{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-60","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":60,"title":"קטע 60","hebrewTitle":"קטע 60","segments":[{"index":1,"he":"כי כונתינו היא להמשיך תוס' שבת אל ימי החול הבא' וזה מסוד אור החוזר מן הבינ' \nהנקרא נועם והוא סוד השבת כי הבינה היא שבת גם בארנו לעיל כי המשך תוס' קדושה זו \nהיא בג' חלקי נר\"ן כי הנשמה מתקיימת עד יום א' והרוח ע\"ס יום ב' והנפש ע\"ס יום ג' \nוג' הימי' האחרי' שהם ד' וה' וו' תכוין להמשיך לצורך השבת הבאה בסוד הג' חלקים שהם \nנר\"ן והנה ז\"ש מ\"ש בספרי זכור את יום השבת מצוה היא למנות בו ימי השבת לומר א' בשב' \nב' בשבת כו' וכ\"כ הרמב\"ן בחי' על התורה. והענין הוא להורות כי כל ימי החול תלוים \nונקשרי' ונמשכים מיום השבת ומשם נמשכ' להם הארת' וזכור היטב ענין זה כי הוא מכלל \nרמ\"ח מצות עשה למנות ימי החול עד\"ז א' בשבת ב' בשבת כו' וכיון שנתבאר ענין הקדמה זו \nצריכין אנו להודיעך מה היא ההכנה שיכין האדם כדי שימשיך עליו תוספת הקדושה הנזכר \nבו' ימי החול:\n\n"},{"index":2,"he":"הנה ביום א' בשבת כל עסקיך תהיה בבחינת מחשבה שתהיה פנויה ונקיה מכל ליכלוך שעי\"כ \nתתקיים בך באותו יום תוס' הנשמ' ואמנם סוד המחשבה הזו היא שבכל רגע היום ההוא יכוין \nבהויה דס\"ג ובשם אהיה אשר אהיה ובשם אהיה יה\"ו כי כל בחי' אלו הם בעולם הבריאה אשר \nמשם הוא חלק הנשמה. וביום ב' בשבת תעסוק בדיבור בתורה והכל לכוונת קבלת תוס' שבת \nבבחי' הרוח. וביום ג' בשבת תעסוק במצות מעשיות שהם כנגד חלק הנפש ובפרט במצות \nהנעשות ע\"י הרגלי' כמו הלויית המת וביקור חולים וכיוצא בזה. וכעד\"ז יעשה בג' ימים \nהאחרונים והם הד' במעשה והה' בעסק התו' ע\"י הדיבור והו' במחשבה אמנם כונת ימים אלו \nהם להכין לקבל תוס' שבת בבחי' נר\"ן ביום עש\"ק הבאה וכל כונתיך ועסק' יהיו אל פנייה \nזו לקבל תו' שב' בבחי' נר\"ן ודבר זה תועל' גדול לקבל האדם תו' קדוש' שבת:\n\n"},{"index":3,"he":"גם קבלתי כונה אחרת ממורי ז\"ל בענין זה והוא כי כפי הנז' נתבאר כי יום ב' וה' הם \nסוד עולם היצירה לכן תכוין בהם להעלות שם הנפש ברוח אשר ביצירה ואז תעשה הכנה לקבל \nרוח ע\"י שם מ\"ב שביצירה שהוא השם הנרמז בתפילת אנא בכח לכן צריך שתקשור שם השולט \nבאותו היום עם השם השולט ביום שבת כיצד הנה ביום ב' מושל שם קר\"ע שט\"ן ותכוין לחבר \nעמו שם שקוצי\"ת השולט ביום שבת ותשלב' אות באות כזה קשר\"ק עושצטינ\"ת ותכוין לקבל \nתוס' הרוח ביום שבת וכן ביום ה' שהוא ג\"כ הכנ' לחלק הרוח תכוין לחב' ולשלב שם חק\"ב \nטנ\"ע השולט ביום ה' עם שם שקוצי\"ת שביום שבת כנז' ביום ב' כזה חשק\"ק בוטצניעת וכונה \nזו תכוין בכל רגעי היום ובפרט בעת שאתה קובע עסק תורתיך בב' הימים האלו. ודע כי מ\"ש \nלעיל שהיא מ\"ע למנות א' בשבת ב' בשבת כו' הנה גם זה מועיל להכנת שבת:\n\n"},{"index":4,"he":"בענין מה שינהג האדם עצמו לקבל תוס' שבת בכל ו' ימי השבוע כבר נתבאר כי ביום ב' וה' \nהוא לקבל תוספ' הרוח ולכן יעסוק בתורה בב' ימים אלו כי ז\"א נקרא תורה ובו סוד בחי' \nרוח כנודע. גם נת' אלצנו כי האדם בע\"ש בעת קבל' שבת מקבל תוס' נר\"ן ובמ\"ש מסתלקים \nאבל ע\"י סעודת ליל מ\"ש חוזר האור להתפשט מאצילות לבריאה ומבריאה ליצירה ומיצירה \nלעשי' ועי\"כ חוזרין תוס' נר\"ן באד' ומתעכבים באדם שלשתם ביום א' מהשבוע וליל ב' \nמסתלקת הנשמה ונשארים נפש ורוח. ובליל שלישי מסתלקת הרוח. ובליל ד' מסתלקת גם הנפש \nואחר כך צריך עוד לעשות תיקון מחדש ולקבל תוספת שלשתם בשלשה ימים הנשארים והם ד' \nוה' וו' וכל זה נעשה על ידי הכונה שתכוין בבה\"מ שבכל יום כיצד הנה ד' ברכות יש \nבבה\"מ כנגד ד' אותיות אדנות וכל ברכה כנגד אות א' מהן במילוי המלוי שלה כיצד בברכה \nא' מתחיל' ועד סוף יצייר נגד עיניו אל\"ף למ\"ד פ\"א ובהזכרת ההויה של ברוך א\"י כו' \n"},{"index":5,"he":"יכוין בהויה בניקוד אלקים זולת ההויה עצמ' של הברכה. ובברכ' הב' יצייר נגד עיניו \nדלת למ\"ד ת\"ו ואם הוא יום ר\"ח יצייר תי\"ו במילוי יו\"ד ובהזכרת ה' יכוון עמו ג\"כ שם \nאלקי\"ם כנ\"ל. ובברכה הג' יצייר נגד עיניו נו\"ן וא\"ו נו\"ן ובהזכרת ה' יכוין בשם א\"ל \nואמנם בשם זה של א\"ל הוא השינוי וההפרש שיש בימי השבוע כי ביום א' יכוין כי א\"ל זה \nהוא סוד אל שד\"י במילואו העולה בגי' אל\"ף ושם זה הוא בבריאה ויכוין שהוא יונק מן שם \nייא\"י דהויה דס\"ג שגם הוא א\"ל בגי' ועי\"כ יעמיד עמו תוס' הנשמה. ביום ב' יכוין כי \nא\"ל זה הוא א\"ל יהו\"ה שעולה גי' נ\"ז עלמין והוא ביצירה כדי להעמיד הרוח וביום ג' \nיכוין באל אדני שעולה בגימט' צ\"ו עלמין והוא בעשי' כדי להעמיד הנפש. ובג' ימים \nהאחרונים יכוין לזכות ולקבל ולא להעמיד וגם יכוין בהם מלמטה למעלה כי ביום ד' יכוין \nבא\"ל אדנות לזכות לקבל תוס' הנפש בע\"ש. וביום ה' באל הויה שיזכה לקבל תוס' רוח בע\"ש \n"},{"index":6,"he":"וביום ו' בא\"ל שדי שיזכה לקבל תוספת נשמה ביום ההוא:\n\nונחזור למעלה בכונה ברכת ד' של ברה\"מ שיצייר יו\"ד וא\"ו דל\"ת ובהזכרת השם יכוין לחבר \nעמו שם צבאות האמנם בברה\"מ של שבת יכוין בד' הברכות כנגד ד' אותיו' שם הויה במילוי \nמלויים ע\"ד הנז' כל ברכה באות א' ובד' ההזכרות יכוין בד' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nויכוין לכלול העולמות:\n\n"},{"index":7,"he":"גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא \nסוד הבריאה וז\"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' \nשמות אהי\"ה יה\"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' וגם היא ד' מעילא לתתא ומתתא לעילא \nלפי שהמל' עומדת בסוד נקו' באחורי הת\"ת והנה אם נמנה מלמעל' תהיה ד' חסד גבורה ת\"ת \nמלכו' ואם נמנה מלמטה תהיה ד' יסוד הוד נצח מלכות ועד\"ז ג\"כ הם ו' ימי החול כי אם \nתמנה מלמעל' למטה ד' וה' וו' ושבת יהיה ד'. ואם תמנה ממטה למעל' ג' ב' א' שבת יהיה \nד' וגם הוא ז' באופן שלעולם המלכות והשבת הם ד' וז' וזהו ג\"כ סוד ב' שמות הנז' כי \nהנה הם מאירי' במלכות להעלותה למעלה כיצד הנה שלשה אותיו' ראשונות אה\"י הם חג\"ת וה' \nאחרונ' היא מלכות וג' אותיו' יה\"ו הם נה\"י וע\"י ז' אלו שבבריאה מעלים את המלכות עד \nהבריאה ואח\"ך הבריאה עצמה שהיא סוד יום השבת עולה באציל':\n\n"},{"index":8,"he":"כבר הודעתיך כי בכל ד' עולמות אבי\"ע בחי' המל' שבכל עול' מהם ירדה בעת המיעוט לסיבת \nהקטרוג למטה בהיכל ק\"ק של עולם שלמטה ממנו וכ\"ז היה לתועלת העולמו' שיתקשרו יחד סוף \nזה בראש זה ויקבלו הארה זמ\"ז ובזה תבין סוד יום השבת מה ענינו כי אז ניתוספה קדושה \nבכל העול' והיכל ק\"ק שבבריאה עולה אל האצילות ונעשה בחי' אצילות גמור לסיבה הנז' \nועד\"ז בכל העולמות ויהי נועם הנאמר במ\"ש כבר נתבאר ענינו אצלנו למעל' ומצאתי בו \nדברים מחולפים ואע\"פ שנלע\"ד שטעה השומע לא אחדל מלכתבם הנה ההוי\"ה דע\"ב דיודין עם \nאהיה דיודין הוא פנימיות של עולם האצילות ואחוריי' דאהיה דיודין שהם בגי' קדמ\"ת הם \nחיצוניות האצילות והאחוריים הנז' עם הויה דס\"ג הם פנימיו' של הבריאה ואחוריים דהויה \nדס\"ג העולים קס\"ו הם אחוריים לבריאה והאחורי' הנז' עם הויה דמ\"ה הם פנימיות היצירה \nואחורי' דמ\"ה העולים ק\"ל הם חיצוניות היצירה ואחוריים הנז' עם הויה דב\"ן הם פנימיות \n"},{"index":9,"he":"העשיה והאחוריים דהויה דב\"ן העולים קד\"ם הם חיצוניות העשיה. גם כתוב כאן כי יכוין \nשב' תיבות ויהי נועם יש בהם ז' אותיות כנגד ז' מרגלאן שהם אהיה יה\"ו כדאיתא בס\"ה \nבפ' יתרו בר\"מ והנה הם בבריאה ויכוין להמליכם על ז' ימי השבוע כל אות בשם א' [נ\"א \nביום א' סכ\"י] ונעם הוא חסר ו' גם ה' אלקינו הוא המילוי של ד' הויות עסמ\"ב כי ביום \nשבת האירו הד' הויו' שלימות מן אצילות אל הבריאה ועתה במ\"ש אנו לוקחים המלויי' שלהם \nבלבד שיאירו מן הבריאה אל היצירה גם מלת ומעש' רומז אל העשיה כי כן הבנ' ומעש' הוא \nלשון עשי'. גם כוננה בגי' ק\"ל שהוא אחורי' דהויה דמ\"ה שהם חיצוניות היצירה ופנימיות \nהעשיה. ונודע כי אחורי' פשוטים ומילויים דהויה דמ\"ה שהם ע\"ב ק\"ל הם מוחין אל הנוקבא \nשסודו עשיה גם ומעש' הב' נחלק לב' והם עש\"ו מ\"ה והנה עשו הוא אחוריים דהויה דיודין \nוהם קפ\"ד ועם עשר אותיו' הם צדק ואחוריי' דהויה דס\"ג וגם הו' בתים הראשוני' זולת \n"},{"index":10,"he":"ההויה לבד שעולים קע\"ב והם בגי' ב\"פ אלקים. גם תוסיף עשר אותיות שבב' אלקים הם קפ\"ב \nוהנה קצ\"ד וקפ\"ב הם עשו והם אחורי או\"א. גם בידינו כוננהו תכוין בט\"פ י\"ד שיש בג\"פ \nמ\"ב אשר בג' הויות ע\"ב ס\"ג מ\"ה העולים בגי' כונ\"ן מן כוננהו. גם ה\"פ תמצא אותיות \nנ\"ו בפסוק זה והם בגי' ה\"ג מנצפ\"ך ותכוין למתק' ע\"י שם אל הנרמז במלת ויהי ומקורו \nהוא נועם אהיה דיודין שהוא קס\"א כנז\"ל ב' שמות א\"ל שנרמזו בפ' זה כמבואר אצלנו שהם \nא\"ל מן תיבת ויהי נועם. גם נועם בגי' אהיה דיודין ובו שם ייא\"י העולה א\"ל:\n\n"},{"index":11,"he":"ענין ליל ו' כבר ביארנו שיכוין האדם בכל ו' ימי החול לקבל תוס' השבת ואמנם יום ו' \nהוא יותר נכון ומזומן מכל שאר ימים בסוד והיה ביום הו' והכינו את אשר יביאו רמז בזה \nכי ביום הששי מכין לשבת לפי שיום ו' הוא כנגד היסו' המכין לצורך המלכות שהוא שבת \nאספקלריא דלית לה מגרמה אלא מה דיהיב לה יסוד לכן צריך שתכוין להכין הכנה זו מע\"ש \nכדי שיבא יום השבת וימצאהו מוכן ואותה קב\"ש תהיה על נכון וכראוי:\n\n"},{"index":12,"he":"והנה יש הכנה א' שצריך שתקדים אותה מן הלילה של ליל ו' והיא ענין כוונה א' שראוי \nשתכוין בה במחשבה בלבד בלילה בעת סדר ק\"ש של ליל ו' שע\"ה ותכוין בה אחר שאמרת כל \nסדר השכיבה קודם פ' בידך אפקיד רוחי כו' אז תכוין לזו הכוונה תחילה תכוין להעלות \nג\"ר דעשיה ביצירה ואח\"כ להעלות ז' אחרונות והוא ע\"י הכוונה שנבא' לקמן בענין קבלת \nשבת במזמו' הבו לה' בני אלים כי הג\"ר עולים ע\"י ג\"פ הבו וז\"ת ע\"י ז' קולות ואח\"ך \nתעלה היצירה בבריאה ג\"ר ע\"י ג\"פ באי כלה וז\"ת ע\"י אותיו' אהיה יה\"ו כמבואר שם ג\"כ \nואח\"ך תעלה הבריאה באצילות ע\"י כוונת פ' טוב להודות לה' שהוא ר\"ת ט\"ל כמבואר שם \nוהרי זו כוונה אחת:\n\n"},{"index":13,"he":"עוד תכוין כונה שניה אח\"כ והיא זאת כי בתחיל' תכוין בהויה דע\"ב דיודין שבאצילות \nותכוין שבכל אות ואות מהם יש דגש ורפה אח\"ך תכוין בהויה דס\"ג דבריאה ותכוין שכל אות \nואות נקודה בשוא געיא וסימנך ש\"ג ר\"ל שוא געיא. אח\"ך תכוין בהויה דמ\"ה שביצירה \nותכוין שכל אות ואות נקודה שורק ו' כנודע כי סוד אות ו' הוא ביצירה שהוא כנגד הת\"ת \nאח\"ך תכוין בהויה דב\"ן דההין שבעשי' ותכוין כי כל אות מהם מנוק' בשוא קמץ והנה ב' \nהכוונות אלו הם הב' כוונות שביארנו בקבלת שבת עצמ' וכפי סדר ההוא עצמו צריך שתכוין \nעתה אבל החילוק הוא כי עתה אין צורך להזכיר בפה שום דבר רק בכונה בלב דוקא. גם אין \nצריך לכוין באותם המזמורי' והפסוקים רק תכוין באותם השמו' לבדם אשר על ידיהם תעלה \nעתה הד' עולמות אבי\"ע כנז' גם דע במש\"ל בענין עלית ז\"ת דעשי' ע\"י ז' קולות וע\"י ז' \nשמות של מ\"ב וצריך שתכוין כי כל אות ואות מהם נחלקת לכמה מיני הארות כיצד תכוין כי \n"},{"index":14,"he":"אות א' דאבגית\"ץ ציורה יו\"י כזה א' ואות ב' ציורה ג' ווין כזה ב' ואות ג' ציורה ג' \nווין ג' ואות ת' ציורה ת' דלת נון ואות ץ' ציורה י\"ן ועד\"ז תצייר כל שאר אותיות שם \nבן מ\"ב ואח\"ך תאמר פ' בידך אפקיד רוחי כו' ותישן:\n\nענין לימוד המקרא בליל ו' נתבאר גבי ענין לימוד סדר המקרא שבכל יום ויום וע\"ש בשער \nהמצות בפ' ואתחנן במצות ת\"ת ד' ט\"ל ע\"א ענין יום הו' בעצמו. כבר ביארנו ענין מ\"ש \nהכתוב והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו כי יום הששי הוא מכין ליום השבת כנ\"ל \nוהנה כמה מיני הכנות יש בע\"ש לצורך השבת אם במחשב' ואם בדבור ואם במעשה וג' בחי' \nאלו יתבארו בהמשך דברינו בע\"ה. ענין המחשבה כבר נתבאר' למעל' בענין סדר הכונ' \nשיכוין בו' ימי החול וע\"ש איך יום ששי תלוי במחשבה באותם השמות וזה לצורך הנשמה וגם \nיתבארו דברים אחרים למטה בעזר' השם יתברך ואם במעשה דע כי צריך האדם ליזהר לקנות כל \nצרכי שבת ביום ששי לסיבה הנז' ולא ביום ה' וכמו שמצינו חכמי ישראל שרבא מלח דג \n"},{"index":15,"he":"שיבוטא ר\"ן מכתף ועייל כו' ובכל מה שיקנה יזכיר ויאמר לכבוד השבת והרי זה ענין \nמעשה. גם תזהר בתי' הנרות של שבת אמנם הדלקת הנר היא מצוה על האשה בעלת הבית כנודע \nוגם זה הוא ענין מעשה ואם בענין הדיבור והלימוד בתור' כבר ביארנו בסדר המקרא שנוהג \nבכל יום ויום שצריך לקרות בכל הששי כ\"ו פסוקים מפרשת השבוע באותה הכוונה שנתבאר שם \nבשער ה' שער המצו' וע\"ש. גם ביום ששי עצמו צרי' לקרות כל הפרשה כולה במקרא ותרגום \nבאותה הכונה שנתבאר שם ועוד יש כמה מיני דברים אם ענין הטבילה ואם ענין רחיצת פניו \nידיו ורגליו במים חמין וענין קבלת שבת בתפילת המנחה ביום ששי ואח\"ך קבל' שבת בשדה \nוכאלה רבות וכולם הם מכלל הכנת שבת וזה החלי בע\"ה:\n\n"},{"index":16,"he":"ובתחילה נבאר ענין א' שאמר לי מורי ז\"ל שקבל מאדם אחד גדול שאמר לו שקבלה היתה בידו \nמרבותיו שכל מי שנקבר בע\"ש אחר שעה ה' מן היום שאין לו חבוט הקבר לפי שמן שעה הה' \nמתחיל תוס' קדושת שבת ויש לו דין כאלו נקבר ביום שבת עצמו וא\"ל כי ז\"ס ה' יתירה של \nיום הששי כי בכל הימים לא נזכר בהם ה' כמו ביום א' ולא אמר האחד וכן יום ב' כו' אבל \nכאן נאמר הו' לרמוז כי בה' שעות מיום ו' תיכף סמך אליו ויכולו השמים והארץ כו' \nותיכף נחשב כאלו הוא יום שבת ולכך סמך הו' ויכולו כו' ומורי ז\"ל הודה לדבריו והסכים \nאליהם מנהגי מורי ז\"ל תיכף בסיימו תפלת שחרית דיום ו' היה הולך לבה\"כ או לבית מדרשו \nאם היה שם ס\"ת כשר היה מוציאו וקורא בו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום והוא היה קורא \nהמקרא מתוך הס\"ת והיה לו תלמיד א' שהיה קורא לו התרגום מתוך ספר התרגום והוא אומר \nאחריו וכן היה עושה בכל פסוק ופסוק עד שמשלים הפר' ולא היה עושה כמו שיש מתייהרים \n"},{"index":17,"he":"לקרוא כל הפרשה כולה מקרא פ\"א ולשנותה מקרא פ\"ב אח\"כ קורים כולה יחד תרגום פ\"ג אבל \nכל פסוק ופסוק בפ\"ע היה קורא שמו\"ת והיה דוחק עצמו לקרותה ביום ו' והיה אומר כי ז\"ס \nוהיה ביום הו' והכינו את אשר יביאו, זולת אם אירע לו שום אונם גדול מאד שאז היה \nקורא הפר' שמו\"ת אחר סיום תפלת שחרית דיום שבת קודם סעוד' שחרי' כמו שצוה רבינו \nהקדוש לבנו ולא כמו אותם הקורים אות' באמצ' תפלת שחרית דשבת:\n\n"},{"index":18,"he":"ואחר קריאת הפר' היה טובל הטבילה של ע\"ש הנז' בס\"ה פ' תרומה ד' קל\"ו ע\"ב דרב המנונא \nסבא ע\"ה הוה סליק מנהרא בכל ע\"ש כו' והיה אומר מורי ז\"ל כי כיון שכבר קרא הפרשה כבר \nיש באדם כח לקבל תוס' קדושת השבת ולכן לא היה טובל קודם שיקרא הפרשה זולתי דרך מקרה \nואף גם מקרה זה לא היה טובל רק אחר שהתחי' שעה ה' מיום ו' כמו שביארנו לעיל על ה' \nיתירה דיום הו'. והיה אומר מורי ז\"ל כי תוס' שבת היה ניכר ומתגל' במצח האדם תיכף \nאחר הטבילה הנז' אבל עיקר הגילוי לא היה רק אחר חצי היום ודוקא אם טבל כבר והסיר \nממנו קליפין דחול ע\"י כוונתו כנודע שקליפין דחול הם הם בגדי חול של נפש האדם ואפשר \nשכל מה שיהיה קרוב לליל שבת יתגלה יותר תוס' שבת: \n"},{"index":19,"he":"שער הכוונות - דרושי סדר שבת דרוש א ענין כוונת הטבילה \nכונת הטבילה של ע\"ש הנה אחר שנכנסת תוך מי הים או הנהר או המקוה קודם שתטבול תכוין \nכי המקוה הוא סוד שם אהי\"ה דההין העולה בגי' קנ\"א כמנין מקוה כי שם מתקבצים כל שמות \nאהי\"ה היותר עליונים ממנו כמ\"ש ואח\"כ תכוין להמשיך במקוה הזה את הנחל העליון והוא \nד' הויו' עסמ\"ב וג' אהיה דיודין ודאלפין ודההין כי כאשר הם פשוטים יש אות יוד א' \nבכל שם מהם ונמצא שהם ז' יודין בז' השמות האלו. וכבר ידעת כי ז' שמות אלו הם סוד \nשבעה שמות של שבת בסוד שבעה אותיות של אהיה יה\"ו הנז' בר\"מ בפ' יתרו וצריך לכוין כי \nבפשוטים יש בהם שבעה יודין פשוטים אבל תכוין ג\"כ במלוייהם ותוסיף עליהם שם י\"ה כי \nהוא סוד השבת והרי הם ח' יודין שהם בגי' נ\"ל מנח\"ל ועם כללות הח' יודין עצמם הרי \nנח\"ל ואח\"כ תכוין לכלול כללו' היודין בעצמם ובכללותם כנז' והם ב' כללים ותצרפם עם \nנח\"ל ויהיה בגי' מי\"ם והרי נמשכו המי' לתוך המקוה אח\"כ תכוין שכל זה יהיה לכבוד שבת \n"},{"index":20,"he":"והוא כי הלא בח' שמות הנ\"ל שהם ד' הויות וג' אהיה ושם י\"ה יש בהם ל' אותיו' וזהו ל' \nשל לכבוד וכשתוסיף ב' כוללים שהם כללות הז' שמות וכללות שם י\"ה יעלו במספר כבוד \nומספר כל ח' השמות הנ\"ל עצמן הם בגי' שבת וכשתעלה מן המים תאמר אם תשיב משבת רגליך:\n\nכונה אחרת דע כי צריך האדם לטבול ב' טבילות זו אחר זו והא' היא להפשיט בגדי החול של \nהנפש והב' היא לכבוד שבת לקבל התוס' ובא' תכוין לשם אהיה דמלוי יודין שהוא בגי' \nמקו\"ה. ובב' תכוין לב' שמות אהי\"ה יה\"ו הנז' בר\"מ בפ' יתרו ולז' שמות היוצאים מז' \nאותיותיהם שהם אלו ידוד. ידוד בנקו\"ד אלקים. מצפץ. י\"ה אדני. אל. מצפץ. אלקים כי כל \nאלו השמות הם סוד קדושת השבת ותכוין כי באלו השמות יש ה' יודין הרי חמשים וב' השמות \nשל אהי\"ה יה\"ו העיקרי' הם בגי' מ\"ב הרי הכל בגי' במים ובהעלותך מהטבילה הב' תכוין \nאל ד' הויות עסמ\"ב ולג' אהי\"ה דיודין דההין ודאלפין כי כולם בגי' תרפ\"ז ותוסיף \n"},{"index":21,"he":"עליהם שם י\"ה והרי הכל בגי' שבת כי סוד שבת הוא עלית זו\"ן באו\"א ואז הם סוד שם י\"ה \nוכשתעלה מהטבילה אל תנגב עצמך במטפחת כי מימי שבת צריך הגוף שישאב אותם:\n\nכונה ג' יכוין כי המקוה בעצמו שהוא הכלי הוא אהי\"ה דההין שהוא בגי' מקו\"ה וז\"ס כלי \nומלבוש אל שמות ההויה שבתוכו שהם בחי' המים והם סוד ד' הויות עסמ\"ב ובהם ט' יודין \nכמנין מים ולפי שד' הויות אלו שהם סוד המים שרשם היא הויה הא' של ע\"ב שהיא בחכמה \nוכתיב כולם בחכמ' עשית. וגם כי עיקר המים הם במידת החסד שעולה בגי' ע\"ב ולכן היו \nהמים שבמקוה מ' סאה כנגד הד' יודין של הויה דע\"ב כי היא העיקרית:\n\n"},{"index":22,"he":"גם צריך שיטבול ויכוין להסיר ולהפשי' מעליו הרוח שהיה שורה עליו בימי החול וישרה \nעליו עתה רוח מן הבריאה וזה ע\"י אהי\"ה דההין שהוא בגי' מקו\"ה. גם יכוין אל ב' שמות \nאהי\"ה יה\"ו שסודם בעולם הבריאה אשר מהם יוצאים ז' מרגלאן שהם ז' שמות אחרים הנז' \nבפ' יתרו בס\"ה בר\"מ וכבר ביארנו למעלה והם עולים בגי' תתמ\"ט ועם קנ\"א של המקוה \nדאהיה דההין הרי הכל אלף והם סוד אלף עלמין של אורות היוצאים מן הבינ' ומאירי' למטה \nויכוין לקבל גם הוא הארה מהם. גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בע\"ש לכבוד \nהשבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים ואם חסרין \nאיזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ\"ז הוראה שמקבל האורח בסבר \nפ\"י וז\"ס טועמיה חיים זכו שתקנו בתפי' מוסף דשבת המתחי' תכנת שבת רצית קרבנותי' כו' \nכי כל הטועם התבשילין של שבת מע\"ש זוכה לחיים עליונים: \n"}]}
