{"id":"kabala-1a325a12b279-1-36","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":36,"title":"קטע 36","hebrewTitle":"קטע 36","segments":[{"index":1,"he":"מתרוייהו, כד אתהפך מנחש למטה אתמר ביה צדיק וטוב לו, וכד אתהפך ממטה לנחש אתמר ביה \nרשע וטוב לו: \nתקונא חד ושתין: \nבראשית דא מחשבה, אלקי\"ם דא אימא עלאה עובדא, דתרוייהו דחילו ורחימו, את השמים דא \nקלא, ואת הארץ דא דבורא, ובכלא חאבו אדם וחוה, אפרישו בין אבא ואימא דאינון מחשבה \nועובדא, ובין קול ודבור דאינון ברא וברתא, ובגין דא וישמעו את קול ה' אלקי\"ם מתהלך \nבגן לרוח היום, א\"ת קו\"ל דא: \n \n"},{"index":2,"he":"תיקוני זהר דף צד/א\nעמודא דאמצעיתא, ושכינתא עמיה, ה' אלקי\"ם אבא ואימא, ואינון ארבע אתוון יקו\"ק, י' \nאבא ה' אימא ו' ברא ה' ברתא, דאינון מחשבה ומעשה קלא ודבורא, (ורזא דמלה מחשבה \nמצטרפא למעשה ודא רזא יו\"ד דהיא י' וקלא ודבור דאיהו שמים וארץ וכל צבאם), קול דהוה \nאזיל בגן דא עמודא דאמצעיתא, שמע קליה דהוה אזיל בגנתא בענפי אילנא, מההוא אילנא \nדחאב ביה אדם קדמאה, דהוה אמר אילנא לסמא\"ל חייבא נחש הקדמוני, רשע אל תגע בי, ובאן \nאתר הוה אזיל קלא בגנתא דאיהי אדנ\"י דינ\"א, לסטרא דשמאלא, דאתמר ביה ויהי היום \nויבאו בני האלקי\"ם להתיצב על ה', ודא איהו לרוח היום, ומה הוו אמרין בני האלקי\"ם, \nאלא אתו להתיצב על מימרא דה', דכד אמר קודשא בריך הוא נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, \nאמרו אינון מה אדם ותדעהו, (ס\"א אמרו אינון מה אנוש כי תזכרנו וגומר): \nועוד וישמעו את קול ה' אלקי\"ם, ההוא קלא הוה בגנתא דאיהי שכינתא, דתמן עץ החיים \n"},{"index":3,"he":"נטוע, חוה גרמת דאתעקר אילנא מגנתא, ואדם גרים במחשבתא דיליה דאסתליק נביעו דאילנא, \nדהוה נחית לגנתא, ואשתארת יבשה, יקו\"ק דא אילנא, ה\"ה ענפוי ושרשוי, ו' גופא דאילנא, \nי' איבא דיליה, נביעו דיליה, נקודה דיליה כגוונא דא יהוה, דאיהו אחד ושמו אחד, \nומנלן דאתקרי נביעו אחד, כמה דאתמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, ותראה היבשה \nאדנ\"י: \nובגין דא ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקי\"ם, וכי יכיל בר נש לאתכסיא מניה, והא כתיב \n(ירמיה כ\"ג) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', אלא כסו פניו חרולים, \nאתכסיאו אנפוי מבשת, דאתפקחו עינייהו וחזו מה דעבדו לעילא, דגרימו לאעקרא אילנא \nמאתריה, ונביעו לסלקא מתמן, ודא איהו ויתחבא האדם וגומר, תמן אתכסיאו אנפוהי, מן \nבשת, דתמן חאבו, במה דהוה בתוך עץ הגן, תמן אתכסיאו אנפוהי, אית מאן דאמר בתוך עץ \nדא צדיק, ובאתר דא ויסתר משה פניו, דאדכר מה דאירע ליה בקדמיתא, אדכיר חוביה ואתכסי \n"},{"index":4,"he":"מבשת, ובגין דא זכה ותמונת ה' יביט, ודא י' דאיהו חכמה תתאה, ואיהו איבא דאילנא, \nדהוה בריש צדיק, ו' גופא דברית, ה' ה' דא אתר דערלה ופריעה, ארבע אתוון הוו על צדיק \nדאיהו עץ פרי, איהו גרים דאסתלקו מניה, ואתעקר איהו מגנתא, הכי אעקר קודשא בריך הוא \nלאדם מגופיה, ותריך ליה מגנתיה, כמה דאת אמר ויגרש את האדם: \nתקונא שתין ותרין: \nבראשית תמן ב\"ת, תמן א\"ש (נ\"א תמן אשרי), בההוא זמנא אסתלק קודשא בריך הוא \nמשכינתיה, ואשתארת בת יחידה, הדא הוא דכתיב איכה ישבה בדד, ורזא דמלה ויקרא ה' \nאלקי\"ם אל האדם ויאמר לו איכה, איה כ\"ה, אמר ליה, אף על גב דגרמת כולי האי, ועבדת \nפרודא באתוון דאסתלק י' מן ה' ו' מן ה', ואשתארת שכינתא לעילא יחידאה, ושכינתא לתתא \nיחידאה, בגין דא ויאמר לו איכה, אי\"ה כ\"ה, ויאמר את קולך שמעתי בגן, בגין דא ואירא \nכי עירום אנכי ואחבא, ועוד ואחבא, רזא דמלה, ערום ראה רעה ונסתר, מאי סתירה דבר נש, \n"},{"index":5,"he":"אלא תא חזי בזמנא דאית רשו למחבלא לחבל,: \n \nתיקוני זהר דף צד/ב\nאתמר ביה כי תצא אש ומצאה קוצים וכו', ובההוא זמנא והיה כצדיק כרשע, ובגין דא אית \nליה לבר נש בההוא זמנא לאתטמרא ולאתכסיא, דלא אשתכח בינייהו, דבההוא זמנא יש נספה \nבלא משפט, בגין דא ואירא כי עירום אנכי ואחבא, ובמאי נסתר בר נש מאלין דינים \nוקטרוגין דלא שלטין עליה, בתיובתא, הדא הוא דכתיב יושב בסתר עליון דא אימא, דאיהי \nסתר עליון מנה דא חכמה, דלא אשתמודע אלא בה', בצל שד\"י יתלונן דא אימא עלאה, (נ\"א \nתתאה) צל דשד\"י דאיהו אות ברית קדש, דאתמר ביה אך בצלם יתהלך איש, ודא שכינתא תתאה, \nדאיהי צלמו דקודשא בריך הוא, ועליה אתמר ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו, בצלמו ממש דא \nשכינתא, צלמו דקודשא בריך הוא, במדה דיליה בשעור דיליה דלא אוסיף ולא גרע, מאי האדם \nדא (שכינתא), (נ\"א דא עמודא דאמצעיתא): \nאמר רבי אלעזר והא בשכינתא לא כתיב בה בריאה אלא אצילות, ועוד דהוה ליה למימר ויברא \n"},{"index":6,"he":"ה' את האדם, מאי אלקי\"ם אלא שכינתא אתקרי אלקי\"ם, ועל ההיא נשמתא דאתיהיבת בבר נש \nאתמר ויברא אלקי\"ם את האדם בצלמו, בדיוקנא דשכינתא, ועל ההיא נשמתא אתמר אך בצלם \nיתהלך איש, דהא בזמנא דאסתליק מבר נש נשמתא לא יכיל לאתנענעא. אמר ליה, בריך ברי \nלעתיק יומין, וברי כל מאן דפגים האי דיוקנא, כאלו ממעט את הדמות, ושכינתא לא שריא \nתמן, ובההוא זמנא שלטין עליה כל מקטרגין מסטרא דההוא פגימו, ורזא דמלה על כי אין \nאלה\"י בקרבי מצאוני הרעות האלה, הרעות מצאוני בגין דאסתלק שכינתא מני דאיהי אלה\"י: \nתקונא שתין ותלת: \nבראשית ברא אלקי\"ם, מאי אלקי\"ם מי אלה, ועל האי מי אתמר מי הגיד לך כי ערום אתה \nוגומר, אשר צויתיך, ההיא דאתמר בה אשר קדשנו במצותיו, וההיא דאתמר בה אשרי האיש אשר \nלא הלך בעצת רשעים, דהיא רשות הרבים אשת זנונים, מאי רשעים דא סמא\"ל ונחש, ההיא \nדאמר עלה פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, אשר דאתמר ביה אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מי \n"},{"index":7,"he":"ודאי, דאיהי תיובתא, אסוותא לכל מרעין ומכתשין, הדא הוא דכתיב מי ירפא לך, ועלה \nאתמר ושב ורפא לו, רפאות תהי לשריך, זכאה איהו מאן דתב לגבי בעלה דידה איהו רזא \nדתיובתא, דיחזיר ויתוב ההוא דרגא דרחיק ליה מאתריה, דיחזיר לה לאתרה ויקרב לה תמן, \nבההוא זמנא דשכינתא מרחקא מבעלה, אתמר בבר נש והיו חייך תלואים לך מנגד, חייך \nאתקריאת, הדא הוא דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים, זכאה איהו מאן דקריב לה לגבי בעלה, \nמאי (נ\"א ומיד) קרוב ה' לכל קוראיו וכו', דמאן דקרי ליה בשקרא רחוק הוא מניה, אמת \nא' ברישא דאלפא ביתא, מ' באמצעיתא, ת' בסופיה, (נ\"א ד' אתוון) עשורא דיליה יו\"ד ק\"א \nוא\"ו ק\"א אמת, דאיהו עישור דארבע מאה וארבעין וחד, הא רזא דחמשא וארבעין מ\"ה, בזמנא \nדישראל משקרין בתורת אמת, באומאה דשיקרא, אתמר ביה ותשלך אמת ארצה, מאי ארצה דא \nשכינתא, ובזמנא דישראל מקיימין תורת אמת באומאה דקשוט, אתמר ביה אמת מארץ תצמח, \n"},{"index":8,"he":"ובגלותא אתמר: \n \nתיקוני זהר דף צה/א\nותהי האמת נעדרת, ושקרא שלטא בעלמא, (ובזמנא דאתתקן אמת ואסתלק לאתריה אתמחי שקרא \nמעלמא, הדא הוא דכתיב (משלי י\"ב) שפת אמת תכון לעד, כוננת לא כתיב אלא תכון לעד \n(אמת), ועד ארגיעה לשון שקר, מאי אמת עמודא דאמצעיתא, שכינתא דיליה תורת אמת, היתה \nבפיהו), ומאן שקר דא סמא\"ל, בזמנא דאמת שלטא אתעבר שקרא מעלמא, אמת איהו בסוף \nתיבין, ואינון בר\"א אלקי\"ם לעשו\"ת, בר\"א אלקי\"ם א\"ת, ביה ברא עלמא, ועליה אתקרי \nוקיימא כל עלמא, וכל מאן דאומי בשקרא כאלו ותשלך אמת ארצה, ושקרא שלטא כביכול באתר \n(נ\"א אתתרך מאתר) דיליה דאיהו ירושלם, ודא גרים דאתחרב ביתא, ואתחזר עלמא לתהו \nובהו, דהכי אוקמוהו חרב בית ראשון והארץ היתה תהו, חרב בית שני וחשך על פני תהום, \nדאמת הוא סביל עילאין ותתאין, ובזמנא דאתעביד שקרא יתהרס הבנין, בההוא זמנא אתמר \nבשכינתא (עמוס ה') נפלה לא תוסיף קום, הדא הוא דכתיב (ישעיה י\"ד) איך נפלת משמים \n"},{"index":9,"he":"הילל בן שחר, נפלה עטרת ראשנו, דאינון ה' עלאה ה' תתאה, ו' עמודא דאמצעיתא סביל \nתרווייהו, יסודא דכלא י', דא ברית, כל מאן דמשקר ועבר ביה, כאלו אעקר כלא ואפיל \nליה, והאי י' היא אבן השתיה דמינה הושתת עלמא, ועליה אתמר אבן מאסו הבונים וכו', \nואיהי יסודא דכלא, ועלה אתבני, ווי ליה למאן דחאב באות שבת ובאות תפילין ובאות \nיומין טבין ובאות ברית מילה, כאלו אעקר ליה מאתריה, ואהדר עלמא לתהו ובהו: \nאמר רבי אלעזר אבא, והא י' לעילא איהי, אמאי איהי לתתא הכא, אמר ליה ברי, דא רזא \nעלאה, מארבע אתוון תליין ארבע שמהן, מן י' יקו\"ק, מן ה' קוי\"ק (נ\"א קוק\"י), מן ו' \nוקי\"ק, מן ה' קוק\"י (נ\"א הוה\"י הוה\"י), עלייהו אתמר ודאי וראית את אחורי (ופני לא \nיראו), ומסטרא דאחורים איהי י' לתתא, ומסטרא דפנים לעילא, ודא איהו רזא דאתהפך שמא \nמדינא לרחמי ומרחמי לדינא, כד אתהפך לדינא איהו קוק\"י י' לתתא, דאתמר ביה אבן מאסו \n"},{"index":10,"he":"הבונים, מאסו יסורין דילה, ואלין דחביבין יסורין אתהפך לון מדינא לרחמי יקו\"ק, \nובההוא זמנא אבן מאסו וכו', מה דהות י' לתתא אתחזרת לעילא, ומסטרא דוקי\"ק איהי י' \nבאמצע, בההוא זמנא אשתטח לגביה, ואמר זכאה חולקי דזכינא להאי, דדא עיקרא ויסודא \nדכלא: \nתקונא שתין וארבע: \nבראשית ברא אלקי\"ם, תמן איש תמן אשה עם ה' דאלקי\"ם, ועלייהו אתמר סמכוני באשישות, \nבאיש ואשה, ומאן גרים דא, בגין דאתפשטו מכתנות אור אדם וחוה, ובגין דא סמכוני \nבאשישות, בכתנות עור דאינון לקבל ועורות אילים מאדמים וכו': \nוכי אדם גרים, והא כתיב ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי וגומר, ובגין דא אמר קודשא \nבריך הוא לאתתא מה עבדת, כמה דאת אמר ויאמר ה' אלקי\"ם אל האשה מה זאת עשית, כל חובא \nדעבדת לשכינתא דאיהי זאת עבדת, ובגין דא מה זאת עשית, דאיהי מה שמו, מה זאת ודאי, \nמה ה' אלקי\"ך שואל מעמך כי אם ליראה, ואל תקרי אם אלא אם (הדא הוא דכתיב (ויקרא \n"},{"index":11,"he":"י\"ט) איש אמו ואביו תיראו דאיהו י\"ק אבא ואימא עלאה), ואנת לא דחילת מאימא עלאה, \nלזאת עבדת כל דא ודאי, דאתקרי זאת אות הברית: \n \nתיקוני זהר דף צה/ב\nדאדם ואתתיה אתבריאו בדיוקנא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, ובגין דא חובא דאדם הוה \nתליא בעמודא דאמצעיתא, וחובא דחוה בשכינתא, ובגין דא מה זאת עשית, לזאת עשית ודאי, \nוחובא דא גרם דנחתת שכינתא בגלותא, דהוו ישראל עבדין מעשה אבותיהם (בידיהם), ובגין \nדא ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וכו', ובה אמר דוד אם תחנה \nעלי מחנה לא יירא לבי וגומר, בזאת אני בוטח וגומר, דא אתמר במלחמת גוג ומגוג, ומאן \nגרים למהוי איהו נטיר בה, בגין דעליה אתמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא \nמקום לה' וגומר: \nוהאי איהו חכמת שלמה, ועלה אתמר וחכמת המסכן בזויה, ועלה אתמר כי מכבדי אכבד ובוזי \nיקלו, כד נחית שלמה ממלכותיה הוה חכמה דיליה בזויה בעיני שטיין, וכד אסתלק במלכותיה \n"},{"index":12,"he":"אתמר ביה ותרב חכמת שלמה, דאתרביאת עד דמטאת להאי אתר דאתנטילת מתמן, לאתר דחכמה \nעלאה, דאיהי חכמה ברישא, ואיהי חכמה בסוף, ואיהי תורה באמצעיתא, בעמודא דאמצעיתא \nתורת אמת, לעילא תורת חכם, לתתא חכמת שלמה, ובגין דא מסטרא דשלמה אתמר וחכמת המסכן \nבזויה, דנחיתת ביה, וסליקת ביה, כמה דאתמר ביה ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם: \nאבל בחייביא מה כתיב בהו, (איכה א') נתנני ה' בידי לא אוכל קום, (עמוס ה') נפלה ולא \nתוסיף קום, ואף על פי דלית לה רשו למיקם מגרמה, קודשא בריך הוא יוקים לה, כמה דאת \nאמר ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת, ומאן גרים דנחתת לה מאתרה דא נחש, כמה דאת \nאמר ויאמר ה' אלקי\"ם אל הנחש כי עשית זאת, דאיהי שכינתא, דגרמת דאשתכחת יבשה ונפלת \nמאתרה, ארור אתה מכל הבהמה וגומר, לייט ליה דלא יהא ליה מלכין ושליטין על מה דסמיך, \nדאינון רגלוי וידוי דקציץ לון, כמה דאיהו גרם קצוץ ופרוד לעילא, ובגין דא על גחונך \n"},{"index":13,"he":"תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, ודא איהו דאמר יצחק לעשו משמני הארץ יהיה מושבך: \nעשר לוטיא לייט לחויא, בגין דגרים דאתפרש שכינתא דאיהי עשיראה מבעלה, ועשר לאדם, \nועשר לחוה, ותשעה לארעא, דחבאת לצדיק דאיהו תשיעאה, כלהו חאבו לעשיראה, וארעא \nלצדיק, וממאי (נ\"א ואמאי) דחבאת לצדיק, דהא בעבורך אמר לאדם, ועוד בגין אדם לייט \nלארעא דאיתנטיל מינה, הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלקי\"ם את האדם עפר מן האדמה, אם כן \nמה חבאת לצדיק דאיהו תשיעאה: \nאלא בגין דאתמר בה ויצמח ה' אלקי\"ם מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים \nבתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, והוה ליה רשו לממחא בידא דאדם דלא ייכול מאילנא דמותא, \nולא מחאת, בגין דא אמר בעבורך. אמר ליה רבי אלעזר, וכי אית דעת בארעא לכולי האי, \nאמר ליה אין, הדא הוא דכתיב (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ, אמר ליה והא בחכמה עלאה \nובארעא דקודשא בריך הוא אתמר האי קרא, אמר ליה ברי דא לקבל דא עבד קודשא בריך הוא, \n"},{"index":14,"he":"אית חכמה ואית חכמה, אית ארעא ואית ארעא: \nאמר ליה אם כן מה חבאת ארעא לצדיק דלקתה תשעה, אמר ליה בגין דעץ הדעת טוב ורע איהו \nכגוונא דברית, אות ברית מלגאו טוב ערלה רע, דא מלגאו ודא מלבר, ובגין דחובא דעץ \nהדעת גרים פרודא בין צדיק ושכינתא, בגין דא לקאת ארעא תשעה, ואינון דחאבו בשכינתא \nדאיהי עשירית לקו עשר עשר: \nותא חזי שבעה ארעין אינון ארץ אדמה ארקא גיא נשיה ציה תבל ואדם חאב: \n \n"},{"index":15,"he":"תיקוני זהר דף צו/א\nבבת שבע, ואתמר ביה כי שבע יפול צדיק, הרהר תיובתא ואתמר ביה וקם והוה סליק, וכד \nנחית תמן הוה עביד עובדין ותולדין בכל ארעא וארעא, מנהון הוו צמחין ומנהון לא הוו \nצמחין, ואית תמן בריין מנהון בתרין רישין ואית מנהון בתלת עד שבע, ואית תמן אתר \nדנהרא שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי, ואית אתר דלית ביה נהורא כלל אלא חשוכא וקבלא: \nהכי אינון אלין דנחתין לשבעה מיני עניותא, אית מנהון דלית לון נהורא כלל, דכל \nיומיהון אינון בעניותא, ואית מנהון דאית להון נהורא כל יומיהון ואינון בעותרא, ואית \nמנהון דלזמנין אית לון נהורא ולזמנין חשוכא, אלין אינון דאתיילידו באמצעיתא דסיהרא \nבינוניים, לזמנין אית לון עותרא וסלקין, ולזמנין עניותא ונחתין, ואית אחרנין דעבדין \nתולדין ומצליחין, ואית מנהון דלא מצליחין, ואית מנהון דמצליחין (נ\"א צמחין) עד פלגו \nיומיהון ומייתין בקצרות יומין, אלין דאתיילידו במלויא דסיהרא אינון צמחין וחיין \n"},{"index":16,"he":"ומשלימין כל יומיהון, ואינון דאתיילידו בחסרונא דסיהרא לא צמחין ומייתין מיד, \nואינון דאתיילידו באמצעיתא דסיהרא מתקצרין בפלגות יומיהון: \nואית ארעין דאתמר בהון והבור רק אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים אית ביה, \nאוף הכי אית בריין דאינון עמי הארץ, דבתיהון מליין מלאכי חבלה, דאינון נחשים \nועקרבים ונשכין לון בכמה נשוכין דיסורין, דאינון גרמו קדם דייתון לעלמא, (בגין \nדייתו) בגלגולא באלין גופים ובאלין בתים, וכד נשכין לון אינון נחשים ועקרבים בכמה \nיסורין אינון צווחין ווי ווי, ואית לון קטטה לכלהו בביתא, וצווחין באלין מארי \nדגיהנם דנדונין בו, ואית אחרנין דכל יומיהון בחדוה ובשלוה בלא עציבו כלל, מכל מה \nדאתרבי בשבעה ארעין, ואתדנו בשבעה מדורי גיהנם, ואית בבני נשא כגוונא דא, וחכימי \nדרזין אלין לון אתמסר למנדע: \nתקונא שתין וחמש: \nבראשית ב\"ר\"א א\"לקי\"ם (רישי תיבין וסופי תיבין א\"ב וא\"ם תמן דאינון י\"ה), תמן אם, \n"},{"index":17,"he":"ורזא דמלה ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי, כגוונא דההוא דאתמר בה \n(משלי ב') כי אם לבינה תקרא, האי אם כל חי לאו איהי כאתתא קדמאה, דאתמר בה האשה אשר \nנתת עמדי, דגרמת מיתה לכל עלמא, דהא אם כל חי כתיב בה, דאתמר בה ראה חיים עם אשה \nאשר אהבת: \nאמר ליה רבי אלעזר, וכי תרין נשין הוו ליה, אמר ליה אין, חד יצר הטוב וחד יצר הרע, \nחדא מסטרא דעצם תקיפא דינא קשיא, וחדא מסטרא דבשרא, מתמן אינון רכיכי לבא, ואינון \nדגרמא אינון קשי קדל, ועל אתתא דאתנטילת מגרמא אמר בן סירא, גרמא דנפיל בחולקך טב \nאו ביש גרריה, ועל אתתא דגרמא אמר אדם האשה אשר נתת עמדי, לא קרא לה אתתיה, כגוונא \nדחוה דאתמר בה ויקרא האדם שם אשתו חוה, דאחרא שפחה הות דמסטרא דעץ הדעת טוב ורע, \nחדא רע וחדא טוב, ומסטרא דעץ החיים תרוייהו חיים: \nובסתרי תורה חוה ח' ו\"ה ח' חכמה כ\"ח מ\"ה, כללא דשמא קדישא, ח' איהי כגוונא דאימא \nעלאה דאיהי תמינאה לעשר ספירן מתתא לעילא, וחכמה בה אשתמודע, ועלה אתמר עץ חיים היא \n"},{"index":18,"he":"למחזיקים בה, ומסטרא דילה ויפח באפיו נשמת חיים, ועלה אתמר לזאת יקרא אשה כי מאיש \nלקחה זאת, ולא אחרא דאתנטילת מגרמא, דגרימת ליה מיתה, דהא שפחה גרמת וידעו כי \nעירומים הם, ובגין דא ויעש ה' אלקי\"ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם: \n \nתיקוני זהר דף צו/ב\nאמר ליה רבי אלעזר אמאי אמר בגינה כי מאיש לקחה זאת, כי מאדם הוה ליה למימר, אמאי \nמאיש, אלא מאיש תמן א\"ם ותמן י\"ש, תמן י\"ש הדא הוא דכתיב (משלי ח') להנחיל אהבי יש, \nתמן אם כי אם לבינה תקרא, ואינון אבא ואימא חכמה ובינה, דמתמן אתנטילת, ובגין דא כי \nמאיש לקחה זאת: \nואית ליה אחרא דאתקריאת בת זוגיה, הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא \nאת שמם אדם. תא חזי אדם הראשון בדיוקנא דיקו\"ק אתברי, ובדיוקנא דעשר ספיראן דאינון \nיו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, מסטרא דיקו\"ק, מסטרא די' אתקרי איש, ומסטרא דה' עלאה אתתיה \nאתקריאת אשה אם כל חי, ומסטרא דו\"ה חוה אתתיה, ומסטרא דיו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א חוה אתקרי \n"},{"index":19,"he":"אדם, ובכל מה דהוה בדיוקניה לקה: \nתקונא שתין ושיתא: \nבראשית ברא שית, דא אדם דכליל שית, ואינון תרין שפחות מסטרא דאילנא דטוב ורע עצם \n"}]}
