{"id":"kabala-1a325a12b279-1-11","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"דקריאת שמע דתקין משה דכורין, אלין דשלמה נוקבין, ואלין בית קבול לאלין, דרגין \nדשלמה אינון בית קבול לדרגין דמשה, וכד מתחברין כלא כאחד, שלמ\"ה אתהפך למשה: \nבתקונין דארבע אתוון אתקן שיר, ועלייהו אתמר והנה מלאכי אלקי\"ם וגומר, סלקין תרין \nואינון י\"ק, ונחתין תרין ואינון ו\"ק, וכן גלגלי ימא (נ\"א יומא) סלקין בעשר, ואינון \nיו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, וארבע חיוון, כד סלקא ברתא בשיר, נשרא נטיל י' בפומא ועל רישהא, \nו' בגופא, ה\"ה בגדפהא, אד\"ם יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א רכיב על כלא, ודמות פניהם פני אדם, \nדא סליק על כלא, ופני אריה אל הימין לארבעתם דא יקו\"ק, ופני (נ\"א והכי) שור, ופני \n(נ\"א והכי) נשר, אינון מרכבה לשמא דיקו\"ק, ואדם על כלא: \nבזמנא דאיהי סלקא בכל אלין תקונין, איהו משבח לה, הדא הוא דכתיב כחוט השני שפתותיך \nומדברך נאוה, הא תרין מיני נגונין דשבח דוד מלכא, באשרי בשיר: \nתליתאה בברכה ודא שכינתא עלאה, ועלה אתמר ברכי נפשי את ה', מהאי אתייהיבת בבר נש \n"},{"index":2,"he":"נשמת חיים, דאתמר בה חמשה תקונין, מה הקדוש ברוך הוא זן כל עלמא, הכי נשמתא זנת כל \nגופא, מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה, הכי נשמתא רואה ואינה נראית, מה הקדוש \nברוך הוא יושב בחדרי חדרים, הכי נשמתא יושבת בחדרי חדרים, מה הקדוש ברוך הוא מלא כל \nהעולם (נ\"א הארץ כבודו) הכי נשמתא מלאה את כל הגוף, מה הקדוש ברוך הוא דן את כל \nהעולם, הכי נשמתא דנה את גופא, ורזא דנשמתא דאיהי שוה לקודשא בריך הוא, דא בינה, \nמ\"י, ועלה אתמר ואל מי תדמיוני ואשוה, אל מי ודאי, והא אוקמוהו מארי מתניתין, חמשה \nדברים אלין, חמשה ודאי, בגין דאינון מסטרא דה' עלאה: \nואינון כלהו תקונין בלב, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין הלב מבין, הלב רואה, הלב שומע, \nהא תלת, ה' איהי חמש, (הבל) ורוחא דפומא דסליק בה קלא ואמירה ודבורא דא ו', ערקין \nדלבא אינון כחיילין בתר מלכהון, ורזא דמלה אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, הכי \nמתנהגין ערקין דלבא לגבי רוחא (כגוונא דעלאין) הרי לך רוח בלב, דנפיק מאזן שמאלא \n"},{"index":3,"he":"דלבא, ואיהו הוה רוח צפונית דבטש בכנור דדוד, ובהאי רוחא הוה בטש בחמש נימין דכנור, \nדאינון חמש כנפי ריאה, ובקנה סליק קול ללבא, ואיהו אש אוכלה, מאודנא ימינא דלבא \nדאיהי כלפי כבד, ומניה נפיק דבור, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ\"ג) הלא כה דברי כאש, ואי \nלאו כנפי ריאה דנשבין על לבא, הוה אוקיד כל גופא, מחשבה בלבא ודא י', דה' ה' אינון \nאמירה ודבורא, ו' קלא כליל כלא: \nרביעאה במזמור, ודא הוא דרועא ימינא, הדא הוא דכתיב (תהלים צ\"ח) מזמור שירו לה' שיר \nחדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו, ועלה אתמר הושיעה ימינך, ואיהו בגלותא עם \nשכינתא, ואיהו תמיך לה, ורזא דמלה וזרוע ה' על מי נגלתה, וביה אומאה דפורקנא, הדא \nהוא דכתיב נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו, ועוד חי ה' שכבי עד הבקר: \nואמאי אתקרי זרוע ה', בגין דכף היד ביה י', (ס\"א יו\"ד) חמש אצבעאן ה', קנה דימינא \nדאיהו דרועא ו', כתף ביה ה', ודא עמודא דאמצעיתא דאתקשר בימינא, לאקמא ביה שכינתא \n"},{"index":4,"he":"בגלותא, ומשה דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא, אתמר ביה מוליך לימין משה זרוע תפארתו, \nואיהו בוקע מיא דאורייתא לגבי זרע אברהם דאיהו ימינא, למהוי ליה שם עולם: \n \nתיקוני זהר דף כח/ב\nואתקשר בה' דאברהם, דאיהו חמשה חומשי תורה, ובה אשתלים משה, ומיד דאשתלים אתגליא \nעליה ימינא, ודא הוא וזרוע ה' על מי נגלתה: \nחמשאה בנגון, (דאיהי ג\"ן דתליין) בגין דהאי ניגון סליק מניה כמה נגינות, עולימן \nמסטרא דשמאלא, דמתמן רוח צפון הוה נחתא בכנור דוד והוה מנגן מאליו, הדא הוא דכתיב \n(מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן וגומר: \nומתמן רעמין נפקין, הדא הוא דכתיב (איוב כ\"ו) ורעם גבורותיו מי יתבונן, ומתמן רעה \nהתרעעה הארץ בתרועה, מסטרא דמטה כלפי חסד, מוט התמוטטה ארץ בתקיעה, פור התפוררה ארץ \nבשברים, בההוא זמנא תלת אבהן מתקשרין בגבורה, ואתעבידו בה תרועה שברים תקיעה, ובהון \nרעה התרועעה וגומר, ודא יהא בסוף יומיא, וכל אתין אלין בארעא דישראל יהון, בגין \n"},{"index":5,"he":"דתמן חברון דאבהן תמן קבורים: \nשתיתאה הללויה הללוהו ודא ה\"ו, עליה אתמר ליל שמורים הוא לה', ודא איהו עמודא \nדאמצעיתא, ורזא דמלה השמיעו הללו, ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל, לקיים קרא \n(מיכה ו') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות: \nורזא דמלה מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה, וביה מ'מכון ש'בתו ה'שגיח, בגין דאיהו דיוקנא \nדעמודא דאמצעיתא, בההוא זמנא אתקיים רזא דמתניתין דאמר אוכלין כל ארבע, ותולין כל \nחמש דהיינו אלף חמשאה, ושורפין בתחלת שש דאיהו אלף שתיתאה: \nובגין דלא יפרישו בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא, ובין שבע דאיהי בת זוגיה, צריך \nלבערא שאור וחמץ דאינון ערב רב, דלא יתחזיין בין שש דאיהו ו', ובין שבע דאתמר בה \nשבע ביום הללתיך, בגין דערב רב אפרישו בין שש לשבע במתן תורה, כמה דאת אמר (שמות \nל\"ב) וירא העם כי בשש משה, ואוקמוהו בשש, באלין שית שעתין עבדו ית עגלא, ואפרישו \nבין ו\"ק דאינון שש לשבע, הכי יפריש לון קודשא בריך הוא בין שש לשבע: \n"},{"index":6,"he":"דבגינייהו הוות מצה פרוסה לחם עני עני ודאי, ובההוא זמנא תהא שלימה כגוונא דחברתה \nדאיהי מצה שלימה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה, ואמאי הוות \nמצה פרוסה, בגין דאסתלק מנה ו' רגל דילה למהוי לה מצוה, ומצה פרוסה אשתארת ד', \nובגין דא מצה פרוסה ד', מצה שלימה ה', ובגין דא אמרין הלל גמור והלל שאינו גמור \nבפסח, לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה: \nואמרין מרור, על שם ו' דאתפרש מן ה', ודא גרים לון דוימררו את חייהם, איהו מרור \nואיהי מרה, הדא הוא דכתיב (רות א') קראן לי מרה כי המר שד\"י לי, בעבודה קשה בקשיא, \nבחמר בקל וחמר, בין אומין דעלמא: \nומאן גרים דא, י' מן שדי רשימו דברית, דיהיב משה בערב רב, בגין דא נחית משה מדרגיה, \nהדא הוא דכתיב (שמות ל\"ב) לך רד כי שחת עמך, עמך ולא עמי, ועל ידיה עתידה שכינתא \nלייחדא עם קודשא בריך הוא, בגין דאיהו אפריש לון, צריך לייחדא לון, לתקנא במה דחאב, \n"},{"index":7,"he":"קמו כלהו חבריא ונשקו ליה, ואמרו אי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די: \nשביעאה בנצוח דאיהו נצח ישראל, ועליה אתמר וגם נצח ישראל לא ישקר, ועליה אתמר למנצח \nעל אילת השחר, למנצח על השמינית, מאן שמינית הוד, ואיהו נצח עליה: \nתמינאה, בהודאה, וביה הוה משבח דוד הודו לה', ודא הוד ודאי, למנצח הודו, בהון \nרמיזין נצח והוד, ואינון נסין, וביה שבח משה אז, הדא הוא דכתיב אז ישיר משה, בגין \nדאיהו הוד דיהיב למשה, אז תקרא וה' יענה, ואיהו (נ\"א ואינון) תמניא יומין דמילה, \nובתריה ברית דאיהו יסוד צדיקא דעלמא, וביה אתגליא י': \n \n"},{"index":8,"he":"תיקוני זהר דף כט/א\nדמילה, עשיראה לעשר ספירן, ואיהו הוד תמניא יומי דחנוכה, לארבעה ועשרין יומין, \nדאינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ומיד דעלה זית טרף בפיה, שריא כ\"ה על ישראל \nבכ\"ה בכסלו, ואלין אינון כ\"ה אתוון דיחודא, דאינון שמע ישראל וגומר, ודא איהו \nחנוכ\"ה חנ\"ו כ\"ה: \nאבל נצח אתמר ביה, ותנח התיבה בחדש השביעי, בגין דנצח ביה רמיז נח צדיק, וביה והמים \nגברו מאד, כד לא נטרין ישראל ברית מילה מתגברין אומין דעלמא (דאינון המים הזדונים) \nוכד נטרין ליה אתמר בהון והמים היו הלוך וחסור, עד החדש העשירי דא י' דמילה, דאיהי \nמלכות, עשיראה לעשר ספירן, (ודא איהו את קשתי נתתי בענן דאיהו ברית): \nויעקב בההיא (נ\"א בהאי) ירכא אתמר ביה והוא צולע על ירכו, דפרח מניה י', ואשתאר \nעקב, ורזא דמלה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, כד אשתלימת סוכה בירך דילה, אתמר \nביעקב ויבא יעקב שלם, ויעקב ודאי איהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא מסטרא דלבר, והא משה \n"},{"index":9,"he":"תמן הוה, אלא מסטרא דלגאו הוה, דא מגופא, ודא מנשמתא, ובגין דא תרין ירכין דעמודא \nדאמצעיתא (שלים) אינון נצח והוד: \nומתי יהיה עמודא דאמצעיתא שלים, כד אתחבר בשכינתא, הדא הוא דכתיב ויעקב נסע סכתה \nויבן לו בית, הדא הוא דכתיב ויבן ה' אלקי\"ם את הצלע, בההוא זמנא דאתחבר עמה, ויבא \nיעקב שלם, בההוא זמנא תהא סוכה שלימתא, כ\"ו ה\"ס, יאקדונק\"י: \nקם רבי אלעזר ואמר, אבא אבא, אמאי אתמר ביומא קדמאה דסכות, (ויקרא כ\"ג) ולקחתם לכם \nביום הראשון פרי עץ הדר, אמר ליה ברי מאני קרבא בימינא נטלין לון, ובאלין מאני קרבא \nאינון ישראל רשימין דנצחין דינא, מתל למלכא דהוה ליה דינא וקרבא בשבעין אומין, ולא \nהוו ידעין מאן נצח דינא, ושאלין ליה מאן נצח דינא אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני \nקרבא בידייהו, ותנדעון מאן נצח דינא, ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר דא אתרוג, \nדאיהי שכינתא, לבא, דאיהו עקרא דכל אברין דגופא, דאינון תלת הדסים, ולולב, ותרי בדי \n"},{"index":10,"he":"ערבה, לבא באמצעיתא, ואברין סחור סחור ליה, ובגין דא אתרוג דא שכינתא, והכי אוקמוה \nמארי מתניתין, אי נטלה בוכנתו (נ\"א פטמתו), ואי עלה חזזית על רובו, פסול, בגין \nדאיהו דמי לשכינתא, דאתמר בה כלך יפה רעיתי ומום אין בך: \nכפת תמרים דא לולב, ועליה אתמר נפרצו עליו פסול, דדא איהו מקצץ בנטיעות, (דהא לולב \nאיהו קשורא ויחודא דכלא), מאן דמברך עלה ביומא קדמאה דסכות, בגין דאיהו קשורא \nויחודא דכלא, ח\"י עלמין, דאיהו לקבל ח\"י חוליין דשדרה, ובגין דא אוקמוהו מארי \nמתניתין, לולב דומה לשדרה, ורזא דלולב צדיק כתמר יפרח, ודא איהו כי כל בשמים ובארץ, \nותרגם אונקלוס דאחיד בשמיא ובארעא: \nוצריך לנענעא ח\"י נענועין בשית סטרין, דאינון חותם (נ\"א חתם, נ\"א יצר) מזרח ביק\"ו \nוכו', שית הויו\"ת דאית בהון תמני סרי אתוון, וכלהו רמיזין בספר יצירה בשית סטרין, \nוהכי אוקמוהו מארי מתניתין, מוליך ומביא למאן דארבע רוחות דיליה, מעלה ומוריד למאן \n"},{"index":11,"he":"דשמיא וארעא דיליה: \nתלת הדסין גוף ותרין דרועין, ואינון לקבל עינא וכנפי עינא, תרי בדי ערבות לקבל תרין \nשוקין, ולקבל תרין שפוון, וכד אינון כלהו אגודה חדא בלולב דאיהו שדרה, מה כתיב (שיר \nהשירים ז') אמרתי אעלה בתמר, א' אתרוג ע' ערבה ל' לולב ה' הדס, כלהו אתעבידו (לקבל) \nארבע מינין דמרכבתא, הרוכב בהון איהו יקו\"ק: \n \n"},{"index":12,"he":"תיקוני זהר דף כט/ב\nוצריך לסדרא בהון בהקפה, כגוונא דמזבח, ולמאן לגן, דאתנטעו אלין נטיעין ביה, ורזא \nדמלה נקבה תסובב גבר, נקבה נ' מן גן, גבר ג' מן גן, ג\"ן הוא כליל תלת וחמשין סדרין \nדאורייתא דבכתב, ושבע יומין דסוכות, הא שתין לקבל שתין מסכתות: \nשמיני עצרת חג בפני עצמו, ביה נביעו דאורייתא, לאשקאה אילנא, דאיהו נטוע בגן, \nושרשוי וענפוי איהו כגוונא דחוג הארץ, דכל חגין מתחגגין בה: \nתשיעאה ברנה ודא איהו רננו צדיקים בה', ודא דרגא דצדיק ח\"י עלמין, מתמן רנה, וביה \nפורקנא, הדא הוא דכתיב צמח צדיק, ומתחתיו יצמח, מתחתיו ודאי, ההיא דאיהי עשירית \nלכלא, וצדיק נטיל משמאלא, ועמודא דאמצעיתא מימינא, הדא הוא דכתיב (דברים ל\"ג) \nמימינו אש דת למו (אל\"ף ק\"א יו\"ד ק\"א יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א יו\"ד ק\"י וי\"ו ק\"י יו\"ד ק\"י \nוא\"ו ק\"י אל\"ף ק\"א וא\"ו ק\"א יו\"ד ק\"ק ו\"ו ק\"ק אל\"ף דל\"ת נו\"ן יו\"ד): \n(חסר כאן והוא בתיקונים מזהר חדש): \n"},{"index":13,"he":"בההוא זמנא דיהון תרין שמהן כחדא, אתערא ברתא דמלכא, בשיר השירים ומשלי וקהלת, \nדאינון שלשת אלפים משל, תלת יודי\"ן, דאינון תלת טפין דמוחא, דנחתין מן י' (נ\"א ו'), \nולאן אתמשכו לגבי צדיק, דאיהו קשת, ומה דהוה קטן אתעביד גדול, ורזא דמלה שופר הולך \nפזר גדול, מתי יהא זריק חץ בדיוקנא דא: \nפתח רבי שמעון ואמר, עלאין אתתקנו ואזדרזו במאני קרבא לגבי חויא, דאיהו מקננא \nבטורין רברבין, ואיהו קטיל לאדם קדמאה, ולכל דרין דהוו אבתריה, ובגין דא כרוזא נפיק \nבכל יומא, מאן דקטיל ההוא חויא דאיהו מקננא בטורין רברבין, יהבין ליה ברתא דמלכא, \nדאיהי צלותא, דיתיב על מגדלא, דאתמר בה מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב: \nאדהכי הא רעיא מהימנא קא אתי, בכמה עאנין ותורין ואמרין, וחוטרא בידיה, סליק עיניה \nלמגדלא, ואתא חד בר נש עולימא צדיק שמיה, דהוה יתיב על מגדלא, קשתא בידוי, והוה \nזריק חצים לגבי חויא, ודא איהו פזר גדול, וחויא לא הוה חשיב לון: \n"},{"index":14,"he":"וקשתא איהו לישנא דפומא, אגוזא דקשתא פומא, חוט השני (דא שפה) (נ\"א דשפה) חוט של \nקשת (נ\"א חסד), דביה הוה צדיק זריק חצין, דאינון מלולין דצלותא, לגבי חויא, וחויא \nלא הוה חשיב לון, ולאו בגין חלישו דצדיק ח\"י עלמין, אלא בגין חלישו דההוא דזריק לון \nדאיהו צדיק דלתתא מניה (נ\"א צדיק בר מיניה), כד לאו איהו שלים, ובגין דא לא חשיב \nלון: \nעד דאתא רעיא מהימנא, ונטיל חץ חד וזריק לגביה, דא בתר דא בצלותיה, (הה\"ד) עד יפלח \nחץ כבדו דחויא, דאיהו סמא\"ל אל אחר, דתמן יסודיה ועקריה, ובגין דא הכבד כועס, במאי \nכועס במרה, דאיהי דבוקה ביה, ודא סם המות נוקבא דיליה, זנבא דיליה יותרת הכבד, \nיותרת אתקריאת, דבתר דעבידת נאופין יהיבת שיורין לבעלה, וזנבא איהי שפחה (נ\"א \nשליחא) דיליה, במרה כעיס, ובזנבא קטיל, מרה איהי פרצוף דיליה, יותרת זנב דיליה, \nכגוונא דאדם, דעביד ליה פרצוף ולבתר זנב, דהאי אדם רע אתקרי, ודא כגוונא דדא, דא \n"},{"index":15,"he":"אדם (הראשון) דאתנטיל מאילנא דחיי, ודא אדם דאתנטיל מאילנא דמותא: \nלבתר דיפלח חץ כבדו, זרע יורה כחץ לגבי כלה, יו\"ד זרע דאתמשך מניה ודא ז', ואתמר בה \nלשלח לי למטרה, ודא בית עין, בית קבול לזרע דאיהו ז' ודאי, מאי מטרה, דא ירח בן \nיומו, סיהרא קדישא, מטרה איהי ודאי לבת עין, נקודה זעירא (ס\"א נהורא זעירא) מלגיו, \nלגבה הוא שלח חצים ברחימו דעיינין, מטרה ודאי שכינתא, דאיהי אגינת על ישראל מחויא \nבישא סמא\"ל, ולמאן: \n \n"},{"index":16,"he":"תיקוני זהר דף ל/א\nדאיהי אגינת עליה, אתמר ביה לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, באברתו יסך לך, דא \nאבר מן החי, צדיק, ותחת כנפיו תחסה, אינון ה\"ה, דאת ז' איהו אברתו כלול י\"ו, גופא \nדיליה ו', רישא דיליה י', גדפוי ה\"ה, ובגין דא ותחת כנפיו תחסה צנה וסוחרה אמתו, \nצנה וסוחרה שכינתא עלאה ותתאה, אמתו דא עמודא דאמצעיתא, רישא דיליה חכמה עלאה, צדיק \nאיהו בצלמו כדמותו, זכאה איהו מאן דנטיר ברית מילה, ואורייתא דאיהו עמודא דאמצעיתא, \nדתרוויהו מגינין עליה, חד בעלמא דא, וחד בעלמא דאתי: \nתקונא ארביסר: \nבראשית, עלה אתמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקי\"ך, לא תבשל גדי בחלב אמו, תא \nחזי חכמה עלאה עלה אתמר קדש לי כל בכור, דכל בכורים על שמה אתקריאו, ושכינתא מתמן \nאתקריאת בכורה, חכמה ודאי עלה אתמר וראשית כל בכורי כל, וברא בוכרא דילה קדמאה דכלא \nדא ו' עמודא דאמצעיתא: \nבכורי אדמתך תרי סמכי קשוט, מאי אדמתך שכינתא תתאה, ואינון כל בכורי כל מסטרא דצדיק \n"},{"index":17,"he":"דאיהו כל, ושכינתא איהי ארעא דביה גדלין וצמחין אלנין, דעלה אתמר צמח צדיק, דאיהו \nעץ פרי, אילנא רבא ותקיף עמודא דאמצעיתא, עשבין ודשאין דאינון תלמידי חכמים מתמן \nצמחין בגן, בגין דאיהי אורייתא דבעל פה: \nומאן אשקי ורוי (נ\"א ורבי) בה אלנין ועשבין ודשאין, מעין גנים, דאיהי חכמה ראשית כל \nבכורי כל, ומאין נפקא מעינא דמיא, מבית ה', הדא הוא דכתיב (יואל ד') ומעין מבית ה' \nיצא, ובגין דא ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקי\"ך, וכן ראשית דעאני ואמרי, \nוראשית גז צאנך תתן לו: \nוסמיך ליה לראשית בכורי אדמתך וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו, מאי האי לגבי האי, קם רבי \nשמעון על רגלוי, פתח בקלא סגיא ואמר, אליהו אליהו נחית הכא ברשותא דמארך, ואנהיר \nעינוי דאלין סבין בהאי מלה, דלא יתון למיכל בשר בחלב: \nאדהכי הא אליהו קא נחית ולא אתעכב, אמר בוצינא קדישא, והא רזא דא ודאי איהו רזא דלא \nתחרוש בשור ובחמור יחדיו, כד בוכרא דאיהו ישראל עמודא דאמצעיתא, לא אתיין ליה לבית \n"},{"index":18,"he":"ה', חלב אתערב בבשרא, וגרמין לאתערבא שור בחמור, ודא איהו כלאים מין דלאו במיניה: \nאמר רבי שמעון, אליהו אליהו, והא שור איהו מסטרא דדכיו, וחמור מסטרא דמסאבו, דא \nאיהו כלאים טב וביש, אבל חלב איהו מסטרא דדכיו, ובשרא מסטרא דדכיו, אמר ליה ודאי \nהכי הוא, אבל האי רזא אשתמודעא בקרא דא, (בראשית א') תוצא הארץ נפש חיה למינה, דאף \nעל גב דאינון מסטרא דדכיו, כלהו אינון דכר ונוקבא, ואינון זוגין, ומאן דנטיל ממה \nדלאו איהו מיניה, ההוא בר דאתרכיב מתרוייהו, עליה אתמר לא תבשל גדי בחלב אמו: \nאמר בוצינא קדישא בודאי כען איהו מלה בדוכתהא, ודא איהו ברירא דמלה, ודא איהו, \nמלאתך ודמעך לא תאחר, כמה דאת אמר שמא יקדמנו אחר ברחמי, חובא דא דערב בר נש טפה \nבוכרא בזווגא נדה שפחה גויה זונה, דא גרים דנטיל אחר בת זוגיה, ואיהו מדה לקבל מדה: \n\n"},{"index":19,"he":" \nתיקוני זהר דף ל/ב\nובגין דא ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקי\"ך, לא תבשל גדי בחלב אמו, דההוא בר \nאיהו ערבוביא דנפיק כלאים, מאתתא דלאו מיניה, דאיהי כנגדו, ובגין דא זכה עזר, בת \nזוגיה דאיהי עזר ליה באורייתא בפקודא בדחילו וברחימו, עזר לו בעלמא דין, ובעלמא \nדאתי, ואם לאו, אחרא דלאו איהו מיניה, איהי כנגדו, לאובדא ליה מתרין עלמין, וכל דא \nגרים ליה בגין דלא נטיר טפה קדמאה לבת זוגיה: \nועם כל דא אם חזר בתיובתא, עליה אתמר ושב ורפא לו, ויהיב לו בת זוגיה, דאתמר בה \n"}]}
