{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-64","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":64,"title":"קטע 64","hebrewTitle":"קטע 64","segments":[{"index":1,"he":"עכ\"ז צריך לכוין בשם זה של יל\"י הנרמז בר\"ת ה' למבול ישב ולא להעלו' את הנשמו' כי \nהרי מעצמם ומאליהם הם עולו' כנז' אבל הכוונ' היא שיקבלו אור הגדול הנמשך להם ע\"י \nהכללות שנכללו ועלו למעל' ואחר שהם נכללו מעצמם אז אנו ממשיכין להם האור ההוא אשר \nמאותו המקו' אשר עלו שם ואנו ממשי' להם הארה זו ע\"י כוונת שם יל\"י הזה. גם תכוין \nלהעלות ניצוצי הנשמות הטבועים בעמקי הקלי' כי אלו אינם יכולים לעלו' מעצמ' כמו \nהנשמות האחרות הנז' וצריכין אנו להעלותם ע\"י וזה בכח שם יל\"י הנז'. ואמנם כוונת שם \nיל\"י הנז' דע כי שם זה הוא השם הב' של שם בן ע\"ב של ויסע ויבא ויט והנה שם בן ע\"ב \nהוא מתחלק לו' חלקים כנגד ו' ככבי לכת אשר למעל' מן הלבנה וכל חלק מהם יש בו י\"ב \nשמות כנגד י\"ב מזלות והנה מזל הב' הוא שור והוא כנגד שם יל\"י שהוא שם הב' משם בן \nע\"ב כנז' ולכן בכח זה השם עשו בו את העגל כמבואר אצלינו בפ' ידע שור קונהו כו' \n"},{"index":2,"he":"ישראל לא ידע כי שם זה נרמז שם יל\"י בר\"ת כי בשם זה כתי' ויצא העגל הזה ובכחו נעשו \nבסוד השם שהיה כתוב בטס של זהב כמשז\"ל. גם שם זה הוא בגי' ן' כנגד חמשים שערי בינה \nשהיא בחי' גבורה ולכן כח שם הוא להעלו' את נצוצי הנשמות הטבועים בשרשי הקלי' ואין \nבהם כח להעלות משם אל הקד' ע\"י שם בן מ\"ב הנז' לעיל במנין ז' קולות שבזה המזמור:\n\n"},{"index":3,"he":"ועתה אנו מעלים ע\"י שם זה. ודע כי שם זה של יל\"י שבפ' זה הוא בעשיה אבל שם בן מ\"ב \nהוא ביצירה וזכור זה:\n\nאח\"כ תאמר באי כלה באי כלה באי כלה. אבל הכונה שתכוין עתה הוא כי הנה במזמור הבו \nלה' בני אלים כו' עלו כל הי\"ס דעשי' למע' ממקומם ועתה תכוין להעלות הי\"ס דיצירה ג\"כ \nלמעלה ממקומם אבל הדבר נעשה להיפך כי בעשיה עלו בתחי' ג' הראשונות ואח\"כ עלו ז\"ת \nועתה ביצירה הוא להפך כי תחילה ז\"ת דיצירה ואח\"כ עולים ג\"ר והטעם הוא לפי שבעו' \nהעשיה נאחזות הקלי' מאד בהם ולכן אם הז' התחתונות היו עולות בתחי' היו הקליפ' דעשי' \nנאחזו' בהם עולות עמהם ונשארות דבוקות שם ח\"ו ביום השבת ולכן עולות ג\"ר וניתוסף בהם \nאור עצום וגדול ואז כאשר באות ז\"ת לעלות ולהתקרב עם הג\"ר הם מקבלות משם אור הגדול \nההוא ועי\"כ אין כח בקליפ' לקבל האור הגדול ההוא ונפרדות משם אבל ביצירה שאין שם פחד \nהזה אנו מעלי' אותן כסדרן האמיתי שהוא שיעלו תחילה ז\"ת ואח\"כ יעלו הג\"ר כי סדר \n"},{"index":4,"he":"העלי' והכללות הוא מתחי' ממטה למעלה כנודע ונמצא כי תחילה תכוין בכוונת הלב להעלות \nז\"ת דיצירה למע' ממקומם ע\"ד מ\"ש בז\"ת דעשיה וזה יהיה ע\"י כוונת ז' שמות היוצאין מן \nז' אותיות אהי\"ה יה\"ו שהוא סוד שם בן מ\"ב דבריאה ואח\"כ בבאי כלה אז תכוין להעלות \nג\"ר דיצר' במקום המלכות של הבריאה העומדת באחורי נה\"י של הבריאה ע\"ד מ\"ש בעליות ג\"ר \nדעשי' וע\"ש ועתה נבאר פרטן של דברים. בתחי' תכוין כי ג\"פ באי כלה הם בגי' ט\"ל כמספר \nג' אותיות יה\"ו מילוי אלפין ואז תכוין לכלול עמו שם אהיה העול' למספר יה\"ו ואעפ\"י \nשמילוי אהיה אינו כמספר מילוי יה\"ו עכ\"ז כפשטן עולים שוים אהיה כ\"א כמו יה\"ו כ\"א \nוזהו סוד אהי\"ה כטל לישראל כי שם אהי\"ה הוא בגי' יה\"ו אשר במלויו הוא בגי' ט\"ל. \nוהנה עי\"כ אתה כולל שם אהי\"ה עם יה\"ו שהוא סוד שם מ\"ב שבבריאה. גם ממנו יוצא שם בן \nמ\"ב אחר ג\"כ שבבריאה והוא ב' שמות אהיה אשר אהיה שגם הם בגי' אהי\"ה יה\"ו ותכוין \n"},{"index":5,"he":"להעלו' ג\"כ רוחך מן היצירה אל הבריאה:\n\nועתה אבאר לך איך יוצאין הז' שמות מב' שמו' אלו וכבר נתבאר ענינם בפ' יתרו בד' צ\"ב \nבר\"מ וזו סדרן הנה א' דאהי\"ה הוא בחסד ויורדת עד ה' תתאה דאהיה שהיא במל' ואז עולה \nו' של יה\"ו שהוא היסוד בה' זו של אהי\"ה אחרונ' ואז יוצאין משם ב' שמות יהו\"ה ואל. \nאח\"כ יורדת ה' ראשונה דאהיה שהיא הגבו' בה' תתאה דאהיה שהיא המלכו' ואז עולה ה' \nדיה\"ו שהיא ההוד בה' זו תתאה דאהי\"ה ואז יוצאים ב' שמות יהו\"ה בנקו' אלקים. ואלקים. \nאח\"כ יורדת יוד של אהיה שהוא הת\"ת בה תתאה דאהיה שהיא המלכות ואז עולה יוד דיה\"ו \nשהו' הנצח בה' אחרונה דאהיה ואז יוצאים משם ב' שמות מצפ\"ץ מצפ\"ץ שהם הת\"ת עם הנצח \nכנודע אצלינו בביאור שמות כינוי הספי' כי הבחי' החיצונ' שבת\"ת היא הויה והבחי' \nהפנימית של נצח היא ג\"כ הויה וכל זה הוא בז\"א וב' הויות אלו הם תמורתם מצפץ מצפץ \nומבחי' שם זה הם מתקרבי' יחד. ועיין בקדיש א' של קודם יוצר דערבי' ובתפי' העמיד' של \n"},{"index":6,"he":"כל השבת כי שם יש בזה קצת שינוי' ואחר שנתכוונת לכל זה במחשבותך אז תאמר אח\"כ באי \nכלה ג\"פ שבת מלכתא. ועתה תכוין להעלות ג\"ר דיצירה בג\"ת נה\"י דבריאה ר\"ל במקום \nהמלכו' בבריאה העומדת באחורי נה\"י דבריאה וצ\"ל ב\"פ באי כלה הראשונים בקול רם לפי \nשהם כנגד חכמה ובינה דיצירה העולים אבל באי כלה שבת מלכתא צריך לאמרה בלחש ולא \nבקו\"ר לפי שהנה הוא כנגד הדעת דיצירה אשר איננו מכלל מספר הי\"ס כנודע. ובזה תבין \nלמה בס' התי' לא נזכר רק שאומרים ב' זמנין באי כלה ולא הזכיר הפעם הג' והטעם הוא כי \nלא חשש להזכיר רק את הב\"פ הנאמרים בקו\"ר ולא הזכיר את הג' הנאמר בלחש שהוא כנגד \nהדעת שאינו מכלל הי\"ס. והנה כמו שבמזמור הבו לה' בני אלים אמרנו שיכוין בהויה זו \nשהיא דההין העולה ב\"ן לפי שהיא בעשיה כן עתה תכוין שהנה עתה אתה בעו' היצירה ואתה \nרוצה להעלותו והוא הויה דמ\"ה דאלפין והויה זו תכוין בה במלת בא\"י שהוא בגי' י\"ג \n"},{"index":7,"he":"כמנין אחד והוא שם א' קדוש יוצא מן המלוי דשם מ\"ה דאלפין שיש בה ג' אלפין ויו\"ד וזה \nסדרו יאא\"א והוא בגימ' בא\"י והוא בגי' אחד כנז' בס\"ה פ' פנחס בר\"מ. ופ\"א שמעתי \nממורי ז\"ל שצריך לכוין כי בא\"י הוא בגי' אחד וג\"פ בא\"י הוא בגי' ט\"ל כמנין יה\"ו \nדאלפין ותכוין באי א' בנצח. באי ב' בהוד. באי ג' ביסוד. וטעם אמרך בג' באי שבת \nמלכתא הוא לרמוז אל ש' ב\"ת כי אז ביסוד כולל שלשתם כנגד ג' קוי השין ואז נכללין \nשלשתן וג\"פ באי אלו הם בבריאה כי משם באים ליצירה וזהו באי כי המלכות עולה מן \nהיצירה לנה\"י שבבריאה ע\"כ. ודע כי עתה באמרך ג\"פ באי כלה כו' תכוין לקבל סוד תוספת \nקדושת הנפש. אח\"כ במזמור שיר ליום השבת כו' תכוין להעלות עולם הבריאה אל האצילות \nוז\"ס מזמור ליום השבת. והענין הוא כי האצילות נקרא יום שבת דכורא כי ג' עולמות בי\"ע \nהם עלמא דנוק' ואינם מכלל יום השבת. גם תכוין כי ר\"ת מזמור שיר ליום השבת הם אותיות \n"},{"index":8,"he":"למשה כי נודע כי האצילות נק' משה כנז' בזוהר פ' פקודי בסו' ויביאו את המשכן אל משה \nוכוונתינו עתה כי אנו מעלים עתה לעולם הבריאה אל משה שהוא עולם האצילות. גם תכוין \nאל מה שביארנו בענין ישמח משה במתנת חלקו כי כשעלה מרע\"ה אל הר סיני לקבל התורה \nנתנו אליו אלף חלקי אורה הנרמזים באלף רבתי דאדם שת אנוש בד\"ה. וכשחטאו ישראל בעגל \nנסתלקו ממנו בעון ישראל ולא נשתייר בו רק חלק אחד מן האלף והיא סוד האלף זעירא \nדויקרא אל משה. ולפי שמשה לא אבדם ע\"י חטא עצמו אלא בעון ישראל לכן הקב\"ה משלים \nאליו אלו האלף חלקי' מחלקם של ישראל שהם בחי' אותם האורות והעטרות והעדיים שקבלו \nישראל בהר סיני ואח\"כ נתנצלו ונתפרקו מהם כמש\"ה ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר \nחורב ומשה נטלם ונשלם בחלקם של ישראל והנה בכל ע\"ש בבוא ליל השבת חוזר מרע\"ה לקחת \nאותם הארו' של אלף חלקים שלו עצמם שנאבדו ממנו ולוקחם בסוד תוס' קדושת שבת וכיון \n"},{"index":9,"he":"שלוקחם משלו הוא מחזיר לישראל אותם ההארו' שלקח מחלקם ואלו האורו' נתנים לישראל בכל \nע\"ש בסוד תוס' קדושת שבת והבן זה וז\"ס ישמח משה במתנת חלקו פי' כי משה הוא שמח עתה \nביום השבת במתנת חלקו עצמו הא' שנאבדו ממנו ועתה נתנו לו במתנה ביום השבת והכוונה \nלומר ולהגיד מעלת מרע\"ה כי אעפ\"י שניתנו לו בתחי' האורו' והכתרי' מחלק' של ישראל \nהנה הוא שמח בחלקו ודי לו בזה ותיכף מחזי' הארותיה' של ישראל להם ואינו נוטלם לעצמו \nכי חפץ הוא לזכות את הרבים ואינו אומר כיון שאני לא חטאתי והם חטאו בעגל ובעבורם \nאבדתי שלי א\"כ גם עתה אעכב את שלהם בידי אמנם הוא שמח במתנת חלקו ואז מחזיר להם \nחלקם ונמצא כי בזה ניכר' מעלת מרע\"ה כי עבד נאמן קראת לו כי אעפ\"י שהפקיד השי\"ת \nבידו פקדון חלקם של ישראל הנה עתה ביום שבת הוא עבד נאמן להחזיר הפקדון לבעליו והם \nישראל. וביאר מה ענין מתנת חלקו הנז' ואמר כי היא כליל תפארת אשר בראשו נתת בעמדו \n"},{"index":10,"he":"לפניך על הר סיני ונאבדה ממנו ועתה חוזר השי\"ת ליתנה לו במתנה. ונחזור לעניינינו כי \nהנה בכל ע\"ש מקבלים ישראל תוספת נשמה וקדושת שבת מאותם האורות שלקח משה מישראל כנז' \nוזהו שאמר מזמור שיר ליום השבת כלומר ראוי לשורר ולזמר על יום השבת לפי שאז מחזירין \nחלקו של משה ועי\"כ אנו לוקחים חלקינו של תוס' שבת כנז' כי מה שיש לנו תוספת קדוש' \nבשבת הוא מה שיש למש' בימי החול והבן זה:\n\n"},{"index":11,"he":"גם תכוין באותיו' למשה רמז אל תיקון הנשמות הבאות מן הבל המתגלגל במשה כנודע. גם \nתכוין באותיות למשה כי הנה מרע\"ה הוא משתדל בזהירות ובזריזות גדול בכל ע\"ש להעלו' \nכל ניצוצות הנשמות הניתנות בעמקי הקלי' ואינם יכולו' לעלו' משם וכן הנשמות של בני \nאדם התחתו' שאין בידם מע\"ט הראוים לעלות בסוד תוס' שבת הנה מרע\"ה בכל ע\"ש יורד הוא \nוכמה רבבות נשמות צדיקים אחרי' עמו אשר בעו' הבא כל א' כפי בחינתו יורד ומעלה את \nהנשמות של התחתונים של המתים ושל החיים כל אותם שאינם יכולות לעלות מעצמן כנז':\n\n"},{"index":12,"he":"טוב להודו' לה' הנה בפ' זה תכוין בתחי' בר\"ת של טוב להודות שהוא ט\"ל והם על דרך ג\"פ \nבאי כלה הנז' וגם הם סדר ג\"פ הבו הנ\"ל ועי\"כ תעלה ג\"ר דבריאה למלכו' דאצילות והוא \nסוד שם יה\"ו שבבריאה אשר עולה במילואו ט\"ל והוא העולה לאצילות הנק' לה' שהוא הויה \nדע\"ב דיודין דאצילות וזהו טוב להודות לה' פי' כי הטל הנרמז בר\"ת טוב להודות עולה \nלהוי\"ה שהוא האצילות כנז'. ואח\"כ תכוין להעלות ז\"ת דבריאה למע' ממדרגתם ע\"ד הנז' \nביצירה ובעשיה וזה ע\"י שם בן מ\"ב דהויה דאלפין שהם מ\"ב אותיו' שיש בפשוטו ובמילוי \nובמי' מילויו ולכן תכוין בזו ההויה של טוב להודו' לה' אל הויה דמילוי אלפין בבחי' \nמ\"ב אותיו' שבה כנודע כי שם בן מ\"ב דאצילות הוא מ\"ב אותיו' שבהויה דמילוי אלפין. גם \nתכוין בהויה זו אל הויה דמילוי ס\"ג שהוא בבריאה והוא סוד עולם הבריאה העולה עתה אל \nעו' האצילות וב' הכוונות האלו אעפ\"י שנראי' סותרו' זו לזו צדקו יחדיו כי הס\"ג \n"},{"index":13,"he":"דבריאה גרוע ממ\"ה דאצילות ועולה זה הס\"ג ע\"י המ\"ב של המ\"ה הזה שבאצילות. ופעם אחרת \nשמעתי ממורי ז\"ל בלשון זה כי ר\"ת מזמור שיר ליום השב' הוא למשה לרמוז כי הוא סוד \nעו' האצילות ששם עולה המלכות ומאירה ומקבלת הארה מן נה\"י דאצילות ע\"כ. בפרוח רשעי' \nכמו עשב כו' יובן במ\"ש בס\"ה בפ' תרומה דיום השבת איהו יומא דגלגולא דנשמתין כו' \nוהענין הוא כי בע\"ש אפילו אותם הנשמו' הטבועות בעמקי הקלי' הם עולות אל הקדש לכלול \nשם למעלה אבל לא כל הנשמות יכולות לעלות ואמנם אז בעת ההיא נדונים בב\"ד העליון כל \nהראוי לעלות עולה והראוי לירד יורד וז\"ס שנק' יומא דגלגולא דנשמתין כי אלו מתגלגלין \nלכאן ואלו לכאן. ונודע ענין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו כו' ולכן נזכר כאן כל אלו \nהבחי' במזמור הזה כנודע כי בפרוח רשעים הוא בסוד רשע וטו\"ל וכיוצא בזה כל שאר דברי \nהמזמור ולכן הוזכר ענין הרשעים והצדיקים במזמור הזה כי הרשעים אין להם מנוחה אפי' \n"},{"index":14,"he":"ביום השבת וזהו מ\"ש בפרוח רשעים כו' להשמדם עדי עד אבל הצדיקים פורחים כתמר ביום זה \nלעלות ולקבל האור המוכן לו וזמ\"ש צדיק כתמר יפרח כו'. גם יש ענין גלגולא דנשמתי' \nבאופן אחר וגם זה נרמז בס\"ה בפ' תרומה ד' קל\"ו ע\"א וגם בפ' משפטים בסבא בד' צ\"א ע\"א \nוז\"ל כי בליל שבת יש נשמות העולות מן ג\"ע הארץ אל ג\"ע העליון ויש נשמות שיורדות \nמלמעלה למטה בעוה\"ז להיות בסוד תוספ' שבת אל נשמות התחתונים אשר בעוה\"ז אלין סלקין \nואלין נחתין וזהו הנק' גלגולא דנשמתין:\n\n"},{"index":15,"he":"ידוד מלך גאות לבש כו' הנה ענין זה הוא סוד אותו השיר שאומרי' המלאכים להשי\"ת כנז' \nבס' פרקי היכלו' המתחי' האדרת ואמונה לחי העולמים. והענין הוא כי יש כמה נימין \nושערין ברישי' דא\"א וכולם מושכים ממימי ים החכמה עילא' מוחא סתימאה דרישא דא\"א \nוכולם הם גבו' ודינין קדישין ולכן נקרא שערות וז\"ס האדרת שער שיש למע' והנה הנימין \nההם הם ת\"י נימין כמנין קדוש כנז' באדרת נשא גם הם בגי' גאות זמ\"ש גאות לבש ושם \nביארנו הטעם כי הם סוד הויה דע\"ב דיודין וכל הויה מהם יש בה ד' יודין כ\"א כלולה \nמעשר הם ת' ועשר אותיות המילוי הרי ת\"י כמנין גאות. ונודע כי בתוך אותם השערות \nמתלבשין או\"א וגם ז\"א כמ\"ש וזמ\"ש גאות לבש. ונודע כי או\"א הם סוד יום השבת כנ\"ל \nבסוד ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם כי כשעלה ז\"א עד או\"א אז נק' קדש והנה עלייתו \nהיא ביום שבת ונמצא כי ביום השבת שעולה ז\"א במקום או\"א אז הוא מתלבש באותם השערות \n"},{"index":16,"he":"דא\"א כדוגמת מה שהיו מתלבשין בהם או\"א בימי החול ונמצא כי אלו השערות הם כדמות \nנהרות המושכין מים החכמה מוחא סתימאה דא\"א וזמ\"ש נשאו נהרות ה' כו' שהם סוד השערות \nהעליונות הנק' מבועין ונהרות להמשיך המים הנז' ממוחא סתימאה כנז' בריש תי' ע' כי \nהשערו' הם בציור נימין חלולים מבפנים ובצורת ווי\"ן והאורות של מוחא סתימאה דא\"א \nנמשכין בתוך אלו השערות ויוצאין אח\"כ דרך פיו' השערות ולחוץ ונודע כי כל שער הוא \nדין וגבורות כי הנה יניקת' הם מן הגבורו' העליונות והנה הם כדמיון הנימין של הכינור \nהמרימים קול וזמ\"ש מקולות מים רבים כו' פי' כי אי' עילאה נקרא מים רבים כנודע ואלו \nהשערות ממשיכים ממי ים החכמה העליונה מוחא סתימאה דא\"א אל אי' עילאה הנקרא מים רבים \nוזהו מקולות מים רבים ולהיותם המים האלו בחי' גבו' דמנצפ\"ך שמהם נעשה אח\"כ בחי' \nהמ\"ן לכן נרמז בר\"ת מקולות מים רבי' ר\"ת בגי' מנצפ\"ך ולהיות כי שערות אלו מלבישים \n"},{"index":17,"he":"לאו\"א לכן נרמזו שניהם בפסו' הזה כי ר\"ת של אדירים משברי ים הוא אמ\"י ור\"ת של אדיר \nבמרום ה' הוא אב\"י הרי כי נרמזו בו אבא ואימ' ואומרו אדירים משברי ים הוא מלשון \nהנז\"ל האדרת והאמונ' לחי העולמים שהוא לשון התלבשו' ולהיו' זה בליל שבת לכן אנו \nעולי' ממטה למע' ובתחי' נזכרת מלת מ\"י בפסוק ואח\"כ נזכר אבי. גם ענין אחר כי הנה \nעתה במזמור הזה אנו עומדים בעולם האצילות והנה ג\"כ יש שם שם בן מ\"ב ומעלה את עו' \nהבריאה וזהו מקולות מים רבים הם סוד ז' קולות של ז' שמות שם בן מ\"ב אשר הוא יוצא מן \nאו\"א כנז' בחי' דכל שם בן מ\"ב הוא ברישא דמלכא שהם סוד או\"א הנקרא מים רבים ואלו \nהקולו' הם נמשכין מן או\"א הנקר' מים רבים וזהו מקולות מים רבים ולכן נרמזו בר\"ת \nאו\"א. אדירים משברי ים שהוא אמ\"י אדיר במרום ה' הוא אב\"י. והנה הקולות האלו הם \nנמשכים מבחי' השערות של או\"א כנודע וזמ\"ש אדיר במרום ה' שהוא מל' האדרת והאמונה \n"},{"index":18,"he":"ומלשון אדרת שער כי כבר ידעת כי או\"א אתכלילן במזלא דדיקנא דא\"א וזה המזלא נעשה \nבחי' מלבוש ואדרת אל או\"א ותכוין כי ע\"י הקולות האלו תעלה את הבריאה באצילות. גם \nתכוין ענין א' כי הנה סיום קוצא דשערי דרישא דא\"א משתלשל ונמשך עד רישא דז\"א ושם \nבסיום אותם השערות הם בחי' הפיות של אלו הצינורות והנהרות המושכים מים ממוחא דא\"א \nאשר להיותם בחי' גבורות נרמזו אותיות מנצפ\"ך בר\"ת מקולות מים רבים כנ\"ל כי מים רבים \nהם בחי' מ\"ן דמנצפ\"ך. ואמנם בימי החול אלו ההארות של השערות עליונות דאריך ניתנות \nלאו\"א וביום שבת עולה ז\"א עד מקום או\"א ואז לוקח הוא ההארות ההם ובתחי' עולה ולוקח \nהארות אי' ואח\"כ עולה יותר ולוקח גם הארות אבא ולכן נזכרת אמי טרם אבי כנ\"ל. ואח\"כ \nתכוין בר\"ת קולם ישאו נהרות שהם אותיות קין שלא כתיקונו לרמוז כי עתה נתקנים \nניצוצות נשמות שרש קין ואח\"כ חוזר להזכירו כתיקונו גמור בר\"ת נהרות קולם ישאו שהם \n"},{"index":19,"he":"אותיות נקי להורות כי ניתקן כבר מן קין נעשה נקי. גם תכוין אח\"כ ר\"ת נאוה קדש ידוד \nשהוא נק\"י ג\"כ לרמוז אל הנז' כי כבר עתה נתקנו ניצוצות ונשאר נקי מן הפסולת ומן \nהקליפה. גם תכוין כי ר\"ת יהו\"ה לאורך ימים אל שם יל\"י שהוא שם קדוש משם של ע\"ב וכבר \nנתבאר ענינו למעלה בפסוק ה' למבול ישב אבל שם היה בעולם העשיה אבל עתה תכוין כי שם \nיל\"י זה הוא בעולם האצילות הנק' אורך ימים וזמ\"ש ה' לאורך ימים. ותכוין להעלות ע\"י \nהשם הזה את ניצוצי נשמות הבריאה שבתוך הקליפות אותם שאין יכולים לעלות ע\"י שם בן \nמ\"ב. גם תכוין כי ר\"ת יהו\"ה לאורך ימים הוא שם יל\"י וס\"ת הוא שם הכם שהוא בגי' \nאדנ\"י והכונה הוא שתכוין כי בכח שם יל\"י אתה מעלה את המל' הנק' אדנ\"י ותכוין כי \nאורך ימים הוא אריך אשר יש בו ש\"ע רבוא נהורין ונותן ק\"ן ריבויא נהורין לז\"א כנז' \nבאדרא ונשארים לעצמו כמנין אר\"ך חסר חד ריבויא כנודע ולכן נק' ארך ימים. ואחר \n"},{"index":20,"he":"שהשלמת כל הסדר הנז' אז תכוין לפניך בהויה א' דע\"ב דמילוי יודין כי עד עתה לא \nנתכונת אלא בהויות דב\"ן ודמ\"ה וס\"ג כנ\"ל ועתה תכוין בשם זה שהוא באצילות לומר כי \nכבר עלינו עד עולם האצילות וכל העולמות עלו עד שם ונכללו שם. והנה להיות כי הויה זו \nהיא באצילות יש לה מעלה אחרת והוא שתכוין בה כי כל אות ואות שבה היא מנוקדת בקמץ \nוהנה כל זה הוא תיקון השדה והענין הוא בסוד חיצוניות של נה\"י דז\"א:\n\n"},{"index":21,"he":"אח\"כ תלך לביתך ותכנס ותתעטף בטלית מצויצת בציציו' כהלכת' ותתעטף ראשך בו כנודע \nסביב גרונך וכנז' במסכת שבת פ\"ב ופ' י\"ו ובהרמב\"ם פ' ל' מהלכות שבת ותקיף השולחן \nהמסודר עם הלחם לסעודת שבת ותקיפהו כמה פעמים עד שתחזור לומר כל מה שאמרת בהיותך \nבשדה שהוא מזמור לדוד הבו לה' בני אלים כו' וג\"פ באי כלה כו' ומזמור שיר ליום השבת \nכו' והכונה שתכוין בזה הוא כי שם בשדה לא נתקן רק בחי' חיצוניות בבחי' א\"פ שבו ועתה \nנתקן לעלות גם בחי' אור מקיף של בחי' החיצו' ואח\"כ תקרא ארבעה פרקים ראשונים של \nמסכת שבת ותכוין שהם כנגד ד' אותיות יהו\"ה כי הם סוד תכשיטי הכלה העליונה. והרי \nנתבאר ענין כללות העולמות זה בזה בבחי' החיצוניות שלהם ע\"י קבלת שבת בשדה הנעשה על \nידינו ואח\"כ אנו מעלים גם את אור המקיף של חיצוניות העול' ע\"י הקפת השלחן כנז' \nועי\"כ נשלם תיקון ועליית בחי' חיצו' העולמות וענין זה הוא הנק' אצלנו תמיד בשם \n"},{"index":22,"he":"תוספת שבת הנק' בשם נפש יתירה לפי שכיון שהקדושה הזו נמשכת קודם זמנה הראוי לה לכן \nנק' בחי' תוס' קדושה שניתוסף מחדש אע\"פ שאינו זמנה אבל כשיתקדש השבת עצמו ויהיה ממש \nליל שבת גמורה אז אינו נק' תוספת שבת רק קדושת שבת עצמה. גם צריך שתדע כי עד עתה כל \nהמלכיות של כל העולמות עדיין הן עומדות בסוד אחור באחור עם נה\"י דז\"א של אותו עולם \nכפי מה שהוא: \n"}]}
