{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-77","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":77,"title":"דרוש א':","hebrewTitle":"דרוש א':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש א':\n\nבענין פסח ויציאת מצרים הנה נודע מ\"ש ז\"ל כי אותם הדורות הראשונות דור אנוש ודור \nהפלג' סילקו את השכינה למעלה מרקיע השביעי מחמת עונותם. ודע כי ישראל שהיו באותו \nהדור של שעבוד מצרי' היו בחי' אותם הנצוצו' של קרי שהוציא אדה\"ר באותם ק\"ל שנים עד \nשלא נולד שת כמ\"ש ז\"ל. ואח\"כ באו בגלגול בדור המבול ולכן היו גם הם משחיתים זרעם על \nהארץ כעין השורש אשר משם נוצרו וחוצבו עד שנימוחו. וזמש\"ה וירא ה' כי רבה רעת האדם \nבארץ ונודע כי הקרי נק' רע והמוציאו נק' רע כמש\"ה ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' \nוכתיב אוי לרשע רע וכתיב לא יגורך רע כנדרש בס\"ה. ונמצא כי הדור ההוא היו ממש רעת \nהאדם הידוע הוא אדה\"ר וזמש\"ה אמחה את האדם אשר בראתי הוא אדה\"ר עצמו שנברא ע\"י \nהשי\"ת עצמו ואלו ניצוצותיו ורצה למחותם ואח\"כ הם עצמם חזרו ונתגלגלו בדור הפלגה \nועליהם כתיב וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם בנוי דאדם קדמאה \n"},{"index":2,"he":"והבן זה. ולכן נק' בני האדם לרמוז כי היו טיפות קרי ולכן הם בני האדם דכורא בלי \nנוק' וגם אז הוסיפו לחטוא עוד למרוד בעליון אבל לא היו באותו עון הא' של השחתת זרע \nכדור המבול. וצריך שתדע כי ענין הנשמות הם כענין הזהב הנוצר בבטן האדמה וכשמוציאין \nאותו הוא מלא טינוף וסיגים דבר אשר לא ישוער ולא תואר זהב לו ולא הדר עד יתחכם \nהצורף להגות סיגים מכסף פעם אחר פעם זיכוך אחר זיכוך לא ראי זה כראי זה ובכל זיכוך \nמזדכך לאט לאט עד אשר כל הסיגים נפרדים מן הזהב ואחר כך ניכר היותו זהב. וכן הענין \nבנשמות כי בחטאו של אדה\"ר נתערב טוב ברע ובפרט בניצוצות האלו של הקרי שהוליד בק\"ל \nשנים. וכבר נתבאר אצלנו בדרוש שכיבת הלילה ובק\"ש שע\"ה כי ניצוצות הקרי הם חשובות \nמאד וקדושות אלא שיוצאים ומתערבים בקליפות וצריכים בירור אחר בירור לתקנם ועד\"ז היו \nאלו הניצוצות הולכות ונתקנות לאט לאט עד אשר התחילו להתקן ולהראות בחי' הזהב שבהם \n"},{"index":3,"he":"וזה היה בדור מצרים. ובזה תבין טעם נכון למה נגזר עליהם אותו השעבוד הקשה שאין \nכמותו כי כגגד מה שחטאו בדור המבול להשחית את זרעם נגזר עליהם כל הבן הילוד היאור' \nתשליכוהו דוגמת עונש המבול עצמו. וכנגד מה שחטאו בדור הפלגה הבה נלבנה לבנים כו' \nנאמר וימררו את חייהם בחומר ובלבנים כו' וכבר הארכתי במ\"א בזה בסוד שבת ודינין במרה \nאיפקוד וע\"ש היטב. ואמנם היות השעבוד בארץ מצרים הטעם הוא כי הנה נודע שכל הנשמות \nבאות מן החסדים והגבו' אשר במוח הדעת כי שם תלוי סוד הזווג כמש\"ה והאדם ידע את חוה \nאשתו כו' ואיש לא ידעה לכן נקרא דעת להורות כי משם נמשכת טפת הזווג הנק' בלשון \nידיעה כנז'. ומה גם אותם הנשמות של הדור ההוא של מרע\"ה וכבר נתבאר אצלנו כי משה הוא \nמבחי' הדעת וכן כל הדור ההוא הם מבחי' הדעת אלא שהם יצאו אל הקליפו' לסבת היותם \nטיפות קרי בק\"ל שנים קודם שנולד שת אבל משה היה מבחי' שת עצמו כנודע ולכן עליו אתמר \n"},{"index":4,"he":"ותרא אותו כי טוב הוא ואינו כשאר טיפות רעות של אדה\"ר בק\"ל שנה כי אחר כלם נולד שת \nבדמותו כצלמו אבל האחרים היו בדמות שדין ורוחין ולילין ולכן אמר משה עליהם ואל אראה \nברעתי:\n\nוכבר נתבאר זה במ\"א ולהיות כי כל אותו הדור היו מבחי' הדעת ונודע כי כשח\"ו פוגמים \nלמטה באיזו מדה וספי' עליונה הנה הם גורמים הקלי' שיתאחזו ויקחו שפע מן המקור ההוא \nשנפגם ולכן ירדו ישראל למצרים שהם סוד הקלי' היושבת באחוריים של דעת העליון וכמ\"ש \nאצלנו בענין מצרים שהוא מצר העליון שהוא הגרון ופרעה הוא העורף הקשה שבאחורי הדעת \nוהיו אותם הקלי' נאחזים ויונקים כל שפע הנמשך מן הדעת דז\"א ולכן ישראל שבאותו הדור \nשהם מן הדעת אלא שהיו בסוד הפגם שהיו בחי' הנצוצות קרי לכן נשתעבדו לפרעה ולמצרים \nהיונקים כל שפע הדעת יען כי הם גרמו לכל זה וכל ענין הגלות הזה של מצרים היה לצרף \nולתקן בחי' ניצוצות הקדושות ההם בסוד ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים והבן זה כי \n"},{"index":5,"he":"נדמה מצרים אל הכור אשר בתוכו ניתך הזהב ונפרד מן הסיגים ונתקן. והנה נודע כי בהיות \nלמעלה אחיזת החיצו' באיזו ספי' ח\"ו מחמת מעשה התחתו' הרעים הנה מסתלק השפע מן המקום \nההוא כדי שלא יצא שפע רב משם אל החיצוני' וכמו שהודעתיך בענין אצילות ז\"א בתחילת \nאצילותו בבחי' ו\"ק בלבד ולא כלול מי\"ס שבו ונמצא כי בהתאחז פרעה ומצרים בדעת העליון \nבדור ההוא חזר ז\"א לקדמותו כבזמן היותו בעיבור א' גו אי' עילא' בסוד ג' כלילן בג' \nכנודע אצלנו:\n\n"},{"index":6,"he":"והנה ז\"א אחר שנולד ויצא מבטן אימא עילאה יש לו זמן קטנות וזמן גדלות ומוכרח הוא \nשבכל זמן מאלו הג' יהיו לו בחי' מוחין. גם נודע שא\"א לו לקבל המוחין אם לא עד \nשיתלבשו תחילה תוך נה\"י דאי' ואח\"כ יתלבשו בתוכו אלא שבזמן העיבור הא' או בזמן \nהקטנות אין לו אלא נה\"י דאי' בבחי' חיצוניותם בלבד כמבואר אצלנו במקומו ונמצא כי \nזמן גלות מצרים אשר חזר ז\"א ליכנס בסוד עיבור תוך אימ' עילאה היה שם אז בבחי' ג' \nכלילן בג' כדי שלא יתאחזו הקלי' בו ויינקו שפע ממנו. הנה גם אז היו לו בחי' מוחין \nמלובשין תוך חיצוניות נה\"י דאי' ואז כל ג' מוחין שלו ובפרט מוח הדעת שבו החסדים \nוהגבו' אשר שם תלוי פגם הדור ההוא כולם היו מסתלקים אז ממנו ולא היו מאירים בתוכו \nרק חיצוניות הלבושים והכלים של נה\"י דאי' בלבד. והנה נודע כי החסדים שבדעת הם ה' \nוכן הגבו' שבדעת הם ה' והנה מוכרח הוא שכלי היסוד דאי' כיון שהוא מלביש בתוכם את \n"},{"index":7,"he":"עשרת החסדים והגבו' ודאי שבלבוש הזה עצמו הנק' יסוד של אימא יהיו בו בחי' עשר בחי' \nולפי שאי' נקראת אהי\"ה כנודע ובפרט בזמן היות ז\"א בתוכו בסוד העיבור אשר ע\"ש כן נק' \nאי' בשם אהי\"ה כמ\"ש בס\"ה בפ' אחרי מות אנא עתיד לאולדא ולאתגליא ולכן אלו הי' בחי' \nאשר ביסוד דאימ' יהיו עשר' שמות של אהי\"ה והם נעשים מלבושים אל עשרה חו\"ג של הדעת \nבזמן הגדלות. אבל עתה שהוא בזמן העיבור הא' אין מאירין בדעת דז\"א רק עשרה לבושין \nהאלו שהם עשר שמות אהי\"ה הכלולים ביסוד דאי' גם צריך שתדע כי לעולם כל מה שהוא \nלמעלה בבחי' אחוריים ברדתם למטה נעשים שם בחי' פנים ונמצא כי בחי' הפנים והפנימיות \nהם שמות אהי\"ה כסדרן אבל בחי' חיצוניות' שהם בחי' האחורים הם הריבוע של שם אהיה כזה \nא אה אהי אהיה העולה מ\"ד ונמצא כי העשר שמות דאהיה שביסוד דאי' המתלבשי' בדעת דז\"א \nהם בסוד האחורי' שלהם אשר בהתלבש' בז\"א נעשים שם בבחי' פנים והם עשר פעמים דם ואלו \n"},{"index":8,"he":"הם סוד עשר דמים שבאשה ה' דם טוהר וה' דם טמא כנז' בתלמוד במסכת נדה ובס' הזוהר \nבר\"מ פ' תזריע. והענין הוא כי אלו הה' חסדים והה' גבורות שבדעת ז\"א הנה הה' חסדים \nעם ה' לבושים שלהם יורדין ביסוד דז\"א והה\"ג עם חמשה לבושים שלהם יורדין ביסוד \nהנקבה. ואח\"כ בעת הזווג נותן הז\"א מן היסוד שבו אל היסוד דנוק' גם את הה' חסדים עם \nה' לבושיהם ונמצאו ביסוד הנקבה כל עשרה הלבושים שהם י\"פ ד\"ם כנ\"ל ואח\"כ מן החסדים \nומן הגבורות עצמן נוצר מהם הולד בבטן הנקבה אבל הי' לבושים שהם י' דמים הנה מתבררים \nבבטנה וחציים שהם ה' דמים ה' לבושי החסד נק' דם טוהר. כי בערך היותם אחוריים נקרא \nדם לסבה הנז' ובבחי' היותם לבושי החסדים נקרא טוהר ואמנם לפעמים מתבררים לגמרי \nומתהפכי' לחלב להניק בהם את הולד הנולד כנודע ואז הוא בחי' בירורם וזיכוכם אבל יש \nבהם קצת פסולת הנעשה דם טוהר אמנם ה' לבושי הגבו' הם מתבררים והפסולת היוצא מהם אחר \n"},{"index":9,"he":"שמתבררים נעשה קליפה גמורה הנק' דם טמא ונמצא כי הם עצמם הלבושים בין של החסדים בין \nשל הגבורות הם מתבררים ועצמותם הוא קדושה אבל הנשאר מהם בבחי' פסולת אחר התבררם \nנחלק לב' חלקים כי פסולת לבושי החסד נעשה דם טוהר שהוא בחי' דין קשה וקדוש ולפעמים \nנעשה חלב כנז' ופסולת לבושי הגבו' הם קלי' גמורות דם טמא:\n\n"},{"index":10,"he":"ונבאר ענין זה יותר בביאור כי נודע שהויה דמ\"ה דאלפין היא בז\"א ובהויה זו יש ג' \nאלפין וכ\"א מהם מורה על שם אהיה בהיותו בסוד ריבוע ואחוריים שעולה בג' ד\"ם כנז' \nוהוא בחי' אי' עילאה המתפשט חוד ז\"א והיא נקרא אהי\"ה כנודע. ולהיות כי מינה דינין \nמתערין לכן היא נעשית בבחי' ד\"ם כנז' וזה סדר התפשטות והתחלקות שם הויה דמ\"ה דאלפין \nבז\"א כי אות יוד היא בראשו דז\"א וה\"א הא' בגרון דז\"א אשר שם מתלבש היסוד דאי' אשר \nבתוכו מוח הדעת הכלול מה' חסדים וה\"ג ובחי' היסוד הזה דאי' אשר בגרון דז\"א הוא בחי' \nא' של מילוי ה' ראשונה כי ה' עצמה היא בגרון וא' שבמילויה הוא היסוד דאי' שבתוך \nהגרון ולכן זו הא' היא שם אהיה בריבוע העולה דם וזה נקרא דם חיות המחיה את ז\"א בסוד \nהדעת שבתוכו אשר בו כתיב ובדעת חדרים ימלאו. ונודע כי הדם שבגרון נקרא דם חיות וזה \nפשוט ואות וא\"ו הוא למטה כאשר מתפשט הדעת ויורד למטה בשליש עליון דת\"ת דז\"א עד מקום \n"},{"index":11,"he":"החזה שבו ואז מתגלה הדעת בהתפשטיות ה' חסדים וה\"ג. והנה אות אלף שבמילוי אות וא\"ו \nהנתונה בין ב' הווין הוא שם אהיה ג\"כ בריבועו העולה ג\"כ ד\"ם והם בחי' לבושי החסד \nוהגבורות המתפשטים שם. והנה או' א' זו היא בגי' ד\"ם ואם תסיר אות א' זו מן ההוי\"ה \nדמ\"ה תשאר ההויה כחשבון ד\"ם ג\"כ ונמצא כי כל ההוי\"ה זולת א' זו היא בגי' ד\"ם וא' זו \nהרומזת לשם אהי\"ה בריבועו גם הוא בגי' ד\"ם א\"כ הוא דם בתוך דם ובהתחברות דם אהיה \nבדם שארית שם ההוי\"ה דאלפין יהיה הכל מ\"ה כמנין אדם וז\"ס שופך דם האדם באדם כמבואר \nבמ\"א. והנה בהתגלות החסד והגבו' למטה מן החזה אז יש קצת אחיזה אל החיצונים בהם \nכמבואר אצלינו בדרוש הדעת טו\"ר וז\"ס פסוק ויוסיף דעת יוסיף מכאוב כי בהיות הדעת \nנעלם ומכוסה תוך היסוד דאי' שהוא עד החזה אז אין הקלי' נאחזי' בו ובהתגלותו למטה מן \nהחזה אשר אז ודאי הארתו נתוספת שם בהיותו בגלוי אז יוסיף מכאוב שהם הקלי' הנאחזים \n"},{"index":12,"he":"שם ואין מכאוב גדול ממכאוב זה. ואז בהיות החסדי' והגבו' שם למטה מהחזה מתחלקים לב' \nבחי' ה' דם טוהר וה' דם טמא וכ\"ז בהיותם שם תוך ז\"א ואח\"כ כאשר אלו החסדי' והגבורו' \nניתנים אל רחל נוקבא דז\"א הנקרא' ה' האחרו' של הויה דמ\"ה דאלפין בסו' הזווג אז אותה \nהא' שבמילוי אות ה\"א הזאת האחרו' היא רומזת אל שם אהי\"ה בריבועו העולה ד\"ם הניתן \nברחל ואז נעשין בה ה' דמי טוהר וה' דמי טומאה:\n\n"},{"index":13,"he":"ונחזור [עיין תו\"ח ד' נ\"ט ריש ע\"א] לענין א' כי ענין גלות מצרים גרם שישראל העליון \nשהוא ז\"א יחזור להתעלם בסוד העיבור תוך אי' עילאה בבחי' ג' כלילן בג' ושם הם מקום \nשליטת מצרים ופרעה קלי' העליונים שבמצר העליון כנודע אצלינו ואז לא היו מאירים בדעת \nדז\"א רק עשרה הלבושים שהם עשרה אהי\"ה בריבוע שהם י\"פ דם שהם בגי' כמנין רד\"ו ולכן \nהיו מספר שני גלות מצרים רד\"ו שנה בסוד רדו שמה כמשרז\"ל וטעם הדבר הוא כי הנה עשר \nשמות של אהי\"ה במילוי מילויים יש בכל מילוי מהם בסוד מילוי המילוי ז\"ך אותיות כנודע \nוהנה עשר פעמים ז\"ך הם בגי' ער ואלו הניצוצות של קרי דאדה\"ר עשאום רע בסוד ויהי ער \nרע ולכן שנות מספר גלות מצרים הם תלויים בשם אהיה אשר עשרה אחוריים שלו הם כמספר \nרד\"ו שנה כנז':\n\n"},{"index":14,"he":"אמנם מרע\"ה במראה הסנה שהוא בענין גלות מצרים היה חושב כי כיון שישראל שבאותו הדור \nגרמו אל הסתלקות הדעת העליון שהם עשר הויות של הה\"ח וה\"ג א\"כ המשך שני גלותם יהיה \nכמספר הי' הויות אשר נסתלקו בעונם שהם בגי' ר\"ס וזמ\"ש וירא ה' כי ס\"ר לראות ר\"ל \nשכפי ראות שכלו של משה היה העון תלוי בי' הויות שחשבונם ס\"ר ולכן כפי מספרם יהיו \nבגלו' וכפ\"ז לא הגיע עדיין זמן הגאולה אז א\"ל השי\"ת כי אין קץ גלותם תלוי בהויות \nהדעת שנסתלקו אלא באחוריים דשמות אהיה שנשארו בדעת דז\"א אשר מהם יונקים החיצו' \nבגלות הזה וכפי מספר מקום יניקתם כך המשך מספר שני ממשלתם והם רדו שנה כנז' וזמש\"ה \nויאמר כה תאמר לבנ\"י אהיה שלחני אליכם להורות כי אחוריים של אהיה הם המתגלי' עתה \nומהם אחיזת ממשל' החיצו' שהם רד\"ו שנה וא\"כ כבר הגיע זמן גאולתם. והנה פרעה הרשע \nמכשף גדול היה אין כמוהו כמשז\"ל וידע בחכמתו הסתלקות ז\"א הקדוש וחזרתו ליכנס בסוד \n"},{"index":15,"he":"העיבור תוך אי' עילאה וראה כי אין ז\"א הנק' שם הויה משגיח ושליט אז בעולם ולכן בבא \nמשה אליו כפר בעיקר ואמר לא ידעתי את ה' כי ראה כי יניקת קליפה העליונה השולטת עליו \nעל פרעה לא היתה יונקת משם וזהו לא ידעתי את ה' הוא ז\"א הנק' הויה כנודע גם אמר מי \nה' אשר אשמע בקולו ר\"ל הנה ז\"א הנק' ידוד אשר אתה בא בשליחו' אלי היכן הוא כדי \nשאשמע בקולו והלא סילק השגחתו ונכנס בסוד העיבור ועד\"ז ביארו בס\"ה בפ' ויחזק ה' את \nלב פרעה כי כשהיה שומע שם ה' מפי משה זה. היה גורם לו לחזק את לבו כי ידע בחכמתו \nשלא היה אז מתגלה והיה נעלם בסוד העיבור. האמנם בשם אלקים היה מודה כי הרי יוסף א\"ל \nאלקי\"ם יענה את שלום פרעה והוא השיב ואמר אחרי הודיע אלקים אותך כו' ונמצא שהיה \nכופר בשם הויה ומודה בשם אלקים. והענין הוא זה כי הנה בהיות זמן גדלות דז\"א יש לו \nמוחין דשם ההויה ובהיותו בזמן הקטנות או בזמן העיבור יש לו מוחין דאלקים כמבו' \n"},{"index":16,"he":"אצלנו והנה עתה שהיה ז\"א בסוד העיבור היה לו מוחין דאלקים ולא דהויה ולכן היה כופר \nבהויה ומודה באלקים. גם הענין הוא כי הנה נודע ששליטת החיצו' אינם ח\"ו בשם ההויה \nאלא בשם אלקי' ולכן עתה אשר ז\"א היה בסוד העיבור היה בבחי' מוחין דאלקי' והיה יכולת \nאז בחיצו' לינק ולהתאחז שם. והטעם הוא כי שם זה דאלקים מתפשט מדרגו' רבות עד שבסוף \nמדריגה האחרונה מן השמרים של יין אשר בו יוצא מסופם בחינ' הקלי' הנק' אלקים אחרים \nכנז' בסבא דמשפטים בדצ\"ו ע\"א ע\"פ מלך אלקים על גויים כו' והענין הוא כמבואר אצלנו \nכי ג' מוחין יש בזמן הקטנות והעיבור והם סוד ג' שמות אלקים ומשם נאחזים קלי' מצרים \nופרעה שהוא נאחז בבחי' העורף שבאחורי הדעת וג' שרי פרעה הם שר המשקים ושר האופים \nושר הטבחים שהם מסוד שלשה אלקים הנז' כמבואר אצלנו בדרוש בפ\"ע וע\"ש היטב. ויניקתם \nהוא משם מג' אלקים שבשלש המוחין אלו דעיבור וזהו סבת היותם נקרא אלקים אחרים כי \n"},{"index":17,"he":"אחרי' הוא בגי' כמנין גרון שהם בגימ' שלשה שמות אלקים הנז' המתפשטים בגרון וע\"י \nהתפשטות' אל מדריגות רבות יוצא מהם השמרים בסיום התפשטותם ונעשי' אחרים כמנין גרון \nששם ראשית יניקתם ששם הוא מצר העליון אשר שם אחיזת מצרים כמבואר אצלנו:\n\nואמנם שיעור התפשטות שם אלקים הוא עד שיעור ק\"ך צירופים שיש בו כנודע כי כל תיבת בת \nחמש אותיו' בונה ק\"ך בתים ואלו הק\"ך צירופים הם בבחינ' מדריגת הקדושה והם מתחי' \nמז\"א דבריאה ע\"ס העשיה כמבואר אצלנו באד\"ר דקכ\"ח דיתיב על כורסיא דשביבין כו' ומשם \nולמטה הם הקליפה הנקרא אלקים אחרים וכל יניקת הקליפה היא מן ק\"ך צירופים האלו אעפ\"י \nשהם קדושה גמורה בסוד יין העליון אשר השמרים שהם הקליפה נאחזים בו והנה יניקת ארץ \nמצרים ופרעה אינה מכל ק\"ך צירופי שם אלקים רק מן מ\"ח צירו' האחרונים שבו התלויי' \nבב' אותיות י\"ם מן אלקים כנודע כי כ\"ד צירופים מתחי' באות א' וכ\"ד באות ל' וכ\"ד \n"},{"index":18,"he":"באות ה' וכ\"ד באות י' וכ\"ד באות מ' ומספר כולם הם ק\"ך צירופים וז\"ס מי ה' אשר אשמע \nבקולו כי בכח יניקתו מן מ\"ח צירופים האחרונים שכנגד שני אותיות מ\"י של אלקים היה \nכופר בשם ההויה לפי שאם מוחין דהויה דגדלות היו מתגלים היתה יניקתו מן אותיות מ\"י \nשל אלקים דעיבור מתבטלת כנודע ובראותו שהיה לו אז יניק' ואחיז' שם באותיות מ\"י של \nאלקים היתה הוראתו כי לא נגלית ההויה ולכן היה כופר בשם ההויה. ואמנם השם יתברך כדי \nלהכניעו הכה אותו עשר מכות מן ג' אותיות אלה משם אלקים אשר הוא לא היה נאחז ויונק \nמהם וזמ\"ש למען שתי אותותי אלה בקרבו ר\"ל כי שלש אותיות אלה דאלקים אשר לא היה \nלפרעה אחיז' ויניקה בהם היה רוצה להכותו ע\"י ולחברם עם ב' אותיות מ\"י אשר בקרבו של \nפרעה שהוא יונק מהם ועל ידי התחברות' יושלם שם אלקים שהוא כח הדין ואז יכהו ע\"י. \nואל תתמה אם מצרים ראש הממלכו' כי ראש ארבע נהרות גן עדן הוא פישון וא\"כ איך יונק \n"},{"index":19,"he":"מב' אותיות אחרו' של אלקים. בעבור כי הנה אותיות מ\"י מעולו' מאותיו' אלה וכנז' בסבא \nדמשפטים ע\"פ מי אלה כעב תעופינה מ\"י הוא למעל' מאלה כמבואר סודו אצלינו ובאולי כי \nכנגד ב' אותיו' אלו דמ\"י הם סוד נ' ימים שבין פסח לעצר' והם סוד נ' ש\"ב דגדלו' כנגד \nהנ' דקטנות ואלו הם אותיו' מ\"י כמבו' אצלינו. והנה להיות כי הנה הצירופים שהתחלתם \nבב' אותיו' מ\"י הם כ\"ד צירופים מתחי' באות י' וכ\"ד צירו' מתחי' באות מ' ושניהם הם \nמ\"ח צירו' לכן נקרא ארץ מצרים ע\"ש ארץ חם וכמש\"ה נפלאו' בארץ חם על היותם יונקים \nממ\"ח צירופים הנז' גם ז\"ס חם בן נח אבי מצרים כמש\"ה בני חם כוש ומצרים כו'. והנה \nפרעה הרשע היה חושב כי כיון שז\"א הנק' ברא בוכרא חזר להתעלם תוך אי' בסוד העיבו' \nשח\"ו לא יחזור לקדמותו להתגלות ולצאת לחוץ מבטן אי' עילאה ועי\"כ גם בנ\"י התחתו' \nהנקר' ישראל על שמו של ז\"א הנקרא ישראל גם הם ישארו בגלות תוך מצרים כיון שישראל \n"},{"index":20,"he":"העליון השולט עליהם נתבטל ח\"ו מציאותו לכן שלח לו השי\"ת ע\"י משה כה אמר ה' בני \nבכורי ישראל לרמוז אל הבן בכור העליון הנק' ישראל כי קיומו קיים ולא נתבטל ח\"ו \nוהודיעו כי לפי שכפר במציאותו לכן יהיה נענש מדה כנגד מדה במכת בכורו' לפי שכפר בבן \nהבכור העליון יתברך וזמש\"ה ואם מאן אתה לשלח כו' הנה אנכי הורג בנך בכורך כו' \nוזמש\"ה והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר כי הבן הבכור הנמשך מן הבן הקדוש הבכור העליון \nהוא אשר ישאלך שאלה זו יען אליו נוגע זו השאלה כי בו היה רוצה פרעה לכפור בו ולעכב \nאת ישראל בגלות תחת רשותו:\n\n"},{"index":21,"he":"ונחזור לענין א' כי גלות מצרים סובב על ב' קוטבים. הא' הוא ענין ישראל העליון ז\"א \nשחזר ליכנס בסוד העיבור בבחי' ג' כלילן גו ג' והוא עצמו ענין גלות ישר' התחתו' תוך \nמצרים והב' הוא כי מחמת עלייתו למע' כנז' נסתלק ממנו בחי' התפשטו' הה' חסדים \nהמתפשטים בו\"ק כנודע ונתעלו למע' בשרשם במוח הדעת שבו במקום הגרון שבו ששם הוא סיום \nהיסוד דאימ' שבתוך ז\"א כנודע ושם בגרון הוא אחיזת קליפת מצרים שהוא מקום צר כמבואר \nאצלנו ולא היה אז מאיר מוח הדעת בגופא דז\"א אלא בבחי' האחוריים של הלבושים של יסוד \nדאימ' שהם י' דמים הנ\"ל וב' עניינים אלו הם אחוזים יחד כי טעם התחתו' גורם אל \nהעליון כי לכך הוצרך לחזור לבחי' ג' כלילן בג' וזמ\"ש ביחזקאל ואעבור עליך ואראך \nמתבוססת בדמיך כו' ר\"ל כי סיבת היותך מתבוססת בעבודות קשות בחומר ובלבני' הוא בסיבת \nדמיך ר\"ל כי בסיבת אלו הי' דמי' שהם המאירים ומתפשטים בז\"א לכן יש התגברות ויניק' \n"},{"index":22,"he":"אל החיצו' בהם ולכן נתגברו לשעבד את ישראל באלו העבודות הקשות. ולתקן ענין זה לכן \nואומר לך בדמיך חיי ר\"ל כי תמורת אלו הדמים אשר בסיבתם נשתעבד' ימשכו לך חיים \nהעליונים שהוא ענין לידת ז\"א והתגדלותו ואז יכנסו בו מוחין דגדלות הנק' חיים שהם \nסוד אהי\"ה יהו\"ה אהי\"ה כמבואר אצלנו ע\"י חיים אלו תצאו מן הגלות ולפי שב' בחינ' \nדמים הם דם טוהר ודם טמא לכן כפל ואמר ב\"פ בדמיך חיי בדמיך חיי וגם נרמז במלת בדמיך \nכאלו אמר ב' דמיך. ודע כי אלו עצמם הם סוד משז\"ל שהם ב' דמים דם פסח ודם מילה \nוהענין הוא כי דם מילה הם דם טוהר כי הם מן החסד המתגלים בפומא דאמה יסוד דדכורא \nודם פסח הוא כנגד הגבו' שהם בנוק' כנודע כי סוד הפסח הוא בנוק' כנז' בס\"ה ולסיבה זו \nתיקנו המסדרים ההגדה פסוק זה באמצע סדר הגדה ליל פסח ונמצא כי ענין גאולת גלות \nמצרים היה על ידי נס גדול מאד וזהו ענין גדולת נס יציאת מצרים כי הנה עם מצרים \n"},{"index":23,"he":"ופרעה היו כ\"כ אחוזים ומשורשים לינק מן הדעת העליון דז\"א עד שגרם לחזור ז\"א בסוד \nהעבור בסוד ג' כלילן בג' שהיא בחי' בתכלית המיעוט והגירעון שאין למטה ממנה והוצרך \nהמאצילות העליון לחזור להוליד את ז\"א ולהגדילו בתכלית האחרן של ההגדלה כדי שיתבטל \nיניקת החיצונים משם מחמת תוקף האור הגדול ההוא ועי\"כ יצאו מן הגלות: \n"}]}
