{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-79","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":79,"title":"דרוש ד':","hebrewTitle":"דרוש ד':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ד':\n\nיבאר ענין החמץ והשאור מה עניינם בפסח אבל הדרוש הוא מלוקט הנה כתוב בתורה כמה \nשנוים ושמות מחולפים כי כתיב לא יאכל חמץ וכתיב כל מחמצת לא תאכלו וכתיב שאור לא \nימצא בבתיכם וכתיב משארותם צרורות בשתלותם כו' והענין הוא זה דע כי בז\"א יש ב' בחי' \nמוחין א' צלם דאי' וא' צלם דאבא ושניהם זה בתוך זה כנודע אבל אני מסופק במה ששמעתי \nאם שמעתי שהוא בבחינ' מוחין דקטנות דגדלות ויש פנים לכאן ולכאן ואין בידי להכריע \nולכן אכתוב את כל הדרוש בבחי' מוחין סתם ולא אזכיר אם הם דקטנות או דגדלות. והנה \nבחי' שם חמץ הוא במוחין דמצד אבא ושם שאור הוא במוחין דמצד אי' כי דינים דאי' הם \nיותר תקיפין על של אבא כדמיון השאור שכחו חזק מן החמץ כי השאור מחמיץ לאחרים ולסיב' \nיותר אחיזה אל החיצונים בשאור שהם מוחין דאי' מדאבא שהוא חמץ. והנה שם שאור הוא חסר \nו' כנודע והנה הש' הוא כנגד המוח דחכמה דאי' שהוא שם אלקים דידוין העולה בגימ' ש' \n"},{"index":2,"he":"ואת הר' היא כנגד המוח דבי' מצד אי' והוא אלקים פשוט בריבועו שהוא עולה ר' ולפי \nשמוח הבינה הוא יותר דין ממוח החכמ' לכן הוא בסו' האחורי' דאלקי' ואות א' הוא מוח \nהדעת דמצד אי' שהוא שם אלקים במילוי אלפין ולכן א' זו רומזת על היות מילויו באלפין \nאבל לפי שמוח הזה הוא גרוע וקטן מב' המוחין האחרים לכן אין ניכר בו חשבון מילויו רק \nהוראת מילויו שהוא באלפין כנז' ונמצא כי מלת שאר היא כללות ג' מוחין דז\"א מצד אי'. \nוהנה מזה נראה כי אלו המוחין הן מן הקטנות וחמץ הוא במוחין דמצד אבא וכבר הודעתיך \nענין עץ הדעת טו\"ר שהוא בחי' היסוד דאימא שבדעת דז\"א אשר נפסק בחזה ושם הוא מתגל' \nואז יש מקום אחיזה אל החיצו' והנה נמצא כי חמץ ושאור הם זכרים כי הם מוחין דז\"א מצד \nאבא ומצד אי' ובהיותם עדיין בתוכו יש קצת אחיזה אל הדינין ואמנם מחמצת ומשארת הם \nבחי' אלו בהיות' בסוד הנקבה והענין הוא כי הנה לאה עומדת ממש באחורי המוחין דז\"א \n"},{"index":3,"he":"ויונקת משם ונעשים בה בחי' מוחין שבה ובחינ' הארה היוצאת ממוחין דאבא אל לאה נקר' \nמחמצת נוקבא והארה היוצאת ממוחין דאי' אל לאה נק' משארת נוקב' ומלת מחמצת נגזר מן \nחמץ ומשארת מן שאור והנה מחמצת הוא אותיות חמץ תם וכן משארת הוא שאר תם. וזה יובן \nבמה שהודעתיך בפסוק ויעקב איש תם ר\"ל בעלה דמטרונית' לאה הנק' תם בסוד ומדת ימי מה \nהיא מדת ת\"ם ד' ור\"ל המוחין של חמץ המאירין בלאה הנק' ת\"ם נק' מחמצת והמוחין של \nשא\"ר המאירין בלאה הנקרא' ת\"ם נק' משארת. והרי נתבאר ענין הלאוין שבתור' קצתם \nבדכורא והם לא יאכל חמץ שאור לא ימצא בבתיכם וקצתם בנוקבא כמו כל מחמצת לא תאכלו:\n\n"},{"index":4,"he":"ונרחיב הענין בביאור יותר הנה הודעתיך בענין כל המהלך ד' אמות בא\"י כו' והוא בשער \nג' בשער מאמרי רז\"ל בד' ו' וע\"ש כי ד' בחי' הם וכולם נק' לאה ב' מצד מוחין דאבא וב' \nמצד מוחין דאי'. גם נתבאר בדרוש הי\"ח נשי' שהמלך מותר בהם וע\"ש ושם נתבאר כי הב' \nדמצד אבא הא' מהם נדבקת ביסוד דאבא שבתוך דעת ז\"א והאחרת היא נדבקת ביסוד דאימא \nשבתוך דעת דז\"א. והב' דמצד אימא הא' מהם נדבקת ביסוד דאי' והאחרת עומדת בחוץ באחורי \nז\"א מן החזה ולמעל' עד כנגד מות הדעת דז\"א ונמצא כי הג' בחי' דלאה הם בפנים תוך ז\"א \nובחי' הד' היא בחוץ לז\"א ולכן בזו הד' העומדת בחוץ אפשר שיתאחזו בה החיצו' ולכן נק' \nזאת החיצונים משארת ר\"ל שאר תם כי היא לאה הנמשכת ממוחי' דאי' הנק' שאר כנז' ויש בה \nדינים רבים לב' סבות אם להיות' ממוחין דאימ' ואם להיותה בחוץ ולכן יש פחד שלא \nיתאחזו בה חיצונים וצריכה שימור גדול מן החיצו' ולכן יש ב' בחי' הא' היא נק' מצה \n"},{"index":5,"he":"שמור' והא' מצה שאינה שמורה כי לאה ב' של אבא העומדת בפנים תמיד היא שמורה מן \nהחיצונים ואינה מחמצת כי אין החיצוני' יכולים ליגע בה אבל לאה הב' של אימא העומדת \nחוץ לז\"א נק' מצה שאינה שמורה מעצמה להיותה בחוץ ולכן צריך ליזהר בה שלא תחמיץ \nויתאחזו בה החיצו' ומה היתה נק' תם תחזור ח\"ו להתהפך לאותיות מ\"ת המורות על אחיזת \nהחיצו' הנק' מות כנודע. וענין השימור הוא שתחזור הארותיה ליכנס בפנים תוך ז\"א ולא \nתשאר בחוץ כל ז' ימי הפסח. ובזה תבין מ\"ש לעיל בדרוש הא' וגם בענין החרוסת כי כל \nכונת ליל פסח הוא בבחי' רחל ולא בלאה לפי שלאה מתבטלת בפסח ונכנסת בפנים כדי שלא \nיינקו החיצו' ממנה. והנה כיון שנעשה השימור הזה בז' ימי הפסח ונתבטלה אחיזת החיצו' \nבלאה היא נשמרת מאליה מכאן ואילך כל ימות השנה ואין חשש בעמדה בחוץ כנודע ולכן לא \nנצטוינו על אכילת חמץ או שאור אלא בז' ימי הפסח וזו היא התשובה שהשיבו רשב\"י לר\"א \n"},{"index":6,"he":"בנו בס\"ה בפ' אמור כששאל לו למה לא נצטוינו כל ימות השנה על איסור חמץ והשאור יע\"ש:\n\nונבאר עתה מה נעשה מבחי' זו של לאה המתבטלת בז' ימי הפסח ונכנסין אלו המוחין שלה \nבפנים תוך ז\"א והנה בהכנסה בפנים אין להם מקום לעמוד שם למעלה והם יורדים דרך \nפנימיות תוך הגרון דז\"א עד למטה בז\"א בחזה שלו ושם יוצאות באחורי החזה ונכנסין בראש \nרחל העומדות שם אב\"א עם ז\"א ואח\"כ נבאר מה נעשים ההארות האלו ברדתם בראש רחל ובתחלה \nצריך לתת טעם למה נזהרנו שלא יצאו אלו ההארו' אל לאה מפחד אחיזת החיצו' ואין אנו \nחוששים עתה בצאתם אל רחל. והטועם הוא לסבות רבות כי אין החיצונים נאחזים ברחל כמו \nבלאה והטעם הא' הוא לפי שלא' אינה פר' בפ\"ע כשאר הפר' שבאצילות אבל היא בחי' \nאחוריים דאי' שנפלו שם למטה בעת ביטול מלכי אדום. והטעם הב' הוא לבחי' המקומות כי \nלאה עומדת במקום האורות המכוסים ועי\"כ יש יכולת לחיצו' להתאחז בה אבל רחל יושבת תחת \n"},{"index":7,"he":"החזה אשר שם האורות הם מגולים ודומים לאור השמש היוצא מנרתקו שאין העין רעה של \nהחיצוני' יכולה להסתכל שם. הטעם הג' ובו נבאר ג\"כ טעם למה רחל עם ז\"א עומדים אב\"א \nולאה עם ז\"א עומדים פנים דלאה נגד אחור דז\"א. אבל הענין הוא בכוונ' גמורה כי לאה \nלהיותה עומדת במקום עליון למעלה מן רחל אין החיצו' נאחזים בה הרבה ואדרבא אנו רוצים \nלתת להם קצת אחיזה דאם לא כן בלע המות לנצח והקלי' צורך גבוה הם בעולמו' כמש\"ה והנה \nטוב מאד וארז\"ל [טוב] זה מלאך החיים. מאוד זה מלאך המות ולכן פני לאה עומדת כנגד \nאחורי ז\"א ואחורי לאה נשארים בגילוי כדי לתת אחיזה אל החיצו' שיקחו חלקם ואין אנו \nיריאים שיתאחזו בהם מאד להיות' במקום עליון כנז'. ואמנם רחל שהיא עקרת הבית עיקרו \nשל בית כי היא פר' ממש בפ\"ע ככל שאר הפר' והיא נוק' אמיתית דז\"א אין רוצים שיתאחזו \nבה החיצו' ובפרט כי היא עומד' למטה מלאה ואם יתאחזו בם תהיה אחיזתם יותר גדולה מאד \n"},{"index":8,"he":"ותתגבר הרשע' ותשחית העולם כולו ח\"ו ולסיבה זו עשה המאציל העליון שיעמדו זו\"ן אב\"א \nא' בא' יגשו ורוח רעה לא תעבור ביניהם כי אין להם מקום להדבק בבחי' הפנים אלא \nבאחוריים כנודע. והנה אחוריה דבוקים באחורי ז\"א ואין להם מקום לכנם ולהתאחז שם וכ\"ז \nהוא בתחילת בנינה שעדיין הלבנה פגומה אבל אחר שתתמל' הלבנה ויתמתקו הדינין שבה \nותנסר בסוד הנסירה ויושם בשר תחתינה שהם בחי' החסד והרחמים אז חוזרים היא וז\"א פב\"פ \nומזדווגים ואין פחד מן החיצו' כי אין להם יכולת להתאחז באחורי' שלו ושלה אף אם הם \nבגילוי כיון שכבר נתקנו ונתמתקו הדינין שבהם. ובזה יתבאר הטעם הג' שזכרנו והוא כי \nכיון שלאה אחורי' מגולים תמיד כי פני' פונים באחורי ז\"א לכן אנו יריאים שמא יתאחזו \nבאחוריה הקלי' בז' ימי הפסח ותחמיץ דיניה בסוד החמץ ולכן היא מתבטלת באלו הימים \nבלבד וההארו' שלה יורדות בראש רחל העומדת אב\"א עם ז\"א ואין החיצו' יכולים להתאחז \n"},{"index":9,"he":"באחוריה ומכ\"ש בפניה ואף על פי שמקום החיצו' הוא כנגד פניה של רחל כנודע אינם \nיכולים להתאחז שם:\n\nונבאר מה שיעדנו למע' והוא מה נעשה באלו ההארות של לאה הנכנסות בראש רחל. דע כי אלו \nההארות של המוחין דאלה היורדין תוך פנימיות גרון דז\"א נחלק לב' בחי' כי בתחלה ברדתם \nבתחי' הגרון ושם הוא מקום צר מאד מתבקע המקום ההוא ונעשה בחי' הפה דז\"א ויוצא משם \nבחי' הבל היוצא מהפה ונעשה בחי' א\"מ לרחל ג\"כ ע\"ד מה שכת' לקמן בענין ברכת ספירת \nהעומר שכולה בבחי' אור המקיף וע\"ש ושאר האורות נכנסים שם ויורדין בפנים עד החזה \nומשם יוצאים ונותנים לרחל ונכנסין ברישא דילה. וז\"ס פסח פ\"ה ס\"ח שהוא אור המקיף הזה \nהיוצא בסוד שיחה מן הפה וגם זה ע\"ד מה שנת\"ל בענין ספירת העומר וע\"ש. ואמנם הבחי' \nהב' היורדת עד החזה ומשם נתנים בראש רחל הנה אז בלי ספק שנכפלין המוחין דרחל וזהו \nסוד ג\"כ ד' כוסות בליל א' של פסח שהכונה הוא לשתות אלו הארות של המוחין דלאה שירדו \n"},{"index":10,"he":"בפנים דרך הגרון עד מקום ראש רחל ושם יכנסו בראשה. ובזה תבין ענין מ\"ש בהגדת ליל \nפסח וז\"ל כנגד ד' בנים דברה תורה אחד חכם וא' רשע וא' תם וא' שאינו יודע לשאול \nוהענין הוא כי ב\"ן בגי' הוא ב' הויות פשוטו' ועתה יש לה ד' בנים שהם ד' מוחין \nכפולים ד' שלה וד' של לאה הם ח' הויות שהם ד' בנים כל מוח כלול מב' הויות שהוא ב\"ן \nא' ואלו ד\"פ ב\"ן הם בחינת הקדקד של רחל כי קדקד בגי' ד\"פ ב\"ן האמנם בסדרן אני מסופק \nאיך שמעתי ממוז\"ל אם הוא באופן זה או זה ולכן אכתוב שניהם. האופן הא' הוא כי \nבהתחברו' חכמה וחכמה נקרא בן חכם והתחברו' חסדים עם חסדים נקרא תם והתחברות גבורה \nעם גבורה דינים בדינים נקרא בן רשע והתחברות בינה עם בינה שהם גם כן דינים בדינים \nאלא שאינם דינים תקיפין נק' בן שאינו יודע לשאול. האופן הב' וזהו יותר נכון אצלי כי \nהכל הוא בבחי' הה\"ג כי בהתחברו' גבורת החסד דלאה עם גבורת החסד דרחל נקרא בן חכם \n"},{"index":11,"he":"שהם ב' הויות מב' גבורות ששתיהן בחי' חסדים שבגבו' והם בגימ' ב\"ן אבל הוא חכם לסיבת \nהנז' והתחברות גבו' הגבו' דלאה עם גבו' הגבו' דרחל נקרא בן רשע. והתחברו' גבורה \nהת\"ת דרחל בגבורת הת\"ת דלאה נקרא בן תם. והתחברו' ב' גבורו' האחרו' דנצח והוד דרחל \nאשר ב' הם בחי' א' כנודע עם גבורת נ\"ה דלאה שגם הם בחי' א' וב' בחינות אלו נעשות בן \nשאינו יודע לשאל. והנה ב' בחי' אלו הנוספות ברחל עתה שהם סוד אור המקיף היוצא' מפה \nדז\"א וסוד שארית האור היורד דרך פנימיות עד ראש רחל הנה זה הוא בחי' התוס' שיש עתה \nלרחל בליל פסח מה שאין לה בשום זמן מהזמנים אחרים כי עתה לוקחת חלקה וחלק לאה חברתה \nבבת א': \n"},{"index":12,"he":"שער הכוונות - דרושי הפסח דרוש ה \nדרוש ה':\n\nבענין גלות מצרים וענין פרעה כבר נתבאר אצלינו כי בגלות מצרים חזר ז\"א להיות בבחי' \nקטנות ונסתלקו ממנו המוחין דגדלות ואז לא היו מתפשטי' בו רק ה' חסדי' וה\"ג מבחי' \nהקטנות והם סוד ה' דמי' טהורים וה' דמי' טמאים שבאשה והם סוד מש\"ה ואעבור עליך \nואראך מתבוססת בדמיך כו' והנה עשר הויות הם ה\"ח וה\"ג מצד אבא ועשר אהי\"ה הם בסוד \nאחוריים העולים דם שהם עשר דמי' הנז' ה' חסדים וה\"ג מצד אי' ואז פרעה שהוא סוד \nהעורף ומצרים שהוא מצד הגרון היו יונקים משם בהיות החסדים והגבורו' ההם בגרון וזמ\"ש \nמתבוססת בדמיך מ\"ת בוססת ר\"ל כי הקלי' הנק' מת שהוא אבי אבות הטומאה דרגא דמותה \nהיתה בוססת ונאחזת בדמיך שבגרון ר\"ל ב' דמיך שהם דמים טהורים ודמים טמאים ובצאת \nישראל ממצרים שהוא ממצר הגרון ונתפשטו למטה בגוף אז נפסקו הדמים ההם ולא יוכלו פרעה \nומצרים לינק מהם ואז החסדי' והגבו' שהיו בתחילה בגרון ירדו ונתפשטו למטה בגופא \n"},{"index":13,"he":"דז\"א. ונמצא כי ענין ליל פסח הוא בסוד המוחין דקטנות והם שלשה פעמים אלקים דיודין \nבחכמה ודההין בבינה ודאלפין בדעת אבל הא' בציור יו\"י הוא בחסדים והא' בציור יוד הוא \nבגבו' והנה המצה הוא בסוד שתי מוחין הנק' חו\"ב ואע\"פ שהם של קטנות אין שום אחיזה אל \nהקליפה ונקרא מצה שמורה כי הוא שמורה מן המזיקין וכמשז\"ל על פ' ליל שמורים הוא לה'. \nולכן מצה היא בגימטריא ע\"ב ס\"ג שהם סוד חו\"ב שתי המוחין ואמנם היו שלשה מצות לפי \nשאות ה' יש בה ג' ציורים או ד\"ו או ד\"י או וו\"ו כנודע. ושלשה ציורים אלו הם בה' זו \nשבשם אלקים הנ\"ל והנה כנגד ציור ד\"י אנו בוצעין המצה העליונה להמוציא שיעור כזית \nשהוא י' שלימה וכזית מן המצה הפרוסה שהיא סוד ד' כמו שיתבאר וכנגד ציור ד\"ו אנו \nבוצעין מצה האמצעית לב' וצריך שהחלק הא' יהיה יותר גדול כנגד הו' והחלק הב' יהיה \nיותר קטן כנגד ד' וכנגד ציור וו\"ו אנו עושים זכר למקדש כהלל כו' במצה שלישי שהיא \n"},{"index":14,"he":"רמז אל שלשה וו\"ו הנז' וכן הוא מצה שלישי. גם רמז שהיה כורך שלשה דבריאה ביחד שהם \nבשר הפסח ומצה ומרור כנגד שלשה ווין. ואמנם מוח הדעת החיצונים מתאחזים בחסדים וגבו' \nאשר בו ולכן נאסרו בחמץ והשאור כי החמץ הוא בחסדים והשאור אשר חימוצו יותר קשה הוא \nבגבו' כי שם מתאחזים יותר. והנה שאר הוא חסר ו' והוא אלקים של הגבו' דקטנות במילוי \nיודין הוא ש' מן שא\"ר והאחוריים פשוטים שלו הם ר' מן שאר וכללו' השם עצמו שהוא \nאלקים כפשוטו הוא א' מן שאר ולהיות כי בימי הפסח הוא זמן היניקה של ז\"א כנז\"ל אינו \nנגדל עד חג השבועות לכן נצטוינו שלא יראה בפסח לא חמץ ולא שאור כדי שלא יינקו \nהחיצונים מן החו\"ג של הקטנות דז\"א וצריך לבער אותם מקודם הפסח כדי שלא יתאחזו בהם \nהחיצונים. והנה ענין הד' כוסו' של ליל פסח הם כנגד ג' אלקים במילויהם כי כן כוס הוא \nבגי' אלקים. והנה כוס הא' הוא כנגד אלקים דיודין שבמוח החכמה ולפי שהחכמה נקרא קדש \n"},{"index":15,"he":"כנודע לכן הקידוש של ליל פסח נאמר על הכוס הא'. והכוס הב' הוא כנגד אלקים דההין \nשבמוח בינה ולכן בו נזכר ההגדה של סיפור יציאת מצרים. ונודע כי בכח נ' שערי בינה \nיצאו ישראל ממצרים וגם כי הסיפור עצמו הוא בבינה כי היא סוד הגרון הנק' קול עילאה \nדמינה נפקו קול ודיבור. והכוס הג' והד' הם כנגד חסדים וגבו' ושניהם הם אלקים במילוי \nאלפין אלא שהא' שבחס' היא צורת יו\"ו ושבגבו' היא צורת יו\"ד ולפי ששניהם כלולים יחד \nבמוח הדעת לכן בין ג' לד' לא ישתה וענין המרור בגי' מו\"ת והוא בחי' הדינים הקשים \nשצריך לטחנן וללעסן בשיניים כדי למתק המרירו' שבהם כנודע בסוד השחקים הטוחנים מן \nלצדיקים לעת\"ל וז\"ש מ\"ש רז\"ל בלע מרור לא יצא כי צריך ללועסו ולטוחנו. כדי למתק \nהדינים שבו. וענין החרוסת הוא זכר לטיט והוא בסוד לאה כי אנו צריכים למתק הדינים \nשבה ג\"כ והנה או' י' שבאמצע ב' הטיתין עולה לכאן ולכאן ט\"י י\"ט והוא סוד מילוי \n"},{"index":16,"he":"ההויה דאלפין שעולה י\"ט והוא בגי' חו\"ה וב\"פ י\"ט הם לאה ורחל: \nשער הכוונות - דרושי הפסח דרוש ו \n"}]}
