{"id":"kabala-3a89dd7136b8-1-4","bookId":"kabala-3a89dd7136b8","part":1,"torah":4,"title":"דף נב עמוד א","hebrewTitle":"דף נב עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף נב עמוד א\nהת\"ת ואז נקרא מדה שלימה ובגדלות אז נעשה פרצו' והלבישה מהחזה דז\"א עד סוף רגליו: \n(עה) כל זו\"ן דכל פרט הם חסרים וצריכים עי\"מ להשלימם אמנם כח\"ב דכל פרצופים הם \nשלמים בערך זו\"ן דאותו פרצוף אבל בערך הכולל כל הה\"פ חסרים כי הרי כל פרצופי \nהאצילות הם זו\"ן שהם ענפי מ\"ה וב\"ן דא\"ק וכן א\"ק עצמו הוא נק' אדם גי' הוי\"ה \nדאלפי\"ן מ\"ה שהוא ז\"א בערך מה שלמעלה ממנו ולכן בערך הכללות כלם צריכים עיבור יניקה \nומוחין להשלימם: \n(עו) ז\"א יש בו נ\"ר שלמים כל בחי' כלולה מכ\"ה בחי' דכן צריך להיות בכל בחי' כדי \nשתהיה שלימה בכל בחי' צריך שיהיה בה ה' בחי' נרנח\"י וכ\"א מהה' כלולה מנרנח\"י הרי \nה\"פ ה' הם כ\"ה בחי' וחסר לז\"א כל הכ\"ה בחי' דנשמה וכ\"ה דחיה וכ\"ה דיחידה וכשמקבל \nהמוחין מישסו\"ת הנקרא נשמה דכללות האצילות ונכנסים בכלי הבינה דז\"א אז יש לו הכ\"ה \nבחי' דנשמה שלימה וכשחמקבל המוחין מאו\"א עילאין הנקרא חיה דכללות האצילות ונכנסים \n"},{"index":2,"he":"בכלי החכמה דז\"א אז יש לו כ\"ה בחינת דחיה שלימותא וכשמקבל המוחין מא\"א הנקרא יחידה \nדכללות האצי' ונכנסים בכלי הכתר דז\"א אז יש לו כ\"ה בחי' דיחידה שלים. אמנם כ\"ז הוא \nבערך הכללות כי ישסו\"ת גם כן נקרא זו\"ן בערך או\"א עילאין ואין בהם רק נפש ורוח \nוצריכים עיבור יניקה ומוחין כדי להשלים להם נח\"י וכשמקבלים מוחין מאו\"א עילאין \nהנקרא בערכם נשמה אז יש להם נשמה שלימה לישסו\"ת וכשמקבלים המוחין מא\"א הנקרא בערכם \nחיה אז יש להם לישסו\"ת חיה שלימה וכשמקבלים המוחין מאח\"פ דא\"ק הנקרא בערכם יחידה אז \nיש להם לישסו\"ת יחידה שלמה כי מ\"ש דישסו\"ת הם נק' נשמה והם ממשיך מוחין דגדלת לזו\"ן \nהוא בערך זו\"ן אמנם בערך מה שלמעלה מהם נקרא זו\"ן וחסרים נח\"י וצריכיםכ לקבלם מג' \nמקומות שלמעלה מהם דהיינו מאו\"א עילאין ומא\"א ומאח\"פ דא\"ק כי אלו נקראים נח\"י בערך \nישסו\"ת. וכן או\"א עילאין נקרא חיה בערך זו\"ן ונשמה בערך ישסו\"ת וזו\"ן בערך מה \n"},{"index":3,"he":"שלמעלה מהם וחסרים נח\"י וצריכים עי\"מ כדי להשלימם ומקבלים אותם מג' מקומות שלמעלה \nמהם הנקרא בערכם נח\"י דהיינו מא\"א נשמה ומאח\"פ חיה ומשערות הראש ע\"ב דא\"ק יחידה. \nוכן א\"א נקרא יחידה בערך זו\"ן וחיה בערך ישסו\"ת ונשמה בערך או\"א עילאין אמנם בערך \nא\"ק הא\"א נקרא זו\"ן ואין בו רק נפש ורוח וחסר נח\"י וצריך עי\"מ כדי להשלימו ומקבלם \nמג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח\"י דהיינו מאח\"פ דא\"ק נשמה ומשערות דהיינו \nע\"ב דא\"ק דהוא חכמה דא\"ק חיה ומקוץ היו\"ד א\"א דא\"ק יחידה כי אח\"פ הם מס\"ג ושערות \nהראש מע\"ב ממוחין דא\"ק והם ישסו\"ת ואו\"א עילאין דא\"ק נמצא כי א\"א כשמקבל מישסו\"ת \nדא\"ק אז יש לו נשמה וכשמקבל מאו\"א עילאין דא\"ק אז יש לו חיה וכשמקבל מא\"א דא\"ק אז \nיש לו יחידה כי כמו שזו\"ן דאצי' שהם נ\"ר דכללות האצי' כן א\"א דאצילות שהם זו\"ן \nדכללות א\"ק ואין בו רק נ\"ר בערך כללות א\"ק נשלמו בו הנח\"י מישסו\"ת ואו\"א וא\"א דא\"ק \n"},{"index":4,"he":"שהם נח\"י דכללות א\"ק. וכן א\"ק עצמו נקרא יחידה בערך האצילות אמנם בערך שלמעלה הימנו \nנקרא גם הוא זו\"ן ואין בו רק נ\"ר וחסר לו נח\"י כי הרי כל כללות א\"ק עומד במקום חצי \nמלבוש התחתון כנודע כי כללות המלבוש הוא סוד עסמ\"ב וכשנחלק המלבוש ונקפל חצי התחתון \nשהוא סוד מ\"ה וב\"ן והלביש לחצי העליון שהוא ע\"ב ס\"ג המקום הפנוי הנ\"ל שהוא במקום \nשהיה חצי מלבוש התחתון נקרא אויר קדמון והכדור הנעשה בתוכו שבתוכו עומדים י\"ס דא\"ק \nנקרא טהירו וע\"ג הטהירו בין אויר קדמון למלבוש עומדים י\"ס דא\"ק עילאה סתימאה הרי כי \nא\"ק עומד במקום מ\"ה וב\"ן שהוא סוד חצי המלבוש התחתון ולכן נקרא זו\"ן בערך מה שלמעלה \nממנו וצריך עי\"מ להשלימו ומקבלם מג' מקומות שלמעלה ממנו דהיינו מא\"ק סתימאה עולאה \nנשמה ומאויר קדמון חיה ומהמלבוש יחידה והמבין יבין כי א\"א לדבר יותר. וכן נוק' דז\"א \nדאצילות נקרא זו\"ן בערך ז\"א וחסרה נח\"י וצריכא עי\"מ להשלימה ומקבלת אותם מג' מקומות \n"},{"index":5,"he":"שלמעלה הנק' בערכה נח\"י מז\"א נשמה מישסו\"ת חיה מאו\"א עילאין יחידה. וכן בריאה אין \nבה רק נפש ורוח בערך נוק' דז\"א דאצילות ומקבלת נח\"י מג' מקומות שלמעלה ממנה הקרא \nבערכה נח\"י דהיינו מנוק' דז\"א דאצילות נשמה ומז\"א חיה ומישסו\"ת יחידה. וכן יצירה \nנקרא זו\"ן בערך בריאה ומקבלת נח\"י מג' מקומות שלמעלה ממנו הנקרא בערכו נח\"י דהיינו \nמהבריאה נשמה ומנוקבא דז\"א דאצילות חיה ומז\"א דאצי' יחידה. וכן עשיה נקרא זו\"ן בערך \nיצירה ומקבלת נח\"י מג' מקומות הנקרא בערכה נח\"י דהיינו מיצירה נשמה ומבריאה חיה \nומנוק' דז\"א דאצי' יחידה: \nבאופן שאין פרצוף בעולם נשלם בכל בחי' עד שיעלה ג' מדריגות למעלה ממדרגתו ולכן \nבמנחת שבת שאז נשלמים כל העולמות עולה א\"א דאצילות לא\"א דא\"ק ואו\"א עילאין לאו\"א \nדא\"ק וישסו\"ת לישסו\"ת דא\"ק וז\"א לא\"א דאצילות ונוק' דז\"א לאו\"א עילאין דאצי' ובריאה \nלישסו\"ת דאצי' הנקרא בריאה דאצילות ויצירה לז\"א דאצילות הנק' יצירה דאצי' ועשיה \n"},{"index":6,"he":"לנוק' דז\"א דאצי' הנקרא עשיה דאצי' ואז נשלמו כולם בבחי' נרנח\"י וזו היא מדרגתן \nהאמיתי: \n(עז) בכל פרצוף ופרצו יש בו כלים דאחור הנקרא חיצוניות והם ו\"ק דאותו פרצוף והם \nכלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות דחיצוניות וכשאין לזו\"ן רק הכלים אלו דאחור \nנקרא שהם עומדים אב\"א ר\"ל כלים דאחור דז\"א עם כלים דאחור דנוק' ויש בו כלים דפנים \nנקרא פנימיות והם חב\"ד דאותו פרצוף והם כלולים מאחור ופנים חיצוניות ופנימיות \nדפנימיות וכשבאים לזו\"ן הכלים דפנים נקרא שהם עומדים פב\"פ ר\"ל כלים דפנים דז\"א עם \nכלים דפנים דנוק'. והאורות נחלקים לאור ישר ואור חוזר. כי אור ישר נקרא רחמים זכר \nוהוא החיה טעמים ע\"ב וממנו נמשכים טיפת הזווג וכשיש בכל פרצוף חיה אז הם פב\"פ \nומזדווגים וזהו ע\"ב דתיבת ויסע ויבא ויט והוא נקרא זווג דהולדה להוליד נמות חדשות \nוזה הזווג הוא ביום וכל זה נקרא פנימיות ואור חוזר הוא דין והוא נקבה והוא נר\"ן \n"},{"index":7,"he":"בינה זו\"ן נקודין תגין ואותיות והוא ג' ע\"ב דסמ\"ב והם רי\"ו אותיות דויסע ויבא ויט \nוכשלא יש בכל פרצוף רק נר\"ן אז הם אב\"א ונקרא זווג דאב\"א והוא זיווג לעשות כלי וזהו \nבלילה לחדש הנשמות הישנות הנקרא כל זה חיצוניות וזהו בין באבא ואימא בין בזו\"ן כי \nניהם צריכים ב' זיווגים א' לכלי ונקרא רי\"ו שהוא ג' ע\"ב דסמ\"ב נר\"ן וזה נעשה בלילה \nכלי דאו\"א באחד וכלי דזו\"ן בבשכמל\"ו וזווג ב' דהולדה והוא ע\"ב דע\"ב חיה וזה ביום. \nזווג או\"א בשמע וזווג זו\"ן בשים שלום וטיפת ההולדה נמשכת מחסדים דדעת דעתיק לחסד \nדעתיק שבכתר א\"א ומשם לאו\"א ומשםש לחכמה דז\"א ונמשך הטיפה גם כן ממקיף דחכמה דז\"א \nשהוא ע\"ב וטיפת הכלי נמשך מגבורה דדעת דעתיק דגניז באוירא דא\"א כי אויר בגימטריא \nרי\"ו ג' ע\"ב גי' גבורה לגבורה דעתיק שבחכמה דא\"א ומשם למזל הח' ומזדווג עם מזל הי\"ג \nוממשיך הג' ע\"ב הנזכר שהם רי\"ו עד אבא עד היסוד שבו ומזדווגים או\"א ונותן אבא לאימא \n"},{"index":8,"he":"הג' ע\"ב הנזכר שהם רי\"ו ועי\"ז נעשית כלי וזה הרי\"ו הם מוחין גמורים מתפשטים בכל \nפרצוף או\"א. אח\"ך מתלבשים המוחין עם נה\"י דאימא \n \nדף נב עמוד ב\nבכל פרצוף ז\"א ונותן לו בחי' הרי\"ו והוא באופן אחר שהוא ריבוע הוי\"ה פשוט וריבוע \nהוי\"ה דב\"ן כי נחלקו היודי\"ן דע\"ב חציים באימא וחציים בז\"א ולכן באימא הם ע\"ב ובז\"א \nב\"ן ומזדווגים זו\"ן ונותן הז\"א לנוק' את הרי\"ו הנז' ביסוד דנוק' ועי\"ז נעשית כלי \nוגם כאן הם מוחין גמורים מתפשטים בכל פרצוף זו\"ן: \n(עח) זווג אחור באחור ר\"ל שעולין זו\"ן במקום או\"א ולוקחים הפנים דאו\"א שהם מ\"ן ומ\"ד \nדאו\"א ומשמשים לזו\"ןלבחי' פנים שלהם וחוזרים פב\"פ כי אין זיווג רק פב\"פ אך כיון שאם \nהיו למטה במקומם היו אב\"א לכן נקרא זווג אב\"א ואינו נקרא זווג דפנים רק כשיורדים \nהמוחין דפנים למטה לזו\"ן במקומם ומזדווגים פב\"פ במקומם. לפעמים אנו קוראים לשם ב\"ן \nאחור ב\"ן דב\"ן אחור דאחור ומ\"ה דב\"ן פנים דאחור ומ\"ה פנים מ\"ה דמ\"ה פנים דפנים וב\"ן \n"},{"index":9,"he":"דמ\"ה אחור דפנים. ולפעמים הג\"ר דמ\"ה ודב\"ן נקרא פנים וו\"ק דמ\"ה ודב\"ן נקרא אחור. \nולפעמים כל זה שבא לזו\"ן בסוד תוספות שהם י\"ס דמ\"ה וג\"ר דב\"ן דז\"א וי\"ס דמ\"ה וט\"ר \nדב\"ן דנוק' נקרא פנים והו\"ק דב\"ן שהם ז\"מ נקרא אחור. ולפעמים ב' פרצופי נה\"י וחג\"ת \nשהם נ\"ר עיבור ויניקה נק' אחור וחיצוניות וג\"פ נח\"י שהם כח\"ב צלם המוחין הנקרא \nעיבור ב' דגדלת נקרא פנים ופנימיות. ולפעמים כל הג' פרצופי נה\"י וחג\"ת ובינה נר\"ן \nנקרא אחור ואין נקרא פנים רק החיה חכמה. ולפעמים כל הה' כלים נק' חיצוניות והמוחין \nוהאורות שבתוכם נקרא פנים ולפעמים גם המוחין נקרא חיצוניות ואין נקרא פנים רק \nהאורות שהם האורות [דנשמות] והם הנר\"ן ח\"י. ולפעמים העיגולים בכללותם הם בחי' \nהעולמות הנק' חיצוניות והיושר כמראה אדם הם בחי' הפנים והאמת הוא שכל פרצוף עליון \nבערך מה שלמטה ממנו נקרא פנים ופנימיות והתחתון נקרא אחור וחיצוניות כי כן בי\"ע \n"},{"index":10,"he":"נקרא חיצוניות בערך האצי' וכן נר\"ן דכל פרצוף שהם בי\"ע דכל פרצוף נקרא אחור \nוחיצוניות בערך החכמה אצי' דאותו פרצוף אמנם הנשמה בערך נ\"ר נקרא פנים וכן אפילו \nהכלי אמצעי נקרא פנים ופנימית בערך כלי החיצוניות דנ\"י אמנם בערך כלי הפנימי שהוא \nהבינה נקרא אחור כי כן הוא לעולם אחור וחיצוניות של העליון נעשה פנים ופנימיות אל \nהתחתון ופנים ופנימיות של התחתון נעשה חיצוניות ואחור אל העליון: \n(עט) זו\"ן הגדולים שהם ישראל ורחל אינם מזדווגים רק בשבת ובחול לא יש זווג רק ליעקב \nורחל כי בחול לא יש מוחין לזו\"ן רק מישסו\"ת ונקרא נשמה בערך כללות האצי' והם נקרא \nמוחין דאחור בערך זו\"ן אמנם בערך יעקב ורחל המוחין דחכמה דישסו\"ת נק' פנים ואינם \nנקרא מוחין דפנים בערך זו\"ן רק המוחין דאו\"א עילאין שהם חיה דכללות האצילות ואז \nמזדווגים זו\"ן פב\"פ ולכן בשבת שנמשך מוחין דאו\"א עילאין אז מזדווגים זו\"ן פב\"פ: \n(פ) ד' מיני כללות יש הא' הוא באורות לבדן כשהם חוץ מהכלים ואז נכלל אור הזכר עם \n"},{"index":11,"he":"הנקבה ואור הנוק' עם הדכורא. וכשהם בתוך הכלים יש ג' מיני כללות או שיוכללו אורות \nהזכר והנקבה בכלי דדכורא וכן ג\"כ אורות דזכר ונקבה בכלי הנוק' וזהו ד' אותיות אהב\"ה \nאו שיהיו ב' האורות בכלי הדכורא או ב' האורות בכלי הנוק': \n(פא) פירש כללות התלבשות שהתחתון ילביש את העליון כגון נה\"י מלבישים לחג\"ת או \nשהעליון יכלול בתוכו את התחתון כגון נה\"י מתלבשים בתוך החג\"ת וכן זו\"ן נכללים בתוך \nאימא העליון הוא גדול מכל מה שלמטה ממנו כי ספירה אחד דאצי' גדולה מכל בי\"ע והעליון \nכולל את התחתון כח העליון כלול בתחתון ואין כח התחתון כלול בעליון: \n(פב) ז\"מ הם שהם בלע דעת. יובב חסד. חשם גבורה. הדד ן' בדד ת\"ת. שלה נו\"ה תרי פלגי \nגופא. שאול יסוד. בעל חנן מל'. ואלה המל' כולם דב\"ן ויש בהם מ\"ה וב\"ן והששה הם מ\"ה \nדב\"ן והז' ב\"ן דב\"ן והם תולדות מל' דא\"ק והם דינין ולכן מתו ונשברו הכלים שלהם \nונפלםו לבי\"ע והאורות נשארו באצי' ונפלו איזה ניצוצין מהאורות עם הכלים לבי\"ע כדי \n"},{"index":12,"he":"שיהיה להם מציאות תיקון אח\"ך: \n(פג) בכלי החסד שהוא יובב נפלו עמו ע\"ב ניצוצי אורות משם ע\"ב שהוא מדרגה הז' דע\"ב \nשהיא מספר ע\"ב שהוא בפנים דמל' דחכמה כדי להחיותו והו' מדריגות אחרות שהם ד' דפשוט \nדע\"ב דכתר והב' דמילוי שבפנים ואחור דט\"ס דחכמה נשארו באצי' והמדריגה הז' ובה \nנכללים המדריגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המלכות דחסד לבריאה ולכן אין אנו \nמחשבים רק מדריגה הז' שהיא מספר ע\"ב: \n(פד) בכלי הגבורה שהוא חשם נפלו עמו ע\"ג ניצוצי אורות דס\"ג שהיא מדריגה הה' דס\"ג \nשהיא בפני ט\"ס דחכמה והיא י' אותיות דס\"ג וגם מדריגה הז' דס\"ג דהיינו מספר ס\"ג \nשבפני מל' דחכמה כדי להחיותו וד' מדריגות דפשוט דס\"ג שבכתר נשארו באצי' וממדריגה \nהה' והז' דס\"ג ובהם נכללים כל המדריגות שלמטה כלם נפלו עם כלי המל' דגבו' לבריאה \nולכן אין אנו מחשבין רק המדריגה הה' והז' שהם י' אותיות דס\"ג ומספר ס\"ג גימטריא \nע\"ג: \n(פה) בכלי הת\"ת שהוא הדד ן' בדד נפלו עמו ע\"א ניצוצי אורות ממ\"ה ועם א' היותר מס\"ג \n"},{"index":13,"he":"הרי ע\"ב בגבורה וע\"ב בת\"ת שהוא מדריגה הג' דמ\"ה שבפני המל' דכתר שהיא מספר הוי\"ה \nכ\"ו ומספר שם מ\"ה שהיא מדריגה הז' שבפני המל' דחכמה כדי להחיותו והב' מדריגות דפשוט \nדמ\"ה שבפו\"א דט\"ס דכתר נשארו באצי' וממדריגה הג' והז' דמ\"ה ובהם נכללים כל המדריגות \nשלמטה ממנו כלם נפלו עם כלי המל' דת\"ת לבריאה ולכן אין אנו מחשבים רק מדרגת ג' וז' \nשהם כ\"ו ומ\"ה: \n(פו) והכלים דנה\"י שהם ב' מלכים שמלה ושאול והם כלולים בכלי הת\"ת כי ממנו יצאו והם \nג' שמות י\"ה כי ג' י\"ה גימ' מ\"ה שבת\"ת ויש בשם י\"ה דנה\"י כל המדריגות יש בעס\"מ ומה \nשנפלו ציצוצי אורות משמות י\"ה דנה\"י הם מדריגה ג' מספר ג' י\"ה שבפני המל' דכתר \nומדריגה הז' מספר ג' שות י\"ה במילי אלפין שבפני המל' דחכמה כדי להחייות כלים דנה\"י \nוהב' מדריגות דפשוט די\"ה שבפו\"א דט\"ס דכתר נשארו באצי' וממדריגה הג' והז' די\"ה ובהם \nנכללים כל המדריגות שלמטה מהם כלם נפלו עם הכלים דמל' דנה\"י לבריאה: \n"},{"index":14,"he":"(פז) אמנם מדריגה הג' והז' דשמות י\"ה שהוא מספר ג' שמות י\"ה גימטריא מ\"ה ומספר הג' \nי\"ה מלאים לא ירדו בכלים דנה\"י רק נשארו בכלי הת\"ת עם המדריגה הז' דמ\"ה דהינו מספר \nשם מ\"ה כי מדריגה הה' דמ\"ה דהיינו י' אותיות דמ\"ה נשאר בכלי הגבורה עם [מדריגה הה' \nדס\"ג וכדי שלא יעלה] מדריגה הז' מספר מ\"ה אחר האותיות שלו שבכלי הגבורה וישאר כלי \nהת\"ת ריקם בלתי אור לכן נשאר מספר ג' י\"ה פשוטים ומלאים דנה\"י בכלי הת\"ת ונתחבר עם \nמדריגה הז' מספר מ\"ה ועכבו אותו במקומו ולכן אין אנו מחשבים הניצוצין דנה\"י כי הם \nבכלל שם מ\"ה שהוא הת\"ת הכולל נה\"י: \n \n"},{"index":15,"he":"דף נג עמוד א\n(פח) בכלי המל' שהוא בעל חנן נפלו עמו ע\"ב ניצוצי אורות מב\"ן שהוא מדריגה הב' דב\"ן \nשבאחורי ט\"ס דכתר שהוא י' אותיות דריבוע ההוי\"ה שבהיותם בבחי' מספר דהיינו מדריגה \nהד' גימטריא ע\"ב כדי להחיותו ומדריגה א' דב\"ן לבד נשארה באצי' דהיינו ד' אותיות \nהוי\"ה שבפני ט\"ס דכתר וממדרגה הב' ובו כלולים כל המדרגות שלמטה ממנו כלם נפלו עם \nכלי המל' דמל' לבריאה ולכן אין אנו מחשיבים רק מדריגה הב' שהיא הד' ולכן אנו אומרים \nשהנוק' מתמעטת ונעשית נקודה א' באצילות כי לא נשאר באצילות מאורות דילה רק מדריגה \nאחת: \n(פט) והד' ע\"ב הנזכר דעסמ\"ב דחגת\"ם הם בגימטריא רפ\"ח ואלו הם רפ\"ח ניצוצין וזהו \nמרחפ\"ת מת רפ\"ח כי הרפ\"ח נפלו עם המלכים דמיתו ואינם בתוכם רק חופפים וסובבים עליהם \nכדמיון התגין שעל האותיות והאור שהצניע היסוד בכלי שלו כשנשבר כדי להאיר למל' הם \nל\"ב אלהי\"ם דמעשה בראשית וכשתחבר ל\"ב ורפ\"ח הרי ש\"ך ניצוצין: \n"},{"index":16,"he":"(צ) אעפ\"י שכל המל' הם ז\"מ זו\"ן שהם מ\"ה וב\"ן דב\"ן מ\"מ הם כלולים מעסמ\"ב יען הז\"מ \nהיו קודם התיקון במקום שהוא אחר התיקון חג\"ת ונה\"י דא\"א דמשם מתחיל או\"א אחר התיקון \nואו\"א נק' ע\"ב ס\"ג ולכן המל' שהיו עתה במקום שמתחילים או\"א אחר התיקון נקרא עסמ\"ב: \n(צא) כל מלך מז\"מ כלול מחו\"ב תו\"מ וכ\"א מד' אלו כלול מי\"ס הרי מ' בכל מלך וז\"פ מ' \nגי' פ\"ר ועם מ' מלכים דמלך הח' הנקרא הדר הרי ש\"ך והפ\"ר הם דב\"ן והם ה' אותיות \nדמנצפ\"ך גי' פ\"ר והם ה\"ג היוצאים מה' אותיות אלהי\"ם ולכן הפ\"ר הנזכר הם פ\"ר שמות \nאלהי\"ם ועם שרשם שהם ה\"ג ה' אותיות אלהי\"ם הנזכר הרי פר\"ה: \n(צב) כבר נודע שבכל ו' נקודות דעתיק וא\"א ואו\"א וזו\"ן היה בהם ז\"מ הרי שיש בכל הו' \nנקודות פ\"ר אלהי\"ם ועם ה' אותיות אלהי\"ם שורש הפ\"ר הרי פר\"ה בכ\"א מו' נקודות וכל \nז\"מ דב\"ן עם מ' אלהי\"ם דמלך הח' דכ\"א מהו' נקודות והם דמ\"ה הרי שכ\"ה בכ\"א מהו' \nנקודות: \n"},{"index":17,"he":"(צג) כמו שהז\"מ הם כלולים מדכו\"ן ו' בז\"א והז' במל' והם מ\"ה וב\"ן כן שם מ\"ה כלול \nמדכו\"ן שהם הדר ומהטבאל והם מ\"ה וב\"ן דמ\"ה והם מחג\"ת נה\"י דז\"א דא\"ק שהתחלתם מהיסוד \nדא\"ק ולכן נקררא מלך הח' הדר שהוא תולדת היסוד דא\"ק הנקרא הדר כנודע והמשיך היסוד \nה\"ח והמתיק ה\"ג דב\"ן ולכן המילה ביום הח' כי הז' ימים הם ז\"מ ויום הח' הוא המלך \nהשמיני סוד שם מ\"ה: \n(צד) הו' נקודות שהם ו' מלכיות דחג\"ת נה\"י הם מ\"ה דב\"ן ועתה ניתוסף ו' חג\"ת נה\"י \nשבחג\"ת נה\"י והם מ\"ה דמ\"ה ונקו' הז' היא מל' דמל' וניתוסף בה עתה חג\"ת נה\"י דמלכות \nוהמל' דמל' היא ב\"ן דב\"ן וחג\"ת נה\"י דמל' הם ב\"ן דמ\"ה ולכן מהיטבאל הוא אותיות מ\"ה \nיטבא\"ל מ\"ה הוא שם מ\"ה ויטבא\"ל גימטריא ב\"ן לרמוז דגם שם מ\"ה כלול ממ\"ה וב\"ן דהיינו \nמ\"ה וב\"ן דמ\"ה: \n(צה) נקודת חו\"ב קודם התיקון היו אב\"א ר\"ל שהיו הפנים שלמים ואחור א' לב' חצי לאבא \nוחצי לאי' ומסיבה זו הם אחור באחור אח\"ך ע\"י שמנכו הז\"מ שהם בחי' הפנים שלהם היו \n"},{"index":18,"he":"מעלין מ\"ן וממשיך חו\"ג מלובשים באחור נה\"י דכתר ונשלמו האחורים דאו\"א ועי\"כ חזרו \nפב\"פ נמצא שבבחי' אחת אלו החו\"ג הם יותר קטנים כי מקודם היו בהם הפנים וחצי האחור \nואלו השלימו חצי האחור ובבחי' אןחרת אלו החו\"ג הם יותר גדולים שהם גרמו להחזירם \nפב\"פ לכן כשהפנים ואחור מחוברים בפרצוף אחד אז הפנים יותר מעולים וכשאינם מחוברים \nוהם נפרדים בב' מקומות אז האחור מעולה: \n(צו) כשמלך הדעת גרם להמשיך חו\"ג בג\"ר דאו\"א עילאין וכשנשבר וירד הכלי שלו בדעת \nדבריאה והאור ירד במקום המל' דאצי' אז ירדו החו\"ג מג\"ר שלהם לגופא ונמנע ההסתכלות \nמאבא לאימא ובמלוך החסד אז המשיך חסדים באבא בגופא דיליה שהוא בכללות עד החזה הנקרא \nחכמה וכשנשבר וירד הכלי שלו בבינה דבריאה והאור ביסוד דאצי' אז נגמרו ליפול אחורי \nאבא וחזר אבא אחור לאימא והיו אחור בפנים דהיינו אחור אבא בפני אימא. ובמלוך הגבורה \nגרם להמשיך גבורות לגופא דאימא שבכללות הוא עד החזה דאימא ונקרא בינה ובהשבר כלי \n"},{"index":19,"he":"הגבורה ירד הכלי לחכמה דבריאה והאור ירד בנו\"ה דאצי' ואז נגמרו ליפול אחורי אימא \nוחזרו או\"א אחור באחור: \n(צז) ובמלוך שליש ת\"ת גרם להמשיך חו\"ג ביסוד ומל' דאו\"א עילאין שבכללות כל ב' \nפרצופין האלה הם עד החזה דאו\"א ונקרא חו\"ב וכשנשבר שליש ת\"ת הנזכר גרמו ליפול כל \nאחורי או\"א ואחורי אבא נפלו במקום החסד דז\"א ואחורי אימא במקום הגבורה דז\"א ועמהם \nנפלו אחורי נה\"י דכתר שבהם היו מלובשים החו\"ג דאו\"א וחזרו או\"א אב\"א ועד כאן היו \nיוצאים האורות בגילוי ולכן היתה שבירה גדולה אמנם מכאן ואילך יוצאים האורות מכוסים \nבאחור הנז' שנפלו במקום חג\"ת ולכן שבירתם היתה קטנה וע\"כ אחר התיקון היה להפך כי \nחו\"ג ושליש ת\"ת דז\"א הם מכוסים וב\"ש ת\"ת ונה\"י הם מגולים וע\"י האחור הנזכר נתארכו \nהכלים דחו\"ב וכתר וכלי החכמה ירד עד מקום החסד וכלי הבינה עד הגבורה וכלי הכתר עד \nהחזה: \n(צח) ובמלוך ב\"ש ת\"ת גרם להמשיך חו\"ג ברישא דישסו\"ת שהם ב\"ש הת\"ת דכללות פרצופי \n"},{"index":20,"he":"או\"א וכשנשבר כלי הת\"ת והכלי ירד בכתר דבריאה והאור נשאר במקומו ונכפל חציו התחתון \nבתוך חציו העליון ונתכסה בכלי הכתר שירד עד שם ובמלוך הנצח גרם להמשיך חסדים בגופא \nדיש\"ס וכשנשבר נפלו אחורי יש\"ס וחזר אחור לתבונה והיו ישסו\"ת אחור בפנים. וכשמלך \nההוד המשיך גבורה בגופא דתבונה וכשנשבר נפלו אחורי תבונה וחזרו ישסו\"ת אב\"א וכשמלכו \nיסוד ומל' ונשברו גמרו ליפול כללות אחורי ישסו\"ת ואחורי יש\"ס נפלו בפני המל' האצי' \nואחורי תבונה נפלו באחור מל' דאצי': \n(צט) והאורות דחסד ונצח נכללו בתוך כלי החכמה שנתארכה עד מקום החסד ע\"י אחורי אבא \nוהאורות דגבורה והוד נכללו בכלי הבינה שנתארכו עד מקום הגבורה והאורות דחצי ת\"ת \nויסוד ומל' ודעת כולם נכללו בכלל כלי הכתר שנתארכו ע\"י אחורי נה\"י דכתר עד החזה \nוהדעת עלה במקומו בין כתר לת\"ת והאיר בכלי הכתר והגדילו עד סיוםם הת\"ת וירד חצי \nהתחתון במקומו ויסוד ומל' ג\"כ עלה למעלה מהת\"ת ונתכסו בכלי הכתר והמל' האירה ברושם \n"},{"index":21,"he":"הגבורה שהיא מל' דגבורות הדעת שבו בקו שמאל והשאיר שם אור ההוד והדעת האיר חסדים \nשבו בקו ימין והמשיך את הנצח בתוך כלי החסד ומסיבת עליות האורות דחג\"ת נהי\"ם הנזכר \nשעלו ונכללו בכלי הכח\"ב שנתפשטו עד מקום חג\"ת כנזכר ירדו הכלים דדעת וחסד וגבורה \nשהיו בחו\"ב ודעת דבריאה יותר למטה כי הדעת שהיה בדעת דבריאה ירד למל' דבריאה \nוהגבורה שהיתה בחכמה ירדה ביסוד והנו\"ה בנו\"ה והחסד שהיה בבינה ירד בת\"ת והיסוד \nבגבורה והמל' בחסד הרי כי אין פנוי בין כלי לכליכ רק ג' ספי' שהם חב\"ד כי המל' הוא \nבחסד והת\"ת \n \n"}]}
