{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-71","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":71,"title":"קטע 71","hebrewTitle":"קטע 71","segments":[{"index":1,"he":"היכלות הנרמזים בסדר יוצר דימי החול דשחרית הם ז' היכלות ז\"א דבריאה ובהם נכללין ז' \nהיכלין דנוק' הנק' ז' נערות אסתר ואמנם ביום שבת ביוצר דשחרית נפתחין שבעה היכלין \nעילאין הנק' היכלין דשבת והם ז' היכלי או\"א דבריאה ואז ז' היכלי ז\"א דבריאה עולים \nונכללים בז' היכלי או\"א המקבלים משם תוס' קדושת שבת. והנה ז' היכלי או\"א הם נרמזים \nבז\"פ שנזכרו כאן מלת הכל כי הכל מלשון היכל ואלו הם. ובורא את הכל יסוד. הכל יודוך \nהוד. והכל ישבחוך נצח. והכל יאמרו ת\"ת. הכל ירוממוך גבו'. יוצר הכל חסד. והרי הם ו' \nעל הסדר ממטה למעלה מיסוד עד חסד והנם מה שנרמזים במלת הכל הוא כי כל א' מהו\"ק אלו \nהוא כלול מן נ' ש\"ב הנפתחים עתה ביום שבת והנה הם נ' שערים כמנין כ\"ל האמנם לא כל \nז' היכלין דז\"א דבריאה עולים ונכללים בז' היכלי או\"א לקבל תוס' שבת רק ג' היכלות \nהיותר ממותקים שהם בחי' החסדים והם היכל היסוד הנקרא היכל לבנת הספיר וזה עולה \n"},{"index":2,"he":"בברכת יוצר מתחילת הברכה עד סדר אין ערוך לך ה' אלקינו כו' והיכל הזה הוא העולה עתה \nבשבת למעל' מכל שאר ז' היכלי ז\"א כנודע דיוסף חביבו דכולא וסליק על כולא כנז' בפ' \nשלח לך והוא מתעלה ועול' עד היכל אהבה דאו\"א כי הנה שם באו\"א הוא היכל הז' העליון \nדכללות עולם הבריאה כנודע ובאותו היכל יש בחי' פרטיו' היכל אהבה של או\"א וזה ההיכל \nדיסוד דז\"א עולה עד שם מתתא לעי' ומקבל משם תוס' קדושה בברכת יוצר אור שהיא כנגד \nהיכל לבנת הספיר שהוא יסוד דז\"א כנודע ועולה בכל ז' היכלין דבריאה ממטה למעלה והם \nסוד ז' פעמים הכ\"ל שנזכר ביוצר דשבת שהם ובורא את הכל הכל יודוך והכל ישבחוך כו' \nכנז' והם כסדרן ממטה למעלה מן היסוד עד החסד והנה נקשר היכל היסוד בהיכל אהבה \nהעליון שבהיכל הז' הנק' היכל או\"א ומלת הכל הא' שנזכר ביוצר דשבת שהוא ובורא את הכל \nכנז' הנה הוא היסוד התחתון דז\"א שנכלל בכל ז' היכלין דילי' ונק' הכ\"ל ואז עולה בו' \n"},{"index":3,"he":"הכ\"ל העליונים. היכל הב' העולה בסוד תוס' שבת הוא היכל הרצון התחתון שהוא ת\"ת ונרמז \nבסדר אין ערוך לך ואין דומה לך עד אל אדון כו'. היכל הג' העולה בסוד תוס' שבת הוא \nהיכל אהב' התחתון שהוא החסד ונרמז בסדר אל אדון על כל המעשים. אבל היכל דנצח אע\"פ \nשהוא קו ימיני והוא חסד איננו עולה לפי שהוא קשור עם היכל ההוד כי תרווייהו הם תרי \nפלגי גופא כנות ולכך הוא ג\"כ דין ואינו עולה. ועוד טעם אחר כנודע כי ירכין אינון \nלבר מגופא ולכן אפי' הנצח נקרא דין:\n\n"},{"index":4,"he":"אל אדון כו' כבר ביארנו כי הוא היכל אהבה דז\"א כו' אבל צריך שתכוין כונה אחרת והוא \nכי המל' הנק' א\"ל אדנ\"י כמבואר אצלנו הנה עתה ניתוסף גם בה תוס' קדושה ונעשית אדני \nבמילוי שהוא בגי' תרע\"א ונק' עתה א\"ל אלף דלת נון יוד והם בגי' שבת לרמוז כי עתה \nהיא קדושה עיקרית של יום שבת ממש. וענין זה תכוין במלת אל אדון כי אדני הוא נוק' \nואדון הוא דכורא שעתה אשר נתמלא שם אדנ\"י במילואו אז הוא שבת כנז' ונק' אדון דכורא \nגם נרמז בתי' אל אדון על כל המעשים שהוא ג\"כ בגי' מספר ב' שמות הנז' שהם בגי' שבת \nזולת אות ה' של המעשים שהיא יתירה על חשבון הנז'. ובאמרו וביום השביעי נתעלה וישב \nעל כסא כבודו כו' ירצה כי הנה בימי החול אי' מקננת בבריאה וז\"א ביצירה ומל' בעשיה \nוביום שבת הם מתעלים וז\"א מתעלה אל בריאה וזמ\"ש נתעלה וישב על כסא כבודו כו' שנתעלה \nמן היצירה וישב על כסא כבודו בבריאה:\n\n"},{"index":5,"he":"כונת תפילת עמידה דשבת דשחרית הנה אחר שתאמר פסוק אדני שפתי תפתח כו' קודם שתתחיל \nברכת אבות תכוין לקבל תוס' הרוח דכורא ממדת יום שבת כנ\"ל ואמנם התוס' שניתוסף בז\"א \nהוא שעד עתה עדיין לא עלה שום עליה כלל רק שנכנס בתוכו מבחי' גדלות א' אורות מקיפין \nדצלם דאו\"א כנ\"ל. ונלע\"ד חיים כי מן הדרוש ההוא דפסח יתבאר לך כי בתפלת לחש דשחרית \nנכנסין נה\"י דחו\"ב הנק' מוחין פנימים דגדלות ב' ובחזרה נכנסין חג\"ת שלהם שהם מקיפים \nל' דצלם דגדלות ב' ובמוסף דלחש חב\"ד שלהם שהם מקיפים מ' דצלם דגדלות ב' ובחזרה עולה \nבכתר שלהם כנלע\"ד. ועתה בתפלת עמידה זו מתחיל לעלות ועתה הוא עולה באו\"א בג' \nתחתונות שלהם הנקרא נה\"י ומהם נעשים לו בחינת מוחין שבו כי הנה בלילה יורד למטה \nבנה\"י שלו עצמו כדי להתחבר לו ולהתיחד שם עם נוק' ועתה הוא עולה עד נה\"י דאו\"א \nלהיות לו ג\"כ מוחין כמו לנוקבא. ואמנם עלית רחל נוקבא דז\"א היא באופן זה כי בלילה \n"},{"index":6,"he":"היתה היא בנה\"י שלו ועתה היא עולה בג' אמצעיו' שבו אשר עתה שעלה ז\"א ג' מדרגות \nאחרות נמצא שעם היות שעלתה היא שלש מדרגות אמצעיות שבו הנה אינם עתה רק ג\"ת שבו לעת \nהזאת והם נעשים אליה בסוד ג' מוחין ואח\"כ בעת חזרת העמידה בקו\"ר עולה ז\"א עוד עד \nשלש אמצעיות דאו\"א ורחל עולה בג\"ר דז\"א הראשונות אשר עתה אינם רק ג\"ת דז\"א כי אם \nהיא היתה עולה והוא עומד במקומו כבר היתה היא שוה אליו כשיעור קומתו אבל כיון שגם \nהוא עולה נמצא כי תמיד היא בג\"ת שבו אשר עתה מה שהיה לו בתחלה לז\"א בבחי' ג\"ר שבו \nונמצאת עתה רחל גדולה וגבוהה כשיעור שהיה ז\"א בתחלה קודם חפלת שחרית. והנה נתבאר כי \nלעולם בכל עליית בחי' דבר קדושה אין הרושם הא' מסתלקת משם ונמצא כי רושם הא' של ז\"א \nנשאר שם תמיד ובפרט עם מה שנ\"ל בדרושים הקודמים בענין קב\"ש כי אין בחי' העצמות \nוהאורות עולה כלל בשבת ונשאר במקומו כי בחי' הכלים בלבד הם העולים ונמצא עתה בחזרת \n"},{"index":7,"he":"העמיד' דשחרית שהכלים של פר' יעקב עלה שם והלבישו עצמות אורות ז\"א כשיעור קומתו וגם \nרחל היא שוה בקומתו כנז' והם מזדווגים יחד עתה אבל בערך שנשאר שם רשימו דז\"א במקומו \nהא' נחשב הזווג הזה כאלו הוא ממש זיווג דז\"א עצמו עם רחל:\n\nישמח משה כו'. כבר נתבאר ענין ביאור המלות האלו למעלה בקב\"ש בשדה בפי' מזמור שיר \nליום השבת וע\"ש היטב. גם תכוין כונה אחרת והיא זאת כי משה הוא בחינת ז\"א אשר עד עתה \nכל ההארות שקבל היה משלו שהם בחינת המקיפים דצלם דאו\"א שנכנסו בו בבחי' פנימיות \nולכן אין לו בזה שמחה יתירה אבל עתה אשר עלה במקום או\"א עצמם כנז' אין זו מחלקו רק \nמתנה גמורה חדשה שנתנו לו אביו ואמו ונעשי' עתה המתנה ההיא חלקו ממש ויורש מקום \nאביו ואמו ולכן עתה הוא שמח במתנה זו שנתנה לו לחלקו ממש וזהו ישמח משה במתנת חלקו. \nוביאר כי שמחה זו הגיעה לו עתה ביום השבת אבל ימי החול אז אין לו שמחה זו לפי שאז \n"},{"index":8,"he":"הזווג שלו הוא בבחי' עבד נאמן מטטרון כי ע\"י נעשה הזווג בימי החול כנודע. וזהו ישמח \nמשה במתנת חלקו שניתן לו עתה ביום השבת וטעם שמח' זו היא לפי שבימי החול עבד נאמן \nקראת לו וע\"י העבד נאמן היה זווגו נעשה אבל עתה אינו כן. והנה מה שתקנו להזכיר \nבנוסח ברכה זו פ' ושמרו בני ישראל את השבת כו' עם היות כי שמור הוא נוק' אבל הטעם \nהוא כדי לכלול מדת לילה ביום ובמלת כי לעמך ישראל נתתו באהבה כו' תכוין כי בתחלה \nבאל אדון ע\"כ המעשים כו' בתפלת יוצר הרויחה המל' כי מה שהיתה נק' אל אדנ\"י פשוט \nנקרא אז א\"ל אלף דלת נון יוד ועתה בעמידה דשחרית הרויחה עוד מעלה אחרת והוא כי גם \nשם א\"ל הוא עתה במילוי אלף למד ועתה היא נק' אלף למד אלף דלת נון יוד והם בגי' \nכמנין נתת\"ו:\n\n"},{"index":9,"he":"ענין הס\"ת מוז\"ל היה נוהג ונזהר בכל יום שבת בשחרית בעת הוצאת ס\"ת מן ההיכל לומר \nאותו הנוסח הכתוב בס\"ה בפ' ויקהל והוא בריך שמיה דמארי עלמא כו' גם ראיתי למוז\"ל \nכשהיינו מתפללים בבית מדרשו שעלה ביום שבועו' וקרא עשרת הדברות בפיו בקול רם כדרך \nשנוהגים חכמי הקהילות כמנהג ספרד וכן בפ' בחוקותי ראיתיו שעלה ביום השבת ההוא וקרא \nבפיו ובקו\"ר הקללות של פרשת בחוקתי כחכמי הקהילות ספרד. גם ראיתיו שבכל ימי השבת לא \nהיה עולה לס\"ת אלא ששי כמ\"ש בע\"ה בשם ס\"ה על ר' כרוספדאי ואמנם ענין כוונת ס\"ת כבר \nביארנו בארוכה בתפלת שחרית של החול וע\"ש היטב. והנה שם ביארנו כי ענין ס\"ת הוא בחי' \nיסוד דאבא שבתוך ז\"א אשר הוא מתגלה ויוצאת הארתו לחוץ אל יעקב ורחל העומדים כנגד \nפני ז\"א גם נתבאר שם כי בימי החול אין מתגלים רק ג'. פרקין תתאין דנה\"י דאבא \nומתלבשים תוך נה\"י דז\"א אבל עתה בהוצאת ס\"ת ביום השבת מתגלים כל ז\"ת [עיין לקמן דף \n"},{"index":10,"he":"ע\"ה ע\"א ד\"ה ונבאר] והטעם לפי שבימי החול לא עלו יעקב ורחל רק כנגד נה\"י דז\"א בלבד \nולכן לא יש רק ג' אנשים עולים לס\"ת והם כהן לוי ישראל אבל עתה שעולה ז\"א כל ז\"ת \nדאו\"א ע\"י תפלת שחרית דלחש ודקו\"ר ולכן עתה אותם ז\"ת דאבא שעולה ז\"א בהם הנה הם \nמתגלים עתה בעת הוצאת הס\"ת ולכן מספר העולים בס\"ת ביום שבת הם ז' כנגד ז\"ס והם כהן \nבחסד לוי בגבורם ישראל בת\"ת ד' בנצח ה' בהוד ו' ביסוד ז' במל'. ועתה אבאר לך טעם \nמ\"ש בס\"ה בפ' שלח לך כי ר' כרוספדאי תמיד ליבא מימוי לא סליק בשבת לס\"ת אלא שתיתא' \nדאיהו צדיק ועליה אתמר מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב כו':\n\n"},{"index":11,"he":"הנה נודע כי ה\"ח מתפשטים בגופא דז\"א והיותר מעולים ומובחרים שבהם הם החסדים התחתו' \nשהם אורות מגולים והם מגדילי' לכל שאר האורות העליונים הסתומים והנה בימי החול \nהחסדים המגולים הם בנה\"י דז\"א בלבד אבל עתה ביום שבת שעולה ז\"א עד ג' אמצעיות דאבא \nנמצא כי כל הז\"ת שלו הם אורות מגולים. האמנם נודע הוא כי כל מה שמתגלים מבחי' אבא \nאינו אלא ביסוד שבו בלבד כי הנצח וההוד שבו אינם מתגלים לעולם כי תמיד הם מלובשי' \nבנ\"ה דאי' אבל היסוד שבו להיותו ארוך מיסוד דאי' לכן יכול להתגלו' אחר סיום יסוד \nדאי' ומש\"ל כי כל הז\"ת מתגלים עתה בשבת. הענין הוא שהחסדי' המתפשטי' בז\"א הם מגולים \nלכן האורות ההם מכים ומאירים בכל הצדדים ובנ\"ה דאבא ומוציאין הארתם הפנימים לחוץ \nאבל פשוט הוא שאינו בגילוי גמור כמו היסוד שבו לטעם הנ\"ל. והנה אין בחינ' גילוי \nגמורה אלא בב' שלישים תחתו' דת\"ת וכל היסוד ונמצא כי המעולה שבכולם הוא היסוד כי \n"},{"index":12,"he":"כולו מגולה ולכן ר' כרוספדאי לא הוה סליק לס\"ת אלא שתיתא' שהוא כנגד היסוד המגולה \nומקבל האור כולו בגילוי גמור ואחריו במדרגה הוא הג' שהוא כנגד הת\"ת שאורו מגולה \nברובו בב' שלישיו התחתו' ושאר העולי' כולם הם אורות סתומים ולכן אינם במדרגת אלו \nהב' הנז' אלא פחותים מהם אבל בהם עצמם יהיו מדריגות כי החסד גדול מהגבו' ואחריו \nהגבו' ואחריו הנצח ואחריו ההוד אבל הגרוע מכול' הוא הז' כי הוא כנגד העטרה שביסוד \nואין שם אלא הארה מועטת בתכלי'. וזהו טעם מ\"ש בגמ' הכל עולים למנין ז' אפי' אשה \nועבד וקטן וכמו שנז' בדברי הפוסקים וטעמו של דבר מפורש עם האמור כי הז' גרוע מכולם \nכי הוא סוד העטרה ובו יצדק שם אשה ועבד וקטן. עוד מצאתי ט\"א לס\"ת שמוציאין ביום \nהשבת כי הנה בבקר ביום שבת אנו קורין בס\"ת כנגד מדת החסד המתעורר בתחי' היום. \nובמנחה כנגד הגבורה ששולטת אז והכוונה הוא לכלול זה בזה פחד עם חסד מפני שהתורה מב' \n"},{"index":13,"he":"מידות אלו נתנה כמש\"ה מימינו אש דת למו: \nשער הכוונות - דרושי קידוש ליל שבת דרוש א ענין תפילת מוסף של שבת \nענין תפי' מוסף בלחש דע כי צריך לומ' כמנהג אשכנז שהוא סדר תכנת שבת כו' הנתקן על \nס' אלפא ביתא דתשר\"ק ובאחרונה מוסיפין ה' אותיות מנצפ\"ך והם מסיני נצטוו צווי פעלי' \nכראוי. יהרמ\"י או\"א שתעלינו כו' והם סוד הארות כ\"ב אתוון במוחא עילאה ממטה למעל' \nבסוד מ\"ש באדרת נשא וז\"ל תיו רשים רשימו לעת\"י דלית דכוות' כמבואר אצלנו שם במקומו. \nוהנה עתה ז\"א עולה בג\"ר חב\"ד דאו\"א ועתה נשלם פ' ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם כי \nז\"א שהוא יום השבת עלה במדרגת אבא הנק' קדש וירש את מקומו אבל רחל נוק' דז\"א עולה \nעתה בג\"ת דז\"א שהם עצמם בחי' נה\"י דאו\"א ונמצא כי עתה רחל נקרא אשת חיל עטרת בעלה \nוהיא ג\"כ בסוד משז\"ל שבעוה\"ב צדיקים יושבי' ועטרותיהם בראשיהם לפי שכבר ביארנו לעיל \nבחזר' עמידה דשחרית שהרשימו הא' דז\"א אינו זז ממקומו ובפרט בדרוש שנת\"ל שהכלים הם \n"},{"index":14,"he":"העולים ואורו' העצמות נשארים במקומם ונמצא כי בחזרת תפי' שחרית אז היא סוד העוה\"ז \nהיתה שוה בכל אורך ז\"א שבמקומו בימי החול ועדיין לא עלתה אל העוה\"ב שהוא סוד או\"א \nאבל עתה עלתה בג\"ת דאו\"א ואז נק' בן העוה\"ב ממש ונמצאת היא עתה בסוד עטרה למעלה \nמראשו של צדיק שהוא ז\"א בבחי' מקומו בימי החול כי גם עתה נשאר שם הרושם שלו והעצמו' \nשל אורות שלו כנז' ולכן היא עתה קונה שם חדש יותר מעולה והוא כי תחילה היתה נק' אל \nאדני כנ\"ל ועתה נק' א\"ל הויה ועוד כי שם א\"ל הנז' הוא ג\"כ במילוי כזה אלף למד ידוד \nוהם בגי' רי\"א כמנין ר\"ת בראשית. או\"א רצה כו' וזה תכוין במקום הזה:\n\n"},{"index":15,"he":"וטעם היות שם א\"ל במילויו ולא שם הויה הוא כי כבר בתפי' שחרית בחזרה נתמל' שם א\"ל \nבמילויו וגם שם אדני היו במילוי אלא שעלתה במעלת שם ההויה פשוטה שהיא מעולה יותר \nמשם אדני במילואו:\n\nובחזרת תפילת מוסף בקו\"ר אז ז\"א עולה בכתר דאו\"א כי בתפי' לחש לא עלה אלא בג' מוחין \nחב\"ד שלהם כנ\"ל. ופ\"א שמעתי ממוז\"ל כי בחזרת מוסף אין עליה לז\"א כי כבר הוא שוה \nבמקום או\"א אבל אנו חוזרין לעורר את ג\"ר דאו\"א כדי להוריד הארה מהם אל הנקבה שתוכל \nלעלות עתה ב' מדרגו' בפ\"א עד חג\"ת ועד חב\"ד דאו\"א כמו שיתבאר ועי\"כ תזדווג עם ז\"א. \nואמנם הנקבה עולה ב' עליות עליה א' בחג\"ת דז\"א שהם עצמו' חג\"ת דאו\"א ועליה ב' עולה \nעד חב\"ד דז\"א שהם עצמם חב\"ד דאו\"א. ופ\"א שמעתי כי כל עליות ז\"א עתה הם באבא בלבד \nועליית רחל נוק' הם באי' בלבד ונמצא כי בחזר' תפילת מוסף ירש ז\"א מקום אביו ונוק' \nמקום אי' וזהו הנכון. והנה עליית ז\"א בכתר דאבא נרמז בקדושת חזרת מוסף שהיא כתר \n"},{"index":16,"he":"יתנו לך ה' אלקינו כו' וכמ\"ש בס\"ה ופירושו לך ה' אלקינו שהוא ז\"א אלקי התחתו' יתנו \nלך או\"א הנק' מלאכים המוני מעל' בחי' כתר שלהם וסרסהו ודורשיהו לך ה' אלקינו יתנו \nמלאכי' המוני מעלה כתר. וכבר נתבאר בס' התיקו' כי או\"א נק' מלאכים של א\"א כתר \nדאצילות. ונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל שבמלת כתר יכוין אל הויה דמילוי ס\"ג ואמנם עליות \nהנוק' רחל עלייה א' היא בקק\"ק ה' צבאות כו' ולכן תכוין כי בקדוש א' עולה בחסד ובב' \nעולה בגבורה ובג' עולה בת\"ת ועליה הב' היא עולה כשאומרים אי\"ה מקום כבודו ר\"ל כי \nג\"ר שהם אי\"ה א' דעת באמצע. י\"ה הם חו\"ב ושם במקום אי\"ה הוא מקום המלכות הנק' כבודו \nשל ז\"א וזהו כבודו כבוד ו' כי ז\"א הוא סוד אות ו' ולהיות כי עתה עלתה הנקבה ב' \nעליו' בפ\"א משא\"כ בשום זמן מהזמנים לכן שואלים המלאכים וכולם תמהים ואו' איה מקום \nכבודו כלו' איך אפשר שהמל' דילגה למקום ג' אמצעיות ואיך עתה פתע פתאום חזרה לעלות \n"},{"index":17,"he":"בג\"ר ותמהים ואומרים איה כו' כי הם חושבים שאינה יכולה לעלות רק עלייה א' שהיא בג' \nאמצעיו' וכיון שנסתלקה משם אינם יודעים מה נעשה בה כי אינו עולה בדעתם שעלתה עליה \nשניה. והנה צריך האדם לדלג על רגליו כלפי מעלה בעת שאומר קק\"ק כו' ובעת שאומר איה \nכו' לרמוז אל ב' דילוגים אלו שדילגה רחל נוק' דז\"א. ודע כי סוד איה אות א' היא מזל \nהי\"ג דדיקנא דא\"א שהוא סוד הדעת של או\"א הנקרא י\"ה וזהו אי\"ה וכבר הודעתיך כי עתה \nבמלת אי\"ה כו' תכוין לקבל בעצמך תוס' נשמה דכורא ממדת יום השבת כנ\"ל ותכוין כי עתה \nע\"י עליית הנקבה כנז' קנתה לה שם חדש יותר מעולה והוא שעתה נקרא א\"ל יהו\"ה במילויים \nבאלפין כזה אלף למד יוד הא ואו הא והם בגי' ר\"ל במנין ב' תיבות שהם מקום כבודו עם \nו' של להעריצו ולכן תכוין במלת אלו כוונה הנז'. ובאומרך ימלוך ה' לעולם כו' תכוין \nכי ר\"ת של אלקיך ציון לדור ודור הם אותיות אצלו ר\"ל כי עתה רחל נוק' דז\"א היא אצלו \n"},{"index":18,"he":"ממש שוה בקומתו משא\"כ בשום תפלה אחרת. ענין פ' שמע ישראל כו' הנתקן במקום הזה \nעניינו הוא כי הנה בכל יום שבת לא היה זווג כלל לז\"א עם נוק' רחל אלא עתה בחזרת \nמוסף בקו\"ר שעלתה עמו שוה בשוה כנז' והיסוד שלו שוה בשוה עם היסוד שלה משא\"כ \nבתחילה. ובזה תבין ענין תפי' מוסף שאמרו בס\"ה ובספר התקונים שהיא ביסוד הנקרא יוסף \nוהטעם הוא כי עתה יכול יסוד דז\"א להזדווג בשוה עם היסוד שבה והנה זווגם עתה הוא ממש \nכעין זווג או\"א כי הרי ירשו את מקומם. וכבר נודע כי אין זווג לאו\"א אלא ע\"י מ\"נ של \nנשמות התחתונות המוסרים עצמם להריגה עק\"ה ע\"ד יחוד או\"א בפ' שמע ישראל כמ\"ש בק\"ש \nדשחרית דימי החול ולכן עתה אנו אומרים פ' שמע ישראל וצריך לכוין להעלות מ\"ן אל זו\"ן \nעל ידי מסירת נפשינו עק\"ה במלת אחד בפ' שמע ישראל כמ\"ש בק\"ש של שחרית דחול: \nשער הכוונות - דרושי קידוש ליל שבת דרוש א ענין סעודת שחרית דשבת \nענין סעודת שחרית דשבת. הנה בענין התפלה נתבאר כי כבר עלו ז\"א ורחל נוק' עד כתר \n"},{"index":19,"he":"דאו\"א ממש ונמצאים שניהם עומדים תחת א\"א והם עתה אוכלים סעודה זו מן א\"א ולכן סעודה \nזו נקרא סעודתא דע\"ק. גם תכוין כי הנה בענין ס\"ת דשחרית דשבת ביארנו כי אז נתגלו כל \nז\"ת דאבא כנגד מה שעלה ז\"א בעמידת שחרית ובחזרה וקבלנו האורות בס\"ת בז' העולים לו \nשהוא סוד יסוד דאבא הנק' תורה כנודע. ועתה כנגד מה שחזר ז\"א לעלות בתפלת מוסף בלחש \nובחזרה שעלה בג\"ר דאבא לכן אנו עתה עושים סעודה זו דשחרית אחר תפלת מוסף כדי שיתגלו \nגם ג\"ר דאבא ויבקעו ויתגלו הארתם ותאיר אלינו ולפי ששם בג\"ר דאבא שם הוא בחי' פה \n"}]}
