{"id":"kabala-2ccda0269247-1-6","bookId":"kabala-2ccda0269247","part":1,"torah":6,"title":"קטע 6","hebrewTitle":"קטע 6","segments":[{"index":1,"he":"א' א'. והעד שמספרו חכמ\"ה ובינ\"ה והמופת על היות שם בן מ\"ב אותיות יוצא מן בראשית \nע\"ד ו\"ב ובהו היותו צריך אל שתוף כאשר תשמע. אבל הזהר בך שלא תבקש שכלך מן הכח אל \nהפועל עד שתקבל הדרך מפי אדם חכם שלם בקבלה שכבר הוציא שכלו הוא בו מן הכח אל הפועל \nוראה מראות אלקים:\n\n"},{"index":2,"he":"וזהו הסוד האחד הראשון עליו. דע כי ראשי תיבות של הפסוק הראשון של התורה צריך לשתפו \nעם האחרון שבה ולקחת ראשו וסופו של הראשון והוא ב\"צ וסופו וראשו של האחרון והם ל\"ו, \nוזהו סוד \"בצל\"ו חמדתי וישבתי\" (שה\"ש ב' ג'). לא כמו שאמר רשעי ישראל הפושעים \nבגופם. וצריך שתשתף עם אלה מיד שתי אותיות מכל צד ר\"א מן הראש ישר ר\"א מן הסוף הפוך \nותחברם ד' ד' אותיות. ותדע מהם למה נאמר \"וינחם יי כי עשה את האדם באר\"ץ\" (בראשית \nו' ו'). ולמטה נאמר \"ויקרא אלקים לאור יום\". לאו\"ר ואם רץ לב\"ך שוב למקום והזהר \nמלהט החרב פן יצא לבך בענין \"ויצא לבם ויחרדו\" (בראשית מב' כח'). ואמר ג' פעמים אות \nלב צא צא. ועוד חבר כאלה ד' אותיות מן הפסוק האחרון שהם ל\"ב והם כוללים מספר אלה \nהח' אותיות, בסוד שם \"לך ידוד הגדלה והגבורה\" וכו' והם כ\"ל כי כל בשמים ובארץ:\n\n"},{"index":3,"he":"ודע כי תמצא ב' של בראשית רבתי להודיעך סוד האדם הגדול המורכב מחמר וצורה. ובתוך לב \nהבית נקיה קטנה קטנה כלומר נקודה בתכלית הקוטן ושמה דג\"ש והיא הארץ, נקרא תהו ובהו \nשהוא בלב העולם בנקודה בתוך העגולה. ותחת הבית שו\"א והנה דגש עם שוא שוים. ותדע מזה \nשיש תחתיו ב' נקודות שמניעות אותו בתכלית מהירות התנועה כדמות תנועת השוא, אבל הדגש \nשבתוכו מחזק את לבו \"כי כבד לב פרעה\" והיא מדת הדין קשה, ובו צד צפון פתוח אבל שלשת \nרוחות סגורות. ואחר קו העליון יוצא חלק קטן לאחריו, וכן אחר קוו התחתון יוצא חלק \nיותר גדול מעט מן הקו העליון. וזו צורתה ב מעידה צורתו זו אשר בריה זאת יש לה קצת \nהשגה בעליונה הגדולה ממנה בתחתונה, איך אין פניה רואים מה שמאחריה. אבל השגחתה במה \nשיבא אחר מציאותה ומקבלת שפע ממנה שנעלם ממנה והיא המחשבה האלוקית שהמציאה עצמה. \nוזאת שמה מים והיא חכמה ומרכבת באדם וחוה והנה לבה בקרבה:\n"},{"index":4,"he":"\nוזה סוד שלשת נקודותיה נקוד\"ה בלבה לבדה נקוד\"ה נקוד\"ה יחדיו חבר מהם ק\"ן אל ק\"ן \nותמצא סודם מלא\"ך שטן וזהו דמו\"ת. חבר עוד הנשאר הו\"ד הו\"ד הו\"ד שהם י\"ה י\"ה י\"ה \nותמצא אד\"ם. הרי דמו\"ת אד\"ם עליו מלמעלה כמראה דמו\"ת אד\"ם בצלם חי אלקים כשהוא חי \nבצלם אלקים. והכל בחשבון הספירו\"ת עליו מלמעלה. והנה דמות יצא משתי מדות, כי צאתו \nהיה משם י\"ה כפול י\"ה על י\"ה הם רכ\"ה בעולם, ותמצאם דמו\"ת שהם מדות אלוקיות. וג' \nפעמים י\"ה פשוט עולה אד\"ם. והנה הראשון והנשאר גם כן הוא סוף מ\"ב וזו צורתה וזו \nצורתה ב. דע כי גם זו בצורת הראשונה בעצמה, אבל נשתנית ממנה מצד תנועותיה כי אין \nבלבה דבר רק יש על ראשה לפניה נקודה במקום תפילין לפניהם מעט. ושמה צי\"ץ נזר הקדש \nוסודו קץ ומספרו מצד אחד נעל\"ם פנימ\"י, ומצד אחד אלף שהוא תשר\"ק, והם מרכבה חוזרת \nלאחור מבריתה ומגעת עד עת ק\"ץ ועליה קו ישר ברצועה שחורה ועליה שתי נקודות הנקראים \n"},{"index":5,"he":"זק\"ף קט\"ן:\n\nדע כי שם מ\"ב הוא הולך תחלה בצורה אחת מתגלגל מדרך ב' ב' אותיות כאלו א\"ב ג' וכן עד \nסופו ויוצא מן בראשית בלא ספק. אבל לא על דרך שאמרו קצת רבנים אשר לא ידעו דרכו \nוהחליפוהו. אך הוא יוצא בחילוף אחד ידוע אצלנו והוא דומה לענין חילוף 'מנא מנא תקל \nופרסין' שגלגלוהו חכמי אמת המקובלים השלמים ז\"ל רבותינו הקדושים קדשי קדשים. באמרם \nבסנהדרין בפרק כהן גדול בסוף מתנית' (עיין סנהדרין כב. ) וכותב לו ספר תורה לשמו, \nבענין כתב הנשתון כתוב ארמית ומתורגם ארמית על אמרו בסוד פס ידא די כתבא ולא כהלין \nכתבא למקרא ופשריה להודעא למלכא ושם נאמר אמר ר' שמעון חסידא, המתפלל צריך שיראה \nעצמו כאילו שכינה כנגדו שנאמר \"שויתי יי לנגדי תמיד\". ולר' שמעון בן אלעזר דאמר כתב \nזה לא נשתנא כל עיקר ומאי ולא כהלין כתבא למקרא. אמר רב בגימט' איכתיב להון יט\"ת \n(יא\"ת) יט\"ת פוג חמט ופריש ליה, מנא מנא תקל ופרסין. ושמואל אמר ממתו\"ס ננקפ\"י \n"},{"index":6,"he":"אאלר\"ן. ר' יוחנן אמר אנ\"מ אנ\"מ לק\"ת ניסרפ\"ו. רב אשי אמר נמ\"א נמ\"א קת\"ל פורסי\"ן. \nושמענו וראינו פו\"ר סי\"נ אבל דינו פורסי\"ן. סוף דבר בין כך ובין כך הכונה כללה היא \nבשוה השם יוודע מתוך גלגולו ומתוך התחלפותו:\n\nואמנם יט\"ת יט\"ת מתחלף בא\"ת ב\"ש אבל כוז\"ו במוכס\"ז כוז\"ו נתחלף אליו יהו\"ה אלקינו \nיהו\"ה באלפא ביתא דא\"ב ג\"ד וכולו בשיווי וכן אב\"ג ית\"ץ מתחלף באלפא ביתא אחת נעלמת \nוהיא פותחת הלב מיד להבין אמתת השם המפורש יתברך. ואי אפשר ללמדה כי אם אחת בשבע \nספירות שהן שבע מילות. וצריך לחלקה מארבע ארבע אותיות ויעלו כולם פ\"ד אותיות שבו \nמ\"ב עם מ\"ב עולים ורמזם \"ואעידה בם את השמים ואת הארץ\". שהם כ\"ב אותיות וצריך לשתפם \nעם הראשונים ויעלה דב\"ק. חבר אליהם \"א\"ת דבר\"י השיר\"ה הזא\"ת ע\"ד תמ\"ם\" (דברים לא' \nל'). וקחם על דרך וה\"ו, יל\"י, סי\"ע, על\"ם, היוצא מן ויסע וחברם וגלגלם ותמצא סודו. \nואמנם סוד הממים מ' מ' מ' בלעז מצריצון מורטי וסוד הבית בל\"ע ב' ב' ב' ב\"ין \n"},{"index":7,"he":"ב\"נריצון ב\"ונא והם החותם ו' פעמים יה\"ו עולים קכ\"ו. וצריך לחשבם ד' ד' על מרכבת \nהשם ואז יתגלה סודם שעולה אדם. כיצד הנה הם באמת ח' פעמים ה' שהם ראש חמשה וסופו. \nויש שם תוכו, הנה מ' תוסיף עליהם ב' הנה בם וסודם כולם אדם קכ\"ו וסודו אד\"ם בעד\"ן \nהעליו\"ן מזבח בנה מזבח:\n\n"},{"index":8,"he":"ואמנם צריך שתבחן במצויירים הגדולים ותחלקם לשני חלקים שוים של השם בלבד והם ראש \nוזנב של שם בן מ\"ב. הראש הולך י\"שר ו\"הזנב ה\"ולך ה\"פוך, וכן שם של בראשית כמוהו. \nוראה וחשוב ח' אותיות של זה וח' אותיות ורמז זה \"משחקת לפניו בכל עת\" (משלי ח' ל'). \nורמז זה \"בכל עת אל הקדש\" (ויקרא טז' ב'). וסימן זה בכ\"ך שהם מ\"ב והם בשכ\"ר. על כן \nבשכ\"ר זאת של ברית מילה:\n\n"},{"index":9,"he":"והאמת כי כ\"ב מנינם ד' אלפים שנה ונשארו מהם השאר מספר א\"ס אשר מספר כולם אד\"ם והם \nסימן ליה שהם חמשת אלפים וארבעים שנה שבם נשלמה ממשלת השמש ופסקה מעל ישראל. כי \nממשלתו הייתה לשבעת ימי בראשית בסוד צירוף הסימנים על הימים הכתובים בו. יום על דרך \nא\"ב ג\"ד הו\"ז שעולה תכלית צרופם אלפים ומ' כמו שנרמז בספר יצירה. ושנות השמש \nבמחזורו הגדול כ\"ח שנה. וה' אלפים ומ' עולים פ\"ק פעמים כ\"ח וסודם מתגלגל ומתחדש כי \nנפל\"ך פ\"ק וסודו פע\"ל. והנה 'חזו\"ז' 'כ\"ח' וכבדים מהלכו מן כ\"ח אל פע\"ל שהוא תכלית \nגלגולו. ובקץ הגלות יהיו לו י' שנה ויושלם כחו ויוסר שבטו ושבט מלכותו מעל י\"ב שבטי \nישראל. שכן כתיב \"יצב גבלת עמים למספר בני ישראל\" (דברים לב' ח'), ועדין יג\"ע לב\"י \nבראשי תיבותיהם ובסופיהם עוד בתמרי\"ל בסוד מעש\"ה מרכב\"ה שהוא בשלשי\"ם:\n\n"},{"index":10,"he":"כי סוד תמ\"ר הוא שמ\"ש ויהיה סודו תמ\"ר לב\"י שמ\"ש לב\"י וסוד י' שנה יתרים שס\"ה. וראה \nתוך הצורה של השם ויצ\"ו רמז אל המצוה הראשונה \"ויצו יי אלקים\" וסוד צוו\"י ראשון, \nהוא אמצעי ולפי ההפוך מן הסוף לראש הוא אחרון. והנה ויצו במספרו יהו\"ה אלקי\"ם, \nחלקהו בשיווי ויהיה נ\"ו בדמות נ\"ו, וסודו שעשועים יו\"ם יו\"ם ו\"ו ימי\"ם. ומי יוכל \nלספר שבחיו כי רבו מלספור ועם כל זה נחתם יצירה תב\"כ ע\"ב ג\"ב כ\"ב ל\"ב כ\"ב גכ\"ח ז\"ל \nזע\"ה. טוב לעמת רע ורע לעמת טוב מטוב ורע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב \nטובה גנוזה לטובים ורעה גנוזה לרשעים:\n\n"},{"index":11,"he":"וכן צריך להזהיר הרבה במשפטי המדות מכל צד והשם ברחמיו יפתח לבך בתורתו עם כל \nישראל, ולבנו עמכם עד שנראה בנחמת ציון בשנת החמשים. ויקיים בנו מקרא שכתוב \"וקדשתם \nאת שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יוב\"ל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל \nאחזתו ואיש אל משפחתו תשבו\" (ויקרא כה' י'). זה הפסוק שאחריו \"ברכת ידוד היא תעשיר \nולא יסיף עצב עמה\" (משלי י' כב'):\n\n"},{"index":12,"he":"ב ר כ ת:\n\nי ה ו ה:\n\nה י א ת:\n\nע ש י ר:\n\nו ל א י:\n\nס י פ ע:\n\nצ ב ע מ:\n\nה:\n\nמין הטעמים ומישב המתנועע ושם נק' העליונה חל\"ם וסוד החכמ\"ה והבינה וכולל הראשון \nהנברא מן ג' שמות המורות על גשמות שלש אמות אמש וסודו ש' שלש מאות. והנר בעין חשמ\"ל \nוסודו רוח אלקים חיים והוא חתום כמ' \"פתוחי חותם קודש ליי\" (שמות לט' ל'). ושם הקו \nהעליון שמו רפה ומורה על מדת הדין רפה. ודמותה כמק' (כמקיף) סביב האות וחוצה לה ג' \nנקודות שזכרנו:\n\n"},{"index":13,"he":"כך צריך להבין כל סתרי התורה על דרך זו שהיא קדש קדשים ויותר עמוק מן הקודם הוא. כי \nסוד שם בן מ\"ב זה דרכו הנכון והישר לכל והוא כמו שתראהו פה שתצטרך להבינו מפורש. כי \nבו הגאולה באמת בלא שום ספק בעולם, ואין לך מופת גדול מזה המופלא:\n\nתם ונשלם תהלה לאל עולם: "}]}
