{"id":"kabala-1a577ce2d398-1-3","bookId":"kabala-1a577ce2d398","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים. [בראשית א ט] דא סטרא תתאה סטרא חד דברזא דאלף \nדאיהי סטרא דאקרי חשך ודא איהו מתחת השמים דהא מההוא סטרא מתפרשן מיין ונבעי בנגידו \nדטמירו מסטרא אחרא דלעילא דאיהו ימינא: \nאור דאתגניז באן אתר אתגניז ברזא דאת ו\"ו וכד איהי איתגניז כולא איתגניזין סטרא \nאחרא גניז עמיה ועל דא מתחת השמים אל מקום אחד ודא חוא סטרא דאשתאר חד בלא חבריה כד \nאתגניז בקדמיתא ומההוא סטרא כד אתפלגו מיא ואתכנישו בגויה כדין איתחזי יבשתא מההוא \nסטרא ורזא דא הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב דהא מההו אסטרא איתחזי ואתגליא לבתר \nדאיתגניזו אלין תרין סטרין אתהדר כל אלמהוי ו\"ו ואסתים כלא בגויה והוה חד. \n \n"},{"index":2,"he":"פרשת בראשית מאמר רקיע השמים\nויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים [שם יד] דא ו\"ו דאיהי את דאיקרי שמים. רקיע השמים \nדאתפשט מניה פשיטו חד לאנהרא לארעא ולאשקאה לההוא יבשתא והאי איהו רקיע השמים מאן \nאיהו רקיע השמים דא הוא פשיטו דאתפשט מאת ו\"ו [ואתעביד רזא דלתתא. דהאי קיומא דלתתא \nדקיימא לתתא על אינון נהורין עילאין כלהו קיימאן בהאי רקיע פשיטו. הרנ\"ש] כגוונא דא \nג דא איהו פשיטו דאתפשט מאת ו\"ו לאנהרא ולאשקאה לארעא כמא דאתמר: \nאת ו\"ו דיוקנא דא אשתליל מכלא דלא איתחזון ביה כלל מכל אינון סטרין אחרנין בר חד \nפשיטו דגופא בלחודוי בלא דרועין וסמכין וקיימא הכי ברזא דשמא קדישא בגין למהוי זמין \nלגבי נוקבא לתתא: \nואע\"ג דאלין סטרין אחרנין אתרשימו לגביה הכא רזא דרזין לאינון דידעי רזי דמהימנותא \nלמנדע באן זמנא איהו אל\"ף ובאן זמנא איהו ו\"ו: \nבזמנא דקיימא [נ\"ל לאחזאה] רזי מהימנותא ולאלפא יחודא ברזא דשמא קדישא לכל עלמא \n"},{"index":3,"he":"כדין קיימא ברזא דאל\"ף לעיינא דדא ראשיתא דכלא למיחלף מהימנותא דיחודא דקב\"ה וע\"ד \nקיימגא ריש לכל אתון דהא לא אתא בר נש לעלמא אלא למילף ולמנדע למאריה. וקיימא \nבדיוקנא לעינהון דכלא [ואמר ליה] אוליף חכמתא דמהימנותא דמארך ולמקצה השמים ועד קצה \nהשמים: \nוע\"ד אתרשים גביה בדיוקנין (דבראשית) (נ\"א דבר נש) דאתחזי למשאל ולמנדע דכתיב \n[דברים ד' ל\"ב] כי שאל נא לימים ראשונים ודא היא שאלתא קמייתא לאשתמודע ב\"נ למאריה \nדדא איהו ראשיתא דכלא. וכדין איהו רזא דאל\"ף ראשיתא דקיימא לכל אתוון: \nובזמנא דקיימא לאזדווגא לגבי נוקבא ברזא דשמא קדישא קיימא (נ\"א ברזא דו\"ו) ואשתליל \nמכלא ולא אתחזו בר גופא בלחודוי וכלא אתקשר בנוקבא דרועא חד תחות רישא וחד דמחבקא \nלה: \nוע\"ד לא איתחזון באת ו\"ו ירכין וההוא דרקיעא כלא אסתים בגויה בסתימו ברזא דרזין \nואיתחזו ו\"ו בלחודוי כמאן דאישתלילו מכלא וכדין איהו זמין ואתקשר לגבה דנוקבא. וע\"ד \n"},{"index":4,"he":"זמין את ו\"ו ברזא דשמא קדישא לאתחזאה כלא וקיימא ה\"א בתראה שלימא ומליא כמא דאתחזי. \nזכאה איהו חולקיה מאן דעאל ונפק וידע אורחין ושבילין ברזא דהימנותא לאשתמודעא \nלמאריה זכאה איהו בעלמא הדין ובעלמא דאתי. \n \nפרשת בראשית מאמר תמצית מהמתבאר ע\"כ בי\"ק ו\"ק\nדויקנא דאת יו\"ד נקודא קדמאה דסלקא במחשבה ואסתים ולא ידיע האי נקודא קיימא בסתימא \nדמחשבה בגין דלא אתפשט כלל ולא ידיע לאן אורחא הוא ולאן אזיל ומאן איהי ומאן נפקא. \nוע\"ד כלהו קיימין בר בההוא נקודה [דקיימא] ברעו דמחשבה דלא אתידע כלל: \nואיהי נקודה דקיימא באת ה\"א עילאה דקיימא על כל אינון שית סמכין דקאמרן ואינון חמש \nכדקאמרן ואינון פליאות. וע\"ד איקרי רזא דא פלא ואות אלף סלקא הכא והכא כלא אות \nפלאות והא אוקימנא: \nוכל אלין סמכין וכל אלין רתיכין דקאמרן כד סלקא ה\"א בתראה לאתקשרא באת וא\"ו אינון \nרתיכין (דלא) [נ\"ל דילה] כלילן באינון רתיכין עילאין כלהו חפיין בסחרנא דנוקבא: \n"},{"index":5,"he":"רזא דא כד נוקבא לא אתקשרת בדכורא חפיא לה חד קליפה תקיפא דסתים נהורה. וכד אתקשרת \nבדכורא חפיין לה כל הני רתיכין עילאין ותתאין אינון קליפה קדישא דחפיין לכ ואתלבשת \nבהו והיא אתקשרת באת ו\"ו: \nלעילא נטלא בה\"א דנקודה עילאה סתים בגווה וכד איהי נטלא לון וכלהו בה כדין איתעבידו \nכלהו כגונא דא (נ\"א) ואסתים נקודה עילאה דקיימא באמצעיתא איהו ו\"ו דאזלא בעיגולא \nלמעבד גופא לאסתמא להאי נקודה: \nכגוונא (נ\"א דה\"א) אחרא עביד גופא באינון רתיכין דילה ואיהי נקודא דקיימא באמצעיתא \nוכדין איקרי ה\"א. ה\"נ האי את רזא דו\"ו אינון גופא וקיימא ברזא דא והאי נקודא \nבאמצעיתא ובג\"כ כלא חד. והאי נקודה עילאה איקרי חכמה עילאה, והאי נקודה תתאה איקרי \nחכמה תתאה חכמה זעירא והאי ה\"א וחגאי ה\"א בר דהאי נקודה אתרשים בקדמיתא (בנקודאה) \n[בלחודאה]: \nי' נקודה חד עילאה דקיימא על תשעה סמכין כמא דאוקימנא אלין לא איקרון בשמהן בר \n"},{"index":6,"he":"באינון רתיכין דילהון אבל הני תשעה נפקי מגו בוצינא ואתרשימו תחותוי דיו\"ד: \nואינון ט' ניקודין וכלהו הני נקודין תשע נפקין מאינון תשע: \nואע\"ג דאמרן דהני תשע אינון תחותיה דיו\"ד. עליה דיו\"ד אינון. אבל אינון סמכין לה \nואינון רתיכין לט' אחרנין דאינון רזא דאין סוף וכלהו קיימין ליו\"ד וכל הני דלתתא \nאסתימו ואהדרו להאי נקודה ע\"ד כל יומין: \n(כאן חסר) (והחיות רצוא ושוב כו' דלא יכיל עינא למשלט בהו עד סוף הענין תמצאנו נדפס \nבפרשת בראשית מהזוהר דף כ\"א): \n \n"},{"index":7,"he":"פרשת בראשית מאמר אומללה יולדת השבעה\nת\"ח כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא מחוביהון ולאשתדלא ברעותא דמאריהון דהא (אין) \n[אינון] שבעה זכאין דהוו בישראל דאתתקפו ביה בקב\"ה בלבא שלים ואינון שבעה סמכין \nדעלמא ממש, ביומיהון אתגבר בעלמא ימינא על שמאלא וישראל על עובדי כוכבים: \nוכיון דאשתלימו אינון. קמו מסטרא דשמאלא שבעה בתי דינין ממש דכלהו עע\"ז כמה דאתערו \nחברייא דלא חרבה ארץ ישראל עד דפלחו שבע בתי דינין ע\"ז ודאתו מנהון. ואלין אינון \nירבעם בן נבט ובעשא בו אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן \nגדי והושע בן אלה הה\"ד [ירמי' טו ט] אומללה יולדת השבעה דא ארעא קדישא דילדת לון: \nת\"ח כד ברא לא עביד רעותא דאבוי על אימיה רמיא לאלקאה ליה ולדברא ליה בארח מישר \nהה\"ד [משלי לא א] דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. מאי אמו ודאי בת שבע אם שלמה \nולא אבוי מ\"ט בגין דאיהי אתפקדא על ביתא וכל גניזין וכל מאני קרבא בידה אתמסרית \n"},{"index":8,"he":"ואיהי בעייא לדברא בנהא בארח מישר דיעבדון רעותא דמלכא ועל דאיהי לא דברת להני שבע \nבארח מישר ולא אלקת להון אסתחרו לסטרא דשמאלא ושלטא שמאלא על ימינא ואזלת עמהון \nבגלותא הה\"ד [ירמי' טו ט] אומללה יולדת השבעה: \nת\"ח קדמאה דהוה בהו דאיהו ירבעם אתער בעלמא סטרא דשמאלא ועביד תרין עגלין דהא ענלא \nמסטרא דשור איחו דאיהו בשמאלא ומה דהוו תרי. רזא דתרי חילין דשמאלא אתי מיניה. \n[כדין] שריאת סיהרא לאתפגמא עד דאשתלימו אינון ז' מסטרא דשמאלא. כיון דאתי הושע בן \nאלה כדין אתפגימת סיהרא וגלו ישראל ושכינתא עמהון: \nמ\"ט בגין דכנסת ישראל בשבעה סליקת ובשבעה נחתת בשבעה אשתלימת ובשבעה אתפגימת. בשבעה \nאשתלימת כדאוקימנא ברזא דמהימנותא וזכאין דאחידן בה אברהם יצחק ויעקב יוסף משה אהרן \nדוד. בשבעה אתפגימת הני שבעה בת' דינין ואתתרכת מארעא קדישא: \nדהא תריסר בנין רשיעין הוו להו לאינון ז' ב\"ד וכדין אינון י\"ב סמכין דלעילי אתברו \n"},{"index":9,"he":"אינון י\"ב שבטין דסחרני שכינתא וישראל [אזלו] בגלותא אלא יהודה דאריכו ליה עד עשרה: \n\nת\"ח עד דהוו בירושלם לתתא עשרה מלכין רשיעין לא אתחרבת ולא אסתלק קב\"ה מינה \nומירושלים דלעילא דאיהי עשיראה ושביעאה אתקריאת [ואינון עשרה מלכי דלעילא דאיהי \nעשיראה ושביעאה אתקריאת] ואינון עשרה מלכין דלתתא וחבעם אביה [יהורם אחזיהו] אחז \nמנשה אמון יהואחז יהויקים יהויכין. וכד חוה עשיראה דבהו ביש ולא אתדבק באורייתא \nכדין יהיב אתרא לסטרא דשמאלא לשלטאה עליה ועל ירושלים וכדין שכינתא איסתלקת וישראל \nדהוו בירושלים גלו ע\"ד כתיב [ירמי' ו' ד] או לנו כי פנה יום דא הוא חסד עילאה \nדאיקרי יום. כי ינטו צללי ערב דא רזא דשמאלא דשרי לשלטאה דרא מהכא אתי חילא לסטרא \nדשמאלא: \nת\"ח שלמה באמצעיתא איהו בין סטרא דימינא לסטרא דשמאלא (ושכינתא) [וחכמתא] דילוה \nאסתלקת ברזא דימינא ברוא דמהימנותא על כל בני עלמא דהא אימיה אוליפת ליה וביומוי \n"},{"index":10,"he":"קיימא סיהרא באשלמותא בג\"ד כתיב [מ\"א ה' א] ויחכם מכל האדם דאתבני בי מקדשא: \nובסוף יומוי שריא סיהרא לאתפגמא וכדין כתיב [שם יא ו] ויעש שלמה הרע בעיני ה' ולא \nמלא אחרי ה' כדוד אביו. לא מלא דייקא לא אשלים מה דאיהו הוי ליה לאשלמא כלא בתר דוד \nדאיהו מאינוון שבעה סמכין ולא מלייא סיהרא אלא דאיתפגים: \nבגין כך לא מנינן ליה לא עם אינון שבעה זכאין סמכין דעלמא ולא עם אינון דמרדו \nבמאריהון אלא איהו באמצעיתא מסטרא דימינא שלים ומסטרא דשמאלא פגים: \nבג\"כ כתיב [מלכים א' יא] קרוע אקרע את הממלכה דא רזא דמלכא בזע פורפירא דיליה דהא \nממלכה עליה דשלמה היא ואמיה איקרי ודא בת שבע. ונתתיה לעבדך. בג\"כ כתיב [משלי ל כב] \nתחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתא. ת\"ח האי עבד לא אתיהיב ליה מלכות אלא מהכא \nהה\"ד ונתתיה לעבדך וכדין שריא שפחה לשלטאה: \nת\"ח בקדמיתא כתיב קרוע ולבתר אקרע קרוע זעיר דאיתקרע ממילא בגין דההוא שעתא שרייא \n"},{"index":11,"he":"סיהרא לאתפגמא ולבתר אקרע דאתכסיא בגלותא. וזמין קב\"ה לאתבא שכינתא לאתראה ולישראל \nלאתרייהו ולאתפרעא מאינון דסטרא דשמאלא דעאקו לון הה\"ד [עובדי' א כא] ועלו מושיעים \nבהר ציון רזא דימינא לשפוט (חסר הענין וע' בזוהר גדול ד\"ק עמוד נ\"ז) [נמצא בזהר ח\"א \nבהשמטות דרנ\"ו סי' כ\"ג]. (עוד בזוהר בסוף דף י\"ד חסר זה). \n \n"},{"index":12,"he":"פרשת בראשית מאמר השם אהו\"ה\nבראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ ראשי תיבות אהו\"ה דביה לאתבריאו שמיא וארעא א\"ה \nבזה אתבריאו שמיא. ו\"ה ביה אתבריאת ארעא וכל מה דאית בה והוא יהיב תיאובתא בכל \nאילנין ועשבין די בארעא והוא מה דאמרו אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה \nשמכה אותו ואומר לו גדל שנאמר [איות לח לג] הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ: \n \n"},{"index":13,"he":"פרשת בראשית מאמר ויקרא אלקים לאור יום\nעוד (בדף י\"ו עמוד ב')ת\"ח כתיב [בראשית א ה] ויקרא אלקים לאור יום וכתיב [שם ב] \nוירא אלקים את האור כי טוב דהאי אור דלתתא כד נהיר [נהיר] מחילא דאתיהיב ליה מטוב \nדלעילא: \nובג\"כ מנין ימות החמה שס\"ה מ\"ט שבועין מנהון לקביל האי דרגא דצדיק דאיקרי טוב ואיהי \nשביעי ויניק מניה האי שמשא דלתתא שבע שבועין שבע זמנין לקבל שבע שבועין שבע זמנין \nדאיהו יניק מאימא עילאה דאיקרי יובל ולקבלא שני יובל דלתתא: \nאשתארו משס\"ה כ\"ב יומין לקבל כ: \nב אתוון דאורייתא דעלמא תתאה אתקיים עלייהו דהא צדיק דלעילא תורה שבכתב איתקרי. וכד \nאשתלימו אינין שס\"ה יומין תייבין תניינות לקבלא מהאי דרגא דטוב דהאי דרגא וכל אינון \nשבע דרגין עילאין תייבין תניינות לקבלא מן אימא עילאה: \nוהאי דרגא (דעשירי) [דסיהרא] דשלטא בליליא ינקא מהאי דרגא דאיתקרי (שכינה תתאה \nדינקא מההוא) צדיק ובגין דההוא צדיק אמלי לה מההוא תפנוקין עילאין וינקא מניה איקרי \n"},{"index":14,"he":"סיהרא דכמא דהאי סיהרא תתאהלית לה נהורא מגרמה אלא מאי דאתיהיב לה מן שמשא הכי נמי \nההוא דרגא דלעילא: \nוהאי דרגא איקרי ימא דחכמתא לעילא [נ\"א וכמה דלעילא קיימין י\"ב שבטין קדישין ג' \nלסטר צפון וג' לסטר מערב וג' לסטר דרום וג' לסטר מזרח, ודאי ימא דחכמתא עליירו. כך \nג\"כ לקבליהון לתתא י\"ב שבטין קיימין סחרני משכנא כה\"ג כל חד מנייהו בדוכתא דאחזי \nליה ולקביל ההוא דרגא עבד שלמה לתתא ים עומד על י\"ב בקר שלשה פונים צפונה כו' והאי \nדרגא לעילא מ\"ט אקרי ים כו'] וקיימי תריסר שבטין עילאין קדישין תלתא לצפונא ותלתא \nלדרומא ותלתא למערבא ותלתא למדיתא וימא דחכמתא עלייהו. ולקבליהון לתתא בריסר שבטין \nקיימין סחרני מדבחא כי האי גוונא. ולקבל האי דרגא עבד שלמה ימא לתתא עומד על שנים \nעשר בקר [מ\"א ז ח\"ה]: \nוהאי ימא דלעילא מ\"ט איקרי ים אלא בגין ההו אדרגא דצדיק דאמלי להאי ים אקרי יום \nדכתיב 0בראשית א ה) ויקרא אלקים לאור יום. וכתיב [תהילים צז יא] אור זרוע לצדיק. \n"},{"index":15,"he":"והאי נהיר ברזא דו\"ו דשמא קדישא דביה אמלי להאי ים דאירקי ה\"א תתאה בתראה דשמא \nקדישא: \nהה\"ד[קהלת א ז] כל הנחלים הולכים אל הים. כל דא דרגא דצדיק דאיקרי כ\"ל בגין דכל \nתפנוקין מניה נפקין הנחלים אינון חמש דרגין דעמיה הולכים אל הים לממלי לה: \nוהאי דרגא איקרי בת שבע וכד נהיר האי צדיק (להאי) [מהאי] דרגא ברזא דשבע שבועין שבע \nזמנין כדין שמשא תתאה נהיר ברזא דשבע שבועין שבע זמנין לסיהרא: \nבג\"כ שנת הלבנה שנ\"ד יומין מ\"ט שבועין מנהון לקביל האי דרגא שביעאה ימא עילאה דגהרא \nמצדיק במ\"ט שבועין נהורין עלאין [נ\"א שנת הלבנה כמה סגי (נ\"א הוי) שנ\"ה יומין. מ\"ט \nשבועין מנהון לקביל ההוא דרגא ימא דלעילא דאיהי מקבלא מיניה אשתארו כו'] אשתארו \nתריסר ימין לחושבן שנה לקביל תריסר שבטין דסחרני האי ימא למטר מטרת משכנא בתריסר \nתרעין עלאין דאית בירושלם עלאה ואורחא דאינון תרעין ינקין אינון שבטין מאימא תתאה \n"},{"index":16,"he":"כל חד לסטריה כדחזי ליה הה\"ד [יחזקאל מח לא] שער יהודה אחד: \nוע\"ד כתיב [ישעי' מג ז] כל הנקרא בשמי דא דרגא דצדיק דנהיר בחילא דשמי' ולכבודי \nבראתיו לאנהרא לההוא אתר דאקרי כבוד. בראתיו ודא ימא דחכמתא דאקרי כבוד ה' דאתגלי \nבמשכנא יצרתיו דא רזא דיום דלתתא דאיהו לקבל כל דלעילא. ועל דא כתיב [ישעי' מה ז] \nיוצר אור והאי צדיק לעילא לא כתיב ביה יצירה עד דאיתגלי עבידתי' לתתא ונהיר עלמא \nתתאה מניה: \nאף עשיתיו דא סיהרא לתתא הה\"ד [שם] ובורא כושך כד איתחברו כדין עושה שלום שלמא \nלעלמא הה\"ד [בראשית א' ה]ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. כדין יחודא דלעילא יחודא לתתא \nשלמא לעילא שלמא לתתא: \nכגוונא דא יוסף לתתא דהוא אחיד בצדיק דלעילא כד אישתלים לתתא אוסיף שלמא בכלהו \nעלמין ובכל יומין עילאין. כתיב הכא [שם לט י] ויהי כדברה אל יוסף יום יום וכתיב התם \n[תהלים סח י] ברוך ה' יום יום. כד לא שמע לה יום כדין יומין עילאין בשלמא וברכתא \n"},{"index":17,"he":"בכלהו עלמין. \n \nפרשת בראשית מאמר אמחה את האדם\nעוד לפ' הנז' דנ\"ח קודם ר' יוסי פתח [ישעי' נ\"ה ח'] כי לא מחשבותי כו' [בראשית ו' \nז] ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה לאפקא אדם דלעילא [ואי] תימא אדם \nדלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל משום דלא קיים דא בלא דא: \nואלמלי חכמה סתימאה דכלא כלא אתתקן כמרישא הה\"ד [משלי ח יב] אני חכמה שכנתי ערמה. \nאל תקרי שכנתי אלא שכינתי ואלמלא האי לא קאים עלמא הה\"ד ה' בחכמה יסד ארץ [שם ג יט] \nוכתיב [בראשית ו' ח] ונח מצא חן בעיני ה' ויאמר ה' אמחה רבי יוסי פתח וכו': \n \n"},{"index":18,"he":"פרשת בראשית מאמר עצה\"ד ושת\nעוד לדף נ\"ח ע\"ב ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת [שם ה' ג] אוליפנא מהכא \nדאחרנין לא הוו בדיוקנא דיליה ודא הוא בדמותו כצלמו אתעביד כתיקונא דגופא וכתיקונא \nדנפשא בארח מישר כדקא יאות ת\"ח נחש אטיל זוהמא בחוה וההוא זוהמא מכשכשא הוה במעהא \nולא יכיל לאצטיירא: \nבגין דעד לא חטא אדם הוי אתוון גאלפא ביתא מתתקנן ביה ומתציירין ביה בהאי עלמא כיון \nדמטא לכך [נ\"א לכ\"ף] דאתתקנו דכר ונוקבא בחביבו בגגתא ומלאכי עילאי קמייהו ומיד \nאבאיש לסמאל ברקיעא ונחת רכיב על נחש תקיף ואתחזי קמיה מיד (אתעככו) [אתערבו] \nאתוון: \nכדין אתחבר סמאל בההוא נחש ואתעבידו חד ונטלו אתוון ועבדו מתמן ולהלאה אומנותא בישא \nבאתוון צ\"ד צי\"ד והיינו צצ\"ץ [וצדו. או ואחדו] לון בפתוייא בישא ועבדו אומנותא יתיר \nבאתוון ק\"ר אומנותא דשקרא בגין דאהדרן לאתהפכא אתוון באומנותא בישא. קו\"ף דלא יכיל \nלקיימא דלית ליה רגלין כקופא קמי בני נשא לית ליה קימא רי\"ש רע אלין אתהפכו \n"},{"index":19,"he":"באומנותא בישא עד דנפלי אדם ואיתתיה: \nובאלין אתוון ק\"ר אולידו בנין ולא בקיומא. זוהמא דנחש דאשתאיב בחוה מההוא זוהמא \nאתיליד קין ובגין כך אשתכח קטולא בגין דנחש אמנותא דיליה קטולא הוא ואתעכבו אתוון \nעד הכא: \nבשעתא דתב אדם בתיובתא. ואהדר כמלקדמין לשמשא בנוקביה מה כתיב ויולד בדמותו כצלמו \nדדא הוא מתיקונא דגופא ורוחא כדקא יאות וכתיב [קהלת ח' יד] יש הבל אשר נעשה על הארץ \nואהדרו אתוון לשירותא דשי\"ן תי\"ו דכתיב [בראשית ד' כה] כי שת לי אלקים זרע אחר תחת \nהבל.שת הוה בצלם ודמות. דקדמאי לאו הכי ומהכא אתבני עלמא בגוונא אחרא דאלפא ביתא \nקינן מהללאל ירד אתוסף (את ג) [נ\"א אתוון] [ע' זהר תרומה דקס\"ח ע\"א] לתקנא עקימא. \n \n"},{"index":20,"he":"פרשת בראשית מאמר אדם וקין ושבע ארצות\nסדורא דעלמא בשבע קטרין סגלגלן. שבע ארצות אינון דא לעילא מן דא ואינון ארץ אדמה \nארקא גיא נשיה ציה תבל לעילא מכלהו תבל דכתיב (תהלים ט ט) והוא ישפוט תבל בצדק: \nכד נפק אדם מגנתא דעדן ואתתרך מתמן אתרמי לההוא דאיקרי ארץ דאיהו אתר חשיך דלית תמן \nנהירו כלום ולא משמש כלום כיון דאדם עאל תמן דחיל דחילו סגי ולהט החרב המתהפכת הוה \nמלהטא גו סטרין גו ההוא ארץ: \nכיון דנפק שבת והרהר בתשובה ארים ליה קב\"ה וסליק ליה לההוא אתר דאקרי אדמה דכתיב \n[בראשית ג' כ\"ג] וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה בראי אית נהירו דנהיר \nודיוקנין דכוכביא ומזלי: \nותמן ציוהין דבני נשא עילאין גוברין דנפקו מאדם קדמאה במאה ותלתין שנין דקא הוה \nמשמש ברוחי נוקבי ואינון עציבין תדיר ולית בהו חדרה ואלין משטטי ונפקי לעלמא דא \nומתהפכין לסטרא בישא ומהדרן תמן וצלאן צלותא ומתיישבן בדוכתייהו תמן וזרעין זרעין \n"},{"index":21,"he":"ודרכין ואכלין וחטין לית תמן ולא חד משבע זיני תבואה. בהאי אתר אליילדו קין והבל: \nכיון דחטא קין אחית ליה הקב\"ה לההוא אתר דאיקרי ארץ דכתיב [שםד' י\"ד] דן גרשת אותי \nהיום מעל פני האדמה מההוא אתר דאקרי אדמה והייתי נע ונד בארץ בגין דתמן אתדחיי' \nואתתרך והיה כל מוצאי יהרגני ההוא להט החרב המתהפכת: \nוהוה דחיל והרהר בתשובה וסליק ליה הקב\"ב לארקא והוה תמן ואוליד בנין ובארקא אית \nנהירו דנהיר מגו שמיא וזרעין זרעין ונטעין אילנין ולית תמן חטין ולא מאינון שבע \nזיני תבואה: \nכל אינון דתמן אינון מתולדות קין ואינון בתרין (בישין) מנהון גברין [עילאין] ומנהון \nזעירין לית להו דעתא שלים כשאר בני נשא דהכא זכאין אינון לזמנין [ואתהדרן לסטרא \nטבא] ולזמנין אהדרן לסטרא בישא ומולידין ומייתין כשאר בני נשא: \nאדם היה באדמה (וארקא) עד דאוליד שת ומתמן סליק לעילא תלת [נ\"א ארבע] דרגין (מקיף) \n[נ\"א מקין] וסליק להאי אתר דאקרי תבל ותבל דא עילאה על כלהו דרגין כיון דסליק סליק \n"},{"index":22,"he":"לאתר בי מקדשא דאקרי באינון שמהן דהוה דיוריה בהו ארץ אדמה הכי אקרי: \nדליג אדם תלת דוכתי גי\"א נשי\"ה צי\"ה גיא איהו אתר בדיכתא סגי כהאי פותיא ואורכא \nדגיהנם. בגי\"א ונשי\"ה וצי\"ה אתבדרו אינון דבנו מגדלא ואולידו תמן על דארניזו למלכא \nעילאה קדישא בגין [נ\"א בגו] דא קריב לנורא דדליק אית בני נשא בכל יקירו בעותרא \nועפרות זהב ואבנין יקירין מאן דעאל תמן והוא מהכא מתבל. בחמידו דההו אעותרא יהבין \nליה וסליק לזמנין לדוכתא דאקרי נשיה בגין דיתנשי מתמן ונחית להאי גיא דלא ידע אתר \nדהוא מתמן: \nגי\"א דא הוא באמצעות דעילא ותתא דא אקרי גי בן הנם ורצועה הדא נפקא מתמן לעילא להאי \nתבל ואקרי אוף הכי גי בן הנם ותמן פתחא דגיהנם ואינון בני אנשא דתמן בנין דא כלהו \nידעי בחרשין וחכמאן ותמן זרי ונטעי אילנין ולית תמן חטין ולא חד משבעה מינין: \nבנשי\"ה אית בני נשא קטעין זעירין ולית להון חוטמין בר תרין נוקבין דנפקא בהו רוחא \n"},{"index":23,"he":"וכל מה דעבדי מיד משתכחי וע\"ד איקרי נשיה וזרעי נטעי אילנין ולית תמן חטים ולא משבע \nזיני: \nציה הוא אתר כשמיה ביבשותא בכלאתמן בני נשא שפירן בחיזו ומגו דההוא ציה כד ידעי אתר \nדמקורא דמיין נבעין עלאין תמן ולזמנין דסלקין מגו מיין להאי תבל ואינון בני \nמהימנותא יתיר מבני נשא אחרנין וביניהו דיורין טבן ועותרא סגי וזרעי זעיר מגו \nיבשותא דהתם ונטעי אילנין ולא מצליחין ותיאובתא דלהון לבני נשא דהכא: \nומכלהו לית דאכלי נהמא בר אלין רהכא בתבל דהא לעילא מכל אלין תבל דכתיב והוא ישפוט \nתבל בצדק. כגוונא דכל אלין ארעאן אית בהאי תבל וכל אלין שמהן אית בהון אוף הכי בגין \nדאיהו שביעאה. אית הכא אוף הכי כגוונא [דאינון דוכתי תחומין ודוכתי. והכא אקרי \nכחו\"ח כגוונא] דההוא דוכתא דלתתא וכל אלין בדיורין דבני נשא משניין אלין מאלין \nדכתיב [תהלים קד כד] מה רבו מעשיך ה'. \n "}]}
