{"id":"kabala-28faf1900963-1-7","bookId":"kabala-28faf1900963","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"אל ח\"י אדנ\"י, והוא סוד זכור ושמור, אמרו ז\"ל: אילו שמרו ישראל שבת אחת כהלכה מיד \nנגאלין. וזהו טעם ברור שיהיו סומכים כל ישראל זכור אצל שמור, שזהו סוד סומך גאולה \nלתפילה. ואם תאמר: \nמדוע לא נגאלו ישראל אותו היום שסמך אותו החכם גאולה לתפילה? דע כי אדם אחד אינו \nיכול לסמוך אלא כפי שיעור אדם, אבל אם כל ישראל היו סומכין כפי שיעור כל השלמות \nוהמילוי המספיק להתחבר ולהתאחד גאולה בתפילה, אז היו נגאלין כולן. וסוד סמך גאולה \nלתפילה בסוד אל ח\"י אדנ\"י הוא סוד הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע \nבטוב עדיך, תתחדש כנשר נעורייכי (שם קג, ה): \nואחר שעוררנוך על העיקר הגדול הזה, דע כי ה' יתברך ויתברך כשרצה לגאול את ישראל \nממצרים חיבר מידת אל ח\"י הנקרא גאולה, למידת אדנ\"י הנקרא תפילה, והסוד: \nויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה (שמות ב, כג), וכתיב: \nוירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים (שם) והסוד הגדול: \n"},{"index":2,"he":"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי (שם ו, \nה). ואחר שידעת זה, דע כי לפעמים נקרא בלשון גואל. והטעם, דע כי בהתחבר אל ח\"י עם \nאדנ\"י, שהוא סוד הגאולה ותפילה, הרי אדנ\"י מתמלא משפע הגאולה, וגם מידת אדנ\"י פועלת \nגאולה בשליחות אל ח\"י ומצלת את הצדיקים וגואלת אותם מכל פגע ומחלה ומכל מיני משחית \nופורעניות, ונקראת באותה השעה המלאך הגואל. ולפי שמידת אדנ\"י, הנקראת שכינ\"ה, היה \nהולכת עם יעקב בשליחות אל ח\"י, כאמרו: אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה ושבתי \nבשלום אל בית אבי והיה יהו\"ה לי לאלהים (בראשית כח, כ), והיתה המידה הזאת הולכת עם \nיעקב לגאול אותו מכל מיני משחית, אמר יעקב: \nהמלאך הגואל אותי מכל רע (שם מח, טז). והטעם שקרא למידה זו מלאך, לפי שאינה פועלת \nגאולה אלא בשליחות אל ח\"י, שהרי היא עצמה צריכה גאולה, כאמרם ז\"ל 'גלו למצרים שכינה \nעמהם'. ולפיכך כשאדני פועל גאולה, הוא בשליחות אל ח\"י. ולכן נקרא המלאך הגואל, \n"},{"index":3,"he":"כלומר נקרא בשם המשלחו. וביאור העיקר הזה: דע, כי מידת היוב\"ל למעלה היא שביעית, \nהיא עליונה, והיא סוד הגאולה השלמה והחירות; ומן היובל, שהיא סוד הגאולה השלמה, \nמקבלת מידת אל ח\"י שפע הגאולה ומביא גאולה לעולם, כמו שמקבל מן היובל כוח החיים \nונקרא על זה אל ח\"י. ודע כי בכוח ספירת היובל, שנמשכת באל חי, נגאלו ישראל ויצאו \nממצרים, שנאמר: וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים (שמות יג, יח); אל תקרי וחמושים \nאלא וחמישים. וכן הוא אומר: \nיובל היא שנת החמישים שנה, וכתיב: גאולה תהיה לו וביובל יצא, וכתיב: ובכל ארץ \nאחוזתכם גאולה תתנו לארץ (ויקרא כה, כד). והכלל הגדול הוא שכתוב: בשנת היובל הזאת \nתשובו איש אל אחוזתו (שם, יג) ודע כי מן היובל מושך אל חי הגאולה וגואל את הצדיקים, \nבשעה שהוא סומך לאדנ\"י. נמצא היובל, שביעית עליונה, והשבת שהוא סוד אל חי, שביעית \nתחתונה. ואנו סופרים ליובל שבע שבתות שנים, ולשבת ששת ימים וביום השביעי שבת. ואם \n"},{"index":4,"he":"תאמר: היובל היא תחילת השמינית כאמרו 'שנת החמישים'? דע כי בעזרת השם בעניין זה \nנרמוז לך עיקרים גדולים, בהגיענו לביאור שם יהו\"ה יתברך, שהוא סוד היובל וסוד בינה, \nושם אתן את דודי לך: \nועתה דע והאמן כי השבת היא מעיין כל הטובה ומקור כל האצילות לשם אדנ\"י ולישראל \nהדבקים במידה הזאת. ומן השבת אדם נכנס לחיי העולם הבא, שהוא סוד היובל, כמו \nשהודענוך. והעולם הבא נקראת שבת הגדול שהיא שביעית עליונה, ואל ח\"י הוא סוד השבת \nשהיא שביעית של מטה; ומן העולם הבא מושכת השבת כל האצילות והטוב הגדול והחיים \nוהגאולה. ואם כן פקח עיניך וראה היאך תשמור השבת, אם אתה חפץ לזכות לחיים ולגאולה \nולהיכנס לחיי העולם הבא. והנה השבת שלנו בדמיון בית שער להיכנס לטרקלין הגדולים \nלחיי העולם הבא הנקרא שבת הגדול, והתקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין. וכשתבין \nדבר זה, אז: 'וקראת לשבת עונ\"ג', זו היא שבת שלנו, 'ולקדוש י\"י מכובד', זו שבת \n"},{"index":5,"he":"עליונה שנקראת יובל. ולפיכך דרשו רז\"ל: ולקדוש י\"י מכובד, זה יום הכיפורים. ודע \nוהאמן. כי הכיפורים כולם, מן היובל הם יוצאים, ומשם הסליחה נמשכת לשם אדנ\"י, ואז \nנאמר: כי לי\"י אלהינו הרחמים והסליחות (דניאל ט, ט), ואומר: אדנ\"י שמעה, אדנ\"י \nסלחה, אדנ\"י הקשיבה (שם, יט). ובעזרת השם במקומו נבאר לך הטעם שנקראת מידת יובל \nשביעית ושמינית. נמצאת אומר כי כל אדם השומר שבת כהלכה, אז מתאחד בשביעית התחתונה \nהנקראת שב\"ת, ומשם זוכה לשביעית העליונה הנקראת עולם הבא. ואם ח\"ו אדם מחלל את השבת \nהרי הוא רחוק מן החיים; ומחלליה מות יומת, שהרי נסגר לפניו הפתח מלהיכנס לחיי העולם \nהבא. ולפיכך אמרו רז\"ל בעניין שבת: אע\"ג דאיהי עבידא לאגלויי, מתן שכרה לא עבידא \nלאגלויי ז, לפי ששכר העולם הבא גנוז הוא, וטובו, עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה \nלמחכה לו (ישעיהו סד, ד) וכתיב: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת למוסים בך (תהלים \n"},{"index":6,"he":"לא, כ). ולפי עיקר זה יש לך לדעת שאף על פי שהשבת גלויה לפנינו, מתן שכרה אינו גלוי \nאלא חתום וסתום הוא, ואפילו אחד מהנביאים לא נתנבא עליו מה הוא, לפי שהוא הטוב \nהגדול והאור הגנוז מששת ימי בראשית שאין כל בריה יכולה להסתכל בו זולתי י\"י יתברך. \nוצריך אתה להיות זריז בקיום שלוש סעודות בשבת, שהם סוד קשר הייחוד וסוד קשר השבת \nהגדול ביום השבת שאנו עושים. ובהיות אדם מקיים שלוש סעודות בשבת הרי הוא כאילו \nמייחד י\"י יתברך בסוד י\"י אחד ושמו אחד, כלומר בשלוש ושבע. וזו היא ראוי להינצל \nמשלוש פורעניות ושלוש סעודות הללו, אחד, כנגד אדנ\"י שמתאחדת ביום השבת, וזהו סוד \nהתאחדות השבע; שנית, כנגד יהו\"ה; שלישית, כנגד בינה הקשורה בסוד אהי\"ה, וזהו סוד \nהתאחדות השלוש, וסוד 'וקראת לשבת עונ\"ג'. וסוד עונ\"ג הוא סוד נה\"ר יוצא מעד\"ן \nלהשקות את הג\"ן, כי זהו סוד הייחוד האמיתי השלם, בסוד עד\"ן, נה\"ר, ג\"ן. וכל המקיים \n"},{"index":7,"he":"שלוש סעודות בשבת כאילו מייחד עשר הספירות בייחוד שלם, בסוד אדנ\"י יהו\"ה אהי\"ה, \nוכולן מתאחדות על ידי אל חי למעלה ולמטה: למעלה נקשר בבינה שהוא סוד קשר אהי\"ה, \nשהרי הבינה נקשרת באהי\"ה בסוד שלוש ספירות; למטה נקשר באדנ\"י, שהוא סוד קשר שבע \nספירות תחתונות. נמצאת השבת קושרת כל הספירות למעלה ולמטה, ולפיכך השבת זכו\"ר \nושמו\"ר. ועתה דע והתבונן כיצד תשמור את השבת, וכיצד תתנהג בעניין שמירה ממלאכה \nודיבור, ועניין מנוחה ועונג וכבוד, ואשריך בהיותך שומר שבת שתיקרא אכסנאי לעשר \nספירות: \nולפעמים נקראת מידת אל ח\"י בתורה ברית. ודע והבן כי כל לשון ברית שבא בתורה הוא \nלשלוש מיני עניינים נחלק במשמעותו, והכול הוא אחד בחיבור. ואותן הג' מיני עניינים \nנחלקים לג' שמות אלו, שהם אדנ\"י, אל ח\"י, בינ\"ה. וברית בינה הוא ברית הפה וברית \nהלשון וברית השפתים, שנאמר; על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות לד, כז). וברית \n"},{"index":8,"he":"אל ח\"י הוא הנקרא ברית שלום, שנאמר: הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה, יג). \nוברית שבת וברית הקשת; וי\"י יתברך נתן לנו ברית מיל\"ה לזכותינו לאל ח\"י. וברית \nאדנ\"י הוא כנגד ברית התורה, שהיא נקשרת בין ברית אל ח\"י ובין ברית אדנ\"י. ובהיות \nאדני נקשר באל חי ובבינה, אזי גם הוא נקרא בלשון ברית על שם שניהם, והסוד: ברית \nהלשון וברית המעו\"ר. וזהו סוד ברית מילה בפריעה, מה שאמרו רז\"ל: מל ולא פרע כאילו \nלא מל. כלומר, שהפריעה הוא סוד אדני, וכשלא פרע הרי הוא חסר הספירה הראשונה שבה \nייכנס להיכל יהו\"ה יתברך. כי מאדני יכנם לאל חי, ומן אל חי לשם יהו\"ה יתברך; ואחרי \nשלא פרע, אפילו לשם אל חי לא יכנס, כי חסר הפריעה שהיא שם אדני. ואחרי שהודענוך זה, \nדע כי י\"י יתברך רצה להשלים לאברהם אבינו עליו השלום בכל הספירות ואמר לו: התהלך \nלפני והיה תמים (בראשית יז, א) ולמען תהיה נאחז במרכבה שלי אני נותן רושם בבשרך \n"},{"index":9,"he":"ונקרא ברית בשר, כאמרו: ואתנה בריתי ביני ובינך (שם, ב), וכתיב: והיתה בריתי בבשרכם \nלברית עולם (שם, יג). בריתי בבשרכם, זו ברית בשר; לברית עולם, זו ברית הלשון, שהוא \nסוד התורה שנמשכה מן הבינה, בסוד ספירת חמישים יום כנגד ספירת חמישים של יובל. \nואלמלא שקיבלו ישראל ברית בשר, לעולם לא זכו לקבל תורה שהיא ברית הלשון. וזהו שאמרו \nבספר יצירה: כשבא אברהם אבינו והביט וחקר והבין וחקק וחשב ועלתה בידו, נגלה אליו \nאדון העולם וקראהו אוהבו, וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו וזהו ברית הלשון, ובין \nעשר אצבעות רגליו וזהו ברית מילה. וא\"ת: פריעה לא נתנה לאברהם אבינו? אותה המידה \nממש שלו היתה, והיא מידת אדני, שהוא היה ראשון שקרא זה השם. נמצאת למד כי שלוש מיני \nברית הם: האחד, ברית הלשון, שהוא ברית הפה, שהוא ברית התורה, שהוא ברית עולם, שהוא \nברית הבינה והב' שהוא ברית מילה, שהוא ברית בשר, שהוא ברית הקשת, שהוא ברית שבת. \n"},{"index":10,"he":"ובתוך שתי בריתות אלו נאחזת ברית אדני, שהוא ברית תורה שבעל פה, שהוא ברית הפריעה. \nולפי דבר זה נאמר: על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שמות לד, כז), שזו היא ברית \nתורה שבכתב ותורה שבעל פה. ושלוש בריתות אלו: ברית ראשונה, בינה יהו\"ה ז, אחרונה, \nמלכות אדנ\"י, ברית אמצע, שבת אל חי. נמצאת ברית שבת קושרת בין אדני ובין יהוה. \nואלמלא ברית מילה, שהיא ברית שבת, לא זכינו לתורה שבכתב ולא לתורה שבעל פה, שהם סוד \nיהו\"ה אדנ\"י. ודע כי שם אל חי הנקרא ברית הוא בית שער להיכנס למידת התפאר\"ת, שהיא \nסוד תורה שבכתב הנאצלת מאת הבינה בסוד חמישים יום, כמו שביארנו. ואילו לא ייכנס אדם \nבשער זה שהוא ברית, מניין ישיג התורה שהיא לפנים למעלה? ולפי שברית מילה הוא סוד אל \nחי, והוא סוד שבת, קבעו רז\"ל בברכת מילה: אל חי חלקנו צורנו, צווה להציל ידידות זרע \nקודש שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה ה' כורת הברית. הלא תראה כי \n"},{"index":11,"he":"שם אל חי קבעו בברכת ברית מילה, ועל זה נאמר: \nואתם הדבקים בי\"י אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד, ד): \nודע כי ברית מילה הוא סוד שבת, בסוד מילה ופריעה, בסוד זכו\"ר את יום השבת ושמו\"ר; \nזכור ליום ושמור ללילה, כנגד אל ח\"י אדנ\"י ולפ, שברית מילה כוללת ברית שתי ספירות \nהללו, אמר הכתוב: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו לג, כה). \nוסוד חוקו\"ת הם אל ח\"י אדנ\"י, בסוד חק וחק\"ה, וסימן: \nאת חקותי תשמורו (ויקרא יט, יט), וסוד חקותי הם אל ח\"י אדנ\"י. ודע כי הברית הנקרא \nיומם ולילה הוא סוד מילה ופריעה, זכו\"ר ושמו\"ר, אל ח\"י אדנ\"י, תורה שבכתב ותורה \nשבעל פה, שהם סוד חקו\"ת שמים וארץ, זה כנגד זה. וזהו סוד: \nובתורתו יהגה יומם ולילה (תהלים א, ב). יומם הוא תורה שבכתב, וסוד אל ח\"י, וסוד \nזכור, וסוד מילה; ולילה הוא סוד תורה שבעל פה, סוד אדנ\"י, סוד שמור, סוד פריעה. \nולפיכך אין התורה מסורה אלא למי שקיבל ברית בשר, ומתוך ברית בשר ייכנס אדם לברית \n"},{"index":12,"he":"הלשון, שהוא קריאת התורה. וצריך אני להאיר עיניך היאך חתם י\"י יתברך שמו הגדול \nיהו\"ה יתברך באברהם אבינו ובזרעו, אותם שקיבלו את התורה. כיצד? אמר בספר יצירה: כרת \nלו ברית בעשר אצבעות ידיו, וזה הוא ברית לשון. וחותם י\"ה, בסוד י' עשר אצבעות, ה' \nחמש מקורות בלשון התורה; בסוד אחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק דטלנ\"ת זסשר\"ץ. אחה\"ע, בגרון. \nבומ\"ף, בשפתים. גיכ\"ק, בחיך. דטלנ\"ת, בלשון. זסשר\"ץ, בשינים. נמצא חותם י\"ה, ברית \nהלשון שהוא ברית הפה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו, זהו ברית מילה וחותם ו\"ה, \nחצי השם, בסוד עשר אצבעות וברית מילה שהוא אחד, הרי י\"א, וחשבון י\"א כנגד ו\"ה. \nועוד, סוד ו\"ה:, תורה שבכתב, - תורה שבעל פה. והכול תלוי בברית מילה, שהוא השורש \nהתחתון של אות ו'. וה' היא סוד התורה שבעל פה, שהיא סוד הפריעה. ולפיכך אין התורה \nמסורה לכותי לפי שהוא ערל, וזהו שאמרו בברכת המזון: צריך שיקדים ברית לתורה, \n"},{"index":13,"he":"באומרו: שהנחלת לאבותינו וכו' ועל בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלימדתנו. וזהו \nשאמר: מגיד דבריו ליעקב (תהלים קמז, יט), למי שהוא מהול כיעקב עליו השלום. וכותי, \nשהוא ערל, שעסק בתורה היה חייב מיתה. ולפי שברית מילה ופריעה הוא סוד השבת בזכור \nושמור, לפיכך המילה דוחה את השבת, והיא ביום השמיני שהיא סוד אדנ\"י, שהיא סוד \nהפריעה הנעשית אחר המילה, והסוד: אדנ\"י יהו\"ה, נמצאת למד שברית מילה דוחה את השבת, \nשהיא היא המידה עצמה. ועתה התבונן בכל מה שתמצא לשון ברית, לאיזה צד נזכרה, אם \nלברית לשון, אם לברית בשר, או לפריעה. ואחר שעוררנוך על העיקרים האלו, יש לך לשמור \nעצמך ולהיזהר מאוד לבל תהיה מאותם המטמאים אות ברית קודש, שהרי כל הפרשיות הכתובות \nבעניין העריות בכל התורה, באלו שתי ספירות תלויות: באל ח\"י ובאדנ\"י; וקצת מהם בשתי \nספירות הדבקות עמהם, הנקראות אלהים צבאות יהו\"ה צבאות. ובעזרת השם עדיין ניתן לך \n"},{"index":14,"he":"דרך שתבין כמה מעלות טובות וכמה עניינים נוראים נקשרין במילת ברית, וכן תבין מה הוא \nדין המגלה עריות, או המקשה עצמו לדעת, או האוחז באמה ומשתין. וכמה עניינים סתומים \nוחתומים תבין עדיין בעזרת השם מתוך אל הדברים שרמזנו בכאן: \nולפעמים נקראת בתורה בלשון אות, לפי שבמידה זו תלויים האותות והמופתים, בסוד אל חי \nבהתחברו לשם אדנ\"י, אזי מתחדשים אותות ומופתים בעולם. וכשנסמך גאולה לתפילה ביציאת \nמצרים נתחדשו כמה אותות וכמה ניסים ונפלאות, בסוד: וירא אלהים את בני ישראל וידע \nאלהי\"ם (שמות ב, כג) ובסוד: ואזכור את ברית\"י. ועתה יש לנו להודיעך כי השבת שהיא \nמידת אל חי נקרא אות, כאומרו: ביני ובין בני ישראל או\"ת היא לעולם (שם לא, יז). \nוברית מילה נקרא גם כן אות, כאומרו: ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאו\"ת ברי\"ת ביני \nוביניכם (בראשית יז, יא). והסוד הזה רמזו אותו בברכת ברית מילה: ברוך אתה ה' אשר \nקידש ידיד מבטן, וחק בשארו שם, וצאצאיו חתם באו\"ת ברית קודש, על כן בשכר זו אל ח\"י \n"},{"index":15,"he":"חלקנו צורנו, ציווה להציל ידידות זרע קודש שארנו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרנו, \nברוך אתה ה' כורת הברית. והקשת נקרא אות, כאמרו: את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית \nביני ובין הארץ (שם ט, יג). וכבר הודענוך כי ברית הקשת הוא ברית אל ח\"י. ולפיכך דע \nכי בכל מקום שתמצא בתורה אות, הוא סוד אל ח\"י, שהוא סוד זכרון שמזכיר אדנ\"י לכל בני \nעולם; ואות ברי\"ת שבת וברית מילה היא מיוחדת בינו ובין כל בשר אשר על הארץ. ודע כי \nלפעמים נכלל אדנ\"י במילת אות. כבר ידעת שיום השבת נקרא אות, והרי השבת כלולה בזכור \nושמור, וברית מילה נקראת אות, והרי היא כלולה במילה ופריעה. וסוד פירוש מילת אות, \nעל דרך הפשט, הוא כי סוד ין\"ך קטנה הידועה לבעלי חכמה, שהוא הקצה התחתון של וא\"ו, \nנקראת אות קטנה ונקראת אות ברית קודש. ועתה דע והבן כל הדברים הללו וכתבם על לוח \nלבך ואל יליזו מעיניך: \nודע כי על יסוד הספירה הזאת נתייסדה בתורה לשון שבועה. והנני מפרש. דע כי כל שבועה \n"},{"index":16,"he":"שאדם נשבע תלויה במידה זאת הנקראת אל ח\"י. והטעם, לפי שכל לשון שבוע\"ה היא מלשון \nשבעה, וסוד העניין הוא מה שאמר אברהם אבינו לאבימלך; כי את שבע כבשות תקח מידי \nבעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם \nנשבעו שניהם (שם כא, ל). הלא תראה ג' לשונות שהזכיר במקום הזה, כל אחד מהן לשון \nנופל על הלשון. אמר בתחילה 'כי את שבע כבשות תקח מידי לעדה על הבאר', ואמר אחריו \n'על כן קרא למקום ההוא באר שבע', ומה כתיב אחריו? 'כי שם נשבעו שניהם'. ופירוש הדבר \nהרי ג' לשונות שבע: כבשות, באר שבע, ושם נשבעו, כל אלו ג' לשונות נתאחדו באותה \nהשבועה. ולפיכך אמר: על כן קרא למקום ההוא באר שבע. מאי על כן? כלומר, על טעם שבע \nכבשות והשבועה. כי על שני טעמים קרא אותו באר שבע, על שבע כבשות והשבועה. ובמקום \nאחר כתיב: ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע (שם כו, לג). הלא תראה כי על שם \n"},{"index":17,"he":"שבעה קרא שם העיר באר שבע ולא הזכיר בכאן שבועה, והסוד העיקר תלוי בסוד שבעה, ומקום \nהבאר תלוי בשבועה. ועכשיו יש לנו לברר. דע כי כל הנשבע הוא נשבע בסוד שבע הספירות, \nשהם סוד שבעת ימי עולם, והכול תלוי במידת אל ח\"י שהוא השבת, שהוא יום השביעי, וכל \nשבועה תלויה בשביעי, והסוד: וביום השביעי שבת וינפש (שמות לא, יז). ולפיכך הנשבע, \nנשבע בנפש ונשבע בחיים כשהוא אומר נשבע בשם י\"י י, והסוד; חי י\"י וחי נפשך (שמואל, \nכה, כו). כי סוד 'חי נפשך' הוא סוד אל חי, שממנו נמשכים החיים וכל הנפשות הפורחות \nמארץ אדנ\"י, כאמרו: תוצא הארץ נפש חיה למינה (בראשית א, כד) והוא סוד השבת שהוא יום \nהשביעי שממנו נמשכים חיי הנפש, כאמרו: וביום השביעי שבת וינפש. הרי חיי הנפש תלויים \nבשביעי, שהוא סוד השבועה. וכל הכופר בשבועתו כאילו כופר באל חי ובו' ספירות, שהם \nסוד שבעת ימי עולם. ואם ברב פשעו וכחשו כפר בשביעיות, מאין לו חיים וטובה? שהרי לא \n"},{"index":18,"he":"נברא העולם אלא על ידי אלו שבע ספירות ובהן מתקיימים כל הנבראים, ז' ימים בסוד ז' \n"}]}
