{"id":"kabala-28faf1900963-1-27","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":27,"title":"קטע 27","hebrewTitle":"קטע 27","segments":[{"index":1,"he":"זה. כלומר, אם ישראל צדיקים ובעלי תורה ומצוות והרי הם ראויין להיטיב להם מצד הדין \nשהוא אמת של יעקב, מוטב; ואם לאו יקבלו טובה בצד החסד של אברהם, אף על פי שאינן \nראויין, וזהו סוד: תתן אמת ליעקב, ואחר כך: חסד לאברהם (שם). ושמור אלו העיקרים \nהגדולים שביארנו לך בשער זה: \nונשאר לנו להודיעך מה טעם הזכיר בפסוק זה מידת יעקב שהיא אמת ומידת אברהם שהיא חסד, \nולא הזכיר מידת יצחק שהיא פחד. דע שמידת אברהם שהיא החסד ומידת יעקב שהיא סוד \nהרחמים שהיא האמת, הוצרך להזכיר בפסוק זה; אבל מידת יצחק שהיא מידת הפחד לא הוצרך \nלהזכירה מן הטעם שהזכרנו למעלה. ואם תקשה ותאמר: והכתיב וזכרתי את בריתי יעקב ואף \nאת בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור (ויקרא כו, מב), הרי זכר בפסוק הזה שלושתן? \nדע כי בפסוק זה לא הזכיר מידותיהן, אלא הזכיר הברית שכרת עמהם להיטיב לבניהם. ראיה \nלדבר כמו כן: \nזכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת וגו' (שמות לב, יג). הלא תראה כי השבועה \n"},{"index":2,"he":"בפסוק זה לא באה על ג' אבות, אלא להטיב לישראל, כמו שנאמר: ותדבר אליהם ארבה את \nזרעכם (שם) וכן הדבר בפסוק 'וזכרתי את בריתי יעקב' וגו', כי הברית והשבועה אחת היא. \nאבל כשהזכיר ברית יעקב וברית יצחק וברית אברהם, רצה לומר שראוי להיטיב לישראל בסיבת \nהברית והשבועה מצד הדין; כמי שיש לו פיקדון אצל חבירו ותובעו ממנו בדין, כן ברית \nאברהם יצחק ויעקב אנו מבקשין אותו מלפני י\"י יתברך מצד הדין. וזהו הסוד של שני \nענינים האלו שרמז בפסוק אחד ואמר: אם אין ישראל ראויין ליתן להם מצד הדין, תן להן \nמצד החסד, וזהו 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם', ואם אינן ראויין מצד החסד, תן להם מצד \nהדין ומצד השבועה שנשבעת לאברהם ליצחק ויעקב. ולפיכך אמר בסוף פסוק זה: אשר נשבעת \nלאבותינו מימי קדם. אבל כשהזכיר מידת אברהם ומידת יעקב בפסוק אחד, הטעם כדפירשנו \nלעיל. וה' יורנו דרכו הנכונה אמן: \n \n"},{"index":3,"he":"השער השמיני - הספירה השלישית:\nיהו\"ה אדנ\"י חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני למנצח בנגינותי (חבקוק ג, \nיט): \nאמר המחבר: ראינו לבאר בשער זה סוד השם השמיני הנכתב בעניין אחד ונקרא בעניין אחר; \nנכתב יהו\"ה ונקרא אלהים, וגם הוא נקוד בניקוד אלהים, וזו היא הספירה הנקראת בינ\"ה. \nצריך אתה לדעת כי זהו השם הקושר כל הספירות בקשר חיבור האצילות וההמשכה, לפי שזהו \nהשם השלישי מן השלושה שמות העליונים המתאחדים והאדוקים במידת הכתר. ומן השם הזה ילך \nשפע האור והאצילות והברכה בכל הצינורות, עד שיתברכו ז' ספירות של מטה מג' ספירות של \nמעלה. ומה שתצטרך לדעת, כי מה שנכתב באותיות יהו\"ה ונקרא בשם אלהים הוא סוד היותו \nנאחז לכאן ולכאן, לפי שהוא מתאחז בעולם הרחמים הגמורים שהוא סוד הכתר, ובכתר נאחזים \nשני שמות, אחד לימין ואחד לשמאל: לימין, שם י\"ה, ולשמאל, השם הנכתב יהו\"ה ונקרא \nאלהים, והוא סוד הבינ\"ה: \n"},{"index":4,"he":"ומן השם הזה מתחלת מידת הדין להימשך בספירות אבל אינה מידת הדין גמורה, שהוא נאחז \nבעולם הרחמים. ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין, נכתב יהו\"ה ונקרא \nאלהים. וזהו סוד קשר מידת הדין במידת הרחמים, למעמיקים בסתרי המרכבה. ודע והאמן כי \nהשם הזה יתברך הוא המוליך מידת הדין בכל הספירות, והכיסא שלו הוא הנקרא אלהים שהוא \nמידת הגבורה והפחד, ומן השם הזה יבוא השפע לצד שמאל הנקרא אלהים. וצריכין אנו \nלעוררך על עיקר גדול, כי בכל מקום שאתה מוצא בתורה שם אלהים, שלפעמים הוא רומז על \nהספירה הזאת הנכתבת יהו\"ה ונקרא אלהים שהיא הנקראת בינה, כגון 'בראשית ברא אלהים' \nשהוא סוד הספירה הזאת, ליודעי שכל ומעמיקים להיכנם בסתרי הקבלה. ודבר זה הוא קשה \nמאוד להבינו זולתי בקבלה אמיתית מפה אל פה. והנני רומז: 'בראשית ברא אלהים', אלה \nתולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהו\"ה אלהים ארץ ושמים (שם ב, ד), יהו\"ה אדני \n"},{"index":5,"he":"חילי (חבקוק ג, יט), יהו\"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג, יט). וסימן \nהכולל העניין, שאמרו רבותינו ז\"ל: חמישים שערי בינה נבראו בעולם, בשלושים ושתיים \nנתיבות פליאות חכמה חקק יה יהו\"ה. והיודע לכוון אלו הפסוקים ואלו הסימנים יוכל \nלהבין העיקר, ואין זה מסור להבינו אלא בקבלה מפה אל פה. וסוד העיקר הזה הוא כולל \nסדר כל העולמות הנעלמות, ובו נכללים 'בראשית ברא אלהים', מידת הגבורה, 'בראשית ברא \nאלהים', מידת המלכות. כי כל אחת מאלו הספירות הולידה סדרי עולם, ובכל אחת ואחת מהן \nנכלל סוד הפסוק 'בראשית ברא אלהים'. והדברים עמוקים, אין הכול יכולין להיכנס \nלעומקם, והמבין עיקרים הללו יוכל להבין סוד אמרם שבעים פנים לתורה ואם כן פקח עיניך \nלהתבונן כי במקומות תמצא כתוב אלהים והוא רומז על ספירת בינה, כפי הרמזים שכתבנו \nהנה, ולפעמים הוא רומז על מידת הגבורה, ולה יאתה; ולפעמים הוא רומז על מידת המלכות \n"},{"index":6,"he":"בהיותה מתלבשת מלבוש הגבורה. כל זה במוצאך אלהים סתם, אבל במוצאך אלהים סמוך למילת \nצבאות, כגון אלהים צבאות השיבנו (תהלים פ, ח), הוא בהתאחז עמוד הן\"ך השמאלי במידת \nהגבורה ולוקח כלי מלחמה ולובש בגדי קנאה: קנאת י\"י צבאות תעשה זאת (ישעיהו לז, לב), \nוכבר רמזנו זה במה שקדם. ובכל מקום שתמצא 'אלהים חיים' הוא סוד מידת יסוד, שהיא \nמושכת מספירת בינ\"ה את החיים, לפי שספירת בינ\"ה היא נקראת חיי עולם, כמו שאנו \nעתידין לבאר. ולפיכך נקראת מידת יסוד כשהיא מושכת מספירת בינ\"ה את החיים על שמה, \n'אלהים חיים'. וגם מידת מלכות כשהיא מקבלת שפע ברכה וחיים ממידת יסוד נקראת אלהים \nחיים, בלשון אלהים חיים, בלשון כי שמי בקרבו (שמות כג, כא). אבל כל מקום שתמצא כתוב \nאלהים אחרים, כבר פירשנו עניינו פירוש מרווח ואין צורך לכפול הדברים: \nוהספירה הזאת, שהיא נכתבת יהו\"ה ונקראת אלהים, דע שהיא סופרת וקושרת ט' הספירות \n"},{"index":7,"he":"העליונות בקשר אחד, וגם היא הסיבה להתאחד העשירית בתשיעית, ובא ממנה השפע והברכה \nלתשיעית. והנה הספירה הזאת הנקראת בינ\"ה הוא סוד גלוי השם הנעלם בבריאת עולם. ועליה \nנתייסדו כל השביעיות ממנה, ועליה המשכת אצילותם, ואליה תשוקתם. וממנה ועד מידת \nיסו\"ד יש חשבון שבע ספירות, לפי שהיא הקושרת ג' העליונות וז' התחתונות, והיא סוד \nהשלישית לעליונות והראשונה או השביעית - מלמעלה למטה או מלמטה למעלה, לו' התחתונות \nעד מידת יסוד, מלבד מידת המלכות שהיא האחרונה. והנה סוד קשר תש\"ע ספירות העליונות \nהוא כשנתחיל למנות מספירת בינ\"ה בדרך זה: בינ\"ה, גדול\"ה, גבור\"ה, תפאר\"ת, נצ\"ח, \nהו\"ד, יסו\"ד. והנה בכל מקום שאתה מוצא בתורה ספירת יסו\"ד שהיא שביעית, הוא בדרך זה: \nיסו\"ד, שביעית למטה, בינ\"ה, שביעית למעלה. והבינ\"ה קושרת שש הספירות בשלוש, ויסוד \nקושר ספירה עשירית בתשע עליונות. והבן זה עד מאוד, כי אלו הן שני פרקי המרכבה \n"},{"index":8,"he":"והחיבור והיחוד, ועל זה נאמר: ביום ההוא יהיה יהו\"ה אחד ושמו אחד (זכריה יד, ט). \nכשזכר בזה שתי פעמים 'אחד' הוא סוד שני פרקי החיבור והייחוד לעשר ספירות, בסוד אחד \nבשלוש ואחד בשבע: \nואחר שידעת זה, דע כי בכל מקום שתמצא בתורה ספירת שביעיות, כמו שבע שנים, שבע \nפעמים, הוא סוד הספירות מן היסוד ועד הבינה, ובמקומות מן הבינה ועד היסוד, כמו \nשנאמר: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות לא, יז) - ששת, ולא בששת ימלבד \nששת אלו יש ששת ימי החול שהם מקיפים כעגולה למידת יסוד, והם מבחוץ כדמיון קליפות \nולפיכך נקראים ששת ימי חול. אבל שש הספירות שהן מתחילות מספירת בינ\"ה ובאות ונמשכות \nעד השביעית שהיא יסו\"ד, כולן קודש ואינן בכלל החול. ודבר זה גם כן עמוק עמוק וצריך \nקבלה מפה אל פה. והנני רומז: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, כל הספירות קודש וכל מה \nשבעיגולה מבפנים, קודש, ומבחוץ לעיגולה, חול. וסוד זה רמזו חז\"ל בסדר ההבדלה, במה \n"},{"index":9,"he":"שאמרו 'בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, \nובין ישראל לגויים'. המבין זה יבין סוד העיגולה מה שבחוץ ומה שבפנים; ידע מה בחשוכא \nונהורא עמה שרא (דניאל ב, כב); עד לא עשה ארץ וחוצות (משלי ח, כו) - שבעים שרים \nמבחוץ וישראל מבפנים, יסובבנהו יבוננהו (דברים לב, י); יצב גבולות עמים למספר בני \nישראל; וכל זר לא יאכל קדש (ויקרא כב, י); כי חלק י\"י עמו (דברים לב, ט); ואתם תהיו \nלי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות יט, ו); ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט, \nב); מאלה נפרדו איי הגוים בארץ (בראשית י, ה); ויאמר יהו\"ה אל אברם לך לך מארצך אל \nהארץ וגו' (שם יב, א). והכלל - מעשה מרכבה דיחזקאל: וארא והנה רוח סערה באה מן \nהצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש; ישת חשך \nסתרו...מנוגה נגדו...ברד וגחלי אש (תהלים יח, יב); ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו \n"},{"index":10,"he":"ושם חביון עוזו (חבקוק ג, ד); כי יש יתרון לחכם מן הכסיל כיתרון האור מן החשך (קהלת \nב, יג); העם ההולכים בחשך ראו אור גדול (ישעיהו ט, א); כי אשב בחשך יהו\"ה אור לי \n(מיכה ז, ח); כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח י\"י (ישעיהו ס, ב); \nהיודע לכוון סוד אלה הפסוקים ורמזיהם, יכול להתבונן סוד עומק אלו הדברים שאמרנו. \nואם תזכה, עדיין תשמע קבלתם פה אל פה; אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם יהו\"ה \n(שם נ, י). שמור סדר ההבדלות שרמזו חכמים במוצאי שבת, ותמצא ששת ימי החול שהם חוץ \nלעגולה, וכן הגויים, וכן חושך המבדיל בין קודש לחול - מיצון ופנימי, ובין ישראל \nלגויים, חיצון ופנימי, ובין אור לחושך, חיצון ופנימי, ובין יום השביעי לששת ימי \nהמעשה, חיצון ופנימי. בצנעה ניתנה שבת ואין לעובדי גילולים חלק בה. ביני ובין בני \nישראל אות היא לעולם (שמות לא, יז), ואין לעובדי גילולים חלק בה. וזהו שהתקינו \n"},{"index":11,"he":"בתפילת שבת: ולא נתתו ה' אלהינו לגויי הארצות ולא הנמלתו מלכנו לעובדי פסילים וגם \nבמנוחתו לא ישכנו ערלים כי לעמך ישראל נתתו, ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש \nוגו' אשר חלק י\"י אלהיך אותם וגו' ואתכם לקח י\"י (דברים ד, יא), וסימן, דור הפלגה. \nבהנחל עליון וגו' כי חלק י\"י עמו (שם לב, ח): \nואחר שרמזנו לך אלו הרמזים העמוקים נחזור לכוונת השער. דע כי בכל מקום שתמצא בתורה \nספירת שביעיות, כמו: שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כג, טו), 'תספרו חמשים יום', \nוספרת לך שבע שבתות שנים (שם כה, ח), הכול הוא שבע ספירות שהן מספירה בינ\"ה עד \nספירת יסו\"ד, ואנו מתחילים מספירת יסו\"ד עד שאנו עולים לספירה בינ\"ה. לפיכך יש \nחמישים יום מספירת העומר עד מתן תורה; שנת חמישים שנה, שנת היובל; חמישים שערי בינה \nנבראו בעולם, וחמשים עלו בני ישראל (שמות יג, יח), גאולת מצרים חמישים פעמים נזכר \nבתורה. למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך (דברים טז, ג), אלו הם ימי \n"},{"index":12,"he":"חיינו, ספירת שבע שביעיות חמישים יום; בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (ויקרא \nכה, יג), גאולה תהיה לו וביובל יצא (שם כד). והנה במידת בינה שהוא סוד היובל יצאנו \nממצרים, כמו שאנו עתידין לבאר בעזרת השם, ובחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים \nניתנה תורה. כיצד? בבינ\"ה יצאו ממצרים, כמו שנאמר: וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים \n(שמות יג, יח). בגדול\"ה נקרע הים, כמו שנאמר: וירא ישראל את היד הגדולה (שם יד), \nוסימן: חס\"ד לאברהם, ויס\"ע ויב\"א וי\"ט (שם טו); וגדול חס\"ד. בגבורה ניתנה תורה, כמו \nשנאמרו: וידבר אלהי\"ם את כל הדברים האלה לאמור (שם כ, א), ועתה למה נמות כי תאכלנו \nהא\"ש הגדול\"ה הזאת (דברים ה, כב) הווי אומר: \nבחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני (שמות יט, א) - \nלומר בבינה, שהיא ספירה שלישית לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום ההוא באו מדבר סיני. \nהיודע סוד עיקרים הללו יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, כי זה כל האדם. הרי חמש \n"},{"index":13,"he":"ספירות, ובהן זכו למתן תורה חמישה חומשים, חמש כנגד חמש. ומשם והלאה, תורה נביאים \nוכתובים: תורה, אחת. נביאים, הלא כתבתי לך שלישים (משלי כב, כ) \"; כתובים, אחת היא \nיונתי תמתי (שי\"הש ו), מקבלת תשע אספקלריאות. והנני רומז. איזו ספירה היתה סיבת \nיציאתם ממצרים? אהי\"ה אשר אהי\"ה (שמות ג, יד). באיזו ספירה עלתה צעקתם? מן המצר \nקראתי י\"ה (תהלים קיח, ה), ויזעקו ותעל שועתם (שמות ב, כג), מי לא ייראך מלך הגוים \n(ירמיהו י, ז). באיזו ספירה נענו ויצאו? ענני במרחב יה (תהלים קיח, ה), ויוצא למרמב \nאותי יחלצני כי חפץ בי (שמואל, כב, כ), ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה (שמות ב, \nכג), וחמשים עלו בני ישראל (שם יג, יח). עלתה מידת המלכות ונתאחדה בספירת הבינ\"ה. \nבאיזו ספירה נקרע הים? ויס\"ע ויב\"א וי\"ט (שם, יד), חס\"ד לאברהם. באיזו ספירה נתנה \nהתורה? וידבר אלהי\"ם (שם כ, כא), וההר בוער באש (דברים ה, כ) איזו היא הספירה \n"},{"index":14,"he":"הנקראת תורה שבכתב? תורת אמ\"ת היתה בפיהו (מלאכי ב, ו), משפטי י\"י אמ\"ת (תהלים ים, \nח), תתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ). נמצאת למד תורה שבכתב ומשפטי אמ\"ת ויעקב, כולן \nעולין בקנה אחד, קו האמצעי: ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט, י), ולתתך עליון על כל \nהגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת (דברים כו, יט). באיזו ספירה נשתמשו נביאים? כי \nאת המלך יהו\"ה צבאות ראו עיני (ישעיהו ו, ו), הלא כתבתי לך שלישים (משלי כב, כ). \nכתובים, 'אחת היא יונתי', אוצר חיים, גנזי ברכה, נחלתם של ישראל. התבונן באלו \nהרמזים העמוקים ותמצא כמה טובים נחלי ישראל בכל ספירה וספירה מי' הספירות, וסיבת \nנחלי כל הטובות הללו היא ספירת בינ\"ה. לפיכך 'תספרו חמשים יום', והכול שבת, דיבוק \nספירת המלכו\"ת בספירת הבינ\"ה: למנצח בנגינות על השמינית (תהלים ו, א). והסוד: ביום \nהשמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט, לה), וביום השביעי עצרת לי\"י אלהיך (דברים טז, ח), \n"},{"index":15,"he":"התשיעית שלו העשירית שלנו, לפי שהיא נחלתנו וחלקנו. וכשהעשירית מתאחדת ומתדבקת \nבתשיעית, הרי כל ישראל כאחד דבקים בשם יתברך, כמו שנאמר: \nואתם הדבקים בי\"י אלהיכם (דברים ד, ד) אין המקרא יוצא מידי פשוטו; את י\"י אלהיך \nתירא אותו תעבוד ובו תדבק (שם י, כ), ואותו תעבודו ובו תדבקון, תדבקון בלי ספק ומה \nשכתבו רבותינו ז\"ל וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה? אפשר ואפשר, והכול גילו במה שאמרו \nשיתדבק אדם בתלמידי חכמים. וידוע הוא מי הם תלמידי חכמים למודי י\"י, וזהו סוד דיבוק \nספירה עשירית בתשיעית בלי ספק, כי כל הגורם להתאחד כנסת ישראל בספירת יסו\"ד הרי הוא \nנדבק בה, והיא נדבקת ביסו\"ד ושניהן כאחד נדבקים ביהו\"ה, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו: \n\n"},{"index":16,"he":"ואחר שביארנו, יש לנו להאיר עיניך בעיקרים גדולים בעזרת המאיר לארץ ולדרים עליה. דע \nכי ספירת בינ\"ה, נכתבת יהו\"ה ונקראת אלהי\"ם, הוא סוד גילוי שלוש ספירות עליונות אשר \nעל ידיהם מתגלה אור הכתר והרצון, עד שמגיע האצילות והשפע והברכה למידת יסוד, שהיא \nסוד ז' ספירות; אז מידת יסו\"ד חוזרת ומריקה כל מיני השפע ואצילות הברכות במידת \nהמלכות הנקראת אדנ\"י. ולפיכך נקראת בת שבע, כלומר ספירה המתפרנסת משבע ספירות אשר \nעליה שהם בינ\"ה, גדול\"ה, גבור\"ה, תפאר\"ת, נצ\"ח, הו\"ד, יסו\"ד. וזהו בת שבע ובאר שבע, \nכלומר באר המתמלאת מז' ספירות. וכן סוד באר שבע נקרא ספירת בינ\"ה, בדרך השפע \nוהאצילות, בהיותה נובעת כל מיני שפע לז' ספירות אשר תחתיה. זה הכלל: בא\"ר שבע הוא \nסוד הבינ\"ה להריק ברכה לז' ספירות של מטה, ב\"ת שב\"ע היא המלכות בהיותה מתמלאת ברכה \nמז' ספירות אשר עליה ואז היא משפעת ברכות על כל הנמצאים למעלה ולמטה. נמצאת למד כי \n"},{"index":17,"he":"אלו שתי הספירות, שהם בינ\"ה ומלכו\"ת, הם סיבת התגלות כת\"ר עליון וסיבת השפע וברכה \nוהקיום לכל הנמצאים: ספירת בינ\"ה מושכת השפע העליון מן המקור לז' ספירות שתחתיה, עד \nשמתמלאת מידת המלכות מכל מיני שפע וברכה; וספירת המלכות מושכת מכל מיני ברכה ושפע \nואצילות מן הספירות שעליה, ואז היא מפרנסת את כל הנמצאים למעלה ולמטה, לפ, שספירת \nמלכות היא סוד הפרנס הגדול המפרנס את כל הנבראים, כמו שביארנו בשער הראשון. אם כן \nאלו שתי הספירות, שהם בינ\"ה ומלכות, הן מכוונות זו אצל זו. וממידת הבינ\"ה יבואו כל \nהברכות למידת המלכו\"ת, והסוד: \nונהר יוצא מעדן, הוא סוד בינ\"ה היוצא ממקום הנתר, על ידי החכמה הנקרא רצון; והבינ\"ה \nהיא הנקראת רחובות הנהר. 'להשקות את הג\"ן, זוהי ספירת המלכות המקבלת כל מיני שפע \nוברכה הנובעים על ידי ספירת הבינ\"ה. 'ומשם יפרד', כלומר, מספירת המלכות ולמטה \nיתפרדו מיני השפע לפרנס כל הנבראים כפי הדין הראוי, כי עד ספירת המלכות הוא סוד \n"},{"index":18,"he":"הייחוד האמיתי השלם, וממידת מלכות ולמטה הוא סוד עולם הפירוד. 'והיה לארבעה ראשים', \nהוא סוד ארבע מחנות אשר מהם נתפרדו כל החבילות בכל ברואי מעלה ומטה בעולם המלאכים, \nוכנגדם בשמים, וכנגדם בארץ, והכול בסוד ארבעה ראשים, ועדיין נבאר זה בעזרת השם \nיתברך. אם כן דע והאמן כי ספירת הבינה וספירת המלכות שתיהן מכוונות זו אצל זו, \nוכשמידת המלכות מתוקנת בתיקון ישראל בקיום התורה והמצוות, אז ספירת בינה הופיעה \n"}]}
