי לחוה באמצעו' קליפ' נוגה כנז' שם פרשת ויקהל ונמשכת \nאותה הנשמה אליה ואז מתחב' בה כח מזיק אחד הנמשך מאותה אשת זנונים ונעשי בחי' גוף \nא' אל אותה הנשמה נמצא שהמוציא שז\"ל גורם שאותם טיפות של הנשמות שעתידות לצאת ממנו \nבבחי' בנים שיתערבו בס\"א ושם יתלבשו בגופו' הנעשות מסטרא דנחש אשת זנונים ונמצא \nשהפך והחזיר הקדושה אל הטומאה והטוב אל הרע. והנה כדי לתקן עון זה צריך שימית אותם \nהגופות הטמאות המלבישים לאותם הנשמות ועי\"כ אותם הנשמו' יברחו משם ויחזרו אל שרשם \nשבקדושה ונמצא שצריך שני כונות אחת להמית הגופות ההם. ב' להחזיר הנשמות ההם אל מקום \nהנוק' העליונה דקדושה שיתוקנו שם ויצויירו כשאר כל הנשמות ואח\"כ יבואו בעוה\"ז כשאר \nכל הנשמות:\n\n"},{"index":17,"he":"גם יש עון אחר דומה לזהו הוא מי שמשמש מטתו ואינו שוהא עד שיצאו כל הטפין לגמרי כי \nאותם שיורי הטיפו' היוצאו' לבטלה אף ע\"פ שאינם ראוים להוליד עכ\"ז נבראים מהם ג\"כ \nבחי' מזיקים ומשחיתים רעים ע\"ד הנז' ובכל זה הנז' תבין סוד גדול הנז' בזו' פ' בלק \nעל פסוק לא ישכב עד יאכל טרף כו' ובדרושי חז\"ל בענין אותם אלפים ורבבות של מזיקין \nשהאדם ממית בכל לילה ע\"י הק\"ש של המטה וצריך האדם לכוין בכל ק\"ש שאומר על מטתו \nלכוין בתיקון עון זה ולהמית כל אותם הגופות של מזיקין הנז' ויש אדם שגדול כח כונתו \nעד שיוכל להמי' בכל לילה אלף וקכ\"ה כנז' בפ' בלק דף רי\"א ע\"ב ויש אדם שלא יוכל \nלהמית אלא דבר יום ביומו וכמספר הימים שחטא כך צריך ימים אחרים כנגדם לתקן עון זה \nויש בענין הזה כמה פרטים ואין אנו עתה בביאורן. ונמצא כי עיקר התיקון הוא שיכוין \nלהמית ע\"י הק\"ש של מטתו אותם הגופים של המזיקים ועי\"כ יוכל האיש הזה להעלות עם נפשו \n"},{"index":18,"he":"אותם הנשמות למעלה אל הקדושה לתקנם בכל לילה. ודע כי כמו שיוצאין המזיקין אלו מן \nהאדם המוציא שז\"ל להיותו בלא אשה כך האשה בוראה מזיקין בלא איש וזה נרמז בפ' לא \nתאונה אליך רעה ר\"ל לא תאונה אליך שאתה זכר הרעה שהיא לילית אשת זנונים ונגע לא \nיקרב כו' ר\"ל נגע שהוא סמא\"ל דכורא אל יקרב באהליך שהיא אשתך כמ\"ש שובו לכם \nלאהליכם. ואמנם ענין כוונת מיתת הגופו' הנז' הוא בכוונ' שמות העולים בגי' כמנין \nוחרב פיפיות בידם כמשי\"ת בע\"ה. וזה ענינו הנה אחר אשר נת' כי עון זה פוגם עד או\"א \nאם כן צריכין אנו להוריד שפע מזלא קדישא עלאה דא\"א הנק' דעת עליון החופף על או\"א \nכנודע דבמזלא אתכלילן ומרוב האור הגדול ההוא הנשפע משם אין יכולת אל הקלי' להתגבר \nולקבל הארה ההיא כלל ועיקר ואז הם מתים וכבר הודעתיך כי זה המזלא עלאה דדיקנא עילאה \nדא\"א הוא נק' דעת החופף על או\"א והוא בחי' שלשה הויות דיודין שכל א' בגי' ע\"ב \n"},{"index":19,"he":"ושלשתם בגי' רי\"ו וז\"ס ע\"ב רי\"ו שנתבאר אצלנו בענין ויעבור וע\"ש שאותיות ע\"ב רי\"ו \nהם ויעבר והם צירוף עיבור כי הוא עיבור של המשכת טיפת הנשמה משם כי כללות כולם ביחד \nהם בחי' מציאות הויה דיודין העולה ע\"ב ובפרטן הם ג' הויות העולו' רי\"ו ואם תחבר ע\"ב \nרי\"ו יהיו בגי' רפ\"ח וז\"ס פסוק והנה פרח מטה אהרן לבית לוי כי אהרן הוא חסד שהוא \nבגי' ע\"ב ולוי הוא גבורה שהוא בגי' רי\"ו ושניהם יחד בגי' פרח. גם ז\"ס ורוח אלקים \nמרחפת והיא מלה מורכבת מב' תיבות מ\"ת רפ\"ח ואותיות מ\"ת הם בר\"ת וס\"ת ואותיות רפ\"ח \nהם האמצעיות שבין אותיות מ\"ת והוא ענין קלי' נוגה הנק' בשם רוח אלקים מרחפת לפי \nשע\"י קלי' זו הנק' נוגה ונק' רוח אלקים אותה הטיפה העליונה של הנשמה הנמשכת ויורדת \nמן רפ\"ח העליון שהם ההויות הנ\"ל של הדעת העליון הנקרא מזלא הנה היא נמשכת למקום \nהמיתה הנ\"ל בענין עון המוציא שז\"ל. ונמצא שהרפ\"ח נכנסת באמצע המית' שהם אותיות מ\"ת \n"},{"index":20,"he":"של מרחפת. גם זהו סוד פסוק טרף נתן ליראיו כי רפ\"ח הנז' שהם בגי' טרף ע\"ה שהם אותה \nהטיפה הנז' אשר נטרפה בחיצוני' ונעשית טרפה חוזרין יריאיו של השי\"ת וטורפין אותה \nמתוך הקלי' באופן שיש ג' הבנות במילת טרף הא' הוא בחי' רפ\"ח עם הכולל נקרא טרף. הב' \nהיא ענין היו' נטרפים מן החיצונים ולוקחים אותם. הג' היא ענין יראי ה' שחוזרין \nלטרוף אותם מהחיצונים ע\"י כוונות ק\"ש שעל המטה כנ\"ל וכמו שנבאר בפסוק לא ישכב עד \nיאכל טרף וביאר הכתוב באיזה אופן ניתן הטרף הנז' ליריאיו ואמר כי הוא כאשר יזכור \nלעולם בריתו ר\"ל כאשר ימשיך שפע דעת העליון מזלא קדישא הנקרא זכור למטה ביסוד \nהתחתון וזהו בריתו ונמצא כי ענין המשכה זו צריכה להתכוין בק\"ש שעל המטה וז\"ס לא \nישכב עד יאכל טרף שע\"י ק\"ש שעל המטה טורף האדם אותם הטיפות הנמשכות מן רפ\"ח עליון \nכנז' מיד המזיקים החיצונים ומחזירין אותם למקומם לקדושה גם ז\"ס יפול מצדך אלף כו' \n"},{"index":21,"he":"שהם אותם הגופות הטמאים שהלבישו לאותם הנשמות שימותו ויפלו ואז לא תוכל עוד הקליפה \nלגשת אליך רצונו לומר אל הנשמות הנז' היוצאו' ממך לחזור להלבישם כיון שכבר מתו ובזה \nיצדק לומר אליך לא יגש. דפשיטא היא כיון שיפול מצדך אלף ודאי הוא שאליך לא יגש אבל \nהכוונה לומר שלא יחזרו להתחבר עם הנשמות הנז' וגם ז\"ס יעלזו חסידים בכבוד כו' פי' \nכי הנה נת\"ל שיש שני מיני איסורים בדבר זה א' הוא המוציא שז\"ל והעושה זה נקרא רע \nכמ\"ש בזוהר על פסוק לא יגורך רע ועל פסוק ויהי ער בכור יהודה רע ועל פסוק אוי לרשע \nרע כו' והטעם הוא מפני שכל כוונתו היא לעבירה גמורה. ועוד ט\"א על פי הסוד כי הטיפה \nההיא מתלבשת באותה הקלי' דאשת זנונים בבחי' רע גמור בלי שום טוב כלל כיון שכל \nכוונתו היתה לרעה לבד ורשע הב' נקר' מי שאינו משהא עצמו על הבטן עד שיכלו כל \nניצוצות הזרע ולאיש הזה אם אין בידו עבירה א' אלא זאת ואפי' זאת אינה עביר' גמורה \n"},{"index":22,"he":"אמנם היא כלולה מטוב ורע כי כונתו בתשמיש ההוא היה לטובה בבת זוגו אלא ששיתף בי רעה \nזו ולכן כנגד זה הנה שיורי הטיפו' ההם מתלבשות בקלי' נוגה הנק' טוב ורע כנודע \nאצלינו וזכור זה וכיון שהוא כן נמצא שהעושים עבירה זו השנית וחוזרי' עתה בתשובה \nורוצים לתקנה ולחזור ולקחת הטיפו' ההם מתוך הקלי' יקראו חסידים וזמ\"ש יעלזו חסידים \nבכבוד כו' וזה דיבר על הכת השנית משני הכתות הנז':\n\n"},{"index":23,"he":"אמר חיים הכותב הנה לעיל בתחלת הדרוש נראה להפך שכל שני מינים אלו נכנסים בקלי' \nנוגה אבל מה שנלע\"ד הוא שלעיל לא נאמרו הדברים בדקדוק וכאן הוא האמת כי הנשמות \nהנמשכות משז\"ל מקבלתם אשת זנונים אשת סמא\"ל ובה מצטיירו' גופות לאותם הטיפות כיון \nשכולו רע אבל שיורי הטיפות של אותם שלא שהו עצמ' בעת הזווג אותם אינם נמסרות אלא \nביד קלי' נוגה הנק' טו\"ר כנלע\"ד. אמר עוד ירננו על משכבותם והיל\"ל ירננו במשכבותם \nאבל הכוונה לומר ירננו ויאמרו ק\"ש כדי לתקן העון שעשו על משכבותם שלא המתינו עד \nשיכלו שיורי טיפי הזרע כנז'. וביאר באיזה אופן הוא הרינון הנז' כדי להמית הגופות \nההם ואמר רוממות אל בגרונם כו' וביאורו יובן במה שנתבאר אצלנו בענין או\"א כי שיעור \nקומתם הוא מן הגרון דא\"א עד טבורא דלבא דא\"א עצמו. והנה דיקנא קדישא דא\"א אשר \nהתיקון הא' שלו נק' א\"ל ועל שמו כל הדיקנא נק' א\"ל וזו הדיקנ' הנק' רוממות א\"ל הנה \n"},{"index":24,"he":"חפיא ותליא על הגרון דא\"א וזה מ\"ש רוממות אל בגרונם בגרון דא\"א שהחסידים הנז' \nמתחזקים ע\"י ונק' גרונם ומזו הדיקנא נמשך ההוא מזלא קדישא הנק' וחרב פיפיות וחרב זה \nלוקחים אותו בידם וזהו וחרב פיפיות בידם והענין הוא כי ההוא מזלא קדישא הוא בחי' \nאותם הג' הויות דיודין העולים רי\"ו כנ\"ל וגם הוא גי' וחר\"ב והנה נמצא כי כל תיקון \nעון זה הוא ע\"י המשכת שפע דעת עליון הנק' מזלא קדישא אשר הוא בחי' ג' הויות דמילוי \nיודין כמנין וחרב ולכן אנו צריכין עתה לבאר באיזה מקום מן הק\"ש צריך לכוין כוונ' זו \nאמנם נבאר בדרך קצרה הענין והוא כשאומר פסוק שמע ישראל כו' ומכוין בענין הזווג \nדאו\"א בג' תיבות ה' אלקינו ה' כמשי\"ת בע\"ה אז צריך לכוין שאותם ג' הויו' דמילוי \nיודין העולי' רי\"ו אשר בדעת העליון מזלא עלאה הם משפיעים שפע גדול בה' אלקינו ה' \nשהם או\"א ודעת שלהם והם מקבלים מאלו הג' הויות ומושפעים מהם ומאלו ג' הויות הנז' \n"},{"index":25,"he":"יורד השפע עד ג' מוחין דנוק' דז\"א וע\"י כל אלו ההשפעות מתבטלים החיצונים ומתים וכבר \nידעת שענין הדיקנא הוא לאכפיא דינין כנז' באדרא: \n"}]}
