{"id":"kabala-1a325a12b279-1-13","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":13,"title":"קטע 13","hebrewTitle":"קטע 13","segments":[{"index":1,"he":"עאלין, ואלין אינון דיהבין דורונא לך בימינא, דאיהי צדקה, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע \nקדושות, ק' מאה ברכאן, ה' חמשה חומשי אורייתא, מיד מני למפתח לון, בההוא: \n \nתיקוני זהר דף לג/ב\nזמנא, וידי אדם נפקין, דאינון גדולה גבורה, ומקבלין דורונא דילהון, הדא הוא דכתיב \nוידי אדם מתחת כנפיהם, מאי אדם, ההוא דאתמר ביה כתפארת אדם, ומקבלין מנייהו דורונא \nויהבין ליה למלכא, ואם דורונא לאו איהו כדקא יאות, לכלבא אתמסר, ודחיין שאלתוי (ס\"א \nלון) לבר, דאית דלא פתחין לון תרעין, ואתמר בהון בחוץ תעמד, וממלל מלכא בהון מלבר, \nויהיב לון שאלתוי מלבר, ואזלין לון: \nדלאו כלהו עאלין לבי מלכא, אלא אלין מארי דביתא, דאתמר בהון ילדים אשר אין בהם כל \nמום, לא בצלותהון, ולא בנשמתהון, וטובי מראה בכל עובדיהון, ומשכילים בכל חכמה, \nושפירן למחזי, דעלייהו אתמר הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך \nנאוה, ויודעי דעת ומביני מדע, דידעין בחכמה ובתבונה ודעת, דאין דורשין במעשה \n"},{"index":2,"he":"בראשית, אלא אם הוא חכם בחכמה ומבין בבינה ויודע בדעת, ואשר כח בהם, דא שכינתא \nעלאה, דאיהי כ\"ח אתוון דעובדא דבראשית, לעמוד בכלהו בעמידה דצלותא, אלין יעלון \nלהיכלא דמלכא, דאינון צדיקים גמורים: \nבינוניים יהיב לון שאלתין דילהון מלבר, ולא עאלין לגאו, רשיעיא אדחיין מתמן, ולא \nיהיב לון שאלתין דילהון, אלא עלייהו אתמר מי בקש זאת מידכם רמס חצרי, ואלין אינון \nרשיעיא, דהוו מבזין למלכא בצלותהון, דמנחן למשמע צלותא, ופסקין לה על שיחה בטלה: \nאלין נפקין, הא אחרנין עאלין, אינון מארי דצוואר, דהוו מברכין לקודשא בריך הוא על \nמאכלין ומשתיין דקרבנין, דאמרין בכל יומא צו את בני ישראל, ואמרת אליהם את קרבני \nלחמי לאשי ריח ניחוחי, דהוו מקרבין לקודשא בריך הוא ושכינתיה, בכמה קרבנין דצלותין, \nואלין אינון דמהניין בענג שבת, ומברכין לקודשא בריך הוא קודשא בריך הוא, יהיב לון \nשאלתין דילהון, ולאחרנין דהוו אכלין בלא צלותא אתדחיין מתמן, ויהבין לון בידא דכמה \n"},{"index":3,"he":"מלאכי חבלה דאינון מזיקין: \nהא אלין נפקין, הא מארי דקלין ודבורין בזמירות ותושבחות והודאות דצלותא דפקין, \nומארי דקלין דקראן לקודשא בריך הוא בקריאת שמע, שמע ישראל תרין זמנין ביומא ערב \nובקר: \nאדהכי הא מארי דרגלין קא דפקין לפתחא, מארי דעמידה דצלותא, דאתמר בהון ואשר כח בהם \nלעמוד בהיכל המלך, המלך סתם דא קודשא בריך הוא, היכל המלך דא אדנ\"י, דאתמר ביה \nאדנ\"י שפתי תפתח, אדנ\"י סליק לחושבן היכל, ואתמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ: \nזכאה איהו מאן דזכי לאעלאה להיכליה דקודשא בריך הוא, למחזי למלכא ומטרוניתא, זכאה \nפומא (דאיהי היכל יקו\"ק), דשריא ביה צלותא דאיהי אדנ\"י, דאמרין לה אדנ\"י שפתי תפתח, \nוזכאין שפוון דאינון תרעין דהיכלא, כגוונא דאלין דאתמר בהון פתחו לי שערי צדק, דכד \nפומיה פתח בצלותא בשכינתא, וה' יענה מיד, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ\"ח) אז תקרא וה' \nיענה, א\"ז תמניא אתוון יקו\"ק אקי\"ק, וה' יענה הוא ובית דינו, ודא יקו\"ק אדנ\"י \n"},{"index":4,"he":"יאקדונק\"י, לקבל תמניא אתוון, אלין אינון (אתוון) (ס\"א חיוון) דחשמ\"ל, דאינון חיוון \nדאשא, פעם חשות ופעם ממללות, בצלותא מיושב ממללות, בצלותא דמעומד חשות, (נ\"א כן \nשייך וכד בר נש מצלי שבדף לד): \nותא חזי, אם בר נש סליק במחשבתיה בצלותא דיליה לשכינתא, או בכל פקודא ופקודא דעביד \n(נ\"א ות\"ח בצלותא דסליקת שכינתא או בכל פקודא דסליקת שכינתא), מיד דדפיק לפתחא \nדהיכלא דמלכא, נביא או חוזה או חכם או צדיק או חסיד, מיד דקרא לה לתרעא, אם שכינתא \nסליקת תמן, יקו\"ק יענה מיד, ולא אמתין לעבד וממנא דאפתח ליה, אלא איהו ממש אפתח \nליה, מחביבו ורחימו דאית ליה לגבה כחתן לגבי כלה, ואם שכינתא לא סליקת בההוא צלותא \nאו פקודא, לא חשיב ליה קודשא בריך הוא למפתח ליה היכליה, ואפילו על ידי שלוחא: \n \n"},{"index":5,"he":"תיקוני זהר דף לד/א\nולאו איהו כדאי למיעאל להיכלא דמלכא, ועליה אתמר בחוץ תעמוד, ומלבר יהבין ליה \nבעותיה, על ידי שלוחא או ממנא, ואי לא סליק צלותיה כדקא יאות, דחיין ליה לבר, \nוסגרין תרעין באנפוי, ועליה אתמר אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני: \nוהכי כד קראן ישראל כל חד וחד לקודשא בריך הוא, בקריאת שמע או בצלותא או בכל פקודא, \nאם שכינתא לאו איהי תמן לא נחית תמן, הדא הוא דכתיב (שמות כ') בכל המקום אשר אזכיר \nאת שמי אבוא אליך וברכתיך, ותרגם אנקלוס בכל אתר דאשרי שכינתי תמן וגומר, דכד בר נש \nסליק שכינתא בפקודין דיליה לגבי קודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא נחית עליה בגינה, \nובגין דא אמר הנביא, אל יתהלל וגומר, כי אם בזאת והא אוקמוהו: \n(והכי כד בר נש סליק שכינתא בצלותא דיליה לגבי קודשא בריך הוא, קודשא בריך הוא נחית \nלקבל צלותיה, ושכינתיה אקדימת), (נ\"א והכי כד בר נש נחית לקודשא בריך הוא בצלותיה \n"},{"index":6,"he":"לגבי שכינתא, מיד שכינתא אקדימת) לאפתחא ליה, הדא הוא דכתיב (בראשית כ\"ד) ויהי הוא \nטרם כלה לדבר, והנה רבקה יצאת, ודא איהו רזא דאוקמוה מארי מתניתין, אם שגורה תפלתי \nבפי יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו יודע אני שהוא מטורף, וטורפין לו צלותיה באנפוי, \nובגין דא ויהי הוא טרם כלה לדבר, ולמללא בצלותיה בשם יקו\"ק, מיד שכינתא נפקת לגביה \n(ס\"א לקבליה) ובגיניה נחתת שכינתא לרגלוי, הדא הוא דכתיב (תהלים פ\"ה) צדק לפניו \nיהלך וישם לדרך פעמיו: \nוכד שכינתא איהי עומדת על ישראל, וישראל אינון רגלין דקמת עלייהו בגלותא, קודשא \nבריך הוא משבח לה בהון, מה יפו פעמיך בנעלים וגומר, ועוד מה יפו פעמיך, כד ישראל \nהוו מקיימין שלוש פעמים בשנה, ועוד מה יפו פעמיך בנעלים, בזמנא דעמדו ישראל על טורא \nדסיני, דעלייהו אתמר ועמדו רגליו ביום ההוא, ועוד מה יפו פעמיך בנעלים, כד קיימין \nבראש השנה ביומא דדינא בצלותא, קודשא בריך הוא בגינייהו עומד מכסא דין ויושב על כסא \n"},{"index":7,"he":"רחמים, בזמנא דאינון קיימין בשכינתא בגלותא, וסבלין עלייהו כמה דינין וכמה יסורין, \nדאמרין כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה: \nוכד בר נש מצלי, צריך בקדמיתא לנחתא קודשא בריך הוא דאיהו יקו\"ק בקריאת שמע, וליה \nאמרין שמע ישראל, בכל שבתות ויומין טבין, בגין דיומין דחול תרעא דהיכלא פנימאה איהי \nסתימא, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מ\"ו) כה אמר ה' אלקי\"ם שער החצר הפנימית הפנה קדים \nיהיה סגור ששת ימי המעשה, ואמאי בגין דמטטרו\"ן שליט עלייהו, וביום השבת דייתי בעלה \nיפתח, וכן ביום החדש יפתח, ובגין דא, כד נחית בר נש יקו\"ק בקריאת שמע, צריך לנחתא \nליה באדנ\"י, דאיהו בפומיה, ובגין דא אדנ\"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: \nדתלת צלותין אינון בשבת, ורביעאה צלותא דמוסף, צלותא דערבית אתה קדשת, ודא שכינתא \nתתאה, דאיהי מסטרא דשמאלא, דתמן ליואי, דאתמר בהון וקדשת את הלוים, צלותא דשחרית \nישמח משה במתנת חלקו, ודא נשמת כל חי, דאיהי אימא עילאה, עלה אתמר אם תשכבון בין \n"},{"index":8,"he":"שפתים, אל תקרי אם אלא אם, דעלה אתמר וישכב במקום ההוא, באתר דיש כ\"ב אתוון \nדאורייתא שכיבת תמן, זכאה איהי פומא, דאורייתא דההיא שעתא שכיבת תמן: \nצלותא תליתאה אתה אחד ושמך אחד, דא יקו\"ק עמודא דאמצעיתא דאחיד בתרוייהו, ואינון \nנשמה יתירה ורוח יתירה ונפש יתירה, נפש יתירה בערב שבת, אתה קדשת נשמה יתירה, נשמת \nכל חי, דאתמר בה ישמח משה במתנת חלקו, רוח יתירה אתה אחד ושמך אחד, זכאה איהו מאן \nדאפתח פומוי בתלת צלותין, לקבלא לון: \n \n"},{"index":9,"he":"תיקוני זהר דף לד/ב\nבשבת, תפלת מוסף דא צדיק, דכליל כלהו צלותין, וביה אמרין בצלותא דמוסף כתר יתנו לך \nה' אלקינ\"ו, וכתר איהו כתר עליון, ה' אלקינ\"ו אבא ואמא, קדוש קדוש קדוש תלת אבהן, \nה' צבאו\"ת ברית מילה ותרין ירכי קשוט, מלא כל הארץ כבודו דא שכינתא: \nזכאין שפוון דאינון תרעין דהיכלא, לקבלא בהון צלותין אלין, ובגין דא אדנ\"י שפתי \nתפתח, פתחו לי שערי צדק, דכד בר נש אפתח פומוי בצלותא בשכינתיה, מיד אז תקרא וה' \nיענה, הוא ובית דינו, א\"ז תמניא אתוון דאינון יקו\"ק אקי\"ק, אבא ואימא, וה' יענה מיד \nהוא ובית דינו יקו\"ק אדנ\"י: \nכד אינון באבא ובאימא, לימינא ושמאלא, כל חד איהו שם בפני עצמו, וכד אינון בכתר \nעליון אינון ביחודא חדא, כגוונא דא יאקקויק\"ק, בחסד וגבורה אינון יקו\"ק אקי\"ק, \nענפין מתפרדין לימינא ושמאלא, בעמודא דאמצעיתא אינון תרוייהו ביחודא חדא, והכי \nאינון ענפין מתפרדין בנצח והוד, יקו\"ק לימינא אקי\"ק לשמאלא, בצדיק מתייחדים, הא הכא \n"},{"index":10,"he":"רזא דאילנא, דאתפשטן ענפוי מעילא, ומתייחדין בשרשוי לתתא, ודא עץ החיים: \nעץ הדעת טוב, דלית ביה רע, מתתא לעילא, כגוונא דא, אדנ\"י שכינתא תתאה, יקו\"ק עמודא \nדאמצעיתא, ואינון בתרין ירכין ענפין מתפרדין לימינא ושמאלא, והכי בתרין דרועין \nמתפרדין ענפין לימינא ולשמאלא, בצדיק אינון ביחודא חדא יאקדונק\"י, ודא רזא דחשמ\"ל, \nחיוון דאשא ממללן, כל הכורע כורע בברוך, דאיהי יאקדונק\"י, וכל הזוקף זוקף בשם, \nבתרין שמהן ודא יקו\"ק אקי\"ק: \nובהון הוה משבח שכינתא בשיר השירים מתתא לעילא, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ז') מה \nיפו פעמיך בנעלים בת נדיב, חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן, שררך אגן הסהר, שני \nשדיך, צוארך, ראשך, הא הכא מתתא לעילא: \nוהיא משבחת לקודשא בריך הוא מעילא לתתא, ראשו כתם פז, עיניו, לחייו, שפתותיו, ידיו, \nשוקיו, זכאה איהו מאן דסליק צלותא בכל אתר ואתר (נ\"א בכל אבר ואבר) בתקונא דא (נ\"א \n"},{"index":11,"he":"חזור לעיל ת\"ח אם בר נש סליק): \nתא חזי יקו\"ק אדנ\"י איהו קודשא בריך הוא ושכינתיה, בתרין שוקין יקו\"ק לימינא אדנ\"י \nלשמאלא, ואינון אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה, בצדיק תרוייהו חד \nיאקדונק\"י, והכי בתרין דרועין יקו\"ק לימינא אדנ\"י לשמאלא, בעמודא דאמצעיתא \nיאקדונק\"י תרוייהו ביחודא חדא, בסוד אמן, ובגין דא גדול העונה אמן יותר מן המברך, \nהא איהו מתתא לעילא: \nמעילא לתתא יקו\"ק אקי\"ק תרוייהו חד בכתר עליון, כגוונא דא יאקקויק\"ק, בחכמה ובינה \nיקו\"ק אקי\"ק, בתרין דרועין יקו\"ק אקי\"ק, בעמודא דאמצעיתא תרוייהו כחדא, בנצח והוד \nיקו\"ק אקי\"ק דא לימינא ודא לשמאלא, בצדיק תרוייהו ביחודא כחדא, וכן במלכות תרוייהו \nביחודא חדא כגוונא דא יקו\"ק אדנ\"י, ובה מתחברין יקו\"ק אקי\"ק, ובגין דא איהי קרית \nארבע, חבורא דארבע שמהן, דאינון בארבע פרשיין דתפלין דיד, ובארבע בתי דתפילין \nדרישא: \nוכד נביא הוה סליק לעילא, ודפיק לתרעא, אי הוה סליק בשכינתא, הוה פתח ליה מיד, והוה \n"},{"index":12,"he":"אמר ליה בן אדם עמוד על רגליך ואדבר אתך, דאנת הוא דהוית סביל לשכינתא בצלותא \nבעמידה, עמוד על רגליך, דאתמר בהון וכף רגליהם ככף רגל עגל, עגולים כנקודים דאינון \nמנהיגים לאתוון, ומסטרא דאתוון אינון מרובעין, הדא הוא דכתיב על ארבעת רבעיהן בלכתם \nילכו, ועוד על ארבעת רבעיהם, אינון: \n \n"},{"index":13,"he":"תיקוני זהר דף לה/א\nארבע קדושות דאומר בר נש בכל יומא, ועוד עמוד על רגלך בקדמאין, ומה שאלתך עד חצי \nהמלכות באמצעיות, ותעש בבתראין, דתמן איהו בר נש כעבד המקבל פרס מרבו והולך לו, \nאלין נפקין דיהיב לון מלכא בעותהון, הא אחרנין קא דפקי לתרעא, מארי דברית מילה, \nואמרי אדנ\"י שפתי תפתח: \nזכאין אינון ישראל דאינון רגלין דשכינתא, דקמת עלייהו בצלותא בעמידה, דאיהי ודאי \nעלייהו תפלה מעומד, וקמת עלייהו בגלותא, ובמאי קמת עלייהו, בגין דנחתין לגבה יקו\"ק, \nדעליה אתמר כל הזוקף זוקף בשם, דביה צריך בר נש לזקפא לשכינתא, ואלין דלא זקפין לה \nבשם יקו\"ק בצלותהון, או בפקודין דאורייתא (נ\"א דלהון), איהי צווחת עלייהו, נתנני ה' \nבידי לא אוכל קום, דסמיכו דילה איהו בתרין דרועין דאינון חסד וגבורה, ועמידה דילה \nבתרין שוקין דאינון נצח והוד, וזקיפו דילה בגופא דאיהו עמודא דאמצעיתא, יקו\"ק שמיה, \nובגין דא כל הזוקף זוקף בשם, ויחודא דילה בצדיק, ובגין דא באלין דלא יכילת למיקם \n"},{"index":14,"he":"בהון בצלותא, ולית לה סמיכו ולא זקיפו בהון בגלותא, אתעציבת בהון, ורזא דמלה בן חכם \nישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו, ובגיניה ויתעצב אל לבו, (ואמאי אל לבו, אם דא בן כסיל \nאיהו תוגת אמו), ואמאי כולי האי לאמיה ולא לאבוהי: \nאלא דא רזא עלאה איהו, פקודין דעשה אינון מימינא דתמן חכמה, כמה דאוקמוהו מארי \nמתניתין הרוצה להחכים ידרים, ופקודין דלא תעשה אינון משמאלא דתמן אימא עלאה, דבהון \nאדנ\"י ש'מעה אדנ\"י ס'לחה אדנ\"י ה'קשיבה ועשה אל תאחר, ביום הכפורים, וכד לא חזרין \nבתיובתא אינון דעברין על לא תעשה דאינון משמאלא, אתמר עלייהו ובן כסיל תוגת אמו, \nבגין דתמן אימא לשמאלא, ולבא איהו לשמאלא, (ורזא דמלה) ובגין דא ויתעצב אל לבו: \nותרין הויו\"ת אינון לימינא ולשמאלא, כגוונא דא יקק\"ו יוק\"ק, י' לימינא וביה ה' \nבחכמה יסד ארץ, אב עם ברתא, ה' עלאה עם ברא דאיהו ו', תפלין על רישיה, הדא הוא \nדכתיב (ישעיה ס\"ב) ובזרוע עוזו אלו תפלין דרישא, דבכל אתר דאת ה' על ו' איהי אימא: \n"},{"index":15,"he":"ודא רזא דקרבן עולה ויורד, דסליק ה' לגבי י', ונחית ה' לגבי ו', ואם לאו האי הוי\"ה \nיקק\"ו, דאתרמיז בהאי קרא (ירמיה ט') כי אם בזאת י'תהלל ה'מתהלל ה'שכל ו'ידוע אותי, \nלא הוו ידעין בני נשא קרבן עולה ויורד, (דכד לא הוה בר נש קריב את ה' עם י', ה' עם \nו', ומאן עולה ויורד, מאן הוה ידע מאי ניהי ה' דאיהי ברתא (נ\"א אימא), דאית ליה \nלסלקא לה לגבי אבא, וה' דאיהי אימא לנחתא לה לגבי ברא) (נ\"א וכד חזא בר נש דאת ה' \nאיהי עם י', וה' עם ו', מאי עולה ויורד, מאן הוה ידע מאי ניהי ה' דאיהי אימא, דאית \nלה לסלקא לה לגבי אבא, או ה' דאיהי ברתא לנחתא לה לגבי ברא), אלא בגין האי הוי\"ה \nדאיהי יקק\"ו, דה' דאיהי על ו' איהי אימא עלאה, ובה אשתמע ה' תתאה דאיהי תחות י' \nדאיהי ברתא, ודא רזא דקרבנא, דצריך לסלקא ה' לגבי י', ולנחתא ה' לגבי ו': \nיוק\"ק י' איהי לימינא חכמה, ו' תורה שבכתב, מימינו אש דת למו, והאי איהו דאמרין מוח \n"},{"index":16,"he":"הבן דאתמשך ממוח האב, ה' עלאה לשמאלא, ומתמן אתייהיבת אורייתא שבעל פה, דאיהי ה' \nתתאה: \nזכאין אינון ישראל דידעין רזין עלאין בהויו\"ת, דבהון סלקין צלותין בהבלים דפומהון, \nונחתין אינון חיילין בהון כדקא יאות, דכד בר נש סליק שכינתיה בצלותיה, קודשא בריך \nהוא נחית עליה, הדא הוא דכתיב (שמות כ') בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך \nוברכתיך, זכאין אינון ישראל דאינון רגלין לשכינתא, למיקם עמה בין בריוח בין בעאקו, \nדכד אינון בדינא: \n \n"},{"index":17,"he":"תיקוני זהר דף לה/ב\nביומא דדינא דאיהי ראש השנה, איהי קמת עמהון לדינא, דקיימין לה בצלותהון, דעלייהו \nאתמר בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך, דבכל אתר דקיימין \nישראל בכל פקודא ופקודא לשכינתא, איהי קיימת בגינייהו בכל דוחקא וצערא, בין בארחא \nבין בישובא בין בימא, ודא איהו בהתהלכך במדברא תנחה אותך, הדא הוא דכתיב (תהלים \nפ\"ה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו, בשכבך בישובא תשמור עליך, והקיצות למיחת (ס\"א \nלמיזל) בימא היא תשיחך, ועוד בהתהלכך בהאי עלמא תנחה אותך, בשכבך בקבר תשמור עליך, \nוהקיצות בתחיית המתים היא תשיחך: \nהא אלין נפקין, והא אחרנין קא דפקין לפתחא, ואינון מארי רגלין, מסטרא דרגלין דקודשא \nבריך הוא, דאתמר בהון ועמדו רגליו ביום ההוא, ועלייהו אתמר כשש מאות אלף רגלי \nהגברים לבד מטף, אלין נפקין הא אחרנין עאלין, מסטרא דאלין דאתמר בהון ורגליהם רגל \nישרה, רגלין בעגולא אינון רגל ישרה, ואית רגלין אחרנין מרובעין דאופנים, דאתמר בהון \n"},{"index":18,"he":"על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו, דבהון והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, ואינון רגלין \nבעגולא, אינון כנקודין לאתוון, דאינון רגלין ברבועא: \nונביא דאיהו מסטרא דילהון, תמן הוה סליק רוחיה, ומתמן הוה שמע כל מה דהוה ליה \nלמשמע, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ב') ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך ואדבר אותך, ועוד \nותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי, ואשמע את מדבר אלי, ותשאני רוח ואשמע \nאחרי וגומר, בגין דדרגין אינון מסטרא דשכינתא, דאתמר בה וראית את אחורי, אמר ואשמע \nאחרי: \nמאי קול רעש גדול, דאית רעש ואית רעש, אית רעש דאתמר ביה לא ברעש ה', דלא ייתי תמן \nקודשא בריך הוא, ואית רעש דייתי תמן, אלא רע\"ש בהפוכא ער\"ש, כמה דאתמר ה' יסעדנו על \nערש דוי, ודא איהו כל משכבו הפכת בחליו, דאתהפך רע\"ש לער\"ש, ומאי ניהו ער\"ש, אלא \nאיהו עש\"ר בהפוך אתוון, ודא שכינתא דאיהי כללא דעשר ספירן, דעלה אתמר אין קדושה \nבפחות מעשרה: \n"},{"index":19,"he":"דאיהי שריא לרישא דחולה, ובגינה ה' יסעדנו, ובמאי על ערש דוי, על שכינתיה ודאי, ואם \nשכינתא לאו תמן, רוח סערה תמן, דאסעיר גופיה דבר נש, דכתיב ביה והאניה חשבה להשבר, \nדאיהי גופא דספינה, כד לית שכינתא סמיכת לה, רוח סערה מהפך לה ותבר לה, ובזמנא \nדשכינתא סמיכת לה, מיד קלא נפיק בן אדם עמוד על רגליך, וקאים ממרעא דיליה, ונפיק \nמדינא, שלים בגופיה שלים בממוניה: \nהא אלין נפקין, הא אחרנין דפקין לפתחא, ואמרין אדנ\"י שפתי תפתח, ואינון דסמיכין \nלשכינתא בכמה רגלין דמועדים ויומין טבין, וכד אלין עאלין, קודשא בריך הוא משבח לה \n"}]}
