{"id":"kabala-1543b09cb7ba-1-85","bookId":"kabala-1543b09cb7ba","part":1,"torah":85,"title":"שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א","hebrewTitle":"שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א","segments":[{"index":1,"he":"שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א \nדרוש א':\n\nלחג השבועות צריך שתזכור כל הדרושים שנתבארו לעיל בענין הפסח ובענין ספי' העומר \nובזה תבין מה שנבאר עתה בדרך קצרה, הנה נת\"ל כי בז' השבועות מתפשטים המוחין בז\"א \nבז' בחי' שבו שהם חו\"ב וחו\"ג שבדעת והחסד והגבו' והתפארת וגם המל' נכללת עם הת\"ת \nיען כי היא דבוק' יחד עמו אחור באחור ועתה בחג השבועות נתפשטו גם בנצח והוד שבו והם \nסוד שתי לוחות האבנים שניתנו ביום שבועות כנז' בזוהר דתרין לוחין אינון נצח והוד \nוכיון שנתפשטו עד שם אז מזדווג היסוד דז\"א עם המלכות בבחינת זווג דגדלות גמור. גם \nיש ענין אחר זולת זה והוא כי הנה בז' שבועות של ספי' העומר הגדיל ז\"א גדלות גמור \nאפי' בגדלות הב' שהוא בחי' חו\"ב עילאין שהם למעלה מיש\"ס ותבו' הנקרא גדלות א. ונמצא \nכי כבר ז\"א הגדיל עד שיעור קומת כל או\"א ואין בו אלא בחי' גדלות מן חו\"ב שבו ולמטה \nשהם מקום המוחין שלו אבל בחי' הכתר שבו עדיין חסר ממנו כי הוא נעש' מן א\"א עצמו \n"},{"index":2,"he":"כנודע כי או\"א הם בחי' חו\"ב דא\"א ולכן צריך שיעל' עתה ז\"א בחג השבועות עד למע' עד \nא\"א כי זהו תכלית גדלות ז\"א כי אז גדל ז\"א ולוקח כל קומת א\"א ונעשה כמוהו וכבר \nביארנו זו למעלה בדרוש הא דחג הפסח בענין משנת פרקי אבות הוא היה אומר בן ה' שנים \nלמקרא כו' כי כמה מדרגות יש בענין גדלות ז\"א ותכליתם הוא בעלותו עד א\"א כי אז עולה \nעד מקום הדיקנא קדישא דילי' וכמו שדיקנא דא\"א היא לבנה דיקנא חוורא כדכתיב ושער \nרישא כעמר נקא כן דיקנא דז\"א בעלותו עד שם נהפכת גם היא ללבן וגם הוא נקרא זקן כי \nהגיע לימי הזקנה כבן ע' שנה או פ' שנה שמלבין זקנו. ובזה תבין מ\"ש רז\"ל כי בים סוף \nנדמה הקב\"ה לישראל כדמות בחור וזקנו שחורה כאיש מלחמה יעיר קנאה להלחם עם המצרים \nולהטביעם בים סוף ובמתן תורה בחג השבועות נדמה להם כזקן שזקנו לבנה כשלג. והענין \nהוא כי ביום ז' של פסח היה בזמן קטנותו כנ\"ל ולכן דיקנא דיליה שחורה כי כך הוא \n"},{"index":3,"he":"דיקנא דז\"א שחורה כעורב כנז' באדרא רבא ובמתן תורה בחג השבועות עלה עד דיקנא דא\"א \nונהפכה זקנו ללבן ולכן נדמה להם אז כזקן לובש לבנים כמש\"ה לבושי' כתלג חיוור הנדרש \nבביאורנו על הדיקנא דילי' הנקרא בשם מלבוש. ואמנם זה הכתר הניתן לז\"א עתה הנה הוא \nמתחיל ליכנם בו בתחלת ליל שבועות ואינו נגמר ליכנם עד אשמורת הבוקר ואח\"כ בתפלת \nשחרית ומוסף של יום שבועות אז מזדווג עם נוק' רחל כבשאר השבתות וי\"ט שאז הוא זמן \nזווגם אלא שעתה עלה עד א\"א מבאשמורת הבוקר משא\"כ בשבתות וי\"ט וזהו ענין מעלת חג \nהשבועות ולכן הזווג התחתון נאסר בליל שבועות כי גם למעל' לא יש זווג עד היום כנז' \nולא עוד אלא שצריך האדם שלא לישן בלילה הזאת כלל ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים \nבתורה כנז' באורך בהק' ספר הזוהר בפ' בראשית ובפ' אמור. ודע כי כל מי שלא ישן בלילה \nהזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו \n"},{"index":4,"he":"שום נזק בשנה ההיא וכמ\"ש הרשב\"י בהקדמ' בראשית וז\"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע\"ש \nולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא \nימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות \nואמנם הענין הוא זה כי ע\"י היותם עוסקים בתורה כל הלילה הם ממשיכים את הכתר הנז' \nבז\"א שהוא בחי' דיקנא דא\"א שז\"א עולה עד שם כנז':\n\n"},{"index":5,"he":"וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנז' תתחיל מפר' בראשית \nותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו' ואח\"כ תדלג ותקרא ג' פסוקים \nהאחרונים של בראשית ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה \nופרש' משאר הפרשיות ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה \nפרשה הן בסופה תקראנה כולה וכשתגיע לפ' יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג \nותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו. וכשתגיע לפ' משפטים תקרא \nשלשה פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' כו' עד תשלום הפרשה. \nוכשתגיע לפ' ואתחנן תקרא שלש' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם \nמן ויקרא משה אל כל ישראל עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך ומשם תדלג ותקרא \nשלשה פסוקים האחרונים וכשתגיע לפרשת ראה תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן \n"},{"index":6,"he":"שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפ'. וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר תקרא כל נביא \nונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים ע\"ד הנז' ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' \nוא' מהם עד שתסיים כל הכ\"ד ספרים. והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י\"ט \nומגלת רות תקראנה כולה. ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא \nמן ויהי בשלשים שנה כו' עד תשלומה ותדלג אל פ' ותשאני רוח כו' ומשם תדלג אל שלשה \nפסוקים האחרונים שבו ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פ' \nוה' בהיכל קדשו כו' תפלה לחבקוק כו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות \nוזהו הסדר המוכרח בענין המקרא ואח\"כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת \nשכלך:\n\n"},{"index":7,"he":"ובהגיע אשמורת הבוקר מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע במזרח אשר אז נק' \nאילת השחר כנודע. אז צריך שתטבול במקוה ותכוין אל המקוה העליון שהוא כתר עליון דז\"א \nהנמשך לו בלילה הזה והוא נקרא שער החמשים כמ\"ש ועליו נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים \nכו' ועי\"כ אנו מקבלים תוספת קדושה מבחי' הכתר הזה. וטעם הדבר הוא לפי שאנחנו בלילה \nהזה עושים ב' דברים הא' הוא להמשיך את כתר העליון דז\"א ע\"י עסק התורה כנז' ואחר כך \nבאשמורת הבוקר אנו נעשים שושביני' דמטרוניתא רחל נוק' דז\"א ומוליכין את הכלה הכלולה \nלבית הטבילה וטובלת במקוה העליון הנז' שהוא הכתר הנז' וגם אנחנו שושבינין דילה \nטובלים עמה. אבל אל תטעה לומר כי אז היא עולה עד הכתר דז\"א אבל היא מקבלת במקומה \nלמטה טהרה וטביל' מלמעלה מכתר דז\"א בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כנז' ואחר כך ע\"י \nתפלת שחרית ומוסף דיום שבועות ממש אז היא עולה כמוהו ואז הם מזדווגים יחד כנ\"ל. \n"},{"index":8,"he":"ובחי' טבילת הכלה ושושבינין דילה נזכרים בס\"ה בפ' אמור:\n\nונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל תוספת ביאור בענין הזה והוא כי כבר נתבאר אצלנו כי הכתר דז\"א \nוהכתר דנוק' תמיד נעשים ברגע אחד והענין הוא כי החסד המתפשט בת\"ת דז\"א להיותו במקום \nמגולה כנוד' לכן ניתוסף הארתו ונגדל כפלים ונחלק לב' חציו עולה למעלה בכתר דז\"א \nוחציו יוצא ממקום החזה דרך אחורי הת\"ת וניתן אל רחל נוקבא דז\"א לצורך כתר שבה. והנה \nבעלות חצי החסד הנז' עד מקום הכתר דז\"א אז יורד הכתר דז\"א מלמעלה (שהוא בחי' דיקנא \nדא\"א) כנז' ויורד עד ראש ז\"א ונעש' בו בחי' כתר על ראשו ונמצא כי עליית חצי החסד \nהנז' גורם ירידת הכתר בראשו של ז\"א ולכן הכתר של ז\"א נקרא שער החמשים של בינה כנז' \nבס' התיקונים. והענין הוא כי נודע שאין כתר דז\"א נעשה אלא מחצי הת\"ת האחרון של אי' \nעצמה והוא עצמו נעשה כמו שהוא בבחי' הכלי והעצמות שבתוכו בחי' כתר על ראש ז\"א. והנה \n"},{"index":9,"he":"יש באי' נ' שערים שהם סוד ה' חסדים שבה וכשנגמרים אלו הה' חסדים שלה להתפשט (בכח\"ב) \nדז\"א אז יורד חצי הת\"ת של אי' להיות כתר בראשו ונמצא כי ענין הכתר אינו אלא ע\"י \nהחסדים של אי' שהוא החסד שבת\"ת דז\"א כנז' ולכן נקרא שער החמישים ולכן בא הכתר דז\"א \nבאחרונה מכל שאר בחינות דז\"א. והנה באותו חציו של החסד דת\"ת דז\"א הנחלק ועלה למעלה \nבכתר דז\"א וגורם לכתר ההוא שירד ברישא דז\"א הנה מאותו החצי החסד שהוא בחינת מים \nכנודע משם נמשכים בנקב' וטובל' בהם כנז' בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים כו':\n\n"},{"index":10,"he":"ואמנם בענין כונת טבילה זו שבאשמורת הבוקר שמעתי ושכחתי ושאלתי את פי הה\"ר יצחק ז\"ל \nאם היה זוכר וא\"ל כי לא היה זוכר היטב. אבל הנלע\"ד שזה הוא מה ששמע ממוז\"ל והוא \nשיכוין להמשיך בחי' הכתר שבה ג\"כ כנז' וזהו יהיה ע\"י הטבילה הזו ותכוין בב' אותיות \nי\"ה הראשו' שבהויה דע\"ב ודס\"ג שהם יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י והם בגימ' ע' ותחבר ג\"כ עמהם \nשני מילויי הויות דע\"ב ס\"ג שהם מ\"ו ל\"ז כנודע והם בגי' פ\"ג ויהי' הכל בגי' קנ\"ג הסר \nמשם ב' כוללים של ב' השמות הנז' וישארו בגי' קנ\"א כמנין מקו\"ה ותכוין שהיא טובל' \nעתה במקוה הזה לקבל הכתר שבה כנז' וזהו הנר' לע\"ד ששמע בזה ואינו זוכר היטב:\n\n"},{"index":11,"he":"ענין ב' הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות יובן במש\"ל בענין השעורים שהיו מקריבים \nבלילה הא' בספי' העומר ושם ביארנו כי אז לא נתנו בנקבה רק הה' גבו' מנצפ\"ך שהם \nאותיות כפולות ואם תכפלם ב\"פ יהיה מספרם תק\"ס ועשר' אותיות שבהם הם תק\"ע ועם ה' \nאותיות השרשיות הרי הם תקע\"ה כמנין שער\"ה. אבל עתה ביום חג השבועות יום החמישים \nלספי' העומר אז מזדווגים זו\"ן ונותן בה טפת מ\"ד שהם ה' חסדים וכנגדם היו מקריבים \nשתי הלחם מן החטים כי חטה היא בגי' כ\"ב והם סוד כ\"ב אותיות דאלפא ביתא שהם כלולים \nבטיפת הה' חסדים שמהם נוצר הולד כנודע כי ה' אותיו' מנצפ\"ך היתירות על כ\"ב אותיות \nהאלפא ביתא שהם בחי' הה\"ג וכבר נכנסו בליל א' של העומר בסוד מנחת שעורים לטעם הנז':\n\n"},{"index":12,"he":"יום שבועות יקרא ג\"פ י\"ג מדות ואח\"כ יאמר תפלה זו רבש\"ע מלא כל משאלותי והפק רצוני \nותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו \nבתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מע\"ט בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך וקדשנו \nבקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה\"ב ושמרנו ממעשים רעי' ומיצר הרע \nומכל שעות רעות המתרגשות לבא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אכי\"ר. ויחזור התפלה \nג\"פ ואחר כך יקרא ג\"פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' וכן יעשה במוסף וביום ב' ביוצר:\n\n"},{"index":13,"he":"ענין בין המצרים והם כ\"א ימים שבין י\"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד \nלכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית \nוטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז הוא התעוררות הדינין בסוד כי ינטו צללי ערב \nאשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדול' בנפש האדם וענין \nחצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפי' בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכ\"ש \nבלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכי' ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים \nעליה:\n\n"},{"index":14,"he":"גם צריך ליזהר ולהמנע מלאכול בימים ההם שום פרי חדש ושלא ללבוש שום לבוש חדש כדי \nשלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו וכמו שנזכר ענין זה בספרי הפוס' האחרוני' וענין \nזה נוהג בשבתות ובר\"ח אב:\n\nגם צריך לכוין כוונות אלו בעמיד' בכל הימים ההם. הנה בברכ' אבות באותה ההויה הא' \nתכוין שתאיר זו ההויה אל תמורת' היוצאת בחילוף אותיות שלפניה והיא טדה\"ד ובהויה של \nאתה גבור תכוין שתאיר הויה זו אל תמורת' היוצאת בחילוף אותיות שלאחריו והיא כוז\"ו \nובהויה ג' שבאתה קדוש תכוין שתאיר זו ההויה אל תמורתה בא\"ב דא\"ת ב\"ש והיא מצפ\"ץ \nוהנה ג' שמות הנז' טדה\"ד וכוז\"ו ומצפ\"ץ הם בגי' שי\"ן עם הכולל:\n\n"},{"index":15,"he":"ובברכת רצה תכוין כי מלת רצה היא בגי' אלקים דמילוי ההין כי רצה הם אותיות צרה והוא \nסוד ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע שהוא שם אלקים דההין. וז\"ס בין המצרי' כי מן השם \nהנז' שהוא דין יוצאות בימים האלו הצרות. גם תוסיף שם אדני עם רצה של אלקים הנז' \nויהיו בגי' שי\"ן ותכוין כי ב' בתי דינין אלו שהם אלקים ואדני שהם סוד בין המצרים ב' \nמצרי' העולים בגי' שי\"ן יתמתקו ע\"י ג' השמות הראשו' שנתכוונ' בהם בג' ברכות הא' והם \nטדה\"ד כוז\"ו מצפ\"ץ העולים בגי' שי\"ן כנז' ועי\"כ אותיו' צרה יתהפכו לרחמים ויהיו רצה \nה' אלקינו:\n\n"},{"index":16,"he":"ובברכת שים שלום באותם ב' שינין שבר\"ת של שים שלום תכוין אל ב' השינין הנ\"ל גם \nהתיבות עצמם של שים שלום שניהם יחד עולות בגי' שי\"ן שי\"ן הנז' ועוד יתירים ו' כנגד \nו' שמות הנז' והם שם יהו\"ה וג' תמורות והם טדה\"ד כוז\"ו מצפ\"ץ ושם אלקים ושם אדנ\"י:\n\nענין ט\"ב מה שנהגו ביום ט\"ב במנחה לומר פסוקים של נחמות וגם לקום ולשבת על הספסלים \nלמעלה ואדרבא נראה מן התלמוד בבלי כי לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט\"ב ונשרף בעת \nהמנחה וכפי\"ז היה ראוי להחמיר במנחה יות' מבשחר אבל הענין יובן במה שדרשו בגמרא ע\"פ \nמזמור לאסף אלקי' באו גוים כו' והקשו מזמור קינה מבע\"ל ותי' כי בתחי' התחילו \nהאויבים להרוג את בני ישראל ואז חשבו ישראל שלא יהיה ח\"ו תקומה למפלת' ויכלו ח\"ו \nבחרב האויבים ובראותם שהציתו' אש בהיכל לעת ערב שהוא זמן המנחה אז אמרו מזמור ושמחו \nשמח' גדולה וקבלו נחמה כי אם ח\"ו לא היה הקב\"ה משליך חמתו על העצים ועל האבנים לא \n"},{"index":17,"he":"היתה תקומה לשונאי ישראל וכמשז\"ל כלה את חמתו ויצת אש בציון. ונמצא כי לעת מנחת ערב \nשהציתו אש בהיכל אז אמרו ישראל מזמור וקבלו נחמה על צרתם א\"כ המנהג הנז' הוא טוב \nונכון. ונלע\"ד ששמעתי ג\"כ ממוז\"ל טעם אחר והוא כי אז במנחת ט\"ב נולד המשיח הנקרא \nמנחם כנז' במדרש איכה רבתי: \n"}]}
