{"id":"kabala-1a325a12b279-1-41","bookId":"kabala-1a325a12b279","part":1,"torah":41,"title":"קטע 41","hebrewTitle":"קטע 41","segments":[{"index":1,"he":"איהי עם בעלה, תבונה אתקריאת לתתא כד איהי עם ו', דאיהו בן, ו', ות' דאיהו תפארת, \nאשתארת איהי ה' עמיה, ובההוא זמנא דאת י' איהו עם אימא, ואיהו מרחק מינה, אתמר בה \nאני ישנה (ואיהי שניה לה): \nועוד ישנה בגלותא, דלא דפיק בה, ובההוא זמנא דייתי בעלה, קול דודי דופק דאיהו ו' \nרחימו דילה, רוח צפונית נפיק לגבה דנשיב בכנור דוד, ורוח דרומית מסטרא דימינא, ורוח \nאלקי\"ם מרחפת על פני המים, דאינון מים מסטרא דחסד דתמן חכמה: \nובזמנא דייתי פורקנא, דפיקו סליק ונחית כגוונא דקרבן עולה ויורד, סליק ה' עלאה לגבי \nי', ונחית ה' תתאה לגבי ו', ומה דהוה יקק\"ו, אתחזר יקו\"ק, אבא עם אימא, ברא עם \nברתא, ובגין דא אמר נביאה, כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו, דאיהו לימינא בזמנא \nדקודשא בריך הוא מרחקא משכינתיה, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, דתמן גבורה בצפון ותמן \nעותרא, הדא הוא דכתיב (איוב ל\"ז) מצפון זהב יאתה, ובגין דא ואל יתהלל עשיר בעשרו, \n"},{"index":2,"he":"(תמן לצפון שנאמר מצפון זהב יאתה), בזמנא דאת ו' מרחקא מה' דיליה, כי אם בזאת יתהלל \nהמתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' וגומר, כד יהא יקו\"ק כדקא יאות כל אות בחברתה, \nהדא הוא דכתיב (בראשית ב') עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, \nעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו, דא חכמה אביו, ובינה אימא, הדא הוא דכתיב (משלי \nב') כי אם לבינה תקרא, ודבק באשתו דא ו' בן, ולבתר דאתדבק באתתיה דאיהו ה' והיו \nלבשר אחד, ודא איהו קרבן עולה ויורד, קרבן קריבו דאתוון דמתקרבין י' עם ה' ו' עם \nה', ובגין דא קרבן לה', דאתקריבת אתתא לבעלה, הדא הוא דכתיב (ויקרא א') אדם כי \nיקריב מכם קרבן לה', מאי אדם דא יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, דאיהו קריבו דאתוון, ומאן קריב: \n\n"},{"index":3,"he":" \nתיקוני זהר דף קז/א\nלגבי אתוון, דא עלת על כל העלות. בההוא זמנא דפיקו נחית וסליק מארבע דפיקין לעשר, \nדפיקו בארבע אתוון, סליק באשא ורוחא, ונחית במיא ועפרא, ורזא דמלה והנה מלאכי \nאלקי\"ם עולים ויורדים בו, עולים תרי ויורדים תרי, ואינון מים קמ\"ץ, שב\"א אש, חל\"ם \nרוח, שור\"ק עפר מנא דכולהו, בגין דקמ\"ץ דאיהו מים י', ביה סליק ה' דאיהו לשמאלא \nדאיהי שב\"א אש, ואמאי סליק ה' בקמ\"ץ, בגין דתמן י' דאיהי חכמה, כמה דאוקמוהו הרוצה \nלהחכים ידרים, ויהון י\"ק בימינא, ה' איהי עם אבא ואיהי ארץ, נחית לשמאלא דתמן רוחא \nדאיהו חל\"ם, דאיהו רוח דנשיב באזן שמאלא דלבא, ויהון ו\"ק בשמאלא לקבל לבא, בההוא \nזמנא אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו: \nכל נביאיא מתנהגין אבתריה, כערקין דלבא דמתנהגין כלהו בתר רוחא דלבא, ומאי ניהו \nשמ\"ה דא מש\"ה, דאתמר ביה הולך אל דרום וסובב אל צפון וגומר, ולבתר דסלקין תרין \nונחתין תרין, סלקין (ארבע) דפיקין לעשרה, כגוונא דא יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, באת י' סליק \n"},{"index":4,"he":"ה', ובאת ו' ה' תניינא, בא' סליק י' דאיהו בעשר אצבעאן דידין ובעשר אצבעאן דרגלין, \nכל אתוון סלקין בוא\"ו דאיהו אחד, כחושבן ארץ דאיהי שכינתא, סליקת לנקודי לחושבן \nזעיר דחנוך, קמץ י\"ד, פתח כ', צרי י\"ב, שב\"א ו', סגו\"ל ח\"י, חל\"ם ט\"ו, חר\"ק י\"א, \nחיר\"ק בי' י\"ב, שר\"ק ו', שור\"ק עם ו' י\"ב, (נ\"א מאי ניהו שורק דא איהו ארץ), לחושבן \nזעיר דחנוך, והאי איהו חושבן לכל נקודין לחושבן זעיר: \nאמר ליה והא אתוון דיקו\"ק דאינון קרבן עולה ויורד, מאן סליק בקדמיתא ומאן נחית ו', \nנחית בקדמיתא לגבי ה', ולבתר סליק י' לגבי ה' עלאה, דהכי אומקמוה מארי מתניתין, לא \nאבא בירושלם של מעלה וכו', לא ייעול י' בה' עלאה דאיהי ירושלם דלעילא, עד דיעול ו' \nבה' דאיהי ירושלם דלתתא: \nאדהכי הא סבא דסבין קא נחית, ואמר רבי רבי, הא כלה איהי בבי מרעא מרחימהא, צריך \nלאתערא בדפיקו דילה יתיר, דהא קול דודי דופק, קול רחימהא דפיק לגבה בתקיפו סגי \n"},{"index":5,"he":"לארבע סטרין, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל\"ו) כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח, מסטרא \nדאויר קדמאה דאיהו קדמון על כלא, דפיקו דרוחא איהו לח, מסטרא דחכמה איהו קר, מסטרא \nדאימא איהו בחמימו סגי, בגין דאויר קדמאה נטיל בעמודא דאמצעיתא ונטיל בצדיק, וחכמה \nדאיהו קר נטיל בחסד ונצח, ואימא דאיהי חמימא נטילת בגבורה והוד, ומסטרא דשכינתא \nתתאה איהי יבש דאיהי ארץ, דאתמר בה ויקרא אלקי\"ם ליבשה ארץ, והא אינון ארבע, וסלקין \nלעשר, כגוונא דארבע אתוון דאינון יקו\"ק, דסלקין לעשר יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א: \nולתתא מיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל רפא\"ל, אינון לבושין לארבע רוחין, דאתמר בהו רוח ה', \nרוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה', רוח ה' דא אויר קדמאה, רוח חכמה \nובינה תרין ספירן אבתריה, רוח עצה וגבורה ימינא ושמאלא, רוח דעת ויראת ה' דא עמודא \nדאמצעיתא ומלכות: \nוהריחו ביראת ה' דא ריח ניחח, ומאי ניהו ריח ניחח דא צדיק דביה נייחא, דנח איש \n"},{"index":6,"he":"צדיק, אשה לה' דא נצח והוד, עלייהו אתמר את קרבני לחמי לאשי, אשי ה' אתקריאו, \nעלייהו אתמר סמכוני באשישות, על כן באורים כבדו ה', וריח אפך כתפוחים, תפוחי זהב \nבמשכיות כסף, ואינון תרי אופני המרכבה, דתלת דרגין אינון שרפים וחיות ואופני קדש, \nשרפים תרין דרועין ימינא ושמאלא, חיות גופא וברית, אופנים תרין: \n \n"},{"index":7,"he":"תיקוני זהר דף קז/ב\nשוקין, מרכבה דכלהו שכינה, בגין דאינון שית תיקונין מסטרא דאת ו', דאיהו רוחא קדישא \n(נ\"א דקב\"ה), דדפיק ומנשיב בכלהו. מלכות מרכבה דילה כלילא מארבע רוחין, ודא איהו \nרזא דו פרצופין, דאינון עשרה דפיקין, דאינון ה' דנפיק מלבא, דאיהו הבל ה' ל\"ב, ד' \nארבע מחנות, ארבע חיות לכסא, ו' שית דרגין, דאינון שש מעלות לכסא, דמתמן כל נשמתין \nבארח אצילות, ולאו איהו האי כורסיא בארח בריאה, אלא בארח אצילות, דשכינתא עלאה איהי \nכסא כבוד מרום מראשון דאיהו מלכות: \nובהון יקק\"ו קקי\"ו (ס\"א ההו\"י) אתלבש בשית ספירן, דאינון שש מעלות לכסא, י' אתלבש \nבחכמה וסליק לעשרה, דאינון עשר גלגלים דכורסיא, א' לעילא דמות כמראה אדם עליו \nמלמעלה, ודא אויר קדמון, ה' זעירא איהי לימינא, וחכמה לימינא נטיר לה, ובהאי אתר ה' \nבחכמה יסד ארץ, ה' לשמאלא אש על לבא, ו' רוחא דנשיב לגבה, ובעי רחמי מינה דלא \nאוקידת עלמא, בגין דגרמי לה דאתרחקא מבעלה, ומאריך רוגזהא: \n"},{"index":8,"he":"ולזמנא דייתי פורקנא, אתמר לגבי ו' דאיהו דרגא דמשה, מוליך לימין משה, לסמכא ה' \nדיליה בימינא, ודא איהו חי ה' שכבי עד הבקר, בקר דאברהם, י' אזיל לשמאלא וזקיף לה' \nדיליה, ודא איהו קרבן עולה ויורד, ורזא דמלה, יעקב בהאי אתר שכל את ידיו. ולחכימא \nברמיזא: \nאתחזר י\"ק לשמאלא דאינון שמור, ו\"ה לימינא דאינון זכור, ודא איהו זה שמי וזה זכרי, \nי\"ק עם שמי שס\"ה לשמאלא, ו\"ק עם זכר\"י רמ\"ח לימינא. בפסח יהון ו\"ק לימינא, בראש \nהשנה י\"ק לשמאלא, שבועות אחיד בתרוייהו ודא עמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב (בראשית \nכ\"ט) מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת, ביה אשתלים יקו\"ק, ועם כל דא לא יהא שלם אלא \nבבת זוגיה דאיהי אדנ\"י, ובאן אתר בסוכה, דאיהו כ\"ו ה\"ס דאיהי יאקדונק\"י, ורזא דמלה \nויבא יעקב שלם ביקו\"ק, מיד ויבן לו בית דא סוכה, כמה דאת אמר ויעקב נסע סכתה ויבן \nלו בית: \nבההוא זמנא, מה דהוה אני ישנה בגלותא, דאסתלק דפיקו דילה שלימו דילה, בההוא זמנא \n"},{"index":9,"he":"אתמר בשכינתא ולבי ער, לאתערותא דפורקנא, ובההוא זמנא נשיב רוחא דקודשא בה, דבזמנא \nדרוחא דקודשא לא נשיב, רוח סערה נשיב באודנא שמאלא דלבא, ויכיל למטעי עלמא: \nוהאי איהו דאתמר ביה והנה רוח סערה באה מן הצפון, דסעיר גופיה דבר נש, דאתמר ביה \nמצפון תפתח הרעה, ובההוא זמנא שלטין בעלמא כל רוחין ושדין ומזיקין בישין דמחבלין \nעלמא דאינון מלאכי חבלה, ודא דפיקו דמרעא, דסליק באשא דגיהנם דאיהו מרה, ומחמם \nלגופיה דבר נש, וביה וימררו את חייהם, דאברין דאינון ישראל, בעבודה קשה דא כבד, \nדאיהו כבד על ערקין (דמרה) דדמא, בחמר ובלבנים דא ליחא חוורא, דאיהי כבדה על בר נש, \nומינה יתון ליה כמה מרעין בישין, דאינון מים הזדונים דמתגברין על אברין דיליה: \nובכל עבודה בשדה דא דפיקו דדמא, דאתמר ביה איש יודע ציד איש שדה, ומאי ניהו דפיקו \nדדמא רוח סערה, דאתגבר ביה דמא דערקין דכבד, דאיהו עשו הוא אדום, דערקין דיליה כי \n"},{"index":10,"he":"רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם, אשר עבדו בהם בפרך, דפיקו במרה אוכמא, דאיהו יבש \nבריקניא, ובגין דא אתמר ביה בפרך: \nוכד אתעבר רוח סערה, כמה דאת אמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, אתער דפיקו בההוא \nרוחא עליה אתמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, בההוא זמנא הבלים דצלותין \nסלקין ביה ברוחא דקודשא לגבי עילא, ויתערו לגבייהו הבלים עלאין, דאתמר בהון: \n \n"},{"index":11,"he":"תיקוני זהר דף קח/א\nכי לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכו', דאיהי הבל דלבא דשכינתא קדישא, להב המזבח, ומיד \nדסליקת בהבלים דפומייהו דישראל בצלותין, קודשא בריך הוא שאיל בגינה מי זאת עולה מן \nהמדבר, מי בזאת עולה ודאי: \nובגין דא אית הבל ואית הבל, אית הבל דאתמר ביה ותוסף ללדת את אחיו את הבל, ואית הבל \nדצלותין ופולחנין טבין, ואית הבל דמלין בטלין מלין ריקנין, דאתמר בהון הבל המה מעשה \nתעתועים בעת פקודתם יאבדו, מאי בעת פקודתם, אלא בזמנא דאתי פורקנא ופקודא לישראל, \nיאבדו מעלמא, הבל תעתועים דתועים לבני נשא, ורוחא דקודשא שליט בעלמא, דאיהו דפיקו \nדאתמר ביה קול דודי דופק, דפיקו דסליק בגלגלי ימא דספינה דאיהי לבא, וכל גליא \nעלייהו אתמר, אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, ובהון החיות רצוא ושוב, רצוא תרין \nושוב תרין, ואינון יקו\"ק, דאתמר בהון כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח: \nשכינתא עלה אתמר אשר שמתי חול גבול לים, ואיהו תחומא דכלהו, כגוונא דתחום שבת, וכד \n"},{"index":12,"he":"רצין גלין בארבע רוחין, מיד דחזיין שכינתא דאיהו חול לב (נ\"א לים), דאיהי חול דאסחר \nלימא, אתמר בהון ושוב, חזראן לאתרייהו, ואלין ארבע רוחין כד נפקי מן לבא, תנועה \nדילהון איהו לארבע סטרין דספינה, תרי בתרין כנפי ריאה, ותרין בתרי בתי לבא, ותנועה \nדדפיקו דרוחא עביד תנועתיה, ודפיק בנקודה אחת או תרין או תלת, ואתחזר לאתריה, \nובנקודין דדפיק אשתמודע דפיקו, לזמנין דפיק זמנא חדא ואתחזר לאתריה, ודפיקו דא \nאשתמודע בנקודין דאורייתא, בההוא זמנא דדפיק בנקודה חדא לתתא איהי חיר\"ק, ואם היא \nלעילא איהי חל\"ם, כד איהי באמצעיתא איהו שור\"ק, אם היא לעילא אחזי דאתגבר אשא דאיהו \nחם ויבש ואיהו קל, דעליה אתמר וזאת תורת העולה, ואם הוא דפיק נקודה לתתא איהו \nחיר\"ק, ונחית במיא דאיהו קר ולח ואיהו כבד, ואי דפיק נקודי באמצעיתא שר\"ק דנשיב \n(נ\"א דנחית) ברוחא על מיא, ואחיד בתרוייהו ואיהו חם ולח: \nוהאי איהו דנקיד זמנא חדא לעילא ואסתלק דפיקו, או דפיק זמנא חדא לתתא ואסתלק דפיקו, \n"},{"index":13,"he":"או דפיק זמנא חדא באמצעיתא ואסתלק דפיקו, ואם דפיק תרי זמני דא בתר דא ואסתלק \nדפיקו, הא אינון צר\"י דדפיקו דילהון שוין, אבל דפיק נקודה חדא לעילא ונקודה חדא \nלתתא דא בתר דא אינון שב\"א, ותרין נקודין אינון אש ומים, לזמנין דא סליק ודא נחית, \nכגון את המאור הגדול (לממשלת היום) ואת המאור הקטן (לממשלת הלילה), ולזמנין אינון \nשוין ואינון שמים אש ומים, ולזמנין דפיק תלת דפיקין חד לעילא ובתריה תניינא \nבאמצעיתא ובתריה תליתאה לתתא, הא תלת יסודין יתערון ביה דאינון אש ומים ורוח \nבאמצעיתא ודא שור\"ק, ואם דפיק תרין דפיקין שוין דא בתר דא ונקודה בתר תרין לתתא הא \nאינון סגו\"ל, דאינון מים ואש רוח לתתא, ולזמנין דפיקו בפותיא באריכו דא פת\"ח, \nולזמנין דפיק באריכו ונקיד נקודה אבתריה דא קמ\"ץ, באריכו אחזי רחמי: \nאם זכו דפיקו דפיק באלין נקודין תשע, שכינתא מאנא לכלהו עשירית לון, בגין דבה כלילן \nכל אתוון, ואתוון אינון לגבי נקודין כגופא לגבי רוחא, ובין כל דפיקו ודפיקו (י' \n"},{"index":14,"he":"שעוריה דאיהו שעור קומה), ו' שיעוריה דאיהו שיעור קומה.: \n \nתיקוני זהר דף קח/ב\nוכד נקודין דפקין ביה, אינון דפקין כלהו דפיקין בנייחא ברחמי, וכד לית תמן ו' דפקין \nבמהירו, ואינון דינין דפיקין דדוחקא בתר דוחקא, ואינון עת צרה היא ליעקב וממנה \nיושע: \nומאנא דנקודין איהו נפש, נשמתא איהי כתר על כלהו, ומינה כתרין, דאינון טעמי תנועה \nדנקודין ואתוון, ואיהי תליא במחשבתא, ונקודין תליין באמירה, אתוון בעשייה, ודא איהו \nאומר ועושה, מסטרא דימינא אמירה, מסטרא דשמאלא עשיה, עמודא דאמצעיתא כליל תרוייהו \nאומר ועושה, ובמאי אומר ועושה, בהויה, דאתמר בה יהי אור ויהי אור, יהי אור יהי י' \nבאור ואתעביד אויר דאחיד בתרוייהו בעמודא דאמצעיתא: \nואית דפיקו דעץ הדעת טוב ורע, דמהאי אתר יצר טוב ויצר רע, ואיהו רזא דלהט החרב \nהמתהפכת, דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה, דפיקו דיצר הטוב אחזי בריאותא ואסוותא דכל \nאברין, ודפיקו דיצר הרע אחזי מרעא דכל אברין דגופא, וכל מאן דאלים גבר, אי מתגברין \n"},{"index":15,"he":"זכוון אתהפך מנחש למטה, ומיד מטה כלפי חסד וכל גופא אתסי, ואם מתגברין חובין אתהפך \nממטה לנחש ונשיך כל אברין בכמה נשיכין דכאיבין ומרעין, בההוא זמנא אתמר בדפיקו, אין \nקול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע, קול דענויא קול דדפיקו דבי \nמרעא דגלותא אנכי שמע: \nואית דפיקו מאילנא דאיהו ביש, לית ביה טב כלל, דמניה נפיק רוח סערה, דאסעיר ביה \nגופיה דבר נש, ואתמר ביה רוח חזק מפרק הרים, דאינון גרמין דגופא, ומשבר סלעים, \nדאינון צלעות דגופא דאינון כגוונא דסלעים, והאי איהו נפיק בזדון ולית ליה משקל \nושעור, וביה והאניה דאיהו גופא חשבה להשבר, והאי דפיקו סליק ונחית בגלי ימא, דאינון \nעשר כתרין תתאין, כגוונא דאיהי מלכות קדישא הכי איהי מלכות חייבא, כגוונא דמילה הכי \nאיהי ערלה, דתמן סמא\"ל ערל ובת זוגיה ערלה נחש ואשת זנונים: \nלקבל תרי ירכי קשוט מסטרא דמסאבו תאומיא\"ל תומיא\"ל, ולקבלייהו אתמר תהומות יכסימו \n"},{"index":16,"he":"ירדו במצולות כמו אבן, לקבל עמודא דאמצעיתא איהו עוגיא\"ל דמתמן עוג מלך הבשן, מסטרא \nדתרין דרועין אינון (אגניא\"ל) עוזיא\"ל אגניא\"ל מתמן אגג, וביה כי גאה גאה סוס ורכבו \nרמה בים, עוזיא\"ל מתמן עזאז\"ל, ומתמן עז\"א ועזא\"ל, ואיהו חזריא\"ל, יכרסמנה חזיר \nמיער, ועליה אתמר ועל חרבך תחיה, ואיהו שעריא\"ל, דמתמן רוח סערה, ואיהו עשו איש \nשעיר, ומתמן שער באשה ערוה, ועליה אתקף ההוא דאתמר ביה עזי וזמרת י\"ה ויהי לי \nלישועה, ה' איש מלחמה ה' שמו וגומר: \nלקבל בינה דאתמר בה אלף בינה, אלין אלופי עשו, לקבל חכמה אדם בליעל איש און, לעילא \nכתריא\"ל (נ\"א כרתיא\"ל) לקבל כתר עליון, ומתמן כרת לכל אלין דעברין על אורייתא, \nואינון כתרין תתאין אינון קליפין לעשר ספירן, ועשר ספירן מוחא בגוייהו, ואלין \nקליפין אינון מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים, באלין קליפין מתלבש קודשא בריך הוא \nושכינתיה, לקיימא בשכינתיה ומלכותו בכל משלה, ולקיימא ביה כי מלך על כל הארץ \n"},{"index":17,"he":"אלקי\"ם, אבל לעילא באתריה אתמר לא יגורך רע, אלא קליפין דיליה לעילא אינון לבושין \nמכמה גוונין שפירין דנהורא, דמנהון אתפשט קודשא בריך הוא בגלותא, ואתלבש באלין \nאחרנין, בגין לנטרא לישראל, דאינון מתלבשין באלין קליפין, ודא איהו בכל צרתם לו צר: \n\n \nתיקוני זהר דף קט/א\nוכו' בקדמיתא יהב לון בידא דשליח דאיהו גבריא\"ל, ולא הוה מזונא לסמא\"ל ולמשריין \nדיליה אלא על ידי שליחא, בגין חובין דישראל אתלבש הוא בהון, וכביכול אתי ליה על ידי \nדקודשא בריך הוא, להאי אם ישראל אזלין באורח מישר ומקיימין אורייתא ופקודין דיליה, \nואם חס ושלום לא מקיימין אורייתא ופקודין דיליה, יהיב עשר כתרין בידוי דסמא\"ל, ולא \nצריך מזונא לא מידא דקודשא בריך הוא, כל שכן משליחא דיליה, ודא לפרעה דאמר לי יאורי \nואני עשיתני, בגין דחזא כתרין נוכראין בידא דסמא\"ל, דבקדמיתא כד הוו כתרין תתאין \nבידא דקודשא בריך הוא, מה כתיב בישראל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ובזמנא \n"},{"index":18,"he":"דאינון כתרין נוכראין בידא דסמא\"ל, לא דחלין אומין דעלמא מישראל, ועבדין בהו \nכרעותייהו, עד שעתא דפורקנא דיתקיים בהו ואת רוח הטומאה אעביר וכו', דאלין קליפין \nגרמין אפרשותא בין קודשא בריך הוא ובין ישראל, ודא איהו רזא כי אם עונותיכם היו \nמבדילים ביניכם לבין אלקיכ\"ם, ועתיד קודשא בריך הוא לאעברא אלין קליפין, ולאתחזאה \nלישראל במוחא מלגאו, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל') ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות \nאת מוריך, ולא יהיה מחיצה בין קודשא בריך הוא ושכינתיה ובין ישראל: \nובזמנא דעשר ספירן מתלבשן באלין קליפין, אלין דידעין בקליפין עבדין אומאה בשמהן \nובהויו\"ת דקודשא בריך הוא לאלין קליפין ובטלין גזרה, ועל אלין קליפין אמרו דצריך \nהבדלה, דקודשא בריך הוא אתלבש בהון ביומין דחול, ובשבת אתפשט מנהון ואתלבש בלבושין \nדקדש, ועשרה לבושין אינון דקדש, דאתמר בהון ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, בד\"ד \nעשר, כחושבן עשר קליפות דחול, כד אתלבש בהון אתמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, בההיא \n"},{"index":19,"he":"קליפה דגרים בר נש לאתלבשא שם ה' ביה נטיל נוקמא, ובגין דא לא תשא את שם ה' אלקי\"ך \nלשוא, ובגין דא תקינו בהבדלה המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך, דלא יחבר קליפין \nדחול לקליפין דקדש, ולא יעביד לון תערובת: \n"}]}
