{"id":"kabala-28faf1900963-1-23","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":23,"title":"קטע 23","hebrewTitle":"קטע 23","segments":[{"index":1,"he":"את\"ה נור\"א את\"ה (תהלים עו, ח), וכבר ידעת כי נורא קו האמצעי. והשם העליון, אהי\"ה \nוכינויו בתורה 'הו\"א', כמו והו\"א רחום יכפר עון ולא ישחית (שם עח, לח) כי חפץ חסד \nהו\"א (מיכה ז, יח) וכן כיוצא בזה. ומדוע שם אדנ\"י מכונה בלשון אנ\"י, ושם יהו\"ה \nבלשון את\"ה, ושם אהי\"ה בלשון הו\"א? דע כי אדנ\"י מכונה בלשון אנ\"י, שהיא כנסת ישראל \nוהולכת עמהם ומזהרת אותם תמיד שלא יחטאו לשם יהו\"ה ואומרת להם: אם תחטאו לפני, אני \nאעניש אתכם ואכה אתכם ואקח מכם נקמה, כאומרו והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם \nבקרי והכתי אתכם גם אנ\"י (ויקרא כו, כג), ואמר בכמה מקומות ויראת מאלהיך אני יהו\"ה \n(שם יט, לב). והטעם שהיא אומרת אנ\"י ואין אנו מזמנים אותה, לפי שהיא יודעת רוע \nיצרנו והיא מזמנת אותנו, ומקדמת היא ומזמנת עצמה להזהירנו ומכרזת ואומרת: הזהרו \nבפני, כי אני הוא העומד להחיות ולהמית, למחוץ ולרפא, ככתוב: ראו עתה כי אני אני \n"},{"index":2,"he":"הוא, אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא (דברים לב, לט). התבונן כי זהו בנין אב לכל \nהתורה: בכל מקום שאומר אנ\"י, שזו היא מידת אדנ\"י המזמנת עצמה ומקדמת ואומרת 'ראו \nעתה'. ראו עת\"ה בוודאי. הישמרו לכם ודעו כי אני אגי הוא, אני אמית ואחית, מחצתי \nואני ארפא. כמו שאמר אדם לחבירו: ראה דבר זה, מדוע אינך מתעורר לראותו? ראה והתבונן \nבו, וכן מידת אנ\"י היא אומרת ומכרזת: ראו עתה כי אני אני הוא ובדרך זה תמצא בכל \nהתורה מצות עשה, כמו שכתוב: ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני יהו\"ה (ויקרא כב, לא), \nובמצות לא תעשה: לא תקום ולא תטור את בני עמך וגו' (שם יט, יח), ולבסוף כתיב 'אני \nיהו\"ה'. כלומר, אני היא המידה המשלמת שכר טוב לצדיקים ונפרעת מן הרשעים, כאומרו \n'אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא'. ואם כן התבונן כי המידה הזאת עומדת לשער, \nכאומרו זה השער ליהו\"ה (תהלים קיח, כ), אדנ\"י היא המכרזת ואומרת; ראו עתה כי אנ\"י \n"},{"index":3,"he":"אנ\"י הוא וגו', ומודעת עצמה וממשלתה וגמול טובה ועונשה לבריות, כדי שידעו להיזהר \nולא יחטאו לפני יהו\"ה יתברך עד שתהא צריכה היא להענישם ולהיפרע מהם, וזהו סוד \n'אנ\"י' האמור על מידת אדנ\"י: \nאבל מה שיהו\"ה יתברך מכונה בלשון את\"ה, לפי שהוא מבפנים ואינו נמצא לבריות כמו מידת \nאדנ\"י, לפי שהשם הגדול יהו\"ה יתברך שוכן בשם אדנ\"י כמלך בהיכלו, ואינו נמצא עד \nשמבקשים אותו, וזהו שאמר: ובקשתם משם את יהו\"ה אלהיך ומצאת (דברים ד, כט). ודוד \nהמלך עליו השלום, היודע סודות העולם העליון, הזהיר שלמה בנו על דבר זה ואמר: ואתה \nשלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו וגו' אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד \n(דבה\"י, כח, ט). וזהו המלך הגדול שצריך כל אדם ללכת לערוך ולסדר תהילותיו ושבחיו \nוטובותיו, ולומר לפניו; אתה הוא המושל בעליונים ובתחתונים, אתה הוא ואין דומה לך. \nוזהו סוד כל התפילות שאדם צריך לסדר שבחיו של יהו\"ה יתברך ואחר כך יבקש צרכיו, \n"},{"index":4,"he":"כעניין משה רבינו עליו השלום שאמר: את\"ה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך \nהחזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותך (דברים ג, כג). ואחר שסידר \nשבחיו של השם בלשון את\"ה, חזר ושאל צרכיו ואמר: 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה'. \nועל דרך זה הוא סדר כל התפילות והברכות שאנו מתחננים לפניו. הלא תראה ראש כל הברכות \nהאמצעיות של תפילה, באת\"ה הוא מתחיל, כאומרו 'אתה חונן לאדם דעת'. ובימים טובים \nובראש השנה וביום הכיפורים: 'אתה בחרתנו', ובשבת בערבית; 'אתה קידשת', ובמנחה 'אתה \nאחד'. אבל יוצר של שבת, שהוא מתחיל 'ישמח משה' ובמוסף 'למשה צוית', עדיין תשיג בהם \nדברי אלהים חיים, שהתפילות האלו שתיהן הן על יסו\"ד, מידת אל ח\"י שהוא סוד שבת, והוא \nסוד נקודה שביעית, סוף הוא\"ו למטה. ובצינעה נמסור לך בזה קבלה עמוקה. ולפיכך התבונן \nכי בראש התפילות אנו נכנסים באדנ\"י שהוא בית שער, ואנו אומרים 'אדנ\"י שפתי תפתח', \n"},{"index":5,"he":"ואחר כך אנו אומרים 'ברוך אתה י\"י אלהינו', ובסוף כל הברכות אנו גומרים ואומרים \n'ברוך אתה י\"י'. התבונן עד מאוד. וכן דוד המלך עליו השלום בשבחיו; ויברך דויד את \nיהו\"ה לעיני כל הקהל (דב\"הי, כט, י) ומה אמר דוד ברוך את\"ה יהו\"ה אלהי ישראל אבינו \nמעולם ועד עולם לך יהו\"ה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. חזר עוד ואמר: והעושר \nוהכבוד מלפניך ואת\"ה מושל בכל, בודאי 'אתה' מושל בכל: \nוהתבונן כי השם יתברך שהוא יהו\"ה, שהוא סוד קו האמצעי ונקרא 'אתה', הוא סוד כל דגלי \nהשם וכל הכינויין, כי הוא מתלבש ומתפאר בכולן כמו שהודענוך, בסוד 'אתה' שזהו סוד כל \nצבאות העולם וכל המרכבות שנבראו בצירוף האותיות, כאשר באה הקבלה בסוד ספר יצירה \nבצירוף האותיות וגלגולן. ותדע ותשכיל כי בצירוף כ\"ב אלפא ביתות נבראו שמים וארץ, \nצבאות מעלה ומטה, וכל המרכבות העליונות והתחתונות בכוח צירופן נבראו ויצאו כל דבר \nודבר למינו; כמו שתייב הצירוף יצאו כל המרכבות זכר ונקבה, בסוד הצירוף והגלגול, כמו \n"},{"index":6,"he":"שאמר בספר יצירה: זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם, וזהו סוד צירוף האותיות וגלגולן. והנכנס \nלעומק צירוף האותיות, מהם יתברר עומק החכמה והפליאה בבריאת היצורים כולם כל אחד \nלמינו, ותבנית כל מרכבה ומרכבה, וסוד כל זכר ונקבה. וכל הצירופים וגלגול כ\"ב \nאותיות, הכול סתום בסוד 'את\"ה', כי זהו חותם ראש וסוף של כל האותיות והמרכבות, וזה \nשכתוב בספר יצירה: נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. והכול בסוד \nכ\"ב אותיותיו וחמש צינורות הבינה, שבהם נצטיירו כל צורות המרכבות וכל צבאות עליונים \nותחתונים. וזהו סוד התורה שהיא כ\"ב אותיות והיא חמשה חומשים, שכלל הכול, 'את\"ה'. \nוהסוד הגדול וחתום: נכון כסאך מאז מעולם אתה (תהלים צג, ב). וכבר ידעת כי סוד הקו \nהאמצעי נקרא נור\"א, והוא סוד שם יהו\"ה יתברך שהיא מידת יעקב, והוא חתום משני צדדים \nבסוד את\"ה, וכן הוא אומר: את\"ה נור\"א את\"ה (שם עו, ח). התבונן מאוד ותראה כי סוד \n"},{"index":7,"he":"כ\"ב אלפא ביתות שבצירופן נבראו כל המרכבות וכל צבאות העולם במצרף הבינה, שהיא סוד \nה' ראשונה של שם המיוחד, והיא ציירה האותיות כולן בחמש צינורות. ויצאו כל האותיות \nכולן בחמש מקורות שהם אלו: אחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק דטלנ\"ת זסשר\"ץ. ואלו הן צינורות \nהחכמ\"ה והבינ\"ה שבהם יצאו כל צורת האותיות מעומק רום הנקרא אין סוף. ומתוך צורת \nהאותיות נעשה כל צורת המרכבות למיניהם, עליונים ותחתונים. ומה שתצטרך לדעת, כי כ\"ב \nאותיות הן יסוד והן נחלקו לשלושה מחלקות; אמ\"ש, שמהם יצאו ג' יסודות א\"ש רו\"ח מי\"ם. \nבג\"ד כפר\"ת, שבהם נבראו כל השביעיות למעלה ולמטה ובהם מציירים השבעה כוכבי לכת, וכל \nהשביעיות שלמעלה מהם ולמטה מהם, בסוד שבע כפולות. עוד יש י\"ב פשוטות, שבהן נחקקו \nי\"ב גבולי אלכסון במרכבה עליונה וי\"ב מזלות שמים, ואלו הן: ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"ן ס\"ע \nצ\"ק, ובאלו נכללו כל המרכבות עליונות ותחתונות. ובעזרת השם עדיין נמסור לך קבלות \n"},{"index":8,"he":"עצומות היאך כל המרכבות, עליונות ותחתונות, נשואות באלו ג' מחלקות של כ\"ב אותיות, \nואו תראה סוד 'את\"ה' היאך הוא סוד קשר כל העולמות, והיאך הוא סובל סוד כ\"ב אלפא \nביתא שבהם נוצר כל היצור וכל הדיבור. וזהו סוד עומק קבלת ספר יצירה, שאין כל אדם \nזוכה להן. ולפיכך תדע כי סוד חותם 'את\"ה' הוא התפארת, שהוא סוד הקו האמצעי, שהוא \nסוד יהו\"ה שהוא השם המכוון באמצע, הנושא כל השמות והכינויין, וכל העולמות בו אדוקים \nומתאחדים, עליונים ותחתונים: \nולפי שהשם הנקרא יהו\"ה הוא מצוי לנבראים בפעולותיו ובנוראותיו, אנו קורין לו בלשון \n'את\"ה', כמו שעומד לנוכח ומדבר עמו. אבל הכתר העליון, הנקרא אין סוף הנקרא אהי\"ה, \nאיננו מושג לא לשר ולא למלאך ולא לנביא בעולם, כי אפילו משה רבינו עליו השלום אדון \nכל הנביאים לא דבר כי אם עם שם יהו\"ה יתברך שהוא קו האמצעי, ולא נכנס מן הבינה \nולפנים ואפילו לסוף כל שערי בינה לא הגיע, כל שכן למנים, שהרי אמרו ז\"ל: \n"},{"index":9,"he":"חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולן בתנו למשה חוץ מאחד דאם כן התבונן כי אפילו משה \nרבינו עליו השלום לא נכנס מן הבינה ולפנים, ואין מי שיגיע לעין הכת\"ר העליון הנקרא \nאין סוף. ולפי שאין בנו כוח להשיגו, אין אנו מספרים עמו לנוכח כמי שמספר עם אחד \nלנוכמ ואומר לו בלשון אתה. אבל כמו שאהי\"ה אינו מושג לנוכח, והוא נסתר למעלה למעלה, \nאין אנו קורין אותו בלשון את\"ה שהרי אינו עומד לנוכח, אלא בלשון הו\"א אנו קורין \nאותו כמי שאינו עומד לנוכח ואדם מספר עניינו ואומר: עניין פלוני כך הוא. וסימן; \nויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא (שמות טז, טו). ודע \nכי המן מן הכתר העליון ירד, ובעזרת השם עדיין תשיג בזה סודות נעלמים. אבל שמור זה \nהכלל: כי לא ידעו מה הו\"א, אין לך בעולם מי שיודע מהות הכתר הנקרא 'הוא'. ושמור זה \nמאוד. ואם כן הרי לך פשר הדברים כי ג' השמות שהם אהי\"ה יהו\"ה אדנ\"י, יש להם ג' \n"},{"index":10,"he":"כינויין בתורה, הו\"א, את\"ה, אנ\"י. וכשתבין סוד אהי\"ה וכינויו 'הו\"א', תבין סוד \nוהו\"א רחום יכפר עון ולא ישחית (תהלים עח, לח), כי הוא בעל הרחמים גמורים שאין בהם \nתערובת דין, לפיכך 'והוא רחום יכפר עון' - בודאי. ותבין סוד והוא באחד ומי ישיבנו \n(איוב כג, יג) וסוד צדיק וישר הוא (דברים לב, ד): \nואחר שהודענוך זה, התבונן ותראה כי מידת אדנ\"י שהיא סוד המלכו\"ת נקשרת בתפארת שהוא \nסוד יהו\"ה, ויהו\"ה יתברך מתאחד עם הכת\"ר שהוא סוד אהי\"ה שהוא הנקרא איןסוף, ושלושת \nאלו המעלות הם סוד כלל הייחוד והאמונה. ועליהן אנו אומרים בתפילת ראש השנה; \n'ותמלו\"ך עלינו את\"ה הו\"א יהו\"ה אלהינו על כל מעשיך'. והמבין סוד 'ותמלו\"ך', וסוד \n'את\"ה', וסוד 'הו\"א' הנאמר הנה, יבין סוד הייחוד וסוד ביום ההוא יהיה יהו\"ה אחד \nושמ\"ו אחד (זכריה יד, ט). ומדוע אמר 'אחד' שתי פעמים? לפי שהמלכות צריך להתאחז \nבתפאר\"ת בסוד ו' ספירות, והתפאר\"ת צריך להתאחז בבינה שהוא סוד ג' ספירות עליונות, \n"},{"index":11,"he":"וזהו סוד 'יהיה יהו\"ה אחד ושמ\"ו אחד', וסוד 'ותמלוך את\"ה הו\"א יהו\"ה אלהינו מהרה' \nוכו'. ואחר שהודענוך זה במילת את\"ה, די לנו בסוד זה השם וראוי עתה לעמוד בשער זה. \nהרי לך חמישה שמות מבוארים לפניך משמות י\"י יתברך בספר הזה. נשארו חמישה שמות \nאחרים, ובעזרת השם נסדר אותם לפניך איש איש על מתכונתו בעזרת השם, וה' ברחמיו \nוחסדיו יאיר עינינו ויראנו נפלאות מתורתו אמן: \nאמר המחבר: השם יתברך למען רחמיו וחסדיו יאיר נתיב שכל לפנינו ויורנו מדרכיו ונלכה \nבאורחותיו, ואל נאמר דבר שלא כרצונו, ויודיענו הדרך נעלה בה והקבלות אין בהם נדנוד, \nלמען נוכל ללכת בדרכים הטובים והישרים ולא נטה ימין ושמאל מעשות הטוב והישר בעיניו, \nובכן יהי רצון אמן: \n \n"},{"index":12,"he":"השער השישי - הספירה החמישית:\nכבר הודעתיך ידיד נפשי, בחמישה שערים שקדמו, קצת מהנפלאות התורייות, כמו שהאדם יכול \nלברור דרך ישר ללכת לחצרות י\"י יתברך בלי מכשול. עתה יש לנו להודיעך גם הה' שערים \nהנשארים מן החיבור הזה בעזרת השם יתברך, ואתה פקח עיניך ללמוד ולעשות ולקיים כו': \nאלהי\"ם שמע תפלתי האזינה לאמרי פי (תהלים נד, ד): \nהשם השישי משמות הקודש על דרך המעלות הוא השם הנקרא אלהי\"ם. וצריך אני למסור בידך \nכללים ועיקרים לכל מקום שתמצא בתורה אלהי\"ם, שתוכל לדעת לאיזה צד הוא נוטה. כבר \nהודעתיך, ידיד נפשי, כי השם הגדול הנקרא יהו\"ה יתברך הוא לבדו העיקר והוא גוף האילן \nנוטה למעלה ולמטה ולצדדין, מתלבש בשאר כל שמות הקודש ושאר הכינויין, כמו שהודעתיך. \nוכפי הפעולה שהוא יתברך מחדש בעולמו, כך הוא נקרא באותו השם שממונה על הפעולה ההיא. \nולפיכך נקרא לפעמים אהי\"ה, ונקרא י\"ה, ונקרא אדנ\"י, ונקרא יהו\"ה צבאות, ונקרא \n"},{"index":13,"he":"אלהי\"ם צבאות, א\"ל חי, אלהי\"ם חיים - הכול כפי הפעולה שמחדש בעולם כך ילובש מלבוש \nהשם הנקרא על הפעולה. והנה זה השם הנקרא אלהי\"ם הוא השם הממונה על הדין, וסימן: כי \nהמשפט לאלהים הוא. וכשהוא יתברך פועל פעולה מצד הדין, נקרא על אותה פעולה אלהי\"ם. \nועתה דע וראה כי הצד המכונה לפניו צד שמאל כינויו בתורה אלהים, לפי שאותו הצד הוא \nמקום הדין ובו דנין כל באי העולם כל הדינין הראויין, בין לטוב בין לרע, בין לחיים \nבין למוות. ובו כמה בתי דינין קבועין, וכל אחד גומר מלאכתו ומשפטיו באמת ובאמונה, \nוהכול בדין ישר. וזהו הנקרא בית דין של מעלה שם דנין את הבריות לשלום או לחרב, או \nלרעב או לשובע, לחיים או למות. זהו השם הנקרא אלהים והכול נדון בבית דינו, ועל זה \nאמרו רז\"ל: חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואנו מבקשין ראיה לדבר מנין, \nאמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן דאמר קרא בי\"י אהלל דבר באלהים אהלל דבר (תהלים נו, \n"},{"index":14,"he":"יא), ביהו\"ה אהלל דבר, זו מידה טובה, באלהים אהלל דבר, זו מידת פורענות ועתה יש לנו \nלומר לך כי הכול נדון בבית דין הנקרא אלהים, ואם יצא הדין להיטיב נקרא השם או יהו\"ה \nאו א\"ל, ואם יצא הדין להעניש נקרא אלהים. ושמור זה מאוד. ויש לך להתבונן כי בכל \nמקום שאתה מוצא בתורה אלהים, היא המידה המזומנת לשפוט ולדון את כל העולם. וכבר \nהודענוך בשער שעבר קודם זה היאך סנהדרי גדולה של מעלה עומדת בין השם הנקרא יהו\"ה \nובין השם הנקרא אלהי\"ם, והיאך מידת הרחמים מתערבת עם מידת הדין כדי שלא לכלות את \nהבריות בשעת הדין. ולפיכך סנהדרי גדולה של מעלה קבוע לצד שמאל, בין יהו\"ה ובין \nאלהי\"ם, והוא נוטה לשמאל, ועל זה נאמר: שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (שי\"הש ז, ג), \nואמרו רז\"ל זו סנהדרי גדולה ולפי שכתוב פני שור מהשמאל, נקראת סנהדרי גדולה בלשון \n'שררך'. ותורת י\"י מתקנת רפואה לחוטא בשעה שדנין אותו על חטאתיו בבית דין של \n"},{"index":15,"he":"'שררך', כשחוזר בתשובה, שנאמר: רפאות תהי לשרך (משלי ג, ח) והנביא מכריז ואומר \nשהתשובה היא הרפואה, שנאמר: ושם ורפא לו (ישעיהו ו, י). ועתה פקח עיניך וראה כי \nבבית דין הגדול הנקרא אלהים נדונין כל בני עולם, עליונים ותחתונים: \nוצריכין אנו להודיעך עיקרים גדולים שעליהן העולם עומד, והוא סוד מעשה בראשית, \nולהאיר עיניך בסוד מה טעם הזכיר בכל מעשה בראשית שם אלהים. והוא הסוד לפי שכל \nהנבראים כולן, עליונים ותחתונים, כולן נבראו בקו הדין והמשפט, ואין לך בריה מכל \nהבריות שלא נסתכם עליה בית דין הנקרא אלהים קודם שנבראה, ויצא מן הדין: \nבריה זו כך ראויה להיות כשיעורה, בגובהה, בצורת אבריה, וחייה ומזונותיה. ומן הדין \nיצא שתהיה בריה זו משועבדת לבריה פלונית, בין לשעבוד הגוף בין לשעבוד מזון. וכך היה \nהדין בכל מעשה בראשית ובכל בריה, נסתכמו בית דין של מעלה על שיעורה, גופה, וחייה \nומזונותיה, ושעבודה וממשלתה. וכל בריה ובריה מכל הבריות עמדה לפני בית דין הנקרא \n"},{"index":16,"he":"אלהים, והתרו בה והודיעוה: דעי כי שיעור גופך יהיה כך, ואבריך ומזונותיך וחייך \nושעבודך וממשלתך יהיה כך. והשיבה כל בריה ואמרה: \nהנני עם כל זה, בשמחה ובטוב לבב. וזהו שאמרו רז\"ל: כל מעשה בראשית בדעתן נבראו, \nבקומתן נבראו, ובצביונן נבראו כלומר, בדעתן, להבין כל מה שיקראו להן, בקומתן, להבין \nשיעור גופן ותבנית איבריהם, בצביונן, שהם רצו בחפץ וצבו לקבל הכול עליהן. וטעם הסוד \nהגדול הזה הוא שאין תבין דבר שלא בפניו; כלומר שלא בפניו, שאינו מבין העיקר והטעם, \nולפיכך אמר: קטן אין חבין לו. ולפיכך הוצרכו לומר במעשה בראשית 'בדעתן ובקומתן \nובצביונן', להודיע שאין שום בריה יכולה לומר; קטן הייתי וכמו שאיני הייתי, ואין \nחבין לאדם שלא בפניו. ולפיכך הוצרכו לומר שנבראו בדעתן ובקומתן ובצביונן, שאין בהן \nדבר שלא היה בדעת ובקומה ובחפץ: \nואחר שהודענוך זה העיקר הגדול, יש לנו לחזור ולהודיעך שזה היה הטעם שכתב בכל מעשה \n"},{"index":17,"he":"בראשית 'אלהים', להודיעך כי כל הנבראים כולן נבראו בקו הדין והיושר, אין בהם נפתל \nועיקש. ולפי שתמצא כמה בריות משונות זו מזו, וכמה בריות נאות, וכמה בריות מכוערות, \nשמא תאמר שלא מן הדין יצאה זאת הבריה מכוערת וזו נאה, מי גרם לזאת להיות נאה ולזאת \nלהיות מכוערת, ומה ראה י\"י יתברך שברא זו מכוערת וזו נאה, או מה חטאה לו המכוערת. \nמשיבין לו: דע כי י\"י יתברך, כל הבריות שברא ברא אותן בדעת ובקומה ובחפץ. וכל בריה \nובריה שברא, העמידה לפניו ואמר לה: דעי שאתה בצורה זו, באברים אלו, בשעבוד זה \nובממשלה זו; ועתה, אם תחפצי בזה - אמרי, ואם לאו הרי את כמי שלא נבראת. והשיבה כל \nבריה ובריה ואמרה: בזה אני חפצה ושמחה בעניין הגדול הזה. וזהו סוד שנאמר במעשה \nבראשית: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד (בראשית א, לא), ופירשו בו: והנה \nטוב, זה יצר טוב, מאד זה המוות. וכשברא י\"י יתברך כל הבריות בצורה זו ובתכונה זו, \n"},{"index":18,"he":"לא נשארה טענה בעולם לשום בריה לומר: \nשלא כדין נבראתי. ולפי שנבראים כל מעשה בראשית בדין היושר והמשפט, נזכר בכל מעשה \nבראשית 'אלהים'. לומר שנבראו כל הנבראים בדין ישר ובמשפט אמת, ויצא מן הדין הישר \nשתהיה בריה זו גדולה מזו וזו קטנה מזו, זו מתקיימת הרבה וזו מתקיימת מעט, זו גופה \n"}]}
