{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-80","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":80,"title":"דרוש ו':","hebrewTitle":"דרוש ו':","segments":[{"index":1,"he":"דרוש ו':\n\nנבאר בו באורך סדר ליל פסח והמצות וארבע כוסות והכרפס וגם החרוסת וכל עניני ליל \nפסח. הנה נת\"ל כי בליל פסח נכנסין בז\"א מוחין דקטנות א' וגדלו' א' וקטנות ב' וגדלות \nב'. וצריך שתדע כי יש מוחין מצד אבא ומוחין מצד אי' ובכל בחי' מהם יש כל המדריגות \nשל קטנות וגדלות הנז' ונודע כי המוחין דאבא מתלבשין תוך המוחין דאימא והנה בחי' \nהמוחין דאבא נרמזים בסוד המצה בסוד הלחם שהוא בחכמה ובחי' מוחין דאימא נרמזים בסוד \nהד' כוסות של יין כי כל יין המשמח הוא באי' עילאה. וטרם שנבאר סדר ליל פסח נבאר \nבקצרה בחינת כל המוחין הנז' כדי שיובנו אחר כך הדברים בקיצור:\n\n"},{"index":2,"he":"דע כי קטנות הא' הנכנס בתחילה הוא אלקים דמילוי יודין בנצח ואלקים דההין בהוד \nואלקים דאלפין ביסוד וסי' יה\"א. אח\"כ נכנס גדלות הא' והוא הוי\"ה דע\"ב דיודין בנצח. \nוהויה דס\"ג בהוד והוי\"ה דמ\"ה דאלפין ביסוד. אבל צריך שתדע ענין א' בבחי' היסוד שהוא \nמוח הדעת כנודע כי הנה ד' מוחין הם חכמה בנצח ובינה בהוד וחסדי' וגבו' ביסוד וב' \nבחי' החסדים והגבו' הם מוח א' הנקרא דעת אלא שנחלק לב' עטרין אלו ונמצא כי ביסוד \nדקטנות א' אשר ביארנו שהוא אלקים דאלפין שבו הנה יש בו ב' בחי' כי החסדי' שם אלקים \nדאלפין שבו צריך לצייר אות א' של המילוי דאות הא דאלקים שתהיה בציור יוי כזה יו\"י \nאבל הגבו' שם האלקים שבהם צריך לצייר אות הא' דמילוי הא שבו בציור יוד כזה א' \nכמבואר אצלינו ענין ב' הציורים אלו בהרבה מקומות וכנז' בס\"ה ובתיקו'. והטעם הוא כי \nיו\"ד התחתו' של צורת אלף בהיותה צורת היוד היא זכר כנגד החסד ובהיותה צורת ד' היא \n"},{"index":3,"he":"נקבה כנגד הגבור' כנודע. כי הד' רומזת למלכות ואמנם ביסוד דגדלו' הוא שינוי אחר כי \nהחסדים הם הוי\"ה דמ\"ה דאלפין והגבו' הם הויה דב\"ן דההין. ואח\"כ נכנס קטנות ב' והוא \nשם אכדט\"ם בנה\"י אבל השינוי שבהם הוא כי שם אכדט\"ם שבנצח תכוין בו בבחי' ה' אותיותם \nעצמם בלבד שהם חילוף ה' אותיות אלקים כנ\"ל ושם אכדט\"ם שבהוד תכוין בו בבחי' היותו \nנחלק לב' חלקי' והם א\"ם ג\"ל ר\"ל כי ב' אותיותיו הראשוני' והאחרוני' שהם אותיו' א\"ם \nאינם מתחלפות כי כך הם עצמם בשם אלקים ולמטה בענין ל\"ג לעומר נתבאר טעם נכון כי זה \nמורה כי אותיות כד\"ט נתחלפו לרחמים יותר מאותיות א\"ם וע\"ש. וג' אותיות אמצעיו' שהם \nכד\"ט העולים בגי' ג\"ל הם מתחלפות באותיות לה\"י דאלקים ושם אכדט\"ם שביסו' תכוין בו \nבבחי' מספר וחשבון אותיותיו שעולה מספרו ע\"ד כמבואר אצלינו בדרוש רפ\"ח ניצוצין ענין \nהמדריגות של אורות עליונים ומה הפרש יש בין האותיות בצורתם ובין האותיות במספרם \n"},{"index":4,"he":"ובחשבונם וע\"ש. ונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל כי גם בשם זה שביסוד יש בו שינוי בין החסדים \nובין הגבו' כדמיון הקטנות הא' והגדלות הא' וזה עניינו כי בשם אכדט\"ם של החסד תכוין \nכי עם הכולל שלו הוא בגי' ע\"ה והוא רומז אל ג\"פ יב\"ק שהם ג' יחודים וחיבורים של \nהויה אלקי' העולי' יב\"ק וג' ההויות ההם וג' אלקי' ההם כולם יהיו במילוי אלפין וכאשר \nתמנה במספר האותיו' בהיותם במילויהם הם ס\"ט אותיות ועם כללות הו' שמות הרי ע\"ה \nכמנין אכדט\"ם ע\"ה. ובשם אכדט\"ם של הגבו' תכוין בחשבון הפשוט בלבד שהוא בגי' ע\"ד \nולהיותם גבורו' גרועו' מן החסדים אין אנו מוסיפין בהם הכללות להיותו בגי' ע\"ה ע\"ד \nמ\"ש בחסדים כנ\"ל ששמעתי. אח\"כ נכנס הגדלו' הב' והוא ממש כדרך גדלות הא'. והנה אם \nאלו המוחין היו נכנסין בסדר המדריגו' כשאר הזמנים ודאי שהיו נכנסין לסדר הנז' \nוהיינו מכוונים בהם כל מדריג' ומדריג' בפ\"ע. אמנם עתה אינם נכנסי' אלא ביחד פי' \n"},{"index":5,"he":"הענין כי קו הימין שהוא מוח החכמ' דאי' נכנס יחד בכל בחי' קטנות וגדלו' א' וקטנות \nוגדלו' ב'. וקו השמאל נכנס יחד אח\"כ בכל בחי'. וקו האמצעי נכנס אח\"כ ביחד בכל בחי' \nוזה ביאו' של דברים. בכוס א' תכוין אל קו ימין שהוא מוח החכמה שבז\"א מצד אי' בלבד \nכנ\"ל וקו זה הוא נכנס ראשון לכולם. ולכן כוס זה אומרים עליו קידוש כי כל קדש הוא \nבחכמה כנודע ומן הראוי היה שיכנס תחילה הקטנות א' דמות זה דחכמה ואחריו גדלו' א' \nואחריו קטנות ב' ואחריו גדלו' ב' כי בתחילה נכנסים נה\"י האחרו' דאי' ואחריו נכנסים \nחג\"ת דאי' שהם קטנות ב' וגדלו' ב' אבל לפי שהקטנות א' הוא דין גמור ובו נאחזים \nהחיצונים תכלית האחיזה. והנה כוותינו עתה בליל פסח להשבית החמץ שהוא אחיז' החיצונים \nבקטנות דאלקים הנקרא חמץ ושאר כמ\"ש ענינם בדרוש החמץ והשאור כי לולי היות הרחמי' \nמתגבריאה בלילה הזו בתכלית לא היו נגאלים כלל כנ\"ל. ולכן אינן נכנסים הקטנות הא' \n"},{"index":6,"he":"בתחי' אמנם בתחי' נכנסים גדלות הא' ואח\"כ קטנות הב' ואחריו גדלות הב' ואז כבר \nנתבטלה אחיזת החיצוני' מחמת גדלות הא' והב' שהם רחמים גמורים ואפי' הקטנות הב' \nאיננו בבחי' דין כמו הקטנות הא' כמבואר לעיל ששם אכדט\"ם הוא רחמים ונק' אלקים חיים \nיען כי אין החיצונים נאחזים שם הנק' דרגא דמותא ואלקים אחרים ואז נכנס הקטנות הא' \nבאחרונה כי אז אין חשש כי לא יוכלו החיצו' לחזו' עתה להאחז בהם מחמת האור הגדול של \nגדלות א' וב' שנכנסו כבר. ונמצא כי בכוס א' נכנס גדלו' א' וקטנות ב' וגדלו' ב' דמוח \nחכמה מצד אי' האמנם גדלו' הא' דרכו ליכנס תמיד מאליו כשאר לילי יו\"ט ושבת ואין צורך \nלכוין בו על הכוס ולכן מה שצריך לכוין בכוונת כוס א' הוא קטנות ב' וגדלות ב' ותכוין \nכי מכ\"ש שכבר נכנס בתחי' גדלו' הא':\n\n"},{"index":7,"he":"וזה סדר כוונת כוס א' תכוין בתחילה אל קטנות הב' והוא ענין הכוס בעצמו והיד האוחזת \nבו שהוא בחי' מעשה ותכוין כי ה' אצבעות יד ימינך אשר עליהם יושב הכוס הזה הם בחי' \nהקטנות הב' שהוא הכלים והלבושים של חג\"ת דאימ' הנכנסין עתה בז\"א וחכוין כי מכ\"ש \nשכבר נכנס גדלות א' כנז' ותכוין כי הכוס עצמו הוא בגימט' אלקים שהוא הקטנות הב' \nאמנם הוא בבחי' תמורתו שהוא שם אכדט\"ם כנ\"ל והה' אצבעות יד ימינך הם סוד ה' אותיות \nאכדט\"ם. ונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל כי ה' אצבעות הם קטנות הא' והכוס הוא קטנות הב' אבל \nאין לסמוך ע\"ז אלא על מה שכתבתי כי מצאתי כתוב בקונט' מן העת ששמעתי מפי מוז\"ל. \nואמנם פשוט הוא כי אף במוחין דקטנות יש בהם עצמו' וכלים שהם האורו' שבתוכם הנק' \nמוחין ממש והכלים שהם הלבושים שלהם והנה הכלי הוא הכוס כנז' והמוחין הם היין שבתוך \nהכוס והוא ג\"כ שם אכדט\"ם כי הנה היין בגי' ע' ואם תחברהו עם חמשה אצבעות האוחזי' בו \n"},{"index":8,"he":"הרי ע\"ה כמנין אכדט\"ם עם הכולל יג) וגדלות הב' נכנס על ידי הדיבור ועל ידי הכוונה \nשל ברכת הקידוש וברכת היין ולכן תכוין בהויות שבברכות אלו שהם הויה דע\"ב דמילוי \nיודין כי מילוי יודין הוא במוח החכמה כנודע והרי ביארנו מילת קדש. אח\"כ ורחץ והוא \nענין הרחיצה הא'. והנה הכוונת של הרחיצה היא בשם של י\"ה במילואו כי שם י\"ה הוא סוד \nהמוחין כנודע. ותכוין בי\"ה במילוי ע\"ב דיודין כזה יו\"ד ה\"י וזהו כוונת הרחיצה זו של \nאחר הקידוש:\n\n"},{"index":9,"he":"אח\"כ ענין הכרפס. והענין הוא' כי אחר שנכנסו הגדלו' הא' והקטנות הב' והגדלו' הב' \nדמוח חכמה דמצד אי' בכוס יין הקידוש כנז' הנה כבר החיצונים נסתלקו אחיזתם וכבר יכול \nלכנם הקטנות הא' אע\"פ שהוא דין קשה. והנה מילת כרפס הוא בגימ' ש\"ס והוא שם אלקים \nבמילוי יודין שהוא ש' וכשתמלאנה במילואה שין יהיה בגי' כרפס. והוא הקטנות א' דמוח \nחכמה שבנצ' דאימ' כנ\"ל ותכוין שגם כל שאר הקטנות א' דמוח בינה ודעת דמצד אי' גם הם \nנכנסין יחד עם קטנות דמוח החכמה ונמצא כי אין שינוי רק במוח החכמה שנכנס קטנות הא' \nאחר גדולתו הב' אבל במוח הבינה ודעת נכנס קטנות א' שלהם טרם יכנסו הגדלות הא' שלהם \nוהם נכנסים כסדרן ממש ואין השינוי אלא במוח החכמה כנז'. וז\"ס משז\"ל בענין הכרפם \nשמביאים אותו כדי שישאלו התינוקות ויאמרו עדיין לא [בתמיה. ופירושו לא אכלנו לחם. \nר\"ל כבר נכנס גדלות שני בקידוש שהוא הויות. א\"כ איך קטנות א' שהוא הכרפס נכנס \n"},{"index":10,"he":"האחרון. השד\"ה]. אכלנו לחם ואנו אוכלים עתה ירקו' בתחילת הסעודה. וסוד הענין הוא כי \nהתינוקו' רמז לזמן הקטנות הא' ולכן הם עצמם תמהים איך נכנס הקטנות הא' שהוא אכילת \nהכרפם שלא כסדרן אחר שכבר נכנס גדלות א' וקטנות ב' וגדלו' ב' בכוס של הקידוש. וגם \nעד\"ז יתבאר שאלת מה נשתנה הלילה הזה כו' שבכל הלילות אין אנו מטבילין כו' ותי' שאלה \nוהיא באמרנו עבדים היינו לפרעה כו' ולכן כדי שלא ישלטו החיצונים הוצרך להקדים כניסת \nהגדלות אל הקטנות הא' ע\"ד הנ\"ל. ובזה תבין כי לקיחת הכרפם בליל פסח אינה בהזדמן \nכמ\"ש הפוס' שלוקח ירק אחר במקומו אם ירצה ואין הענין כך כי דברי חכמים ומנהגם תורה \nהיא וצריך לדייק ולהזהר לאכול דוקא הכרפס ולא ירק אחר:\n\n"},{"index":11,"he":"כוס הב' הוא בחי' מוח בינה דמצד אימא ובכל פרטי כוונותיו הם שוים אל כוונת כוס הא' \nרק שהכוס הא' הוא מוח חכמה דאימא וזה הכוס הב' הוא מוח בינה דאימא וזה ההפרש שיש \nביניהם. הנה תחילה תכוין כי הקטנות הא' דמוח הבינה דאי' כבר נכנס בענין כרפס כנ\"ל \nועכ\"ז תכוין עתה בו שהוא אלקים דמילוי ההין. ואח\"כ תכוין דגדלות א' הוא הויה במילוי \nס\"ג ואח\"כ תכוין אל קטנות הב' שהוא בחינ' הכלי והלבוש של המוח דבינה הנה הוא שם \nאכדט\"ם אלא שהוא בבחי' התחלקותו לב' חלקים א\"ם ג\"ל כנ\"ל ובכל שאר הפרטים תכוין ע\"ד \nמ\"ש בכוס הא' ואח\"כ תכוין אל גדלות הב' וגם הוא הויה במילו ס\"ג:\n\n"},{"index":12,"he":"ענין מגיד וסיפור יציאת מצרים כבר נתבאר למעלה בענין שם פסח שהוא פ\"ה ס\"ח גם בע\"ה \nלקמן בכלל הדרוש יתבאר כמה טעמים וכמה כוונות אחרות וגם יתבארו מקצת מפסוקי ההגדה:\n\nרחצה והיא רחיצה הב' גם היא בסוד י\"ה ע\"ד הנז' ברחיצה הא' אלא ששם י\"ה הזה תכוין אל \nי\"ה של הוי\"ה דס\"ג:\n\n"},{"index":13,"he":"מוציא מצה ענין המצה הנה נת\"ל כי המוחין דמצד אימא נכנסין ע\"י ד' כוסות היין לפי \nשהיין המשמח הוא באי' וגם ענין הכוס הוא בגי' אלקים וזה להורות על אי' דמינה מתערין \nהדינין אבל המוחין דאבא נרמזים באכילת מצה הנקרא לחם כי לחם הוא בגי' ג' הויות. \nונודע כי שם ההויה הוא באבא ושם אלקים הוא באימא. ודע כי ב' המוחין דמצד אבא מבחינת \nגדלות הא' כבר נכנסו מאליהן בענין ב' הכוסות הא'. ואמנם הקטנות הא' דאבא לא נכנס \nלסיבה הנ\"ל כי אינו יכול לכנס בראשונה לפי שהוא דינין גמורים עד שיכנס גדלות הב' כי \nכן קטנות הא' דאמא לא נכנס עד שנכנס גדלות ב' דאי' ונמצא כי עתה באכילת מצה צריך \nלכוין בקטנות הא' דמצד אבא ובגדלו' הב' דמצד אבא. ואמנם קטנות הב' דמצד אבא גם הוא \nנכנס עתה אבל לא קבלתי ממוז\"ל זולתי כוונות קטנות א' וגדלות ב' וזה ביאורו. תכוין \nכי מצה היא בגימ' הוי\"ה דע\"ב דיודין והויה דס\"ג והם ב' מוחין חו\"ב דמצד אבא דגדלות \n"},{"index":14,"he":"ב' הנכנס קודם הקטנות הא' לטעם הנ\"ל ואלו הן ב' המצו' העליונה והאמצעית והמצה \nהתחתו' היא מוח הדעת דמצד אבא דגדלו' ב' והרי נרמז גדלות הב' אח\"כ תכוין בקטנות הא' \nוזה עניינו כי המצה העליונה היא אלקים דיודין חכמה דקטנות א' דאבא והאמצעית אלקים \nדההין בינה והמצה התחתונה אלקים דאלפין דעת אבל בענין הגדלות כבר רמזנו הכוונה שלהם \nבענין חשבון אותיות מצה שהוא ע\"ב וס\"ג כנז'. ובענין הקטנות אנו צריכים לכוין איך \nנרמזים ג' אלקים אלו בג' המצות האלו. ואמנם ענין כוונתם היא מחולקת כפי בחינת ציור \nאותיותיהם ר\"ל כי הנה כאשר יש כמה שמות וכולם שוים ואין ביניהם חילוק ושינוי רק \nבאות א' מהם א\"צ לכוין רק באות האות לבדה אשר נפל בה השינוי. והנה ג' אלקים הנז' \nכולם שוים ואין ביניהם שנוי אלא באות ה' בלבד כי אות ה' זה של אלקים בהיות' בחכמה \nהיא במילוי יוד כזה ה\"י ובהיותם בבינה מילויה ה\"ה כזה ובהיותה בדעת מלויה בא' כזה \n"},{"index":15,"he":"ה\"א ועד\"ז ג\"כ אנו מכונים עתה בשנוי ג' שמות אלו של שם אלקים בג' מיני ציורים שיש \nבאות הה\"א ולפי שאלו האלקים הם בחי' קטנות א' וגם שהם מבחי' מוחין דאבא לכן אין אנו \nמכוונים בהם השינוי המילויין שבהם רק בשינוי ציורי אות הה\"א הפשוטה עצמה שבשם אלקים \nובבחי' ציורה יוכר ההפרש שיש בין אלקים דחכמה לאלקים דבינה או דדעת כי הנה יש זמן \nשאלו האלקים אינם ממולאים אלא פשוטים וא\"א להכיר איזהו בחכמה ואיזהו בבינה ואיזהו \nבדעת אלא ע\"י שינוי ציורים האלו כמו שנזכיר וזה עניינה. הנה אות ה' דאלקים דחכמ' \nציורה וצורתה היא ד\"י ושל הבינה דו ושל הדעת ג' ווין והביאור הוא כי הנה צורת אות \nה' היא ד' על ו' אבל זו הו' היא קטנה ואין בה ראש ולכן לפעמים נצייר' בצורת יוד \nוהוא בהיותה בצד החכמה כי הנה זו הו' שבתוך הה' היא בחי' ז\"א ובהיותו תוך החכמה היא \nצורת יוד שהוא טיפת מוח החכמה ובהיותו בבינה אז נעשה ו' כי הוא מורה על זמן העיבור \n"},{"index":16,"he":"שהוא בתוכ' שהוא ו' בסוד ו\"ק ובהיותו בדעת אז הוא הוראת התפשטו' אי' בתוך הז\"א \nהנקרא דעת בסוד מוחין שבו ומתפשטת בג' קוים שבו לכן צורת ה' זו היא ג' ווין כזה ה' \nשהוא הוראת ג' קוים כנז' והנה הדעת הוא קו אמצעי שצורתו צורת ו':\n\nועתה נבאר ג' מיני ציורים אלו איך מצטיירים בשלשה המצות הנה נתבאר בענין גדלות הב' \nכי מצה הא' היא הויה דע\"ב מוח חכמה והב' היא הויה דס\"ג והוא מוח בי' ולסיבה זו המצה \nהא' אינה נחלקת ונפרסת לב' פרוסות כי היא כנגד החכמה הנקרא אות י' והיא אות א' \nשלימה אבל המצה הב' נחלקת ונפרסת לב' פרוסות כנודע חציה לאכילת מצה וחציה לאפיקומן \nלפי שהבינה נק' אות ה' והיא נחלקת לציור ב' אותיות ד' על ו' ולכן נפרסת לשתי פרוסות \nשהם סוד זו\"ן בהיותם תוך הבינה כי הבינה נק' ה' בכללותי' ונוק' נרמז' בציור אות ד' \nשל ה' וז\"א נרמז באות ו' של הה' ובהיותם בתוכה בסוד העיבור שניהם מתחברים ונעשים \n"},{"index":17,"he":"אות ה' א' ולכן נחלקת לב' וחציה הא' שצורתה ו' מניחין לאפיקומן וחציה השני שצורתה \nד' שהיא כנגד נוקבא אנו מחברים אותה עם החכמה שהיא מצה הא' השלימה ומברכים עליהם \nהמוציא ואכילת מצה. המוציא כנגד השלימה ואכילת מצה כנגד הפרוסה ועל זו הפרוסה הב' \nשהיא כנגד אות ד' של הה' אנו אומרים:\n\n"},{"index":18,"he":"הא לחמא עניא. וכמאז\"ל מה דרכו של עני בפרוסה כו' והענין הוא כי בתחלה צורתה ה' של \nהא לחמא עניא ואחר כך נפרסת ונעשה לחמא עניא שהוא הפרוסה כנז' כי אות ד' הוא לשון \nד\"ל ועני כי מה שהיתה אות ה' נעשית לחמא עניא שהוא אות ד' והנה בהתחברו עם המצה \nהשלימה שהיא אות י' אז נעשו שתיהם ציור די. הפרוסה היא אות הד' והשלימה היא ו' שהיא \nשלימה בי' ספירותיה ולפי שהיא פרוסה אנו צריכים לחברה עם השלימה ואז השלימה נק' די \nוהרי נתבאר הציור הב' שהוא דו במצה הב' טרם שנפרסה והציור הא' שהוא די נרמז \nבהתחברות השלימה עם הפרוס' והציור הג' שהוא ג' ווין נרמז במצה התחתונ' הנז' כי עמה \nהם ג' מצות כמנין שלשה ווין הנז' והרי נכנסו כל המוחי' דגדלות ב' וקטנות א' דמצד \nאבא בבחי' שלשה המצות כנז':\n\n"},{"index":19,"he":"עוד ירצה ביאור הא לחמא עניא כו' פי' ה' אחרונה שבשם הנק' לחם עוני בחסרון הלבנה \nכשאין היסוד העליון מקבל שפע נק' עני והיא נק' לחם עוני כמד\"א כי אם הלחם אשר הוא \nאוכל והיא היתה בגלות מצרים עם אבותינו ומשפעת להם כמד\"א עמו אנכי בצרה. וזמ\"ש די \nאכלו אבהתנא בארעא דמצרים. והנה הה' יש לה שני ציורים אם סוד ד\"ו ואם סוד ד\"י כי \nכאשר מקבל מהת\"ת שהוא סוד ו' יצטייר בה סוד ד\"ו וכאשר תקבל מיסוד לבד בלי השפעה \nמהת\"ת אז היא לחם עוני ויצטייר בה סוד ד\"י. וזמ\"ש די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים ולפי \nשסוד יסוד הוא כל לכן אנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח לומר \nשהיסוד העליון שהיה עני ורעב ללחם ולא היה מקבל מת\"ת ייתי עתה וייכול ויזדווג עם \nמלכות בסוד טיפה היורדת מן המוח דרך חוט השדרה שהוא ת\"ת בסוד הדעת וכאשר יתעורר \nברית קדש לזווג יקדמו הזווגין בסוד הפה העליון בסוד פה ס\"ח וזהו ייתי ויפסח. והנה \n"},{"index":20,"he":"בח\"ל אין זווג כי אם בא\"י וזמ\"ש השתא הכא בלי זווג לשנה הבאה בארעא דישראל ויזדווג \nהמלך עם א\"י העליונה וזהו כנגד כל דכפין ייתי וייכול שהוא סוד הזווג ובא\"י העליונה \nכאשר יהיה הזווג יהיו הנשיקין מצד הבי' שהוא מקום החירות וזמ\"ש אח\"כ השתא הכא עבדי \nלשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין:\n\n"},{"index":21,"he":"מרור כורך. ועתה נבאר ענין החרוסת דע כי הזווג הנעשה בליל פסח הוא עם רחל ואין זווג \nעם לאה כלל בליל זה כמו שיתבאר למטה ועכ\"ז אנו צריכים להמתיק את הדינין שבה אע\"פ \nשאין הזווג עמה וזה נעשה ע\"י טיבול המרור בחרוסת אשר מלת חרוסת הוא חיבור רו\"ת ס\"ח \nפי' הענין הוא כי הנה נוק' דז\"א בכללות' נק' שם אדנ\"י והנה נחלקת היא לב' והם לאה \nורחל כאשר אינם נכללות יחד כנודע. ולהיות כי לאה כולה דינין לפי שהיא אחוריים דאי' \nעילאה כנודע לכן שם אדנ\"י מתחלק בהם לב' בחי' כי שם אדנ\"י בפשוטו הוא ברחל ובמילואו \nהוא בלאה לפי שמלוי הוא בגי' אלקי\"ם שהוא דין ולכן ניתן ללאה. והענין הוא כי אדנ\"י \nבמילואו הוא תרע\"א וכאשר תסיר פשוטו שהוא ס\"ה מנין אדנ\"י לרחל ישאר מילויו שהוא \nבגי' רו\"ת אל לאה. וז\"ס אותיות רו\"ת שבחרוסת שהיא בחי' לאה וב' אותיו' ס\"ח שבחרוסת \nהנשארים הם בחי' המוחין דז\"א שהם הנק' חיי המלך כמנין ס\"ח כמבואר בענין התפלין שהם \n"},{"index":22,"he":"שלשה שמות אהיה הויה אהיה. והכונה היא להמשיך החיים הנז' מן המוחין דז\"א אל לאה \nהנק' רו\"ת כדי שיתמתקו דינים. וז\"ס המרור שהיא בגימט' מו\"ת שהם סוד דינים המרים שבה \nאשר בהם נאחזים הקלי' הנק' מו\"ת ולמתקה ע\"י המשכת החיים הנז' שהם ס\"ח. וזהו טעם \nשצריך שירגיש טעם מרירות ואם בלעו לא יצא ידי חובתו עד שילעסנו בשיניו כי ע\"י טחינת \nהשיניים מתמתקים ומתדקדקים כחות הדין שבה כמבואר אצלנו בענין כונת האכילה ע\"י ל\"ב \nשיניים וע\"ש בשער המצות פ' עקב. ולהיות כי אין זווג בלאה בליל פסח לכן לא הוזכרה רק \nדרך עראי במנין החרוסת שאינו אלא זכר בעלמא מדברי סופרים ואינו מצוה כמו היין והמצה \nכו' אח\"כ ענין הב' כוסות האחרות והם בחי' ב' מוחי' דמצד אבא הנקרא חסדים וגבורות \nהנקר' יחד מוח דעת ולכן אלו הב' כוסות אין ראוי להפריד ביניהם לשתות כוס אחר של \nרשות לפי ששניהם הם מוח א' הנק' דעת וצריך לחברם יחד ולכלול אותם זב\"ז כמ\"ש ולכן \n"},{"index":23,"he":"בין ג' לד' לא ישתה כנז' במשנה והוא כי החו\"ג הם זכר ונקבה וצריך לחברם יחד:\n\nוהנה נבאר עתה כונת כל כוס מאלו הב' בפ\"ע ובעת כונתך תכוין לכלול ב' יחד כמ\"ש. הנה \nכוס הא' הוא החסדים שבדעת והנה הקטנות ראשון שלו הוא אלקים דמילוי אלפין אבל צורת \nהאלף שבמילוי אות ההא דאלקים היא בצורת יו\"י כנ\"ל כזה א' וגדלות הא' הוא הויה דמ\"ה \nדאלפין וקטנות הב' הוא שם אכדט\"ם בבחי' חשבונו שהוא בגי' ע\"ד וגדלות הב' הוא הויה \nדמ\"ה דאלפין והכוס האחרון הוא כן. כי קטנות הא' הוא אלקים דמילוי אלפין אלא שצורת \nהא' שבמילוי הה\"א היא צורת יו\"ד כזה א' וגדלות א' הוא הויה דב\"ן דההין וקטנות הב' \nהוא אכדט\"ם בבחי' חשבונו שהוא ע\"ד. והגדלות הב' הוא הוי\"ה דב\"ן דההין אמנם אתה תחבר \nב' הכונות יחד בכוס א' ואח\"כ תכוין שתיהם בכוס הב' והסיב' היא כנ\"ל לכלול אותם יחד \nבסוד זכר. ונקבה וכבר אמרנו לעיל שהנלע\"ד ששמעתי שיש חילוק בקטנות השני בין החסדים \n"},{"index":24,"he":"לגבו' בשם אכדט\"ם כי זה חשבונו ע\"ה בסוד ג\"פ יב\"ק וזה חשבונו ע\"ד אבל לא מצאתי כתוב \nבקונטרם שכתבתי בו מה ששמעתי ממוז\"ל: \n"}]}
