{"id":"kabala-28faf1900963-1-5","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":5,"title":"קטע 5","hebrewTitle":"קטע 5","segments":[{"index":1,"he":"נקראת לפעמים בשם אותה המעלה שממנה מתמלאת לאותו הזמן: \nכיצד? כבר ידעת כי השם הידוע למידת הגבורה והפחד הוא הנקרא אלהים, והוא בית דין של \nמעלה ובו כל הנבראים כולם נדונים לימין ושמאל, על פי קו האמצעי, והכול באמת וביושר. \nוכשמידת הגבורה גוזרת דין על התחתונים להשמיד להרוג ולאבד אז מידת אדני, שהוא האוצר \nלכל הדברים היורדים מלמעלה, מתמלאת מאותו דין שגזר אלהים, ואז פועלת וגומרת אותו \nהדין שגזר אלהים על התחתונים, ונקראת גם היא אלהים באותו שעה על שם מידת הגבורה \nשגזרה הדין על אותן הנדונין, וכאילו השליח נקרא בשם המשלחו. ולפי דרך זה נקראת \nהמידה הזאת לפעמים יהו\"ה, ולפעמים אדנ\"י, לפעמים אלהים, ולפעמים שד\"י, הכול כפי \nאותה המידה המשפעת בה כוחה ועניינה: אם רחמים, אם היפך רחמים. והנה בהיות המידה \nהזאת מתמלאת מן המקור שלפניה, נקראת שדי; כלומר שיש די ושלמות ומילוי. וכשהיא נקראת \nשד\"י אזי יברחו מפניה כל מיני משחית וכל מיני מזיקין, והסוד: יושב בסתר עליון בצל \n"},{"index":2,"he":"שד\"י יתלונן (תהלים צא, א), בשיר של פגעים. ולפי שהמידה הזאת היא השער להיכנם לשם \nיהו\"ה, קבעו שד\"י במזוזה מבחוץ, כנגד פרשת והיה אם שמוע, וסימניך והי\"ה שד\"י בצריך \n(איוב כב, כה). וצריכים אנו להודיעך כי המידה הזאת מתלבשת בג' מיני אש, בהיותה \nנקראת ג' שמות: שדי, אלהים, אדני. והכול בכוח שם יהו\"ה יתברך, שהוא הנושא הכול \nוהפועל הכול. כשנקראת שדי, מתלבשת מראה אש שחורה אוכלת ואז יברחו מפניה כל מיני \nמזיקין ורוחות רעות, ופוחדין ורועדין כמה חיילות והמונים מאותן הנבראות הטמאות ואין \nבהן כוח לעמוד, אלא כולן מתפזרין ובאין להם במחילות עפר. וכשנקראת אלהי\"ם מתלבשת \nגוון אש אדומה, מראה אש אוכלת ושורפת ומכלה, לעשות דין בחזקה למעלה ולמטה, גומרת \nהדין בצדיקים וברשעים. וממנה לוקחים רשות כל בעלי דינין וכל שלוחי מעלה השלוחים \nלעשות דין בנבראים. והמידה הזאת עומדת להמית ולהחיות, להכות ולרפא, להשפיל ולהרים, \n"},{"index":3,"he":"בכוח שם יהו\"ה יתברך אשר בקרבו. וכשנקראת אדני מתלבשת גוון אש ירוקה, אשר ממנה \nיראים ונבהלים כל הברואים, ואז עומדת על כיסא המלכות וכל המוני מעלה ומטה רגזו וחלו \nמפניה. והיא מתנהגת בטכסיסי המלכות, הנהגת אדון ושליט, רוכבת ומושלת על כל המרכבה, \nושולטת על הכול בשם של בן מ\"ב, ועליה נאמר: יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר \nתנה הודך על השמים (תהלים ח, י): \nוכשמסרנו בידך אלו המפתחות המידה הנקראת אדנ\"י, יש לנו לרמוז לך כי כמו שהן ג' שמות \nבקשר הייחוד האמיתי, בסוד אדנ\"י יהו\"ה אהי\"ה, כך מג' קשרים הללו נמשכו באדם נפש רוח \nונשמה. וצריך האדם לקשור הנפש ברוח, והרוח בנשמה, והנשמה באדנ\"י, והסוד: והיתה נפש \nאדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך (שמואל, כה, כט). ולפי שזה השם הנקרא אדנ\"י \nהיא המידה האחרונה מלמעלה למטה והראשונה מלמטה למעלה, הוא סוד ה' אחרונה של יהו\"ה \nיתברך, והוא אדנ\"י מתאחד עם ט' מעלות שעליו. ולפיכך צריך כל אדם להשתדל בכל כוחו \n"},{"index":4,"he":"להתאחז ולהתדבק בשם יהו\"ה יתברך, והדיבוק הוא על ידי אדנ\"י, כמו שאמר: ובו תדבק \n(דברים י, כ). והשם למען רחמיו וחסדיו יורנו הדרך להידבק בו ויסייענו לעשות רצונו \nבעולם הזה כדי שנזכה לחיי העולם הבא אמן: \nובראש כל העיקרים שמסרנו בידך יש לנו למסור בידך קבלה, כי בכל מקום שתמצא לרז\"ל \nשמזכירין כנסת ישראל היא זאת המידה הנקראת אדנ\"י, ונקראת שכינה ושאר כל השמות \nשאמרנו. והיא המחזקת בה כל קהל ישראל, ובה מתכנסים ומתקבצים, ועל ידיה נבדלו ישראל \nמן האומות, כמו שאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי (ויקרא כ, כו); והסודו בהנחל \nעליון גוים בהפרידו בני אדם יצב בגבולות עמים למספר בני ישראל כי חלק ה' עמו (דברים \nלב, ח) ולפי דרך זה נקראת ארץ ישראל, לפי שארץ ישראל נתחלקה לגבולותיה לי\"ב שבטים; \nולפי שאנו עתידים לפרש עניינים הללו להלן בעזרת השם, אין אנו רוצים להאריך בהן \nבמקום זה. וגם המידה הזאת נקראת בשיר השירים כלה, ואין אנו עכשיו בביאור הטעם הזה. \n"},{"index":5,"he":"גם שאר שמות הרבה שנקראת המידה הזאת אין אנו עכשיו בביאורם, ובעזרת השם עדיין \nנעוררך עליהם: \nוהנני מוסר בידך עיקר גדול דע כי זה השם הנקרא אדנ\"י הוא ההיכל הגדול, שאליו יבואו \nכל מיני שפע ואצילות מראש הכתר הנקרא אהי\"ה, דרך התפארת הנקרא יהו\"ה, ובו יתחברו כל \nהנחלים הנמשכים מן י\"ג מעלות הכתר, ומן ל\"ב נתיבות חכמה, ומן חמשים שערי בינה, ובה \nע\"ב גשרים הבאים ממים של חס\"ד הגדולה, ומן מ' מיני אש להבה הבאים מן הגבורה, ומן ע' \nצינורות הבאים דרך קו האמצעי. וכל אלו המעלות והנתיבות והשערים והגגמרים ומיני האש \nוהצינורות, כולן מתגלגלין ובאין דרך נצ\"ח והו\"ד, ומתחברים יחד במידת א\"ל ח\"י הנקרא \nיסוד, 'ומשם באר\"ה' (במדבר כא, טז) כלומר, ממידת יסוד כולן נכנסים בבריכה עליונה \nהנקרא אדנ\"י. ואל תאמר כי כל אלו הנזכרים באין בהיות השם על מלואו ונקרא יהו\"ה \nאח\"ד, הנזכרות נמשכות בחפץ אח\"ד ורצון אח\"ד, ונמצא שם אדנ\"י מתברך מכולם. וכפי שפע \n"},{"index":6,"he":"מילוי שם אדנ\"י מתשע הספירות שעליו, כך יהיה כל העולם מתברך משם אדני, ואז כל \nהיצורים למיניהם מלאים כל טוב וכל שפע מן הבריכה: \nולפעמים היו החסדים ממעטים צינורות הדין ומרבים צינורות החסד והרחמים; ופעמים בני \nאדם חוטאים ממעטים צינורות החסד והרחמים ומרבים צינורות הדין ואז יימשכו כמה \nעניינים קשים לשם אדנ\"י יתברך, ואז העולם כולו בצער ובחסרון וכל מיני נגע ומחלה. \nופעמים מסתתמין כל צינורות העליונות ונמשכות מצינורות החיצונות כוחות רעות הנקראים \nמים רעים ואז כל המקומות בצער, ואז הוא חורבן ארצות ועקירת מלכויות וגלויות קשות \nורעות: \nסוף דבר: דע כי השם הנקרא אדנ\"י, כפי הדבר הנמשך אליו, בין מבפנים בין מבחוץ, כך \nנקרא שמו אם לטוב אם לרע, אם לחיים אם למוות, אם לנגע או לעונג, וזהו סוד עץ הדעת \nטוב ורע. אם ההמשכה מצד החסד, נקרא טוב, ואם ההמשכה מצד הדין, יש צד שנקרא טוב ואף \nעל פי שהוא מצד הדין, אם הוא מצד הדין של מחנות הפנימיים, וזהו סוד 'והוא אדמוני עם \n"},{"index":7,"he":"יפה עינים וטוב רואי' (שמואל, טז, יב). ואם הוא מצד הדין מכחות החיצונות, זו היא \nרע\"ה חול\"ה וזהו עניין רע. והבן זה מאוד: כי בשעה ששם אדני מושך מצד החסד, נקרא \nטוב, וגם כשהוא מושך מצד הדין מן הפנימיים נקרא גם כן טוב, וזהו סוד 'ברוך דיין \nהאמת', וזהו שתיקנו על הרוגי ביתר 'הטוב והמטיב'. אבל אם הדין בא מצד הכחות \nהחיצונות שחוץ לשורה, זהו ענין ר\"ע. וכשהמידה הזאת מתלבשת ברוח ח\"ן ותחנונים אזי כל \nהעולם כולו מתפרנס בחסד וברחמים, וזהו סוד: לאדנ\"י אלהינו הרחמים והסליחות (דניאל \nט, ט). ושמור זה העיקר הגדול ותבין ממנו כי כפי השפע הנמשך לשם אדנ\"י, כך מכנים שמו \nיתברך, והשם ברחמיו וחסדיו יאיר עינינו במאור השגתו: \n \n"},{"index":8,"he":"השער השני - הספירה התשיעית:\nצמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבא ואראה פני אלהים (תהלים מב, ג): \nהשם השני משמות הקודש על דרך המעלות הוא הנקרא אל חי. יטעם הנקרא אל חי, לפי שהוא \nסוף ט' המעלות הנקראות ט' אספקלריאות. והוא המושך מכל הספירות מידת החסד והחיים \nלמידת אדנ\"י, כמו שהודענוך. ולפי שמושך ממידת החסד נקרא אל, ולפי שמושך ממידת החיים \nנקרא חי, וכשיתחבר ביחד החסד והחיים נקרא אל חי. וכשהוא ממשיך הכוח הזה במידת אדנ\"י \nנקראת גם היא ארץ החיים, כלומר הארץ שבה מתקבצים החיים העליונים. ומכוח שם זה מושך \nשם אדנ\"י החיים בכל הנבראים אשר בעולם למיניהם, במלאכים, ובכל צבא השמים וכוכביהם, \nובכל צבא הארץ וצאצאיה, וזהו סוד: תוצא הארץ נפש חיה למינה (בראשית, כד). כי הפסוק \nהזה כולל בדרך החכמה העליונה נפש כל מתנועע וכל רומש באדמה, נפש כל מיני דגים \nועופות וחיות ובהמות, והנפש הבהמיית אשר באדם, ובכלל זה גם כן הנפש העליונה אשר \n"},{"index":9,"he":"באדם הנקראת נשמה. ולפיכך דרשו בפסוק זה 'תוצא הארץ נפש חיה למינה', וזו נפשו של \nמשיח ימה נפלאו דבריהם ומה עצמו ראשיהם. ומנין לנו לכלול בפסוק זה נפש כל בעלי חיים \nוכל רומש באדמה ונפש דגים ועופות וחיות ובהמות ונפשות האדם, ואפילו נפש המלאכים וכל \nצבא השמים והכוכבים, ואפילו נפש של משיח? תדע לך שהכול נכלל בפסוק זה בדיבור אחד \nשאמר, וזהו סוד 'למינה'. מאי למינה? כלומר, נפש כל מין ומין מבעלי חיים, כל אחד לפי \nמינו, אם עליון עליון, אם אמצעי אמצעי, ואם תחתון תחתון, ואפילו נפש של משיח. והכול \nנכלל במילת 'למינה' שאמר. ואל יתפסו בעלי הפלוסופיא עלי לומר שאין נפש למלאך; שאין \nלך נברא בעולם שאין לו נפש חיים למינו, והכול כפי הראוי. וכפי החומר כך היא הנפש: \nאם עליון עליון, ואם תחתון תחתון. וכל הנפשות, העליונים והתחתונים, נמשכו להם משם \nאדנ\"י, הנקרא ארץ חיים, בכח אל חי יתברך אשר משפיע בשם אדני כוח החיים ממקור החיים \n"},{"index":10,"he":"באמצעות עץ החיים. ולפי שתמצא כי כל בעלי חיים אשר בעולם מקבלין חיים מאל חי על ידי \nאדנ\"י, לפיכך אנו שואלין בראש השנה 'זכרנו לחיי\"ם'. ולמי אנו מתכוונים? לאל חי \nומגן: \nועל דרך זה התבונן כי הרוצה להשיג חיי עולם ידבק במידת אל חי, וימשיך לאדני בתפילתו \nא\"ל ח\"י. ועל עניין זה היה חושק ומתאווה דוד עליו השלום ואמר צמאה נפשי לאלהים לא\"ל \nח\"י (תהלים מב, ג). ובהיות המידה הזאת הנקראת א\"ל חי נקשרת עם אדנ\"י, אז יפיקו \nישראל כל צרכם ושאלתם וינצחו כל אויביהם ואיש לא יעמוד לפניהם. ועל זה רמז יהושע \nעליו השלום ואמר: בזאת תדעון כי אל ח\"י בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני וגו' \n(יהושע ג, י). ולפי שאנו צריכין לקשור קשר הספירות והמעלות במידת אדנ\"י, אנו אומרים \nבברכה הסמוכה לפסוקי דזמרה; הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים. וכל הרוצה לבקש \nחיים טובים יתכוון למידת א\"ל ח\"י. ובהיות האדם נדבק בשם אדנ\"י בטהרה אז הוא נדבק \n"},{"index":11,"he":"בא\"ל ח\"י, ועל זה נאמר: \nואתם הדבקים בי\"י אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד, ד). ולפעמים נקראת מידה זו \nאלהי\"ם חיי\"ם, באומרו: הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמיהו י, י). והסוד, בהיות א\"ל \nח\"י מריק חיים בבריכת אדנ\"י הנקרא אלהי\"ם, וכשממלא אותה חיים נקראת כל אחת משתיהן \nאלהי\"ם חיי\"ם, ואז בדרך הצינורות יתמלאו חיים כל בעלי חיים. ומשה רבנו עליו השלום \nכשעלה למרום המשיך מידת א\"ל ח\"י לאדנ\"י, באומרו: ועתה יגדל נא כוח אדני (במדבר יד, \nיז). מאי כוח אדנ\"י? הוא סוד החיים הנמשכים אליה מא\"ל ח\"י. מה כתיב בתריה? סלחתי \nכדברך ואולם ח\"י אני (שם, כא), זהו סוד שהמשיך חיים מא\"ל ח\"י למידת אני, ואלמלא כן \nמתו כולם לפי שעה. ולפיכך המתין להם בחיים עד שעשו פירות ופירי פירות ואח\"כ נפרע \nמהם. והמשכיל דבר זה יבין כמה הוא כח המשכת מידת א\"ל ח\"י באדנ\"י. ומה שאמר הכתוב \n'אלהי\"ם חיי\"ם', גם מידת אדנ\"י נקראת אלהי\"ם חיים. והטעם, לפי שאינו נותן חיים בלתי \n"},{"index":12,"he":"על פי הדין, ואין שם משוא פנים, ולפיכך הזכיר אלהי\"ם חיים שהוא מידת הדין עם חיים. \nולפיכך אנו מזכירים בראש השנה, שהוא יום הדין, שתי אלה המידות, אלהי\"ם חיי\"ם וא\"ל \nח\"י ומגן, בברכה ראשונה, כמו שאנו אומרים: זכרנו לחיי\"ם אל מלך חפץ בחיים כתבנו \nבספר החיים למענך אלהים חיים, א\"ל ח\"י ומגן. הלא תראה שתי אלו המידות נכללות בברכה \nזו: \nואחר שהודענוך עיקר זה, דע כי מידת אל חי נקראת לפעמים אל שדי. והטעם, לפי שממנו \nנמשך הכוח והשלימות והשפע והאצילות בשם הנקרא אדנ\"י, עד שיאמר די. ולפיכך ארז\"ל \nבמסכת חגיגה: שד\"י, שבו אמר לעולמו די. ואף על פי שמשמע, כמו שאמרו שם, שהיה העולם \nמרחיב עצמו והולך עד שאמר לו די, העיקר הפנימי הוא כי במידת א\"ל שד\"י הוא נותן מזון \nלכל בריה ובריה ומשלח ברכותיו לאדנ\"י, עד שיבלו שפתותיהם מלומר די. וכשמידת אדנ\"י \nמתמלא מכוח א\"ל שד\"י אז גם היא נקראת על שמו שד\"י וא\"ל שד\"י, כמו שכבר הודעתיך. וכל \n"},{"index":13,"he":"הברכות והטובות הנשפעות באדנ\"י למלאות צורך כל בריה, על ידי אל שדי הם, כאמרו: ואל \nשדי יברך אותך ויפרך וגו' (בראשית כח, ב). גם המידה הזאת היא האומרת די לכל צרה שלא \nתבוא על האדם, ולפיכך התפלל יעקב אבינו עליו השלום באל שד\"י. ולפעמים נקראת מידה זו \nמקור מים חיים. והטעם לפי שהמים האלה נובעין מעדן העליון, מן המקור הנקרא אין סוף, \nאשר מאותו המקור החיים נמשכים לכל חי ונקרא מקור מים חיים. ולפי שיש מים אחרים \nרעים, ונקראים מים מתים, והם המים העכורים הבאים מתמצית מים הזדונים, שהן בארות \nנכריות שיש בהן כמה מיני מים הרעים, ומהם יצאו מי המרים המאררים, ולפיכך הוצרך י\"י \nיתברך להתרעם על כל ישראל ואמר: כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור חיים לחצוב \nלהם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים (ירמיהו ב, יג), וכתיב: כל עוזביך יבושו \nוגו' כי עזבו מקור מים חיים את י\"י (שם יז, יג). והטעם היותו נקרא מקור מים חיים \n"},{"index":14,"he":"מכמה פנים. האחד, שהמקור הזה יוצא מעדן העליון ובו יחיו כל בעלי חיים, ובהיותם \nשותים מן המים האלה לא ירעבו ולא יצמאו, ותמיד יהיו חיים וקיימים לעולם; השני, כי \nכמו שהחי מתנועע לכאן ולכאן ועושה פעולות, כך המים הללו מתנועעים והולכין תמיד \nלהשקות נחלות שדות וכרמים ופרדסים וליטול מהם בני אדם לכל צרכיהם, ופועלים כל \nהפעולות בהיותם מתנועעים ממקום למקום; השלישי, כי המבקש את החיים האמתיים לפני י\"י, \nאלו המים יודיעוהו מקומו, והוא בהיות האדם הולך על שפת הנחל הזה ולא ייפרד משפתי \nהנחל, יודיעוהו המקום שממנו נמשך ויוליכוהו עד המקור שממנו יוצאין החיים, וסימן: \nוממתנה נחליאל ומנחליאל במות (במדבר כח, ח) ולפי דרך זה צריך האדם להתבונן מה שאמר \nיתברך בתורה; ראה נתתי לפניך היום את החיי\"ם ואת הטוב ואת המו\"ת ואת הרע (דברים ל, \nטו), לפי שהדיבוק במידת אל ח\"י ימצא חיים וטוב, והמתרחק מאל חי ימצא כנגדו מות ורע, \n"},{"index":15,"he":"שהרי אלו כנגד אלו נערכות כל המערכות, וסימן: גם את זה לעומת זה עשה האלהים: \nוהמידה הזאת נקרא יסוד, כלומר כמו שהבית נשען על היסודות, כך מידת אדנ\"י נשענת על \nמידת יסוד. לפי שאין למידת אדנ\"י שפע וקיום זולתי על מידת יסו\"ד הנקרא א\"ל ח\"י. \nובגמרא דחגיגה אמרו: העולם על מה הוא עומד? על עמוד אחד שהוא צדי\"ק, שנאמר וצדי\"ק \nיסו\"ד עולם. ומה שאנו צריכין לעוררך עליו הוא שאין כל היסודות שווין. כי יש יסוד \nשהוא למעלה ובניינו למטה, ויש יסוד שהוא באמצע בניינו, ויש יסוד שהוא למטה ובניינו \nלמעלה, וסימן: עולם עליון, עולם תיכון, עולם תחתון. וסימן בתוך סימן: עליון עליון, \nתיכון תיכון, תחתון תחתון. והסוד: \nחול\"ם, שור\"ק, חיר\"ק. וכבר רמזו רז\"ל: בוא וראה שלא כמידת הקב\"ה מידת בשר ודם, בשר \nודם הוא למטה ומשאו למעלה אבל הקב\"ה אינו כן אלא הוא למעלה ומשאו למטה הימנו, שנאמר \nכה אמר י\"י רם ונשא (ישעיה נז, טו). ולפי עניין זה יש לך להתבונן כי מידת א\"ל ח\"י \n"},{"index":16,"he":"הנקרא יסו\"ד הוא למעלה, ואדנ\"י הנקרא בנינו היא למטה הימנו. וזהו הסוד המופלא בהיות \nאדנ\"י משתוקק ונכסף להתעלות בעלוי אל ח\"י, ומתאווה לעלות אליו תמיד. ואל תתמה, שהרי \nיש דוגמא בעולם הזה: הלא תראה האבן השואבת מושכת אליה, והיא למעלה, ומה שהיא נושאת, \nלמטה ממנה. וגם יסוד האש ויסוד הרוח ויסוד המים, שלושתן עדים נאמנים על אלו הדברים: \n\n"},{"index":17,"he":"והמידה הזאת נקראת צדיק בכל התורה כולה. ולפי שנקרא יסוד ונושא כל הדברים אשר תחתיו \nבכל הנמצאות, נקרא צדיק יסוד עולם. ועניין שנקרא צדיק הוא סוד השפע שמשפיע כל טוב \nוברכה ונותן במידת אדני, כעניין שנאמר וצדיק חונן ונותן (תהלים לז, כא). וצריך אני \nלעוררך על עניין גדול ונכבד. דע כי שלושה שמות הם: צדי\"ק, צד\"ק, וצדק\"ה. ומידת אל \nח\"י נקראת צדיק; ומידת אדני נקראת צד\"ק; ובהיות צדיק משפיע ברכתו בצדק, אותו השפע \nוהאצילות נקרא צדקה. נמצאו שלושת שמות הללו מתאחדים כאחד: צדיק לתת, צדק לקבל, צדקה \nהוא סוד המתנה והדיבוק והחיבור. ולפי סוד זה נאמר: זכר צדיק לברכה (משלי י, ז). \nועתה יש להאיר פניך בעיקר גדול. דע כי בהיות צדי\"ק משפיע ברכתו וטובתו על צד\"ק, \nנקראת אר\"ץ החיים והיא מיטיבה לכל הנבראים; ואם חס ושלום ייפסקו צינורות זה הצדיק, \nולא יבואו אל מידת צד\"ק, אז היא מתמלאת מאותן הבורות הנקראות מוות, והיא ממיתה \n"},{"index":18,"he":"ועושה כל מיני מגפה והשחתה בעולם. ובהיות הצדי\"ק מתחבר עם צד\"ק ונותן לו מתנה \nמברכותיו, אז באותו החיבור הנקרא צדק\"ה מביא למידת צדק חיים תחת מוות, ווהו סוד: \nוצדקה תציל ממוות (שם, ב). בוא וראה כמה היא סגולת הצדק\"ה. כי כמו שהאדם עושה \nצדק\"ה, כך ממשיך מידת צדי\"ק במידת צד\"ק ומביא חיים אל העולם ומציל אותם מן המוות. \nואם את העולם הוא מציל מן המוות, כל שכן את עצמו. ולא תאמר ממיתה משונה, אלא אפילו \nממיתה עצמה. ובשעה שצדי\"ק נפרד מצד\"ק, ונשארת מידת צדק ריקנית, אז תקום להמית \nולהשחית, לעקור ולשרש, ומביאה על הבריות כמה מיני מיתות; מהם מיתה טבעית, ומהם מיתת \nמגפה, ומהם מיתה משונה, ושאר כמה מיתות. ולפי דרך זה יש לך להתבונן כי הרוצה לירש \n"}]}
