{"id":"kabala-28faf1900963-1-21","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"אדמ\"ה (הושע יב, יא). כי ה\"א אחרונה של שם כבר הודענוך שנקראת אספקלריאה שאינה \nמצוחצחת, שאין לה מאור מעצמה, וסוד ו' של שם נקראת אספקלריאה מצוחצחת. זהו שאמרו \nז\"ל: \nכל הנביאים כולם נתנבאו על ידי אספקלריאה שאינה מצוחצחת, שנאמר 'וביד הנביאים \nאדמה', אבל משה רבינו עליו השלום נכנס לאהל על ידי אספקלריאה מצוחצחת, ההוא דכתיב: \nותמונת יהו\"ה יביט (במדבר יב). והסוד הזה כי משה רבינו עליו השלום נכנס לאוהל וישמע \nאת הקול מדבר אליו, וזהו שנקרא 'נאמן ביתו', מה שלא שמר אדם הראשון שלא עמד \nבנאמנות. אבל שאר הנביאים לא זכו להיכנם לאוהל, ודי למבין. וזהו שאמרו: \nפני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה. ואף על_פי שאמרו ששמואל היה שקול כמשה \nואהרן דנקרא נאמן, לא נכנס לאוהל. אבל כמו שמשה היה נאמן לפנים בביתו של יהו\"ה \nהנקרא בית אל, כך שמואל נאמן במידתן של נביאים, וזהו שאמרו כמו שמשה רבינו נאמן \nבמידת הגדול\"ה והגבור\"ה והתפאר\"ת, כך שמואל הנביא עליו השלום נאמן במידת נצ\"ח והו\"ד \n"},{"index":2,"he":"שהם מקום יניקת הנביאים. ואחר שהודעתיך זה, דע כי תורה שבכתב היא סוד השם הזה \nהנקראת יהו\"ה יתברך, ולפיכך כתיב: תורת יהו\"ה תמימה (תהלים יט, ח) והנני מבאר. דע \nכי כל התורה היא כמו סוד צורתו של יהו\"ה יתברך, ואם חס ושלום יחסר בה אות אחת או \nנוסף בה אות אחת אינה תורת יהו\"ה, לפי שאינה צורת סוד זה השם. וכבר ידעת מה \nשהודעתיך בשער הזה, כי השם הגדול יהו\"ה יתברך הוא העיקר והשורש והוא גוף האילן, \nושאר כל שמות הקודש הם ענפים נמשכים באילן מכל צד סביב, ושאר כל הכינויין הם נארגים \nעל שמות הקודש הנקראים ענפים; ואם כן הרי התורה כולה כמו מידת סוד שם יהו\"ה יתברך. \nואם כן שמור זה מאוד כי עיקר גדול הוא, ותבין תורה שבכתב שהיא סוד שמו הגדול, \nולפיכך נקראת התורה עץ חיים, כאומרו: עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח). והלא \nתראה כי נקראת עץ החיים כמו שפירשנו למעלה, כי קו האמצעי נקרא עץ החיים. אבל מה \n"},{"index":3,"he":"שאומר בסוף פסוק זה, ותומכיה מאושר (שם), תומכי התורה הם שני עמודים שהם נצ\"ח \nוהו\"ד. ואתה פקח עיניך והבן. ויש לי לעוררך עוד, שהתורה כלולה בימי\"ן ושמא\"ל; כמו \nששם יהו\"ה יתברך שהוא באמצע, וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, כך התורה \nכולה כלולה מימין ומשמאל. וזהו סוד מצוות עשה ומצוות לא תעשה, שאלו לימין ואלו \nלשמאל והתורה באמצע. ולפי שהתורה כלולה מכל ז' הספירות אמרו ז\"ל שניתנה בשבעה \nקולות. אבל האומרים שניתנה בה' קולות נתכוונו אל המקום שמשם יצתה, ממקור העדן; \nוהמקום אשר משם יצאתה נקראת ה\"א ראשונה של שם, וזהו סוד ה' קולות וחמישה חומשי \nתורה: \nודע כי הספירה הזאת נקראת בכל התורה אמת. ופירוש הדבר כי כמו שהשם המיוחד יהו\"ה \nיתברך הוא מכוון באמצע, וכל הצדדים פונים לו ובו כולם מתאחדים מלמעלה ומלמטה ומן \nהצדדין, כך מידת אמת כלולה מכל האותיות כולן, ראשן וסופן ואמצעיתן. ולפיכך אמרו ז\"ל \n"},{"index":4,"he":"כי אמת חותמו של הקב\"ה. ומה טעם אמרו כי אמת הוא? כבר ידעת כי שם יהו\"ה הוא באמצע, \nושם א\"ל מימין, ושם אלהי\"ם משמאל וכשהשם יתברך דן את בריותיו, כיתות הימין מלמדים \nזכות וכיתות השמאל מלמדים חובה, כמו שהודענוך. וכשנגמר הדין, נגמר בשלושתן: של ימין \nושל שמאל טוענים, והוא יתברך פוסק הדין והוא באמצע. ולפיכך כתוב בחותמו אמת, \nלהודיעך כי כל צבאות האותיות שהם מאל\"ף ועד מ\"ם, שהוא באמצע, הפכו לזכותו בימין; \nוכיתות האותיות שהן מן המ\"ם ועד התיאו הפכו לחובתו מן השמאל, וכשגמרו אלו ואלו ללמד \nעליו זכות או חובה נגמר הדין בתכלית הדקדוק והשלמות. וכמו שאמרתי לך א\"ל מימין, \nיהו\"ה באמצע, אלהי\"ם משמאל, כך תמצא אל\"ף עם כל צבאותיו מימין, מ\"ם באמצע וממנה עד \nתי\"ו וכו', תי\"ו עם כל צבאותיו משמאל. וכל צבאות בית דין שלמעלה הכלולים בסוד \nהאותיות נשאו ונתנו בדין, וכשנגמר הדין נגמר בשלוש כיתות הנקראים אמ\"ת, ולפיכך אמרו \n"},{"index":5,"he":"חותמו של הקב\"ה יתברך ויתברך אמת, וזהו: משפטי יהו\"ה אמת (תהלים יט, ח). ולפי שאמת \nהוא סוד הקו האמצעי, ניתן ליעקב שהוא באמצע, והסוד: תתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ). \nכיצד אברהם שהוא חסד, לימין, יצחק שהוא פחד, לשמאל, יעקב שהוא אמת, באמצע. ועל זה \nנאמר: משפט אמת שפטו (זכריה ז, ט) כלומר שיהיו שלושה מתעסקין בדין, כי בית דין של \nשניים חצוף הוא. הרי לך מבואר בכל מקום שאתה מוצא אמ\"ת, הכוונה למידה הממוצעת \nהכלולה מכל הפנים ומכל הצדדין. וכן תמצא תורה שבכתב, שהיא סוד קו האמצעי והיא כלולה \nמימין ומשמאל כמו שהודענוך, נקראת גם היא אמת, וזהו: תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב, \nו). נמצאת למד כי מידת אמ\"ת היא המידה האמצעית והיא כלולה מן הכול, ולפיכך נקרא בשם \nזה יהו\"ה יתברך: \nוזו היא הספירה הנקראת גם היא תפארת, וצריך אתה לדעת מה עניין תפארת. כבר הודענוך \nכי שם יהו\"ה יתברך הוא גוף האילן, ובו העיקר ובו הכול מתייחד, והענפים מכאן ומכאן \n"},{"index":6,"he":"מתאחזים בו, והוא יתברך פועל בכול ומושל בכול. וכשהוא דן את בריותיו ופועל בהם כפי \nיושר משפטו, כבר הודענוך שהוא מתלבש מלבוש הראוי לאותה הפעולה. ואם מתלבש מלבוש של \nחסד, יוצא הדין להטיב את הבריות, כמו שהודענוך בשער זה. לפיכך נקרא בכל שם ושם ובכל \nכינוי וכינוי כפי שהשעה ראויה. וכל אותן המלבושים והכינויין נקראים תפארת. הלא תראה \nכתוב: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפאר\"ת (שמות כח, ד), וכתיב: כי הלבישני \nבגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פא\"ר (ישעיהו סא, י), וכתיב: לשום אבלי ציון \nלתת להם פאר תחת אפר (שם). וכתיב: פארך חבוש עליך (יחזקאל כד, יז) ואלו הן תפילין. \nועל דרך זה פקח עיניך וראה למה נקראת ו', קו האמצעי שהוא שם יהו\"ה יתברך, תפארת: \nלפי שהוא כלל הכול, והוא המושל בכול, והוא המתלבש בכל השמות כפי שרואה שהשעה ראויה, \nואותם המלבושים נקראים תפארת, מה שאין אחת משאר הספירות יכולה להיקרא כן, לפי שאין \n"},{"index":7,"he":"לך ספירה מלתבשת בכל השמות ובכל הכינויין כמו שם יהו\"ה יתברך. ואם המקובלים קורין \nלספירת בינה 'פאר' אין קורין לה תפארת, לפי שהבינה הוא סוד המלבושים המפוארים \nשמתפאר בהם שם יהו\"ה יתברך, וכמו שקורים לתפילין פא\"ר כך קורין לבינ\"ה פא\"ר, אבל שם \nיהו\"ה יתברך שהוא קו אמצעי נקרא תפארת, כאמרו: לך יהו\"ה הגדול\"ה והגבור\"ה והתפאר\"ת \n(דב\"הי, כט, יא), גדול\"ה מימין, גבור\"ה משמאל, תפאר\"ת באמצע. וכן אברה\"ם יצח\"ק \nויעק\"ב: אברהם מימין, יצחק משמאל, יעקב גאמצע. וכן א\"ל אלהי\"ם יהו\"ה: \nא\"ל מימין, אלהי\"ם משמאל, יהו\"ה באמצע. וכן כה\"ן בימין, לוי בשמאל, ישראל באמצע \nוזהו סוד: ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט, ג). ואם תאמר: והרי המלבושים עשויים לכהן \nלכבוד ולתפארת, ולא לישראל? דע כי הכהן הוא המכהן את השם הגדול יהו\"ה יתברך ומפאר \nאת י\"י עם קהל עדת בני ישראל, כי קהל ישראל הם התכשיטין שהשם יתברך מתפאר בהן. ואחר \n"},{"index":8,"he":"שהודענוך זה, דע כי לכך נקרא תפארת לפי שהוא יתברך מתלבש בכל מיני שמות הקודש \nוהכינויין למיניהם כל אחד בשעתו, כמו שהכהן מתלבש בבגדי כהונה לשעה ידועה; ונקראת \nתפארת כמו שהחתן מתלבש בגדי עדי, 'כחתן יכהן פאר'. והתבונן זה מאד, כי צורך גדול \nהוא להבין אותו, כי תפארת פירוש הוא לשם יהו\"ה יתברך, ולפיכך אמר 'לך יהו\"ה הגדולה \nוהגבורה והתפארת'. כלומר לך, שם יהו\"ה יתברך, כל צבאות ימין וכל מיניהם ותכשיטיהם \nהנקראין בשם גדול\"ה, ולך גם כן כל צבאות שמאל ותכשיטיהם הנקראין בשם גבור\"ה; ובאלו \nשל ימין ובאלו של שמאל אתה מתפאר ומתלבש, כפי שאתה רואה שהשעה צריכה. והתבונן זה עד \nמאוד ותדע למה נקרא שמו יתברך תפארת: \nעוד יש לנו לעוררך על סוד גדול, והוא כי סוד התיקונים העליונים הנקראים זקן הם סוד \nתפארת, וזה העניין סוד גדול מסודות המרכבה, אבל הכול הולך אל מקום אחד כעניין \nשפירשנו בתפארת. וסוד תפארת בחורים כוחם (משלי כ, כט) באמת כי הכוחות כולם כלולים \n"},{"index":9,"he":"בספירת התפארת, ולפיכך הוא מנצח את הכול. והיודע סוד שערות הזקן ידע סוד התפארת, \nומסוד זה נולדו כל פרקי המרכבה, כי מן התפארת נתפשטו לכאן ולכאן. וסוד זה סתום \nוחתום במה שאמר הכתוב: כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מד, יג). וסוד מה שאמר שלמה \nותפארתו עבור על פשע (משלי יט, יא), זהו סוד היותו יתברך ויתעלה לעד מתפאר בנבראים \nאחר שחטאו בהיותם חוזרים בתשובה, ודי למבין. עוד יש למעלה בסוד הכתר מיני זוהר וחסד \nורחמים וכולן לבנים, ובהם משגיח בעין הרחמים ומקשט את שם יהו\"ה יתברך בהן בבגדי לבן \nונקראים תפארת, והם כלים של זוהר ונקראים נצ\"ח חס\"ד ותפאר\"ת, ובהם מתפאר שם יהו\"ה \nיתברך ומרחם על עולמו. וכל אלו העניינים העמוקים עדיין תשיג בהם השגה גדולה בעזרת \nהשם. ואם כן שמור עד מאוד עיקרים אלו שהודענוך בעניין תפארת כי צורך גדול הוא להבין \nהמילה, כי תפארת ממש בדמיון פירוש הוא וכלל למעשה מרכבה ולכל שמות הקודש והכינויין, \n"},{"index":10,"he":"שהשם הגדול יהו\"ה יתברך מתלבש ומתפאר בהן: \nוהספירה הזאת נקראת בתורה דעת, והסוד: יהו\"ה בחכמ\"ה יסד ארץ כונן שמים בתבונה \nבדע\"תו תהומות נבקעו (משלי ג, יט). דע כי הזכיר בכאן שלוש ספירות הנמשכות מן הכת\"ר, \nמקוצו של יו\"ד, והם: חכמ\"ה ובינ\"ה ודע\"ת. וסוד דעת הוא קו האמצעי, והוא וי\"ו על שם \nשהוא נושא שתי זרועות: \nאל מימין, אלהים משמאל, והוא באמצע. וזהו 'בדעתו תהומות נבקעו'. הלא תראה כי הבקיעה \nבין שני דברים הוא, כי דעת שהוא קו האמצעי עומד בין ימין לשמאל והוא הבוקע ביניהם \nומתיים את שניהם ומשלים ביניהם. זה הכלל: בכל מקום שאתה מוצא דע\"ת, שלישי הוא \nומכריע ביניהם. ומה שאמר בחכמה ובתבונה ובדעת, כאמרו אברהם יצחק ויעקב; הרי יעקב \nשלישי ומכריע, כן הדעת שלישי ומכריע. ואם תקשה ותאמר: היאך הדעת שלישי לחכמ\"ה \nולבינ\"ה, כי אינו שלישי זולתי לגדול\"ה וגבור\"ה כענין א\"ל אלהי\"ם יהו\"ה, או אברהם \nיצחק ויעקב, או גדול\"ה וגבור\"ה ותפאר\"ת? דע כי סוד גדול הוא, והנני מאיר עיניך בקצת \n"},{"index":11,"he":"דרכיו: \nכבר הודעתיך כי קו האמצעי אף על פי שמתאחז עד הימין ועד השמאל, הקו האמצעי לבדו \nעולה למעלה ומתאחז בכתשר, בסוד אות וי\"ו שהיא במקום כל השם. ונשארים למטה במקומם \nגדולה וגבורה ואינם עולים יותר ממקומם, אבל קו האמצעי שהוא סוד וי\"ו עולה עד אין \nסוף. והנה תמצא כל השבעים שרים מקיפים לגדולה ולגבורה, וכמו שגדולה וגבורה אינם \nעולים ממקומם למעלה כך ע' שרים של העובדי גילולים אינם יכולים לעלות מן המקום \nשנאחזים בו. אבל ישראל הם נאחזים בקו האמצעי, כמו שהודענוך, וכמו שקו האמצעי עולה \nעד אין סוף, כך ישראל הדבקים בו עולים עד אין סוף, וזהו סוד ירכיבהו על במותי ארץ \n(דברים לב, יג). ומשה רבינו עליו השלום מבשר לישראל ואומר: ויכחשו אויביך לך ואתה \nעל במותימו תדרוך (שם לג, כט). כלומר, אף על פי שהאומות כולם יעלו למעלה, גבול וקץ \nיש לעלייתם, שאינם יכולים לעלות יותר מן המקומות שהם דבקים בהם, שהם גדולה וגבורה. \n"},{"index":12,"he":"אבל ישראל שהם דבקים בקו האמצעי, שהוא התפארת והוא הדע\"ת, כמו שהקו האמצעי עולה עד \nאין סוף כך הדבקים בו עולים עמו עד אין סוף, וזהו סוד 'ואתה על במותימו תדרוך', \nוסוד 'ישראל אשר בך אתפא\"ר'. כלומר, כמו שהתפארת עולה למעלה עד אין סוף ומתלבש \nבבגדי הכתר ומתפאר בהם, כך ישראל הדבקים בתפארת עולים עמו, זהו סוד: ישראל אשר בך \nאתפאר (ישעיהו מט, ג). ואם חס ושלום חטאו ישראל ונתרחקו מן הדעת שהוא קו האמצעי, \nכשחוטאין אין להם עלייה ונמסרין ביד שבעים שרים וביד אומות העולם בגלות, וזהו סוד: \nלכן גלה עמי מבלי דע\"ת (שם ה, יג). כלומר, כשנתפרדו מן הדע\"ת, שהוא עולה עד אין \nסוף, נפלו ביד שרי האומות, וזהו סוד: כי אתה הדע\"ת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת \nאלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ה, ו). הא לך פשר הדברים על הקושיא שהקשיתי, כי כיצד \nיהיה הדעת שלישי בין חכמ\"ה ובינה והרי אינו אלא בין גדול\"ה וגבור\"ה. אנכי אתרץ \n"},{"index":13,"he":"הקושיא בעזרת השם: דע שאילו היה הדעת עולה עד גבול הגדולה והגבורה ולא יותר, היה \nלנו לומר שהוא מכריע ביניהם לבד, ולא היה שלישי לחכמ\"ה ובינ\"ה. אבל מאחר שהדעת שהוא \nקו האמצעי והוא\"ו עולים מלמטה עד סוף המעלות עד אין סוף, הרי הדע\"ת שלישי ומכריע \nבין כל הספירות עליונות ותחתונות. כיצד? הרי קו האמצעי שהוא דעת עולה עד אין סוף \nשהוא הכתר י, ואם כן נמצא שהוא אמצעי בין חכמ\"ה ובינ\"ה הקרובים לכת\"ר; וכשהקו \nהאמצעי בין גדולה וגבורה, הרי הוא אמצעי ביניהם. וכן קו האמצעי שהוא הדעת מכריע בין \nנצ\"ח והוד, לפי שהוא האמצעי. שהוא הדעת העולה בין נצ\"ח והו\"ד, והולך ועובר בין \nגדול\"ה וגבור\"ה, והולך ועובר בין חכמ\"ה ובינ\"ה, עד שמגיע לכתר ומתאחז בו. והוא סוד \nו' בסוד שם יהו\"ה יתברך, שהוא אמצעי בין כל השמות והכינויין מלמעלה ולמטה לכל \nהצדדין וכולם נאחזים בו. והפירוש הוא במילת הדעת שהוא שלישי לחכמה ובינה, והוא \n"},{"index":14,"he":"שלישי לגדולה וגבורה, והוא שלישי לנצח והוד, לפי שהקו האמצעי שהוא סוד הדעת עובר \nבאמצע כולן כגוף האילן עד שהוא מגיע עד אין סוף, והוא המחבר כל הספירות מלמעלה למטה \nומן הצדדין. והנני מצייר לפניך צורה שממנה תבין העניין. וכמו כן שם יהו\"ה, שהוא קו \nהאמצעי והוא הדעת, הוא אמצעי בין אהי\"ה ובין אדנ\"י מלמעלה למטה, והוא אמצעי בין אל \nובין אלהים מן הצדדין. זהו העניין במילת דעת שהוא קו האמצעי שהוא סוד יהו\"ה יתברך, \nוזו היא הצורה: \n\n"},{"index":15,"he":"כתר חכמה, בינה גדולה, גבורה: \nואחר שהודענוך אלו העיקרים הגדולים, יש לנו לחזור ולהודיעך מה טעם שבעים שרים \nנאחזין באברהם ויצחק, שהם א\"ל אלהי\"ם, ולא ביעקב שהוא סוד יהו\"ה יתברך. דע, כי \nכשחטא אדם הראשון הוטלה בו פגימה ונעשה עיסה לכל השרים, וגם אפילו לכוחות הטומאה \nהחיצונות, וכולן הטילו בו חמוצן וזו היא זוהמה שהטיל הנחש בחוה \"], ואף על פי \nשהדברים עמוקים יותר. וכשנעשה גופו של אדם הראשון עיסה לחמוצן של השרים וכוחות \nהטומאה, אותה הזוהמה לא נפרדה מגופו של אדם עד שנזדקקה מעט מעט בצדיקים שבדורות, \nכמו הכסף שמצרפין אותו בתוך הכור. כיצד? בא שת וזקק מעט, שנאמר: ויולד בדמותו כצלמו \nויקרא את שמו שת (בראשית ה, ג). בא חנוך וזקק מעט מאותה זוהמה, שנאמר: ויתהלך חנוך \nאת האלהים (שם). בא נח וזיקק יותר, שנאמר: \nאת האלהים התהלך נח (שם ו). בא שם וזיקק יותר שנאמר: וישכון באהלי שם (שם ט). בא \nאברהם וזיקק יותר, אף על פי כן יצאה ממנו קצת זוהמה בישמעאל. בא יצחק וזיקק יותר, \n"},{"index":16,"he":"ואף ממנו יצא קצת זוהמה בעשיו. אבל יעקב נמצא מזוקק כולו טהור, אין בו פסולת. נמצא \nיעקב צורת אדם הראשון התמימה קודם שחטא אדם. ולפיכך ישראל נקראים ראשית תבואתה של \nיהו\"ה יתברך ונקראים בכור, שהם תחילת הבריאה' נמצא יעקב עליו השלום הוא הצורה השלמה \nשאין פסולת בו כלל, ונמצא אברהם ויצחק שהיה בהם קצת פסולת; כמו באברהם שיצא ממנו \nישמעאל, יצחק יצא ממנו עשיו. ולפיכך אמר יעקב לבניו כשבא ליפטר מן העולם: שמא יש \nבכם פסולת כמו באברהם ויצחק? ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כשם שאין \nבלבך אלא אחד כך אין בליבנו אלא אחד. נמצאת למד כי יעקב ובניו כולם היו זרע כשר אין \nבהם פסולת, אבל אברהם ויצחק היה בהם פסולת ולפיכך יצא ישמעאל ועשיו. ובאותו קצת \nהפסולת שהיה באברהם ויצחק נאחזים השרים סביב, שאלמלא לא היה באברהם ויצחק קצת פסולת \nלא היו השרים העליונים יכולים להתאחז בהם כלל. אבל כמו שהודענוך מעניין השמות \n"},{"index":17,"he":"והכינויין, שאין בהם שם שיהיה כולו פשוט שלא יהיה בו תערובות מכל צד, אבל קצת \nתערובות יש בהם, ולפיכך הם מתאחזים ומתאחדים זה בזה. וכן בעניין אברהם ויצחק, צורך \nגדול לתיקון המרכבה והשרים, היתה קצת הזוהמה שבהם כדי שיהיה מקום לשרים העליונים \nבאותו קצת הזוהמה להתאחז בה. שאלמלא היו אברהם ויצחק מזוקקים מכל וכל, לא יהיו \nשבעים שרים יכולין להתאחז בהם כלל, ונמצאת המרכבה חסרה והשרים נפרדים ואין להם מקום \nחיבור לשרים. והנה קצת הזוהמה של אברהם ויצחק נתנה מקום לשרים העליונים להתאחז בהם, \nולפיכך תמצא אברהם ויצחק שניהם משני צדדין מול השרים זה מימין וזה משמאל, זה \nבכינויין של א\"ל לימין, וזה בכינויין של אלהי\"ם לשמאל. אבל יעקב עליו השלום שהוא \nמזוקק ואין בו פסולת הוא באמצע בין אברהם ויצחק, והוא מיוחד לשם יהו\"ה העומד באמצע, \nואין לאחד מן השרים חלק בשם יהו\"ה, כמו שהודענוך כבר, לפי שהוא באמצע. ומי הוא \n"},{"index":18,"he":"הנוחל שם יהו\"ה? יעקב ובניו שהם באמצע. ואחר שבאנו בעיקר זה, הנני מאיר עיניך במדרש \nשאמרו רז\"ל בעניין יעקב עליו השלום שאמר לו י\"י יתברך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת \nימה וקדמה וצפונה ונגבה (שם כח, יד). ומהו לשון ופרצת? לא כאברהם שנאמר לו: שא נא \nעיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה (שם יג, יד) הרי סיים \nלאברהם 'צפונה ונגבה וקדמה וימה', וכן ליצחק, אבל ביעקב מה כתיב? ופרצת ימה וקדמה \nוצפונה ונגבה, כלומר לנחלה שלך אין לה מצרים. והנני מאיר עיניך בזה הסוד. נחלת \n"}]}
